מזכר 43

‫אוקטובר ‪ 2014‬תשע"ה גיליון ‪43‬‬
‫אנטישמיות חדשה‬
‫התפרצות הגל האנטישמי בעקבות מבצע צוק איתן מתחילה‬
‫להפחיד גם את מדינות אירופה‪ .‬לגל זה של אנטישמיות‬
‫פוליטית יש שורשים עמוקים באנטישמיות המוסלמית‬
‫משולחנה של היו"ר‬
‫משולחנה של היו"ר‬
‫דבר המערכת‬
‫חודשי הקיץ החמים‪ ,‬דבר פריצת דרך – וממשלת גרמניה הסכימה להקים‪,‬‬
‫מיוחדת למתן פיצוי‬
‫החינוךקרן‬
‫התביעות‪,‬‬
‫בשיתוף עם‬
‫לתת מענה‬
‫ועידתמערכת‬
‫סבורים כי על‬
‫המחודשת בגבולמסיבה זו אנו‬
‫הלחימה זה של‬
‫גיליון‬
‫אור הפעם‬
‫שארכה‬
‫המועברים החל מתחילת‬
‫הקרן תופעל‬
‫אבודה"‪.‬‬
‫"ילדות‬
‫סמלי‬
‫הדרומי‪ ,‬רואה‬
‫"מזכר"‬
‫המסרים‬
‫והן ברמת‬
‫עלהכלים‬
‫ברמת‬
‫למורים הן‬
‫לקיוםיום‪,‬כנסוהתקפות‬
‫בצמודמ‪50-‬‬
‫יותר‬
‫בגיליון זה‪.‬‬
‫תמצאו‬
‫אתעל‬
‫ופרטים‬
‫שנת ‪,2015‬‬
‫החלטתו‬
‫הזכאותעל‬
‫שר החינוך‬
‫מברכים‪ ,‬לכן‪,‬‬
‫לילדים‪ .‬אנו‬
‫ליבה‬
‫ללב‬
‫שהגיעו‬
‫הטילים‬
‫הספרתשרי‪ .‬על כולנו‬
‫בבתי חגי‬
‫הלימודים בזמן‬
‫יורדים לדפוס‬
‫אלה‬
‫דברים‬
‫השואה‪,‬‬
‫הוראת‬
‫על‬
‫לכלול את הנושא במערכת‬
‫אותו מארגן‬
‫מרכז השאירו‬
‫המדינה ‪-‬‬
‫של‬
‫חלפה עוד שנה רצופת בעיות‪ ,‬אבל רשמנו גם הישגים‪.‬‬
‫היסודיים‪.‬‬
‫ניצולי‬
‫של‬
‫הארגונים‬
‫ישראל‪ ,‬בהשראתו‬
‫שבשנה זו‬
‫בסיפוק‬
‫ציבור רחב של ניצולי שואהובנושאנוכל‬
‫כנסתשחלה‬
‫ההתקדמות‬
‫לדווח על‬
‫לצייןשמחים‬
‫אחר‪ .‬אנו‬
‫על‬
‫השואה‬
‫ניצולי‬
‫לתביעות‬
‫הולם‬
‫מענה‬
‫במתן‬
‫השואה‪.‬חדרי ממ"ד ושאינם‬
‫ללא הגנה‪ :‬אלה שגרים בדרום ללא‬
‫בטיפולובהנהגתו של שר האוצר‪ ,‬חוקקה חוק שמרחיב בצורה‬
‫והנחלתו‬
‫מספיקים להגיע למרחב מוגןזכרון‬
‫לפני שנה‪,‬‬
‫לתפקיד‪,‬‬
‫מאז כניסתו‬
‫ולשכתו‪.‬‬
‫ידי שר האוצר‬
‫הקצר שבין‬
‫השואההזמן‬
‫במרווח‬
‫לפיצוי ומעלה את‬
‫הזכאים‬
‫הניצולים‬
‫מעגלי‬
‫ניכרת את‬
‫שלקח על‬
‫לביןהיא אחת‬
‫הבאים‬
‫לדורות‬
‫מקצה השר‬
‫השלישית בה‬
‫זוהי הפעם‬
‫עצמוהעריריים‬
‫השואה‬
‫המשימות ניצולי‬
‫הנפילות; כמו גם‬
‫האזעקות‬
‫נוספיםולמרבה הצער‪,‬‬
‫סכומים זאת‪,‬‬
‫להם‪ .‬עם‬
‫המשולמים‬
‫הסכומים‬
‫הארגונים‪.‬‬
‫מרכז‬
‫זכו למצות‬
‫נותרושלא‬
‫לטובת אלה‬
‫שגרים במרכז הארץ‪ ,‬בקומה עליונה‪ ,‬ובקושי הספיקו‬
‫זכויותיהם‪.‬אינו חל עליהם‪ ,‬כגון עובדי‬
‫קבוצותאתשחוק זה‬
‫עדיין‬
‫במדינה כשלנו‪ ,‬שבה ביום השואה צפירת‬
‫למתן הנחות‬
‫מיליון שקל‬
‫הפנה השר ‪30‬‬
‫האזעקההמלחמהלאחרונה‬
‫להגיע לחדרי מדרגות‪ .‬את כולם כאחד החזירה‬
‫במאבק למתן הכרה‬
‫ממשיכים‬
‫מרומניה‪ .‬אנו‬
‫הכפייה‬
‫רחבי‬
‫בכל‬
‫מפלחת את חלל האוויר ואזרחיה עומדים דום‬
‫לעומת עמדת הממשלות בעבר‪,‬‬
‫גם חד‬
‫ובמפנה‬
‫לתרופות;‬
‫לימים הקשים של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬לחוויות המזמ‬
‫להם‪.‬‬
‫ופיצוי‬
‫הארץ‪ ,‬כאשר כמעט כל אמצעי התקשורת מקדישים‬
‫ל–‪18,500‬‬
‫לאשרגםסיוע‬
‫לאחרונה‬
‫שנותרו מאז‪.‬אף החליט‬
‫ולטראומות‬
‫התמודדו בעבר‬
‫עזעות‬
‫ניצולים התקציב לשנת‬
‫חקיקת חוק‬
‫תהליך‬
‫אלה החל‬
‫בימים‬
‫הניצולים‪,‬‬
‫השואה ולעדויות‬
‫שאיתןלסרטים על‬
‫שידוריהם‬
‫את‬
‫ועד‬
‫ובגטאות‬
‫במחנות‬
‫ושהו‬
‫‪1953‬‬
‫אחרי‬
‫ארצה‬
‫שהגיעו‬
‫העולם‬
‫יהדות‬
‫ובקרב‬
‫בארץ‬
‫שונים‬
‫גורמים‬
‫התגייסו – ‪ – 2015‬ולמשרדים רבים‪ ,‬לרבות למשרד לאזרחים ותיקים‪,‬‬
‫ילדינו נחשפים מגיל צעיר לסיפורי הזוועות‪ ,‬האלימות‬
‫היום קופחו‪.‬‬
‫ארגונים ומתנדבים‪ ,‬שירותים חברתיים ועיריות‪ .‬כך‪,‬‬
‫צפויים קיצוצים כואבים‪ .‬אנו חוששים שדבר זה יפגע‬
‫והמוות‪.‬‬
‫שר האוצר מגלה רגישות והבנה‬
‫לגורלםעל מנת לשרת‬
‫אמיתייםשקמו‬
‫הארגונים‬
‫לדוגמא‪ ,‬העמידה עיריית רחובות‪ ,‬בשיתוף עם ארגון בפעילותנו ובפעילות‬
‫ולמצבם של שרידי השואה ופועל לתיקון עוולות העבר‪,‬‬
‫שעות‬
‫שהו‪,‬מדיברוב‬
‫בלתי בו‬
‫מידעמוגן‬
‫מועדון‬
‫"עמך"‪,‬‬
‫היום‪ ,‬ניצולי את הניצולים עצמם‪ .‬גם אילולא היו מסתמנים קיצוצים‬
‫שומעים‬
‫שנה אנו‬
‫מבוקר‪.‬‬
‫סופגים‬
‫הם‬
‫מעל ומעבר ליחס שהפגינו שרי אוצר קודמים‪.‬‬
‫יוצאי‬
‫"אלה"‪ ,‬של‬
‫המורים ארגון‬
‫קשישים;‬
‫שואה‬
‫הולנד‪ ,‬הקים באופק‪ ,‬מן הראוי כי הציבור יהיה מודע למשחקי האוצר‪:‬‬
‫הדרך בה‬
‫לבטיהם על‬
‫הנבוכים ואת‬
‫קולות‬
‫את‬
‫בנפשם‬
‫לפגוע‬
‫מבלי‬
‫אירע‬
‫אשר‬
‫את‬
‫לילדים‬
‫להסביר‬
‫ניתן‬
‫קרן סיוע מיוחדת לניצולים ממוצא הולנדי בדרום; וועידת עתה‪ ,‬בסוף חודש אוקטובר‪ ,‬אנו‪ ,‬כמו כל יתר העמותות‬
‫מרכז הארגונים מבקש להביע בדרך זו‪ ,‬את מלוא‬
‫הרכה‪.‬‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬לא קיבלנו חרף כל פניותינו מידע על‬
‫התביעות העמידה לרשות חברת "עמיגור" תקציב חירום של‬
‫הערכתו לפועלו‪.‬‬
‫מיוחד‪ ,‬לבניית יחידות מיגון בדרום עבור הניצולים‪.‬‬
‫היקף התמיכה שמשרד האוצר אמור היה לאשר עבור‬
‫אביטל‬
‫קולט‬
‫המלחמה הסתיימה ללא מנצחים וללא מנוצחים‪ ,‬ובשלב פעילותנו לשנת ‪ .2014‬אישורים כאלה צפויים להגיע רק‬
‫זה הניבה רק הפסקת אש‪ .‬במציאות בה אנו חיים אין בסוף נובמבר כאשר הנזקים לפעילותנו ברורים לכל‪.‬‬
‫הפתרון פשוט והוצע על ידי לא פעם‪ ,‬אך לא מומש‪ .‬הוא‬
‫לדעת מה יילד יום‪ ,‬איך‪ ,‬היכן ומתי יתחדשו ההתקפות על‬
‫יעדים ישראלים‪ .‬חובתנו היא לדאוג היום‪ ,‬מבעוד מועד‪ ,‬כה "מורכב"‪ ,‬עד כי אפילו נערי האוצר יוכלו לעמוד בו‬
‫למציאת פתרונות הולמים למיגון מגוריהם של ניצולי וליישמו‪ .‬וזה עיקרו‪ :‬עד ה‪ 1.4-‬בכל שנה יש להודיע לכל‬
‫שואה‪.‬‬
‫העמותות והארגונים מהו היקף התמיכה לה הם זכאים‪,‬‬
‫בסוף הקיץ הזה התחדש המו"מ בין ועידת התביעות‪ ,‬בה כדי לאפשר להם לתכנן את פעילום בהתאם‪ .‬ובינתיים‪,‬‬
‫אנו חברים‪ ,‬לבין ממשלת גרמניה‪ ,‬והזרקורים הופנו הפעם אין אנו יכולים אלא לנחש מי מרוויח מהשיטה‪.‬‬
‫לעבר סבלם של ילדים יהודים בזמן המלחמה ולאחריה‪.‬‬
‫הגיע הזמן להפנות קריאה לממשלת ישראל לפעול‬
‫בברלין התקיימו‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬קונגרס עולמי של "ילדי במסגרת מינהל תקין‪ ,‬שכן אין מנוס מלקבוע שביד אחת‬
‫השואה" וסימפוזיון רב‪-‬משתתפים‪ ,‬בו העידו מומחים היא אומנם "מעניקה"‪ ,‬כביכול‪ ,‬אך ביד השנייה היא גורעת‬
‫וקורבנות על נזקי המלחמה‪ .‬במו"מ הושגה בסופו של מן הפעילות למען ציבור הניצולים‪.‬‬
‫קולט אביטל‬
‫‪2‬‬
‫יקרים‪,‬רובו ככולו בנושא המסעות לפולין‪ .‬מאות אלפי תלמידים‪,‬‬
‫זה עוסק‬
‫גיליון‬
‫קוראים‬
‫של‬
‫אלפילמוקד‬
‫מאותהשנים‬
‫שהפכו עם‬
‫במסעות‬
‫השתתפו‬
‫וקצינים‬
‫חיילים‬
‫תלמידים‪,‬‬
‫אלה‪ ,‬לפולין‪.‬‬
‫המסעות‬
‫ככולוכברבנושא‬
‫עוסק רובו‬
‫גיליון זה‬
‫דעות‬
‫השניםחילוקי‬
‫למוקד של‬
‫אלה‪,‬אך גם‬
‫הישראלית‪,‬‬
‫חינוכית וערכית‬
‫למוקד של‬
‫שהפכו עם‬
‫בהוויהבמסעות‬
‫השתתפו כבר‬
‫פעילותוקצינים‬
‫חיילים‬
‫המסעות‬
‫פעילותלאופי‬
‫באשר‬
‫ונחיצותם‪.‬הישראלית‪ ,‬אך גם למוקד של חילוקי דעות‬
‫וערכית בהוויה‬
‫חינוכית‬
‫באשר לאופי המסעות ונחיצותם‪.‬‬
‫בגיליון זה מגוון דעות רחב של חוקרים‪ ,‬מחנכים‪ ,‬אנשים שהיו‬
‫להביא‬
‫ניסינו‬
‫יקרים‪,‬‬
‫קוראים‬
‫חיוב‬
‫כצפוי‪,‬‬
‫היוחלק‪.‬‬
‫שנטלו בו‬
‫וכאלה‬
‫עוד‬
‫בפרויקט‬
‫מעורבים‬
‫לצדשהיו‬
‫אנשים‬
‫מחנכים‪,‬‬
‫חוקרים‪,‬‬
‫של‬
‫דרכו רחב‬
‫בתחילתדעות‬
‫מגוון‬
‫בגיליון‬
‫להביא‬
‫ניסינו‬
‫לתושבי‬
‫יותר‬
‫קשים‬
‫לכולנו‪ ,‬אך‬
‫קשים‬
‫זה היו‬
‫איתן‬
‫צוק‬
‫מבצע‬
‫ימי‬
‫הרהורים‬
‫המעלים‬
‫אחרים‬
‫יש‬
‫לפולין‪,‬‬
‫המסעות‬
‫את‬
‫לקיים‬
‫בצורך‬
‫משמעי‬
‫חד‬
‫לניצולילצד חיוב‬
‫חלק‪ .‬כצפוי‪,‬‬
‫שנטלו‬
‫לעיתיםוכאלה‬
‫בתחילת דרכו‬
‫בפרויקט‬
‫השואה‬
‫עודבויותר‬
‫קשים‬
‫אלהעוד‪ -‬היו‬
‫מעורבים ובין‬
‫הדרום‪,‬‬
‫יש‬
‫הרהוריםכי‬
‫שגורסים‬
‫ואף כאלה‬
‫במתכונתם‪,‬‬
‫לערוך‬
‫המתבקשים‬
‫לשינויים‬
‫באשר‬
‫המעלים‬
‫אחרים‬
‫לפולין‪ ,‬יש‬
‫המסעות‬
‫לקיים את‬
‫משמעי‬
‫חד‬
‫הנושנים‬
‫הפחדים‬
‫התעוררו‬
‫כולם‪,‬‬
‫שישלא‬
‫חלקם‪,‬‬
‫בצורך אצל‬
‫באזור‪.‬‬
‫שחיים‬
‫חלקאחרים‪.‬‬
‫מסעות‬
‫לאפשר גם‬
‫יש‬
‫שגורסים כי‬
‫עוסקואף‬
‫במתכונתם‪,‬‬
‫המתבקשים שיש‬
‫לשינויים‬
‫באשר‬
‫ועזרה‬
‫כאלהתרומות‬
‫בגיוס‬
‫לערוך עצמו‬
‫דווקא מצא‬
‫אחר‬
‫מתמיד‪.‬‬
‫יותר‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מסעות‬
‫גם‬
‫לאפשר‬
‫לחיילי צה"ל‪ .‬ארגון "עמך"‪ ,‬האמון במשך כל השנה על הגשת סיוע‬
‫צעירי ישראל‬
‫הקשר של‬
‫כולם ‪-‬‬
‫הכותבים‬
‫לניצוליםעולה‬
‫נפשיאחד ברור‬
‫דבר‬
‫ובתנאים‬
‫לראש ‪-‬‬
‫חיזוקמעל‬
‫עסוק‬
‫עצמו‬
‫מדברי מצא‬
‫נזקקים‪,‬‬
‫בשל‬
‫חיזוקממנה‬
‫גדולים‬
‫חלקים‬
‫מדברי אובדן‬
‫התרבותית ועם‬
‫מאורעותישראל‬
‫של צעירי‬
‫הקשר‬
‫כולם ‪-‬‬
‫הכותבים‬
‫מהרגיל‪.‬עולה‬
‫מורשתםברור‬
‫קשיםאחד‬
‫עםדבר‬
‫כך‬
‫שיבטיח‪,‬‬
‫ועמוק‬
‫אמיתי‬
‫צורך‬
‫הוא‬
‫הגולה‪,‬‬
‫יהדות‬
‫על‬
‫שעברו‬
‫היסטוריים‬
‫מאורעות‬
‫בשל‬
‫ממנה‬
‫גדולים‬
‫חלקים‬
‫אובדן‬
‫ועם‬
‫התרבותית‬
‫מורשתם‬
‫עםאך לא רק כאן ידענו פחד וקושי‪ .‬גם יהודי אירופה נחשפו לגל‬
‫כך זהות‬
‫שיבטיח‪,‬של‬
‫לצד גיבושה‬
‫הומניסטית‪,‬‬
‫עולם‬
‫של‬
‫גיבושה‬
‫כולם‪ ,‬את‬
‫מקווים‬
‫גםאמיתי‬
‫צורך‬
‫תפיסתהוא‬
‫הגולה‪,‬‬
‫יהדות‬
‫שעברו על‬
‫היסטוריים‬
‫לדבר על‬
‫ועמוק שלא‬
‫באלימות‪,‬‬
‫שלווה‬
‫פלסטיני‪-‬מוסלמי‪,‬‬
‫אנטישמי‬
‫העם‪.‬‬
‫של‬
‫בעברו‬
‫עמוק‬
‫הנטועים‬
‫שורשים‬
‫בעלת‬
‫ישראלית‪-‬יהודית‬
‫מקווים כולם‪ ,‬את גיבושה של תפיסת עולם הומניסטית‪ ,‬לצד גיבושה של זהות‬
‫הפגנות ענק מעוררות אימה‪ .‬אנטישמיות זו‪ ,‬מהזן החדש‪ ,‬לא נולדה‬
‫ישראלית‪-‬יהודית בעלת שורשים הנטועים עמוק בעברו של העם‪.‬‬
‫בחלל הריק‪ .‬היא שואבת במישרין מהאנטישמיות המוסלמית‪ ,‬אותה‬
‫נדמה כי השינויים שעברה החברה הישראלית בבואה להנציח את השואה‬
‫מתארת בהרחבה בגיליון ד"ר אסתר וובמן‪.‬‬
‫לפולין‬
‫המסעות‬
‫התפתחותם של‬
‫החברהבתהליך‬
‫ביטוי לא רק‬
‫השינוייםלידי‬
‫ומוראותיה‪ ,‬באים‬
‫השואה‬
‫להנציח את‬
‫הישראלית בבואה‬
‫שעברה‬
‫נדמה כי‬
‫גם‬
‫היהודים‪.‬‬
‫אצל‬
‫רק‬
‫לא‬
‫חשש‬
‫מעורר‬
‫אנטישמיות‬
‫של‬
‫גל זה‬
‫המשתתפים‬
‫לתגובת‬
‫שמתפתחות‬
‫לידיאלא גם‬
‫אליהם‪,‬‬
‫ודרך‬
‫המסעות לפולין‬
‫באשרשל‬
‫התפתחותם‬
‫בציפיותבתהליך‬
‫ביטוי לא רק‬
‫ההכנהבאים‬
‫ומוראותיה‪,‬‬
‫גדולה‬
‫סכנה‬
‫כאן‬
‫שיש‬
‫להבין‬
‫החלו‬
‫ארה"ב‪,‬‬
‫ואפילו‬
‫אירופה‪,‬‬
‫מדינות‬
‫בוגרים במדינה‪.‬‬
‫כאזרחים‬
‫שיפיקו‬
‫ולמסקנות‬
‫אליהם‪,‬מהם‬
‫ההכנהשילמדו‬
‫ודרך למה‬
‫בהם‬
‫המשתתפים‬
‫לתגובת‬
‫ויפנימו באשר‬
‫שמתפתחות‬
‫בציפיות‬
‫אלא גם‬
‫האנטישמיות‬
‫בתגובה‬
‫המערבית‪.‬‬
‫לצביונן‬
‫להתקפותבוגרים במדינה‪.‬‬
‫ויפנימו כאזרחים‬
‫שיפיקו‬
‫ולדמוקרטיהולמסקנות‬
‫למה שילמדו מהם‬
‫בהם‬
‫קנצלרית‬
‫ובראשן‬
‫אירופה‪,‬‬
‫מדינות‬
‫ראשי‬
‫התגייסו‬
‫האחרונות‪,‬‬
‫קריאה מהנה‬
‫הצטרפה‬
‫מהנה‬
‫גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל‪ ,‬ויצאו בגינוי חריף כנגדן‪ .‬אליהם קריאה‬
‫גם התקשורת ופובליציסטים חשובים‪ ,‬כגון הפילוסוף הצרפתי‪-‬‬
‫יהודי ברנאר אנרי לוי‪ .‬גיליון זה יעסוק במרכזו בתופעה מדאיגה זו‬
‫ובשורשיה‪.‬‬
‫קריאה מהנה ומועילה‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫מזכר‬
‫מ זה"מזכר"‪:‬כ ר‬
‫מייסד‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫גיל שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫לענייני‬
‫כתב עת צבי‬
‫ה"מזכר"‪:‬‬
‫מייסד המזכר‪:‬‬
‫מרכזגילהארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫צבי‬
‫וקשרי חוץ‬
‫ועדת הסברה‬
‫ניצולי השואה‪,‬‬
‫הארגונים של‬
‫מרכז‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫המסגר ‪55‬‬
‫ת"אוקשרי חוץ‬
‫הסברה‬
‫ועדת‬
‫‪03-6243343‬‬
‫טל'‬
‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬
‫‪03-6243343‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬
‫מען למכתבים‪:‬‬
‫טל'‬
‫למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬
‫מען‬
‫עמרי מריאן‬
‫עורך‪:‬‬
‫עמרי מריאן‬
‫טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬
‫ראול‬
‫עורך‪ :‬מערכת‪:‬‬
‫חברי‬
‫רות‬
‫אברהם‬
‫ולק‪,‬‬
‫אלי‬
‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫אברהם רות‬
‫ולק‪,‬‬
‫אלי‬
‫יעל מור חיים‬
‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬
‫חיים‬
‫מור‬
‫יעל‬
‫קופי‪ ,‬סמדר מוניס‬
‫אורלי שיא‬
‫דפוס‬
‫קונספט‪:‬גראפית‪:‬‬
‫עיצוב ועריכה‬
‫פיינברג‬
‫קונספט‪:‬‬
‫עיצוב‬
‫אחורי‪ :‬באדיבות קרןאורלי פיינברג‬
‫גילרמן‪-‬הראל‬
‫תמונת שער‬
‫תמונת שער אחורי‪ :‬באדיבות קרן גילרמן‪-‬הראל‬
‫לא שומרים נאצים‬
‫חדשות ואקטואליה‬
‫חדשות ואקטואליה‬
‫)ק‪ .‬צטניק(‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫מה קורה לנוער בעקבות המסעות לפולין‬
‫ובעולם ‬
‫לנוער בעקבות המסעות לפולין‬
‫בארץקורה‬
‫מה‬
‫‪21‬‬
‫‪214‬‬
‫המסע לפולין‪:‬‬
‫המסע לפולין‪:‬‬
‫הזכרון מתחיל בתוכנו‬
‫הזכרון מתחיל בתוכנו‬
‫התחיל גאה במהלך מבצע צוק איתן ‪14‬‬
‫האנטישמיות‬
‫גל‬
‫‪23‬‬
‫איך הכול‬
‫‪23‬‬
‫איך הכול התחיל‬
‫העולם אינו כולו נגדנו‪ .‬לפחות לא נגד היהודים ‪17‬‬
‫‪24‬‬
‫כן לנסוע לפולין‬
‫‪20‬‬
‫‬
‫האמיתי‬
‫בשמה‬
‫לאנטישמיות‬
‫לקרוא‬
‫‪24‬‬
‫לנסוע לפולין‬
‫כן‬
‫שואה ככלי פוליטי‪-‬מדיני ‪22‬‬
‫והכחשת‬
‫אנטישמיות‬
‫‪25‬‬
‫התקומה‬
‫מחוזות‬
‫מסע אל‬
‫‪25‬‬
‫מסע אל מחוזות התקומה‬
‫‪26‬‬
‫יש גם קולות פלסטינים אחרים ‬
‫‪28‬‬
‫קריאה למסע אחר‬
‫‪27‬‬
‫‬
‫ימינו‬
‫ועד‬
‫דמשק‬
‫‪28‬‬
‫אחר‬
‫מעלילותלמסע‬
‫קריאה‬
‫‪ anti-semitism‬או ‪ .antisemitsm‬משמעותו ‪28‬‬
‫"עדים במדים"‬
‫‪33‬‬
‫המקף ‬
‫של‬
‫‪28‬‬
‫במדים"‬
‫"עדים‬
‫‪34‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫ללמודהפיליפיני ‬
‫שינדלר‬
‫אוסקרכדי‬
‫נסענו‬
‫נסענו כדי ללמוד‬
‫שואת יהודי פולין‪ :‬מדוע רוב היהודים לא‬
‫החיים‬
‫מהות‬
‫התגוננו? ‬
‫מהות החיים‬
‫מה נותר מילד בן ‪ 8‬שנרצח? ‬
‫יער הקדושים‬
‫מדף הספרים ‬
‫חדש על‬
‫הקדושים‬
‫יער‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪36‬‬
‫‪43‬‬
‫‪36‬‬
‫זכויות‬
‫זכויות‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫שמעון רדליך‪ ,‬פרופ' להיסטוריה‪ ,‬ביקש לתקן טעות שנפלה בגיליון‬
‫מזכר הקודם‪ .‬הכיתוב לתמונה בידיעה "אותרו ‪ 20‬שומרים נאצים‬
‫ממיידנק" ‪ -‬אינו נכון‪ .‬כתוב "שומרים במיידנק‪ ,"...‬ועל פי הלבוש שלהם‬
‫אינם שומרים גרמנים אלא חיילי הצבא האדום‪ .‬תודה על ההערה‪.‬‬
‫לא רק במונסטיר‪-‬ביטולה‬
‫ברצוני להתייחס למאמר אודות פעילותו של ליאון קמחי בקהילת‬
‫מונסטיר‪-‬ביטולה שבמקדוניה‪ ,‬אשר ייסד שתי אגודות נוער ‪" -‬בני ציון"‬
‫‪2‬‬
‫תוכן‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫העניינים‬
‫יודע אני מהיכן אני בא!‬
‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬
‫ומתוך תקווה וחרדה‬
‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬
‫אני מבקש לדעת‬
‫יודע אני מהיכן אני בא!‬
‫לאן אני הולך"‬
‫ומתוך תקווה‬
‫וחרדה צטניק(‬
‫)ק‪.‬‬
‫אני מבקש לדעת‬
‫לאן אני הולך"‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫ו"בנות ציון" ‪ -‬שהתאחדו תחת הנהגתו לאגודה אחת בשם "התחייה"‬
‫בנובמבר ‪ .1923‬פעילות דומה הייתה בקהילת קוזמיר דלובלין שבפולין‪,‬‬
‫שבה סבי‪ ,‬שמעון וישניה‪ ,‬שהיה חבר המועצה המקומית‪ ,‬הקים את‬
‫הסתדרות "התחייה" הציונית‪ ,‬ואמי‪ ,‬שולמית‪ ,‬השתייכה לתנועת הנוער‬
‫"בנות ציון"‪ .‬בדומה לליאון קמחי‪ ,‬סבי ארגן פעילות בכוח הרעיון‬
‫הציוני‪ ,‬אך לא זכה לראות את הגשמת חלומו בתקומת ישראל ואף‬
‫הוא נרצח בידי הצורר הנאצי‪.‬‬
‫רמי נובודבורסקי‬
‫‪3‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫לראשונה‪ :‬גרמניה תפצה "ילדי שואה"‬
‫‪ 75‬אלף ניצולים‪ ,‬שהיו ילדים במחנות הריכוז ובגטאות‪ ,‬או חיו במחבוא‪ ,‬יהיו זכאים למענק‬
‫חד‪-‬פעמי של ‪ 2,500‬אירו לכל אחד‪ ,‬במסגרת קרן שיקימו ועידת התביעות וממשלת גרמניה‬
‫הסכם תקדימי נחתם ב‪ 4-‬ספטמבר בין‬
‫ועידת התביעות לבין משרד האוצר הגרמני‪,‬‬
‫על פיו תוקם קרן משותפת‪ ,‬אשר תפצה‬
‫לראשונה כ‪ 75-‬אלף ניצולים שהיו ילדים‬
‫בתקופת השואה ושהו במחנות ריכוז‬
‫ובגטאות‪ ,‬או שחיו במשך שישה חודשים‬
‫לפחות במחבוא או תחת זהות בדויה‪ .‬הניו‬
‫צולים יהיו זכאים לקבל תשלום חד‪-‬פעמי‬
‫בסך ‪ 2,500‬אירו (כ‪ 12-‬אלף שקלים)‪ ,‬מתוך‬
‫הכרה בסבלם הפיזי והנפשי‪.‬‬
‫הקרן צפויה להתחיל לפעול בינואר ‪,2015‬‬
‫וההערכה היא שיותר ממחצית מהניצולים‬
‫הזכאים חיים בישראל‪ .‬יו"ר מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה בישראל‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬
‫בירכה על ההחלטה‪" .‬זו החלטה נכונה מצד‬
‫ממשלת גרמניה‪ ,‬שהושגה במאמץ רב ולאחר‬
‫מאבק עיקש של ועידת התביעות וארגוני‬
‫ניצולי השואה בישראל‪ .‬אני מודה להם על‬
‫כך שלא הרימו ידיים והשקיעו מאמצים‬
‫רבים למען מטרה חשובה זו"‪ .‬לדברי אביטל‪,‬‬
‫"ילדי השואה עברו סבל רב בזמן השואה‬
‫ולעיתים נותרו יתומים‪ .‬זו עובדה ברורה‬
‫שמראות הזוועה הותירו צלקות עמוקות‬
‫יותר אצל ילדים רכים וחסרי הגנה‪ .‬אין ספק‬
‫שהסבל והזיכרונות רודפים אותם עד היום‬
‫בגילם המאוחר ומשפיעים על איכות חייהם‪.‬‬
‫על כך שום סכום לא יפצה"‪.‬‬
‫מנכ"ל ועידת התביעות‪ ,‬גרג שניידר‪ ,‬אמר‬
‫כי "לנזקי השואה שנגרמו לילדים מתבגרים‬
‫בהגיעם לגיל זקנה יש השפעה מצטברת‪,‬‬
‫שגרמה לבעיות שמתגלות רק כעת כתסמ‬
‫מינים פיזיים ופסיכולוגיים בגילם המתקדם‬
‫של הניצולים"‪ .‬חברי הוועדה המייעצת‬
‫למו"מ מטעם מרכז הארגונים היו‪ :‬קולט‬
‫אביטל ואורי חנוך‪ .‬כמו כן מונתה ועדה‬
‫מייעצת אשר לוותה את המו"מ‪ ,‬וחבריה‬
‫הישראלים היו יוחנן רון‪ ,‬יו"ר ארגון "ילדות‬
‫אבודה"‪ ,‬צבי מיתר‪ ,‬חבר הארגון‪ ,‬והשופטת‬
‫נאווה דנון‪ ,‬נציגת ארגון "ילדות עשוקה"‪.‬‬
‫ישיבת המו"מ השנתית של ועידת התביעות‬
‫וממשלת גרמניה התקיימה בתום הכנס‬
‫הראשון של הארגון העולמי של ילדים ניצולי‬
‫‪4‬‬
‫‏נחשפו תאי הגזים במחנה המוות סוביבור‪ ,‬הודות‬
‫לחפירות ארכיאולוגיות המתקיימות במקום‬
‫יד ושם‪" :‬חשיפתם של תאי הגזים במחנה סוביבור הינה ממצא חשוב ביותר בחקר השואה"‬
‫בסימפוזיון השתתפו מי שהיו ילדים ניצולים מ‪ 18-‬מדינות‪ ,‬מומחים אקדמאים והיסטוריונים‬
‫שואה‪ ,‬שנערך בברלין ב‪ 24-26-‬באוגוסט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נערך בברלין ‪-‬ב‪ 27-‬באוגוסט סי�מ‬
‫פוזיון בהשתתפות ועידת התביעות‪ ,‬מרכז‬
‫הארגונים והפדרציה העולמית של ילדי‬
‫שואה‪ ,‬אליו הוזמנו פוליטיקאים גרמנים‪,‬‬
‫נציגי ממשלת גרמניה ותקשורת‪ .‬אלה שמעו‬
‫הרצאות מפי מומחים‪ ,‬בעיקר פסיכולוגים‪,‬‬
‫וכן עדויות אישיות של ניצולים אשר עברו‬
‫את הטראומות‪ ,‬יונה לקס‪ ,‬דני חנוך ויואלה‬
‫הר‪-‬שפי‪.‬‬
‫לדון במשמעות גזל הילדות‬
‫עם סיום המו"מ התייחס שניידר לאירוע‬
‫במילים הבאות‪" :‬מאחורי חזיתות הבתים‬
‫ההיסטוריות של רחוב אורניינבורגר ‪ -‬השריד‬
‫הבנוי היחיד מבית הכנסת הגדול והמפואר‬
‫ביותר בברלין‪ ,‬אשר נותר עומד ושרד את ליל‬
‫הבדולח ב‪ 9-‬בנובמבר‪ - 1938 ,‬נמצא עכשיו‬
‫הצנטרום יודאיקום (‪,)Centrum Judaicum‬‬
‫אתר הנצחה‪ ,‬זיכרון וחינוך‪ ,‬העומד במרכז‬
‫שרידי קהילת יהדות ברלין של פעם‪ .‬הנוף‬
‫הנשקף מהחלון הגדול שבאולם ההרצאות‪,‬‬
‫הממוקם במקום שבו פעם ניצבה עזרת‬
‫הנשים‪ ,‬צופה ישירות אל בסיסו רחב הידיים‬
‫של בית הכנסת ההרוס – סמל למאות השנים‬
‫בהן חיה הקהילה היהודית בברלין‪ ,‬אשר נגדעו‬
‫באבחה אחת עם השואה‪.‬‬
‫"כאן‪ ,‬במקום היסטורי זה‪ ,‬התקיים סימפוזיון‬
‫שנערך ע"י ועידת התביעות‪ ,‬בשילוב עם מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה בישראל והפמ‬
‫דרציה העולמית לילדים יהודים ניצולי שואה‬
‫וצאצאיהם (‪ .)WFJCSD‬השתתפו בו כ‪200-‬‬
‫איש‪ ,‬כולל נציגי ממשלת גרמניה וארגונים‬
‫יהודיים‪ ,‬בנוסף לציבור הרחב‪ .‬כולם הגיעו כדי‬
‫לשמוע וללמוד על אודות החוויות הייחודיות‬
‫של היהודים שהיו ילדים בתקופת השואה‪.‬‬
‫בסימפוזיון‪ ,‬שארך שלושה ימים‪ ,‬השתתפו מי‬
‫שהיו ילדים ניצולים מ‪ 18-‬מדינות‪ ,‬מומחים‬
‫אקדמאים והיסטוריונים‪ .‬שמתי לב לעובדה‬
‫שהסימפוזיון התרחש בראש חודש אלול‪ ,‬שבכל‬
‫בוקר שלו נשמעת תקיעת השופר במקומותינו‬
‫כהכנה לראש השנה ויום כיפור‪ .‬קיוויתי שהסימ‬
‫מפוזיון יהפוך תקיעת שופר ‪ -‬קריאה מצלצלת‬
‫המזכירה את הטראומות שאותן חיים מדי יום‬
‫ניצולי השואה האלה"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫רומן קנט‪ ,‬גזבר ועידת התביעות‪ ,‬תיאר‬
‫את המשמעות שהייתה לאובדן המשפחה‬
‫והחברים על הניצולים‪" :‬היינו לבד‪ ,‬בלי‬
‫משפחה‪ ,‬אפילו ביום החתונה שלנו אנו חסרי‬
‫קרובים; הילדים שלנו שאלו אותנו מאוחר‬
‫יותר מדוע לא היו להם סבים וסבתות"‪ .‬בנאומי‬
‫הפתיחה שלהן‪ ,‬חלקו חברות הוועד המנהל‪,‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬וסטפני‬
‫זלצר‪ ,‬נשיאת ה‪ ,WFJCSD-‬את האובדן‬
‫האישי שלהן והאתגרים שעמם מתמודדים עד‬
‫היום ילדים ניצולים רבים‪.‬‬
‫החפירה הארכיאולוגית במחנה המוות‬
‫סוביבור מתקיימת על ידי יורם חיימי‬
‫ושותפו הפולני וויטק מזורק משנת ‪.2007‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬הצטרף לפרויקט החפירות‬
‫הארכיאולוג ההולנדי ד"ר איוור שכוטה‪ .‬את‬
‫החפירה מלווים המכון הבינלאומי לחקר‬
‫השואה של יד ושם‪ ,‬הקרן הגרמנית‪-‬פולנית‬
‫והמוזיאון במיידנק‪ .‬במסגרת החפירות‬
‫לאורך השנים נמצאו אלפי פריטים אישיים‪:‬‬
‫טבעות‪ ,‬תליונים‪ ,‬עגילים‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬בקבוקי‬
‫בושם‪ ,‬בקבוקי תרופות‪ ,‬כלי אוכל ועוד‪.‬‬
‫השבוע התגלתה גם באר המים ששימשה‬
‫את האסירים במחנה מספר ‪ 1‬בו התרחש‬
‫המרד‪ .‬בבאר נמצאו חפצים אישיים רבים‬
‫של יהודים‪ ,‬כיוון שבעת חיסול המחנה‬
‫הגרמנים מילאו אותה בפסולת מהמחנה‪.‬‬
‫בהתייחסו לממצאים החדשים אמר ד"ר‬
‫דוד זילברקלגנג‪ ,‬חוקר בכיר במכון הבי�נ‬
‫לאומי לחקר השואה ועורך קובץ המחקרים‬
‫של יד ושם‪ ,‬כי "חשיפתם של שרידי תאי‬
‫הגזים במחנה סוביבור הינה ממצא חשוב‬
‫ביותר בחקר השואה‪ .‬חשוב להבין כי לא‬
‫נשאר אף שריד מהיהודים שעבדו באזור‬
‫תאי הגזים‪ ,‬לכן הממצאים הללו הם כל‬
‫מה שנשאר מהנרצחים‪ .‬למעשה‪ ,‬נפתח‬
‫כאן חלון קטן אל סבלם היומיומי‪ .‬זו הפעם‬
‫הראשונה שבה נוכל לדעת טוב יותר מה היה‬
‫תהליך הרצח במחנה ומה עבר על היהודים‬
‫עד שנרצחו‪ .‬בנוסף‪ ,‬איתור גודלם המדויק‬
‫של תאי הגזים יאפשר לנו להבין מה הייתה‬
‫הקיבולת שלהם‪ ,‬ומשם נוכל לגזור הערכה‬
‫מדויקת יותר של מספר הנרצחים במחנה‬
‫סוביבור"‪ .‬עוד הוסיף ד"ר זילברקלנג ואמר כי‬
‫הממצאים הללו משלימים את מה שאנחנו‬
‫יודעים מהניצולים שברחו מהמחנה במרד‪.‬‬
‫הארכיאולוג יורם חיימי אמר‪" :‬לאחר‬
‫שמונה שנים של חפירות בסוביבור‪ ,‬זה הישג‬
‫גדול עבורי ועבור צוות החוקרים‪ .‬סוף סוף‬
‫הגענו למטרתנו – איתור מיקומם המדויק‬
‫כאן עמדו תאי הגזים‪ .‬החפירות בסוביבור‬
‫של תאי הגזים‪ .‬הופתענו מגודל המבנה‬
‫וממצב ההשתמרות של הקירות של תאי‬
‫הגזים‪ .‬הרגע המרגש ביותר היה שמצאנו ליד‬
‫תאי הגזים את טבעת הנישואין עם הכיתוב‬
‫בעברית 'הרי את מקודשת לי'"‪.‬‬
‫זכר לאהבה‪ .‬טבעת נישואין שנמצאה בסוביבור‬
‫צילומים‪ :‬יורם חיימי‬
‫מחנה ההשמדה סוביבור ממוקם קרוב‬
‫לכפר ולתחנת הרכבת של סוביבור‪ ,‬בחלק‬
‫המזרחי של מחוז לובלין בפולין‪ .‬המחנה‬
‫הוקם באפריל ‪ ,1942‬ויחד עם מחנות‬
‫ההשמדה טרבלינקה ובלז'ץ הוא היה‬
‫חלק ממבצע ריינהרד‪ .‬בתקופת‬
‫פעילותו של המחנה‪ ,‬אפריל‬
‫‪-1942‬אוקטובר ‪ ,1943‬נרצחו שם‬
‫כ‪ 250,000-‬יהודים‪ .‬לאחר מרד‬
‫האסירים במחנה‪ ,‬ב‪ 14-‬באוקטובר‬
‫‪ ,1943‬החליטו הגרמנים לפרק את‬
‫המחנה‪ ,‬והוא נותר חשוף וללא‬
‫סימנים אופייניים להיותו מחנה‬
‫השמדה‪ .‬על מנת להציע אינמ‬
‫פורמציה על המחנה השתמשו‬
‫החוקרים עד כה בעדויות ניצולים‬
‫בלבד‪ .‬עדויות אלו מספקות בדרך‬
‫כלל מידע מוגבל על חלק מן‬
‫המחנה‪ ,‬ומשום כך שיחזור המחנה‬
‫במלואו לא היה אפשרי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫כומר קתולי בסלובקיה‪:‬‬
‫היהודים אשמים בשואה‬
‫סערת רוחות פרצה בסלובקיה לאחר פרסום‬
‫דבריו של כומר קתולי בשם אמיל פלוריס‪,‬‬
‫ולפיהם היהודים הם האשמים המרכזיים‬
‫בשואת אירופה‪ ,‬וכי דבר דומה עשוי לקרות‬
‫גם לצוענים‪ .‬בכירים בממסד הסלובקי גינו‬
‫את דבריו‪.‬‬
‫דוברת הקהילה היהודית המקומית אמרה‬
‫כי דבריו של הכומר‪ ,‬שנישאו במהלך מיסה‬
‫שערך‪ ,‬פגעו והשפילו את זכרם של נרצחי‬
‫השואה‪ .‬דבריו של פלוריס גררו גם עימותים‬
‫סוערים ברשתות החברתיות‪ ,‬כשחלק‬
‫מהגולשים מאשימים אותו בכך שהוא מעורר‬
‫את האנטישמיות הרדומה בסלובקיה‪ .‬בראיון‬
‫שהעניק לטלוויזיה המקומית‪ ,‬אמר הכומר‬
‫כי הוא מעריך ומכבד את העם היהודי‪ ,‬וכי‬
‫יש לו יחסים טובים עם יהודים בסלובקיה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הוא נמצא בקשר הדוק עם יהודים‬
‫ניצולי שואה‪.‬‬
‫האשים את היהודים בשואה‪ .‬הכומר פלוריס‬
‫סלובקיה הייתה בין המדינות הראמ‬
‫שונות מהן גורשו יהודים למחנות השמדה‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬בעשרות‬
‫משלוחים של רכבות הועברו קרוב ל‪60,000-‬‬
‫יהודים‪ ,‬כשחלק מהם נלקחו ישר לאושוויץ‬
‫ואחרים למחנות במחוז לובלין‪ .‬בסך הכל‬
‫נרצחו בסלובקיה‪ ‬כ‪ 100,000-‬יהודים במהלך‬
‫השואה‪ .‬כיום חיים בה אלפים בודדים של‬
‫יהודים‪ ,‬רובם באזור‪ ‬ברטיסלאבה‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫תוכנית הסיוע לניצולי שואה יוצאת לדרך‬
‫משרד האוצר הודיע ליותר מ‪74-‬‬
‫אלף ניצולים כי יקבלו מענק שנתי של‬
‫‪ 3,600‬שקל ישירות לחשבון הבנק‪ .‬עוד‬
‫כ‪ 9,000-‬ניצולי שואה‪ ,‬שפרטי חשבון‬
‫הבנק שלהם לא ידועים לביטוח הלאומי‪,‬‬
‫יקבלו בקרוב הודעות מהרשות לזכויות‬
‫ניצולי שואה במשרד האוצר‪ ,‬אשר בהן‬
‫יקבלו הנחיות כיצד לקבל את המענק‬
‫בבנק הדואר‪.‬‬
‫ממשרד האוצר נמסר כי על מנת לקבל‬
‫את המענק לשנים הבאות‪ ,‬על הזכאים‬
‫למלא את טופס הבקשה למענק שצורף‬
‫למכתב ולשלוח למשרדי הרשות‪ .‬בקרוב‬
‫תחל הרשות לשלוח תזכורת לכל אותם‬
‫ניצולים שטרם שלחו את הטופס‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החלו קופות החולים לחלק‬
‫חינם לניצולי שואה הזכאים לכך תרופות‬
‫הכלולות בסל הבריאות‪ .‬התרופות יינתנו‬
‫חינם לניצולים המוכרים על ידי הרשות‬
‫לזכויות ניצולי שואה ולניצולים המוכרים‬
‫על ידי ממשלת גרמניה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הודיעה‬
‫הרשות כי תפנה ליותר מ‪ 100-‬אלף ניצולים‬
‫שאינם מוכרים על ידה‪ ,‬במטרה להעביר את‬
‫פרטיהם לקופות החולים על מנת שיוכלו‬
‫לקבל גם הם תרופות חינם‪ .‬ממשרד האוצר‬
‫נמסר כי ניצולים שמקבלים קצבה ממדינה‬
‫זרה שאינה גרמניה ולא קיבלו פניה מהרשות‬
‫לזכויות ניצולי שואה בנוגע לקבלת תרופות‬
‫בחינם‪ ,‬יכולים לפנות למרכז המידע ברשות‬
‫ולבקש כי ישלח טופס לבדיקת זכאות‬
‫לביתם‪ .‬לחילופין‪ ,‬ניתן להוריד את הטופס‬
‫באתר האינטרנט של הרשות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נמסר מהרשות‪ ,‬בוצע עדכון באשר‬
‫לזכאות בני זוגם של נכים שנפטרו‪ .‬בני‬
‫הזוג יהיו זכאים לתגמול לפי אחוזי הנכות‬
‫של המנוח למשך ‪ 3‬שנים‪ ,‬ולאחר מכן יהיו‬
‫זכאים לתגמול בסך ‪ 2,000‬שקל למשך‬
‫כל ימי חייהם‪ .‬זאת‪ ,‬כל עוד הנכים הלכו‬
‫לעולמם לאחר ה‪ 1-‬ביוני ‪ 2011‬וכל עוד בני‬
‫הזוג לא נישאו מחדש‪.‬‬
‫טופס הבקשה למענק וטופס הבקשה‬
‫לקבלת פטור מלא בתרופות נמצאים באתר‬
‫האינטרנט של הרשות‪ .‬כל מי שרואה עצמו‬
‫זכאי למענק השנתי או לפטור ברכישת‬
‫תרופות ולא קיבל הודעה אישית על זכאותו‬
‫– נקרא למלא טופס ולהגישו לרשות לזכויות‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬בכתובת‪ :‬יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‬
‫‪ ,57380‬תל אביב‪.‬‬
‫יוון‪ :‬אושר חוק שיאסור הכחשת שואה‬
‫הפרלמנט היווני אישר הצעת החוק המאריך‬
‫את פרק זמן המאסר שיושת על אלימות‬
‫גזענית ויעצור העברת תקציבים ממשלתיים‬
‫לגופים וארגונים שיתבטאו בגזענות או‬
‫יכחישו שואה‪.‬‬
‫החוק החדש מאריך את פרק זמן המאסר‬
‫שיושת על אלימות גזענית‪ ,‬משנתיים לשלוש‬
‫שנים‪ ,‬נוסף על קנסות כספיים ליחידים או‬
‫לקבוצות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוחלט כי קבוצות וארמ‬
‫‪6‬‬
‫גונים אשר יתבטאו באופן גזעני או יכחישו את‬
‫השואה‪ ,‬לא יהיו זכאים לתקציבים ממשלתיים‪.‬‬
‫מסקר שערכה הליגה נגד השמצה עולה כי ‪69‬‬
‫אחוזים מהיוונים מחזיקים בדעות אנטישמיות‬
‫או בדעות קדומות על יהודים‪ .‬ביוון חיה כיום‬
‫קהילה יהודית קטנה‪ ,‬המונה כ‪ 5,000-‬נפשות‪.‬‬
‫בעקבות העלייה במספר האירועים האנמ‬
‫טישמיים ביוון‪ ,‬נפגש השנה ראש הממשלה‬
‫היווני עם יו"ר הליגה נגד השמצה‪ ,‬אייב‬
‫פועלים נגד האנטישמיות בארצם‪ .‬הפרלמנט היווני‬
‫פוקסמן‪ ,‬וביקש ממנו לפתח יחדיו תוכניות‬
‫פעולה נגד אנטישמיות‪ ,‬ואולי אף ליצור מערך‬
‫פנים‪-‬ארצי לחינוך אזרחי המדינה בנושא‪.‬‬
‫הקונגרס האמריקני קורא לארדואן‬
‫לרסן את הרטוריקה האנטישמית‬
‫"ההסתה האנטי‪-‬ישראלית המתמשכת של‬
‫ראש הממשלה הטורקי‪ ,‬רג'פ טאיפ ארדואן‪,‬‬
‫מעוררת כעס בלתי מוצדק כנגד יהודים‬
‫ומסכנת את הקהילה היהודית בטורקיה ואת‬
‫היהודים ברחבי העולם"‪ ,‬כך נאמר בהחלטה‬
‫שקיבל הקונגרס האמריקאי ב‪ 8-‬בספטמבר‪,‬‬
‫החלטה ששמה לה למטרה להילחם באנטיו‬
‫שמיות של נשיא טורקיה‪.‬‬
‫יותר מ‪ 80-‬מחוקקים בבית הנבחרים‬
‫מפעילים לחץ כדי לנקוט אמצעים חמורים‬
‫כנגד האנטישמיות ההולכת וגואה ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬בעקבות העלייה החדה בהתקפות‬
‫אלימות כנגד יהודים על רקע מבצע "צוק‬
‫איתן"‪ .‬ההחלטה‪ ,‬עליה חתמו חברי קונגרס‬
‫משתי המפלגות מציגה עדות ברורה לכך‬
‫שהאנטישמיות הולכת וגוברת ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬ומפנה אצבע מאשימה באופן‬
‫ספציפי כלפי הנשיא ארדואן‪ ,‬בשל העידוד‬
‫שהוא מעניק לאנטישמיות‪.‬‬
‫ההחלטה יוצאת כנגד "ניסיונות מצד רבים‬
‫להצדיק שנאת יהודים או התקפות אלימות‬
‫בתור ביטויים מקובלים‪ ,‬או אי שביעות רצון‬
‫או תסכול בכל הנוגע למאורעות פוליטיים‬
‫במזרח התיכון או בכל מקום אחר"‪.‬‬
‫חברי הקונגרס גם מפעילים לחץ על מדינות‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬באירופה ובמקומות אחרים‪,‬‬
‫על מנת שינקטו אמצעים חמורים כנגד‬
‫מעודד את האנטישמיות‪ .‬ארדואן‬
‫התקפות אנטישמיות‪ ,‬כגון חקיקה שתקבע‬
‫עונשים בגין אלימות כנגד יהודים‪ .‬ההחלטה‬
‫אף קוראת לראשי המדינות "להביע‬
‫התנגדות קולנית כנגד כל אלה המשווים את‬
‫ישראל לנאצים ומאשימים אותה בביצוע של‬
‫שואה או רצח עם"‪.‬‬
‫קודם לכן‪ ,‬סמוך ליציאה לפגרת אוגוסט‪,‬‬
‫התקבלה בקונגרס החלטה דו‪-‬מפלגתית‬
‫בנושא האנטישמיות‪ .‬החלטה ‪ 707‬של‬
‫בית הנבחרים‪ ,‬אותה יזמו הצירים הדמומ‬
‫קרטי ם ג'רולג נאדלר וניטה לואי‪ ,‬והרפו�ב‬
‫ליקני פטר רוסקאם‪ ,‬מגנה את האנטישמיות‬
‫וקוראת למזכיר המדינה ג'ון קרי לנקוט‬
‫פעולות ממשיות להתמודדות עם התופעה‪.‬‬
‫ההחלטה הוסיפה ושיבחה מנהיגי מדינות‬
‫זרות מצרפת‪ ,‬איטליה וגרמניה‪ ,‬שגינו‬
‫מעשים אנטישמיים וקראו לנוגעים בדבר‬
‫במדינותיהם לנקוט צעדים תקיפים אם‬
‫עדיין לא עשו כן‪.‬‬
‫המרכז למדעי‬
‫היהדות באוניברסיטה‬
‫הלטבית העלה‬
‫בסיס נתונים מיוחד‬
‫באינטרנט‬
‫זהו הניסיון הראשון להציג בפני‬
‫הקהל הרחב מידע על מקומות ואתרים‬
‫הקשורים לשואת יהדות לטביה‪.‬‬
‫מוצג בו מידע על ההיסטוריה של‬
‫אתרים אלו‪ ,‬מיקומם ושמותיהם של‬
‫יהודים הקשורים לאותם המקומות‪.‬‬
‫בסיס נתונים זה הוקם במסגרת‬
‫פרויקט להנצחת זכר השואה מאז‬
‫סיום מלה"ע ה‪ 2-‬ועד לימינו אנו‪,‬‬
‫אשר קיבל תמיכה של המרכז הבינ"ל‬
‫למטרת מחקר והנצחת והפצת מידע‪.‬‬
‫תחילתו של הפרויקט ב‪ ,2013-‬והוא‬
‫מתקיים הודות לתמיכת האיגוד‬
‫הבינ"ל לחקר והנצחת השואה‪,‬‬
‫ובשיתוף פעולה הדוק עם ארגון‬
‫הגג של הקהילות היהודיות בלטביה‬
‫והמוזיאון ''יהודים בלטביה"‪.‬‬
‫כעת נמצא הפרויקט בשלבי פיתוח‬
‫הקונספט ותרגומו לאנגלית‪.‬‬
‫ההצתה בבריסל‪" :‬מוסדות יהודים הפכו לקו החזית למתקפות"‬
‫בבלגיה החלה חקירה בעקבות הניסיון‬
‫להצתת בית הכנסת בבריסל‪ .‬אשתו של שמש‬
‫בית הכנסת ושני ילדיו נפצעו קל משאיפת‬
‫עשן כאשר האש התפשטה לקומה העליונה‬
‫של הבניין בה התגוררו‪ .‬נציגי הקהילה‬
‫היהודית בבלגיה אמרו שלא ברור עדיין‬
‫אם מדובר בתקיפה על רקע אנטישמי‪ ,‬אם‬
‫כי כבר ב‪ 2010-‬הושלכו על המבנה בקבוקי‬
‫תבערה‪.‬‬
‫השריפה הוצתה יומיים בלבד אחרי‬
‫הפתיחה מחדש של המוזיאון היהודי‬
‫בבריסל‪ ,‬שם נורו למוות ארבעה אנשים ב‪24-‬‬
‫במאי‪ .‬יודגש כי מהדי נמוש‪ ,‬צרפתי ממוצא‬
‫אלג'יראי‪ ,‬שחשוד בקרבה לארגון המדינה‬
‫האסלאמית (המוכר כדאעש)‪ ,‬כלוא בבלגיה‬
‫בחשד שביצע את הרצח‪ .‬הוא נעצר במרסיי‬
‫בדרום צרפת‪ ,‬שישה ימים אחרי הרצח‪ ,‬ואחר‬
‫כך הוסגר לבלגיה‪.‬‬
‫לדברי יהודה גוטמן‪ ,‬דמות מרכזית‬
‫בקהילה‪" ,‬אם היה מדובר באירוע אנטישמי‪,‬‬
‫הם היו שורפים את ספר התורה‪ ,‬וזה לא מה‬
‫שקרה‪ .‬אני יכול רק לנחש‪ .‬אנחנו חיים כאן‬
‫בשלום עם כולם"‪.‬‬
‫הרב אברהם גיגי‪ ,‬רבה של בריסל ונציג‬
‫ועידת רבני אירופה במוסדות האיחוד‬
‫האירופי‪ ,‬אמר בתגובה להצתה כי "בקהילה‬
‫היהודית לא מוציאים מכלל אפשרות‬
‫שמדובר בפשע אנטישמי‪ .‬שוחחתי עם שרת‬
‫הפנים של בלגיה‪ ,‬גואל מלקי‪ ,‬שהבטיחה כי‬
‫משטרת בלגיה תתגבר את האבטחה סביב‬
‫המוסדות היהודיים ובתי הכנסת לקראת‬
‫החגים"‪.‬‬
‫הקונגרס היהודי‪-‬אירופאי קרא בעקבות‬
‫הצתת בית הכנסת לרשויות בבלגיה לאבטח‬
‫בצורה משמעותית את המוסדות היהודיים‪.‬‬
‫"כאשר לא ברור מי עומד מאחורי התקיפה‪,‬‬
‫מה שברור הוא שבתי כנסת ומוסדות יהודיים‬
‫הפכו להיות קו החזית"‪ ,‬אמר נשיא הקונגרס‬
‫היהודי‪-‬אירופאי‪ ,‬ד"ר משה קנטור‪" .‬תקיפה‬
‫זו מדגימה שוב שתקיפות נגד יהודים הן לא‬
‫בגלל מה שהם אומרים או במה תומכים‪,‬‬
‫אלא בגלל שהם יהודים"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫קופ"ח כללית תשיב לניצולים כספים שגבתה לא כדין‬
‫קופת חולים כללית תתחיל להשיב לניצולי‬
‫שואה כספים שגבתה מהם שלא כדין‬
‫במשך עשרות שנים‪ ,‬כך הוחלט במסגרת‬
‫הסדר פשרה שנחתם בין קופת החולים‬
‫לבין תובעים‪ ,‬בתביעה ייצוגית על סך יותר‬
‫מ‪ 81-‬מיליון שקלים שהוגשה לבית המשפט‬
‫המחוזי בחיפה‪.‬‬
‫בתביעה שהוגשה על ידי ניצולת שואה‬
‫שנפטרה בינתיים‪ ,‬טענה התובעת כי קופת‬
‫החולים גבתה ממנה‪ ,‬כמו גם מניצולים‬
‫אחרים‪ ,‬תשלומים עבור תרופות וטיפולים‬
‫למחלות הקשורות בשואה‪ .‬הדבר נעשה‪,‬‬
‫כך טענה התובעת‪ ,‬למרות שהקופה קיבלה‬
‫כסף מגרמניה עבור מימון הטיפול בנזקים‬
‫שגרמו הנאצים ‪ -‬כסף שאותו התחייבה שלא‬
‫לגבות מהניצולים המבוטחים אצלה‪ .‬באופן‬
‫זה‪ ,‬נטען‪ ,‬קיבלה הקופה תשלום כפול ‪ -‬הן‬
‫מהגרמנים והן מניצולי השואה‪.‬‬
‫הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין‬
‫קבע כי על הקופה להתחיל להשיב לנימ‬
‫הנצחת השואה ‪-‬‬
‫גם בסין‬
‫כ‪ 20,000-‬פליטים יהודים ברחו לשנגחאי‬
‫מאימי המאורעות באירופה במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬שמותיהם של ‪13,732‬‬
‫חרוטים על קיר באורך ש ל ‪ 34‬מטרים במ�ו‬
‫זיאון הפליטים היהודים בשנגחאי‪.‬‬
‫הקיר נחשף יום לפני שציינה סין ‪ 69‬שנים‬
‫לניצחונה על יפן‪ .‬סוכנות הידיעות הרשמית‬
‫של סין‪" ,‬שינואה"‪ ,‬מדווחת כי הקיר נבנה‬
‫באזור בו שכן בעבר בית הכנסת "אוהל שם"‪.‬‬
‫לדברי אחד מיוזמי הפרויקט‪" ,‬הרשימה רבת‬
‫משמעות במיוחד‪ .‬כל הפליטים שרדו ימים‬
‫קשים במלחמה ומצאו מקלט בשנגחאי‪,‬‬
‫שהייתה העיר היחידה שפתחה שעריה‬
‫בפני יהודים‪ .‬לעולם לא נשכח זאת"‪ .‬אלפי‬
‫היהודים זרמו לשנגחאי דרך שני ערוצים‬
‫מרכזיים – דרך הים מאירופה לדרום‪-‬מזרח‬
‫אסיה ואז לשנגחאי‪ ,‬ואלה ממזרח אירופה‬
‫הגיעו באמצעות רכבות דרך סיביר לצפון‪-‬‬
‫מזרח סין ומשם לעיר הנמל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫צולים את הכספים שגבתה שלא כדין‪ .‬על‬
‫פי ההסכם‪ ,‬רק קבוצה קטנה יחסית של‬
‫ניצולי שואה תקבל את כספה בחזרה‪ .‬אותם‬
‫מבוטחים שהוכרו כניצולי שואה יזכו להשבת‬
‫הכספים ששילמו בין התאריך ‪ 22.7.94‬ועד‬
‫‪ 31.12.94‬בלבד‪ .‬הגבלת פרק הזמן נובעת‬
‫מכך שבחודש יולי ‪ 94‬נכנס לתוקפו חוק‬
‫המאפשר להגיש תביעות ייצוגיות‪ ,‬אך בשנת‬
‫‪ 95‬נקבע כי כל מחלוקת בין קופת החולים‬
‫למבוטחיה תידון בבית הדין לעבודה‪.‬‬
‫על פי כתב התביעה‪ ,‬שאת פרטיו חשף‬
‫ערוץ ‪ ,2‬קבלת הפיצויים מגרמניה החלה‬
‫עוד בשנת ‪ ,1967‬ולטענת התובעים‪ ,‬אפילו‬
‫אם מפחיתים את הוצאות הקופה מהסכום‬
‫לו זכאי כל ניצול‪ ,‬הרי שהסכומים שהתקבלו‬
‫על ידה עד למועד הגשת התביעה מסתכמים‬
‫במאות מיליוני שקלים שנגבו מניצולי שואה‬
‫שלא כדין‪.‬‬
‫מקופת חולים כללית נמסר בתגובה‪" :‬בית‬
‫המשפט קבע כי התביעה הייצוגית שהוגשה‬
‫מעוררת קשיים משפטיים ועובדתיים רבים‬
‫וסיכוייה להתקבל נמוכים‪ ,‬על כן הציע‬
‫לצדדים לפנות להליך גישור לו הסכימה‬
‫הכללית‪ .‬במהלך הליך הגישור הוגשה על‬
‫ידי המגשר הצעת הסדר שהתקבלה על ידי‬
‫התובעת‪ ,‬ועיקרה מתן החזר כספי לדמי‬
‫השתתפות עצמית ששולמו בגין תרופות וטימ‬
‫פולים למחלות מוכרות של קבוצה מוגדרת‬
‫של ניצולי שואה באם ימצאו כזכאים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ההסכם מגדיר את המנגנון לאופן היידוע‬
‫של הקבוצה בנוגע להסדר‪ .‬ההסדר הובא‬
‫לאישור בית המשפט‪ ,‬נבחן על ידי המועצה‬
‫הישראלית לצרכנות והיועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬אלה לא התנגדו לו‪ ,‬ולאחר שבית‬
‫המשפט שמע את עמדות כל הצדדים מצא‬
‫כי מדובר בהסדר ראוי שיש לאשרו‪ .‬מאז‬
‫ומתמיד פעלה כללית למען ניצולי שואה‪,‬‬
‫לרבות בעניין החזר דמי השתתפות עצמית‬
‫לזכאים‪ ,‬והסכם זה בא לעגן את האופן בו‬
‫נהגה הכללית"‪.‬‬
‫קול קורא לסרט דוקומנטרי‬
‫לסרט דוקומנטרי העוסק בהתעללות‬
‫מינית בתקופת מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫דרושים נשים וגברים אשר עברו ניצול‬
‫ותקיפה מינית‪ ,‬המוכנים לספר את סיפורם‪.‬‬
‫איילת כהן‪ ,‬בימאית הסרט‪ ,‬עוסקת בימים‬
‫אלה בתחקיר לקראת הפקתו‪ ,‬ולדבריה "אני‬
‫נחשפת לראשונה לעדויות מפי נשים וגברים‬
‫אשר נאלצו בעל כורחם להתמודד עם‬
‫ניצול‪ ,‬הטרדה‪ ,‬כפייה מינית ואונס במהלך‬
‫המלחמה ואחריה‪ .‬זה קרה במחנות‪ ,‬בבתים‪,‬‬
‫ביערות‪ ,‬בדרכים‪ ,‬במנזרים‪ ,‬או בתקופה‬
‫שאחרי המלחמה ‪ -‬בבתי יתומים‪ ,‬במחנות‬
‫עקורים ובמסגרות אחרות"‪.‬‬
‫לדברי כהן‪ ,‬נשים וגברים אלו נושאים‬
‫זיכרונות קשים ואשמה על לא עוול בכפם‪,‬‬
‫ורובם שמרו את הזיכרונות הטראומטיים‬
‫והסודות האלה בליבם‪ .‬ההחלטה להפיק את‬
‫הסרט התקבלה‪ ,‬משום שלטענתה "נושא זה‬
‫לא דובר מספיק בישראל ולא קיים בתודעה‬
‫הציבורית‪ .‬על כן אני רואה לנכון לצאת עם‬
‫סרט המיועד להיות משודר בישראל ואולי‬
‫גם בעולם"‪.‬‬
‫כהן מבקשת מניצולים המבקשים לקחת‬
‫חלק בתחקיר ליצור עמה קשר‪ .‬היא גם‬
‫מבטיחה כי כל מי שיתקשר יקבל הסבר‬
‫מורחב ומפורט על הפרויקט‪ ,‬והפגישות‪,‬‬
‫ככל שיתקיימו‪ ,‬יהיו דיסקרטיות‪ .‬המעוניינים‬
‫יוכלו לפנות אליה בטלפון‪0544-963018 :‬‬
‫מתקנים לכם את הדירה בחינם‬
‫הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪ ,‬במימון החברה להשבת נכסי נספי השואה‪ ,‬מפעילה‬
‫את פרויקט "חיים בכבוד" ‪ -‬תיקונים בדירות בחינם במימון וניהול מלא של הנהלת הפרויקט‪.‬‬
‫העבודות המבוצעות הן‪ :‬צביעה‪ ,‬החלפת ברזים‪ ,‬תיקוני חשמל‪ ,‬החלפת שקעים‪ ,‬תיקוני‬
‫אינסטלציה‪ ,‬התקנת מעקות בטיחות ועוד‪ .‬הפרויקט מיועד לניצולי שואה המקבלים רנטות‬
‫ו‪/‬או תגמולים עם רף ההכנסה של עד ‪.₪ 6,000‬‬
‫המעוניינים מוזמנים להתקשר לטלפון‪ 073-2670403 :‬או בדואר אלקטרוני‪info@k-shoa.org :‬‬
‫הליגה נגד השמצה תדרכה חברי קונגרס בנוגע‬
‫לאיום הגובר על קהילות יהודיות בעולם‬
‫במפגש שנערך בדלתיים סגורות עם כ‪20-‬‬
‫מנהיגי קונגרס ועוזריהם במהלך מבצע צוק‬
‫איתן‪ ,‬התייחס אברהם (אייב) פוקסמן‪ ,‬מנכ"ל‬
‫הליגה נגד השמצה‪ ,‬לממצאים האחרונים‬
‫בסקר שערכה הליגה נגד השמצה בנוגע‬
‫לעמדות אנטישמיות ברחבי העולם‪.‬‬
‫בדבריו התייחס לרטרוקיה האנטישמית‬
‫ברחבי אירופה והמזרח התיכון בתגובה‬
‫למבצע הצבאי של ישראל בעזה‪ .‬הפגישה‬
‫תוכננה זמן רב לפני המבצע בעזה‪ ,‬אך‬
‫החלק הארי של הדיון עסק מטבע הדברים‬
‫באירועים האנטישמיים באירופה‪ ,‬במזרח‬
‫התיכון ומעבר לו‪.‬‬
‫"כיסינו בפגישה היקף רחב של נושאים‪,‬‬
‫וכמה מן המשתתפים שאלו מה יכולים בית‬
‫הנבחרים והסנאט לעשות כדי לשלוח מסר‬
‫שהאנטישמיות הגוברת היא בלתי קבילה"‪,‬‬
‫אמר פוקסמן‪ .‬לדבריו‪ ,‬ארה"ב מוסיפה‬
‫להוות קול מוסרי חשוב‪ ,‬לא רק במובן זה‬
‫שהיא מצדדת בזכותה של ישראל להגנה‬
‫עצמית‪ ,‬אלא גם מבחינת נושא הביטחון‬
‫וההגנה על הקהילות היהודיות‪ ,‬שמוצאות‬
‫עצמן מאוימות מאלימות והפחדה על רקע‬
‫אנטישמי‪.‬‬
‫סקר ה‪ 100-‬של הליגה נגד השמצה בחן‬
‫עמדות כלפי יהודים ביותר מ‪ 100-‬מדינות‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬ונערך בין יולי ‪ 2013‬לפברואר‬
‫‪ .2014‬הסקר הקיף ‪ 53,100‬בוגרים ברחבי‬
‫העולם ומצא בקרבם עמדות אנטישמיות‬
‫עקביות ומושרשות‪ .‬הממצאים הראו כי‬
‫יותר מרבע מן הנסקרים (‪ 26‬אחוזים)‬
‫מחזיקים בעמדות אנטישמיות‪ .‬נתון זה‬
‫מייצג בפועל כ‪ 1.09-‬מיליארד איש ברחבי‬
‫העולם‪.‬‬
‫חמקו מאימת הדין‪:‬‬
‫קציני אס‪.‬אס לא יישפטו‬
‫התביעה הכללית בגרמניה נסוגה‬
‫מכוונתה להביא עשרות פושעי מלחמה‬
‫נאצים בפני בית המשפט‪ ,‬וזאת בשל‬
‫מצבם הבריאותי הרעוע‪.‬‬
‫‪ ‬ניסיונה של התביעה הכללית בגרמניה‬
‫להעמיד לדין עשרות קציני אס‪.‬אס לשעבר‬
‫עומד ככל הנראה בפני כישלון‪ .‬בפברואר‬
‫הודיע התובע הכללי על כוונה להעמיד‬
‫לדין ‪ 30‬קצינים‪ ‬ששירתו כשומרים במחנה‬
‫ההשמדה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬אשר שירתו‬
‫בחלקם כשומרים במחנה בשנת ‪,1944‬‬
‫והיו בין אלה שקיבלו את קבוצת האסירים‬
‫שכללה את אנה פרנק‪.‬‬
‫מדיווח של המגזין הגרמני "דר שפיגל"‪,‬‬
‫עולה כי מאז הודעת התביעה‪ ,‬חלק מהקמ‬
‫צינים הנאציים כבר מתו ואחרים נמצאו לא‬
‫כשירים מבחינה בריאותית לעמוד בפני בית‬
‫משפט‪ .‬כעת בודקים אנשי התביעה הכללית‬
‫בגרמניה שמונה מקרים נוספים‪ ,‬אולם נראה‬
‫כי רק שניים מהם עשויים לעמוד לדין על‬
‫עברם כשומרים באושוויץ‪ .‬‬
‫מסתבר‪ ,‬כי למרות ניסיונותיה של גרמניה‪ ‬‬
‫להיראות כמי שנלחמת בעברה הנאצי‪ ,‬מתוך‬
‫‪ 6,500‬קציני אס‪.‬אס ששימשו כשומרים‬
‫במחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬הורשעו עד‬
‫היום בגרמניה רק ‪ ,49‬חלקם במזרח גרמניה‬
‫לשעבר‪ .‬בין היתר‪ ,‬זיכו בתי המשפט בגרמניה‬
‫בשנת ‪ 1976‬קצין אס‪.‬אס שהואשם כי הוביל‬
‫‪ 400‬ילדים הונגרים לשריפה‪ ,‬לאחר שהניצול‬
‫היחיד מהמקרה לא היה כשיר לחקירה‪.‬‬
‫בדוח שפרסם‪ ‬מרכז ויזנטל‪ ‬בשנה שעברה‪,‬‬
‫הסוקר את התקופה שבין ‪ 1‬באפריל ‪2011‬‬
‫עד ‪ 31‬במארס ‪ ,2012‬מצוין כי ישנה עלייה‬
‫של פי חמישה במספר המורשעים בפשעי‬
‫הנאצים‪ :‬שניים בדוח הקודם לעומת עשרה‬
‫בדוח החדש‪ .‬מתוך העשרה‪ ,‬תשעה הורשעו‬
‫באיטליה ורק אחד בגרמניה‪ .‬בהתייחסו‬
‫לממצאים‪ ,‬אמר ד"ר‪ ‬אפרים זורוף‪ ,‬מנהל‬
‫המרכז הישראלי של מכון ויזנטל‪" :‬הזקנה‬
‫לא אמורה להגן עליהם‪ .‬יש לנו מחויבות‬
‫כלפי קורבנות הנאצים‪ ,‬לעשות מאמץ רציני‬
‫לאתר את רוצחיהם ולהעמידם לדין"‪.‬‬
‫לאחר לחץ‪:‬‬
‫חברת האופנה זארה‬
‫הורידה מהמדפים חולצה‬
‫המזכירה מדי אסירים‬
‫יהודים במחנות הריכוז‬
‫רשת האופנה הספרדית זארה עמדה‬
‫לאחרונה במרכזה של שערורייה‪ ,‬לאחר‬
‫שנחשף ברשתות החברתיות כי היא מוכרת‬
‫חולצה לילדים‪ ,‬המזכירה את המדים שנאלצו‬
‫יהודים ללבוש במחנות הריכוז הנאציים‪.‬‬
‫החולצה כוללת כוכב צהוב‪ ,‬הדומה מאוד‬
‫לטלאי הצהוב‪ ,‬על רקע פסים‪.‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬אמרה בעקבות הפרשה‪:‬‬
‫"מעבר לחוסר הטעם‪ ,‬מדובר בחוסר רגישות‬
‫משווע כלפי העם היהודי בכלל וניצולי‬
‫השואה בפרט‪ ,‬ואנו מצפים מהחברה להסיר‬
‫לאלתר את הדגם הפוגעני מקו מוצריה‪ ,‬הן‬
‫בחנויות והן באתר"‪.‬‬
‫‪ ‬רוני קלינסקי‪ ,‬מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי‬
‫השואה‪ ,‬אמר בתגובה‪" :‬אני מקווה שמדובר‬
‫בטעות אומללה‪ ,‬אך יותר מדי פעמים אנחנו‬
‫עדים לחוסר רגישות מופגן בשימוש שנעשה‬
‫בסמלי השואה‪ ,‬בין אם למטרות מסחריות‬
‫ובין אם במגרשי הכדורגל‪ .‬השימוש בסמלי‬
‫השואה פוגע בניצולים החיים בכל העולם‪,‬‬
‫ובישראל בפרט‪ ,‬פגיעה מיידית‪ ,‬ישירה‬
‫וכואבת‪ .‬מדובר בתופעה שיש למגר אותה"‪.‬‬
‫מזארה ישראל נמסר בתגובה כי "הפריט‬
‫המדובר מקולקציית ‪Cowboy Collection‬‬
‫לתינוקות‪ ,‬עוצב בהשראת דמות השריף‬
‫מסרטי המערב הפרוע‪ .‬בפריט זה ניתן לראות‬
‫כי על הכוכב מצוינת המילה 'שריף'‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אנו יכולים להבין את הרגישות‪ ,‬ההקשר‬
‫והקונוטציה שנוצרה‪ .‬הפריט אינו קיים בארץ‪,‬‬
‫ומייד כשהתברר העניין‪ ,‬הוחלט להסירו‬
‫ממדפי המכירה בכל העולם ולהשמידו"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫ביתו של היטלר יהפוך למוזיאון‬
‫מאבקו של‬
‫מייזלינגר למען‬
‫זיכרון השואה‬
‫מאז סוף המלחמה שימש הבניין כבנק‪ ,‬חנות כלי בניין‪ ,‬ספריה‪ ,‬בית ספר ולאחרונה גם פאב ובית‬
‫הארחה‪ ,‬והיה לאתר עלייה לרגל של ניאו‪-‬נאצים‪ .‬עכשיו יוצגו בו פשעיו של הצורר‬
‫׀ גרמניה‪ :‬סוכנויות הידיעות ׀‬
‫למען השלום‪ ,‬החירות‪ ,‬והדמוקרטיה‪ .‬מיליוני הקורבנות דורשים‪ :‬לעולם לא עוד פשיזם‪ .‬האנדרטה‬
‫בפתח הבית‬
‫את הבית רכשה כמה שנים לאחר‬
‫המלחמה פנסיונרית אוסטרית‪ ,‬שמחזיקה בו‬
‫עד היום‪ .‬משנת ‪ 1972‬מושכר הבית למשרד‬
‫הפנים האוסטרי‪ ,‬תמורת סכום של ‪ 4,700‬יורו‬
‫לחודש‪ ,‬במסגרת החוק לשימור אתרי זיכרון‪.‬‬
‫בטענה של פגיעה ברכוש‪ ,‬התנגדו משך כל‬
‫השנים בעלי הנכס להצבת לוח זיכרון לקומ‬
‫רבנות הנאציזם על הבניין‪ ,‬מחשש שהמקום‬
‫יהפוך למוקד עימות בין ניאו‪-‬נאצים ומתמ‬
‫נגדיהם‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬הוצבה בשנת ‪1989‬‬
‫ביוזמת ראש העיר מצבת זיכרון לקורבנות‬
‫מלחמת העולם השנייה על קרקע ציבורית‬
‫מול הבית‪ .‬מצבת הזיכרון עשויה מאבן‬
‫שהובאה ממחנה הריכוז מאוטהאוזן‪.‬‬
‫הקרב על הבית של היטלר‬
‫ינציח את עוללות הצורר‪ .‬הבית בו נולד וגדל היטלר‬
‫הרשויות באוסטריה הודיעו בספטמבר כי‬
‫הן מאשרות את התוכנית להפוך את הבית בו‬
‫נולד היטלר‪ ,‬ב‪ 20-‬באפריל ‪ ,1889‬למוזיאון‬
‫שיקרא "בית האחריות"‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬מאז‬
‫סוף המלחמה‪ ,‬שימש הבניין בו נולד היטלר‬
‫כבנק‪ ,‬חנות כלי בניין‪ ,‬ספריה‪ ,‬בית ספר‬
‫וביתם של נכים‪ .‬מאז תום המלחמה‪ ,‬הפך‬
‫הבית למוקד עלייה לרגל של ניאו‪-‬נאצים‬
‫מכל אירופה‪ ,‬שהגיעו למקום כדי לחלוק‬
‫כבוד לאיש הנערץ עליהם‪.‬‬
‫המפיק היהודי ברנקו לוסטיג‪ ,‬התומך‬
‫‪10‬‬
‫בתוכנית‪ ,‬העביר כבר סכומי כסף נכבדים‬
‫למתכנני המוזיאון‪.‬‬
‫כל מה שצריך לעשות כדי להגיע מגרמניה‬
‫לעיר בראונאו שבאוסטריה‪ ,‬הוא לחצות גשר‬
‫מעל נהר האין‪ .‬זאת גם הסיבה שבגללה בחר‬
‫היטלר במקום זה כדי להיכנס למולדתו‬
‫במרס ‪ 1938‬במסגרת האנשלוס‪ ,‬שכן במורד‬
‫הרחוב ניצב הבית שבו נולד והתגורר בשלוש‬
‫השנים הראשונות לחייו‪.‬‬
‫הבית ברחוב זלצבורגר פורשטט מס' ‪15‬‬
‫שימש גם כבית הארחה‪ ,‬שהופעל בידי הוריו‬
‫של היטלר‪ ,‬בעיקר עבור אורחים אותם הכיר‬
‫אביו‪ ,‬שהיה עובד מכס שהוצב בגבול בין‬
‫אוסטריה וגרמניה‪ .‬המשפחה התגוררה בבית‬
‫עד שנת ‪ ,1892‬שבה הועבר אביו לתפקיד‬
‫בעיר פסאו והעתיק איתו את משפחתו‪.‬‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה הושכר הבית‬
‫לממשלת אוסטריה ושימש כספריה ציבורית‬
‫וסניף של בנק‪ .‬החל מאמצע שנות השבעים‬
‫פעל בבניין סניף של ארגון צדקה המסייע‬
‫ברכישת מקצוע ותעסוקה לבעלי מוגבלויות‪.‬‬
‫במהלך השנה האחרונה עומד הבית ריק‪.‬‬
‫הפרשה סביב הבית החלה לאחר שראש‬
‫העיר בראונאו‪ ,‬יוהאנס ויידבאכר‪ ,‬הודיע‬
‫בראיון שנתן לעיתון מקומי כי הוא מבקש‬
‫להסב את הבית לבניין מגורים‪ .‬ההכרזה‬
‫עוררה סערה באוסטריה בקרב ארגונים‬
‫ואישים העוסקים בהנצחת השואה‪ .‬אך‬
‫בעוד שבאוסטריה מתלבטים אם להפוך את‬
‫הבית שבו נולד הצורר הנאצי לבניין מגורים‬
‫או לאנדרטה נגד הפשיזם‪ ,‬הכריז בנובמבר‬
‫‪ 2012‬פרנץ קלינצביץ'‪ ,‬יו"ר מרכז מפלגת‬
‫השלטון ברוסיה‪ ,‬כי יש בכוונתו לגייס סכום‬
‫של שני מיליון יורו כדי לקנות את הבית‬
‫ואז להרוס אותו‪ .‬העיתונות האוסטרית‬
‫ידעה לדווח כי קלינצביץ' מקורב לולדימיר‬
‫פוטין‪ .‬קלינצביץ' הודיע כי הוא מתעתד‬
‫לאסוף תרומות בסך ‪ 1.8‬מיליון פאונד על‬
‫מנת לרכוש את הבית – רק כדי להרוס אותו‪.‬‬
‫"הייתי קונה את הנכס הזה בלי להניד עפעף‬
‫אילו רק היה לי הסכום‪ ,‬אבל אין לי"‪ ,‬אמר‬
‫קלינצביץ'‪.‬‬
‫דובר משרד הפנים האוסטרי לא ידע לומר‬
‫אם הממשלה תרכוש את הבית‪ ,‬ולדבריו‬
‫הנושא נתון לשיקולי הבעלים‪" .‬אנחנו רוצים‬
‫שלא ייעשה בבניין שימוש לא ראוי"‪ ,‬אמר‬
‫הדובר‪ .‬אנדראס מייזלינגר‪ ,‬העוסק בחינוך‬
‫לאור לקחי השואה‪ ,‬אשר מקדם את היוזמה‬
‫להפוך את הבית לאנדרטה מאז ‪ ,1992‬אמר‬
‫בתגובה ליוזמתו של קלינצביץ'‪" :‬יש לי‬
‫תחושה שמישהו מנסה לעשות פה פרומ‬
‫בוקציה כדי לקבל תשומת לב‪ .‬חוץ מזה‪,‬‬
‫הבית לא עשה דבר לאיש"‪ .‬מייזלינגר קרא‬
‫להגיע להכרעה בעניין‪" ,‬משום שכל עוד אין‬
‫בהירות‪ ,‬הבית יוסיף למשוך אליו תשומת‬
‫לב"‪ .‬הסערה גרמה לראש העיר לזנוח את‬
‫הרעיון להקים בית מגורים‪ ,‬ולעיתונות‬
‫המקומית אמר כי "בעירייה נעשית עבודת‬
‫מטה במטרה למצוא שימוש נאות לבית"‪.‬‬
‫מן הראוי לציין כאן‪ ,‬כי רק בשנת ‪2011‬‬
‫ביטלה מועצת בראונאו את אזרחות הכבוד‬
‫שהוענקה להיטלר‪.‬‬
‫השירות "למען זיכרון השואה"‬
‫באוסטריה הוא מסלול שירות לאומי‪,‬‬
‫אלטרנטיבי לשירות החובה הצבאי‬
‫האוסטרי‪ .‬משתתפי המסלול משרתים‬
‫במוסדות להנצחת השואה החשובים‬
‫ביותר‪ .‬התכנית‪ ,‬הנקראת בשם "גֶ דנקמ‬
‫דינסט" (שירות זיכרון) הוקמה על ידי‬
‫ד"ר אנדראס מייזלינגר מהעיר אינסברוק‬
‫שבטירול‪ ,‬אוסטריה‪.‬‬
‫מייזלינגר אימץ את הרעיון מניסיונם‬
‫של גרמנים‪ ,‬שהקימו מסגרת דומה בשם‬
‫"פעולה למען הפיוס"‪ .‬מייזלינגר עצמו‬
‫עבד כמתנדב במוזיאון של אושוויץ‬
‫בירקנאו‪ ,‬שם נולד רעיון התוכנית "גדנמ‬‫קדינסט" ‪ -‬שירות למען זיכרון והנצחה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬הושלמה החקיקה הדרושה‬
‫על ידי ממשלת אוסטריה‪ ,‬ומייזלינגר‬
‫התחיל להקים את הפרויקט במסגרת גוף‬
‫עצמאי הממומן ברובו על ידי ממשלת‬
‫אוסטריה‪ .‬מטרת התוכנית להנצחה‬
‫וזיכרון היא להכיר בחלקה של אוסטריה‬
‫באחריות הקולקטיבית לשואה‪ .‬בנאומו‬
‫של קנצלר אוסטריה לשעבר‪ ,‬פרנץ‬
‫ורניצקי‪ ,‬בירושלים ביוני האחרון‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫"אחריותו של כל אחד מאיתנו להבטיח‬
‫שלעולם זה לא יקרה שוב"‪.‬‬
‫תוכנית הזיכרון האוסטרית "גדנקמ‬
‫דינסט" היא תוכנית בינלאומית‪ ,‬אשר‬
‫מסייעת למוזיאונים וארכיונים העוסקים‬
‫בשואה‪ .‬מאז שנת ‪ 1992‬עברו את התוכנית‬
‫מאות מתנדבים‪ ,‬בעיקר בשנות העשרים‬
‫לחייהם‪ ,‬אשר עסקו בחקר תולדות‬
‫השואה והנצחתה במקום בשירות צבאי‬
‫רגיל‪ .‬ההתאחדות האוסטרית לשירות‬
‫לאומי מחוץ למדינה היא הגוף הראשי‬
‫של הארגון‪ ,‬המוסמך מטעם ממשלת‬
‫אוסטריה לשלוח מתנדבים לארגונים‬
‫שותפים בכל רחבי העולם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אנטישמיות ופוליטיקה‬
‫בארץ ובעולם‬
‫ארגונים למען הניצולים במבצע צוק איתן‬
‫מרקל מבטיחה‪ :‬גרמניה תרדוף את האנטישמים‬
‫במהלך המבצע נדרש ארגון "עמך" לפעילות מוגברת‪ ,‬שבוצעה לעיתים בתנאים קשים‪ .‬ארגון "אלה"‪ ,‬של‬
‫יוצאי הולנד‪ ,‬הקים קרן מיוחדת לעזרת תושבי הדרום‬
‫גילויי האנטישמיות האחרונים הביאו את הקנצלרית ואת נשיא גרמניה לגנות בחריפות חסרת‬
‫תקדים את התופעה‪" .‬חברים‪ ,‬שכנים ועמיתים יהודים ‪ -‬גרמניה היא הבית שלכם"‬
‫באופן טבעי ‪ -‬ולמרבה הצער גם מוכר ‪-‬‬
‫מתפתחת אצל חלק מניצולי השואה תגובה‬
‫מועצמת של חרדה במהלכה של מלחמה‪.‬‬
‫כך היה גם הפעם‪ ,‬במהלך ימי הקרבות של‬
‫מבצע צוק איתן‪" .‬אנו יודעים שישנם ניצולים‬
‫שחושלו בתקופה הקשה ביותר‪ ,‬ושאינם‬
‫מתרשמים מאזעקות או מטילים‪ ,‬אך ישנם‬
‫כאלה שתגובתם למציאות היא הפוכה"‪,‬‬
‫אומר אריה ברנע‪ ,‬יו"ר ארגון "עמך"‪ ,‬ומוסיף‪:‬‬
‫"העובדה שאנו חיים תחת אש מזכירה להם‬
‫את החוויות המזעזעות שאיתן התמודדו‬
‫בעבר‪ .‬ניצולים רבים לא הגיעו אלינו כרגיל‬
‫במהלך המבצע‪ ,‬משום שהרגישו חשש‬
‫מובן להימצא מחוץ לבית כאשר האזעקות‬
‫נשמעות‪ .‬מנגד‪ ,‬היו גם כאלה שהקשר איתנו‬
‫היה חשוב להם אף יותר מאשר בימים‬
‫רגועים"‪.‬‬
‫לאחר שנורתה הרקטה ה‪ 100-‬במספר‬
‫על אשקלון‪ ,‬החליט עובד סוציאלי של‬
‫עמך לבקר את אחד מזוגות ניצולי השואה‬
‫שאותם הכיר היטב‪ .‬למרות ניסיונו הרב‪ ,‬דבר‬
‫לא הכין אותו למראה שנגלה לעיניו כאשר‬
‫פתח את הדלת לדירתם הצנועה של הזוג‪.‬‬
‫הוא מצא אותם ישובים קפואים על הספה‪,‬‬
‫כשקסדות אופניים לראשיהם‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬אספיר גרשמן‪ ,‬ניצולת שואה‬
‫בת ‪ 80‬משדרות‪ ,‬ארגנה קבוצה של ניצולי‬
‫שואה שגייסה ‪ 3,000‬ש"ח עבור רכישת‬
‫חבילות לחיילים‪ .‬במכתב שצורף אליהן‬
‫נאמר "שרדנו את מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫אנחנו מודים לכם ומצפים שתשובו הביתה‬
‫במהרה‪ ,‬בריאים ושלמים‪ .‬דלתותינו תמיד‬
‫פתוחות בפניכם ונשמח לארח אתכם בביתנו‬
‫בשדרות"‪.‬‬
‫מענה זמין‪ ,‬נגיש ורגיש ‪ -‬המסגרות הטימ‬
‫פוליות‪ ,‬המועדונים החברתיים‪-‬השיקומיים‬
‫וטיפולי הבית נמשכו כרגיל‪ ,‬ואף יותר מכך‪,‬‬
‫כאשר בכל האזורים נוספו מפגשים אישיים‬
‫וקבוצתיים לפי הצורך‪ .‬כל הסניפים המשיכו‬
‫את פעולתם‪ ,‬וכן הוסיפו פעולות להרגעה‪,‬‬
‫הפוגה ועיבוד החוויות בעת המבצע‪ ,‬חוץ‬
‫מסניף אשקלון אשר נאלץ לסגור את שעריו‬
‫‪12‬‬
‫מפיגים את החרדות בזמן המבצע‪ .‬עמך‬
‫בשל היעדר מרחב מוגן‪ .‬במקרה זה קיים‬
‫הצוות שיחות טלפון יזומות לחברים ולממ‬
‫טופלים‪ ,‬ובמידת האפשר ערך ביקורי בית‪.‬‬
‫באדיבות מלון ליאונרדו‪ ,‬פעילות המועדון‬
‫התקיימה פעם בשבוע במלון‪ ,‬ונערכו שלושה‬
‫ימי סיור מחוץ לאזור במהלך המבצע‪.‬‬
‫ברחובות העמידה העירייה אולם לפעילות‬
‫קבוצתית‪ ,‬בסמוך למרחב מוגן‪ ,‬לאורך כל‬
‫המבצע‪ .‬חברים ממועדונים בדרום אשר‬
‫שהו במרכז ובצפון הוזמנו ונקלטו בסניפים‬
‫השונים‪ .‬המטפלים וצוות המועדונים דאגו‬
‫להיות בקשר טלפוני עם חברים אשר לא‬
‫הגיעו לסניפים‪.‬‬
‫במהלך המבצע הופעל קו ‪ ,1-800‬וכן‬
‫מספר טלפון מיוחד‪ ,‬אשר פורסם באמצעי‬
‫התקשורת בזמני צפיית שיא‪ .‬ניצולי שואה‬
‫שפנו בטלפון שוחחו עם אנשי מקצוע‪,‬‬
‫הוזמנו להגיע למועדונים בכל אזורי הארץ‪,‬‬
‫וכן הוצע‪ ,‬למי שהיה מעוניין‪ ,‬המשך טיפול‪.‬‬
‫בשל המומחיות של צוות עמך בתחום‬
‫בריאות הנפש‪ ,‬הפריסה הארצית ב‪14-‬‬
‫מוקדים והגיוון הרב בשפות המדוברות‬
‫בקרב הצוות‪ ,‬בחר הביטוח הלאומי לשתף‬
‫פעולה עם הארגון לאורך המבצע‪ .‬סה"כ פנו‬
‫לטיפול במסגרת זו כ‪ 300-‬איש‪ ,‬מרביתם‬
‫באזור אשקלון‪ ,‬לטיפול קצר מועד אשר‬
‫ישולם על ידי הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫במסגרת שיתוף הפעולה עם "הקואליציה‬
‫הישראלית לטראומה"‪ ,‬הועברו כ‪50-‬‬
‫סדנאות לכ‪ 1000-‬משתתפים‪ .‬הקואליציה‬
‫גייסה כספים ייעודיים עבור פעילויות אלו‬
‫באמצעות איחוד הקהילות של צפון אמריקה‬
‫ואחרים‪ .‬הסדנאות נערכו בכל אזור הדרום‪,‬‬
‫והתבצעו בשיתוף עם משרד הבריאות‪,‬‬
‫משרד הקליטה‪ ,‬הג'וינט‪-‬אש"ל‪ ,‬רשויות‬
‫מקומיות ועוד גופים‪ ,‬וכללו סדנאות לצוותים‬
‫במוסדות גריאטריים‪ ,‬בחינוך הפורמלי‬
‫והלא‪-‬פורמלי‪ ,‬בקופות החולים ועוד‪.‬‬
‫קרן מיוחדת של‬
‫יוצאי הולנד‬
‫גם עמותת "אלה" ‪ -‬המרכז לסיוע נפשי‪-‬‬
‫חברתי ליוצאי הולנד ‪ -‬החברה במרכז הארמ‬
‫גונים‪ ,‬מצאה דרך לפעול במהלך המבצע‪,‬‬
‫בשיתוף עם ארגונים אחרים של יוצאי‬
‫הולנד‪ .‬הם הקימו קרן סיוע במטרה לסייע‬
‫לתושבי הדרום ממוצא הולנדי אשר חוו‬
‫נזק פיזי או נפשי בתקופה המבצע‪ .‬הקרן‬
‫השתתפה בעלויות של טיפולים נפשיים או‬
‫פסיכולוגיים‪ ,‬הקשורים ישירות לאירועים‬
‫בעת המבצע‪ ,‬אשר ניתנו על ידי עמותת ניני‬
‫ועמותת אלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוזמנו יוצאי הולנד‬
‫שהתגוררו בדרום להירגע כמה ימים באזור‬
‫הצפון או מרכז המדינה‪ .‬לאלה שהשתתפו בו‬
‫ניתן מענק של ‪ 500‬ש"ח לאיש עד למקסימום‬
‫של ‪ 1,000‬ש"ח למשפחה כנגד קבלה‪ ,‬עבור‬
‫תשלום לשהות בבית מלון קטן לפי בחירתם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נעשה תיווך בין משפחות המבקשות‬
‫להתארח מספר ימים אצל משפחות ממוצא‬
‫הולנדי שהציעו לארח אנשים מהדרום‪.‬‬
‫קנצלרית גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל‪ ,‬גינתה‬
‫בתוקף כל היבט של שנאת יהודים‪ ,‬בעצרת‬
‫שאורגנה על ידי ועד הקהילות היהודיות‬
‫בגרמניה לציון ‪ 75‬שנה לפתיחת מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬העצרת נערכה ברחבה לפני‬
‫שער ברנדנבורג שבברלין‪ ,‬תחת הכותרת‪:‬‬
‫"קום! לעולם לא עוד שנאת יהודים!"‬
‫"העובדה שהיום יש שוב יותר מ‪100,000-‬‬
‫יהודים החיים בגרמניה‪ ,‬היא לא פחות‬
‫מאשר נס‪ .‬זו מתנה יקרה‪ ,‬שממלאת אותי‬
‫בהכרת תודה עמוקה‪ .‬כואב לי כשאני‬
‫שומעת שהורים יהודים צעירים שואלים‬
‫אם הם יכולים לגדל את ילדיהם בגרמניה‪,‬‬
‫או שאנשים מבוגרים שואלים אם זה יהיה‬
‫נכון להישאר כאן‪ .‬בעצרת זו אנו רוצים‬
‫לשלוח מסר ברור‪ ,‬שחיי היהודים במדינה‬
‫הם חלק מהזהות והתרבות שלנו‪ .‬אין מקום‬
‫לאפליה ולהדרה בגרמניה"‪ .‬מרקל הוסיפה‬
‫ואמרה כי "זו שערורייה איומה כאשר בימינו‬
‫מותקפים אנשים בגרמניה‪ ,‬הנושאים סימני‬
‫זיהוי יהודיים‪ .‬אינני מוכנה לקבל זאת‪ .‬כולנו‪,‬‬
‫כל אלה שבאו לכאן היום‪ ,‬לא מוכנים לקבל‬
‫זאת"‪ .‬עוד הדגישה הקנצלרית בדבריה‪,‬‬
‫כי לאפליה והדרה לא אמור להיות מקום‬
‫בגרמניה‪" :‬מי שמפלה ומדיר את רגלי האחר‪,‬‬
‫ידע שאני וכולנו ‪ -‬הרוב המכריע של האנשים‬
‫בגרמניה ‪ -‬עומדים נגדו"‪ .‬היא המשיכה‬
‫ואמרה כי ברצונה להבהיר שגרמניה מודעת‬
‫לאחריותה הנצחית לאחר שבר הציוויליזציה‬
‫של השואה‪ ,‬וכי עליה לפעול בהחלטיות נגד‬
‫אנטישמיות‪ ,‬ואף עדיף ‪ -‬לפעול למניעתה‪ .‬‬
‫"התגובה שלנו ברורה"‪ ,‬אמרה מרקל‪,‬‬
‫"חברים‪ ,‬שכנים ועמיתים יהודים ‪ -‬גרמניה‬
‫היא הבית שלכם‪ .‬בשם ממשלת גרמניה‬
‫כולה‪ ,‬אני מגנה כל צורה של אנטישמיות‬
‫באופן הנחרץ ביותר‪ .‬אני דוחה מכל וכל‬
‫הערות והתקפות אנטישמיות‪ ,‬להן היו עדים‬
‫לאחרונה בהפגנות פרו‪-‬פלסטיניות‪ ,‬שהיו‬
‫כביכול ביקורת על מדיניותה של ישראל‪ ,‬אך‬
‫למעשה היו ביטויים טהורים של שנאה נגד‬
‫העם יהודי"‪.‬‬
‫"אנחנו לא מוכנים לסבול אנטישמיות‪ ,‬קיצוניות או חוסר אנושיות"‪ .‬הקנצלרית מרקל בעצרת נגד אנטימ‬
‫שמיות בברלין‬
‫צילום‪EPA :‬‬
‫בהמשך דבריה אמרה עוד מרקל‪ ,‬כי "כל מי‬
‫שמחלל מצבות בבתי קברות יהודים‪ ,‬שומט‬
‫את הבסיס לתרבות שלנו‪ .‬כל מי שהופך‬
‫את בתי הכנסת ליעד של שנאה ואלימות‬
‫ מזעזע את אמות הסיפים של החברה‬‫החופשית שלנו‪ .‬פושעים אנטישמים יועמדו‬
‫לדין‪ .‬אנחנו משקיעים בחינוך ובקידום אתרי‬
‫זיכרון על מנת שזיכרון השואה‪ ,‬הפרק האפל‬
‫ביותר בהיסטוריה הגרמנית‪ ,‬ימסר מדור‬
‫לדור‪ .‬אנחנו חייבים את זה לקורבנות ולצאמ‬
‫צאיהם‪ ,‬כמו גם לכל אחד מאיתנו שרווחת‬
‫המדינה שלנו חשובה בעיניו"‪.‬‬
‫את דבריה סיימה במילים אלה‪" :‬אנחנו‬
‫רוצים שיהודים ירגישו בטוחים בגרמניה‪.‬‬
‫הם צריכים להרגיש שהמדינה הזאת היא‬
‫ביתו של כל אחד מאיתנו‪ .‬בית שבו להם‪,‬‬
‫בדיוק כמו לכל מי שחי כאן‪ ,‬יש עתיד מזהיר‪.‬‬
‫מעצרת זו כולנו שולחים מסר חשוב ‪ -‬אנחנו‬
‫לא מוכנים לסבול אנטישמיות‪ ,‬קיצוניות או‬
‫חוסר אנושיות"‪.‬‬
‫לצד הקנצלרית‪ ,‬נאמו בעצרת גם נשיא‬
‫גרמניה‪ ,‬יואכים גאו‪ ,‬נציגי שתי הכנסיות‬
‫הגדולות בגרמניה‪ :‬יו"ר ועידת הבישופים‬
‫הגרמנית‪ ,‬הקרדינל ריינהרד מרקס‪ ,‬וראש‬
‫ועד הקהילות של הכנסייה האוונגלית‬
‫בגרמניה‪ ,‬ניקולאוס שניידר‪ ,‬ונשיא הקונגרס‬
‫היהודי העולמי‪ ,‬רונלד ס‪ .‬לאודר‪.‬‬
‫לא מאמינים להבטחות‬
‫מסקר שערכה סוכנות המחקר של האיחוד‬
‫האירופי לזכויות אדם (‪ ,)FRA‬עולה כי ‪38%‬‬
‫מיהודי אירופה נמנעים מהליכה בפומבי עם‬
‫סממנים יהודיים מובהקים כגון כיפה; ‪23%‬‬
‫אינם מגיעים למוסדות ולאירועים יהודיים‬
‫מחשש שייפגעו בדרך אליהם ו‪ 66%-‬רואים‬
‫באנטישמיות בעיה המשפיעה באופן מהותי‬
‫ותמידי על חייהם‪ .‬עוד עולה מהסקר כי ‪77%‬‬
‫מהנשאלים אינו טורחים לדווח על גילויים‬
‫אנטישמיים‪ 33% ,‬חוששים ליפול קורבן‬
‫להתקפה אנטישמית‪ ,‬ו‪ 29%-‬שוקלים להגר‬
‫מארצם‪ .‬המדינות בהן נרשמו אחוזי הדיווח‬
‫הגבוהים ביותר על עלייה באנטישמיות‬
‫הן‪ :‬הונגריה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה ושבדיה‪ .‬המצב‬
‫חמור פחות באיטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬בריטניה‬
‫ולטביה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אנטישמיות ופוליטיקה‬
‫אנטישמיות ופוליטיקה‬
‫גל האנטישמיות בעולם גאה‬
‫במהלך מבצע צוק איתן‬
‫׀ אברהם פדן ׀‬
‫מבצע צוק איתן הביא לגל מחאה פרו‬
‫פלסטיני חסר תקדים ברחבי אירופה‪.‬‬‫אזרחים יהודים‪ ,‬בתי עסק שלהם ובתי כנסת‬
‫הותקפו‪ ,‬ורבות מההפגנות הפכו לאנטימ‬
‫שמיות‪ .‬הקהילה האירופאית נחרדה ויצאה‬
‫להגנת היהודים ולמלחמה באנטישמיות‬
‫הגואה‪ .‬העיתונות באירופה ובארה"ב‪ ,‬כמו‬
‫גם ארגונים למלחמה באנטישמיות‪ ,‬כדוגמת‬
‫ה‪( CFCA-‬הפורום לתיאום המאבק באנט�י‬‫שמיות)‪ ,‬תיעדו את האירועים בהרחבה‪.‬‬
‫"בברלין קרא אימאם באחד‬
‫המסגדים למאמיניו לצאת ולרצוח‬
‫'יהודים ציונים'‪ .‬התבטאותו הובילה‬
‫זמן קצר לאחר מכן לגל הפגנות‬
‫אלים נגד מוסדות יהודיים וישראליים‬
‫ברחבי העיר‪ .‬שגריר ישראל בגרמניה‪,‬‬
‫יעקב הדס הנדלסמן‪' :‬המתפרעים‬
‫רודפים את היהודים ברחובות ברלין‬
‫כאילו שהשנה היא ‪"'1938‬‬
‫גל ההפגנות שטף את אירופה‪ .‬גם המפגינים באירלנד נסחפו בזרם העכור‬
‫פעילות צה"ל ברצועה גררה עלייה חדה בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם‪.‬‬
‫חלקם היו גם אלימים‪ .‬את עיקר פעולות ההסתה הובילו מוסלמים המתגוררים‬
‫במדינות האיחוד‬
‫‪14‬‬
‫בגרמניה הושלך בקבוק תבערה אל תוך בית‬
‫כנסת בעיר וופרטל שבמזרח גרמניה‪ .‬איש‬
‫לא נפגע‪ ,‬אך נזק נגרם למבנה‪ .‬בברלין קרא‬
‫אימאם באחד המסגדים למאמיניו לצאת‬
‫ולרצוח "יהודים ציונים"‪ .‬התבטאותו הובילה‬
‫זמן קצר לאחר מכן לגל הפגנות אלים נגד‬
‫מוסדות יהודיים וישראליים ברחבי העיר‪.‬‬
‫בעקבות האירועים‪ ,‬פרסם שגריר ישראל‬
‫בגרמניה‪ ,‬יעקב הדס הנדלסמן‪ ,‬הודעה‪ ,‬שבה‬
‫טען כי "המתפרעים רודפים את היהודים‬
‫ברחובות ברלין כאילו שהשנה היא ‪."1938‬‬
‫הפגנות נגד המלחמה אשר התקיימו‬
‫בבריטניה לא הפכו אלימות‪ ,‬אך חל זינוק‬
‫במספר התקריות האנטישמיות מאז שהחל‬
‫הסכסוך בעזה‪ ,‬והן הגיעו במספרן וחומרתן‬
‫למקום השני מאז שהקהילה היהודית‬
‫החלה בתיעוד בשנת ‪ .1984‬למעלה מ‪200-‬‬
‫התקפות על יהודים התרחשו בבריטניה‬
‫בחודש יולי בלבד‪ ,‬וזאת בהשוואה ל‪304-‬‬
‫תקריות בחמשת החודשים הראשונים של‬
‫השנה הנוכחית‪ .‬מרבית התקריות הללו‬
‫כללו הטרדה באתרי המדיה החברתית‪ ,‬אך‬
‫חברי הקהילה היהודית במדינה זו‪ ,‬אשר‬
‫מונה כ‪ 300,000-‬אלף בני אדם‪ ,‬ספגו גם‬
‫קריאות מצד אנשים ברחוב‪ ,‬שבהן נאמר‪:‬‬
‫"היטלר צדק‪ ,‬הוא היה צריך להרוג את‬
‫כולכם"‪ .‬אספסוף שואג הקיף בית כנסת‬
‫תוך כדי קריאות "מוות ליהודים"‪ ,‬כנופיה‬
‫של גברים התפרצה לאוטובוס של בית ספר‬
‫יהודי בצעקות של "הייל היטלר" ובעל בית‬
‫קפה תלה שלט שבו נכתב "הכניסה מותרת‬
‫לכלבים‪ ,‬אך לא ליהודים"‪.‬‬
‫גם באיטליה דווח על ריסוס כתובות של‬
‫צלבי קרס ברחבי הרובע היהודי הישן‬
‫ברומא שבאיטליה; צלב קרס שחור צויר על‬
‫גבי לוחית זיכרון יהודית בסמוך לוותיקן;‬
‫ולאחר מכן ‪ 70‬מסרי שנאה נכתבו בצבעי‬
‫אדום ושחור על גבי בתי עסק בבעלות‬
‫יהודית ברומא‪ ,‬שבה מתגוררת הקהילה‬
‫העתיקה ביותר באירופה‪ .‬הביטויים כללו‬
‫את האמירות "אנה פרנק הייתה שקרנית"‪,‬‬
‫"יהודים מלוכלכים" ו"יהודים‪ ,‬סופכם קרוב"‪.‬‬
‫ברומא מצאו בעלים יהודיים של חנות צלבי‬
‫קרס על חלונות הראווה וגרפיטי עם הכיתוב‬
‫"יהודים‪ ,‬הסוף שלכם קרב"‪.‬‬
‫בצרפת ערכו מתפרעים פוגרום בחנויות‬
‫של מזון כשר‪ ,‬פרצו אליהן ובזזו אותן תוך‬
‫קריאות "מוות ליהודים" וגינויים אנטימ‬
‫שמיים נוספים‪ .‬ברובע סארסל‪ ,‬פרבר שבו‬
‫חיים כ־‪ 15‬אלף יהודים ומכונה "ירושלים‬
‫הקטנה"‪ ,‬הוצתו מכולת כשרה ובית מרקחת‬
‫בבעלות יהודית‪ .‬כעבור שבוע‪ ,‬הותקף בית‬
‫כנסת ברחוב לה רוקט במרכז פאריס‪ ,‬והממ‬
‫תפללים נאלצו להתבצר בתוכו‪ ,‬שעה שהממ‬
‫פגינים בחוץ צעקו "מוות ליהודים"‪.‬‬
‫בהולנד‪ ,‬ארגון המלחמה וניטור האנטימ‬
‫שמיות‪ ,Cidi ,‬דיווח על יותר מ‪ 70-‬שיחות של‬
‫תושבים יהודיים שהתלוננו על תקיפה‪ ,‬בעוד‬
‫שממוצע התלונות הוא ‪ 3‬עד ‪ 5‬פניות בחודש‪.‬‬
‫רבה של אמסטרדם הותקף בביתו זו הפעם‬
‫החמישית‪ ,‬ושתי נשים יהודיות הותקפו‬
‫לאחר שתלו דגלי ישראל מהמרפסות שלהן‪.‬‬
‫בליאז'‪ ,‬בלגיה‪ ,‬תלה בעל בית קפה שלט‬
‫שבו נכתב "הכניסה לכלבים מותרת‪ ,‬אך לא‬
‫ליהודים"‪ ,‬ואישה הורחקה מחנות‪ ,‬כשנאמר‬
‫לה מפורשות‪" :‬אנחנו לא מוכרים ליהודים"‪.‬‬
‫הגל הגועה של האנטישמיות לא השאיר‬
‫את המערכת הפוליטית באירופה אדישה‪,‬‬
‫וראשי ממשלות ושרים יצאו בהתבטאויות‬
‫חריפות כנגד הגילויים‪ .‬קנצלרית גרמניה‪,‬‬
‫אנגלה מרקל‪ ,‬יצאה להגנת הקהילה‬
‫היהודית במדינה לנוכח הקריאות האנטימ‬
‫שמיות והאיומים שנשמעו בקרב מפגינים‬
‫פרו‪-‬פלסטינים‪ ,‬שמחו על מבצע צוק איתן‪.‬‬
‫בהודעה‪ ,‬שנמסרה על ידי דובר הממשלה‪,‬‬
‫גיאורג סטרייטר‪ ,‬נאמר כי "הקנצלרית‬
‫וממשלת גרמניה מגנות את ההערות‬
‫כל הסיפור כולו בכרזה אחת‪ .‬היא נמצאה בתיבת הדואר של רב בקהילה היהודית בפראג‬
‫המשך בעמ' ‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫אנטישמיות ופוליטיקה‬
‫שלט אנטישמי ואנטי‪-‬ישראלי בהפגנה באדינבורו כנגד מבצע צוק איתן‬
‫האנטישמיות שאותן השמיעו מפגינים‬
‫פרו‪-‬פלסטינים ואנטי ישראלים בגרמניה‪.‬‬
‫ההתפרצויות האלו הן מתקפה על החירות‬
‫והסובלנות‪ ,‬והן ניסיון לערער את יסודות‬
‫המערכת הדמוקרטית שלנו‪ .‬לא נקבל זאת"‪.‬‬
‫יום קודם לכן גינו את העלייה באנטימ‬
‫שמיות במדינותיהם במסגרת המחאות נגד‬
‫מבצע צוק איתן‪ ,‬שרי החוץ של גרמניה‪,‬‬
‫צרפת ואיטליה‪ ,‬פרנק‪-‬ולטר שטיינמאייר‪,‬‬
‫לורן פביוס ופדריקה מוגרקיני‪ .‬בהצהרה‬
‫משותפת‪ ,‬אמרו השרים כי "לרטוריקה‬
‫אנטישמית‪ ,‬לעוינות כלפי יהודים ולהתקפות‬
‫על יהודים בבתי כנסת אין מקום בחברה‬
‫שלנו"‪ .‬הם ציינו כי למרות שהם מצדדים‬
‫בחופש הביטוי‪ ,‬הם יעשו "כל שביכולתם‬
‫להילחם בפעולות והצהרות שגובלות באנמ‬
‫טישמיות‪ ,‬גזענות וקסנופוביה‪ .‬שום דבר‪,‬‬
‫כולל עימות צבאי דרמטי בעזה‪ ,‬לא מצדיק‬
‫מעשים כאלה כאן באירופה‪ .‬נעשה הכל יחד‬
‫‪16‬‬
‫אנטישמיות ופוליטיקה‬
‫צילום‪ :‬ויקיפדיה‬
‫בארצותינו כדי שכל האזרחים יוכלו להמשיך‬
‫לחיות בשלום ובביטחון‪ ,‬ללא פגיעה של‬
‫עוינות אנטישמית"‪.‬‬
‫בצרפת‪ ,‬בעקבות שורה של הפגנות בעלות‬
‫אופי אנטישמי‪ ,‬הודיע שר הפנים הצרפתי‬
‫כי הוחלט לאסור קיומן של הפגנות דומות‪,‬‬
‫מתוך ניסיון להיאבק באנטישמיות ולמגרה‪.‬‬
‫"זה בלתי מתקבל על הדעת שבתי כנסת‬
‫וחנויות ייפגעו רק משום שהם מנוהלים‬
‫על ידי יהודים‪ .‬אף אחד מהמפגינים לא‬
‫הלך להפגין מול השגרירות הסורית על הרג‬
‫‪ 170,000‬אזרחים סורים ומוסלמים"‪.‬‬
‫לא רק באירופה‬
‫גל האנטישמיות הגיע גם לאוסטרליה‪,‬‬
‫ובסידני שמונה גברים התפרצו לאוטובוס‬
‫שהיה מלא בתלמידי בית ספר יהודי‪ ,‬תוך‬
‫כדי שהם צועקים "מוות ליהודים" ו"הייל‬
‫היטלר"‪ .‬ילדה צעירה אחת התקשרה לאמה‪,‬‬
‫ואמרה לה "בבקשה תעזרי לנו‪ ,‬הם רוצים‬
‫לשסף לנו את הגרון"‪ .‬באופן מפתיע אולי‪,‬‬
‫אנו עדים לעלייה מהותית בגילויי אנטימ‬
‫שמיות גם במדינות דרום אמריקה‪ .‬גם‬
‫כאן אימצו גורמים אנטישמיים יחס זהה‬
‫ליהדות ולישראל‪ ,‬ונעשה שימוש בכינויים‬
‫אנטישמיים קלאסיים ‪ -‬הפעם כהתרסה‬
‫נגד מדיניותה של ישראל בעזה‪ .‬בוונצואלה‬
‫אורגנו הפגנות רחוב‪ ,‬בצ'ילה חוללו קברי‬
‫יהודים‪ ,‬ובאורוגוואי כוסו קירות ברחובות‬
‫הבירה מונטווידאו בכתובות נאצה נגד‬
‫היהודים וישראל‪ .‬בארגנטינה לבדה פועלים‬
‫כיום יותר מעשרת אלפים אתרי אינטרנט‬
‫המפיצים חומר אנטישמי‪ ,‬ואתרי מסחר‬
‫אלקטרוניים רבים מציעים למכירה מדליות‬
‫ומדים נאציים‪ .‬הטרדות ואיומים טלפוניים‬
‫ובדואר האלקטרוני נגד יהודים הם מעשה‬
‫שבשגרה‪ ,‬וכמעט מדי יום נחשף אירוע‬
‫אנטישמי‪.‬‬
‫לאנטישמיות בארגנטינה נוספו לאחרונה‬
‫מרכיבים חדשים‪ .‬בצידה הימני‪-‬קיצוני של‬
‫הקשת הפוליטית פועלים גורמים מסיתים‬
‫קתוליים בעלי אופי פלנגיסטי ופשיסטי‪,‬‬
‫שאליהם הצטרפו קציני צבא המאמינים כי‬
‫היהודים הם חתרנים; ואילו בצידה השמאלי‪-‬‬
‫קיצוני של המפה מאשימים הפעילים האנמ‬
‫טישמים את היהודים כמשתפי פעולה עם‬
‫האינטרסים של ארצות הברית והקפיטליזם‬
‫החזירי‪ .‬אל אלה הצטרפו לאחרונה אינטלקמ‬
‫טואלים ואנשי אקדמיה מאמריקה הלטינית‪,‬‬
‫המושפעים מהאנטישמיות והאנטי‪-‬‬
‫ישראליות של השמאל החדש באירופה‪.‬‬
‫פוליטיקאים וראשי איגודים מקצועיים‪,‬‬
‫סופרים ואמנים‪ ,‬שעד לא מזמן הזדהו עם‬
‫היהודים ומדינת ישראל‪ ,‬שומרים כיום לרוב‬
‫על שתיקה רועמת‪ ,‬ומביטים מהצד ובצל על‬
‫המתרחש‪.‬‬
‫בארגנטינה‪ ,‬השרויה במשבר כלכלי וחברתי‬
‫עמוק‪ ,‬מתגוררת קהילה יהודית המונה‬
‫כ‪ 300-‬אלף נפשות ‪ -‬הגדולה ביותר בדרומה‬
‫של היבשת‪ .‬סקר שערכה לאחרונה הליגה‬
‫נגד השמצה העלה כי ‪ 24‬אחוז מהאוכלוסייה‬
‫הבוגרת בארגנטינה משתמשים בביטויים‬
‫אנטישמיים‪ ,‬והיהודים מואשמים בעושק‬
‫וניצול הזולת‪ ,‬בחוסר נאמנות למדינה ואף‬
‫ברצון להשתלט על דרומה של ארגנטינה‪,‬‬
‫פטגוניה העשירה‪.‬‬
‫העולם אינו כולו נגדנו‪.‬‬
‫לפחות לא נגד היהודים‬
‫המוסלמים באירופה הפכו את המחאה נגד מבצע צוק איתן למופע מפחיד של אנטישמיות‪ ,‬שלוותה גם‬
‫באירועים אלימים‪ .‬העיתונות באירופה וארה"ב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬התגייסה כדי לגנות אותם באופן חסר תקדים‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫ההפגנות האנטי‪-‬ישראליות במהלך מבצע‬
‫צוק איתן הפכו במקרים רבים לאנטישמיות‪.‬‬
‫הפעם‪ ,‬העיתונות האירופית יצאה מגדרה‪,‬‬
‫לא רק בהיקף הכיסוי שנתנה לאירועים‪,‬‬
‫אלא גם בנקיטת עמדה תקיפה וברורה כנגד‬
‫גילויי האנטישמיות‪ ,‬וידעה לספר‪ ,‬ובצדק‪,‬‬
‫כי את התגברותה בשנים האחרונות‪ ,‬שלא‬
‫לדבר על האירועים האחרונים‪ ,‬יש לייחס‬
‫לגורמים אסלאמיים הפועלים באירופה‪.‬‬
‫אירופה‪ ,‬כידוע‪ ,‬מנסה להתמודד זה שנים עם‬
‫תופעות של אלימות של אזרחיה המוסלמים‪.‬‬
‫ואירופה אינה לבדה‪ .‬גם האמריקאים החלו‬
‫להתעורר נוכח הגברת פעילות קבוצות‬
‫מוסלמיות קיצוניות בארצם‪ .‬התחזקותו‬
‫של הפלג הפונדמנטליסטי בעולם ומסעות‬
‫הרצח של ארגון "המדינה האסלאמית"‬
‫(דעאש)‪ ,‬כמו גם חשיפת התופעה שאזרחים‬
‫אירופאים ואמריקאים נוטלים חלק פעיל‬
‫במלחמה בסוריה וגם בארגוני טרור מוסלמי‪,‬‬
‫מפחידות אותם – ובצדק‪ .‬על רקע זה ניתן‬
‫להבין מדוע יצאה התקשורת להגנת יהדות‬
‫אירופה‪ ,‬תוך גינוי מוחלט של גילויי האנטימ‬
‫שמיות החדשה מבית הגידול האסלאמי‪ .‬אך‬
‫זה לא הפך אותם לאוהדי ישראל‪ ,‬לפחות לא‬
‫בטווח הקרוב‪ .‬ייתכן שבהמשך גם זה יקרה‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬מעניין היה לבחון מספר פרסומים‬
‫מרכזיים המשקפים את התופעה‪.‬‬
‫תזכורת כאובה לימים של‬
‫עליית הנאציזם‬
‫גם השבועון האמריקאי החשוב ניוזוויק‬
‫הקדיש את כתבת השער שלו לאנטישמיות‬
‫באירופה ולתקיפות היהודים‪ .‬כותרת השער‬
‫והידיעה הראשית באתר האינטרנט של‬
‫המגזין הייתה‪" :‬אקסודוס ‪ -‬למה יהודי‬
‫אירופה שוב נמלטים"‪ .‬על שער המגזין‬
‫למה היהודים שוב בורחים מאירופה‪ .‬שער הניוזוויק‬
‫הופיעה תמונה של עולה חדשה מבלגיה‪,‬‬
‫האומרת‪" :‬להישאר בבלגיה זו לא באמת‬
‫אפשרות עבורי"‪.‬‬
‫בכתבה מתוארים אירועי אנטישמיות‬
‫"שהיו פעם מחזות נפוצים בשנות ה‪,30-‬‬
‫מלבד העובדה שמדובר במזרח פאריס ב‪13-‬‬
‫ביולי ‪ ,"2014‬וההפגנות האנטי‪-‬ישראליות‪,‬‬
‫שהפכו למתקפות אלימות נגד יהודים‪ ,‬תוארו‬
‫כאינתיפאדה פלסטינית‪ .‬לטענת הניוזוויק‪,‬‬
‫שתיאר בפרוטרוט את הפגנת הענק בפאריס‪,‬‬
‫המשך בעמ' ‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫אנטישמיות ופוליטיקה‬
‫הגינויים הרשמיים לא סייעו והמהומות חזרו‬
‫על עצמן‪ .‬את מטרת ההפגנה בצפון פאריס‪,‬‬
‫בה צעקו המפגינים "מוות ליהודים"‪ ,‬תיארו‬
‫כדומה לזו שבפוגרומים ביהודים שנערכו‬
‫ברוסיה במאה ה‪.19-‬‬
‫במגזין ציינו את הפיגוע במוזיאון היהודי‬
‫בבריסל ב‪ 24-‬במאי ואת עליית מפלגות‬
‫הימין הקיצוניות בבחירות לפרלמנט‬
‫האירופי‪ ,‬בעיקר בצרפת‪ ,‬יוון‪ ,‬הונגריה‬
‫וגרמניה‪ ,‬כסימנים המעידים על התגברות‬
‫האנטישמיות ביבשת‪ .‬בהונגריה וביוון זכו‬
‫המפלגות יוביק והשחר המוזהב‪ ,‬מפלגות‬
‫ימין קיצוניות‪ ,‬לתמיכה משמעותית גם‬
‫בבחירות הכלליות‪ ,‬ובהונגריה אף הציע חבר‬
‫מפלגת יוביק להכין רשימה של כל היהודים‬
‫במדינה‪" ,‬מטעמי ביטחון לאומי"‪ .‬הכתבה‬
‫דנה גם ברצונם של יהודי אירופה לעזוב‬
‫את היבשת‪ ,‬ומביאה נתונים המראים כי‬
‫יהודים רבים חשים מאוימים ושקלו לעזוב‪.‬‬
‫ניוזוויק‪" :‬אלה אירועי אנטישמיות שהיו‬
‫מחזות נפוצים בשנות ה‪ ,30-‬מלבד‬
‫העובדה שמדובר במזרח פאריס‬
‫ב‪ 13-‬ביולי ‪ .2014‬מטרת ההפגנה‬
‫בצפון פאריס‪ ,‬בה צעקו המפגינים‬
‫'מוות ליהודים'‪ ,‬דומה לזו שבפוגרומים‬
‫ביהודים שנערכו ברוסיה במאה‬
‫ה‪ .19-‬ההפגנות האנטי‪-‬ישראליות‬
‫הפכו למתקפות אלימות נגד יהודים‪,‬‬
‫כאינתיפאדה הפלסטינית"‬
‫כמו כן‪ ,‬דן הכתב בעליית כוחו באירופה של‬
‫האסלאם המעודד את האנטישמיות‪.‬‬
‫העיתון הגרמני הפופולרי בילד יצא במהלך‬
‫המבצע בפרויקט משותף עם מו"ל העיתון‪,‬‬
‫טייקון התקשורת אקסל שפרינגר‪ ,‬תחת‬
‫הכותרת‪" :‬לא עוד שנאת יהודים!"‪ ,‬במטרה‬
‫להילחם באנטישמיות ולהביע סולידריות עם‬
‫ישראל ועם היהודים המתגוררים בגרמניה‪.‬‬
‫"אי אפשר לעשות שימוש במלחמה‬
‫כאמתלה להפצת סיסמאות אנטישמיות‬
‫בגרמניה"‪ ,‬הסבירו יוזמי הפרויקט את‬
‫המניע להחלטה‪ .‬בפרויקט מופיעות תמונות‬
‫של כ‪ 80-‬משתתפים‪ ,‬כשלצדם קטע קצר‬
‫המתייחס למאבק באנטישמיות‪ .‬קנצלרית‬
‫‪18‬‬
‫אנטישמיות ופוליטיקה‬
‫גייס פוליטיקאים‪ ,‬ידוענים ואנשי דת למלחמה באנטישמיות‪ .‬קמפיין העיתון בילד‬
‫גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל‪ ,‬כתבה לפרויקט כי‬
‫"ההתפרצויות וההצהרות הללו הן התקפות‬
‫על החופש ועל הסובלנות‪ .‬אנחנו לא יכולים‬
‫לסבול זאת"‪ .‬יואכים גוק‪ ,‬נשיא גרמניה כתב‪:‬‬
‫"אני מעודד אנשים לדווח על מקרים של‬
‫גילויי אנטישמיות פומביים חדשים"‪ .‬שרת‬
‫ההגנה של גרמניה‪ ,‬אורסולה ואן דר ליין‪,‬‬
‫שביקרה בישראל בחודש פברואר האחרון‪,‬‬
‫אמרה‪" :‬האנטישמיות היא עיוורת – במקום‬
‫זאת‪ ,‬עלינו להקשיב לאלו שרואים את‬
‫הדרך לפיוס ודו‪-‬קיום ללא טרור ופחד"‪,‬‬
‫ואילו איימן מזייק‪ ,‬ראש המועצה המרכזית‬
‫של המוסלמים בגרמניה‪ ,‬שנענה אף הוא‬
‫לקריאה‪ ,‬כתב כי "מחאה שקטה והבעת‬
‫ביקורת על הפעולות הצבאיות של ישראל‬
‫בעזה היא לגיטימית‪ ,‬אבל למי שרוצה‬
‫להפיץ אנטישמיות אין מקום אצלנו"‪.‬‬
‫מנכ"ל חברת המכוניות פולקסוואגן‪ ,‬מרטין‬
‫וינטרקורן‪ ,‬הוסיף‪" :‬לאפליה ולשנאה אין‬
‫מקום בגרמניה‪ .‬על כולנו להילחם למען‬
‫חברה חופשית‪ ,‬פתוחה ודמוקרטית"‪.‬‬
‫"איומי מוות נגד יהודים ושירי שנאה‬
‫אנטישמים גרמניה הם בושה"‪ ,‬אמר מנהיג‬
‫מפלגת הירוקים‪ ,‬צ'ם אוזדמיר‪ ,‬בן למהגרים‬
‫טורקים והגרמני הראשון ממיעוט אתני‬
‫שעומד בראש מפלגה גדולה‪ .‬כוכבת הטלמ‬
‫וויזיה‪ ,‬השחקנית שריל שפרד‪ ,‬הוסיפה‪:‬‬
‫"שנאת יהודים היא בלתי מתקבלת על‬
‫הדעת‪ .‬אחותי‪ ,‬האחיינית והגיס שלי הם‬
‫יהודים‪ .‬אנחנו מדברים על הכל בפתיחות‪ ,‬כך‬
‫גידלו אותי"‪ .‬כריסטיאן לינדנר‪ ,‬מהמפלגה‬
‫הדמוקרטית החופשית (‪ ,)FDP‬אמר‪" :‬על‬
‫המדינה להגן על החיים היהודיים"‪ .‬יצוין‬
‫כי שמה של המפלגה נקשר בשנת ‪2002‬‬
‫לפרשייה אנטישמית‪ ,‬כאשר יו"ר המפלגה‬
‫בזמנו‪ ,‬יורגן מלמן‪ ,‬שכיהן כסגנו של שר‬
‫החוץ‪ ,‬הביע עמדות אנטי‪-‬ישראליות‬
‫שהתפרשו כאנטי‪-‬יהודיות‪.‬‬
‫גארדיין‪" :‬הסכסוך בעזה מפיח‬
‫חיים חדשים בכמה שדים ישנים‬
‫ומכוערים‪ .‬מורגשת עלייה חדשה‬
‫במספר התקריות האנטישמיות בכל‬
‫פעם שהסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‬
‫מתלקח"‬
‫המלחמה בעזה התירה את‬
‫רסן הניאו‪-‬נאציזם‬
‫גל האנטישמיות ששטף את אירופה‬
‫במהלך ימי המבצע‪ ,‬הביא את העיתון‬
‫הבריטי גארדיין לפרסם כתבה נרחבת תחת‬
‫הכותרת החריפה והתקדימית "האנטישמיות‬
‫באירופה היא הגבוהה ביותר מאז הנאצים"‪.‬‬
‫העיתון חושף נתונים קשים של רמות‬
‫האנטישמיות הגבוהות ביותר מאז שלטון‬
‫הנאצים‪ ,‬תוך שהוא עומד על הקשר בין‬
‫הלחימה בעזה להתגברות שנאת היהודים‪.‬‬
‫המאמר‪ ,‬שנכתב על ידי ג'ון הנלי‪ ,‬נפתח‬
‫במילים אלה‪" :‬בתוך שבוע אחד בלבד בחודש‬
‫שעבר‪ ,‬כך על פי נתוני ה‪ ,CRIF-‬ארגון הגג‬
‫של הארגונים היהודים בצרפת‪ ,‬הותקפו‬
‫שמונה בתי כנסת‪ ,‬אחד מהם הופצץ‪ ,‬בידי‬
‫מוסלמים‪ .‬סופרמרקט כשר ובית מרקחת‬
‫נופצו ונבזזו; כאשר קריאות הקהל והכרזות‬
‫כללו סיסמאות כמו 'מוות ליהודים' ו'שספו‬
‫את גרונות היהודים'‪ .‬באותו סוף שבוע‪,‬‬
‫בשכונת בארבס בבירה פאריס‪ ,‬מפגינים‬
‫יידו אבנים ושרפו דגלי ישראל‪ ,‬כשעל אחד‬
‫מהם כתוב ‪ Israhell -‬שיבוש מכוון למילה‬
‫‪ ,Israel‬המשווה את ישראל לגיהינום"‪ .‬הנלי‬
‫מצטט את רוג'ר קוקירמן‪ ,‬נשיא ה‪,CRIF-‬‬
‫שאמר כי "יהודי צרפת מתענים בעקבות‬
‫התפרצויות שונות כנגד היהודים מהתקופה‬
‫האחרונה‪ .‬הם לא צועקים 'מוות לישראלים'‬
‫ברחובות‪ ,‬הם צועקים 'מוות ליהודים'"‪.‬‬
‫דיטר גראומן‪" :‬אלו הם הזמנים הקשים‬
‫ביותר מאז העידן הנאצי‪ .‬אתה שומע‬
‫ברחובות קריאות כמו 'היהודים צריכים‬
‫למות בגז'‪' ,‬היהודים צריכים להישרף'‬
‫ דברים שלא שמענו בגרמניה‬‫במשך עשרות שנים‪ .‬מי שאומר את‬
‫הסיסמאות האלה‪ ,‬אינו מותח ביקורת‬
‫על הפוליטיקה הישראלית‪ .‬זוהי שנאה‬
‫טהורה נגד יהודים"‬
‫על שיאי האנטישמיות שהתגלו במהלך‬
‫המבצע‪ ,‬כותב הנלי כי "הסכסוך בעזה מפיח‬
‫חיים חדשים בכמה שדים ישנים ומכוערים‪.‬‬
‫מורגשת עלייה חדשה במספר התקריות‬
‫האנטישמיות בכל פעם שהסכסוך הישמ‬
‫ראלי‪-‬פלסטיני מתלקח"‪ .‬בהמשך הוא מצטט‬
‫את דיטר גראומן‪ ,‬נשיא המועצה המרכזית‬
‫היהודית בגרמניה‪ ,‬שאמר‪" :‬אלו הם הזמנים‬
‫הקשים ביותר מאז העידן הנאצי‪ .‬אתה שומע‬
‫ברחובות קריאות כמו 'היהודים צריכים‬
‫למות בגז'‪' ,‬היהודים צריכים להישרף' ‪-‬‬
‫דברים שלא שמענו בגרמניה במשך עשרות‬
‫שנים‪ .‬מי שאומר את הסיסמאות האלה‪ ,‬אינו‬
‫מותח ביקורת על הפוליטיקה הישראלית‪.‬‬
‫זוהי שנאה טהורה נגד יהודים"‪.‬‬
‫"זה יכול היה לקרות בגרמניה של שנות‬
‫סאנדיי אקספרס‪" :‬זה יכול היה‬
‫לקרות בגרמניה של שנות ה‪,30-‬‬
‫כאשר גל של שנאה אנטישמיות‬
‫נשא את המפלגה הנאצית של‬
‫אדולף היטלר לשלטון‪ ,‬אך האירועים‬
‫המטרידים הללו התרחשו בצרפת‪,‬‬
‫אוסטרליה ובלגיה‪ ,‬והותירו את‬
‫הקהילות היהודיות כשהן ִמטלטלות‬
‫לנוכח העלייה הפתאומית בהתקפות‬
‫ובהטרדות האנטישמיות"‬
‫ה‪ ,30-‬כאשר גל של שנאה אנטישמיות‬
‫נשא את המפלגה הנאצית של אדולף‬
‫היטלר לשלטון‪ ,‬דבר אשר סלל את הדרך‬
‫לשואה במהלך מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫אך האירועים המטרידים הללו התרחשו‬
‫בצרפת‪ ,‬אוסטרליה ובלגיה‪ ,‬והותירו את‬
‫הקהילות היהודיות כשהן ִמטלטלות לנוכח‬
‫העלייה הפתאומית בהתקפות ובהטרדות‬
‫האנטישמיות"‪ ,‬כך כתב ג'ון קוטס בסאנדיי‬
‫אקספרס הבריטי‪.‬‬
‫קוטס ידע לציין כי מרבית התקריות האנמ‬
‫טישמיות במערב אירופה התבצעו על ידי‬
‫צעירים מוסלמים‪ ,‬אשר טענו שהתמלאו‬
‫בכעס בשל הפצצת עזה‪ ,‬אך טען גם כי יש‬
‫חשש הולך וגובר שהסכסוך במזרח התיכון‬
‫מנוצל כתירוץ למתן ביטוי לדעות קדומות‬
‫כנגד היהודים ברחבי אירופה‪" .‬הפגנות‬
‫כנגד הסכסוך בעזה בצרפת‪ ,‬בלגיה‪ ,‬איטליה‪,‬‬
‫הולנד‪ ,‬הונגריה ושבדיה"‪ ,‬כותב קוטס‪,‬‬
‫"הפכו במהירות מהפגנות אנטי‪-‬ישראליות‬
‫למפגן של שנאה גלויה כנגד יהודים באופן‬
‫כללי‪ .‬הקריאות 'להמית בגז את היהודים'‪,‬‬
‫שנשמעו בגרמניה‪ ,‬מזכירות את השואה‬
‫אשר בוצעה על ידי הנאצים"‪.‬‬
‫כתב אחר של הסאנדיי אקספרס‪ ,‬טד‬
‫ג'ריוי‪ ,‬מספר שהוקף על ידי צעירים מ�ו‬
‫סלמים‪ ,‬לאחר שניסה לצלם תמונה של‬
‫דגל אסלאמי שחור במבנה במזרח לונדון‪.‬‬
‫הצעירים דרשו לדעת האם הוא יהודי‪ .‬טד‪,‬‬
‫שאיננו יהודי‪ ,‬השיב‪" :‬ואילו הייתי יהודי?‬
‫האם זו בעיה מבחינתכם?"‪ ,‬התשובה‬
‫הייתה‪" :‬כן‪ ,‬לעזאזל עם היהודים‪ .‬אתם לא‬
‫רצויים פה"‪.‬‬
‫הגיעו להפגנה למרות איומים שיטמנו במקום פצצות‪ .‬מפגינים בלונדון‬
‫‪19‬‬
‫מזהים את הסכנה‬
‫מזהים את הסכנה‬
‫לקרוא לאנטישמיות המתקרבת אלינו‬
‫בצעדי ענק בשמה האמיתי‬
‫כך דורש הפילוסוף ואיש השמאל הצרפתי‪ ,‬ברנאר אנרי לוי‪ ,‬מהצרפתים‪ ,‬ובעצם מכל אדם חושב ומוסרי‪.‬‬
‫הדברים פורסמו בתגובה לרצח במוזיאון היהודי בבריסל ב‪ 24-‬במאי השנה‬
‫הנה זה בא‪ .‬המשטרה הבלגית והמשטרה‬
‫הצרפתית ביצעו את מלאכתן נאמנה‪ ,‬וגילו‬
‫שצרפתי מהעיר רואבה (‪ ,)ROUBAIX‬מהדי‬
‫נמוש‪ ,‬הוא כנראה האיש שביצע את הרצח‬
‫במוזיאון היהודי בבריסל‪ .‬יהודי בלגיה‬
‫מפחדים‪ .‬יהודי מרסיי‪ ,‬העיר אליה הגיע‬
‫הרוצח כשהוא נעצר‪ ,‬מפחדים‪ .‬כל יהודי‪,‬‬
‫בכל רחבי אירופה‪ ,‬שלא מפחד מקווי הדמיון‬
‫בין מסלולו של מוחמד מירח (שרצח במארס‬
‫‪ 2012‬את רב הקהילה בטולוז ושתי בנותיו)‬
‫לבין זה של מהדי נמוש ‪ -‬טועה; כל דמוקרט‬
‫רועד מפחד כשהוא חושב כיצד היה בטוח‬
‫שמירח היה מקרה יחיד‪ ,‬מקרה בודד‪ ,‬יוצא‬
‫מן הכלל‪ ,‬זוועה שעליה היה ניתן לומר כי אין‬
‫סיכוי שתישנה‪ .‬אבל שני "מירחים"? מירח‬
‫אחד ולאחריו נמוש אחד‪ ,‬מירח ואז נמוש‪,‬‬
‫מירח בשם נמוש שמחקה את דרך פעולתו‪,‬‬
‫זה הרבה וזאת התחלה של סדרה שהופכת‬
‫לטיוטה של פרדיגמה‪.‬‬
‫"האם החברה שלנו מסוגלת‬
‫להתמודד עם פגיעת הברק הנוחתת‬
‫על ראשה? האם היא מצליחה‬
‫להבין את היקף התופעה שאין שום‬
‫סיבה כי לא תתרחש עוד ועוד?‬
‫האם קיים קשר‪ ,‬לא רק עם סוריה‪,‬‬
‫שאי התערבות העולם בנעשה בה‬
‫הפך אותה כצפוי למולדת הג'יהאד‪,‬‬
‫אלא גם עם אווירת ההתפוררות‬
‫הפוליטית‪ ,‬החברתית והמוסרית‬
‫באירופה עצמה? ומה לגבי הקשר‬
‫עם האינטרנט‪ ,‬שהופך יותר ויותר‬
‫לאוניברסיטת השנאה והפשע?"‬
‫‪20‬‬
‫איך זה ייתכן‪ ,‬שואלים כולם? איך‬
‫יכול להיות שצרפת ובלגיה‪ ,‬דהיינו‬
‫אירופה‪ ,‬הפכו למקום בו הרגו‬
‫בקור רוח ילדים בטולוז לפני שער‬
‫בית ספרם רק בגלל שהם יהודים‪.‬‬
‫בה הרגו את אילן חלימי* התמים‪,‬‬
‫והיום ‪ -‬ארבעה קורבנות חדשים‬
‫שהאמינו כי מוזיאון הוא מקדש‪.‬‬
‫האם החברה שלנו מסוגלת‬
‫להתמודד עם פגיעת הברק‬
‫הנוחתת על ראשה? האם היא‬
‫מצליחה להבין את היקף התופעה‪,‬‬
‫שאין שום סיבה כי לא תתרחש‬
‫עוד ועוד? האם קיים קשר‪ ,‬לא‬
‫רק עם סוריה‪ ,‬שאי התערבות‬
‫העולם בנעשה בה הפך אותה‬
‫כצפוי למולדת הג'יהאד‪ ,‬אלא‬
‫גם עם אווירת ההתפוררות הפומ‬
‫ליטית‪ ,‬החברתית והמוסרית‬
‫באירופה עצמה? ומה לגבי הקשר‬
‫עם האינטרנט‪ ,‬שהופך יותר ויותר‬
‫קורא לילד בשמו‪ .‬ברנאר אנרי לוי‬
‫לאוניברסיטת השנאה והפשע?‬
‫האם יהיה זה סביר כי נתלהב‬
‫כאשר גוגל מאשרת למשתמשים שלה את הנאצים הצרפתים?‬
‫"זכות השכחה" ולא נתרגש עוד יותר כאשר‬
‫והאימאמים? וצעירים מוסלמים‪ ,‬שחשוב‬
‫אותו גוגל מקליט‪ ,‬מפנה ובכך מכפיל מאות לחזור ולומר כי אין להם שום קשר עם‬
‫סרטוני וידיאו ואלפי "הערות" ‪ -‬שבכולם הלכלוך הזה? למה הראשונים לא מגנים‬
‫קריאות לרצח נגד היהודים?‬
‫בתקיפות‪ ,‬פעם אחת ולתמיד‪ ,‬את העלבון‬
‫האם שר הפנים הצרפתי מנואל וולס היה הזה כלפי הקוראן‪ ,‬חילול השם הזה של‬
‫הגיוני כשקבע כי החוק הרפובליקני של נמוש?‬
‫חופש הביטוי תקף גם מול תועמלן עלוב‬
‫למה השניים לא מתגייסים וקוראים בקול‬
‫אשר סיים בסולידריות ‪ -‬כן‪ ,‬בסולדיריות! אחד‪" :‬כולנו יהודים מבריסל שבאופן פוטמ‬
‫ את פגישותיו עם רוצחו של אילן חלימי‪ ,‬נציאלי נרצחנו"? למה מחכים כולם? למה‬‫בקריאות "לשחרר את פופנה (רוצחו של הם לא מוקיעים את טריק רמדן‪ ,‬אשר‬
‫חלימי)" וטען כי ה"סובלנות בסיכון"‪" ,‬חופש מספר שעות לאחר הרצח‪ ,‬בעוד העולם‬
‫הביטוי בסכנה" והדיאלוג "לא מכוון" – האם בהלם‪ ,‬היה פנוי לכתוב כי "שני התיירים‬
‫בגלל זה עלינו להזדהות עכשיו עם הניאו‪ -‬שנרצחו בבריסל עבדו עבור השירות החשאי‬
‫של ישראל"‪ ,‬וכי הרצח היה רק "פעולת‬
‫הסחה"‪ ,‬שמטרתה האמיתית הייתה ללעוג‬
‫לאנשים הטובים אשר קוראים ומקמ‬
‫שיבים לפילוסוף של האחים המוסלמים?‬
‫קראתם נכון‪ .‬מירה ועמנואל ריווה‪ ,‬באמתלה‬
‫שהם היו פקידים‪ ,‬זכו לתואר "סוכני מוסד"‪.‬‬
‫הטבח הפך‪ ,‬ללא שמץ של ראייה‪ ,‬לפרק‬
‫במלחמה אפלה של ארגוני ביון‪ .‬תיאוריות‬
‫קונספירציה על מנת להכחיש את הרצח‪.‬‬
‫וכמעט אף אחד לא מתפלא‪ .‬רק אדם אחד‪,‬‬
‫חבר שלי‪ ,‬ברנרד שלשה (‪,)Schalscha‬‬
‫הדגיש את אחוות הדעות עם הרטוריקה‬
‫הגרועה ביותר של הימין הקיצוני‪.‬‬
‫והמילה "אנטישמיות" עצמה? ידוע כי‬
‫מילים הורגות‪ ,‬אבל הן גם יכולות להציל‪.‬‬
‫מאז אלבר קאמי ידוע כי העובדה שלא‬
‫קוראים לדברים בשמם יכולה להוסיף‬
‫לסבלו של העולם‪ ,‬אבל לקרוא להם בשמם‪,‬‬
‫לתת להם את שמם המדויק‪ ,‬לשקול אותם‬
‫"ידוע כי מילים הורגות‪ ,‬אבל הן גם‬
‫יכולות להציל‪ .‬מאז אלבר קאמי ידוע‬
‫כי העובדה שלא קוראים לדברים‬
‫בשמם יכולה להוסיף לסבלו של‬
‫העולם‪ ,‬אבל לקרוא להם בשמם‪,‬‬
‫לתת להם את שמם המדויק‪ ,‬לשקול‬
‫אותם על פי הנומינליזם של ניטשה‪,‬‬
‫הוא אקט של התנגדות"‬
‫על פי הנומינליזם** של ניטשה‪ ,‬הוא אקט‬
‫של התנגדות‪ .‬מהיכן‪ ,‬אם כן‪ ,‬בא הקושי‬
‫לבטא את המילה הזאת‪ ,‬מילה אחת ופשוטה‬
‫ אנטישמיות? למה לקח כל כך הרבה זמן‬‫לרשויות ולמשטרה בבלגיה של היום‪ ,‬כמו גם‬
‫לרשויות הצרפתיות בעניין חלימי אז‪ ,‬לכנות‬
‫את המעשה רצח ולהתגבר על ההכחשה?‬
‫ועד מתי נצטרך לראות את מבעירי הנשמות‬
‫ או אולי רק דגי רקק קטנים – קוראים‬‫ל"זכות החשיבה החדשה" כאשר מכנים‬
‫חתול בשמו‪ :‬חתול‪ ,‬ורצח יהודים מוגדר‬
‫כפשע אנטישמי? אלה השאלות‪ ,‬ויש צורך‬
‫לענות עליהן מהר‪ .‬אנחנו לא רוצים ששנאת‬
‫היהודי תהפוך מחדש לכתם העיוור או לחלק‬
‫המקולל של אירופה‪.‬‬
‫* צעיר יהודי צרפתי בן עשרים וארבע‪,‬‬
‫שנחטף ב‪ 21-‬בינואר ‪ 2006‬על ידי כנופיית‬
‫מהגרים מוסלמים‪ ,‬שהתקראה "הברברים"‪,‬‬
‫ועונה למוות במשך כשלושה שבועות‪.‬‬
‫** הנומינליזם היא אסכולה פילומ‬
‫סופית מתחום תורת ההוויה‪ ,‬המתנגדת‬
‫לאוניברסליזם‪ ,‬מאחר שהיא מסרבת להכיר‬
‫בקיומם העצמאי של אוניברסלים או תכונות‬
‫שהן במנותק מהפרטים‪.‬‬
‫פורסם באתר האינטרנט ‪– la regle dujeu‬‬
‫ספרות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬אמנות‪.‬‬
‫"האמת המכוערת‪ :‬מקור האנטישמיות‬
‫החדשה בגרמניה ‪ -‬המוסלמים"‬
‫במאמר שפרסם יוכן ביטנר‪ ,‬עורך פוליטי‬
‫במגזין הגרמני "די צייט" ב"ניו יורק‬
‫טיימס"‪ ,‬הוא מנסה לעמוד על השאלה‬
‫מה עומד מאחורי האנטישמיות החדשה‬
‫בגרמניה‪ ,‬ומפנה אצבע מאשימה אל המוו‬
‫סלמים באירופה‪.‬‬
‫"מקורה של האנטישמיות החדשה איננו‬
‫רק בניאו‪-‬נאצים האופייניים; האמת‬
‫המכוערת היא שרבים באירופה לא רוצים‬
‫להתמודד עם הנושא‪ ,‬מאחר שחלק גדול‬
‫מהרוח האנטי‪-‬יהודית באירופה מקורה‬
‫באירופאים ממוצא מוסלמי‪ .‬הגרמנים‬
‫תמיד ראו באנטישמיות המוסלמית גירסה‬
‫פחות בעייתית של הבעיה הידועה‪ .‬האנמ‬
‫טישמיות לא נולדה בקרב המוסלמים‬
‫של אירופה‪ ,‬והם לא היחידים המקדמים‬
‫אותה היום‪ .‬האנטישמיות המסורתית של‬
‫הימין הקיצוני של אירופה חיה וקיימת‪.‬‬
‫וכך גם זו של השמאל הקיצוני ‪ -‬תוצר‬
‫לוואי שלילי של הסימפטיה למאבק‬
‫השחרור של הפלסטינים‪ .‬יש גם אנטימ‬
‫שמיות של המרכז‪ ,‬שהיא תת קטגוריה‬
‫של אנטי‪-‬אמריקאיות ואנטי‪-‬קפיטליזם‪,‬‬
‫שאירופאים מתונים רבים תומכים בהם‪.‬‬
‫אולם עליית האנטישמיות המוסלמית היא‬
‫האחראית לשינוי הטרי בנימת השנאה‬
‫בגרמניה‪ .‬עד לאחרונה האנטישמיות‬
‫הייתה ברובה מוסתרת למחצה ואנונימית‪,‬‬
‫כגון באמצעות ריסוס כתובות בלילה‪,‬‬
‫אולם לעיתים נדירות אפשר לשמוע‬
‫צעקות כמו אלה שנשמעו בברלין ביולי‪,‬‬
‫'יהודים לגזים' או 'יהודי‪ ,‬חזיר פחדן‪ ,‬צא‬
‫והילחם לבד!' – שנצעקו מטרים ספורים‬
‫מאנדרטת השואה בברלין‪ .‬האנטישמיות‬
‫כיום היא לא רק רוויית יצרים‪ ,‬אלא בלתי‬
‫מודעת או אדישה להיסטוריה המיוחדת‬
‫של גרמניה‪.‬‬
‫"בדברי עם ידידיי המוסלמים‪ ,‬איני יכול‬
‫שלא להאמין כי החוצפה של האנטישמיות‬
‫הנוכחית היא בחלקה תוצאה של ניצול‬
‫'מעמד הקורבנות'‪ ,‬שמוסלמים אירופאים‬
‫רבים מדי אימצו לליבם בהתלהבות‪ ...‬כן‪,‬‬
‫יש אפליה והדרה של מוסלמים באירופה‪,‬‬
‫ולרבים יש סיבה להיות מתוסכלים‪ .‬אולם‬
‫הרגש הזה מורכב יותר‪ ,‬ומבוסס על תחושה‬
‫כפולה‪ :‬שההיסטוריה של גרמניה היא לא‬
‫ההיסטוריה שלהם‪ ,‬ושלעולם לא ישתייכו‬
‫לאומה הזו‪ ,‬ולכן למה להם לשאת בנטל‬
‫כמו של הגרמנים‪ .‬מה שהתברר הקיץ הוא‬
‫שהגרמנים ה'ישנים' לא הצליחו להעביר‬
‫את המסר הזה לגרמנים 'החדשים'"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אנטישמיות חדשה‬
‫אנטישמיות חדשה‬
‫אנטישמיות של אזרחים יהודים באותן‬
‫מדינות‪ ,‬ויוצרת תחושה עמוקה של חשש‬
‫בקהילות היהודיות בפזורה‪.‬‬
‫הסכנה של האנטישמיות הזו חורגת הרבה‬
‫מעבר לפיגועי טרור של מחבלים המוסתים‬
‫על ידיה‪ .‬היא מהווה איום חמור על מדינת‬
‫ישראל והעם היהודי‪ ,‬מפני שהיא שוטפת‬
‫את מוחם של דורות שלמים באוכלוסייה‬
‫הערבית והמוסלמית ובכך מונעת שלום‬
‫אמיתי בין העמים‪ .‬אדרבה‪ ,‬היא מגדילה את‬
‫הסיכוי להימשכותו של הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫ערבי‪.‬‬
‫צילום‪EPA :‬‬
‫ציונות שווה נאציזם‪ .‬מפגינים פלסטינים בפאריס במהך מבצע צוק איתן‬
‫אנטישמיות והכחשת שואה‬
‫ככלי פוליטי ומדיני‬
‫הסכנה של אנטישמיות זו חורגת הרבה מעבר לפיגועי טרור של מחבלים המוסתים על ידיה‪.‬‬
‫האשמת הציונות בהמצאת מיתוס השואה כדי להצדיק את הקמת מדינת ישראל‪,‬‬
‫היא הסיבה המרכזית לכך שהכחשת השואה נפוצה כל כך בעולם הערבי והמוסלמי‪.‬‬
‫המטרה – חיסולה של הישות הציונית‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫העולם הערבי בפרט והעולם המוסלמי‬
‫בכלל‪ ,‬מהווים כיום את אחד המוקדים‬
‫המרכזיים הפעילים בעולם להפצת אנטימ‬
‫שמיות ממוסדת ומאורגנת בהיקפים גדולים‬
‫ביותר‪ .‬הוצאות לאור מכובדות‪ ,‬עיתונים‬
‫רבים‪ ,‬ערוצי טלוויזיה ורדיו‪ ,‬אתרי אינטרנט‬
‫ כולם עוסקים בחיבור מסרים אנטישמיים‬‫בוטים ביותר והפצתם ברחבי העולם הערבי‬
‫‪22‬‬
‫והמוסלמי‪ .‬מטרתם – להציג את היהודים‬
‫כשטן‪ ,‬מפלצת צמאת דם המהווה את מקור‬
‫הרוע בעולם‪ ,‬אשר שואפת להשתלט על‬
‫העולם‪ ,‬תוך נישול הפלסטינים מאדמתם‪.‬‬
‫‪ - CFCAA‬הפורום לתיאום מאבק בא�נ‬
‫טישמיות ‪ -‬מסביר כי "התעמולה האנטימ‬
‫שמית הערבית חרגה מזמן מגבולות המזרח‬
‫התיכון‪ ,‬והיא מופצת באמצעים שונים בקרב‬
‫הקהילות המוסלמיות בעולם ובמיוחד‬
‫במערב"‪ .‬כך‪ ,‬מסבירים ראשיו‪ ,‬הופצה ספרות‬
‫אנטישמית בערבית בבריטניה‪ ,‬ספרים אנטימ‬
‫שמיים איראניים בגרמניה‪ ,‬סדרה אנטישמית‬
‫סורית‪-‬חיזבאללאית ברחבי העולם באממ‬
‫צעות הלוויין וסרטים אנטישמיים איראניים‬
‫בהולנד‪ .‬הסתה זו של האוכלוסייה המוסמ‬
‫למית במדינות המערב מתבטאת בתקיפות‬
‫פרנאס חפ'טי‪" :‬הקזת דם הקורבן‬
‫נעשית באמצעות חבית מלאה‬
‫במחטים בגודל גוף הקורבן‪,‬‬
‫המוצמדות לכל איבריו וננעצות בגופו‬
‫כדי שהדם יזרום באיטיות מכל חלקי‬
‫הגוף‪ ...‬זאת כדי לרצות את אלוהי‬
‫היהודים 'יהוה'‪ ,‬הכמה לשפיכות‬
‫דמים‪ .‬היהודים שמחים בחגיהם רק‬
‫כשהם אוכלים את המצה המגואלת‬
‫בדם של לא יהודים"‬
‫דוגמא מצמררת אחת שמביא הפורום היא‬
‫זו של העיתונאית המצרית‪ ,‬פרנאס חפט'י‪,‬‬
‫אשר פרסמה לרגל חג הפסח השנה מאמר‬
‫תחת הכותרת "היהודים מוצצי דם בחג‬
‫הפסח"‪ ,‬שבו טענה כי היהודים רוצחים לא‬
‫יהודים כדי להשתמש בדמם להכנת מצות‪,‬‬
‫וציטטה‪ ,‬לחיזוק טענותיה‪ ,‬חוקרים מכחישי‬
‫שואה שהצביעו על מנהג זה‪ .‬המאמר‪,‬‬
‫המלווה בתמונות ובאיורים אנטישמיים‬
‫רבים‪ ,‬פורסם בירחון "אל‪-‬כבאר" ‪ -‬שהחל‬
‫להופיע ביולי ‪ ,2013‬לאחר נפילת שלטון‬
‫האחים המוסלמים ‪ -‬והוא רצוף תיאורים‬
‫פלסטיים קשים של תהליך הקזת הדם‪:‬‬
‫"הקורבן נשחט כמו כבשה או באמצעות‬
‫חיתוך עורקיו‪ .‬הקזת דם הקורבן נעשית‬
‫באמצעות חבית מלאה במחטים בגודל גוף‬
‫הקורבן‪ ,‬המוצמדות לכל איבריו וננעצות‬
‫בגופו כדי שהדם יזרום באיטיות מכל חלקי‬
‫הגוף‪ ...‬זאת כדי לרצות את אלוהי היהודים‬
‫'יהוה'‪ ,‬הכמה לשפיכות דמים‪ .‬היהודים‬
‫שמחים בחגיהם רק כשהם אוכלים את‬
‫המצה המגואלת בדם של לא יהודים"‪.‬‬
‫אנטישמיות של האחים‬
‫המוסלמים‬
‫מאמר זה של חפט'י שפורסם במצרים הוא‬
‫לא יוצא דופן‪ .‬למרות הסכם השלום היציב‬
‫עימה‪ ,‬מצרים היא עדיין בית‪ ,‬לא רק למתמ‬
‫נגדים קיצוניים של ישראל והציונות‪ ,‬אלא‬
‫גם לכאלה המתרגמים אותה לאנטישמיות‪.‬‬
‫לדברי בת שבע צ'רניצקי‪ ,‬חוקרת במכון ממר"י‬
‫לחקר התקשורת במזה"ת‪ ,‬אתר האחים‬
‫המוסלמים (אח"ס) במצרים מכיל מאמרים‬
‫בעלי מוטיבים אנטישמיים‪ ,‬הכוללים‬
‫הכחשת שואה ואפיונים של "האישיות‬
‫היהודית"‪ ,‬המתוארת כחמדנית ונצלנית‬
‫וכמקור של רוע בחברה האנושית‪ .‬אישיות זו‪,‬‬
‫על פי האחים המוסלמים‪ ,‬לא חדלה מלהיות‬
‫מקור של רוע בעולם‪ .‬עיון קצר במובאות‬
‫שאספה צ'רניצקי מספק אישוש מבעית‬
‫לדברים‪ .‬הנה תמציתם רק על קצה המזלג‪:‬‬
‫דרשה שנשא המדריך הכללי של האח"ס‪,‬‬
‫מוחמד בדיע‪ ,‬ביוני ‪ ,2011‬דנה ביהודים‪,‬‬
‫בתכונותיהם ובפעולותיהם‪" :‬אללה הזהיר‬
‫אותנו מנוכלותם של היהודים ומתפקידם‬
‫המסוכן בהצתת מלחמות‪ :‬בכל פעם שהם‬
‫מציתים את אש המלחמה‪ ,‬אללה מכבה‬
‫אותה‪ .‬הם מפיצים את השחיתות על פני‬
‫האדמה‪ .‬אללה לא אוהב את המשחיתים"‪.‬‬
‫בעקבות פרשת המשט לעזה (מאי ‪,)2010‬‬
‫כתב מחמוד עבד אל‪-‬רחמן כך‪" :‬מזה עידן‬
‫ועידנים החברה האנושית מתמודדת עם‬
‫בעיית האישיות היהודית הציונית‪ .‬כל‬
‫האומות והתרבויות הסכימו על אופי המחלה‬
‫השוכנת באישיות הציונית‪ ...‬והיא קידוש‬
‫הכסף‪ ,‬המין‪ ,‬הגזילה‪ ,‬הריבית והבגידה‪...‬‬
‫לפי ניתוח פסיכולוגי‪ ,‬היהודי הוא אדם‬
‫המרוכז בעצמו‪ .‬הוא סבור כי האל לא ברא‬
‫כמותו בעולם‪ ,‬כי הוא מלח הארץ וכי האל‬
‫העניק לו את העמים להיות לו לעבדים‪...‬‬
‫ואכן ההתייחסות [ליהודים] כיום ניזונה‬
‫מההיסטוריה של האומות‪ :‬בתקופת הפרמ‬
‫עונים‪ ,‬מסופר במצבת [פרעה] מרנפתח כי‬
‫'המצרים חיסלו את הציונים' [כך במקור]"‪.‬‬
‫על רקע הדיון בשינוי הסכם השלום עם‬
‫ישראל ולאחר תקריות הגבול סמוך לאילת‪,‬‬
‫במהלכן נהרגו גם חיילים מצריים‪ ,‬כתב חבר‬
‫"האיחוד העולמי של חכמי הדת" (‪)IUMS‬‬
‫ומרצה באוניברסיטת קהיר‪ ,‬ד"ר מוחמד‬
‫עלי דבור‪ ,‬באתר האח"ס על הטבע היהודי‪:‬‬
‫"לאורך ההיסטוריה כולה היהודים לא עמדו‬
‫בהבטחותיהם‪ .‬הם תמיד נוהגים בסטנדרט‬
‫הראש היהודי מלא בגולגלות של פלסטינים מעזה‪ .‬אל‪-‬וטן (קטאר)‬
‫המשך בעמ' ‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫אנטישמיות חדשה‬
‫אנטישמיות חדשה‬
‫כפול ופועלים למען האינטרסים שלהם גם‬
‫אם יצטרכו להשמיד את העולם כולו‪ ...‬זהו‬
‫הטבע היהודי"‪.‬‬
‫ד"ר אסמאעיל עלי מוחמד‪ ,‬מרצה‬
‫באוניברסיטת אל‪-‬אזהר‪ ,‬כתב עוד באוקטובר‬
‫‪ ,2010‬סדרת מאמרים על "אופיים של‬
‫היהודים לפי הברית הישנה והתלמוד"‪ .‬באחד‬
‫המאמרים כתב‪" :‬לא יהיה מוגזם לומר כי‬
‫האישיות [היהודית] לא חדלה מלהיות מקור‬
‫לרוע ולפגיעה בקרב כל החברות האנושיות‪...‬‬
‫הסיבה המרכזית לסטייתם של היהודים‬
‫לאורך ההיסטוריה היא הרקע האידיאולוגי‬
‫הדתי והתרבותי שהם ירשו והתחנכו עליו‬
‫דור אחר דור ואשר [הטמיע] בלבבותיהם את‬
‫תכונת הקידוש וההאדרה [העצמיים]"‪.‬‬
‫האחראי על תיק הפועלים באח"ס‪,‬‬
‫פתחי שיהאב‪ ,‬כתב באתר כי השואה היא‬
‫"מעשייה"‪ ,‬שישראל עושה בה שימוש‬
‫פוליטי כל אימת שהיא נתונה לביקורת‬
‫בינלאומית על פשעיה ומעשי הטבח שלה‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬הציונות העולמית" הצליחה לסחוט‬
‫החלטה מהאו"ם‪ ,‬לפיה בכל ‪ 27‬בינואר‬
‫יצוין יום השנה לשואה‪ ,‬שלטענת היהודים‪,‬‬
‫"קרתה בבסיס אושוויץ הנאצי בשנת ‪.1945‬‬
‫העולם כולו‪ ,‬וגרמניה בפרט‪ ,‬הפכו לשעיר‬
‫לעזאזל השנתי של הציונות העולמית והם‬
‫נכנעים לסחיטה הפוליטית הגדולה ביותר‬
‫בהיסטוריה"‪.‬‬
‫במסיבת עיתונאים שערך בקטאר עם סיום‬
‫מבצע "צוק איתן"‪ ,‬אמר חאלד משעל‪ ,‬ראש‬
‫הלשכה המדינית של חמאס‪ ,‬כי ישראל‬
‫ביצעה פשעים גדולים יותר מהמשטר‬
‫הנאצי בגרמניה‪" .‬אנחנו מגנים את השואה‬
‫נגד היהודים ולא מכחישים אותה‪ ,‬אבל מה‬
‫שהיא עשתה בעזה מתעלה על מה שעשה‬
‫היטלר"‪ ,‬טען משעל‪.‬‬
‫גם מבצע עמוד ענן ב‪ 2012-‬גרר בעקבותיו‬
‫התבטאויות אנטישמיות בעולם הערבי‬
‫והמוסלמי‪ ,‬המכוונות כלפי היהודים באשר‬
‫הם‪ ,‬הן מצד מנהיגים ופוליטיקאים והן מצד‬
‫בעלי טורים‪.‬‬
‫החוקר המוסלמי‪ ,‬עבד אל‪-‬רחמן אל‪-‬ח'טיב‪,‬‬
‫מתאר את היהודים כקנאים דתיים במאמרו‬
‫ביומון הלונדוני אל‪-‬חיאת בגרסתו הסעודית‪.‬‬
‫הוא מתייחס למיתוס האנטישמי האירופי‪,‬‬
‫"הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ ,‬כאל מסמך‬
‫אותנטי‪ ,‬ומדגיש כי התורה היא הבסיס‬
‫לאידיאולוגיה היהודית‪ ,‬וציווייה של התורה‬
‫מיושמים כיום בעזה‪ ...‬לאידיאולוגיה‬
‫היהודית יש שני מקורות בלבד ‪ -‬התורה‬
‫והתלמוד‪ .‬שלוחות רבות נבעו ממקורות‬
‫אלה‪ ,‬כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון"‬
‫מאת מתיו גולובינסקי‪" ,‬המדינה היהודית"‬
‫מאת הרצל ו"הנסיך" מאת מקיאבלי‪ .‬‬
‫הרשות הפלסטינית‪:‬‬
‫ישראל עושה בנו שואה‬
‫ברבות מן התגובות הפלסטיניות לרצח‬
‫הנער מוחמד אבו ח'דיר נטען כי ישראל‬
‫עושה שואה בעם הפלסטיני ושהרצח הוא‬
‫תוצאה של מדיניותה הגזענית‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫נאמר באחד המאמרים כי אם היטלר היה‬
‫חי‪ ,‬הוא היה מריע למדיניותו הגזענית של‬
‫נתניהו‪ .‬תגובות אלה אפיינו בעיקר בכירים‬
‫בפת"ח ואת יומוני הרש"פ‪.‬‬
‫תזכורת מעודכנת לעלילת הדם‪ .‬הפעם גם האמריקאים בתמונה‪ .‬קריקטורה שהציפה את האינטרנט והרשתות החברתיות‬
‫‪24‬‬
‫איש פת"ח‪ ,‬בכר אבו בכר‪ ,‬כתב ביומון‬
‫אל‪-‬חיאת אל‪-‬ג'דידה כי הנאצים ניצחו‬
‫והיטלר היה מריע לגזענות של נתניהו‪:‬‬
‫"‪...‬הגזענות המחרידה של נתניהו בהכרח‬
‫משולבת עם אנטי הומאניות‪ ,‬שעברה‬
‫בירושה באידיאולוגיה‪ ,‬בתרבות ובערכים‬
‫המדירים את האחר והמאמינים ברעיון‬
‫הכוזב של 'טוהר הגזע' והתפיסה השקרית‬
‫של 'עם סגולה'‪ .‬כל אלו מזכים את הנאציות‬
‫של היטלר שהופנתה נגד כל אויביו‪ ,‬ובכלל‬
‫זה יהודי אירופה‪ ,‬בניצחון סוחף היום‪ .‬זאת‬
‫לאור מעשיו של נתניהו שהיטלר מוחא‬
‫להם כפים מתוך שמחה‪ ,‬שכן מותו לא היה‬
‫לשווא‪."...‬‬
‫עורך בטאון החמאס כתב כי "המתמ‬
‫נחלים השתמשו בגופו של הנער מוחמד‬
‫חסין אבו ח'דיר בן ‪ 17‬משועפאט שבצפון‬
‫ירושלים לנקמתם הקדושה‪ .‬הם עינוהו‬
‫ושרפוהו למוות בפשע המזכיר את המצות‬
‫הקדושות של היהודים‪ ,‬שחדרו להיסטוריה‬
‫של הבוגדנות והרצח‪[ .‬זאת כחלק] מתרבות‬
‫האלימות והדם שהלכה והתגברה אצל‬
‫היהודים עד שחדרה לטקסיהם הדתיים‬
‫ולתפילותיהם‪ .‬הכוונה כאן במצות הקדושות‬
‫היא לאותן מצות המעורבבות בדם אדם‬
‫(דמם של הגויים)‪ ,‬כלומר הנוכרים השונים‪,‬‬
‫כדי לחגוג את חגם של היהודים הנקרא חג‬
‫הפסח"‪.‬‬
‫וכמובן‪ ,‬אין לשכוח את האיראנים ככוח‬
‫מניע מרכזי וחשוב בהכחשת השואה‬
‫והפצתה של האנטישמיות המוסלמית‬
‫בעולם‪ .‬לצד מדיניות הכחשת השואה‬
‫שמקדם המשטר האיראני בעזרת הפצתם‬
‫של ספרים וסרטים בעולם כולו‪ ,‬נוהגים‬
‫ראשיו לצאת בהצהרות אנטישמיות ולפרסם‬
‫כתבי שנאה כלפי היהודים‪ ,‬ובמיוחד כלפי‬
‫היהודים במדינת ישראל‪ ,‬תוך שלילת זכות‬
‫קיומה‪ .‬בכירי המשטר‪ ,‬בהם המנהיג עלי‬
‫ח'אמנאי והנשיא (לשעבר) אחמדינג'אד‪,‬‬
‫טוענים כי היהודים מפיצים שחיתות בעולם‬
‫וכי הם "רשעים‪ ,‬תאוותנים‪ ,‬גנבים ורוצחים"‪,‬‬
‫או לחילופין "מלוכלכים ופושעים שנראים‬
‫כבני אדם"‪.‬‬
‫‪ ‬התואר "יהודי"‪ ,‬מגויס ככינוי גנאי‪,‬‬
‫במאבקים פוליטיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קרא‬
‫מנסור ארצ'י‪ ,‬ממבקרי אחמדינג'אד‪ ,‬לראש‬
‫לשכת הנשיא‪ ,‬רחים משאי‪" ,‬יהודי" כדי‬
‫"ישראל ביצעה פשעים גדולים יותר מהמשטר הנאצי בגרמניה"‪ .‬חאלד משעל‬
‫להעליבו‪ .‬באופן דומה נהגו מתנגדיו של‬
‫הנשיא אחמדינג'אד‪ ,‬באוקטובר ‪,2009‬‬
‫כאשר טענו כי הוא ממוצא יהודי וכי שינוי‬
‫שם משפחתו בידי אביו נועד להסוות‬
‫זאת‪.‬‬
‫"בכירי המשטר באיראן‪ ,‬בהם המנהיג‬
‫עלי ח'אמנאי והנשיא (לשעבר)‬
‫אחמדינג'אד‪ ,‬טוענים כי היהודים‬
‫מפיצים שחיתות בעולם וכי הם‬
‫'רשעים‪ ,‬תאוותנים‪ ,‬גנבים ורוצחים'‪ ,‬או‬
‫לחילופין 'מלוכלכים ופושעים שנראים‬
‫כבני אדם'"‬
‫פורמאלית מבחין המשטר האיראני בין‬
‫יהדות כדת לבין יהדות כלאום‪ ,‬אולם בכירי‬
‫המשטר נוהגים לטשטש בין דת יהודית‬
‫ללאום יהודי‪ .‬לעיתים הם מתייחסים‬
‫ליהודים על פי שיוכם הדתי ולעיתים על פי‬
‫שיוכם הלאומי‪ ,‬כשהם מגייסים את הקוראן‬
‫להצדקת טענותיהם כלפיהם באופן אנאמ‬
‫כרוניסטי‪ .‬כך למשל‪ ,‬טען דרשן התפילה‬
‫אבראהים מהאג'ריאן‪ ,‬באוגוסט ‪ 2011‬בטבס‬
‫(מרכז מזרח איראן)‪ ,‬כי "לפי הקוראן‪ ,‬בני‬
‫ישראל‪ ,‬היהודים והציונים הם האויב הגרוע‬
‫ביותר של האנושות‪ ,‬ובמיוחד של המומ‬
‫סלמים‪ ,‬לאחר השטן"‪.‬‬
‫בנאום בפני קהל אינטלקטואלים‪ ,‬בעיר‬
‫כרמאנשאה במערב איראן‪ ,‬ב‪ 18-‬באוקטובר‬
‫‪ ,2011‬חזר המנהיג ח'אמנאי וביטא רעיונות‬
‫אנטישמיים‪ ,‬כשטען כי התקשורת המערבית‬
‫פועלת ומונחית בבירור על ידי "הפרוטומ‬
‫קולים של זקני ציון"‪ .‬הוא אמר כי "המאמץ‬
‫של רשתות התקשורת‪ ,‬השייכות לסדר‬
‫העולמי העושק [הכוונה למערב]‪ ,‬להבליט‬
‫מודלים סוטים ותועים‪ ,‬שואב מהמטרות‬
‫המסוכנות של הפרוטוקולים הציוניים‬
‫[הפרוטוקולים של זקני ציון]‪ .‬בניית המודל‬
‫הזה מצד התקשורת מבוססת על מדיניות‬
‫ברורה ומוגדרת"‪.‬‬
‫גם חבר מועצת המומחים‪ ,‬איתאללה תקי‬
‫מצבאח יזדי‪ ,‬פטרונו הרוחני לשעבר של‬
‫הנשיא אחמדינג'אד‪ ,‬ביטא בנאומיו מוטיבים‬
‫אנטישמיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בכנס משמרות‬
‫המהפכה בינואר ‪ ,2010‬אמר כי "רוב‬
‫מרכזי השחיתות בעולם שייכים ליהודים‬
‫ולציונים‪ ,‬המנסים להדביק את יתר העמים‬
‫בשחיתות ולהשתלט על העולם"‪ .‬לצד‬
‫התבטאויות אנטישמיות מופצים באיראן‬
‫ומחוצה לה סרטים אנטישמיים הזוכים‬
‫לברכתו של‪ ‬המשטר‪ ,‬ובהם "צייד השבת"‬
‫ו"האנטישמי"‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫לא הכל שחור‬
‫זה לא כתוב בקוראן‬
‫יש גם קולות פלסטינים אחרים‬
‫פחות מדי ומעט מדי‪ ,‬נעשים ונשמעים בעולם הערבי דברים הנוגדים באופן פומבי‬
‫את מגמת הכחשת השואה‪ .‬הנה שתי דוגמאות‬
‫בדצמבר ‪ 2013‬התרחשו שני אירועים‬
‫יוצאי דופן בעולם הערבי בנושא השואה‪.‬‬
‫בתוניסיה התקיים כנס רשמי ראשון במדינה‬
‫ערבית שעסק בשואת היהודים במדינה זו‪,‬‬
‫ובצרפת ‪ -‬ביקור ראשון של דיפלומט ערבי‬
‫באתר הנצחה לשואה‪ .‬ראוי לציין כי ב‪27-‬‬
‫ביולי ‪ 2012‬ביקר יועצו של יו"ר הרשות‬
‫הפלסטינית לענייני נוצרים‪ ,‬זיאד אל‪-‬בנדק‪,‬‬
‫במחנה אושוויץ והדליק שם נר לזכר‬
‫קורבנות השואה‪.‬‬
‫הכנס בתוניסיה‪ ,‬שנמשך יומיים‪ ,‬עסק‬
‫בשואת יהודי המדינה‪ ,‬בהשתתפות היסטומ‬
‫ריונים‪ ,‬אנשי דת‪ ,‬סופרים ועיתונאים‪ ,‬ונועד‬
‫להעלות את זכרם של ‪ 5,000‬יהודי תוניסיה‪,‬‬
‫שבמהלך תקופת השלטון הנאצי במדינה‬
‫הועברו למחנות עבודה או גורשו למחנות‬
‫השמדה באירופה‪ .‬במהלך הכנס נאמרו‬
‫דברי שבח למוסלמים בתוניסיה על עזרתם‬
‫ליהודים במדינה בזמן השואה‪ ,‬ובהם ח'אלד‬
‫עבד אל‪-‬והאב‪ ,‬תוניסאי שהצליח להסתיר ‪20‬‬
‫יהודים במפעל שלו‪.‬‬
‫האירוע נערך בחסות האגודה התוניסאית‬
‫לתמיכה במיעוטים ובחסות הקרן להבנה‬
‫אתנית‪ ,‬הפועלת לקירוב בין דתות בכלל ובין‬
‫מוסלמים ליהודים בפרט‪ .‬נשיאת האגודה‬
‫לתמיכה במיעוטים‪ ,‬יאסמינה ת'אבת‪ ,‬אמרה‬
‫כי "הכנס נועד לשמר את נושא השואה‬
‫בתודעת הציבור‪ ,‬ולוודא שמעשה נתעב כמו‬
‫השואה הנאצית לא יישנה בשום צורה"‪.‬‬
‫חודש קודם לכן‪ ,‬בנובמבר ‪ ,2013‬קרא‬
‫מוחמד אל‪-‬דג'אני אל‪-‬דאודי‪ ,‬במאמר‬
‫שפרסם‪ ,‬ללמד את נושא השואה בבתי הספר‬
‫ברשות הפלסטינית‪ .‬אל‪-‬דאודי‪ ,‬מרצה למדע‬
‫המדינה באוניברסיטת אל‪-‬קודס ומייסד‬
‫תנועת "אל‪-‬ווסטיה פי פלסטין" (תנועת‬
‫האמצע בפלסטין)‪ ,‬כתב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי "רוב‬
‫הערבים והפלסטינים מתעלמים מהאירוע‬
‫הטראגי הזה בהיסטוריה האנושית‪ .‬לימוד‬
‫השואה בפלסטין הוא אתגר גדול‪ ,‬בשל‬
‫המשך הסכסוך הפלסטיני‪-‬הישראלי‪ .‬אינני‬
‫‪26‬‬
‫רוצה להשתמש בתרגום הערבי של המונח‬
‫שואה ‪' -‬אל‪-‬מחרקה' ‪ -‬משום שהוא אינו‬
‫משקף את המציאות‪ .‬במערב סבורים כי אין‬
‫להגביל את לימוד השואה ליהודים‪ ,‬ואילו‬
‫הערבים‪ ,‬ובייחוד הפלסטינים‪ ,‬מביטים על‬
‫הנושא בדרך אחרת‪ ,‬כלומר‪ ,‬כעל עניין יהודי‬
‫צרוף"‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬טמונים האתגרים בלימוד השואה‬
‫בפלסטין בארבעה מישורים‪:‬‬
‫במישור החינוכי – ככלל‪ ,‬אירועי השואה‬
‫והעובדות על אודותיה אינם מוזכרים בחומר‬
‫הלימוד של הערבים והפלסטינים‪ ,‬והיא‬
‫אינה נלמדת בבתי הספר או באוניברסיטאות‬
‫הערביות או הפלסטיניות‪ .‬התעלמו מכך‬
‫לגמרי בלימודי ההיסטוריה‪ ,‬בגלל הסכסוך‬
‫הערבי‪-‬הישראלי‪ ,‬ולפיכך רוב הערבים‬
‫והפלסטינים סובלים מבורות לגבי האירוע‬
‫הטראגי הזה בהיסטוריה של האנושות‪.‬‬
‫במישור המדיני – הפלסטינים הם בני‬
‫האומה היחידה בעידן המודרני שעודם‬
‫נתונים תחת כיבוש צבאי‪ ...‬אין להם זכות‬
‫להגדרה עצמית וגם לא להקים מדינה‬
‫פלסטינית אזרחית‪ ,‬דמוקרטית ועצמאית‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬רוב הפלסטינים סבורים‬
‫שהשואה היא הסיבה ליום הנכבה בשנת‬
‫‪ ,1948‬שהישראלים חוגגים אותו כיום‬
‫העצמאות של מדינתם‪ .‬הסכסוך מניע חלק‬
‫מהפלסטינים לראות עניין זה כתעמולה‬
‫ציונית או אירוע שנופח‪ ,‬שנועד לעורר‬
‫הזדהות בינלאומית עם הבעיה היהודית‪.‬‬
‫במישור הדתי – המגמה הרדיקלית אצל‬
‫חלק מתושבי פלסטין‪ ,‬בהוראת דת האסלאם‪,‬‬
‫מדגישה את ההתנגשות בערכים ובאמונה‬
‫בין האסלאם‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ובין היהדות‬
‫והנצרות‪ ,‬מן הצד האחר‪ .‬לכן מפרשים חלק‬
‫מפסוקי הקוראן בדרך התומכת בטיעון הזה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬אללה אמר‪" :‬הפכנו אתכם לאומה‬
‫של אמצע" [קוראן ‪ .]143;2‬במקום לפרש‬
‫את הפסוק כקריאה לצדק‪ ,‬לסובלנות ולממ‬
‫תינות‪ ,‬יש המסבירים אותו כך‪ :‬המוסלמים‬
‫הם אומה אמצעית ‪ -‬בין היהודים‪ ,‬רוצחי‬
‫הנביאים‪ ,‬לבין הנוצרים‪ ,‬שהפכו לאל את‬
‫נביאם‪.‬‬
‫במישור הפסיכולוגי ‪ -‬החברה הפלסטינית‬
‫סובלת מפצע עמוק שטרם הגליד‪ .‬גם אם‬
‫אירועי השואה התרחשו בעבר‪ ,‬הרי שסבלם‬
‫של הפלסטינים עדיין נמשך‪ ,‬ולכן קשה‬
‫מאוד לבקש מהקורבנות ‪ -‬הסובלים מכיבוש‬
‫מולדתם‪ ,‬מהפקעה נמשכת של אדמותיהם‬
‫ורכושם‪ ,‬מסבלם של יקיריהם בבתי המעצר‬
‫ומשלילה של זכויותיהם ההומניטאריות –‬
‫להתוודע אל סבלם של האחרים‪.‬‬
‫אל‪-‬דאודי מספר כי כאשר הפלסטינים‬
‫מעלים את השאלה‪" :‬מדוע אנו צריכים‬
‫ללמוד על השואה?"‪ ,‬תשובתו היא‪" :‬ערך‬
‫הכרת השואה חבוי בדברים הבאים‪ :‬למידת‬
‫השואה מעידה על כיבוד האמת‪ ,‬ואילו‬
‫ההתעלמות ממנה הורסת את הערכים‬
‫שבהם מתפאר האדם‪ .‬זה הדבר הנכון‪ .‬גם‬
‫אם מותחים עלינו ביקורת בגלל משהו‪ ,‬אין‬
‫זה אומר שעלינו להימנע או להתעלם ממנו‪.‬‬
‫הכחשת השואה היא טעות היסטורית והיא‬
‫אינה מקובלת מבחינה מוסרית"‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬הצורך להכיר טרגדיות מן העבר‬
‫הוא עניין חיוני למניעת התרחשותן שוב‬
‫בעתיד‪ .‬הקוראן מאיץ [בנו] לדעת וללמוד‪:‬‬
‫'ריבוני‪ ,‬הוסף לי דעת' [קוראן ‪.]114;20‬‬
‫'אמור‪ ,‬האם ישוו זה לזה אלה היודעים ואלה‬
‫שאינם יודעים‪ .‬רק הנבונים יזכרו' [קוראן‬
‫‪ .]9;39‬הנביא האיץ לבקש דעת וללמוד‪.‬‬
‫סופר שהוא אמר‪' :‬בקשו דעת מן העריסה‬
‫ועד לקבר'‪ ,‬וכן 'בקשו דעת אפילו בסין'‪.‬‬
‫החכמים אומרים‪ :‬אם לא תכיר את הרע‪ ,‬לא‬
‫תוכל להבין את משמעות הטוב‪.‬‬
‫הפגנת הסולידאריות והחמלה כלפי סבלו‬
‫של האחר‪ ,‬אפילו אם אין עימו ידידות או‬
‫קשרי חיבה‪ ,‬תהפוך את העולם למקום‬
‫שטוב יותר לחיות בו"‪.‬‬
‫החומר באדיבות אתר ממרי‬
‫לא תמיד היה ליהודים רע במדינות ערב‪ .‬תהלוכת בת‪-‬מצווה באלכסנדריה‪ ,‬תחילת המאה שעברה‬
‫השיח האנטישמי ותפיסת השואה בעולם הערבי‪:‬‬
‫מעלילת דמשק עד ימינו‬
‫האנטישמיות הערבית‪-‬מוסלמית היא תופעה חדשה יחסית‪ ,‬שהגילוי הבולט הראשון‬
‫שלה היה בעלילת דמשק שפרצה ב‪ .1840-‬היא החלה להכות שורשים עם חדירתן של‬
‫תפיסות נוצריות‪-‬מערביות למרחב‪ ,‬התגברה עם פרוץ הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי ומגיעה‬
‫לשיאה בימים אלה בשל גידול כוחו של האסלאם הקיצוני‬
‫׀ ד"ר אסתר וובמן ׀‬
‫בשנת ‪ 2000‬יצאה לאור חוברת שעיינה‬
‫מחדש בעבודתו החלוצית של יהושפט הרכבי‬
‫על עמדות הערבים בסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫ערבי‪ .‬הרכבי היה אולי הראשון שהצביע‬
‫על האנטישמיות בעולם הערבי ועל תהליך‬
‫האסלאמיזציה שלה‪ ,‬תוך שהוא קובל על‬
‫ההתעלמות המוחלטת מן התופעה בציבור‬
‫הישראלי ובקרב מקבלי ההחלטות בישראל‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬השתנה אומנם היחס לאנטישמיות‬
‫הערבית‪-‬מוסלמית‪ ,‬והיא הפכה כמעט ל"בון‬
‫טון" הן אצלנו והן אצל שכנינו‪ ,‬אבל הרכבי‬
‫ראה לנכון לשייך את הטוענים לקיומה של‬
‫אנטישמיות ערבית לאסכולת בית שמאי‪,‬‬
‫העושים שימוש מוטעה ומטעה במונח זר‬
‫במהותו הנוצרית‪-‬אירופית להוויה הערבית‪-‬‬
‫מוסלמית‪ ,‬כאשר מדובר בעצם ב"רטוריקה‬
‫ריקה של החלש וחסר הישע"‪.‬‬
‫אינני נמנית עם בית שמאי‪ .‬אולם מעקב‬
‫של שנים אחר גילויי האנטישמיות בעולם‬
‫הערבי אינו מותיר סימני שאלה ביחס‬
‫אליהם‪ ,‬ואין בידינו מונח מדויק יותר מן‬
‫המונח הזה להגדרת תופעת הדמוניזציה‬
‫והסטריאוטיפיזציה של ישראל‪ ,‬הציונות‬
‫והיהדות בתקשורת הערבית‪ .‬מדובר‬
‫בתופעה חדשה יחסית בעולם הערבי‪,‬‬
‫שהחלה להכות שורשים משלהי המאה‬
‫ה‪ ,19-‬עם חדירתם של רעיונות אחרים מן‬
‫המערב ועם ראשיתו של הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫ערבי‪ ,‬והיא מורכבת ביסודה ממוטיבים‬
‫נוצריים‪-‬אירופיים שהופנמו בשיח הלאומי‬
‫והאסלאמי והוטמעו בגלגולים שונים‪ ,‬תוך‬
‫שילוב מוטיבים אסלאמיים‪ ,‬המעניקים לה‬
‫את ייחודיותה‪.‬‬
‫לאורך הדורות‪ ,‬עד לעת החדשה‪ ,‬היה‬
‫ליהודים תחת השלטון המוסלמי מעמד‬
‫"מעקב של שנים אחר גילויי‬
‫האנטישמיות בעולם הערבי אינו‬
‫מותיר סימני שאלה ביחס אליהם‪,‬‬
‫ואין בידינו מונח מדויק יותר מן המונח‬
‫הזה להגדרת תופעת הדמוניזציה‬
‫והסטריאוטיפיזציה של ישראל‪,‬‬
‫הציונות והיהדות בתקשורת הערבית"‬
‫המשך בעמ' ‪28‬‬
‫‪27‬‬
‫זה לא כתוב בקוראן‬
‫זה לא כתוב בקוראן‬
‫מוגן (אהל של‪-‬ד'מה) בהיותם "עם הספר"‪.‬‬
‫מעמדם היה נחות מזה של המוסלמים והם‬
‫נחשפו לרדיפות מעת לעת‪ ,‬אבל השלטון‬
‫היה ערב לחייהם ולרכושם כמיעוט דתי‪,‬‬
‫כל זמן שהם שילמו את מס הגולגולת‬
‫(ג'זיה) ונהגו בהתאם לחוקי האסלאם‬
‫וההגבלות שהוטלו עליהם‪ .‬בספר החדש‬
‫שלו על תולדות היהודים בארצות האסלאם‪,‬‬
‫חוזר ההיסטוריון היהודי מרטין גילברט על‬
‫דבריו של היסטוריון אחר וידוע של העולם‬
‫המוסלמי‪ ,‬ברנרד לואיס‪ ,‬וקובע כי "ליהודים‬
‫תחת השלטון המוסלמי מעולם לא היה רע‬
‫כמו תחת השלטון הנוצרי בנקודות השפל‪,‬‬
‫ומעולם לא היה טוב כמו בתקופות הטובות‬
‫תחת הנצרות"‪.‬‬
‫כתופעה חדשה יחסית בעולם הערבי‪,‬‬
‫החלה האנטישמיות להכות שורשים משלהי‬
‫המאה ה‪ 19-‬עם חדירת רעיונות אחרים מן‬
‫המערב ועם ראשיתו של הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫ערבי‪ .‬המקרה הבולט של גילוי אנטישמי‬
‫היה עלילת דמשק מ‪ .1840-‬הפרשה פרצה‬
‫בפברואר ‪ .1940‬ב‪ 5-‬בפברואר נעלמו נזיר‬
‫קפוצ'יני ומשרתו המוסלמי בדמשק‪ .‬בתוך‬
‫זמן קצר נפוצה שמועה כי השניים נראו‬
‫לאחרונה ברובע היהודי וכי תושבי הרובע‬
‫הם שרצחו אותם כדי להשתמש בדמם‬
‫בפולחן הפסח‪ .‬ספר יהודי הואשם ברצח‪,‬‬
‫ואחר עינויים היה מוכן להודות בו ואפילו‬
‫להפליל אחרים‪ .‬התקופה היא תקופת מעבר‬
‫ושינוי‪ .‬מצד אחד‪ ,‬האימפריה העות'מאנית‬
‫מוציאה צו להנהגת רפורמות שטומנות‬
‫בחובן הבטחה גדולה לשוויון וחירות לבני‬
‫המיעוטים ברחבי המדינה‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬היא‬
‫"הנוצרים שהיו מהוגי הלאומיות‬
‫הערבית‪ ,‬היו גם אלה שעמדו בחזית‬
‫המאבק בציונות‪ ,‬שנתפסה כגורם‬
‫מערבי זר ומאיים על סדר הדברים‬
‫הקיים‪ .‬הם גם היו אלה שתרגמו‬
‫לראשונה את הפרוטוקולים של זקני‬
‫ציון לערבית ופרסמו אותם‪ ,‬כהתראה‬
‫מפני אופיים‪ ,‬עוצמתם ומאווייהם של‬
‫היהודים"‬
‫נתונה תחת לחצים חיצוניים אדירים מצד‬
‫מעצמות המערב‪ ,‬ופנימיים ‪ -‬מצד שליטים‬
‫מטעמה היוצאים נגדה‪ ,‬כמו שליט מצרים‬
‫מוחמד עלי‪ ,‬שכבש את שטחי סוריה וארץ‬
‫ישראל וכמעט איים על איסטנבול‪ ,‬אך ניאות‬
‫לסגת בגלל התערבות המעצמות‪.‬‬
‫מתח ומאבק בין יהודים לנוצרים היו‬
‫קיימים מקדמת דנא בשל גורמים היסמ‬
‫טוריים‪-‬דתיים ובגלל תחרות על עמדות‬
‫כלכליות ומסחריות‪ .‬כדי להצליח במאבק‬
‫הכלכלי‪ ,‬המנהלי והציבורי‪ ,‬נדרש כל מיעוט‬
‫לגיבוי ותמיכה של הרוב המוסלמי‪ ,‬ולכן‬
‫ניסו שני הצדדים להסית את המוסלמים‬
‫נגד העדה היריבה‪ .‬תקופת השלטון המצרי‬
‫היטיבה במיוחד עם הנוצרים של סוריה‪,‬‬
‫והמושל המצרי העדיף להיעזר בהם ‪ -‬דבר‬
‫שהחליש את היהודים‪ .‬החשש כי עם שובו‬
‫של השלטון העות'מאני לסוריה יהיו הנוצרים‬
‫קורבן לפרץ של אלימות מוסלמית דחף‬
‫אותם להסית את המוסלמים נגד היהודים‪.‬‬
‫הדימויים האנטישמיים נמשכים כבר שנים‪ .‬קריקטורה בעיתון הקטארי אל‪-‬וטן‬
‫‪28‬‬
‫הכחשת השואה‬
‫והפרוטוקולים של זקני ציון‬
‫לשם כך גויסו כמרים ממסדרים קתוליים‪,‬‬
‫דוגמת הפרנציסקנים והקפוצ'ינים‪ .‬הם היו‬
‫לא רק נשאי התרבות והמודרנה של אירופה‬
‫הקתולית למזרח התיכון‪ ,‬אלא גם מייבאי‬
‫המיתוס הימי‪-‬ביניימי‪ ,‬שעל פיו היהודים‬
‫נזקקים לדם אדם לצורך פולחן הפסח‪.‬‬
‫הנוצרים שהיו מהוגי הלאומיות הערבית‪,‬‬
‫היו גם אלה שעמדו בחזית המאבק בציונות‪,‬‬
‫שעשתה את צעדיה הראשונים ונתפסה מייד‬
‫כגורם מערבי זר ומאיים על סדר הדברים‬
‫הקיים‪ .‬הם גם היו אלה שתרגמו לראשונה‬
‫את הפרוטוקולים של זקני ציון לערבית‬
‫ופרסמו אותם כהתראה מפני אופיים‪,‬‬
‫עוצמתם ומאווייהם של היהודים‪ .‬כך חדרה‬
‫לה האנטישמיות בזחילה מסוף המאה‬
‫ה‪ 19-‬עם רעיונות אחרים‪ ,‬כמו לאומיות‪,‬‬
‫סוציאליזם ומודרניזם‪ ,‬שהיוו אתגר לסדר‬
‫הקיים וערערו את יציבותו‪.‬‬
‫מאפייני האנטישמיות‬
‫המוסלמית‬
‫בתחילה מדובר היה באנטישמיות מילולית‪,‬‬
‫טקסטואלית‪ ,‬המופיעה בספרים‪ ,‬בעיתונים‪,‬‬
‫בנאומים‪ ,‬בדרשות של יום שישי‪ ,‬בראיונות‪,‬‬
‫בכרוזים ובקריקטורות‪ .‬אך אין זה אומר כי‬
‫כל הגילויים האנטישמיים נותרו על הנייר‪.‬‬
‫מעבר להיתקלויות נגד היהודים בארצות ערב‬
‫לקראת קום המדינה ולאחריו‪ ,‬עיקר התקריות‬
‫האלימות נגד מטרות יהודיות ברחבי העולם‬
‫בוצעו על ידי תנועות אסלאמיות קיצוניות‬
‫ החל בחזבאללה וכלה בג'יהאד העולמי ‪-‬‬‫בעוד שההתבטאויות האנטישמיות מרובות‬
‫מאוד גם אצל הזרמים הפוליטיים המרכזיים‬
‫של החברות הערביות‪.‬‬
‫בשל החיסול הכמעט מוחלט של קהילות‬
‫יהודיות בארצות ערב עם הקמת המדינה‪,‬‬
‫מדובר בעצם באנטישמיות ללא יהודים‪ ,‬כפי‬
‫שזה קורה גם במקומות אחרים בעולם היום‪.‬‬
‫הדברים מכוונים‪ ,‬אם כן‪ ,‬כלפי ישראלים‪/‬‬
‫ציונים החיים מעבר לגבול‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וכלפי‬
‫היהודים והיהדות בכלל‪ ,‬מצד שני‪ .‬בעוד‬
‫שהישראלים‪/‬ציונים הם אויב קונקרטי‪,‬‬
‫שכבש את מה שנחשב בעיניהם ליבו של‬
‫העולם הערבי והמוסלמי‪ ,‬היהודים והיהדות‬
‫מייצגים לא רק דת או עדה דתית‪ ,‬אלא מושג‬
‫אבסטרקטי‪ ,‬המסמל כוח כל‪-‬יכול וחורש‬
‫מזימות‪.‬‬
‫הפרוטוקולים של זקני ציון – הגירסה האיראנית‬
‫המונחים ישראלי‪ ,‬ציוני ויהודי משמשים‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬בערבוביה‪ .‬אומנם יש מי שמנסים‬
‫לעשות הבחנה ביניהם‪ ,‬אבל הדבר נעשה‬
‫קשה יותר ויותר‪ ,‬וקשה מאוד לעיתים‪,‬‬
‫להבחין ברטוריקה הערבית והמוסלמית בין‬
‫התבטאות פוליטית ארסית לבין התבטאות‬
‫אנטישמית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יש מי שטוען כי אין‬
‫הבדל בין היהודי לציוני‪ ,‬כי הציוני מגלם‬
‫היום את היהודי באישיותו ובמנטליות שלו‪.‬‬
‫המאפיין הייחודי ביותר של האנטישמיות‬
‫הערבית הוא תהליך האסלאמיזציה שלה ‪-‬‬
‫תהליך שהרכבי כבר הצביע עליו‪ .‬התהליך‬
‫הזה קיבל משנה תוקף על ידי תנועות הפומ‬
‫נדמנטליזם האסלאמי‪ .‬אלה מקצינות את‬
‫הדמוניזציה של ישראל במונחים אסלאמיים‪,‬‬
‫תוך שימוש בקוראן ובמסורות אסלאמיות‬
‫לרציונאליזציה של שלילת הציונות‪ ,‬ישראל‬
‫והיהודים‪ .‬הסכסוך מבחינתם איננו סכסוך‬
‫טריטוריאלי‪-‬לאומי‪ ,‬אלא היסטורי‪ ,‬תרבותי‬
‫וקיומי‪ ,‬בין היהדות לאסלאם‪ ,‬בין שקר‬
‫ואמת‪.‬‬
‫הבלטת הדימוי השלילי של היהודים‬
‫ועימות הפילוסופיה ועיקרי הדת המזויפים‬
‫שלהם עם האסלאם והמוסלמים באים‪,‬‬
‫להערכתי‪ ,‬גם לחזק את הזהות האסמ‬
‫לאמית והדימוי העצמי‪ ,‬תוך טיפוח תחושת‬
‫עליונותם המוסרית‪ .‬בפולמיקה הזאת נעשה‬
‫שימוש חוזר במפגש בין היהודים למומ‬
‫סלמים בראשית האסלאם‪ ,‬במגמה להשליך‬
‫מן העבר האסלאמי על מצב היחסים העכמ‬
‫שוויים בין יהודים למוסלמים ולהוכיח את‬
‫תכונותיהם האינהרנטיות של היהודים‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬הסכסוך הפך לחלק מעימות‬
‫גדול יותר בין האסלאם למערב‪ .‬ישראל‬
‫מזוהה באופן מוחלט עם המערב‪ ,‬והיא‬
‫נחשבת לזרועו באזור ולאמצעי להמשך‬
‫השליטה באזור ולניצולו‪ .‬תפיסת היחסים בין‬
‫המערב לבין היהודים היא לעיתים סותרת‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬היהודים המפוזרים במערב‬
‫מתוארים כמי שיש להם כוח והשפעה‬
‫עצומים על המערב‪ ,‬ועל כן מתמרנים אותו‬
‫למימוש האינטרסים שלהם‪ .‬מצד שני‪ ,‬הם‬
‫משמשים מכשיר בידו נגד האסלאם והמומ‬
‫סלמים‪.‬‬
‫השימוש בדימויים ובמונחים מן התקופה‬
‫הנאצית והכחשת השואה הפכו להיות חלק‬
‫בלתי נפרד מן האנטישמיות בעולם הערבי‪.‬‬
‫הכחשת השואה גברה בשנים האחרונות‪,‬‬
‫אם כי חלו גם במקביל תמורות בתפיסת‬
‫השואה‪ .‬רוב המוטיבים של ההכחשה דומים‬
‫לרטוריקת המכחישים במערב וחלקם אף‬
‫נלקחים ממנה‪ .‬הכחשת השואה מבטאת‬
‫סקפטיות כללית כלפי השואה‪ ,‬המונעת‬
‫מן הרצון לקעקע את התמיכה בישראל‪,‬‬
‫שנבעה‪ ,‬על פי תפיסה זו‪ ,‬מרגשות האשם‬
‫שנושא העולם לגבי השואה‪ .‬מן המאמץ‬
‫לערער על הלגיטימציה של ישראל והציונות‬
‫נולד האינטרס לטשטש את מידותיה ואת‬
‫ייחודיותה‪.‬‬
‫"השואה לא הייתה ייחודית ליהודים"‪,‬‬
‫טוענים המכחישים‪" .‬מיליוני נוצרים ומומ‬
‫סלמים נהרגו בפעולות דומות של השמדת‬
‫עם במהלך המלחמה ולאחריה‪ ,‬אבל רק‬
‫היהודים השכילו ליצור מודעות עולמית‬
‫לשואה שלהם ולהפיק ממנה תועלת"‪.‬‬
‫השואה‪ ,‬בין אם התרחשה ובין אם היא‬
‫פרי של התעמולה הציונית‪ ,‬הפכה למכשיר‬
‫המשרת בצורה אפקטיבית את הציונות‬
‫להגשמת מטרותיה‪ .‬באמצעותה היא נוטעת‬
‫ומטפחת את רגשות האשם בעולם המערבי‪,‬‬
‫ובמיוחד באירופה‪ ,‬וסוחטת אותו מבחינה‬
‫כספית ופסיכולוגית‪ .‬מתוך הצגת הטיעון‬
‫הזה עולה גם הקשר בין השואה לבין‬
‫תיאוריית המזימה של הציונות העולמית‬
‫והפרוטוקולים של זקני ציון‪ .‬הציונות‬
‫העולמית תופסת את העולם בגרונו‪ ,‬שולטת‬
‫בכלכלתו‪ ,‬בהונו ובאמצעי התקשורת שלו‬
‫ומכוונת את מהלכו ההיסטורי‪.‬‬
‫טענה מרכזית אחרת היא כי השואה‬
‫היא עניין אירופי וכי הציונות עושה בה‬
‫שימוש להצדקת פשעיה נגד העם הפלמ‬
‫סטיני‪ .‬היהודים‪ ,‬לפיכך‪ ,‬אינם הקורבנות‬
‫אלא הפושעים‪ ,‬שגרמו עוול לעם אחר עם‬
‫הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬הפלסטינים‬
‫הם "הקורבנות של הקורבנות"‪ ,‬והערבים‬
‫הם מושא האנטישמיות העכשווית‪ .‬מוטיב‬
‫נוסף הוא האשמת הציונות בשיתוף פעולה‬
‫עם הנאצים בהשמדת היהודים‪ ,‬והשוואת‬
‫המשך בעמ' ‪30‬‬
‫‪29‬‬
‫זה לא כתוב בקוראן‬
‫הציונות ‪ -‬על מעשיה והאידיאולוגיה שלה‬
‫ לנאציזם‪.‬‬‫כאן יש להצביע על תמורה משמעותית‬
‫אחת שחלה בשיח על השואה‪ .‬בערך‬
‫מאמצע שנות ה‪ ,90-‬על רקע תהליך השלום‬
‫עם הפלסטינים‪ ,‬החלו להישמע קולות‬
‫אחרים‪ ,‬הקוראים תיגר על הגישה הערבית‬
‫המסורתית לשואה‪ ,‬שמצד אחד טענה שאין‬
‫היא מעניינם‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הייתה עסוקה‬
‫בגימודה‪ ,‬בהכחשתה או אפילו בהצדקתה‪.‬‬
‫אינטלקטואלים אלה קראו להכיר בשואה‬
‫כבעובדה היסטורית ולהבין את משמעותה‬
‫לגבי היהודים "ללא קשר לשימושים שעשו‬
‫בה הציונים"‪ .‬הם מבקשים לגלות אנושיות‬
‫ורגישות כלפי הטרגדיה היהודית‪ ,‬ולנתק את‬
‫ההתייחסויות אליה מן ההיבטים הפוליטיים‪.‬‬
‫כך גם יביאו להבנה טובה יותר של הסבל‬
‫הפלסטיני ושל העמדות כלפי מדיניותה של‬
‫ישראל‪ .‬ביניהם היו גם כאלה שיצאו נגד‬
‫השימוש במונחים נאציים לתיאור הכיבוש‬
‫הציוני וממשלות ישראל וראו בו שגיאה‬
‫טקטית‪ .‬מספר כותבים אף הדגישו כי רוחה‬
‫של תרבות האסלאם מנוגדת לפשעים מסוג‬
‫זה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מוסלמים המטילים ספק‬
‫בשואה אינם תופסים כי הם מחפים על‬
‫רדיפת המוסלמים על ידי הגזענים הניאו‪-‬‬
‫נאצים בגרמניה ובמקומות אחרים באירופה‪.‬‬
‫לכן הם קוראים לנתק את עצמם מן ההזדהות‬
‫האוטומטית עם מכחישי השואה ומן הימין‬
‫הקיצוני‪ ,‬מתוך הבנה שהימין הקיצוני הוא‬
‫גם האויב שלהם כמוסלמים וזרים‪.‬‬
‫הגל החדש של‬
‫האסלאמיסטים‬
‫קולם של דוברי הגישה החדשה אומנם‬
‫הועם בעקבות האינתיפאדה השנייה‪,‬‬
‫מלחמת לבנון השנייה ב‪ 2006-‬ומבצע‬
‫עופרת יצוקה ב‪ ,2008-2009-‬אך השפעתם‬
‫על השיח ניכרת‪ .‬אפילו בין מתנגדי הגישה‬
‫החדשה‪ ,‬שהמשיכו לטעון כי השואה אינה‬
‫נוגעת לערבים וכי היא מנוצלת בצורה צינית‬
‫על ידי ישראל‪ ,‬היו אלו שהבהירו כי לא‬
‫ניתן להתעלם או להכחיש שהשואה הייתה‬
‫פשע נתעב ומגונה‪ .‬הכרה זו בעיניהם איננה‬
‫סותרת את המשך גינויה של ישראל ואת‬
‫הגדרת מעשיה כפשעי מלחמה‪.‬‬
‫שילוב מוטיבים של הכחשת שואה בשיח‬
‫הערבי גובר בשנים האחרונות‪ ,‬אבל הוא‬
‫מאפיין יותר ויותר את הדוברים האסלאמ‬
‫מיסטים‪ .‬הם היו אלה שבלטו בתמיכתם‬
‫הבלתי מסויגת בדבריו של אחמדינג'אד‪ ,‬והם‬
‫אלה שנושאים גם את דגל האנטישמיות‬
‫החריפה ביותר‪ .‬לצד זה‪ ,‬גוברים העיסוק‬
‫בשואה והשימוש במטאפורות שלה‪ .‬וזה‬
‫נובע‪ ,‬להערכתי‪ ,‬מן המגמה העולמית לשמר‬
‫את זיכרון השואה כאירוע היסטורי בעל‬
‫משמעות ולקחים אוניברסליים‪ .‬ככל שגברה‬
‫הפעילות בזירה הבינלאומית‪ ,‬כך גברה‬
‫הפעילות הערבית והאיראנית לעקר אותה‬
‫מייחודיותה היהודית‪ .‬וזה‪ ,‬כמובן‪ ,‬עולה‬
‫בקנה אחד עם הרצון לערער את בסיס הלגימ‬
‫טימציה של ישראל והציונות‪ ,‬ומכאן ‪ -‬לחזק‬
‫את בסיס הלגיטימציה של הטיעון הפלמ‬
‫סטיני‪ .‬וגם אם המגמה בשיח הזרם המרכזי‬
‫הערבי היא של הכרה בשואה‪ ,‬אין משמעותה‬
‫קבלת הנרטיב הציוני על השואה‪ ,‬ואין הכרה‬
‫זו סותרת את האשמת הציונות בנאציזם או‬
‫את המשך גינויה של ישראל והגדרת מעשיה‬
‫כפשעי מלחמה‪.‬‬
‫הדימויים האנטישמיים הטיפוסיים בשיח‬
‫הערבי‪-‬אסלאמי הם‪:‬‬
‫ •היהודים הם מקור הרע והשחיתות בעולם‬
‫– הם מפיצים מחלות‪ ,‬סמים‪ ,‬זנות ודעות‬
‫הרסניות‪.‬‬
‫ •הם חותרים לשלוט בעולם‪.‬‬
‫ •הם קושרים עם המערב הנוצרי נגד‬
‫האסלאם‪.‬‬
‫ • התנ"ך והתלמוד הם המקור לאישיות‬
‫ולמנטליות היהודית‪/‬ציונית‪ ,‬שהיא גזענית‬
‫מיסודה בשל האמונה ב"אתה בחרתנו"‬
‫ובשל ההתייחסות ל"גויים"‪.‬‬
‫ •הקוראן הוא העדות הראשונה שחשפה‬
‫את תכונותיהם של היהודים כנוכלים‪,‬‬
‫צמאי דם‪ ,‬אוהבי בצע ותככנים‪.‬‬
‫בתוך כך‪ ,‬נעשה שימוש אינטנסיבי בעלילת‬
‫הדם‪ ,‬בפרוטוקולים של זקני ציון ובדמותו‬
‫של שיילוק מהמחזה השייקספרי "הסוחר‬
‫מוונציה"‪ .‬גם הדימוי הפיזי של היהודי‬
‫מושפע מן התפיסות האנטישמיות‪ .‬הקרימ‬
‫קטורות המתפרסמות בעיתונות הערבית‬
‫מדגימות היטב את המוטיבים האנטישמיים‬
‫האלה‪.‬‬
‫עליית מדרגה‬
‫להפוגה בין הרדיפות קראו "תור הזהב"‪ .‬אז'ן דלקרואה‪ ,‬חתונה יהודית במרוקו‪1839 ,‬‬
‫‪30‬‬
‫עם פרוץ אינתיפאדת אל‪-‬אקצא הופחה‬
‫רוח חדשה בייצוג הציונות כנאציזם החדש‬
‫ובדימוי היהודים כמחרחרי המלחמה נגד‬
‫האסלאם והערבים‪ ,‬והייתה עדנה לתיאורית‬
‫הקשר‪ .‬ישראל הואשמה בהדבקת ילדים‬
‫פלסטינים באיידס‪ ,‬בשימוש באורניום‬
‫מדולל ובזיהום מכוון של מקורות המים‬
‫הפלסטיניים‪ .‬סיפור עלילת הדם של דמשק‬
‫לא רק היה נושא למספר כתבות‪ ,‬אלא‬
‫שספרו של שר ההגנה הסורי היצירתי‪,‬‬
‫מוסטפא טלאס‪" ,‬דם למצת ציון"‪ ,‬המבוסס‬
‫על העלילה הזאת‪ ,‬ראה אור במהדורה‬
‫שמינית ב‪ .2006-‬הפרוטוקולים שימשו‬
‫השראה למספר סדרות טלוויזיוניות‪ .‬עלילת‬
‫הדם על גלגוליה השונים והשימוש בפרומ‬
‫טוקולים מוסיפים נדבך של דה‪-‬לגיטימציה‬
‫של העם היהודי כולו‪.‬‬
‫שילובם בסאטירה ובהפקות טלוויזיה‬
‫מוכיח עד כמה הצליחו מוטיבים אנטישמיים‬
‫אלה לחלחל אל רבדים תרבותיים רחבים‪,‬‬
‫ומצביע על מה שאני מכנה "פופולריזציה של‬
‫המוטיבים האנטישמיים"‪ .‬בתקופות משבר‪,‬‬
‫כמו מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬מבצע עופרת‬
‫יצוקה‪ ,‬או פרשת המרמרה‪ ,‬התפרסמו מדי‬
‫יום כמעט קריקטורות בוטות‪ ,‬המציגות את‬
‫החייל הישראלי כאשר צלב קרס מתנוסס‬
‫על קסדתו‪ ,‬ואת מנהיגיה של ישראל בדמותו‬
‫של היטלר‪ ,‬או את מנהיגיה לוגמים בהנאה‬
‫דם של ילדים פלסטינים או לבנונים‪.‬‬
‫הגל האנטישמי שפרץ בעקבות האינמ‬
‫תיפאדה יצר מפגש בין הדימויים בשיח‬
‫הערבי‪/‬אסלאמי לשיח הרווח במקומות‬
‫אחרים בעולם‪ ,‬ובעיקר באירופה‪ .‬השיח‬
‫הזה גם זכה להגדרה "אנטישמיות חדשה"‪,‬‬
‫שאחד מעיקריה הוא הוקעת הציונות‬
‫כגזענות המערערת על הלגיטימציה של‬
‫העם היהודי כקולקטיב לאומי‪ .‬בשיח הערבי‬
‫אין האנטישמיות הזאת חדשה כלל ועיקר‪.‬‬
‫רעיון הקמת המדינה נדחה‪ ,‬כאידיאל ארכאי‬
‫שמקומו לא יכירנו בסדר העולמי החדש‪,‬‬
‫שהיה אמור לקום כבר אחרי מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬בתהליך הגלובליזציה של האנטימ‬
‫שמיות‪ ,‬תפס "רמבו" היהודי את מקומו של‬
‫שיילוק בשיח הבינלאומי‪ .‬היהודי המשחית‬
‫והערמומי נעשה רוצח ברוטאלי ומשעבד‪.‬‬
‫אבל במזרח התיכון שיילוק היהודי ממשיך‬
‫לשכון לבטח לצדו של רמבו יהודי‪.‬‬
‫בראשית ההפגנות של "האביב הערבי"‬
‫נדמה היה שהעיסוק המסורתי הרב בישראל‬
‫ובסכסוך הערבי‪-‬ישראלי מפנה את מקומו‬
‫להסתכלות פנימה על הבעיות המהותיות‬
‫הטורדות את הציבור‪ .‬ואכן זעם המפמ‬
‫גינים הונע מתוך מצוקות פנימיות והופנה‬
‫בעיקרו כנגד המשטרים הרודניים בתומ‬
‫ניסיה‪ ,‬במצרים‪ ,‬בלוב ובתימן‪ ,‬האחראים‬
‫למצב‪ .‬הצעירים הליברלים שהיו בחזית‬
‫הם מתראיינים לרשת טלוויזיה ישראלית‪.‬‬
‫הם תקפו את המראיינים והצהירו כי הם‬
‫שונאים את ישראל והיהודים‪ .‬אחת מהם‪,‬‬
‫מיאר אל‪-‬בבלאווי‪ ,‬אף שילבה בתשובתה‬
‫בין הכחשת השואה לבין תפיסת היהודים‬
‫כ"רוצחי הנביאים" במקורות האסלאמיים‪.‬‬
‫אידיאולוגיה או תגובה‬
‫‪PEW‬‬
‫כתב את הספר "דם למצת ציון"‪ .‬שר החוץ הסורי‬
‫מוסטפא טלאס‬
‫ההפגנות בימיהן הראשונים עמדו על כך‬
‫שנושא ישראל והפלסטינים אינו מעסיק‬
‫אותם וכי הם מברכים על השלום‪ ,‬אולם‬
‫עד מהרה התברר כי אלה היו מעטים שלא‬
‫ביטאו נכונה את רוחו של הציבור הרחב‪.‬‬
‫ישראל והסכסוך אינם עומדים בליבן של‬
‫המהפכות הערביות‪ ,‬אך לא ניתן להתעלם‬
‫מהשיח סביבם‪ ,‬ומהיותם חלק בלתי נפרד‬
‫מן המחלוקות האידיאולוגיות ומן הדיון‬
‫הציבורי הניטש בחברות הערביות זה שנים‬
‫על אופיים של תהליכי השינוי‪ ,‬הליברליזציה‬
‫והדמוקרטיזציה בהן‪.‬‬
‫אחת התופעות הבולטות הייתה תמימות‬
‫הדעים ששררה בין תומכי המהפכות ומתמ‬
‫נגדיהן ביחס לישראל‪ ,‬והיא גויסה על‬
‫ידי המחנות הנצים להכפשת הצד האחר‬
‫ולהאשמתו בשיתוף פעולה עמה‪ .‬ישראל‬
‫והציונות הואשמו בקשירת קשר נגד הערבים‬
‫והמוסלמים‪ ,‬בליבוי המתחים הפנימיים‬
‫הבין‪-‬עדתיים ובחתרנות לערעור האחדות‬
‫הערבית והאסלאמית במטרה להשתלט על‬
‫המזה"ת‪ .‬למרות שקשה לכמת אנטישמיות‬
‫במדינות המזרח התיכון‪ ,‬האווירה היא ברורה‬
‫ולא קשה לעמוד עליה‪ .‬דוגמא מאלפת לכך‬
‫הייתה תגובתם של שלושה שחקנים בתוכנית‬
‫מתיחות מצרית ביולי ‪ ,2012‬כשנודע להם כי‬
‫ביולי ‪ 2011‬פורסם סקר שערך מכון‬
‫האמריקני בשבע מדינות מוסלמיות‪ ,‬וביניהן‬
‫ארבע ערביות ‪ -‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬לבנון והרשות‬
‫הפלסטינית ‪ -‬אשר מממצאיו עולה כי‬
‫האהדה ליהודים בקרבן נעה בין שני אחוזים‬
‫לארבעה‪ ,‬כך גם בתורכיה ופקיסטאן‪ .‬רק‬
‫באינדונזיה שיעור זה מגיע לתשעה אחוזים‪.‬‬
‫רוב גדול בהן (‪ )77%-97%‬גם מאמין שהדת‬
‫היהודית היא הדת האלימה ביותר‪ .‬במצרים‬
‫הסקר בדק אף את היחס להסכם השלום‬
‫עם ישראל‪ ,‬ואישש כי כשני שלישים מן‬
‫המשיבים מבקשים לבטל את ההסכם ורק‬
‫שליש אחד תומך בהמשך קיומו‪.‬‬
‫כרזות המשוות את הציונות לנאציזם‪,‬‬
‫המדביקות מגן דוד על מצחם של השליטים‬
‫הדחויים והמצהירות כי "המשרפות מוכנות"‬
‫ו"מוות לישראל" חזרו והופיעו בכיכרות‪.‬‬
‫בין הדגלים שנישאו במשחק כדורגל לאחר‬
‫ההסתערות על שגרירות ישראל בקהיר ב‪10-‬‬
‫בספטמבר ‪ ,2011‬התנוססו דגלים שהוצב‬
‫בהם צלב קרס במקום הנשר המצרי‪ .‬אחת‬
‫הכרזות קבעה "אומה אחת לשואה חדשה"‪,‬‬
‫ואחת הקריאות שההמון צעק הייתה "לא‬
‫נייצא עוד גז‪ ,‬נשרוף אתכם בגז"‪ .‬המפגינים‬
‫מול השגרירות לא היו אחים מוסלמים אלא‬
‫נאצריסטים‪ ,‬אנרכיסטים ואנשי שמאל המחמ‬
‫שיבים עצמם ליברלים ודמוקרטים‪ ,‬ואילו‬
‫הגרעין הקשה בחזית ההסתערות היו אוהדי‬
‫כדורגל א‪-‬פוליטיים ומשולהבים‪ .‬בעצרת‬
‫שאורגנה על ידי האחים המוסלמים בקהיר‬
‫ב‪ 25-‬בנובמבר‪ ,‬נישאו שלטים שקראו כי‬
‫"ביום מן הימים נהרוג את כל היהודים‪ ",‬וגם‬
‫בהפגנה לציון שנה למהפכה דווח שתומכי‬
‫האחים המוסלמים קראו להפלת ישראל ואף‬
‫העלו על נס את היטלר‪ .‬גילויי אנטישמיות‬
‫היו גם בתוניסיה ובלוב בתקופה האחרונה‪.‬‬
‫ריבוי הגילויים האנטישמיים חידד את‬
‫השאלות שהעיקו על חקר האנטישמיות‬
‫הערבית מראשיתו‪ ,‬ובמיוחד את השאלה‪:‬‬
‫המשך בעמ' ‪32‬‬
‫‪31‬‬
‫זה לא כתוב בקוראן‬
‫האומנם היא תופעה חדשה ונגזרת מן‬
‫הסכסוך‪ ,‬או שמא היא תופעה אנדמית‪,‬‬
‫המשקפת יסודות תרבותיים וחברתיים‬
‫עמוקים יותר שהיו טבועים בחברות‬
‫הערביות לפני פרוץ הסכסוך?‬
‫הדעה שרווחה עד כה בין החוקרים היא כי‬
‫האנטישמיות הערבית קיימת בסימנו ובצלו‬
‫של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי ‪" .‬אין האנטימ‬
‫שמיות סיבת הקונפליקט אלא תולדתו"‪,‬‬
‫קבע יהושפט הרכבי‪" .‬אולם משקיים הקומ‬
‫נפליקט ונוצרה אנטישמיות‪ ,‬היא מהווה‬
‫גורם בין הגורמים הנותנים לקונפליקט את‬
‫צביונו"‪ .‬גם חוקרים אחרים של המזה"ת ראו‬
‫בה תופעה חדשה יחסית‪ ,‬שיובאה אל העולם‬
‫הערבי והחלה להכות בו שורשים‪ ,‬במיוחד‬
‫מאז ראשיתו של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יש מי שסבור כי האנטימ‬
‫שמיות הערבית לא נבעה רק מהקמתה‬
‫של מדינת ישראל ומן הסכסוך עימה‪ ,‬אלא‬
‫היא יונקת ממסורת תרבותית ודתית ארוכת‬
‫יומין‪ ,‬וכי בעולם המוסלמי הייתה מסורת‬
‫ארוכה של אפליה כלפי היהודים‪ ,‬שהגיעה‬
‫לשיאה במאה ה‪ 20-‬עם השינוי שחל ביחסי‬
‫הכוחות בין היהודים והערבים‪ .‬ההתעקשות‬
‫הערבית‪-‬מוסלמית ליצור סוברניות דתית‪,‬‬
‫תרבותית ופוליטית מונוליטית על האזור‬
‫שבין האוקיינוס האטלנטי והמפרץ הפרסי‪,‬‬
‫נטען‪ ,‬היא השורש לאנטגוניזם כלפי ישראל‪.‬‬
‫כך גם ראיית הציונות כתנועה קולוניאלית‪,‬‬
‫גזענית וכמקור כל רע‪ ,‬תוך התייחסות אל‬
‫יהודי ארצות ערב כאל אחים "שמיים"‪,‬‬
‫אינה מצביעה אלא על אתנוצנטריות ונטיות‬
‫קסנופוביות הנובעות מן הלאומיות הערבית‪.‬‬
‫בקצה השני של קשת הדעות‪ ,‬יש מי שסבור‬
‫כי עצם השימוש במונח אנטישמיות הוא‬
‫מוטעה ומטעה‪ ,‬כפי שאמרתי בפתח דבריי‪.‬‬
‫פסיכולוג חברתי ישראלי‪ ,‬דניאל בר‪-‬טל‪,‬‬
‫פיתח תיאוריה המראה כי "חברות המעורבות‬
‫בסכסוכים בלתי נשלטים‪ ,‬מפתחות תנאים‬
‫פסיכולוגיים מתאימים המאפשרים להן‬
‫להתמודד בהצלחה עם מצב הסכסוך"‪.‬‬
‫האמונות המסייעות בפיתוח תנאים פסיכומ‬
‫לוגיים כוללות אמונות לגבי צדקת היעדים‪,‬‬
‫דה‪-‬לגיטימציה של היריב‪ ,‬דימוי עצמי חיובי‬
‫ותפיסת העצמי כקורבן‪" .‬אמונות אלה‬
‫מהוות יחד אתוס התומך בהמשך הסכסוך‪,‬‬
‫והן משתקפות בשפה‪ ,‬בסטריאוטיפים‪,‬‬
‫‪32‬‬
‫שאלה של סמנטיקה‬
‫בדימויים‪ ,‬במיתוסים ובזיכרון הקולקטיבי‪.‬‬
‫מגמות דומות התפתחו בחברות הערביות‪,‬‬
‫שהעלו סיבות היסטוריות‪ ,‬תיאולוגיות‪,‬‬
‫לאומיות‪ ,‬קיומיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬חברתיות ותרמ‬
‫בותיות להצדקת היעדים בסכסוך שלהן עם‬
‫ישראל‪ .‬בתוך כך גויסה גם האנטישמיות‬
‫כאחת מדרכי הדה‪-‬לגיטימציה והדה‪-‬‬
‫הומניזציה של ה"אחר"‪.‬‬
‫מידת האנטישמיות כעומק‬
‫הסכסוך‬
‫ואכן הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי משמש‪ ,‬כמו‬
‫כל סכסוך מתמשך בין חברות או בין מדינות‪,‬‬
‫קרקע פורייה להתפתחותה של רטוריקה‬
‫החותרת להכפיש את האויב‪ ,‬ומהווה נדבך‬
‫נוסף במלחמה נגדו‪ .‬ככל שהעמיק הסכסוך‪,‬‬
‫הלכו ורבו הגילויים האנטישמיים במנגנון‬
‫אינדוקטרינציה רחב‪ ,‬שכלל את מערכות‬
‫החינוך הממלכתיות‪ ,‬פרסומים רשמיים‬
‫ודרשות במסגדים‪ .‬התקשורת הערבית‬
‫הכתובה‪ ,‬והיום גם האלקטרונית‪ ,‬מילאה‬
‫וממשיכה למלא תפקיד נכבד בהפצתם של‬
‫הדימויים האלה‪ .‬אין ספק שחלו הטמעה‬
‫והפנמה של האנטישמיות הקלאסית בשיח‬
‫הערבי‪ ,‬ועם שילובם של מוטיבים אסלאמיים‬
‫קלאסיים אכן נוצרת אנטישמיות ערבית‪-‬‬
‫אסלאמית ייחודית‪ ,‬אך נגע האתנוצנטריות‬
‫אינו רק מנת חלקה של הלאומיות הערבית‪,‬‬
‫כשם שגם הדמוניזציה והדה‪-‬הומניזציה של‬
‫ה"אחר" אינם ייחודיים לחברה הערבית‪.‬‬
‫אין ספק שהתמונה העולה מן הדברים‬
‫איננה משובבת לב‪ .‬אם פעם ההערכה הייתה‬
‫כי האנטישמיות מונחלת מלמעלה‪ ,‬נראה‬
‫כי היום היא נפוצה מאוד ברמה העממית‬
‫ומפעילה לחצים מלמטה‪ .‬הדברים באים‬
‫לידי ביטוי בסקרים על הדימוי הישראלי‪,‬‬
‫בסרטים ובעיקר בהפגנות ההמוניות בעתות‬
‫משבר עם הפלסטינים או באביב הערבי‪.‬‬
‫אפשר לסכם ולומר שנוצר בתודעה הצימ‬
‫בורית במדינות ערב סטריאוטיפ יהודי בעל‬
‫מציאות אוטונומית‪ ,‬כפי שקרה באירופה‬
‫במרוצת השנים‪ ,‬שממנו נגזרת תפיסת‬
‫היהודים כסמל השלילה וכבעיה עולמית‪.‬‬
‫שני צעירים ליברלים מצריים טענו כי האנמ‬
‫טישמיות במצרים ובמזה"ת כולו‪ ,‬משמשת‬
‫כ"דבק המלכד את התערובת האידיאולוגית‬
‫והלא‪-‬קוהרנטית הקיימת‪ ,‬וכמכנה משותף‬
‫לכוחות השונים"‪ .‬תיאוריית הקשר הציוני‬
‫היא אמונה חברתית מבוססת ומקובלת‬
‫גם על ליברלים בעיני עצמם‪ ,‬והם קובעים‬
‫וקוראים להיאבק בתופעה כחלק בלתי נפרד‬
‫מן המאמץ לדמוקרטיזציה של המדינה‪.‬‬
‫כמו שני החבר'ה האלה‪ ,‬יש קולות אמיצים‬
‫נוספים של עיתונאים וצעירים במצרים‪,‬‬
‫בתוניסיה‪ ,‬במרוקו‪ ,‬המביעים את עצמם בעימ‬
‫תונות ובאתרי אינטרנט והמגנים את תופעת‬
‫האנטישמיות‪ ,‬את הדרשנים במסגדים ואת‬
‫יחסם של הכוחות החדשים למיעוטים‪,‬‬
‫ובכלל זה ליהודים‪ .‬הם יוצאים נגד האמונה‬
‫בתיאוריות קשר כהסבר לתופעות בינמ‬
‫לאומיות ולכישלונותיהם של הערבים מול‬
‫ישראל‪ .‬הם מראים עד כמה מטעה ומשבשת‬
‫הגישה הזאת כל חשיבה יצירתית‪ ,‬חיובית‬
‫ובונה‪ ,‬בעוד היא משמשת מקלט נוח לחוסר‬
‫מעש ולכישלון‪ ,‬שלא לדבר על זה שהיא‬
‫פוגעת בתדמיתם ובמעמדם של הערבים‬
‫בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫בעקבות פעולת הטרור בטולוז ב‪ 19-‬במרץ‬
‫‪ 2012‬היו מי שגינו אותה‪ ,‬כגון מוסלמים‬
‫צרפתים‪ ,‬ראש ממשלת הרשות הפלסמ‬
‫טינית סלאם פייאד‪ ,‬חבר הכנסת אחמד‬
‫טיבי ואחרים‪ .‬בעל טור בעיתון אל‪-‬חיאת‪,‬‬
‫המשתלח בישראל ובציונות בדרך כלל‪,‬‬
‫נחלץ אף הוא לגנות את המעשה ולהצהיר‬
‫"כי אם הדרך לפלסטין עוברת דרך רצח‬
‫ילדים‪ ,‬אני בוודאי איני רוצה בה"‪ .‬הקולות‬
‫האלה הם אומנם קולות של מיעוט קטן‬
‫ושולי‪ ,‬אבל אין להתעלם מהם‪ .‬אינני משלה‬
‫את עצמי באשר למקומן של התפיסות‬
‫האנטישמיות ברחוב הערבי בעתיד‪ .‬אלה‬
‫ימשיכו ככל הנראה להתקיים‪ ,‬אבל המאבק‬
‫על דמותו של המזרח התיכון בעיצומו‪ ,‬ואולי‬
‫בסופו של תהליך ההיערכות מחדש של‬
‫החברות הערביות‪ ,‬יתגברו הכוחות הליבמ‬
‫רליים והדמוקרטיים ויתמתנו גם הגילויים‬
‫האנטישמיים‪.‬‬
‫הכותבת היא חוקרת בכירה במרכז דיין‬
‫ועומדת בראש היחידה לחקר סובלנות‬
‫ואי סובלנות במזה"ת ע"ש זאב ורד‬
‫* מתוך הרצאה בסמינר אבות ומייסדים‪,‬‬
‫מעלה החמישה‪ 19 ,‬באפריל ‪2013‬‬
‫משמעותו של המקף‪:‬‬
‫‪ anti-Semitism‬או ‪antisemitism‬‬
‫את המונח טבע וילהלם מאר בשנות השבעים של המאה ה‪ ,19-‬על מנת ליצור הבחנה בין שנאת‬
‫היהודים העתיקה לבין ההתנגדות המודרנית ליהודים על רקע פוליטי‪ ,‬אתני או גזעני‬
‫׀ שמואל אלמוג ׀‬
‫‪ ‬ישנה שאלה‪ ,‬לכאורה שולית‪ ,‬אשר‬
‫צצה לעיתים קרובות‪ ,‬אולם אם תקדישו‬
‫לה מעט מחשבה‪ ,‬תבינו את החשיבות‬
‫הגלומה בה‪ .‬השאלה היא – האם‬
‫לכתוב "‪ "anti-Semitism‬עם מקף או‬
‫"‪ "antisemitism‬במילה אחת? מדוע‬
‫שאלה טכנית כזו בכלל אמורה לעניין‬
‫אותנו‪ ,‬אם איננו עוסקים בהגהה או‬
‫בסידור מילים להדפסה?‬
‫ובכן‪ ,‬הבה ונתחיל בהתחלה‪ :‬מתי הופיעה‬
‫לראשונה המילה ‪ ?antisemitism‬היא‬
‫מיוחסת בדרך כלל לוילהלם מאר‪ ,‬אותו‬
‫כינה ההיסטוריון משה צימרמן "פטריארך‬
‫האנטישמיות"‪ .‬מאר טבע את המונח‬
‫בשנות השבעים של המאה ה‪ ,19-‬על‬
‫מנת ליצור הבחנה בין שנאת היהודים‬
‫העתיקה לבין ההתנגדות המודרנית‬
‫ליהודים על רקע פוליטי‪ ,‬אתני או גזעני‪.‬‬
‫המונח התפתח במהירות והפך לביטוי‬
‫שגור בשפות רבות‪ ,‬וכך הוא הפך תוך‬
‫זמן קצר למונח המקיף לא רק את שנאת‬
‫היהודים בגרסתה המודרנית‪ ,‬אלא גם‬
‫מתייחס – במנוגד לכל הגיון – לכל סוג של‬
‫טינה כלפי היהודים בעבר ובהווה‪ .‬כך אנו‬
‫אומרים כיום ‪ antisemitism‬גם כשאנו‬
‫מתייחסים לתקופות מן העבר הרחוק‪,‬‬
‫אשר אין בהן כל קשר לשימוש המודרני‬
‫הנ"ל‪ .‬כיום לא תשמעו עוד טהרנים‬
‫המוחים על השימוש האנכרוניסטי‬
‫במונח; השימוש במילה ‪antisemitism‬‬
‫הפך למקובל לתיאור כל סוג שהוא של‬
‫שנאת יהודים‪.‬‬
‫הבה נחזור כעת לעניין המקף‪ .‬מהו‬
‫ההבדל בין שתי צורות הכתיבה? ובכן‪,‬‬
‫כשאתה משתמש במקף‪ ,‬אתה מייחס‬
‫חשיבות למילים "שמי" ו"שמיות"‪.‬‬
‫ניתן להבין מכך כי הן נושאות תוכן‬
‫ממשי וכי אכן קיימת קבוצה כזאת של‬
‫אנשים – ה"שמיים" – המהווים גזע בפני‬
‫עצמו‪ .‬זהו ללא ספק מינוח לא מתאים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬משום שהמילים "שמי" ו"ארי"‬
‫שימשו במקור לתיאור קבוצות שפה ולא‬
‫קבוצות של אנשים; ובעיקר משום שעל‬
‫פי הז'רגון האנטישמי‪ ,‬הכוונה האמיתית‬
‫במילה "שמיים" היא ליהודים‪.‬‬
‫"ניתן לומר בפה מלא כי המונח‬
‫‪ anti-Semitism‬אינו קביל‪ ,‬מאחר‬
‫שהוא מופנה כלפי אלה המכונים‬
‫'שמיים'‪ ,‬אולם התוכן הגלום במונח‬
‫זה מתייחס באופן ספציפי לתנועה‬
‫אנטי‪-‬יהודית‪ .‬הפילוסוף המנוח צבי‬
‫דיזנדרוק הצביע על כך כשאמר‪:‬‬
‫'מעולם לא נטבע מונח לתיאור יחס‬
‫שלילי בלבד כלפי אף עם אחר מאז‬
‫ומעולם‪ ,‬מלבד כלפי היהודים'"‬
‫אך היהודים לא מהווים גזע כלל וכלל‪.‬‬
‫לא טבועים בהם מאפיינים המשותפים‬
‫לכל היהודים‪ ,‬המפרידים אותם מעמים‬
‫אחרים‪ .‬מה שמאחד את היהודים הוא‬
‫המסורת‪ ,‬התרבות‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬הגורל‬
‫המשותף‪ ,‬אך בוודאי לא הגנטיקה‪ .‬אם‬
‫נניח לרגע כי השמיים הם אכן גזע מיוחד‪,‬‬
‫יש לקחת בחשבון כי הגזע לכאורה הזה‬
‫כולל גם את היהודים וגם את הערבים‪.‬‬
‫רבות נאמר על הקירבה בין שני העמים‪,‬‬
‫הנמצאים כעת במחלוקת זה עם זה‪ .‬אף‬
‫על פי כן‪ ,‬האנטישמיים המדברים כנגד‬
‫ה"שמיים" אינם מתייחסים בדרך כלל‬
‫לערבים‪ ,‬הם מתכוונים ליהודים‪ .‬כך נהגו‬
‫גם הנאצים‪ ,‬אשר הרגו את היהודים‬
‫והזמינו את הערבים לשתף עימם פעולה‪.‬‬
‫ניתן לומר בפה מלא כי המונח ‪anti-‬‬
‫‪ Semitism‬אינו קביל‪ ,‬מאחר שהוא‬
‫מופנה כלפי אלה המכונים "שמיים"‪,‬‬
‫אולם התוכן הגלום במונח זה מתייחס‬
‫באופן ספציפי לתנועה אנטי‪-‬יהודית‪.‬‬
‫‪ antisemitism‬היא מונח גנרי המסמל‬
‫יחס ייחודי כלפי קבוצה מסוימת של‬
‫אנשים‪ .‬הפילוסוף המנוח צבי דיזנדרוק‬
‫הצביע על כך כשאמר‪" :‬מעולם לא נטבע‬
‫מונח לתיאור יחס שלילי בלבד כלפי‬
‫אף עם אחר מאז ומעולם‪ ,‬מלבד כלפי‬
‫היהודים"‪.‬‬
‫הסרת המקף‪ ,‬אם כן‪ ,‬מעבירה מסר‪.‬‬
‫כשאתה כותב ‪ anti-Semitism‬עם‬
‫מקף‪ ,‬אתה נותן קרדיט מסוים לבסיס‬
‫עליו בנויים הדברים‪ .‬ברגע שאתה מסיר‬
‫את המקף‪ ,‬אתה מתייחס לאנטישמיות‬
‫כפי שהיא באמת – שם גנרי עבור שנאת‬
‫היהודים בתקופה המודרנית‪ ,‬אשר‬
‫מקיף כעת את תופעת שנאת היהודים‬
‫בכללותה‪ :‬בעבר‪ ,‬בהווה‪ ,‬וחוששני שגם‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫באדיבות המכון הבינלאומי לחוק‬
‫האנטישמיות ע"ש וידאל סאסון (‪)1989‬‬
‫‪33‬‬
‫אצילות נוסח המזרח הרחוק‬
‫אצילות נוסח המזרח הרחוק‬
‫אוסקר שינדלר‬
‫הפיליפיני‬
‫‪ 1,200‬פליטים יהודים מגרמניה ניצלו בזכותו של נשיא הפיליפינים‪,‬‬
‫שהעניק להם ויזות ומקלט בארצו‪ .‬למרב האירוניה‪ ,‬משום שהיו‬
‫אזרחים גרמנים‪ ,‬נהנו מחופש מלא בעת הכיבוש היפני‪ ,‬בעוד‬
‫שיהודי האי האחרים סבלו מרדיפות‪ .‬והם לא היו הראשונים ‪-‬‬
‫בפיליפינים חיו בין ‪ 1593‬ל‪ 1677-‬שמונה יהודים‪ ,‬שכמעט כולם‬
‫הועמדו למשפט ונשלחו למקסיקו בשל כפירה בנצרות‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫אחת הפרשות הידועות פחות של הצלת‬
‫יהודים מידי הנאצים היא זו של הצלת‬
‫כ‪ 1,200-‬יהודים מגרמניה ערב פרוץ מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬כבר בנובמבר ‪ ,1938‬מייד‬
‫לאחר אירועי ליל הבדולח‪ ,‬יצאו אלפים‬
‫מתושבי הבירה מנילה לרחובות והפגינו‬
‫כנגד המשטר הנאצי‪ ,‬וממשלת הפיליפינים‬
‫יצאה בגינוי רשמי כנגד הנאצים‪ .‬ההפגנות‬
‫במחאה על היחס לו זכו היהודים בגרמניה‬
‫ובאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה‬
‫התקיימו מול שגרירות גרמניה במנילה משך‬
‫כל המלחמה‪.‬‬
‫אבל זה היה רק המעט שבמעט‪ ,‬מפתיע ככל‬
‫שיהיה‪ .‬הסיפור האמיתי הוא זה של נשיא‬
‫הפיליפינים‪ ,‬מנואל לואיז קווזון (המכונה‬
‫"אוסקר שינדלר הפיליפיני")‪ ,‬אשר למרות‬
‫התנגדות ממשלתו אפשר את קליטתם של‬
‫‪ 1,200‬פליטים יהודים מגרמניה בארצו‪ .‬הדבר‬
‫התאפשר לאחר שבהוראתו העניקו הרשויות‬
‫הפיליפיניות לא פחות מ‪ 10,000-‬אישורי‬
‫כניסה ליהודים‪ ,‬אישורים שלמרבה הצער‬
‫לא נוצלו בשל פרוץ המלחמה באירופה‪.‬‬
‫ואולם הנשיא קווזון לא הסתפק בהענקת‬
‫מקלט ליהודים‪ ,‬אלא יזם הקמת שיכונים‬
‫עבורם וסייע להם במציאת פרנסה‪ .‬הוא‬
‫לא היסס להפקיע מאחוזתו הפרטית שטח‬
‫חקלאי לצורך מטרה זו במינדאו‪ ,‬ואף ייסד‬
‫במנילה את בית הכנסת "טמפל אמילח"‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הקים קווזון גם מרכז קהילתי לפליטים‬
‫במריניקה‪ .‬לאחר המלחמה היו הפילימ‬
‫פינים לאומה האסייתית הראשונה שתמכה‬
‫‪34‬‬
‫הציל ‪ 1,200‬יהודים בניגוד לעמדת הממשלה‪ .‬הנשיא קווזון‬
‫בהחלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫ואולם רוח הקהילה היהודית במנילה‬
‫שובשה בשנת ‪ ,1941‬עם כיבוש הפיליפינים‬
‫על ידי היפנים‪ ,‬אשר שלטו בה עד ‪.1944‬‬
‫הכיבוש הביא קץ לקהילה היהודית התוססת‬
‫של מנילה‪ :‬היפנים עצרו את היהודים‬
‫שהחזיקו בדרכון אמריקני או בריטי‪ ,‬ודרשו‬
‫מכל מי שאינו אזרח פיליפיני להירשם‬
‫ככזה‪ .‬באופן אירוני‪ ,‬דווקא הפליטים שהציל‬
‫הנשיא קווזון ואשר נשאו דרכונים גרמנים‬
‫(וכמוהם בעלי הדרכונים האיטלקים ‪ -‬הצלע‬
‫השלישית בציר הרשע)‪ ,‬ניצלו מהטרדות‬
‫אלה‪ .‬וכך‪ ,‬בעוד שיוצאי שאר הארצות נכלאו‬
‫במחנה מיוחד‪ ,‬המשיכו היהודים הגרמנים‬
‫והאיטלקים בחיים הסדירים‪ .‬יחסם של‬
‫הכובשים היפנים לאלה היה נוח‪ ,‬והם אפילו‬
‫סיפקו קמח למצות ‪ -‬למרות המחסור בו ‪-‬‬
‫וכן דאגו כי היהודים שנכלאו יוכלו לבקר‬
‫בחגים בבית הכנסת‏‪ .‬ואולם ביולי ‪ 1944‬חל‬
‫שינוי‪ ,‬והיפנים השתלטו על בית הכנסת‬
‫והפכו אותו למחסן נשק‪ .‬חודשיים לאחר‬
‫מכן‪ ,‬בספטמבר‪ ,‬העלו אותו באש‪ ,‬ורק קירות‬
‫הבטון נותרו על עומדם‪ .‬לאחר המלחמה‬
‫סייע הצבא האמריקאי לקהילה במזון‬
‫ותרופות‪ ,‬וחיילים אמריקאים אף תרמו כסף‬
‫לבנייתו מחדש של בית הכנסת ההרוס‪.‬‬
‫במאבק על מנילה נהרגו לפחות ‪ 70‬מחברי‬
‫הקהילה‪ ,‬שנפלו קורבן לזוועות של היפנים‬
‫הנסוגים או לאש הצולבת‪ .‬לאחר המלחמה‬
‫העדיפו יהודים רבים לעזוב את הפיליפינים‬
‫ולעבור לישראל או לארה"ב‪.‬‬
‫חלק מהיהודים שהגיעו במשך השנים‬
‫התבוללו באוכלוסייה המקומית ורק שם‬
‫משפחתם נשאר לזכר עולם‪ .‬אליהו בירנבוים‬
‫סיפר בעיתון "מקור ראשון"‪ ,‬כי שמע מפיו‬
‫של רב הקהילה‪ ,‬הרב אליהו עזריה‪ ,‬כי כאשר‬
‫הגיע לפני מספר שנים למנילה במסגרת‬
‫תפקידו החדש‪ ,‬ניסה לאתר "יהודים‬
‫אבודים" בעיר‪ ,‬וכדרכם של רבנים צעירים‬
‫ודינאמיים‪ ,‬פתח ספר טלפונים והחל לחפש‬
‫שמות משפחה יהודיים בעיר‪ .‬כאשר מצא‬
‫את השם קפלן אחזה אותו שמחה רבה‪ ,‬אך‬
‫כאשר התקשר למשפחה להזמינם לקהילה‪,‬‬
‫אמרו לו שאומנם אבותיהם הגיעו מגרמניה‪,‬‬
‫אבל לא ידועים להם יותר פרטים‪ ,‬ואמונתם‬
‫היא קתולית‪.‬‬
‫המוצגת במקום‪ ,‬נבחרה בשנת ‪ 2007‬מתוך‬
‫סדרת הצעות שהוגשו לתחרות לאומית‪,‬‬
‫בפיקוח ועדה ממלכתית בה שותף גם נציג‬
‫שגרירות ישראל בפיליפינים‪ .‬בארץ נקבע‬
‫אתר הולם ב"פארק הזיכרון"‪ ,‬בו הוצבה‬
‫האנדרטה אשר את הקמתה ליוותה ועדה‬
‫ציבורית ובה נציגי הניצולים מרחבי העולם‬
‫ואנשי שגרירות הפיליפינים בישראל‪.‬‬
‫האנדרטה מורכבת משלוש דלתות בגודל‬
‫הולך וגדל‪ ,‬המסמלות את מדיניות העם הפימ‬
‫ליפיני באותם הימים‪ .‬כל דלת יוצרת משולש‪,‬‬
‫המסמל את משולש הדגל הפיליפיני‪ ,‬ושני‬
‫משולשים‪ ,‬המסמלים את כוכב דוד – המגן‬
‫דוד‪ .‬המשולשים השלובים מסמלים את‬
‫היחסים הידידותיים בין שתי האומות‪,‬‬
‫הקיימים כבר ‪ 50‬שנה‪ .‬מול כל דלת הוטבעו‬
‫פסיעות כפות רגליהם של ניצול יהודי‪ ,‬של‬
‫יהודי שגדל בפיליפינים וכיום גר בישראל‬
‫ושל ילדה פיליפינית‪-‬ישראלית שנולדה בפימ‬
‫ליפינים והיא נכדתם של ניצולי שואה‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 2012‬נחנכה בחיפה‪ ,‬במעמד‬
‫סגן נשיא הפיליפינים ג'גומר סי בינאי‪,‬‬
‫"רחבת הפיליפינים"‪ ,‬ברחוב מנילה בעיר‪,‬‬
‫כהוקרה לממשלת הפיליפינים על עזרתה‬
‫בהצלת יהודים בתקופת השואה‪.‬‬
‫תיקון היסטורי קטן נוסף נערך במרץ ‪2011‬‬
‫בקמפוס קריית הנוער בירושלים‪ ,‬עת הוסר‬
‫הלוט מעל שלט שיש חרוט ‪ -‬אות תודה על‬
‫המחווה ההומינטרית‪ .‬שגרירת הפיליפינים‬
‫בישראל‪ ,‬פטרונילה פ‪ .‬גרסיה‪ ,‬קיבלה תעודת‬
‫הוקרה מג'וש וסטון‪ ,‬נשיא אגודת ידידי‬
‫קריית הנוער‪ ,‬שהגיע במיוחד מארה"ב‪ .‬הלוח‬
‫זיכרון מאוחר‬
‫סיפור הצלתם של ‪ 1,200‬יהודים על ידי‬
‫הפיליפינים בתקופת השואה לא זכה בארץ‬
‫להכרה הראויה‪ ,‬אם כי הוא תועד בספרו של‬
‫פרנק אפרים‪" ,‬הבריחה למנילה"‪ .‬עדויות‬
‫היהודים המופיעות בספרו מתארות יחס‬
‫יוצא מגדר הרגיל ליהודים‪ ,‬כשבין השאר‬
‫הוקצו להם שטחי אדמה ושיכונים מיוחדים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הונצח הסיפור בשלושה‬
‫מקומות‪ :‬ראשון לציון‪ ,‬חיפה והמוסד החימ‬
‫נוכי‪-‬דתי "קריית הנוער" בירושלים‪.‬‬
‫בפארק השואה בראשון לציון נחנך ב‪2009-‬‬
‫פסל מיוחד‪ ,‬שמתאר את שאירע באמצעות‬
‫דגלים של שני העמים‪ ,‬דלתות וסמלים‬
‫נוספים‪ .‬עבודתו של האמן הפיליפיני יון אי‪,‬‬
‫פליטים יהודים במנילה‪1940 ,‬‬
‫מוצב בגינה הקטנה של המוסד החינוכי‪,‬‬
‫הנקראת על שם יאן שוורצנדייק‪ ,‬דיפלומט‬
‫הולנדי שהציל אלפי יהודים בשואה‪ ,‬וזרועה‬
‫בשלטי הוקרה לגויים שסיכנו את נפשם‬
‫למען יהודים‪.‬‬
‫בכתבה שפורסמה בעיתון העובדים‬
‫הזרים הפיליפינים בישראל "פוקל"‪ ,‬סקר‬
‫את הטקס כתב העיתון רואל באוטיסטה‪,‬‬
‫עובד זר מהפיליפינים‪ ,‬שכתב‪" :‬כמה הייתי‬
‫רוצה שראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ושר‬
‫הפנים‪ ,‬אלי ישי‪ ,‬יהיו נוכחים באירוע‪ ,‬ועדים‬
‫לכך שהעם הפיליפינים הציע מקלט בטוח‬
‫ליהודים‪ .‬אני מבקש מהממשלה לחוס על‬
‫הילדים הפיליפיני ועל כל הילדים מתוכניות‬
‫הגירוש‪ .‬זוהי תקוותי ותפילתי"‪.‬‬
‫קצת היסטוריה‬
‫היהודים הראשונים שהגיעו לחופי הפימ‬
‫ליפינים היו אנוסים שברחו מרדיפות האינמ‬
‫קוויזיציה הספרדית‪ .‬הם סברו שב"קצה‬
‫מערב" יֵ קל עליהם לחיות‪ ,‬כמובן‪ ,‬תוך‬
‫זהירות מגילוי יהדותם‪ .‬ה"נוצרים החדשים"‬
‫נמשכו אל המושבות הספרדיות שפתחו‬
‫בפניהם ‪ -‬הדוברים את שפת המקום ‪-‬‬
‫אפשרויות כלכליות במרחק בטוח מידיה‬
‫של האינקוויזיציה‪ .‬אולם היהודים האנוסים‪,‬‬
‫שחצו ימים ויבשות להשגת מעט שקט נפשי‬
‫ודתי‪ ,‬לא העריכו נכונה את כוחה‪ :‬בית הדין‬
‫הקנאי הנוצרי מצא אותם במנילה‪ .‬חלק‬
‫מהאנוסים נשפטו במקום ואחרים נשלחו‬
‫להישפט במקסיקו על כפירתם ביסודות‬
‫הדת הנוצרית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1571‬כונן המלך פליפה השני בית‬
‫משפט של האינקוויזיציה במקסיקו‪ ,‬אשר‬
‫הוסמך לדון בענייניהם של אנשים מאמריקה‬
‫המרכזית ואיי הפיליפינים‪ .‬זאת לאחר ששנה‬
‫קודם לכן הוקם בלימה שבפרו בית דין‬
‫דומה שנועד לטהר את דרום אמריקה כולה‪,‬‬
‫"שטומאה בידי יהודים וכופרים"‪ .‬ה"אוטו‬
‫דה פה" הראשון התקיים במנילה ב‪,1580-‬‬
‫אבל אין כל רישום על יהודים בין השבעה‬
‫שנשרפו למוות באכזריות גדולה‪ .‬ידוע‬
‫על כשמונה יהודים שחיו בפיליפינים בין‬
‫‪ 1593‬ל‪ .1677-‬כמעט כולם הועמדו למשפט‬
‫במנילה‪ ,‬אך נשלחו למקסיקו להיענש על‬
‫אמונתם היהודית הכופרת בדת הקתולית‪.‬‬
‫הרישום הראשון שמזכיר אנוסים בפימ‬
‫ליפינים מתייחס לאחים חורחה ודמינגו‬
‫רודריגז‪ ,‬שחיו שנים רבות במנילה‪ .‬הם‬
‫נשפטו במקסיקו סיטי ב‪ 1593-‬כ"שומרים‬
‫אדוקים של חוקי משה" ונידונו למאסר‬
‫עולם‪ ,‬אך ניצלו משריפה באוטו דה פה‬
‫הנורא‪ .‬אחרים עונו והועלו על המוקד‪.‬‬
‫ידוע על לפחות שמונה אנוסים מהפימ‬
‫ליפינים שנשפטו על ידי האינקוויזיציה‬
‫עד סוף המאה השבע‪-‬עשרה‪ .‬לאנוסים‬
‫שחשבו שבפאתי האוקיינוס השקט ימצאו‬
‫מנוחה הסתבר שהעולם ‪ -‬לפחות בעניינים‬
‫מסוימים – היה כפר גלובלי כבר אז‪ .‬בני‬
‫האי מינדאו מספרים על מסורות יהודיות‬
‫שנהוגות אצלם‪ .‬באזור זה גרות כיום כ‪60-‬‬
‫משפחות של צאצאי אנוסים‪ .‬הם מתארים‬
‫את חג הפסח ואת המצות‪ ,‬את צום יום הכימ‬
‫פורים ואת הדלקת הנרות בערב שבת‪.‬‬
‫הפיליפינים נשלטו על ידי הספרדים‬
‫כמעט ללא הפרעה עד ‪ ,1898‬ואז עברו‬
‫לשליטה אמריקאית‪ .‬ארה"ב כבשה את‬
‫מנילה מידי הספרדים במלחמה שנמשכה‬
‫כשנה אחת‪ .‬רק לאחר המלחמה‪,‬‬
‫כשארה"ב לקחה מספרד את האחריות‬
‫על האיים‪ ,‬הורשתה הקהילה היהודית‬
‫להתארגן באופן רשמי ולנהוג לפי מנהגי‬
‫היהדות בגלוי‪ .‬הגעת הכוחות הצבאיים‬
‫האמריקאים לפיליפינים הביאה עמה‬
‫חיילים יהודים שהחליטו להישאר באי‬
‫לאחר שחרורם‪ ,‬הפכו לתושבי קבע‬
‫במקום והיוו את ראשיתה של הקהילה‬
‫היהודית המחודשת‪ ,‬המונה כיום כ‪200-‬‬
‫משפחות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫לעיתים קשה להתגונן‬
‫לעיתים קשה להתגונן‬
‫שואת יהדות פולין‪:‬‬
‫מדוע רוב היהודים לא התגוננו?‬
‫הכחשה בעזרת ההיגיון‬
‫סרט סימון של משטרת הגטו היהודית בגטו ורשה‬
‫המונח האומלל "כצאן לטבח" אומץ ופורסם על ידי הפרטיזן והמשורר הווילנאי אבא קובנר‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬רוב יהודי פולין לא התגוננו בימי השואה‪ ,‬אך מדוע?‪ ‬השאלה נשאלת בדרך כלל על‬
‫ידי אנשים שלא חזו את אימי אותה התקופה‪ .‬ניסיון נאה ומוצלח לענות על שאלה קשה זו‬
‫נעשה על ידי הסופר הפולני גז'גוז' קולאץ' (‪ )Grzegorz Kołacz‬בספרו "לעתים קשה להתגונן"‬
‫׀ פרופ' אורי שמואלי ׀‬
‫התרשמתי מהספר עמוקות ואנסה‬
‫בשורות אלה לסכם את ראשי הפרקים‬
‫של כמה תשובות לשאלה שהוצגה‪ .‬כמובן‬
‫שאין זה תחליף לתרגום מסודר של הספר‪,‬‬
‫אך עשוי לתת מושג על הסיבות השונות‬
‫שגרמו לתופעה‪ ,‬לכאורה בלתי מובנת‪ ,‬זו‪.‬‬
‫ספרות השואה הינה ענפה ביותר‪ ,‬ואיני‬
‫מתיימר להכיר את כולה או אף את מרביתה‪.‬‬
‫אולם טרם ראיתי עבודה המנסה לענות על‬
‫שאלה ספציפית זו‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬נדמה לי‬
‫כי‪ ‬התחמקות מתשובה לשאלה זו הינה‬
‫שכיחה למדי‪.‬‬
‫‪ ‬אשתדל לעמוד כאן על מספר נושאים‬
‫שחשיבותם בהתנהגות יהודי פולין בעת‬
‫השואה גדולה בעיניי מאוד‪ .‬נושאים אלה‬
‫‪36‬‬
‫על יהודי שהצליח להסתתר אצל לא יהודים‬
‫והיו מקבלים בתמורה תגמול נאה מהגמ‬
‫רמנים‪ .‬המחבר מציין‪ ,‬וכנראה בצדק‪ ,‬כי‬
‫הספיק מספר קטן של נוכלים כאלה כדי‬
‫לגרום ליהודים לפחד מהחיים בצד הארי‪.‬‬
‫הגרמנים גם הצליחו להעמיק את התהום‬
‫בין הציבור הפולני והיהודי על ידי גיוס‬
‫המשטרה הפולנית ומכבי האש לעזרה‬
‫באקציות המשלוחים‪ .‬חוץ מאלה שהיו‬
‫חייבים למלא את פקודות הכובש‪ ,‬היו גם‬
‫פולנים בודדים שעזרו לגרמנים בהתנדבות‬
‫ועשו זאת בסיפוק רב‪ .‬היו גם פוגרומים‬
‫אותם עשו פולנים מעטים ביוזמתם‪ .‬‬
‫בפולין פעלו שתי מחתרות‪" :‬צבא העם"‬
‫(‪ )Armia Ludowa‬ו"צבא המדינה" )‪Armia‬‬
‫‪ .)Krajowa‬יהודים שהצליחו להימלט ליערות‬
‫יכלו להיות קורבנות לפרטיזנים‪ ,‬במיוחד‬
‫מה‪ .AK-‬כל אלה גרמו לכך שהיהודים‪ ,‬בין‬
‫אם בגטאות ובין אם בצד הארי‪ ,‬הרגישו את‬
‫עצמם מאוימים על ידי העם שבתוכו חיו‬
‫שנים רבות‪.‬‬
‫תוארו בפרוטרוט בספר‪ ,‬תוך מתן דוגמאות‬
‫רבות ותיעוד מקיף ביותר‪ .‬מתוארות בו‬
‫פעולות הגרמנים שהפכו את הצלת היהודים‬
‫לבלתי אפשרית‪ .‬בין אלה‪ ,‬פעולות שגרמו‬
‫לפחד משתק‪ ,‬ובצידן ‪ -‬פעולות הנותנות‬
‫ליהודים תקווה‪ .‬כך‪ ,‬לפי אחד המקורות‪,‬‬
‫מספר שבועות לפני שהחלו המשלוחים‬
‫למחנה ההשמדה מגטו ורשה‪ ,‬פורסמו על‬
‫ידי הגרמנים מאמרים רבים בהם התפארו‬
‫בכך שהצליחו להפוך את היהודים‪ ,‬אשר‬
‫תמיד (לדעת הנאצים) התפרנסו מממסחר‬
‫ותיווך‪ ,‬לאלמנט פרודוקטיבי‪ .‬מכך השתמע‪,‬‬
‫לכאורה‪ ,‬שהיהודים נחוצים למאמץ‬
‫המלחמתי‪ .‬הגרמנים שכנעו את הציבור‬
‫היהודי בקיום אחריות‪ ‬קולקטיבית‪ ,‬וכך אפילו‬
‫אלה שיכלו להתנגד לא עשו זאת‪ ,‬כי חששו‬
‫לגורל משפחותיהם וידידיהם‪ .‬הגרמנים‬
‫גם סכסכו בין היהודים לבין עצמם על ידי‬
‫מתן הטבות לקבוצות מסוימות‪ ‬ויצירת‬
‫קנאה ושנאה בתוך הציבור אותו התכוונו‬
‫להשמיד‪ .‬המטרה הסופית של פעולות אלה‬
‫הייתה להבטיח צייתנות‪ ‬לשלטונות ולמנוע‬
‫התנגדות כלשהי למשלוחים מסודרים‬
‫ל"מחנות עבודה במזרח" – זה היה שם היעד‬
‫שנמסר לנשלחים לאתרי ההשמדה‪.‬‬
‫‪ ‬גורם נוסף שתרם להפיכת ההצלה‬
‫לכמעט בלתי אפשרית היה היחס לו זכו‬
‫היהודים משכניהם הפולנים‪ ,‬האוקראינים‪,‬‬
‫הבלארוסים והליטאים‪ .‬לא הייתה זאת רק‬
‫אנטישמיות‪ .‬למשל‪ ,‬שכנים היו מלשינים‬
‫‪ ‬המחבר מונה ומפרט מספר גורמים אשר‬
‫הקשו על ההסתתרות בצד הארי או הפכוה‬
‫לבלתי אפשרית‪ .‬למרות האמור בסעיף‬
‫הקודם‪ ,‬היה מספר לא רב של יהודים שהיו‬
‫מספיק חזקים כדי לנסות דרך זו‪ .‬הפחד‬
‫מפני עזיבת הגטו היה מובן לאור האמור‬
‫לעיל‪ .‬גורם נוסף היה ההכרח להיפרד‬
‫מקרובים שלא יכלו להצטרף‪ .‬קשה מאוד‬
‫היה למצוא מישהו שיהיה מוכן להסתכן‬
‫ולהחביא בביתו יהודים‪ .‬העונש על כך היה‬
‫מוות בירייה‪ .‬בקיצור‪ ,‬קשה היה למצוא את‬
‫מי שקוראים לו היום "חסיד אומות העולם"‪.‬‬
‫מי שכבר התגבר על מכשולים אלה‪ ,‬עמד‬
‫בפני השאלה כיצד להסתתר‪ :‬לחיות כמו‬
‫פולני עם ניירות אריים או לשבת במסתור‬
‫במשך כל התקופה‪ .‬על מנת לחיות בתור‬
‫פולני בין פולנים דרושים היו שניים‪ :‬האחד‬
‫ "מראה טוב"‪ ,‬ללא מאפיינים שמיים‪,‬‬‫המשותפים לרוב יהודי פולין‪ ,‬שימשכו את‬
‫תשומת ליבו של המלשין האנטישמי הפומ‬
‫טנציאלי‪ ,‬והשני ‪ -‬ידיעה טובה של השפה‬
‫הפולנית והיעדר מבטא‪ ,‬שהיה אופייני‬
‫ליהודים רבים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬על מנת לבלות‬
‫את הזמן במסתור דרוש היה כסף רב מאוד‪,‬‬
‫שוטר יהודי שומר את הכניסה לגטו ורשה‪ ,‬יוני ‪1942‬‬
‫הן כתשלום למארח והן להוצאות אחרות‪.‬‬
‫כאן היה יתרון לחיים עם ניירות אריים‪ ,‬אך‬
‫במקרה שכזה הייתה סכנה מתמדת שמכר‬
‫פולני כלשהו יזהה את ה"פולני"‪ ,‬וילשין‬
‫עליו‪[ .‬במשטרת הגטו בערים אחדות הייתה‬
‫מחלקה מיוחדת שאנשיה היו מסתובבים‬
‫בחלק הארי של העיר ומחפשים יהודים‬
‫שחיים שם כפולנים‪ .‬מי שנתפס הובא לגטו‬
‫או שנמסר לגרמנים – א‪.‬ש‪.].‬‬
‫כל סוגי המסתתרים ה"מאושרים" היו חיים‬
‫בפחד מתמיד מפני שכניהם‪ ,‬מעבידם או‬
‫אנשים איתם באו במגע‪ .‬למרות כל המכמ‬
‫שולים האלה‪ ,‬מספר לא מבוטל של יהודים‬
‫ניצלו במסתורים או בעזרת ניירות אריים‪ .‬‬
‫‪ ‬תחילתה של ההשמדה המאורגנת הייתה‬
‫כידוע פעולות האיינזצגרופן במזרח פולין‪,‬‬
‫באוקראינה ובליטא‪ .‬ידיעות אודות הטבח‬
‫הנורא באזורים אלה הגיעו באופן חלקי‬
‫לגטאות ולריכוזי יהודים במערב פולין‬
‫הכבושה‪ .‬בהמשך התחילו להיעלם גטאות‬
‫שלמים גם במערב פולין‪ ,‬אולם כל אלה לא‬
‫שמו קץ לאופטימיות של הציבור היהודי‪.‬‬
‫מה היו מנגנוני ההגנה שלו? ראשית‪ ,‬הייתה‬
‫נטייה לא להאמין לסיפורים על זוועות אלה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬סירבו להאמין לאנשים שהצליחו‬
‫לברוח מאתרי ההשמדה וסיפרו מה שראו‬
‫שם‪ .‬רבים העדיפו להניח שהחיסולים הם‬
‫תופעה מקומית‪ ,‬שיש גטאות המיועדים‬
‫לחיסול ואחרים לא‪ .‬ההיגיון שעמד אחרי‬
‫הנחה זו היה שערים מסוימות אינן יכולות‬
‫לתפקד בלי היהודים‪ ,‬שעסקו בהן במסחר‬
‫ובמלאכה‪ .‬נימוק נוסף‪ ,‬שהועלה כדי לשלול‬
‫את רעיון חיסול הגטו‪ ,‬היה כי הגרמנים אינם‬
‫יכולים לחסל כוח עבודה שאינו עולה להם‬
‫דבר‪ .‬זה נוגד את השכל הישר‪ ,‬והגרמנים‬
‫הרי מאורגנים היטב ויעילים מאוד‪ .‬בשלב‬
‫הקריטי ביותר‪ ,‬במגרשי המשלוחים למחנות‬
‫השמדה בתאי גזים‪ ,‬יהודים רבים מאוד‬
‫עדיין האמינו כי המשלוחים באמת מיועדים‬
‫למחנות עבודה‪ ,‬והאמונה הזאת גם הרגיעה‬
‫במידת מה את הנשלחים וגם שיחקה לידי‬
‫הגרמנים יותר מכל השקרים אותם יכלו‬
‫להמציא‪.‬‬
‫‪ ‬ומדוע היהודים לא ברחו מפני הנאצים?‬
‫במרבית המקרים פשוט לא היה לאן!‬
‫מכלול הגורמים שפורט בסיכום קצר זה‬
‫תרם תרומה משמעותית ביותר למצבם‬
‫הנפשי הירוד של יהודי פולין‪ ,‬ולכך‬
‫שההתנגדות הפעילה של היהודים הייתה‬
‫נדירה‪ .‬הספר "לפעמים קשה להתגונן"‬
‫מנסה להסביר התנהגות‪ ,‬לכאורה בלתי‬
‫מובנת זו‪ ,‬ולדעתי גם מצליח לעשות זאת‬
‫ברוב המקרים‪ .‬היה רצוי שיופיעו מחקרים‬
‫היסטוריים נוספים‪ ,‬שישכנעו את הציבור‬
‫בבנאליות של תיאור ההשמדה בעזרת‬
‫המונח "הלכו כצאן לטבח"‪.‬‬
‫הכותב הוא ניצול שואה מויליצקה וקרקוב‬
‫‪37‬‬
‫כדי שלא נשכח‬
‫כדי שלא נשכח‬
‫כל שם וכל מקום‪:‬‬
‫תיעוד מלא של רצח‬
‫היהודים בלטביה‬
‫בתחילת ‪ 2014‬יצא לאור בתרגום אנגלי‬
‫הספר ''לזכר לטביה היהודית'' ‪ -‬ספר‬
‫מיוחד‪ ,‬שנכתב על ידי חוקר השואה מאיר‬
‫מלר‪ ,‬שבו הוא מתעד את תולדותיהן של‬
‫כל ‪ 73‬הקהילות היהודיות שהתקיימו‬
‫בלטביה‪ .‬מסופר לא רק על חורבנן‪ ,‬אלא‬
‫מובאת גם סקירה של הקמתן ושל החיים‬
‫בהן לפני השואה‪ .‬ההבדל בין ספר זה‬
‫לבין פנקס הקהילות שהוציא יד ושם‬
‫ב‪ ,1988-‬שבראש המערכת שלו עמד‬
‫ד"ר דב לוין‪ ,‬הוא בכך שהספר מתאר גם‬
‫בתמונות את תולדות הקהילות‪ ,‬ומצוין בו‬
‫כל אתר שבו נרצחו יהודים והוא מלווה‬
‫במפה מפורטת של לטביה‪ ,‬עם מקומות‬
‫הרצח ומספר הנרצחים בהם‪.‬‬
‫לדברי אלי ולק‪ ,‬יו"ר איגוד יוצאי לטביה‬
‫ואסטוניה‪ ,‬כשהגיע מלר ארצה עם הספר‬
‫לפני ארבע שנים‪ ,‬התקיימה פגישה ביד‬
‫ושם‪ ,‬בה שמחו לקבל עותק מהספר‪,‬‬
‫משום שהיה להם לעזר בפרויקט התיעוד‬
‫שלהם‪ .‬עד אז עבדו עם העתק שנעשה‬
‫במכונת צילום‪ .‬ביד ושם אף הוחלט‬
‫לתרגם את הספר לאנגלית‪.‬‬
‫בספר ‪ 1,075‬אילוסטרציות ויותר מ‪200-‬‬
‫מפות עם סימון מקומות הרצח‪ .‬לדברי‬
‫ולק‪ ,‬גם על פי עדות חוקרים מיד ושם‬
‫אין עוד קהילה אחת שהוציאה ספר‬
‫מפורט כל כך‪ .‬מלר סיפר כי כלל בספר‬
‫מעט מאוד שמות של הרוצחים‪" ,‬כי הם‬
‫מופיעים בהרבה מאוד ספרים ורשימות‪.‬‬
‫הם כבר צרובים בתודעה‪ .‬אבל שמות‬
‫היהודים שנרצחו‪ ,‬שמה של ילדה קטנה‬
‫שנחטפה ונרצחה ביער – לא מופיעים‬
‫בשום מקום"‪.‬‬
‫הקהילה היהודית בלטביה הונצחה כבר‬
‫קודם לכן בשני ספרים‪ .‬בטקס יזכור‪,‬‬
‫שנערך על ידי האיגוד בדצמבר ‪,1946‬‬
‫הוחלט לפרסם אוסף מאמרים המומ‬
‫‪38‬‬
‫קדשים לזכרם של‬
‫הקדושים המעונים‪.‬‬
‫ספר זיכרון זה הופיע‬
‫כבר בשנת ‪1953‬‬
‫בעברית והכיל שפע‬
‫של חומרים על היבטים‬
‫שונים של חיי הקהילה‬
‫היהודית בלטביה‪ ,‬כמו‬
‫גם זיכרונות של ניצולי‬
‫שואה‪ .‬כדי לאפשר‬
‫לאלפי יהודים לטביים‬
‫החיים מחוץ לישראל‬
‫ללמוד על ההיסמ‬
‫טוריה של הקהילה‪,‬‬
‫הוציא האיגוד לאור‬
‫ב‪ 1972-‬מספר כרכים היהודי המתקומם‪ .‬עבודה של הצייר יוסף קוזקובסקי‪ ,‬אשר הוצבה‬
‫באתר הרצח ברומבולה‬
‫באנגלית‪ ,‬שכללו אוסף‬
‫בלטביה"‪,‬‬
‫"היהודים‬
‫של מאמרים בשם‬
‫ב‪ ,1992-‬מוצגים אף הם בספר זה‪ ,‬שהופץ‬
‫כמו גם עדות של ניצול גטו ריגה‪ ,‬מקס בארה"ב‪ ,‬אירופה‪ ,‬דרום אפריקה ואוסמ‬
‫קאופמן‪ .‬באותה שנה יצא לאור גם ספר טרליה‪.‬‬
‫ביידיש‪ ,‬שנכתב על ידי סגן ראש האיגוד‪,‬‬
‫מלר חוקר את שואת יהודי לטביה מזה‬
‫ד"ר מנדל בוב‪.‬‬
‫כמה עשורים‪ .‬בשנת ‪ 2005‬פרסם את מפת‬
‫"אבל"‪ ,‬אומר ולק‪" ,‬אף אחד מהספרים השואה בלטביה‪ ,‬וב‪ 2006-‬יצא לאור ספרו‬
‫האלה לא נתן תיאור כה מפורט של ''בתי עלמין יהודיים בלטביה'' ‪ -‬ההיסמ‬
‫השמדת יהדות לטביה‪ .‬בעבודתו‪ ,‬מספר טוריה של בתי העלמין של ‪ 52‬קהילות‬
‫לנו מלר על גורל עמנו בכל שטעטל יהודיות‪ .‬במאי השנה הוענק לו "אות‬
‫בלטביה‪ ,‬אפילו בשטעטל הקטן ביותר שלושת הכוכבים" ‪ -‬אחד מן העיטורים‬
‫ פרי מחקר ותיעוד שארכו יותר משבע הגבוהים של רפובליקת לטביה‪ .‬בצו‬‫שנים"‪ .‬לדברי ולק‪ ,‬אפשר ללמוד הנשיאותי נאמר‪ :‬עיטור שלושת הכוכבים‬
‫מעבודה זו לא רק מה הגרמנים והלטבים מוענק לעסקן הציבור וחוקר תולדות‬
‫עשו ליהודים‪ ,‬אלא גם איך ניצולי יהדות השואה בלטביה‪ ,‬מאיר מלר‪ ,‬על תרומתו‬
‫לטביה שימרו את הרוח הלאומית שלהם‪ ,‬האישית לחקר‪ ,‬תיעוד ושימור עדויות‬
‫כאשר הקימו אנדרטאות זיכרון כבר בסוף היסטוריות של לטביה והנחלתן לדורות‬
‫שנות ה‪ 40-‬וה‪ ,50-‬למרות ההגבלות של הבאים"‪.‬‬
‫השלטון הסובייטי‪ ,‬כשהם נאבקים על‬
‫הנצחת הקדושים המעונים ברומבולה‪ .‬ניתן להזמין את הספר באנגלית באיגוד‬
‫אנדרטאות זיכרון ושלטי הנצחה רבים‪ ,‬יוצאי לטביה ואסטוניה ‪ -‬ת‪.‬ד‪,23574 .‬‬
‫שהותקנו לאחר התפרקותה של בריה"מ תל אביב‪ ,6123402 ,‬טלפון‪03-6093476 :‬‬
‫פרויקט אינטרנטי להנצחת בתי הכנסת‬
‫שנחרבו בליל הבדולח‬
‫לאחרונה עלה לרשת האינטרנט פרויקט‬
‫יוצא דופן בהיקפו‪ ,‬המתעד במילים‬
‫ובצילומים את ההיסטוריה של יותר‬
‫מ‪ 1,400-‬בתי הכנסת ואולמות התפילה‬
‫שנהרסו בגרמניה במהלך ליל הדולח‪,‬‬
‫כמו גם את הקהילות המזוהות איתם‪.‬‬
‫כאשר רוב בתי הכנסת בגרמניה הושמדו‬
‫בלילה שבין ‪ 9‬ל‪ 10-‬בנובמבר ‪,1938‬‬
‫נכחדה באחת גם מסורת בת מאות שנים‬
‫של חיים יהודיים בגרמניה‪ ,‬המתועדים‬
‫מתחילתם‪ ,‬דרך עידן הזהב שלהם ועד‬
‫להריסתם‪ .‬האתר מנציח גם את גורלם‬
‫של היהודים במהלך הלילה ההוא שבו‬
‫נשלחו למחנות הריכוז ‪ 30,000‬גברים‬
‫יהודים ו‪ 400-‬נהרגו‪.‬‬
‫היו אלה התקשורת והרשויות הגרמניות‬
‫שטבעו את השם "ליל הבדולח"‪ .‬בעשותם‬
‫כך‪ ,‬שאבה התעמולה הנאצית – שנועדה‬
‫לייפות לילה של אכזריות בלתי אנושית‪,‬‬
‫גניבה‪ ,‬אלימות והרס ‪ -‬השראה ממראה‬
‫ערימות שברי הזכוכית הנוצצות; כל מה‬
‫שנותר לאחר שאלפי חלונות רוסקו‪ ,‬כאשר‬
‫המתפרעים הרסו‪ ,‬ובמקומות רבים שרפו‬
‫בתי כנסת ואולמות תפילה‪ ,‬והשחיתו ובזזו‬
‫בתים ועסקים יהודיים‪.‬‬
‫האתר מכיל ‪ 1,400‬סיפורים על ההיסטוריה‬
‫של כל קהילה ובית הכנסת שלה אשר‬
‫הותקפו בליל הבדולח‪ ,‬כאשר מצד אחד‪,‬‬
‫מסכם כל סיפור מסורת של חילופי תרבויות‬
‫וחיים משותפים‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הוא מתעד‬
‫גירוש‪ ,‬אלימות‪ ,‬אנטישמיות ודעות קדומות‪.‬‬
‫באתר לא נכללים כ‪ 600-‬בתי כנסת‪ ,‬בין אם‬
‫פעילים או לא‪ ,‬שלא ניזוקו בליל הפרעות‬
‫עצמו‪ ,‬אלא אם כן הותקפו במועד מוקדם‬
‫או מאוחר יותר‪ .‬לאחר הפרעות‪ ,‬כמעט כל‬
‫בתי הכנסת האלה קיבלו צו סגירה מטעם‬
‫הרשויות הגרמניות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬צוות‬
‫הפרויקט מבקש להכיר בחשיבות בתי כנסת‬
‫אלו‪ ,‬כמו גם חשיבות היהודים שבנו אותם‪,‬‬
‫וחולק להם כבוד‪.‬‬
‫בית הכנסת בבאדן באדן עולה בלהבות‬
‫‪www.germansynagogues.com‬‬
‫מנהלי הפרויקט הם ברונה באוורמן‬
‫ורונן גוטמן‪ ,‬אשר פיקחו ותיאמו בין‬
‫המחברים ואיסוף הצילומים‪ .‬האתר‬
‫מבוסס על הספר "פוגרום הלילה ‪1938‬‬
‫– מפעל הנצחה לבתי הכנסת ההרוסים‬
‫של גרמניה"‪ ,‬והמחקר לפרויקט נערך על‬
‫ידי מפעל ההנצחה של בית הכנסת "בית‬
‫אשכנז"‪ ,‬אשר נוסד בשנת ‪ 1985‬על ידי‬
‫פרופסור (אמריטוס) ד"ר מאיר שוורץ‪,‬‬
‫יו"ר איגוד יוצאי מרכז קהילות אירופה‬
‫(צנטרה)‪ ,‬שהיה עד ראיה לפרעות בביתו‬
‫דאז בנירנבג‪.‬‬
‫אתר האינטרנט מורכב בחלקו הגדול‬
‫מממצאים קודמים של בית אשכנז‪ ,‬ובחלקו‬
‫הוא פרי מחקר נוסף‪ ,‬שנערך בידי ארכיונים‬
‫גרמנים והיסטוריונים מקומיים‪ ,‬שתרמו‬
‫מהידע שלהם לבית אשכנז‪.‬‬
‫מטרתו המוצהרת של בית אשכנז היא‬
‫להנציח את זכר קהילת יהודי גרמניה‪,‬‬
‫חבריה‪ ,‬מסורותיה והישגיהם של היהודים‬
‫בגרמניה בתחומי המדע‪ ,‬התרבות‪ ,‬חיי‬
‫החברה‪ ,‬הקהילות ובתי הכנסת‪ .‬בנוסף‬
‫למגוון פרויקטים אחרים של מפעל‬
‫ההנצחה‪ ,‬בית אשכנז פירסם סדרה של‬
‫ספרי הנצחה בגרמנית‪ ,‬העומדת עד כה על‬
‫שבעה כרכים‪ .‬ספרים אלה‪ ,‬המהווים בסיס‬
‫לאתר אינטרנט זה‪ ,‬כמו גם לשני כרכי הספר‬
‫המזוה עמו ("פוגרום הלילה ‪ ,)"1938‬יצאו‬
‫לאור בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות‬
‫ומוסדות גרמנים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫כדי שלא נשכח‬
‫כדי שלא נשכח‬
‫מארק לאוב‪ :‬תשליל של עדות‬
‫ֶ‬
‫מה נותר מילד‬
‫בן שמונה שנרצח?‬
‫זכרון השואה והנצחתה‪ ,‬הרשמית והאישית‪ ,‬הופכים לא‬
‫פעם למסע ארוך של גילויים ובחינה מחודשת של מערכת‬
‫היחסים בבית עמוס זכרונות שהושתקו‬
‫׀ מיכל גוברין ׀‬
‫מארק בן השלוש‪ ,‬עם אמו‪,‬‬
‫רגה לאוב (רינה גוברין)‬
‫המשפחה החדשה ‪ -‬פנחס ורינה גוברין‬
‫וביתם‪ ,‬מיכל‪ ,‬תל אביב‪ ,‬שנות ה‪50-‬‬
‫דף עד‪" :‬נמסר בתל אביב‪,‬‬
‫‪ 26.3.1956‬על ידי‪ :‬רינה גוברין‬
‫[לשעבר‪ ,‬רגינה פוזר‪-‬לאוב]‪ :‬אשתו‬
‫[אלמנתו] של‪ :‬לאוב גבריאל‪.‬‬
‫מקום וארץ לידה פשמישל פולין‪.‬‬
‫מקום המוות הובניקי ע"י פשמישל‪.‬‬
‫נשוי‪ .‬מספר הילדים‪."1 :‬‬
‫‪40‬‬
‫דף עדות וכמה צילומים באלבום הקטן‬
‫העטוף ז'מש חום רך‪ ,‬הטמון במגירת‬
‫הלבנים של אמא‪ .‬בלילות שנשארתי‬
‫לבדי‪ ,‬בת יחידה מנישואים שניים‪ ,‬בדירה‬
‫בקומה השלישית בתל אביב‪ ,‬נשלחה יד‬
‫הילדה הקטנה שלי אחריו‪ .‬מוציאה אותו‬
‫בלב רועם‪ ,‬והבהלה מחשיכה את מראה‬
‫הילד הנשקף מצילום צהוב‪ ,‬עם עיני שקד‬
‫מלוכסנות מעט‪ .‬מחייך מתחת לשיער חלק‬
‫בהיר‪ ,‬מסורק לצד‪ ,‬לבוש במכנסיים קצרים‬
‫עם כתפיות‪ .‬עומד בזקיפות בוטה ומבוישת‬
‫כאחת‪ .‬מביט בי ישירות‪ ,‬בתנועת פה קטנה‪,‬‬
‫של חיוך או ריכוז‪ ,‬לפני שאמהר בדפיקות לב‬
‫לטמון את האלבום בחזרה‪.‬‬
‫שביבי מילים של אמא בפנים מוארות‪,‬‬
‫"את מארֶ ק הייתי מוציאה בשלג על‬
‫המרפסת‪ ,‬שינשום אוויר צח‪ .‬המטפלת‬
‫היתה מזדעזעת‪ ,‬אבל הייתי מלבישה אותו‬
‫טוב‪-‬טוב ומוציאה"‪ .‬או בקול רך‪ ,‬עוטף‪:‬‬
‫"למארק הייתי מביאה גוגל‪-‬מוגל"‪ .‬מבלי‬
‫שאדע מהו המאכל עם אותו שם משונה‪,‬‬
‫או שאשער באילו נסיבות אימתניות היתה‬
‫אמא "מביאה" אותו‪ .‬וכשנפטרה לפני‬
‫עשרים וחמש שנה לקחה איתה אמא את‬
‫פניו של מארק החיים בה‪ ,‬את תנועותיו‪ ,‬את‬
‫התפרצויות הבכי שלו והצחוק‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬הכרתי אותו‪ .‬מקרוב‪ .‬דחוקים‬
‫יחד בחיקה של אמא‪ .‬רוכנת גם אליו כשהמ‬
‫תכופפה לעריסה שלי‪ ,‬שרה בקול הזהב‬
‫המותך שלה לשנינו בשפה הזרה לי‪" ,‬אהה‪,‬‬
‫קֹודקי ְדוָ וה‪ַ ...‬אי לי לּו לי‪ ,‬לי לו לה‪.‬‬
‫אהה‪ְ ,‬‬
‫מגיח לצידי כצל‪ .‬הבן של אמא‪ .‬שנים‪ .‬מבלי‬
‫שאעז אפילו להגיד‪" ,‬אחי"‪.‬‬
‫מארק‪ .‬הילד האהוב של רגינה ושל גוטק‬
‫לאוב‪ ,‬בעל המנסרות האמיד בפשמישל‪.‬‬
‫בחדר מלא צעצועים בדירה רחבת הידיים‪,‬‬
‫בבניין המודרני‪ ,‬הראשון עם מעלית בכל‬
‫העיר‪ .‬משחק אולי עם הרכבת החשמלית‬
‫שאבא הביא לו מנסיעה לווינה‪ ,‬והקרונות‬
‫הזעירים אצים בנשיפה במעלה הגשרים‪,‬‬
‫המחסומים המתרוממים‪ ,‬האגם הקטן‪,‬‬
‫סיבוב הפסים‪ ,‬הרכבת שכל כך חשקתי בה‬
‫בדירה הצנועה בשיכון עובדי המדינה בתל‬
‫אביב כשאבא‪ ,‬פנחס גוברין‪ ,‬בעלה השני של‬
‫אמא‪ ,‬בנה איתי מכולת עם משקולת זעירה‬
‫מקרטון ועם קמח אמיתי‪.‬‬
‫ילד חולם‪ ,‬שובב‪ ,‬מטפס בגינה על גזע‬
‫עץ הערמון‪ ,‬נאחז בו בידיים חזקות‪ ,‬ברגליו‬
‫"כשנפטרה לפני עשרים וחמש‬
‫שנה לקחה איתה אמא את‬
‫פניו של מארק החיים בה‪ ,‬את‬
‫תנועותיו‪ ,‬את התפרצויות הבכי‬
‫שלו והצחוק"‬
‫במכנסיים הקצרים‪" .‬מארק! מארק! איזה‬
‫שובב אתה!" קוראת אחריו חסרת אונים‬
‫המטפלת‪ .‬ודאי היה כזה‪ ,‬כי גם אני טיפסתי‬
‫על עצי האורן לצד הדשא הצעיר שצמח‬
‫מתחת לשמיים אחרים בין בניינים לבנים‪,‬‬
‫חדשים‪ ,‬חובקת את הגזע המחוספס‪ ,‬הנוטף‬
‫שרף‪.‬‬
‫מעולם לא סיפרה לי אמא איך נרצח גוטק‬
‫תמונת מארק במליאת האו"ם‪ ,‬יום השואה הבינלאומי ‪2012‬‬
‫ונתלה בפומבי‪ ,‬או שהורידה אותו‪ ,‬למרות‬
‫האיסור‪ ,‬מעץ התלייה‪ ,‬כדי להביא אותו‬
‫לקבורה‪ ,‬כפי שנודע לי שנים אחרי מותה‪.‬‬
‫ואיך הגיב אז מארק? האם יצא מחדרו‬
‫לכניסה לדירה כשצלצל נהג בית החרושת‬
‫לתוצרת עץ‪ ,‬מחזיק את כובע הקסקט בין‬
‫ידיו ולבסוף מרים את פניו השחורים מפחד‬
‫אל אמא ואומר‪" ,‬תלו את פאני לאוב"‪ .‬ואיך‬
‫מארק‪ ,‬מאחורי הגוף המתאבן של אמא‪,‬‬
‫נצמד אליה והכאב חותך אותו‪ ,‬כמו שברי‬
‫הזכוכית של המנורה שהוא מפיל כשרץ‬
‫בחזרה לחדר שלו ממרר בבכי‪ ,‬במחנק שהיה‬
‫חותך אותי בגרון‪ ,‬כשפתאום התקשה גופה‬
‫של אמא ובלי סיבה הפנים שלה קדרו‪ .‬ואיך‬
‫כשנשארו לבד‪ ,‬נסעו בחיפזון מפשמישל‬
‫לקרקוב‪ ,‬לסבים שכבר גורשו לגטו? ומה‬
‫עשה מארק בגטו?‬
‫גם פגישה מקרית מעלה‬
‫זכרונות‬
‫יום אחד הרציתי באוניברסיטה בניו ג'רזי‪.‬‬
‫בסופה ניגש אליי גבר עדין בעל פנים‬
‫פתוחות ומבט חודר ומואר‪" .‬גם האמא שלי‬
‫מקרקוב"‪ ,‬אמר‪" .‬נדמה לי שהיינו פעם יחד‬
‫בקיץ בצפת"‪" .‬אולי"‪ ,‬אמרתי‪ ,‬זוכרת את‬
‫מועקת השיחות בפולנית שאמא ניהלה עם‬
‫נשים זרות ואני לידן‪ ,‬ילדה בודדה בבקרים‬
‫הצחים‪" .‬אשאל אותה בטלפון אם הכירה‬
‫"מעולם לא סיפרה לי אמא איך‬
‫נרצח גוטק ונתלה בפומבי‪ ,‬או‬
‫שהורידה אותו‪ ,‬למרות האיסור‪,‬‬
‫מעץ התלייה‪ ,‬כדי להביא אותו‬
‫לקבורה‪ ,‬כפי שנודע לי שנים אחרי‬
‫מותה‪ .‬ואיך הגיב אז מארק?"‬
‫את האמא שלך"‪ ,‬הציע‪" .‬כן‪ ,‬תשאל"‪.‬‬
‫ולמחרת‪ ,‬מגיע אי‪-‬מייל עם תשובה ממנו‪,‬‬
‫"אמי אמרה שהיא הכירה היטב את אמך‪ .‬גם‬
‫מצפת‪ .‬ואז אמרה‪ ,‬שהיא היתה הגננת של‬
‫האח שלך בגטו‪ .‬ובאותה ענייניות סיפרה על‬
‫המוות הנורא שלו"‪.‬‬
‫כבר בתל אביב‪ ,‬בדירתה של עוזרת הגננת‬
‫לשעבר בגן הילדים שהתארגן בגטו קרקוב‪,‬‬
‫שמעתי מפיה‪" :‬אני זוכרת טוב מאוד את‬
‫היום שבו אמא שלך הגיעה לגן‪ .‬אישה‬
‫גבוהה‪ ,‬אלגנטית‪ ,‬מחזיקה ביד את מארֶ ק‪.‬‬
‫'זה הבן שלי'‪ ,‬אמרה‪' ,‬הוא זקוק לתשומת‬
‫לב מיוחדת'‪ ,‬הוסיפה‪' ,‬עבר עליו הרבה‪ .‬אבא‬
‫שלו נרצח'‪ .‬הילד הזה לא יוצא לי מהראש"‪,‬‬
‫אמרה‪" ,‬את יודעת‪ .‬יש הרבה ילדים‪ ,‬אי‬
‫אפשר לזכור את כולם‪ .‬אבל האח שלך‪,‬‬
‫(רעדתי) לא יוצא לי מהראש‪ .‬תמיד מסודר‪,‬‬
‫גבוה מגילו‪ .‬ילד נבון מאוד‪ .‬מתפרץ לפעמים‬
‫בצחוק ולפעמים בכעס‪ .‬היה מנהיג את‬
‫כולם‪ .‬מה שאמר היו הילדים עושים אחריו"‪.‬‬
‫בת‪-‬הדודה הקשישה של אמא היא היחידה‬
‫המחזיקה עדיין משהו מזיכרו‪ .‬אולם היא‪,‬‬
‫שהיתה בין בני המשפחה הרבים שנדחקו‬
‫המשך בעמוד ‪42‬‬
‫"שמות הילדים עד גיל ‪18‬‬
‫שנספו‪ :‬מרדכי‪.‬‬
‫הגיל‪.8 :‬‬
‫המקום והזמן שנספו‪:‬‬
‫‪ ,14.5.1944‬אושוויץ"‪.‬‬
‫ארק‪.‬‬
‫מרדכי לאוב‪ָ .‬מ ֶ‬
‫‪41‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫כדי שלא נשכח‬
‫אחרי הגירוש לגטו בדירה אחת‪ ,‬ממעיטה‬
‫בדיבור‪" ,‬אני זוכרת אותו"‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬
‫"כן‪ ...‬היה ילד גבוה מגילו‪ ,‬נבון מאוד" (אותו‬
‫ביטוי)‪" ,‬אהב לצייר"‪.‬‬
‫בקופסאות קרטון בארכיון יד ושם‪ ,‬ניירות‬
‫דקיקים של העתקי נייר קופי‪ ,‬שורות‬
‫צפופות מודפסות גרמנית‪ .‬עדות שנגבתה‬
‫מאמי במפלג המשטרה לחקירות פשעי‬
‫ִ‬
‫הנאצים ועוזריהם ב‪ .1973-‬בתביעה כנגד‬
‫אחד ממפקדי גטו קרקוב היא מתארת את‬
‫האקציה‪ ,‬כפי שראתה מהמחבוא "שהכנתי‬
‫לי ולבני" בעליית גג בכיכר זגודי‪ .‬תיאורי‬
‫זוועה‪ ,‬של אנשים הנדחפים לכיכר‪ ,‬יריות‪,‬‬
‫גופות מוטלות‪ ,‬חולים מושלכים מחלונות‬
‫בית החולים לחולים במחלות כרוניות‪.‬‬
‫משפחה שהיא מכירה עוברת והנאשם מרים‬
‫לעברם אקדח‪ .‬את הירייה היא לא שומעת‪,‬‬
‫רואה רק את הגופות הצונחות‪" .‬לא יכולתי‬
‫להסתכל באופן רציף"‪ ,‬מזנקות אליי המילים‬
‫מתוך העדות‪" ,‬כי התחבאתי עם הבן שלי‬
‫ולא יכולתי לעזוב אותו"‪.‬‬
‫"אחרי שנים רבות‪ ,‬כשהגעתי אני‬
‫עם בתי הבכורה אל מה שהפך‬
‫למוזיאון אושוויץ‪ ,‬שם‪ ,‬ליד חורבות‬
‫תאי הגזים‪ ,‬אחז בי שיתוק בכל‬
‫הגוף‪ .‬במאמץ קמתי‪ ,‬פורשת אל‬
‫בין עצי הלבנה הבודדים"‬
‫ופתאום הם שם‪ .‬שניהם‪ ,‬בעליית הגג‪.‬‬
‫עם הספרונים שהכינה לו אולי מבעוד יום‪.‬‬
‫מארק‪ ,‬כבר כמעט בן שבע‪ ,‬יושב ומחבק חזק‬
‫את הדובי‪ ,‬כדי שאמא לא תשמע איך שדופק‬
‫לו הלב‪ ,‬כי בחוץ נביחות וצעקות וילדים‬
‫בוכים‪ ,‬צורחים‪ .‬לופת אותו בכל הכוח ומנסה‬
‫לסגור את האוזניים‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬מורדם כנראה בכדורי שינה‪ ,‬הוא‬
‫מצטנף בתוך תרמיל גב‪ ,‬למרות גפיו‬
‫הארוכות‪ִ ,‬מטלטל על הגב של אמא באקציה‬
‫של חיסול הגטו‪ ,‬ששיאה היה המצוד‬
‫אחרי הילדים‪ .‬נושאת אותו כך על גופה‬
‫בצעדה אל מחנה פלשוב‪ ,‬בין מעט הילדים‬
‫שהוברחו‪ .‬ואיך בבקרים‪ ,‬כשכל הנשים‬
‫טיקרַ יי‪ ,‬הוא‬
‫בש ֶ‬
‫יוצאות לעבוד במתפרה‪ְ ,‬‬
‫‪42‬‬
‫נשאר בצריף הנשים‪ ,‬אולי מארגן סביבו את‬
‫הילדים האחרים שהוברחו‪ .‬ובערב כשאמא‬
‫שבה היא תמיד מביאה משהו‪" .‬היא היתה‬
‫היחידה שסחרה בפרודוקטים‪ ,‬כי היה‬
‫לה ילד"‪ ,‬אמרה לי ֶארְ נָ ה שעבדה איתה‬
‫בשטיקריי‪ .‬ושוב חוזר הגוגל‪-‬מוגל מהביצה‬
‫שבחשה לקצף דק‪ .‬וההדים על הקאפו של‬
‫המתפרה‪ ,‬שגילה את הביצה שרגה לאוב‬
‫"סידרה" ואיך עמדה מולו‪ ,‬כשאיים שיסגיר‬
‫אותה לירייה‪ ,‬ובזקיפות הטיחה בו בפני כל‬
‫האסירות שיתבייש שהוא "בוגד בעמו"‪.‬‬
‫ומעגל של שקט מצמרר יורד סביבה‪ ,‬כמו‬
‫אז‪ ,‬פתאום באוטובוס בתל אביב‪ ,‬כשאמא‬
‫הטיחה כמה מלים בנהג "דן" שהשפיל את‬
‫ראשו בשתיקה‪" .‬הוא היה קא‪-‬פו" סיננה‬
‫שתי הברות לא מובנות כשירדנו‪.‬‬
‫עוד פגישה‪ ,‬עוד סיפור‬
‫ואז‪ ,‬אחרי שניתנה הפקודה לצוד את‬
‫הילדים שהוברחו לפלשוב‪ ,‬קראתי בתיעוד‬
‫בל ְטרינֹות‪.‬‬
‫שהילדים היו מתחבאים בבקרים ַ‬
‫(בלטירנות?‪ )...‬איך שיחקו שם? ואיך נתפסו‬
‫והועברו לקינדרהיים? והאם גם שם‪ ,‬כמעט‬
‫בן שמונה‪ ,‬התבלט מארק‪ ,‬ילד נבון‪ ,‬שובב?‬
‫האם סיפר לילדים המקיפים אותו על קרני‬
‫הירח הנושאות אותם בלילות מבעד לסדקי‬
‫הצריף ברכבת חשמלית זעירה רחוק‪-‬רחוק‬
‫מעבר ליריות‪ ,‬לנביחות הכלבים הגדולים‬
‫של אמון גת‪ ,‬לנשים הסוחבות עגלות מלאות‬
‫אבנים‪ ,‬ולריח החרוך של גופות נשרפות‪.‬‬
‫מסרבת לחשוב על מארק שנדחף עם שאר‬
‫ילדי הקינדרהיים אל תוך המשאית המכוסה‬
‫ברזנט שחור וידיהם מבצבצות מתחת ליריעה‬
‫השחורה בזעקות שהפכו לצעקה אחת‪,‬‬
‫"מאמה! מאמה!"‪ ,‬הזעקה הנבלעת בצלילי‬
‫שירי הערש הגרמניים‪ ,‬המהדהדים מהרממ‬
‫קולים שנתלו בסאדיזם מבעית על העצים‬
‫סביב לאפל פלאץ‪ ,‬מעבירים בשידור ישיר את‬
‫חגיגות יום האם בגרמניה‪ ,‬מכסים בצלילים‬
‫עליזים את צרחת עשרים אלף אסירי המחנה‬
‫ואת יריות היחידה המוגברת המקיפה אותם‬
‫במכונות ירייה‪ ,‬יורים באמהות הרצות אחרי‬
‫המשאיות השחורות הנושאות את הילדים‬
‫לאושוויץ‪ ,‬לתאי הגזים‪ .‬והשעות האחרונות‪.‬‬
‫בבני ברק‪ ,‬בדירה כבדת רהיטים‪ ,‬אני‬
‫פוגשת את אחת מתשע הנשים החרדיות‬
‫ששרדו בקבוצה עם אמא‪ ,‬החילונית היחידה‪.‬‬
‫היא מספרת‪" :‬כשהגענו לאושוויץ‪ ,‬השאירו‬
‫אותנו לילה שלם בחוץ ליד תאי הגזים‪ .‬היו‬
‫נשים שהתפללו‪ .‬היו נשים שוויתרו‪ ,‬ורצו אל‬
‫גדר התיל המחושמלת‪ .‬אמא שלך אמרה‬
‫לי‪' ,‬בואי‪ ,‬נחפש'‪ .‬לוקחת אותי אל מאחורי‬
‫תאי הגזים‪ .‬היו שם עצים‪ ,‬עצי לבנה‪ .‬והיא‬
‫חיפשה על הגזעים‪' .‬אולי מארק השאיר לי‬
‫סימן‪ .‬אולי כתב לי משהו'"‪.‬‬
‫מאמי במפלג‬
‫"עדות שנגבתה ִ‬
‫המשטרה לחקירות פשעי הנאצים‬
‫ועוזריהם ב‪ .1973-‬בתביעה‬
‫כנגד אחד ממפקדי גטו קרקוב‬
‫היא מתארת את האקציה‪ ,‬כפי‬
‫שראתה מהמחבוא 'שהכנתי לי‬
‫ולבני' בעליית גג בכיכר זגודי"‬
‫אחרי שנים רבות‪ ,‬כשהגעתי אני עם בתי‬
‫הבכורה אל מה שהפך למוזיאון אושוויץ‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ליד חורבות תאי הגזים‪ ,‬אחז בי שיתוק‬
‫בכל הגוף‪ .‬במאמץ קמתי‪ ,‬פורשת אל בין עצי‬
‫הלבנה הבודדים‪ .‬מחפשת בסחרחורת על‬
‫הגזעים‪ .‬מרחוק נשמעו קולות המבקרים‪,‬‬
‫הקבוצות‪ .‬אין אונים הוצאתי מהתיק סכין‬
‫פלסטיק‪ M .‬חרטתי על גזע עץ‪ ,‬לאט‪,M .‬‬
‫מארק‪ ,‬מאמה‪ ,‬מיכל‪ .‬כאילו כך‪ ,‬קו אחרי קו‪,‬‬
‫יהיה איתנו רגע ילד שהיה הופך ודאי לגבר‬
‫נאה עם פסוקת בשיער המאפיר כבר‪ .‬ילד‬
‫במכנסיים קצרים וכתפיות‪ ,‬עם מבט מלוכסן‬
‫מעט‪ .‬נבון‪ ,‬שובב‪ .‬מארק‪ .‬עומד לרגע בין עצי‬
‫הלבנֶ ה‪ ,‬בעשב הדק‪.‬‬
‫ביום השואה הבינלאומי‪ ,‬ב‪ 27-‬בינואר‬
‫‪ ,2012‬הוצגה באולם המבקרים של האו"ם‬
‫תערוכה שהכין מוזיאון יד ושם‪ ,‬ובה ציורים‪,‬‬
‫שירים ומשחקים של ילדים בשואה‪ .‬את‬
‫התערוכה‪ ,‬שאצרה יהודית ענבר‪ ,‬פתח‬
‫סיפורו של מארק‪ ,‬כילד שלא השאיר סימן‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬בישיבה מיוחדת במליאת האו"ם‪,‬‬
‫סופר סיפור חייו הקצרים של מארק והוקרנה‬
‫תמונתו‪ .‬אותה תמונה שהייתי מוציאה‬
‫בגניבה ובלב רועם‪ ,‬כדי להביט בילד הזר‪.‬‬
‫פניו של מארק המוקרנים לרגע בהקשר‬
‫פומבי ובינלאומי שכזה היו משב מטלטל‬
‫של נוכחות‪ ,‬מתוך תהום ההיעדר‪.‬‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫עדים דוממים ׀ סיפורם של חפצים מאוספי "יד ושם" ׀ חביבה פלד‪-‬כרמלי ׀ הוצאת יד ושם ׀ ‪ 148‬ש"ח‬
‫מרבית ניצולי השואה לא היו מודעים במשך שנים רבות לערכו הלאומי של החפץ המצוי ברשותם‪ :‬מסרק‪ ,‬גזיר‬
‫נייר‪ ,‬בובה‪ ,‬רישום או ערכת תפירה‪ .‬לדידם‪ ,‬היו חפצים אלה חלק מדרכם האישית לשימור זיכרונם של בני משפחה‬
‫שנרצחו ושל קהילה שחרבה‪ .‬צוות מחלקת החפצים של המוזיאון לתולדות השואה ב"יד ושם" יצא לא אחת‬
‫אל בתיהם של ניצולים‪ ,‬אל קרובי משפחתם של הקורבנות ואף אל אתרי רצח וגטאות באירופה‪ ,‬במטרה לחפש‬
‫פריטים אותנטיים שהם בבחינת מצבה לנספים‪ .‬החפצים הם בעיקרם יומיומיים ולכאורה חסרי חשיבות‪ ,‬אך מבעדם‬
‫משתקפות תמונות חיים של בעליהם‪ .‬בשל הנסיבות המיוחדות של השואה‪ ,‬משמעותם של החפצים הללו מועצמת‬
‫מעבר לערכם האישי וההיסטורי‪ ,‬שכן הם בבחינת עדים לדורות הבאים‪ ,‬המספרים בדממה על פיסות חיים שנקטעו‬
‫ועל רסיסי זיכרונות המבקשים להישמר‪ ,‬וככאלה יש בהם כדי להאיר פינות אנושיות ייחודיות‪ ,‬לתעדן ולהנציחן‪.‬‬
‫בראשית הייתה השואה ׀ הגות יהודית המתמודדת עם משמעות הקיום היהודי לאחר השואה ׀ משה שנר ׀‬
‫הוצאת מאגנוס‬
‫שואת העם היהודי בימי מלחמת העולם השנייה מציבה שאלות נוקבות על מהותה‪ ,‬תבניותיה וערכיה של‬
‫הציוויליזציה המערבית‪ ,‬זו שאפשרה את רצח העם היהודי והביאה לעולם את מחנות המוות‪ .‬מן ההוגה היהודי ‪ -‬בן‬
‫עם הקורבנות ‪ -‬מצופה הבנה באשר למקומו כיהודי בעולם שלאחר השואה‪.‬‬
‫הספר מביא קשת רחבה‪ ,‬מגוונת ומקיפה של תגובות הגותיות יהודיות לשואה ומציע מענים לשאלות של "צידוק‬
‫הדין"‪ ,‬למשמעות של היות יהודי לאחר השואה ולהתמודדות עם הייאוש והניהיליזם העולים מזיכרון השואה‪ .‬זיכרון‬
‫השואה מוצג בספר כצומת מרכזי במפת הדרכים של העולם היהודי בימינו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מוצגת הספרות ההגותית‬
‫האורתודוקסית‪ ,‬העושה שימוש בתבניות מסורתיות של "צידוק הדין" היהודי כדי להתמודד עם בעיות שהשואה‬
‫מעלה ולהסירן מסדר יומו של הציבור היהודי‪ .‬מנגד נחשף מגוון של מענים הגותיים המסרבים לראות בשואה חלק‬
‫מתוכנית ההשגחה האלוהית‪ .‬חלקם משרטטים השקפת עולם הומניסטית‪ ,‬לפיה העולם בו התרחשה השואה אינו‬
‫נתון להשגחה טרנסצנדנטית; האדם הוא שקובע את גורלו לטוב ולרע‪.‬‬
‫בספר נידונה בהרחבה ההגות המנסה להחזיר לעולם היהודי את אופקיו הערכיים ולהעניק משמעות מחודשת‬
‫להמשכיות יהודית‪ ,‬למרות הייאוש המבעבע בתשתית עולמם של היהודים‪.‬‬
‫נוסף על העיון הפילוסופי‪ ,‬עולות לדיון סוגיות הכרוכות בחינוך ובעיצוב תרבות הזיכרון לשואה‪ ,‬בטקסי הזיכרון ביום‬
‫השואה ובתכנים של מסעות בני הנוער למחוזות המוות היהודי באירופה‪.‬‬
‫סיפורה של מדינה במחתרת ׀ יאן קרסקי ׀ הוצאת ידיעות אחרונות‬
‫יאן קרסקי‪" ,‬האיש שניסה לעצור את השואה"‪ ,‬מתאר בספר חשוב ויוצא דופן זה את פעילותו כלוחם וכשליח בכיר‬
‫במחתרת הפולנית‪ .‬הוא מספר בסגנון מרתק על חיי היומיום בפולין המובסת‪ ,‬על משימות השליחּות הסודיות‬
‫ברחבי אירופה הכבושה‪ ,‬על בריחתו הנועזת משבי הגסטאפו‪ ,‬פגישותיו עם מנהיגי היהודים בגטו ורשה והתגנבותו‬
‫למחנה השמדה כדי להיות עד במו עיניו לזוועה‪ .‬שיאו של הספר הוא שליחותו של קרסקי לבריטניה ולאמריקה‬
‫בעיצומה של המלחמה‪ ,‬לדווח למנהיגי העולם החופשי על המתרחש בפולין ועל שואת היהודים‪" .‬סיפורה של‬
‫מדינה במחתרת" התפרסם בארצות הברית עוד לפני תום המלחמה ועורר שם הד עצום‪ .‬לאחרונה ראה אור מחדש‬
‫באנגלית ובצרפתית‪.‬‬
‫קרסקי‪ ,‬פולני קתולי‪ ,‬הוא מגיבורי המאבק הפולני בנאצים ומן הבודדים שראו לעצמם חובה לסייע בכל דרך גם‬
‫לבני ארצם היהודים‪ .‬על גבורתו בתקופת המלחמה קיבל את תואר "חסיד אומות העולם"‪ ,‬אזרחות כבוד של מדינת‬
‫ישראל ואת העיטור האמריקאי הגבוה ביותר ‪ -‬מדליית החירות הנשיאותית‪.‬‬
‫עדותו של קרסקי‪ ,‬בספר זה ובראיון המפורסם עימו בסרט "שואה" של קלוד לנצמן‪ ,‬הייתה למכרעת בהבנת אחת‬
‫הסוגיות המטרידות ביותר של המלחמה‪ :‬תגובתן או חוסר תגובתן של בעלות הברית למאורעות השואה‪.‬‬
‫‪ B-94‬כל עוד רוחי בי ׀ יצחק מנדל בורנשטיין ׀ הוצאת צבעונים ׀ ‪ 69‬ש"ח‬
‫אוטוביוגרפיה של יליד העיירה שצ'קוצ'יני שבפולין בשנת ‪ .1924‬הספר מתאר את החיים היהודיים בעיירה לפני‬
‫מלה"ע‪ ,‬את סיפור הישרדותו של המחבר ב ‪ 6‬מחנות ריכוז‪ ,‬בהם אושוויץ‪-‬בירקנאו וגונצקירכן‪ ,‬ואת מסע השורשים‬
‫שלו בשנת ‪.2004‬‬
‫‪43‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬
‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‬
‫‪03-6884928‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫רחוב לוינסקי ‪68‬‬
‫ת"א ‪6685512‬‬
‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬
‫משה מצא ‪ -‬סגן‬
‫‪nitsoleyavan@gmail.com‬‬
‫‪03-6183784‬‬
‫‪03-5795101‬‬
‫רחוב נועם אלימלך ‪9‬‬
‫בני ברק ‪5154621‬‬
‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו”ר‬
‫‪02-6231810‬‬
‫ת‪.‬ד‪71197 .‬‬
‫ירושלים ‪9171102‬‬
‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‪ ‬‬
‫שמאי קינן‪ -‬סגן‬
‫‪hechaloffice@bezeqint.net‬‬
‫רחוב ארנון ‪12‬‬
‫ת"א ‪6345514‬‬
‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪bukovina@elibuko.co.il‬‬
‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫ציפי קרליץ – סגן‬
‫‪wolyn@wolyn.org.il‬‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫א‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה ‪ -‬ישראל‬
‫‪09-7469606 ‬‬
‫‪09-7469606‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 715 .‬‬
‫רעננה ‪4310602‬‬
‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪bestuuraj1@ajalah.com‬‬
‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬
‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬
‫‪03-5616706 ‬‬
‫‪03-5408662‬‬
‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬
‫ת"א ‪1615102‬‬
‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬
‫מיקי קנטור‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪mickey@kantorland.com‬‬
‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬
‫‪02-6241724‬‬
‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬
‫‪03-6093476 ‬‬
‫‪03-6951310 ‬‬
‫ת‪.‬ד‪23574 .‬‬
‫ת"א ‪6123402‬‬
‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬
‫מרק ריבק‪ -‬סגן‬
‫‪valk@012.net.il‬‬
‫ארגון עולמי של יהודי בוקובינה‬
‫‪03-5226619‬‬
‫‪03-5270965‬‬
‫‪03-5226619‬‬
‫איגוד יוצאי ליטא‬
‫‪03-6964812 ‬‬
‫‪03-6954821‬‬
‫שד’ דוד המלך ‪ 1‬‬
‫ת"א ‪6495301‬‬
‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬
‫‪litjews@bezeqint.net‬‬
‫ארגון עולמי של יוצאי ווהלין‬
‫‪03-5717621 ‬‬
‫‪03-7321605‬‬
‫היכל יהדות ווהלין‪ ,‬‬
‫רחוב כורזין ‪10‬‬
‫גבעתיים ‪5358314‬‬
‫איגוד יוצאי מרכז קהילות אירופה‬
‫(צנטרה)‬
‫‪02-6233225 ‬‬
‫‪02-6233226‬‬
‫רחוב המלך ג’ורג’ ‪58‬‬
‫ת‪.‬ד‪7440 .‬‬
‫ירושלים ‪9107302‬‬
‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר ‪ ‬‬
‫אורי קלרמן‪ -‬סגן‬
‫‪synagog@netvision.net.il‬‬
‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬
‫השואה והמרד ע"ש יצחק כצנלסון‬
‫‪ 04-9958020‬‬
‫‪ 04-9958021‬‬
‫‪04-9958007‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי‬
‫‪25220‬‬
‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫ד"ר ענת לבינה ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪ttalias@gfn.org.il‬‬
‫איחוד עולי בולגריה‬
‫‪03-6810113‬‬
‫‪03-6833738‬‬
‫‪03-6810024‬‬
‫רחוב הנשיא ‪26‬‬
‫קריית אונו ‪5557026‬‬
‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬
‫‪oleibulgaria2@gmail.com‬‬
‫דור ההמשך של יוצאי מקדוניה‬
‫‪02-6523863‬‬
‫‪02-6523863‬‬
‫אלה ‪ -‬מרכז לסיוע נפשי חברתי‬
‫ליוצאי הולנד וקרוביהם‬
‫‪03-6910921 ‬‬
‫‪03-6951574‬‬
‫רחוב יגאל אלון ‪ 157‬‬
‫ת”א ‪6744365‬‬
‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫בני לייזר ‪ -‬מנכ"ל משותף‬
‫יעלה כהן ‪ -‬מנכ"ל משותף‬
‫‪elah@elah.org.il‬‬
‫רחוב הברון הירש ‪7‬‬
‫קריית משה‬
‫ירושלים ‪961487‬‬
‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫משה טסטה – סגן‬
‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬
‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי מורשת‬
‫השואה והגבורה‬
‫‪ 02-6443822‬‬
‫‪ 077-5313493‬‬
‫‪02-6443822‬‬
‫ת‪.‬ד‪3477 .‬‬
‫ירושלים‪9103401‬‬
‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬
‫‪dorot_hemshech@walla.co.il‬‬
‫‪ssorek@zahav.net.il‬‬
‫ארגון‪ ‬נפגעי הנאצים‬
‫‪03-6134971‬‬
‫‪03-6134969‬‬
‫רחוב ז’בוטינסקי ‪138‬‬
‫ר"ג ‪5260208‬‬
‫צחי מלמד‬
‫‪tsahi@inpo.org.il‬‬
‫הארגון הארצי של אסירי הנאצים‬
‫לשעבר (ירושלים)‬
‫‪ 02-6255131‬‬
‫‪ 02-5660340‬‬
‫‪02-6255131‬‬
‫רחוב ש"ץ ‪5‬‬
‫ירושלים ‪9426705‬‬
‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪wieselmordechai@walla.com‬‬
‫רחוב הדדי ‪4‬‬
‫אור יהודה ‪6020272‬‬
‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪luv@bezeqint.net‬‬
‫‪kahaolon@bezeqint.net ‬‬
‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬
‫‪msafed1@safed.org.il‬‬
‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬
‫המחתרות והגטאות‬
‫‪44‬‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫‪ 03-5270231‬‬
‫‪ 03-5279568‬‬
‫רחוב המסגר ‪55‬‬
‫ת"א ‪6721707‬‬
‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬
‫‪partizani@bezeqint.net‬‬
‫הארגון העולמי של יהודים יוצאי‬
‫לוב‬
‫‪03-5336268 ‬‬
‫‪03-5333456 ‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת‪.‬ד‪.‬‬
‫‪20288‬‬
‫ת"א ‪6120201‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬
‫הארגון של אסירי הנאצים לשעבר‬
‫(ת"א)‬
‫‪03-5609296‬‬
‫‪03-9504464‬‬
‫ת‪.‬ד‪8425 .‬‬
‫ראשל"צ ‪7518301‬‬
‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת‪.‬ד‪.‬‬
‫‪20288‬‬
‫ת"א ‪6120201‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬
‫הוועד המרכזי ליוצאי אוסטריה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5235853‬‬
‫‪03-5243815 ‬‬
‫רחוב לוי יצחק ‪6‬‬
‫ת‪.‬ד‪16457 .‬‬
‫ת"א ‪6116302‬‬
‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬
‫‪cp@bezeqint.net‬‬
‫חנה אברוצקי – יו"ר‬
‫‪avruzkyn@walla.com‬‬
‫העמותה להצבת יד לזכר קורבנות‬
‫לנדסברג ‪ -‬קאופרינג דאכאו‬
‫‪ 09-9584037‬‬
‫‪054-4683331‬‬
‫‪09-9580171‬‬
‫הזורע ‪77‬‬
‫כפר שמריהו ‪4691000‬‬
‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫אבא נאור‪ -‬סגן‬
‫‪uchanoch@zahav.net.il‬‬
‫הפדרציה העולמית של הקהילות‬
‫הספרדיות‬
‫‪02-6523971 ‬‬
‫‪02-6523971 ‬‬
‫המשוררת רחל ‪10‬‬
‫ירושלים ‪9634812‬‬
‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬
‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬
‫רחוב תובל ‪5‬‬
‫ת‪.‬ד‪7197 .‬‬
‫ת"א ‪6107121‬‬
‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫רוני קלינסקי ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪info@k-shoa.org‬‬
‫‪03-5273564 ‬‬
‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬
‫יהודים בצבאות פולין‬
‫‪03-5614411‬‬
‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬
‫המלחמה בנאצים‬
‫‪ 03-5614411‬‬
‫‪03-5625983‬‬
‫‪03-5613187 ‬‬
‫ארגון יוצאי ורשה‬
‫‪ 09-7673297‬‬
‫‪09-7657629 ‬‬
‫רחוב פיכמן ‪8‬‬
‫ת"א ‪6902707‬‬
‫ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי וילקי‬
‫‪050-5231091 ‬‬
‫‪08-9407114‬‬
‫רחוב תל אביב ‪23‬‬
‫נס ציונה ‪7408523‬‬
‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪av-al@zahav.net.il‬‬
‫ארגון יוצאי לודז’‬
‫‪03-5241833 ‬‬
‫‪03-5248137‬‬
‫רחוב קפלן ‪17‬‬
‫ת"א ‪6773418‬‬
‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‬
‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור ההמשך‬
‫‪lodz_isr@zahav.net.il‬‬
‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬
‫‪03-6412694‬‬
‫‪03-5270919‬‬
‫רחוב בראזני ‪3/20‬‬
‫ת"א ‪6912103‬‬
‫אברהם גרין ‪ -‬יו”ר‬
‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬
‫‪09-9579520‬‬
‫‪09-9579540‬‬
‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬
‫ת”א ‪6117102‬‬
‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪lili@lyhaber.com‬‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫‪03-6090866‬‬
‫‪ 03-6968294‬‬
‫‪03-5162172 ‬‬
‫רחוב ביאליק ‪45‬‬
‫ר"ג ‪5246108‬‬
‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬
‫אלפרד וייספלר‪ -‬סגן‬
‫‪cjews@zahav.net.il‬‬
‫ארגון לעובדי כפייה תחת שלטון‬
‫הנאצים‬
‫‪03-6390070 ‬‬
‫‪03-5375598‬‬
‫רחוב המסגר ‪55‬‬
‫ת"א ‪3721707‬‬
‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬
‫יחיאל פרנקל – סגן‬
‫‪ioktn@013.net‬‬
‫התאחדות עולי הונגריה‬
‫‪03-6917121‬‬
‫‪ 03-6916115‬‬
‫‪03-6095937‬‬
‫רחוב תובל ‪5‬‬
‫ת"א ‪6107212‬‬
‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬
‫יוסף בר יואל ‪ -‬סגן יו"ר‬
‫‪olehungaria@gmail.com‬‬
‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬
‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬
‫‪03-6121533 ‬‬
‫‪03-7513352‬‬
‫רחוב ביאליק ‪125‬‬
‫ר"ג ‪5252317‬‬
‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬
‫‪yakil@bezeqint.net‬‬
‫התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר‬
‫‪050-3556841‬‬
‫‪050-3556842‬‬
‫‪077-5347434‬‬
‫רחוב המסגר ‪55‬‬
‫ת"א ‪6721707‬‬
‫משה בן שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫מרים אביעזר – סגן‬
‫‪hitahdut@gmail.com‬‬
‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5172792 ‬‬
‫‪45‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫התאחדות עולי רומניה בישראל‬
‫‪03-5466502 ‬‬
‫‪03-5468444‬‬
‫רחוב אלכסנדר ינאי ‪3‬‬
‫ת"א‪6238203 ‬‬
‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬
‫שלמה אברמוביץ – סגן‬
‫‪olerom11@bezeqint.net‬‬
‫חזית הכבוד‬
‫‪ 054-5260036‬‬
‫‪054-7503449‬‬
‫‪02-6254649‬‬
‫רחוב עולי הגרדום ‪221/4‬‬
‫ת‪.‬ד‪12223 .‬‬
‫ירושלים ‪9112101‬‬
‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬
‫אברהם שרנפולסקי – סגן‬
‫‪avrom31@012.net.il‬‬
‫יד לעד "בית" העדות למורשת‬
‫הציונות הדתית והשואה‬
‫‪08-8532332‬‬
‫‪08-8535687‬‬
‫ניר גלים‬
‫‪7924500‬‬
‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬
‫אריאל בריח‪-‬סגן‬
‫‪ariel@beit-haedut.org.il‬‬
‫ילדות אבודה‬
‫‪054-2233354‬‬
‫‪03-5494759‬‬
‫מוריה ‪36‬‬
‫רמת השרון ‪4722852‬‬
‫אשר בלומברגר ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪blumi@inter.net.il‬‬
‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית של‬
‫ילדים שאותרו בצרפת בימי‬
‫השואה‬
‫‪02-5612207‬‬
‫‪02-5662021‬‬
‫ת‪.‬ד‪728 .‬‬
‫עמק רפאים ‪43‬‬
‫ירושלים ‪9100701‬‬
‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬
‫‪aloumim@gmail.com‬‬
‫עמותה לשימור ולטיפוח מורשת‬
‫יהדות רודוס ‪ -‬דור ההמשך‬
‫‪02-6417589 ‬‬
‫‪02-6417589‬‬
‫רחוב משה קול ‪20‬‬
‫ירושלים ‪9371526‬‬
‫מריו סיריאנו ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫עזרא טל – סגן‬
‫‪leomar@netvision.net.il‬‬
‫‪ ‬‬
‫ת‪.‬ד ‪ 51246‬‬
‫ת"א ‪6527622‬‬
‫מים גרייבר‪ -‬יו"ר‬
‫‪yeshcons@smile.net.il‬‬
‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬
‫‪02-6222223‬‬
‫‪02-6223022‬‬
‫ת‪.‬ד‪2947 .‬‬
‫ירושלים ‪9102802‬‬
‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫מירי אופן – סגן‬
‫‪obi@obi-il.org‬‬
‫עמותת ניצולי היהודים ממחנות‬
‫ריכוז ראוונסבריק וזקסנהאוזן‬
‫בישראל‬
‫‪09-9541141‬‬
‫‪072-2766208‬‬
‫רחוב החלוץ ‪28‬‬
‫הרצליה ‪4679530‬‬
‫מנחם טאוב‪ -‬יו"ר‬
‫אמי ארבל – סגן‬
‫‪emmie@netvision.net.il‬‬
‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬
‫והגטאות בישראל‬
‫‪04-8705367 ‬‬
‫‪04-8705367‬‬
‫ת‪.‬ד‪866 .‬‬
‫קריית מוצקין ‪2610801‬‬
‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫דויד טורבקין – סגן‬
‫‪ gitako@walla.com ‬‬
‫עמותת רננה‬
‫‪03-6816431 ‬‬
‫‪03-6836457‬‬
‫רחוב העלייה ‪ 46‬א’‬
‫ת"א ‪6606226‬‬
‫סמירטה גרוסמן ‪ -‬יו”ר‬
‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת יהדות‬
‫טוניסיה‬
‫‪09-8622808 ‬‬
‫‪09-86222808‬‬
‫רחוב מקדונלד ‪26‬‬
‫ת‪.‬ד‪1738 .‬‬
‫נתניה ‪4211602‬‬
‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫אנדריי הטל – סגן‬
‫‪merkazamit@netvision.net.il‬‬
‫‪ 02-6250634‬‬
‫‪ 03-5665701‬‬
‫‪02-6250669‬‬
‫רחוב הלל ‪23‬‬
‫ירושלים ‪9458123‬‬
‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬
‫דן וולדמן ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪amcha@amcha.org‬‬
‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬
‫‪03-6240919‬‬
‫‪03-5617586‬‬
‫‪03-5613068‬‬
‫שד’ יהודית ‪10‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 57271 .‬‬
‫ת"א ‪6157102‬‬
‫חנוך וייסברג ‪ -‬יו”ר‬
‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיין‬
‫‪04-6369515‬‬
‫‪04-6369793‬‬
‫גבעת חיים איחוד‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר ‪3893500‬‬
‫תאומי מנגלה‬
‫‪03-6421662 ‬‬
‫‪03-5372865‬‬
‫רחוב הקוממיות ‪38‬‬
‫ת"א ‪6901107‬‬
‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬
‫‪yonalax@gmail.com‬‬
‫התאחדות עולי רומניה חיפה‬
‫(ארגון משקיף)‬
‫‪04-8640502‬‬
‫‪04-8645084‬‬
‫רחוב נורדאו ‪10‬‬
‫ת‪.‬ד‪4721 .‬‬
‫חיפה ‪3104701‬‬
‫ארנה קרצר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪vekretzer@gmail.com‬‬
‫עמותת יוצאי הונגריה המורחבת‬
‫ירושלים (ארגון משקיף)‬
‫‪02-6237544‬‬
‫‪02-6235064‬‬
‫רחוב המלך ג'ורג ‪16‬‬
‫ירושלים ‪9422915‬‬
‫אסתר מירון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪ester7@netvision.net.il‬‬
‫ארגון ניצולי טרנסניסטריה‬
‫(ארגון משקיף)‬
‫‪03-6131383‬‬
‫‪03-6131383‬‬
‫רחוב הלפיד ‪3‬‬
‫רמת גן ‪5257303‬‬
‫שפי מאיר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪dmaian@walla.co.il‬‬
‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬
‫ניצולי שואה‬
‫עמך‬
‫‪46‬‬
‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪ nfo@bterezin.org.il‬‬
‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬
‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬
‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬
‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬
‫טל‪03-6243343 :‬‬
‫פקס‪03-5613884 :‬‬
‫מייל‪Merkaz1116@gmail.com :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬
‫‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬
‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬
‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬
‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬
‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬
‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬
‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬
‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬
‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬
‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬
‫עמך‬
‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬
‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של‬
‫ניצולי השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים‬
‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים‬
‫‪ 91029‬טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03- :‬‬
‫‪ 5665701-4‬פקס‪03-5660817 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬
‫בנאצים ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬
‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬
‫מממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא‬
‫נתבע מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה‬
‫הנזקקים‪ .‬מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות‬
‫ מאפשרת פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר‬‫כתוצאה מרדיפות הנאצים והם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי‬
‫בגין סבלם‪ ,‬במסגרת חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬
‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬
‫מדינת ישראל ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬
‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬
‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי וניתנים לפי פניה‬
‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬
‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים‬
‫בישראל‪ ,‬לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪.‬‬
‫החברה קוראת ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת‬
‫באתר האינטרנט כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם‬
‫הטוען לזכאות בנכס הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר‬
‫להניח שהיה בבעלות נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪,‬‬
‫מתבקש להגיש לחברה בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬
‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬
‫‪47‬‬