ונשמרתם בדרכים - מדריך זה"ב תורני למשפחה

Transcription

ונשמרתם בדרכים - מדריך זה"ב תורני למשפחה
‫ונשמרתם‬
‫בדרכים‬
‫מדריך זה"ב תורני למשפחה‬
‫‪2‬‬
‫מהדורה שניה – אדר א' תשע"ד‬
‫הפקה‪ :‬ארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫עריכה‪ :‬אשר מורסקי‬
‫הגהה‪ :‬ח‪ .‬צח‬
‫עיצוב‪ :‬טקסטורה ‪80-8562670‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון 'חיים בדרכים' ע"ר מלכ"ר ‪70-876677-5‬‬
‫מייל הזה"ב‪chaim-b@bezeqint.net :‬‬
‫טל‪8567-68-78-88 :‬‬
‫פקס‪8567-088-080 :‬‬
‫כתובת‪ :‬נתיבות המשפט ‪ 81/00‬מודיעין עילית ‪5002201‬‬
‫לתרומות (בלבד)‪876-062-16-68 :‬‬
‫ניתן להדפיס את החוברת לשימוש ביתי ואישי בלבד‬
‫מוסדות המעוניינים להדפיס את המדריך‪ ,‬ישלחו בקשה בכתב לארגון בציון פרטיהם‬
‫להצטרפות למשפחת חיים בדרכים‬
‫לקבלת העלון "ונשמרתם"‪ ,‬וחומרי זה"ב תורניים ומקצועיים המתאימים למשפחה‪,‬‬
‫במייל‪ ,‬ללא עלות‪,‬‬
‫שילחו בקשה למייל הזה"ב‪.‬‬
‫כאשר אתה זקוק לכסא בטיחות להסעת ילדך בשלום‪,‬‬
‫או כשהרצון להציל חיים של ילד בוער בך ‪-‬‬
‫ואתה מעונין לתרום כסא בטיחות לרשת הגמחי"ם‬
‫צור עימנו קשר‪:‬‬
‫‪5670-05-05-55‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪1‬‬
‫הורים ומחנכים יקרים‬
‫לפני מספר שנים‪ ,‬כאשר נכנסנו אל גדולי ישראל זללה"ה ויבלחט"א לקבל הוראות בנושא‬
‫הזהירות בדרכים‪ ,‬נפלאנו לראות את תמימות הדעים השוררת בין כל גדולי ישראל‪ ,‬אשר‬
‫כולם פה אחד הורו ששמירת הנפש וזהירות בדרכים הוא חיוב על פי תורה והלכה‪ ,‬ומן‬
‫החמורות!‬
‫מאז ועד עתה‪ ,‬בס"ד‪ ,‬אנו עושים מאמצים גדולים להטמיע את דברי גדולי ישראל בקרב‬
‫הציבור ע"י פעולות הסברה מגוונות‪.‬‬
‫גולת הכותרת עליו מבוססת פעילות הארגון‪ ,‬היא ללא ספק ספר ההלכה 'נתיבות חיים' על‬
‫הלכות שמירת הנפש בדרכים‪ ,‬שבהסכמת כל גדולי התורה והחסידות‪ ,‬הכולל בקרבו אוצר‬
‫בלום וייחודי של הלכות‪ ,‬פסקים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬עיוני הלכה‪ ,‬תשובות הפוסקים‪ ,‬סיפורים ועובדות‬
‫על גדולי ישראל ועוד‪.‬‬
‫כעת אנו שמחים להגיש בפניכם את המדריך החדש "ונשמרתם בדרכים ‪ -‬מדריך זה"ב תורני‬
‫למשפחה"‪ ,‬מתוכו תוכלו ללמד את ילדכם היקרים את הלכות וכללי הזהירות בדרכים‪.‬‬
‫המדריך נכתב בשפה השווה לכל נפש‪ ,‬על מנת להקל על ההורים והמלמדים בהעברת‬
‫החומר (עם הגילאים הקטנים ניתן ללמוד חלקים קלים המתאימים לרמתם)‪.‬‬
‫אנו ממליצים ללמוד עם הילדים מדי יום עמוד אחד מתוך המדריך‪ ,‬סביב השולחן באווירה‬
‫משפחתית‪.‬‬
‫אנו תפילה שעל ידי לימוד הלכות וכללי הזה"ב עם ילדינו‪ ,‬נזכה לגדלם לחיים טובים בריאים‬
‫ומאושרים ללא כל פגע ומקרה רע‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפונו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ארגון חיים בדרכים‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪6‬‬
‫תוכן‬
‫פרק א ‪ -‬בטיחות בדרכים בהלכה‬
‫פרק ב ‪ -‬הכרת הסביבה ותנאי הדרך ‪ -‬מושגי יסוד‬
‫פרק ג ‪ -‬ידע מציל חיים‬
‫פרק ד ‪ -‬כללי בטיחות בדרכים ‪ -‬מהלכה למעשה‬
‫פרק ה ‪ -‬הפעלות‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪7‬‬
‫פרק א‬
‫בטיחות בדרכים בהלכה‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪6‬‬
‫בטיחות בדרכים בהלכה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.7‬‬
‫דעת תורה והלכה ממרנן גדולי ישראל‬
‫דברי קודש מכ"ק מרנן האדמורי"ם‬
‫מצות חינוך הילדים‬
‫מצות שמירת הנפש בדרכים‬
‫מצוות נוספות התלויות בדרך‬
‫מידות טובות וערכים ככלים לחיזוק מצוות שמירת הנפש בדרכים‬
‫‪ .1‬דעת תורה והלכה ממרנן גדולי ישראל‬
‫דעת תורה והלכה ממרנן גדולי ישראל‪ ,‬על מצות שמירת הנפש וחובת קיום כללי הזהירות בדרכים‪.‬‬
‫מתוך הספר 'נתיבות חיים' ‪ -‬הלכות שמירת הנפש בדרכים‪:‬‬
‫מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪" :‬יש‬
‫לשמור על כל תקנות התנועה‪,‬‬
‫בין של רכבים בין של הולכי‬
‫רגל‪ ,‬כיון שזה טובת הציבור"‪.‬‬
‫עוד אמר‪" :‬חייבים לעשות‬
‫ולפעול במה שאפשר על מנת‬
‫להציל נפשות"‪.‬‬
‫מרן הגר"ע יוסף זצ"ל‪" :‬כהן‬
‫שהיה נוהג ברכב וגרם לאבדן‬
‫נפש מישראל מחמת שנהג‬
‫במהירות מופרזת‪ ,‬או מפני‬
‫שלא ציית לתמרור‪ ,‬או שעבר‬
‫עבירה אחרת על חוקי‬
‫התנועה‪ ,‬הרי שגגתו עולה זדון‪,‬‬
‫ונפסל לעלות לדוכן ולישא‬
‫כפיו בברכת כהנים‪ ,‬לפי שאין‬
‫קטיגור נעשה סניגור"‪.‬‬
‫מרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל‪:‬‬
‫"חובה להזהיר גדולים על‬
‫הקטנים‪ ,‬ולהראות דוגמא‬
‫נכונה‪ ,‬ולא ח"ו להפך‪ .‬ומי‬
‫שמזלזל בהלכות אלו עלול‬
‫לעבור על מצות 'ונשמרתם‬
‫מאד לנפשותיכם'‪ ,‬ועל 'לא‬
‫תעמוד על דם רעך'"‪.‬‬
‫מרן הגרמי"ל ליפקוביץ זצ"ל‪:‬‬
‫"ודאי שחובת הנהג ליזהר כפי‬
‫שהתורה דורשת‪ .‬וכן הולכי‬
‫הרגל חובתם להיזהר בדרכים"‪.‬‬
‫מרן הגר"ש ואזנר שליט"א‪:‬‬
‫"יש צורך בהעמדת דעת‬
‫ההלכה בזה על תילה על מנת‬
‫לשרש טעויות נפוצות שיש‬
‫אצל לא מעט אנשים בענין‬
‫זה"‪" .‬מצוה לעורר ולהוכיח‬
‫לאדם שלא ציית לתקנות‬
‫[התנועה] שנעשו לטובתו‬
‫ולטובת הציבור כולו‪ ,‬שעל ידי‬
‫דרכיו הבלתי ישרים‪ ,‬מביא את‬
‫עצמו ואת אחרים לידי סכנה"‪.‬‬
‫שטיינמן‬
‫הגראי"ל‬
‫מרן‬
‫שליט"א‪" :‬כל אב צריך לשבת‬
‫יחד עם ילדיו‪ ,‬על מנת ללמד‬
‫אותם את הזהירות שצריך‬
‫להיזהר בדרכים"‪.‬‬
‫מרן הגרי"ט ווייס שליט"א ‪-‬‬
‫גאב"ד ה'עדה החרדית'‪:‬‬
‫"בדבר זה‪ ,‬חוקי התנועה של‬
‫המדינות מתאים עם חוקי‬
‫התורה‪ ,‬והחוקים הללו זה‬
‫ההלכה‪ ,‬וחובה לקיימם!"‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪5‬‬
‫מרן הגר"נ קרליץ שליט"א‪:‬‬
‫שמירת הנפש וזהירות בדרכים‬
‫היא קיום מצווה דאורייתא‬
‫כמו 'ברכת המזון'‬
‫מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א‪:‬‬
‫"כל המכניס את אחרים או את‬
‫עצמו לידי סכנה‪ ,‬עובר על‬
‫מצות לא תעשה דאורייתא ‪-‬‬
‫'השמר לך ושמור נפשך מאד'‬
‫ועל הלאו 'לא תשים דמים‬
‫בביתך'‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ם"‬
‫הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי‬
‫שליט"א‪" :‬קיימא לן‪' ,‬כל‬
‫הדרכים בחזקת סכנה'‪ ,‬כל‬
‫שכן וקל וחומר אלף פעמים‬
‫בזמנינו שנתחדשו הרכבים‬
‫והמכוניות המהירות‪ ,‬ונכלל‬
‫מאד‬
‫ונשמרתם‬
‫במצות‬
‫שבתורתנו‬
‫לנפשותיכם‬
‫הקדושה"‪" .‬לכל הפחות את‬
‫הכללים שקבעו המומחים‬
‫בדבר‪ ,‬יש לקיים‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שהמחמיר תבוא עליו ברכת‬
‫טוב"‪.‬‬
‫מרן הגאון רבי שמעון בעדני‬
‫שליט"א‪ :‬יש החושבים שאין‬
‫צריך לשמור על תקנות‬
‫התנועה‪ ,‬היות וזה לא חוקים‬
‫של התורה אלא של המדינה‪.‬‬
‫זה ממש לא נכון! מי שקבע‬
‫את התקנות הללו הם אנשים‬
‫המומחים לסכנות‪ .‬וזה עצמו‬
‫תורה והלכה‪ ,‬שהרי שמירה‬
‫מסכנות זה מצוה דאורייתא‬
‫מאד‬
‫"ונשמרתם‬
‫של‬
‫לנפשותיכם!"‬
‫‪ .2‬דברי קודש מכ"ק מרנן האדמורי"ם‬
‫מובאות מתוך הספר 'נתיבות חיים'‪:‬‬
‫מרן אדמו"ר ה'בית ישראל'‬
‫מגור זצ"ל‪" :‬בכביש יש‬
‫להקפיד על משמעת‪ ,‬צייתנות‬
‫וסבלנות" ('נתיבות חיים' עמ'‬
‫תרסט)‪.‬‬
‫ה'משנה‬
‫מרן אדמו"ר מאונגוואר זצ"ל בעל ִ‬
‫הלכות'‪" :‬בעניני נפשות צריך זהירות יתירה‪,‬‬
‫ולימוד הלכותיה מזמן לזמן‪ .‬ומי שמזלזל בזה‬
‫ומורה היתר לעצמו‪ ,‬מכין אותו 'מכת מרדות'‬
‫כמבואר בשולחן ערוך"‪.‬‬
‫מרן אדמו"ר מערלויא שליט"א‪ :‬משמו של‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זצ"ל‪" :‬על‬
‫חוקי התנועה צריך לשמור כמו על עשרת‬
‫הדברות"‪.‬‬
‫מבעלזא‬
‫אדמו"ר‬
‫מרן‬
‫שליט"א‪ :‬אין שום ספק שזהו‬
‫נושא חשוב‪ ,‬ולואי שכל הולכי‬
‫הרגל יזהרו כפי הצריך‪.‬‬
‫מויזניץ‬
‫אדמו"ר‬
‫מרן‬
‫שליט"א‪" :‬יש להחדיר זאת‪,‬‬
‫ולשנן בקרב הציבור כולו‪,‬‬
‫ששמירת הנפש והזהירות‬
‫בדרכים‪ ,‬הוא מחובת כל‬
‫אחד‪ ,‬וכמו שהעמיסו בקרא‬
‫ד'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'‪ .‬וכיון שנאמר‬
‫בקרא הלשון 'מאד'‪ ,‬חלה חובה על כל אחד‬
‫להיזהר בזהירות כפולה ומכופלת‪ ,‬כבכל‬
‫מקום שכתוב בקרא 'מאד'"‪.‬‬
‫מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א‪:‬‬
‫"בציבור היראים‪ ,‬לשמור על‬
‫התנועה‬
‫של‬
‫הכללים‬
‫והזהירות בכביש‪ ,‬צריך‬
‫להיות יותר חמור! שהרי‬
‫אנחנו יודעים מה זה נפש‬
‫מישראל‪ ,‬מה זה לשמור על עצמך ועל‬
‫אחרים!" "חובה לשמור על חוקי התנועה‪ .‬אין‬
‫בזה שאלה כלל! מי יכול להגיד אחרת?! אלו‬
‫דברים ברורים!"‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪0‬‬
‫‪ .3‬מצות חינוך‬
‫כהורים וכמחנכים אנו שואפים להקנות לילדינו מקטנותם את המצוות והמידות הטובות‪ ,‬עמם הם‬
‫יצעדו ויעלו מעלה מעלה בדרך העולה בית ה'‪ ,‬כפי שנאמר "חנוך לנער על פי דרכו‪ ,‬גם כי יזקין לא‬
‫יסור ממנה" (משלי)‪.‬‬
‫וכמו שאמר הקב"ה לאברהם אבינו‪" :‬כִּ י יְ ַד ְע ִּתיו (לשון חיבה) לְ ַמ ַען ֲא ֶׁשר יְ ַצוֶׁ ה ֶׁאת ָּבנָּ יו וְ ֶׁאת ֵּביתֹו‬
‫ַא ֲח ָּריו וְ ָּש ְמרו ֶׁד ֶׁרְך ה'" (בראשית יח)‪.‬‬
‫ככל מצוות התורה שאנו עמלים להנחילם לילדינו‪ ,‬כך אנו גם עמלים להנחיל לילדינו את מצות‬
‫שמירת הנפש והלכותיה וכל הנוגע לקיום מצוה זו בדרכים‪ ,‬כלליה ופרטיה‪ ,‬כפי שפסק הרמב"ם‬
‫בהלכות שמירת הנפש פרק י"א‪ ,‬וכמבואר להלכה בשולחן ערוך חלק חושן משפט סימן תכ"ז‪.‬‬
‫מצות חינוך‪ ,‬היא מצוה המוטלת מן התורה על כל אב ואם בישראל‪ ,‬ובכללה על המחנכים ‪ -‬כשלוחי‬
‫ההורים‪ .‬כהורים וכמחנכים מוטלת עלינו חובת מצות חינוך‪ ,‬להזהיר את הילדים ולהרחיקם מסכנות‪,‬‬
‫וללמדם את ההלכות ואת כללי הזהירות הנדרשים לקיום מצוה זו‪.‬‬
‫וכפי שכותב מרן הגר"ש ואזנר שליט"א (שבט הלוי י‪ ,‬רצה‪ ,‬בענין עישון הסיגריות)‪:‬‬
‫"על ההורים ומורים ומחנכים מוטל חוב גמור על פי התורה למנעם מזה"‪.‬‬
‫הדברים הובאו בספר ההלכה 'נתיבות חיים' שער ב סעיפים ג‪-‬ד‪.‬‬
‫‪ .0‬מצות שמירת הנפש בדרכים‬
‫במצות שמירת הנפש כלולים מספר מצוות שהנזהר בדרכים מקיימם‪.‬‬
‫אלו הן מצוות שמירת הנפש מן התורה‪:‬‬
‫‪' ‬ונשמרתם מאד לנפשותיכם'‪.‬‬
‫‪' ‬השמר לך ושמור נפשך מאד'‪.‬‬
‫‪' ‬וחי בהם'‪.‬‬
‫הנזהר בדרכים מכל סכנה‪ ,‬מקיים שלוש מצוות אלו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המכניס את עצמו לסכנה‪ ,‬עובר על שלוש מצוות אלו ('נתיבות חיים' שער ב פרק ב‬
‫סעיפים א‪-‬ב)‪.‬‬
‫כאשר הילד מפנים‪ ,‬שזהירות בדרכים היא מצוה הכוללת שלש מצות מן התורה‪ ,‬וכי הזהירות‬
‫בדרכים היא למעשה קיום רצון ה'‪ ,‬ככל מצוות התורה‪ ,‬כציצית‪ ,‬כתפילין‪ ,‬כשבת כאכילת מצה ועוד‪,‬‬
‫התייחסותו לנושא‪ ,‬והקפדתו על הכללים תהיה בהתאם‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪8‬‬
‫‪ .0‬מצוות נוספות התלויות בדרך‬
‫מלבד מצוות שמירת הנפש הנזכרות‪ ,‬ישנן מצוות נוספות הקשורות לזהירות בדרכים ‪ -‬שלושים‬
‫ושלוש במספרן (ראה בפתיחה לספר 'נתיבות חיים')‪ .‬נמנה כאן את חלקן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫'ואהבת לרעך כמוך'‪.‬‬
‫'לא תשים דמים בביתך'‪.‬‬
‫'לא תונו איש את עמיתו'‪.‬‬
‫'והלכת בדרכיו'‪.‬‬
‫'לפני עור לא תתן מכשול'‪.‬‬
‫'כבד את אביך ואת אמך'‪.‬‬
‫'ועשית הישר והטוב'‪.‬‬
‫'מדבר שקר תרחק'‪.‬‬
‫'ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת'‪.‬‬
‫האיסור להזיק‪ ,‬שאיסורו משום 'לא תגזול' (ריו"נ ריש אבות)‪.‬‬
‫להלן מעט דוגמאות‪ ,‬מתוכן נוכל להתבונן מקרוב כיצד משתייכות המצוות הנזכרות לחובת קיום‬
‫כללי הזהירות בדרכים ומצוות שמירת הנפש‪ ,‬לחיוב (קיום מצוה) ולשלילה (ביטול מצוה)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ילד שאינו חוצה כביש בזהירות‪ ,‬גורם לנהגים הפרעה (בלשון המעטה)‪ ,‬ויש בכך משום ביטול‬
‫מצות 'ואהבת לרעך כמוך'‪ .‬וכן להיפך‪ ,‬ילד הנזהר בדרכים‪ ,‬הרי הוא מתחשב בנהגים ומתנהג‬
‫כיאות‪ ,‬ומקיים מצות עשה זו‪.‬‬
‫ילד הרוכב על אופניים בלתי תקינות או בלא קסדה‪ ,‬כיון שמחמת כך אין בידו למנוע מעצמו‬
‫נזק‪ ,‬מחמת נפילה או התהפכות‪ ,‬יש בכך עבירה על הלאו 'לא תשים דמים בביתך'‪ .‬לעומת‬
‫זאת כאשר ילד רוכב על אופניים תקינות וחובש קסדה‪ ,‬מקיים הוא בכך מצוה זו‪ ,‬ובכללה את‬
‫מצוות 'ונשמרתם'‪' ,‬השמר לך' ו'חי בהם'‪.‬‬
‫ילד הדוחף את חבירו‪ ,‬לעלות קודם לו להסעה‪ ,‬עלול לעבור על הלאו של 'לא תונו איש את‬
‫עמיתו'‪ ,‬בו הוזהרנו מן התורה שלא לצער את חברינו‪ .‬ולהיפך‪ ,‬כאשר ילד מוותר לחברו לעלות‬
‫ראשון להסעה‪ ,‬מקיים בכך מצות 'ואהבת לרעך כמוך'‪.‬‬
‫השלכת חפצים לכביש מחלון הרכב‪ ,‬עלולה להוות מכשול ממשי לנהגים ולהביא לתאונת‬
‫דרכים ח"ו‪ .‬והעושה כן עובר על הלאו 'לפני עיור לא תתן מכשול' ‪ -‬משום שלאו זה כולל כל‬
‫נתינת מכשול לפני "עיור" בדבר (ולאו דווקא עיור ממש)‪.‬‬
‫ילד המוזהר מפי הוריו לחצות כביש בזהירות‪ ,‬ולהקפיד על מצוות שמירת הנפש וזהירות‬
‫בדרכים‪ ,‬כאשר הוא מציית לדבריהם‪ ,‬נזקפת לזכותו מצות 'כיבוד הורים'‪ ,‬מצוה מדאורייתא‪.‬‬
‫התנהגות נאותה ונכונה בדרכים וברכב‪ ,‬על פי הלכה‪ ,‬כגון התחשבות בנהגים‪ ,‬התחשבות‬
‫בהולכי רגל‪ ,‬התחשבות בחברים לדרך ולהסעה‪ ,‬התחשבות בזולת‪ ,‬יש בה קיום מצות 'ועשית‬
‫הישר והטוב'‪.‬‬
‫כאשר ילד עשה מעשה אשר לא יעשה בדרכים‪ ,‬הגורם אי‪-‬נחת להוריו או למחנכיו‪ ,‬הוא עלול‬
‫להוציא דבר שקר מפיו‪ ,‬כדי 'להציל' את עצמו בשקר זה‪ .‬ועל כגון זה נאמר 'מדבר שקר‬
‫תרחק'‪ .‬ויש לעורר את הילד על כך‪ ,‬שאילו היה נזהר בדרכים מראש‪ ,‬לא היה נצרך לשקר‬
‫לבסוף‪.‬‬
‫מצוות שמירת הנפש האמורות‪ ,‬הן מצוות מן התורה‪ .‬והן ככל מצוות התורה אשר המבטל‬
‫מצוה בשאט נפש ומזלזל בה‪ ,‬ח"ו‪ ,‬הוא בכלל מה שנאמר 'ארור אשר לא יקים' וגו'‪.‬‬
‫אסור להזיק‪ ,‬לא את רכוש התלמוד תורה לא את רכב ההסעה‪ ,‬ולא כל רכוש אחר של הזולת‪.‬‬
‫שנאמר 'לא תגזול'‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪08‬‬
‫‪ .7‬מידות טובות וערכים ככלים לחיזוק מצוות שמירת הנפש בדרכים‬
‫מידות טובות וערכים‪ ,‬הם כלים חשובים להתמודדות יום יומית נכונה עם מפגָּ עי וסכנות הדרכים‪,‬‬
‫וליישום כללי הבטיחות בדרכים‪ .‬המידות‪ :‬וותרנות‪ ,‬איפוק‪ ,‬אחריות‪ ,‬התחשבות‪ ,‬ענוה‪ ,‬סבלנות‬
‫(שלילת כעס) וכדומה‪ ,‬בכוחם להביא לשיפור גדול בתפקוד החיובי של הילד בדרכים‪.‬‬
‫במידות דלהלן ישנה שייכות ספציפית לזהירות בדרכים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.7‬‬
‫אחריות ‪ -‬רשלנות‪.‬‬
‫ענוה ‪ -‬גאווה‪.‬‬
‫וותרנות‪.‬‬
‫סבלנות‪.‬‬
‫זהירות ‪ -‬פזיזות‪.‬‬
‫זריזות‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫להלן דוגמאות מעשיות‪ ,‬מהן ניתן ללמוד כיצד מידות טובות משפיעות על התנהגות נכונה וזהירה‬
‫בדרכים‪:‬‬
‫אחריות ‪ -‬רשלנות‪ .‬יש לעודד את הילד לרכישת אחריות על מעשיו והתנהלותו בדרכים‪ ,‬אופן‬
‫חצייתו כביש‪ ,‬התנהגות באוטובוס ובהסעה‪ ,‬נטילת אחריות על אחיו הקטנים ממנו וכדומה‪.‬‬
‫מדברי הרב יעקב ישראל בייפוס (מחבר 'לקח טוב')‪ ,‬על מידת האחריות וגודל חובתה‪:‬‬
‫"התורה בפרשת 'עגלה ערופה' ‪ -‬המלמדת על האחריות אותה לוקחים זקני העם על מיתת האורח‬
‫ששבת בעירם ויצא לדרכו ומת בדרך ‪ -‬מלמדת אותנו פרק חשוב בנושא האחריות‪ .‬הזקנים למעשה‬
‫לוקחים אחריות על מיתתו‪.‬‬
‫אחריות הוא עיקר גדול שנכלל בחובת האדם בעולמו‪.‬‬
‫על האדם להיות אחראי על מעשיו‪ ,‬ועל כל מה שמסתעף מהם‪ .‬למעשה התורה דורשת אחריות‬
‫מכל איש ואיש בישראל קטן כגדול"‪.‬‬
‫('נתיבות חיים' עמ' תרא)‬
‫ענווה ‪ -‬גאווה‪ .‬ענווה היא מידה שגדולי עולם השתבחו בה‪ ,‬וכפי שנאמר בכתוב על משה רבנו ע"ה‪:‬‬
‫"והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה"‪.‬‬
‫ילד הגדל על ברכי ערך הענווה‪ ,‬יוותר בעליה להסעה או לאוטובוס‪ ,‬יקום מפני שיבה וישמע לקול‬
‫הוריו ומוריו‪ .‬מעשיו יהוו מקשה אחת של התנהגות נאותה וענוותנית‪ ,‬בבית ובדרך‪.‬‬
‫מדברי הרמח"ל בספרו מסילת ישרים‪ ,‬על מידת הענווה וגודל טובתה‪:‬‬
‫"והנה זה ודאי שהענוה מסירה מדרך האדם מכשולות רבים ומקרבת אותו אל טובות רבות‪ ,‬כי העניו‬
‫יחוש מעט על דברי העולם ולא יקנא בהבליו‪ ,‬ועוד שחברת העניו נאה עד מאד ורוח הבריות נוחה‬
‫הימנו בהכרח‪ ,‬לא יבוא לידי כעס ולא לידי מריבה אלא הכל בהשקט‪ ,‬הכל במנוחה‪ .‬אשרי מי שזוכה‬
‫למדה זו"‪.‬‬
‫(מסילת ישרים סוף פרק כ"ב)‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪00‬‬
‫וותרנות‪ .‬לוותר לחבר במקום שנכון לוותר לו‪ ,‬היא מצוה שמקבלים עליה שכר‪ .‬יש ללמד את הילד‬
‫לוותר לחבר שתפס את מקומו בהסעה‪ ,‬שדחף אותו בעליה לאוטובוס וכדומה‪ .‬יש להדגיש את‬
‫הענין של אהבת ה' את המוותר‪ ,‬ואת שלימדונו רבותינו‪ ,‬שמוויתור לעולם לא מפסידים‪ .‬גם באופנים‬
‫שאין לוותר או שאין חובה לוותר‪ ,‬יש ללמד את הילד למצוא דרכי נועם להביא את הדברים לידי‬
‫גמר טוב‪ ,‬לא לידי מריבה‪ .‬או במקרה הצורך‪ ,‬לשתף מבוגר לפתרון מהיר ויעיל‪.‬‬
‫סבלנות‪ .‬לפעמים הילד ממתין זמן רב על שפת המדרכה‪ ,‬בציפייה שמבוגר יעבירו‪ .‬יש ללמד את‬
‫הילד‪ ,‬שגם אם זמן רב חלף ולא העבירו אותו את הכביש‪ ,‬לא לאבד את סבלנותו‪ ,‬אלא להמתין‬
‫במנוחה עד להגעת מבוגר שיעבירנו את הכביש (וכן יש ללמדו לדון לכף זכות את עובר‪-‬האורח‬
‫שנמנע מלהעבירו את הכביש‪ ,‬כגון שידונו לזכות שמיהר לתפלה‪ ,‬מיהר לעבודה‪ ,‬מיהר לכולל‪ ,‬לא‬
‫שם ליבו וכדו')‪ .‬חוסר סבלנות עלול להוציא את הילד משיקול דעת נכון ולגרום לו להתפרץ לכביש‪.‬‬
‫ראוי ללמד את הילד כי הכל מאת ה'‪ .‬ניתן גם ללמדו עצות כיצד לשלוט בעצמו‪ ,‬כגון על ידי שיחה‬
‫עם חבר שלצידו‪ ,‬וכיוצא בזה‪.‬‬
‫מדברי הגאון רבי שלמה וולבה בספרו "עלי שור"‪ ,‬על מעלת מידת הסבלנות ומהותה‪:‬‬
‫"אי אפשר לבנות יחס של חברה טובה בלי סבלנות‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫ומהי הסבלנות?‬
‫הסבלן דומה ממש לאדם הנושא משא כבד‪ ,‬ואף שהוא כבד עליו ממשיך ללכת בדרכו ואינו נלאה‬
‫לשאתו‪ ,‬כך הוא בכל היחסים שבין בני אדם‪ ,‬אנו רואים ושומעים הרבה דברים שאינם לפי רוחנו‬
‫ובכל זאת ממשיכים להיות חברים טובים‪"...‬‬
‫(עלי שור ח"ב עמ' רי"ד)‬
‫זהירות ‪ -‬פזיזות‪ .‬מידת הזהירות תופסת מקום נכבד בהשפעתה על קיום מצוות התורה כולן‪ ,‬ובכלל‬
‫זה על מצות שמירת הנפש‪ .‬פזיזות היא המידה ההפוכה לזהירות‪ ,‬והיא ֵּאם כל חטאת‪ ,‬המביאה‬
‫לחוסר זהירות בדרכים‪ .‬יש לשנן עם הילד שזהירות ‪ -‬מצילה חיים‪ .‬והפזיזות בדרך ‪ -‬סכנה‪.‬‬
‫מדברי הרב יעקב ישראל בייפוס (מחבר 'לקח טוב') על מידת הזהירות‪:‬‬
‫מכאן תצא הקריאה לכל איש ישראל ההולך והנוהג בדרך התורה‪ :‬תן לבך להיות זהיר במעשיך‪ ,‬שכן‬
‫אם תתנהג בחוסר זהירות‪ ,‬אתה עלול לשאת בתוצאות חמורות אשר עליהן תצטרך לתת את הדין‪.‬‬
‫והמסקנה‪ ,‬כלשון הזהב של הרמח"ל בחתימת פרק זה‪" :‬נמצא שאין לאדם הרוצה לפקוח עיניו‪,‬‬
‫פיתוי שיוכל להתפתות בו לבלתי הזהר במעשיו תכלית הזהירות ודקדק בם תכלית דקדוק"‪ .‬על כן‬
‫יאמר לנהג אל תתפתה להיות יהיר שאינו זהיר‪ ,‬ולהולך הרגל אל תתחכם! "המחיר" של התפתות זו‬
‫הינו יקר מידי‪ ,‬מכל הבחינות‪.‬‬
‫('נתיבות חיים' עמ' תר)‬
‫זריזות‪ .‬זריזות אין משמעה‪ ,‬זריזות גופנית דווקא לעשיית מצוות מעשים טובים‪ .‬זריזות היא גם‬
‫זריזות המחשבה להימנעות ממקרים ומעשים שליליים‪ .‬וזריזות לשמירה ממקרים שליליים‪ .‬ובעניננו‬
‫ זריזות ודריכות המחשבה והמעשה להינצל מפגעי הדרך‪ ,‬תוביל את הילד ליציאה לשלום ולחזרה‬‫בשלום‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪02‬‬
‫מדברי מרן החזון איש באגרותיו על רעת מידת העצלות ומהותה‪:‬‬
‫"והננו עומדים על מדת העצלות התופסת מקום מכובד בין מדות המשחתות‪ .‬העצלות משתרעת על‬
‫כר נרחב‪ ,‬על המחשבה ועל התנועה‪ ,‬לפעמים אפשר למצוא את העצלות לגורם לתנועה ולמרץ‪,‬‬
‫כשהתנועה טבעית למלא תאותו חשקו ומתקו‪ ,‬ושמה בחביון לבו דופק פקפוק ולחש באזנו‪ :‬לא!‬
‫לא! משהו שלא בסדר‪ ,‬אבל העצלות מערפלת שלא יוסיף כח להכריז מלחמה נגד בחירת נפשו‬
‫הזדונית‪ ,‬ההזנחה את זרם החיים למסלולו ולהרגלו היא שרש הזנחת התורה"‪.‬‬
‫(קובץ אגרות חזון איש ח"א סי' ג')‬
‫הערה‪:‬‬
‫על מנת להביא למימוש המידות הטובות והערכים התורניים‪ ,‬ולחיזוקם בלב הילד ככלים לשמירת‬
‫מצוות שמירת הנפש וכללי הבטיחות בדרכים‪ ,‬ניתן לשנן וללמוד עם הילד חלקים מתוך ספרי‬
‫המוסר הידועים‪ ,‬כדוגמת‪' :‬אורחות צדיקים'‪' ,‬מסילת ישרים'‪' ,‬פלא יועץ' ועוד‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬ניתן להיעזר בחלק האגדה שבספר 'נתיבות חיים'‪ ,‬בו רוכזו באופן מיוחד דברי מוסר‬
‫ומידות טובות על נושא זהירות בדרכים (ראה מאמרו של הרב יעקב ישראל הכהן בייפוס עמ'‬
‫תקפ"ז)‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪01‬‬
‫פרק ב‬
‫הכרת הסביבה ותנאי הדרך ‪-‬‬
‫מושגי יסוד‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪06‬‬
‫הכרת הסביבה ותנאי הדרך ‪ -‬מושגי יסוד‬
‫ידע והתמצאות בשמות מרכיבי הדרך (צומת‪ ,‬תמרורים וכדו')‪ ,‬הוא בסיס יסודי ללימוד הלכות וכללי‬
‫הבטיחות בדרך‪ .‬ילד שאינו מתמצא בשמות מרכיבי הדרך‪ ,‬הוראתם ואופן פעולתם‪ ,‬יתקשה מאד‬
‫בלמידת והבנת הוראת הבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל כתב להלכה‪" :‬יש לשמור את כל תקנות התנועה‪ ,‬בין של רכבים בין של‬
‫הולכי רגל‪ ,‬כיון שזה טובת הציבור" ("נתיבות חיים" שער ב פרק ב סעיף כב)‪ .‬ללא ידע בסיסי‬
‫במהות מרכיבי הדרך‪ ,‬משמעותם ותפקידיהם‪ ,‬לא ניתן לקיים הוראה זו‪.‬‬
‫פרק זה כולל בתוכו את שמות מרכיבי הדרך והוראתם‪[ .‬פריטים ושמות של עזרי בטיחות (כגון‬
‫חגורת בטיחות וכדומה)‪ ,‬ילמדו בפרק הבא ('ידע מציל חיים')]‪.‬‬
‫להלן פירוט מרכיבי הדרך הבסיסיים על שמותיהם‪ ,‬הנדרשים לידיעת כל משתמש דרך‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫אי תנועה ‪ -‬תחום הפרדה בנוי באמצע הכביש‪ ,‬בו אסור לרכבים לנסוע‪ ,‬המשמש מקום‬
‫עמידה לזמן קצר להולכי הרגל באופן שמוגנים מהתנועה בכביש‪.‬‬
‫כביש דו‪-‬סטרי ‪ -‬כביש בו מותרת תנועת כלי רכב בשני הכיוונים (זה בצד זה)‪.‬‬
‫כביש חד‪-‬סטרי ‪ -‬כביש בו מותרת תנועת כלי רכב לכיוון אחד בלבד‪.‬‬
‫מדרחוב ‪ -‬רחוב המיועד לתנועת הולכי רגל‪ ,‬ולפעמים גם לתנועת כלי רכב‪ ,‬באופנים שונים‬
‫וזמנים מיוחדים‪.‬‬
‫מסלול ‪ -‬כביש בו נעים כלי רכב לכוון אחד‪ .‬כביש אחד יכול להיות בעל שני מסלולים‪,‬‬
‫כאשר כל מסלול תנועתו לכוון אחר (לדוגמה‪ :‬הכביש מירושלים לב"ב ‪ -‬הוא בעל שני‬
‫מסלולים אחד לירושלים ואחד לב"ב)‪ .‬מסלול יכול להיות בעל מספר נתיבים‪.‬‬
‫מעבר חצייה ‪ -‬מקום מסומן (במלבנים לבנים מוארכים)‪ ,‬בו חוצים את הכביש‪.‬‬
‫מעגל תנועה ‪ -‬צומת מעגלית שהתנועה בה היא חד‪-‬סטרית (מכונה גם כיכר)‪.‬‬
‫מעקה בטיחות ‪ -‬מעקה המוצב בקצה המדרכה על סף הכביש‪ ,‬במטרה למנוע מהולכי רגל‬
‫(במיוחד ילדים) להתפרץ לכביש‪ .‬במקום זה אסור להולך רגל לרדת לכביש‪.‬‬
‫מפרדה ‪ -‬שטח הפרדה בתוך הכביש המסומן או מגודר במעקה בטיחות‪ ,‬המחלק את‬
‫הכביש לשני מסלולי נסיעה נפרדים‪.‬‬
‫נתיב ‪ -‬חלק של כביש המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב (כביש רחב מספיק לשני‬
‫טורים (נתיבים) או יותר של תנועה)‪.‬‬
‫צומת ‪ -‬מקום מפגש בין מספר כבישים מכיוונים שונים‪.‬‬
‫רמזור ‪ -‬עמוד עם אורות איתות בעלי משמעות להתקדמות‪ ,‬עצירה וויסות התנועה‪ ,‬להולכי‬
‫רגל ולנהגים‪.‬‬
‫שולי הדרך ‪ -‬שני הצדדים הקיצוניים של הכביש‪.‬‬
‫שפת המדרכה ‪ -‬קצה המדרכה הצמוד לכביש‪.‬‬
‫תמרור ‪ -‬עמוד עם מלל‪ ,‬סימן או ציור‪ ,‬המוצב בדרך‪ ,‬בעל משמעות להוראה והדרכה לנהגים‬
‫ועוברי דרך‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪07‬‬
‫ישנם מספר סוגי תמרורים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫תמרורי אזהרה (משולשים)‪.‬‬
‫תמרורי הוריה (עגולים)‪.‬‬
‫תמרורי מודיעין (מרובעים)‪.‬‬
‫תמרור עצור (מתומן)‪.‬‬
‫‪ .1‬תמרורי אזהרה ‪ -‬תמרורים‬
‫משולשים שתפקידם להזהיר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬רכבת קלה חוצה‪ ,‬או‬
‫מעבר חצייה לפניך‪ .‬ראה תמונה‪.‬‬
‫‪ .2‬תמרורי הוראה ‪ -‬תמרורים‬
‫עגולים המורים את כללי הדרך‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שביל להולכי רגל‬
‫(כחול)‪ ,‬הכניסה לרכב אסורה‬
‫(אדום) ראה תמונה‪.‬‬
‫‪ .3‬תמרורי מודיעין – תמרורים‬
‫מרובעים שתפקידם להורות מידע‬
‫חשוב‪ .‬כגון‪ :‬מעבר להולכי רגל‪.‬‬
‫ראה תמונה‪.‬‬
‫‪ .0‬תמרור עצור ‪ -‬בצורת מתומן‪,‬‬
‫בצבע אדום‪ .‬ראה תמונה‪.‬‬
‫טבלת התמרורים והוראותיהם‬
‫שם תמרור‬
‫צורה‬
‫צבע‬
‫‪1‬‬
‫תמרור אזהרה‬
‫משולש‬
‫‪2‬‬
‫תמרור הוריה‬
‫עגול‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫תמרור מודיעין‬
‫תמרור עצור‬
‫מרובע‬
‫מתומן (בעל ‪ 0‬צלעות)‬
‫אדום‬
‫אדום = אסור‬
‫כחול = מותר‬
‫כחול‬
‫אדום‬
‫רצוי להדגים לילד את מרכיבי הדרך בשמותיהם‪.‬‬
‫זכרו!‬
‫ידיעת מרכיבי הדרך הבסיסיים וההתמצאות בהם‪ ,‬חשובה להבנת ההלכות‪ ,‬ההוראות וכללי‬
‫הבטיחות‪ ,‬לשמירת חיי ילדיכם!‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪06‬‬
‫פרק ג‬
‫ידע מציל חיים‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪05‬‬
‫ידע מציל חיים‬
‫לומדים‪ ,‬משננים וחוזרים‪ ,‬ואת החיים בעז"ה ‪ -‬מצילים‬
‫בפרק זה‪ ,‬ידיעות בסיסיות השייכות במישרין לשמירת החיים‪.‬‬
‫נושאי הלמידה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.8‬‬
‫"שטח מת"‬
‫שדה ראיה‬
‫קשר עין‬
‫מרחק עצירה‬
‫חגורת בטיחות‬
‫קסדת בטיחות (לאופניים)‬
‫ערב שבת ומוצאי שבת‬
‫ראות וניראות‬
‫טרם לימוד הידיעות להלן‪ ,‬רצוי להדגיש לילד כי רק ברכישת ידיעות אלו‪ ,‬תהיה באפשרותו לקיים‬
‫את שלוש מצוות שמירת הנפש מן התורה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"ונשמרתם מאד לנפשותיכם"‪.‬‬
‫"השמר לך ושמור נפשך מאד"‪.‬‬
‫"וחי בהם"‪.‬‬
‫‪" .1‬שטח מת"‬
‫"שטח מת" הוא השטח שאינו נראה מנקודת תצפית של אחד מעוברי הדרך‪( ,‬הולכי רגל‪ ,‬נהגים‬
‫וכדו')‪ .‬שטח זה מונע ממשתמש הדרך את האפשרות לנקוט באמצעי בטיחות ולהיזהר מסכנה‪.‬‬
‫'שטחים מתים' באוטובוס ובהסעה‬
‫'שטח מת' בסביבת האוטובוס‪ ,‬מתייחס לנקודת הראות של שלושה משתמשי דרך‪ :‬נהג האוטובוס‪,‬‬
‫הנהגים בכביש והולך הרגל (בענייננו ‪ -‬הילד)‪.‬‬
‫‪ ‬נהג האוטובוס ‪ -‬האוטובוס הוא רכב גדול‬
‫ממדים‪ .‬מידותיו‪ 02 :‬מטר אורך ו‪ 2.7‬מטר‬
‫רוחב‪ .‬מציאות זו יוצרת "שטחים מתים"‬
‫רחבים שאינם נראים מנקודת מבטו של הנהג‪.‬‬
‫השטחים המתים בעיניו של נהג האוטובוס‬
‫ממושבו‪ ,‬הם‪ )0 :‬צידי האוטובוס ‪ )2‬הדלת‬
‫האחורית‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪00‬‬
‫חשוב שהילד ידע ידיעה זו כדי להיזהר לא‬
‫להתקרב לצדי האוטובוס או ליד דלתו‬
‫האחורית‪ .‬כן‪ ,‬יש ללמד את הילד להימנע‬
‫מלהתקרב לצידי האוטובוס בשביל לשוחח‬
‫עם חבריו היושבים באוטובוס‪ ,‬וכן לא‬
‫להתקרב לאוטובוס מדי‪ ,‬כדי לסמן לנהג‬
‫לעצור‪.‬‬
‫‪ ‬נהגים בכביש ‪ -‬השטחים המתים לעיני הנהגים‬
‫שבכביש גדולים‪ ,‬היות והאוטובוס מסתיר את‬
‫הכביש ואת הרכבים ושדה הראיה מצומצם‬
‫מאד‪ ,‬כך שראייתם את הילד ומעשיו מוגבלת‬
‫ביותר‪ .‬כתוצאה מכך הילד עלול להיות חשוף‬
‫לפגיעת כלי רכב הנעים בכביש‪ ,‬בהיות‬
‫שהאוטובוס מגביל את שדה ראיית הנהגים‪.‬‬
‫‪ ‬הולך רגל ‪ -‬ממקום עמדו של הילד (צמוד‬
‫לאוטובוס)‪ ,‬השטחים המתים לעיניו גדולים‪.‬‬
‫כל זמן שהאוטובוס לא יצא לדרכו שדה‬
‫ראייתו מוגבל מחמת גודל האוטובוס‪ ,‬הוא אינו‬
‫רואה את הנעשה בכביש ונחשף לסכנה ח"ו הן‬
‫מהאוטובוס והן מכלי הרכב הנעים בכביש‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬אין לחצות כביש כלל עד שהאוטובוס‬
‫יצא לדרכו‪ ,‬אז שדה הראיה נגלה למלא רוחב‬
‫העין‪.‬‬
‫‪ .2‬שדה ראיה‬
‫שדה ראיה הוא השטח הנראה לעיני הנהג או לעיני‬
‫הולך הרגל‪.‬‬
‫כששדה הראייה חסום או מוגבל מסיבות שונות‪ ,‬אין‬
‫לחצות את הכביש‪ .‬זו סכנה!‬
‫חשוב לדעת ששדה הראיה של הילד צר משל‬
‫המבוגר בכשלושים אחוז (‪ )18%‬מחמת קומתו‬
‫הנמוכה וסיבות נוספות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מחמת קומתו הנמוכה של הילד‪ ,‬הוא אינו‬
‫נראה במקרים מסוימים לעיני הנהג‪ .‬לדוגמה‪ :‬כשהוא‬
‫בקדמת האוטובוס‪.‬‬
‫המקומות שהילד חשוף יותר לפגיעה בשל שדה‬
‫ראיה מוגבל או חסום‪ ,‬הם‪:‬‬
‫קידמת האוטובוס או אחוריו (האוטובוס עלול לנסוע‬
‫גם אחורה)‪ ,‬חצייה בין מכוניות חונות‪ ,‬משחק בין‬
‫מכוניות (הנהג אינו רואה את הילד)‪ ,‬בחורף בעת‬
‫נשיאת מטריה (שדה ראייתו של הילד מצטמצם בשל‬
‫המטריה)‪ ,‬חבישת כובע מעיל המגביל את שדה‬
‫הראיה וכדומה‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪08‬‬
‫‪ .3‬קשר עין‬
‫כאשר נהג עוצר ונותן לילד לחצות‪ ,‬יש‬
‫ללמד את הילד לוודא בטרם כל‪ ,‬שאכן‬
‫הנהג התכוון לעצור בשבילו כדי‬
‫שיחצה‪ .‬חשוב שהילד ידע שישנם‬
‫סיבות נוספות העשויות לגרום לנהג‬
‫לעצור את רכבו לרגע‪ ,‬מלבד הסיבה‬
‫לתת לו לחצות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הנהג עצר לרגע כי זבוב הטריד‬
‫אותו‪ ,‬או חבר קרא לו מרחוק‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫אם הנהג עצר למטרה אחרת‪ ,‬ולא‬
‫הבחין בילד‪ ,‬הילד עלול להתחיל לחצות‬
‫ומנגד הנהג ימשיך בנסיעתו‪ ,‬דבר‬
‫שאסור שיקרה ח"ו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬גם אם רכב עצר לילד‪ ,‬עליו לבדוק קודם חצייתו‪ ,‬באמצעות קשר עין עם הנהג‪ ,‬האם הוא אכן‬
‫התכוון לעצור בשביל לתת לו לחצות או לא‪.‬‬
‫על הילד להסתכל בעיניו של הנהג‪ ,‬כשואל‪ ,‬האם עצרת עבורי‪ .‬אם הוא קיבל משוב חיובי מהנהג‬
‫באמצעות הנהון ראש או תנועת יד ברורה‪ ,‬הוא יכול לחצות‪ .‬כמובן‪ ,‬לאחר שווידא שאין רכב אחר‬
‫מאחור הבא לעקוף את הרכב שעצר‪ ,‬ולפי 'כללי חצייה בטוחה'‪( ,‬להלן פרק ד' אות א')‪.‬‬
‫‪ .0‬מרחק עצירה‬
‫כאשר מתרחש אירוע בכביש אשר מחמתו חייב‬
‫הנהג לעצור‪ ,‬חולף פרק זמן כלשהו עד שהנהג מגיב‬
‫לאירוע‪ ,‬ועוצר כראוי‪ .‬פרק זמן זה מכונה 'זמן תגובה'‪.‬‬
‫בזמן התגובה‪ ,‬הרכב ממשיך לנסוע מרחק מסוים‪.‬‬
‫מרחק זה מכונה 'מרחק תגובה'‪.‬‬
‫לאחר פרק 'זמן תגובה' [ו'מרחק תגובה']‪ ,‬כאשר הנהג‬
‫כבר לחץ על דוושת הבלימה‪ ,‬עדיין הרכב לא עוצר‬
‫מיידית במקום‪ ,‬אלא ממשיך להיגרר מספר שניות על‬
‫הכביש (בגלגלים בלומים)‪ .‬זמן זה מכונה 'זמן‬
‫בלימה'‪ .‬המרחק שעובר הרכב מעת הבלימה ועד‬
‫לעצירת הרכב לגמרי מכונה 'מרחק בלימה'‪.‬‬
‫מידיעה זו עולה נתון‪ ,‬כי מרגע בו נוצר צורך לנהג‬
‫לעצור את הרכב‪ ,‬ועד לעצירתו המוחלטת של הרכב‬
‫בפועל‪ ,‬חולף פרק זמן המכונה 'זמן עצירה'‪ .‬בפרק‬
‫זמן זה‪ ,‬הרכב ממשיך לנסוע מרחק מסוים הנקרא‬
‫'מרחק עצירה'‪.‬‬
‫נמצא שמרחק עצירה מורכב משתי חלקים‪ :‬מרחק תגובה ומרחק בלימה‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪28‬‬
‫'מרחק תגובה' תלוי מאד במידת עירנותו של הנהג‪ .‬ככל שמידת ערנותו גבוהה יותר‪ ,‬כך גם זמן‬
‫תגובתו מהיר יותר‪.‬‬
‫'מרחק בלימה' תלוי במהירות הנסיעה‪ ,‬באיכות הבלמים ובמצב הכביש (רטוב‪ ,‬חלק ועוד)‪ .‬זמן‬
‫עצירה של רכב כבד כגון משאית‪ ,‬אוטובוס‪ ,‬הסעה וכדומה ‪ -‬גדול יותר‪.‬‬
‫מדוע ידיעה זו חשובה לנו?‬
‫חשוב שהילד ידע שקודם חצייתו כביש עליו לקחת בחשבון את שני מרכיבי עצירת הרכב‪' .‬מרחק‬
‫תגובה'‪ ,‬ו'מרחק בלימה'‪ ,‬ולהותיר לנהג פרק זמן סביר בכדי שיספיק לעצור עצירה מתוכננת ובטוחה‪.‬‬
‫בלימת פתע שונה לחלוטין מבלימה מתוכננת היטב‪ ,‬ויש לה השפעה על בטיחותו של הילד ועל‬
‫בטיחותם של הנהג והנוסעים ברכב‪.‬‬
‫אסור לרדת לכביש כשרכב מתקרב‪ .‬הנהג עלול לא להספיק לעצור בזמן‪ ,‬ועלול ל"ע לקרות אסון‪.‬‬
‫‪ .0‬חגורת בטיחות‬
‫חגורת הבטיחות מצילה חיים‪.‬‬
‫בעת עצירה פתאומית‪ ,‬סיבוב חד‪ ,‬או התרחשות‬
‫תאונת דרכים ח"ו ‪ -‬הנוסעים ברכב עלולים להיזרק‬
‫בכוח רב קדימה או לצדדים‪ ,‬או אף להיזרק אל‬
‫מחוץ לרכב ‪ ,‬ול"ע להיפגע פגיעה חמורה‪.‬‬
‫חגורת הבטיחות בכחה למנוע מהנוסע להיזרק‬
‫ממקומו ולהיפגע‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬על פי הלכה‪ ,‬חובה לחגור חגורת בטיחות‪,‬‬
‫כמבואר בספר 'נתיבות חיים' עמ' קל"ב‪ ,‬מדברי‬
‫גדולי הפוסקים שליט"א‪.‬‬
‫בכל רכב בו מותקנות חגורות בטיחות ‪ -‬חובה‬
‫לחגור‪ .‬תלמידים הנוסעים בהסעה‪ ,‬או באוטובוס בו‬
‫מותקנות חגורות בטיחות‪ ,‬יורידו מעל גבם את‬
‫הילקוט‪ ,‬התיק‪ ,‬וכדומה המפריעים לחגירת חגורת‬
‫הבטיחות‪ ,‬ויחגרו את עצמם בחגורת הבטיחות‪.‬‬
‫רכב פרטי ‪ -‬החגורה המותקנת בו איננה מתאימה לילד קטן שגובהו נמוך ממטר ארבעים וחמש‬
‫(‪ )0.67‬ס"מ‪ ,‬ואינה מרתקת אותו למושב בעת התנגשות‪ .‬לכן‪ ,‬ילד שעדיין לא מלאו לו ‪ 0‬שנים‪ ,‬או ילד‬
‫שמלאו לו ‪ 0‬שנים אך עדיין לא הגיע לגובה הנ"ל‪ ,‬עליו לשבת במושב מגביה ('בוסטר') חגור בחגורת‬
‫הבטיחות‪.‬‬
‫זיכרו! חגורת בטיחות מצילה חיים בס"ד!‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪20‬‬
‫‪ .7‬קסדת בטיחות‬
‫אחוז גבוה מאד מפגיעות רוכבי האופניים ל"ע‪ ,‬הן פגיעות ראש‪ .‬על ידי חבישת קסדת בטיחות ניתן‬
‫לצמצם בס"ד את ההיפגעות מאד‪ .‬הקסדה הינה אביזר חשוב מאין כמוהו‪ ,‬המגן על ראש רוכב‬
‫האופניים ממגוון פגיעות ראש אפשריות העלולות להוות סכנה ח"ו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬על פי הלכה יש לחבוש קסדת בטיחות בעת רכיבה על אופניים (הגר"י זילברשטיין שליט"א‪,‬‬
‫'נתיבות חיים' שער ב פרק בסעיף כט)‪.‬‬
‫הקסדה שהצילה!‬
‫ילד רוכב אופניים חבש קסדה זו‪ ,‬התהפך‪ ,‬ונחבט‬
‫בעוצמה במדרכה‪ .‬הקסדה התנפצה אך הילד‬
‫ניצל בס"ד‪.‬‬
‫קסדת הבטיחות עשויה מחומרים מיוחדים סופגי חבטות וזעזועים הבולמים את עוצמת הפגיעה‪.‬‬
‫נערים מעל גיל בר מצוה החובשים מגבעת (וכן ילדים מתחת לגיל בר מצוה החובשים כובע)‪ ,‬יש‬
‫להם להתקין באופניהם ארגז איכסון מאחור‪ ,‬בו יניחו את המגבעת בעת הרכיבה על מנת שיוכלו‬
‫לחבוש את קסדת הבטיחות‪.‬‬
‫‪ .6‬ערב שבת ומוצאי שבת‬
‫ערב שבת‬
‫בכמה ערים (כדוגמת בני ברק ומודיעין עילית)‪ ,‬התנועה לרכבים בכבישים נחסמת עם כניסת‬
‫השבת‪.‬‬
‫בעת הזו‪ ,‬ילדים רבים יורדים מביתם לרחוב למשחק או לתפילה בבית הכנסת‪ .‬אמנם מנגד מצוי‬
‫שבאותה העת ממש ישנם נהגים אשר עדיין נוסעים ברכבם‪ ,‬לצערנו‪ ,‬אף שזה מכבר נשמעה‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪22‬‬
‫הצפירה [היות ולא הגיע עדיין עת השקיעה שבו חל איסור מלאכה]‪ .‬ומאחר ובזמן זה השעה דוחקת‬
‫והשקיעה קרבה‪ ,‬נוסעים הם בדרך כלל במהירות מופרזת ומסכנים את הציבור‪ .‬במיוחד את הילדים‪.‬‬
‫בשעה זו‪ ,‬מאחר ורוב הציבור כבר קיבל על עצמו שבת ואיסור מלאכה‪ ,‬אין בידו להזמין את‬
‫הממונים מטעם הרשויות על עצירת נהגים כאלו‪.‬‬
‫אסונות קשים (אשר חלקם אפילו לא דווחו למשטרה) התרחשו ל"ע בשעות אלו‪ .‬ילדים יורדים‬
‫לכביש‪ ,‬משחקים בו וצועדים עליו לאחר הצפירה קודם לזמן שקיעת החמה ומסכנים את חייהם‪.‬‬
‫מלבד מה שאינם זהירים מרכבים חולפים ‪ -‬כיון שנראה להם שעתה כבר אין רכבים נוסעים על‬
‫כביש ‪ -‬נוספת לכך סכנה גדולה יותר‪ ,‬נוכח המהירות המופרזת בה נוסעים הנהגים‪.‬‬
‫להלכה נאמר בספר 'נתיבות חיים'‪ ,‬שער ב פרק ב סעיפים כא‪-‬כב‪ ,‬ע"פ דברי הפוסקים שליט"א‪:‬‬
‫"בערב שבת יזהר מאד בחצייתו את הכביש‪ ,‬לפי‬
‫שיש רכבים הממהרים בדרכם ונוסעים שלא כדין‪,‬‬
‫ויש חשש שלא יבחינו בו או לא יעצרו בזמן‪,‬‬
‫ויסתכן‪ .‬ובפרט יזהר בערב שבת אחר הצפירה‪ ,‬שלא‬
‫ללכת על הכביש‪ ,‬שאז הוא מקום סכנה קרובה‬
‫ממש‪ ,‬מחמת הרכבים הממהרים ונוסעים שלא‬
‫כדין"‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬יש ללמד ולהזהיר את הילדים‪ ,‬שאסור‬
‫לרדת לכביש קודם שקיעת החמה!‬
‫מעבר לכך‪ ,‬כל חציית כביש בשעה זו כרוכה בסכנה גדולה‪ .‬אם בשאר ימות השבוע‪ ,‬יש להיזהר‬
‫לחצות לפי הכללים‪ ,‬הרי שבשעה זו של ערב שבת יש להיזהר על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫מוצאי שבת‬
‫כערב שבת‪ ,‬כך דין מוצאי שבת‪ .‬עם צאת הכוכבים‪,‬‬
‫הזמן הראשון בו יוצאת השבת‪ ,‬ישנם נהגים‬
‫הממהרים לנסוע לדרכם‪ .‬חלקם אף נוסעים לתפלת‬
‫ערבית‪.‬‬
‫יש להזהיר את הילד להתייחס בשעה זו לירידה‬
‫לכביש ולחצייה בו‪ ,‬כמו לזהירות בשאר ימות‬
‫השבוע‪ .‬מספר דקות קודם לצאת הכוכבים יש‬
‫לעלות כבר על המדרכה ואין להסתובב על הכביש‬
‫בשום אופן!‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪21‬‬
‫‪ .8‬ראות וניראות‬
‫הסבר‪ :‬ראות ‪ -‬לראות אחרים‪ .‬ניראות ‪ -‬להיראות על‬
‫ידי אחרים‪.‬‬
‫"ראות וניראות" הוא נושא חשוב והכרחי שעל הילד‬
‫לדעת‪ .‬זה ידע מציל חיים‪.‬‬
‫הליכה בדרך בתנאי ראות לקויים‪ ,‬מצריכה היערכות‬
‫מוקדמת של הולך הרגל‪ ,‬ובענייננו ‪ -‬הילד‪.‬‬
‫התנאים המשפיעים על הראות ועל הניראות הם‪:‬‬
‫‪ ‬בגד כהה‪ ,‬חושך‪ ,‬מכונית כהה‪.‬‬
‫‪ ‬מזג אוויר‪ ,‬כגון‪ :‬שרב‪ ,‬סופות חול‪ ,‬ערפל‪ ,‬גשם‪,‬‬
‫שלג‪.‬‬
‫בזמנים של ראות וניראות לקויה‪ ,‬יש קושי לנהג להבחין בילד‪ ,‬ולכן על הילד להיזהר בזהירות כפולה‬
‫ומכופלת קודם חציית הכביש‪.‬‬
‫עוד חשוב לדעת‪ ,‬שטווח האור הנוצר מאלומת האור של פנסי הרכב בדרך בין עירונית‪ ,‬הוא כ‪18-‬‬
‫מטר‪.‬‬
‫מעבר לטווח זה הנהג מתקשה להבחין בהולך הרגל‪ .‬טווח ראייתו של הנהג מתקטן עוד יותר במזג‬
‫אוויר חורפי וערפילי המשבש את ראייתו‪.‬‬
‫כאשר הולך הרגל עונד לגופו מחזירי אור‪ ,‬הדבר מסייע לנהג לראותו‪.‬‬
‫מסיבות אלו‪ ,‬כדאי מאד לענוד מחזירי אור‪ ,‬או ללבוש בגדים בהירים‪.‬‬
‫ההלכות וכללי הבטיחות בענין‪ ,‬יפורטו בפרק הבא‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪26‬‬
‫פרק ד‬
‫כללי בטיחות בדרכים‬
‫מהלכה למעשה‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪27‬‬
‫כללי בטיחות בדרכים ‪ -‬מהלכה למעשה‬
‫להלן יובאו הלכות שמירת הנפש בדרכים על פי דברי הפוסקים‪,‬‬
‫כפי שהובאו להלכה בספר ההלכה 'נתיבות חיים' שבהסכמת כל‬
‫גדולי ישראל שליט"א‪.‬‬
‫לצד דברי הפוסקים‪ ,‬יבוארו האופנים הנכונים לקיום ההלכה‬
‫לפרטיה ולדקדוקיה‪ ,‬בשילוב הסברים כלליים‪.‬‬
‫הנושאים המדוברים הם‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חציית כביש‬
‫הליכה בטוחה בדרך‬
‫נסיעה ברכב‬
‫רכיבה על אופניים‬
‫נסיעה ברכבת‬
‫א‪ .‬חציית כביש‬
‫לכללי חציית כביש ‪ -‬שלוש נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬כללי חציית כביש‪.‬‬
‫‪ .2‬בחירת מקומות בטוחים לחציית כביש‪.‬‬
‫‪ .3‬כללי חצייה בתנאים מורכבים‪.‬‬
‫‪ .1‬כללי חציית כביש‬
‫כלל ברזל ‪ -‬אסור לילד מתחת לגיל תשע לחצות כביש לבדו!‬
‫ילד מגיל תשע ומעלה החוצה לבדו ‪ -‬ברשות הוריו ‪ -‬מותר לו לחצות אך ורק לפי כללי חצייה‬
‫בטוחה (ע"פ דברי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪" ,‬נתיבות חיים" עמ' קפג)‪.‬‬
‫להלן ‪ 7‬הכללים הבסיסיים לחציית כביש לילדים מעל גיל תשע‪:‬‬
‫‪ .0‬בוחרים את המקום הבטוח ביותר לחצייה‪.‬‬
‫‪ .2‬עוצרים שני צעדים לפני שפת המדרכה‪.‬‬
‫‪ .1‬מביטים לכל הכיוונים‪.‬‬
‫‪ .6‬מאזינים לקולות התנועה‪.‬‬
‫ורק אם הכביש פנוי‪...‬‬
‫‪ .7‬חוצים בקו ישר ובהליכה מהירה‪.‬‬
‫‪ .6‬ממשיכים להסתכל לצדדים בזמן החצייה‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪26‬‬
‫הלכות וכללים חשובים נוספים‪:‬‬
‫‪ .0‬בעת חציית כביש‪ ,‬אין להסיח דעת לנושאים‬
‫אחרים‪ ,‬גם לא לדברי תורה (הגר"י שפירא זצ"ל‪,‬‬
‫'נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף י)‪.‬‬
‫‪ .2‬גם במעבר חצייה עם רמזור‪ ,‬כאשר דולק אור‬
‫ירוק‪ ,‬אין לחצות לפני שמתבוננים היטב שכל‬
‫הרכבים אכן עצרו‪ .‬ישנם מקרים שלמרות‬
‫שברמזור להולכי רגל דולק אור ירוק‪ ,‬יש רכב‬
‫שמשום מה בכל זאת ממשיך בנסיעתו‪ .‬חשוב‬
‫לדעת שרמזור ירוק אינו נותן בטחון מלא‬
‫שמותר לחצות‪ ,‬ובכל מקרה יש להתבונן לכל‬
‫הכיוונים קודם החצייה ולוודא שהכביש פנוי‬
‫מרכבים ('נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף יב)‪.‬‬
‫‪ .1‬אסור לחצות כביש במקום בו מוצב מעקה בטיחות‪ ,‬וכן אסור לחצות במקום שיש אי תנועה‬
‫המפריד בין שני כבישים (באין שם מעבר חצייה)‪ ,‬וכן אסור להלך על מקום זה משום סכנה‬
‫('נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף טו)‪.‬‬
‫‪ .6‬להלכה נאמר‪ ,‬שאסור לחצות כביש ברמזור אדום בכל זמן ועת גם כשאין רכבים מתקרבים (כן‬
‫כתב הגר"ש ואזנר שליט"א‪' ,‬נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף טז)‪.‬‬
‫‪ .7‬אין לחצות כביש באלכסון‪ ,‬כדי למעט את השהיה במקום סכנה (הגרב"צ אבא שאול זצ"ל‪,‬‬
‫'נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף יז)‪.‬‬
‫‪ .6‬אסור לחצות מסילת רכבת משעה שהתחיל המחסום להסגר ועד לפתיחתו מחדש‪ .‬החוצה‬
‫בשעה זו מסכן את נפשו ועובר על הלאוים 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' ו'השמר לך ושמור‬
‫נפשך מאד'‪ ,‬ועל שאר מצוות שמירת הנפש ('נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף כג)‪.‬‬
‫‪ .5‬רכב שעצר‪ ,‬יש להיזהר שלא לעבור או לעמוד מאחוריו‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שכאשר הרכב מתחיל‬
‫בנסיעה שוב‪ ,‬לפעמים‪ ,‬קודם שהוא מתקדם קדימה‪ ,‬הוא מתדרדר מעט אחורה‪ ,‬והעומד מאחורי‬
‫הרכב עלול להיפגע ל"ע‪.‬‬
‫‪ .0‬המתחיל לחצות ברמזור ירוק‪ ,‬ובאמצע חצייתו התחלף האור לאדום‪ ,‬לא יחזור אחורנית‪ ,‬אלא‬
‫ימשיך קדימה‪ ,‬בזריזות אך לא בריצה‪.‬‬
‫‪ .8‬ישנם צמתים בהם האור הירוק ברמזור דולק‪ ,‬גם לנהג וגם להולכי הדרך‪ .‬לכן‪ ,‬גם בצומת עם‬
‫רמזורים‪ ,‬חובה ומצוה להסתכל לכל הכיוונים‪ ,‬ולחצות רק לאחר שברור שאין רכבים מתקרבים‪.‬‬
‫‪ .08‬בעת חצייה אסור לדבר עם חבר‪ ,‬אפילו לא בדברי תורה‪ ,‬וכן אסור לדבר אז בטלפון או להאזין‬
‫באוזניות (נגן וכדו')‪ ,‬שנאמר 'אל תרגזו בדרך'‪.‬‬
‫‪ .2‬בחירת מקומות בטוחים לחציית כביש‬
‫להלן דירוג המקומות הבטוחים לחצייה לפי רמת הבטיחות (בדירוג מרמת בטיחות הגבוהה ביותר‬
‫לנמוכה ממנה) לילדים מעל גיל תשע‪.‬‬
‫‪ ‬גשר מעל הכביש או מנהרה מתחת לכביש‪.‬‬
‫‪ ‬מעבר חצייה עם רמזור‪.‬‬
‫‪ ‬מעבר חצייה ללא רמזור‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪25‬‬
‫יש להעדיף תמיד חצייה במקום בו מדרג הבטיחות גבוה יותר‪.‬‬
‫יש ללמד את הילדים להימנע מחציית כביש שלא במעבר חצייה‪ ,‬כפי שנאמר בספר 'נתיבות חיים'‬
‫להלכה‪" :‬במקום שיש מעבר חצייה‪ ,‬יש לחצות בו‪ ,‬כיון שהוא מקום בטוח יותר לחצייה" (שער ב‬
‫פרק ב סעיף ח)‪.‬‬
‫‪ .3‬כללי חצייה בתנאים מורכבים (לילדים מעל גיל תשע בלבד)‬
‫ישנם תנאי דרך ומצבים מסוימים‪ ,‬שבמידה והילד אינו מודע להם מראש‪ ,‬הוא עלול להכניס את‬
‫עצמו לסכנה ממשית ל"ע‪.‬‬
‫עיון בנושא ולימוד תנאי הדרך המורכבים‪ ,‬יסייעו לילד להבין טוב יותר את העומד לפניו ולמנוע‬
‫מעצמו היפגעות‪.‬‬
‫כללים מצילי חיים‬
‫‪ .1‬כאשר נהג אדיב מסמן לחצות‪ ,‬יש לילד לדעת‬
‫שעליו להיזהר מרכב עוקף בעת החצייה‪ .‬גם‬
‫כשרכב עצר ונהגו סימן לו באדיבות שהוא יכול‬
‫לחצות‪ ,‬אין לחצות‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שמאחורי‬
‫הרכב העוצר עלול להגיח רכב אחר בעקיפה‬
‫ולסכן את הילד החוצה‪ .‬לכן‪ ,‬יש להיזהר מכך‬
‫ולהתקדם עד לאחר סוף קצה הרכב של הנהג‬
‫העוצר‪ ,‬עד לווידוא מוחלט שאין רכב עוקף‪.‬‬
‫לאחר שהילד ווידא שאין רכב עוקף‪ ,‬ימשיך‬
‫בחצייתו את הכביש בזהירות‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר נהג רכב עצר לילד כדי לתת לו לחצות‪,‬‬
‫אם מדובר ברכב גדול וכבד‪ ,‬כגון אוטובוס או‬
‫משאית‪ ,‬כיון שמחמת גובהו של הילד‪ ,‬שדה‬
‫ראייתו מצומצם מאד והקושי להבחין ברכב‬
‫העוקף את המשאית הוא גדול‪ ,‬יש ללמד את‬
‫הילד שאסור לחצות עד שהאוטובוס או‬
‫המשאית ימשיכו בדרכם‪ ,‬למרות שעצרו לו‬
‫וסימנו לו לחצות‪ .‬יש לסמן לנהג אות‪ :‬לא‪,‬‬
‫תודה‪.‬‬
‫‪ .3‬כביש מעוקל ("כביש סיבובי")‪ ,‬אין לחצות אותו בשום אופן‪ ,‬כיון ששדה הראייה מוסתר ואין כל‬
‫אפשרות לראות את הרכבים המגיחים מעבר לעיקול‪ .‬במקרה שיש הכרח לחצות שם‪ ,‬חובה‬
‫להתרחק עד כמה שאפשר מהמקום בו העיקול חד‪ ,‬לעמוד על המדרכה‪ ,‬להאזין לקולות‬
‫הרכבים העולים מן העיקול‪ ,‬ורק כאשר לא נשקפת כל סכנה‪ ,‬לחצות בזהירות לפי '‪ 6‬הכללים‬
‫לחציית כביש'‪.‬‬
‫‪ .0‬אין לחצות כביש בינות לרכבים חונים‪ .‬חציית כביש תתבצע רק במקומות הבטוחים האמורים‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬במקום שיש הכרח גדול לחצות בין רכבים חונים‪ ,‬חובה להקפיד על הכללים הבאים‬
‫(ראה 'נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף יד)‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לבחור מקום בו המרווח בין הרכבים החונים גדול יחסית‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש להעדיף במקרה כזה לחצות בין שתי רכבים נמוכים‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪20‬‬
‫ג‪ .‬יש לוודא שאין בשני הרכבים החונים נהג (העלול לנסוע לפתע ולפגוע ל"ע)‪ .‬במקרה שיש‬
‫נהג ברכב החונה‪ ,‬יש ליצור עימו קשר עין ולוודא שהבחין בנו ומאפשר לנו לחצות בבטחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬יורדים עד לקצה (הסמוך לפנים הכביש) הרכב החונה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מביטים היטב לימין ולשמאל ומקשיבים לקולות התנועה‪ ,‬ומשם ממשיכים לחצות לפי '‪6‬‬
‫הכללים לחצייה כביש'‪.‬‬
‫‪ .0‬בכביש בו ממוקם 'אי תנועה' (המפריד בין שני‬
‫נתיבים בכביש) יש לחצותו‪ ,‬כביכול היו כאן‬
‫שני כבישים נפרדים‪ .‬יש לחצות את הכביש‬
‫מהמדרכה עד לאי התנועה‪ ,‬לעמוד‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫שוב לחצות לפי '‪ 6‬הכללים לחציית כביש'‪.‬‬
‫‪ .7‬ישנם פעמים שהמדרכה חסומה בחפצים‪.‬‬
‫במקרה כגון זה אין לרדת לכביש ללא שבדקנו‬
‫תחילה את מצב הכביש‪ .‬במקרה בו קטע ארוך‬
‫במדרכה חסום על ידי חפצים‪ ,‬עדיף לעבור‬
‫למדרכה שמעבר לכביש‪ ,‬מאשר ללכת בצידי‬
‫הכביש לאורך כל המדרכה החסומה‪.‬‬
‫‪ .6‬ככל האפשר‪ ,‬יש להודיע להורים על המפגע (חסימת המדרכה) לצורך העברת הטיפול לרשויות‬
‫המוסמכות לכך בעירייה‪.‬‬
‫‪ .8‬ישנם זמנים בהם הראייה לקויה‪ ,‬כגון בחורף בעת ירידת גשמים‪ ,‬בזמן ערפל‪ ,‬בזמן חשיכה‬
‫וכדומה‪ .‬יש לדעת שבזמנים אלו הנהג אינו מבחין באנשים החוצים אלא רק ממרחק קרוב‬
‫ביותר‪ ,‬מרחק שלא ניתן לעצור בלא לפגוע בהולך הרגל‪ ,‬לכן בזמנים אלו יש להקפיד על חצייה‬
‫זהירה ביתר שאת וראוי לענוד מחזירי אור‪.‬‬
‫‪ .5‬כהמשך לאמור‪ ,‬כאשר לבושים בבגדים כהים‪ ,‬גם ממרחק קצר ביותר קשה לנהג להבחין בהולך‬
‫רגל‪ ,‬ויש בזה סכנה גדולה‪ .‬לכן מומלץ לענוד מחזירי אור‪.‬‬
‫‪ .15‬בזמנים הנזכרים‪ ,‬טוב גם להצטייד בפנס‪.‬‬
‫‪ .11‬רצוי ונכון לענוד את המחזיר אור על הקרסול (מקום חיבור כף הרגל והירך)‪ ,‬שם הוא נראה‬
‫באופן הברור ביותר לנהגים‪.‬‬
‫כותב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א‪:‬‬
‫"במקום שאין מדרכה‪ ,‬ילך בצד שמאל של הכביש‪ ,‬כדי שיראה את הרכבים הבאים כנגדו‪ ,‬ויידע‬
‫להזהר‪ .‬ואם הוא עת חשיכה‪ ,‬ידליק פנס וישים על עצמו תוויות זוהרות"‬
‫('נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף כ)‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪28‬‬
‫ב‪ .‬הליכה בטוחה במדרכה‬
‫גם כשהולכים על המדרכה‪ ,‬יש לצפות סכנות מראש‪ ,‬ולהיזהר מלהיכנס למצב של חשש סכנה‪.‬‬
‫ונאמר להלכה‪" :‬כשהולך על המדרכה יזהר ללכת רחוק משפת הכביש‪ ,‬לפי שלפעמים הרכבים‬
‫קרבים מחמת סיבות שונות לשפתו‪ ,‬ועלול לבא לידי סכנה‪ ,‬בפרט כשהולך עם ילדים שעלולים‬
‫למעוד וליפול לכביש" ('נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף יט)‪.‬‬
‫‪ .1‬יש ללכת על המדרכה באמצעה‪ ,‬לא בצד הסמוך לכביש‪.‬‬
‫‪ .2‬כשהולכים עם ילד קטן‪ ,‬יש להקפיד שהילד הקטן ילך לצד המבוגר הסמוך למדרכה‪ ,‬ולא לצד‬
‫הסמוך לכביש‪.‬‬
‫‪ .3‬כשיש מכשול על המדרכה‪ ,‬יש לעקוף את המכשול בצד הפונה למדרכה ולא לצד הפונה‬
‫לכביש‪.‬‬
‫‪ .0‬דרך שאין בה מדרכה‪ ,‬יש ללכת בצד שמאל של הכביש עם הפנים לכוון התנועה (למול‬
‫הנהגים)‪ ,‬כדי שתהיה אפשרות להבחין ברכבים הבאים ממול‪.‬‬
‫‪ .0‬אסור לטפס על מעקה הבטיחות‪ ,‬לשבת עליו‪ ,‬לעמוד עליו או להוציא את הראש מבין ברזלי‬
‫המעקה לכוון הכביש‪ .‬הנהגות אלו הנן הרות אסון‪.‬‬
‫‪ .7‬אסור לשבת על שפת הכביש ולהניח את הרגלים על הכביש‪ .‬במיוחד לא בתחנת אוטובוס‪ ,‬שם‬
‫רכבים ואוטובוסים עוברים ואינם רואים את היושב‪ ,‬ועלולים לפגוע בו‪ .‬היושב על שפת הכביש‬
‫ומסכן את עצמו‪ ,‬עובר על מצוות דאורייתא של שמירת הנפש‪.‬‬
‫‪ .6‬ישנן חניות בחצרות בתים מהן יוצאות מכוניות‬
‫לכביש דרך המדרכה‪ .‬לכן גם כשהולכים על‬
‫המדרכה יש להתבונן ולשים לב למקומות אלו‪.‬‬
‫ואלו הם הסימנים למקומות בהם נכנסים‬
‫ויוצאים כלי רכב מחניה ואליה‪:‬‬
‫‪ ‬מדרכה נמוכה;‬
‫‪ ‬פתח רחב;‬
‫‪ ‬שער פתוח לרווחה‪.‬‬
‫‪ .8‬משחקים יש לשחק רק בגינת משחקים‪ ,‬הרחק מן הכביש‪ .‬כשמשחקים קרוב לכביש‪ ,‬עלולים‬
‫להגיע לידי סכנה‪.‬‬
‫‪ .5‬את הכדור יש להניח בתוך שקית עד שמגיעים למגרש המשחקים‪.‬‬
‫‪ .15‬כשכדור עף לכביש‪ ,‬אסור לרדת לכביש כדי להביאו אלא לבקש עזרה ממבוגר‪.‬‬
‫‪ .11‬אסור לשחק במגרש חניה‪ .‬משחק במגרש חניה מסוכן יותר ממשחק על הכביש (שגם הוא‬
‫אסור) כיון שבמגרש חניה הנהגים נוסעים לאחור על מנת לצאת מהחניה והם אינם מבחינים‬
‫בילדים המשחקים שם‪ .‬כל שכן שאסור לשחק בין מכוניות חונות‪ .‬משחק בחנייה גובל בפיקוח‬
‫נפש‪ ,‬וכבר קרו ל"ע אסונות קשים מחמת כך‪.‬‬
‫‪ .12‬במקום בו מוצב מחסום רכבת‪ ,‬אסור לעבור מהעת בו המחסום יורד ועד עלייתו מעלה‪ .‬העובר‬
‫אז מסכן את עצמו‪ ,‬ועובר על מצוות שמירת הנפש‪.‬‬
‫‪ .13‬אסור לחסום את המדרכה‪ ,‬כיון שהמדרכה שייכת לרבים‪ ,‬והחוסם את המדרכה על ידי אופניים‬
‫או כל דבר אחר‪ ,‬באופן שלא ניתן לעבור‪ ,‬הוא גוזל את הרבים‪.‬‬
‫‪ .10‬בעת שאוטובוס או רכב כבד אחר מבצע פניה‪ ,‬יש להתרחק מקטע המדרכה הקרוב לזווית‬
‫הפניה‪ ,‬כיון שצידי הרכב קרבים אז מאד לזווית המדרכה‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪18‬‬
‫ג‪ .‬נסיעה ברכב‬
‫חשוב לזכור שהילד מחמת קומתו הנמוכה ורכות גופו‪ ,‬חשוף יותר לפגיעות ברכב מאשר המבוגר‪.‬‬
‫מלבד זאת הוא גם אינו יודע להעריך נכונה את תוצאות מעשיו‪ ,‬שלעיתים מסכנים את חייו‪ .‬לכן יש‬
‫ללמד ולשנן עמו את כללי הבטיחות בשעת הנסיעה‪ ,‬בין בנסיעה ברכב פרטי ובין בנסיעה‬
‫באוטובוס או בהסעה‪.‬‬
‫להלכה נאמר‪" :‬בנסיעה ברכב עלולים לבוא לידי סכנה‪ .‬לכן‪ ,‬על הנוסע לשמור על נפשו ולהיזהר‬
‫ולעשות את הפעולות הדרושות כדי להרחיק מעליו את הסכנה‪ ,‬אפילו כשנוסע לדבר מצוה‪ .‬נוסע‬
‫הנזהר מסכנות ושומר עצמו מהם‪ ,‬מקיים את מצוות שמירת נפש עצמו‪ .‬נוסע המכניס את עצמו‬
‫לסכנות‪ ,‬עובר על מצוות שמירת נפש עצמו" (ע"פ דברי הפוסקים שליט"א‪' ,‬נתיבות חיים' שער א‬
‫פרק ו סעיפים א‪-‬ב)‪.‬‬
‫להלן כללי הנסיעה ברכב‪.‬‬
‫כללי המתנה לאוטובוס או להסעה‬
‫‪ .1‬חזית האוטובוס עלולה להיכנס לתוך‬
‫המדרכה ולפגוע בעומדים בסמוך לכביש‪,‬‬
‫לכן יש להמתין בקצה הרחוק משפת‬
‫המדרכה‪ ,‬ורק לאחר שהאוטובוס נעצר‪,‬‬
‫להתקדם לעברו‪.‬‬
‫‪ .2‬אם יש ספסל בתחנה‪ ,‬מוטב להמתין‬
‫בישיבה‪.‬‬
‫‪ .3‬בהגיע ההסעה או האוטובוס‪ ,‬חובה להישאר‬
‫לעמוד על המדרכה‪ ,‬הרחק משפת הכביש‪,‬‬
‫וכל שכן שאסור לרדת אז לכביש‪.‬‬
‫כללי עלייה לאוטובוס או להסעה‬
‫‪ .1‬בעת שעולים להסעה או לאוטובוס‪ ,‬יש לעלות רק דרך הדלת הקדמית‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להמתין בסבלנות עד שהנהג יפתח את הדלת‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לעלות לרכב ולרדת ממנו רק מהדלת שלצד המדרכה ‪ -‬צד ימין‪.‬‬
‫‪ .0‬חובה לעלות לאוטובוס או להסעה לפי הסדר ולא להידחף‪ .‬אם עוברים ודוחפים‪ ,‬אחד‬
‫מהילדים עלול ליפול ולהיפגע‪ ,‬או אפילו ליפול מתחת לגלגלים ולהיפגע קשה‪.‬‬
‫‪ .0‬תן לצעירים ממך לעלות קודם לך‪.‬‬
‫‪ .7‬יש לדבר עם הנהג רק דברים נצרכים ביותר‪ ,‬ובדרך ארץ‪.‬‬
‫‪ .6‬מיד לאחר שעלית להסעה (ובאוטובוס מיד לאחר התשלום)‪ ,‬התקדם לתוך הרכב ושב‪.‬‬
‫כללי התנהגות בתוך האוטובוס או ההסעה‬
‫‪ .8‬בכל נסיעה בעיר או מחוץ לעיר‪ ,‬חובה ומצוה על פי דין תורה לחגור חגורת בטיחות‪ .‬חגורת‬
‫הבטיחות מגנה לא להיזרק קדימה בעת עצירה פתאומית של הרכב‪ .‬את הילקוט או התיק‬
‫יש להניח מתחת למושב ('נתיבות חיים' שער א פרק ו סעיפים ט‪-‬י)‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪10‬‬
‫‪ .5‬אסור לעמוד בעת הנסיעה‪ .‬אם אין מקום לשבת‪ ,‬יש להחזיק היטב באחד ממוטות התמך או‬
‫בלולאות האחיזה‪.‬‬
‫‪ .15‬יש להיזהר מאד לא לגרום לנהג להסיח את דעתו מהנהיגה‪ .‬אסור לצעוק‪ ,‬לשיר בקול גדול‪,‬‬
‫לקרוא בשם הנהג או להידחף עליו‪ .‬אלו דברים הגורמים להיסח הדעת של הנהג מהנהיגה‪,‬‬
‫ומביאים לידי סכנה ('נתיבות חיים' שער א פרק ו סעיף טו)‪.‬‬
‫‪ .11‬אסור לעמוד ליד דלת האוטובוס‪ .‬הדלת נפתחת ונסגרת ועלולים להיפגע ממנה או ליפול‬
‫מחוץ לרכב‪.‬‬
‫‪ .12‬אסור להשליך חפצים ופסולת מהרכב‪ ,‬משני סיבות‪ .‬א‪ .‬משום שאסור על פי דין ללכלך את‬
‫רשות הרבים; ב‪ .‬משום שדבר זה עלול לסכן את הנהגים הנוסעים בכביש ('נתיבות חיים'‬
‫שער א פרק ו סעיפים טז‪-‬יז)‪.‬‬
‫‪ .13‬אסור להוציא יד או ראש מחלון האוטובוס או ההסעה‪ .‬הוצאת יד או ראש מחלון הרכב הוא‬
‫דבר מסוכן ביותר‪ ,‬והעושה כן מתחייב בנפשו ('נתיבות חיים' שער א פרק ו סעיף יד)‪.‬‬
‫‪ .10‬כאשר עולה אדם מבוגר או אשה שהעמידה קשה עליה מכל סיבה‪ ,‬מצוה לתת להם לשבת‬
‫(הגר"ש ואזנר שליט"א‪ ,‬שבט הלוי ב‪ ,‬קיד; ה‪ ,‬קל‪ ,‬עיי"ש)‪ .‬בעת העמידה יש להחזיק במוט‬
‫התמך‪ .‬או בלולאות האחיזה‪.‬‬
‫‪ .10‬אסור להלך באוטובוס או בהסעה‪.‬‬
‫כללי ירידה מהאוטובוס או מההסעה‬
‫‪ .17‬יש להתכונן מבעוד מועד לקראת הירידה‬
‫מהרכב‪ .‬באוטובוס יש לידע את הנהג על‬
‫הכוונה לרדת על ידי צלצול בפעמון זמן‬
‫סביר קודם הגעתו לתחנת היעד‪.‬‬
‫‪ .16‬אסור לרדת מהאוטובוס קודם לעצירתו‬
‫המוחלטת (גם אם הנהג פתח את הדלתות)‪.‬‬
‫‪ .18‬בעת הירידה יש להחזיק את החפצים‬
‫(ילקוט‪ ,‬שקיות וכדו') ואת שוליהם צמודים‬
‫לגוף‪ ,‬באופן שלא ייתפסו בדלת בעת‬
‫הירידה (חשוב מאד)‪.‬‬
‫‪ .15‬בעת הירידה יש להיזהר מהדלתות‪ .‬הנהג‬
‫לא מבחין תמיד בנוסע היורד ובמיוחד אצל‬
‫ילדים מחמת גובהם הנמוך‪ ,‬והוא עלול‬
‫בטעות לסגור את הדלתות על הילד היורד‪.‬‬
‫‪ .25‬בעת ירידה מההסעה או מהאוטובוס‪ ,‬יש‬
‫לרדת בזריזות ובזהירות ולעלות מיד על‬
‫המדרכה‪.‬‬
‫‪ .21‬לאחר הירידה‪ ,‬אם יש צורך לעבור כביש‪ ,‬יש לבקש מהמלווה של ההסעה או ממבוגר‬
‫להעביר את הכביש‪.‬‬
‫‪ .22‬ילד מעל גיל תשע החוצה לבדו‪ ,‬צריך ליזהר מאד שלא לעבור כביש מכוון חזית ההסעה או‬
‫האוטובוס‪ ,‬אלא להמתין עד שהרכב ייסע לדרכו ויתרחק‪ ,‬ואז יש להתבונן‪ ,‬להקשיב‪ ,‬ואם‬
‫הכביש פנוי לגמרי‪ ,‬לעבור לפי '‪ 6‬הכללים לחציית כביש'‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪12‬‬
‫ד‪ .‬רכיבה על אופניים‬
‫אופניים הם כלי רכב לכל דבר‪ ,‬רק שאין להם מנוע‪ .‬על אופניים יש לרכב בזהירות גדולה‪.‬‬
‫ונאמר בספר 'נתיבות חיים' להלכה‪" :‬אסור לרכב על אופניים לא תקינות‪ ,‬משום סכנת מיתה או נזק‪,‬‬
‫והרוכב עליהם ומסכן את עצמו‪ ,‬עובר על מצוות שמירת נפש עצמו‪ .‬והנותן לחברו את אופניו שאינן‬
‫תקינות לרכב עליהם‪ ,‬כגון שהבלמים אינם בולמים כראוי‪ ,‬שבכעין זה יש סכנה‪ ,‬עובר על הלאו 'לא‬
‫תשים דמים בביתך' ועל שאר מצוות שמירת נפש הזולת" ('נתיבות חיים' שער ב פרק ב סעיף ל)‪.‬‬
‫‪ .1‬ילד מתחת לגיל ארבע עשרה‪ ,‬המרכיב ילדים על אופניו מאחור יש בזה סכנה‪ .‬רק ילד שמלאו‬
‫לו ארבע עשרה שנים‪ ,‬מותר לו להרכיב ילד עד גיל שמונה‪ ,‬על מושב מיוחד שהותקן לכך‪.‬‬
‫‪ .2‬אסור לתת לחבר אופניים שאין להם מעצורים תקינים כדי לרכב עליהם‪ ,‬שהרי החבר אינו יודע‬
‫מהן הסכנות הטמונות באופניים אלו‪ ,‬ועלול ליפול ולהיפגע מחמת שהאופניים אינם תקינות‪.‬‬
‫והעושה כן עובר על הלאו 'לא תשים דמים בביתך'‪ ,‬כשם שהנותן לחבירו סולם רעוע לעלות בו‪,‬‬
‫עובר על לאו זה‪.‬‬
‫‪ .3‬ברכיבה על אופניים שאינן תקינות עלולים לבוא לידי סכנה‪ .‬לשם דוגמה‪ ,‬במקרה שהמעצורים‬
‫אינם תקינים‪ ,‬או שהשרשרת נופלת ואי אפשר לבלום‪ ,‬יש בכך סכנה‪ ,‬הן לרוכב והן לאנשים‬
‫שבדרך העלולים להיפגע‪ .‬הנוסע על אופניים שאינן תקינות עובר על מצות 'ונשמרתם מאד‬
‫לנפשותיכם'‪.‬‬
‫חלקי האופניים הם‪:‬‬
‫‪ .0‬כידון‪.‬‬
‫‪ .2‬גלגלים‪.‬‬
‫‪ .1‬חישורים (המוטות הדקים המחברים את החישוק לציר)‪.‬‬
‫‪ .6‬צמיגים‪.‬‬
‫‪ .7‬שרשרת‪.‬‬
‫‪ .6‬מגן שרשרת‪.‬‬
‫‪ .5‬דוושות‪.‬‬
‫‪ .0‬מחזירי אור‪.‬‬
‫‪ .8‬פנס קידמי‪ ,‬לבן‪.‬‬
‫‪ .08‬פנס אחורי‪ ,‬אדום‪.‬‬
‫‪ .00‬מושב‪.‬‬
‫‪ .02‬מעצור יד קידמי ואחורי‪.‬‬
‫‪ .01‬פעמון‪.‬‬
‫‪ .06‬הילוכים‪.‬‬
‫‪ .07‬קסדת בטיחות‪.‬‬
‫כאשר אחד מחלקי האופניים איננו תקין‪ ,‬הרכיבה עלולה להיות מסוכנת ואסורה‪.‬‬
‫היו מקרים שמחמת אי תקינות האופניים וכן מחמת אי חבישת קסדת בטיחות‪ ,‬רוכב האופניים‬
‫התנגש‪ ,‬עף‪ ,‬ול"ע נפצע בראשו קשות‪.‬‬
‫קודם הרכיבה‪ ,‬יש לוודא שכל חלקי האופניים תקינים‪ .‬בכך מקיימים מצוות "ונשמרתם"‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪11‬‬
‫‪ .0‬לפעמים מכל סיבה שהיא עלולים ליפול‬
‫מהאופניים ולקבל חבטה בראש‪ .‬לכן יש לחבוש‬
‫קסדת בטיחות המגנה על הראש‪ ,‬לקיים בכך‬
‫מצות ונשמרתם (כן כותב הגר"י זילברשטיין‬
‫שליט"א בספר 'נתיבות חיים' שער ב פרק ב‬
‫סעיף כט)‪.‬‬
‫‪ .0‬קסדה שאינה רכוסה ומהודקת היטב לראש‪,‬‬
‫איננה מגינה‪ ,‬וכאילו שלא נחבשה כלל‪.‬‬
‫‪ .7‬מגבעת ראש לא מגינה מפני פגיעות ראש‪ .‬לכן‪ ,‬נערים שלראשם מגבעת‪ ,‬הרוצים לרכב על‬
‫אופניים‪ ,‬קודם הרכיבה יסירו את המגבעת ויחבשו את קסדת הבטיחות ויקיימו בזה מצוה‬
‫דאורייתא‪ ,‬שנא מר 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'‪ ,‬ועם סיום הרכיבה יסירו את הקסדה ויחבשו‬
‫לראשם את המגבעת שוב‪.‬‬
‫קסדה רכוסה היטב‪ ,‬במקרי פגיעה מונעת כ‪ 88%-‬מפגיעות הראש‪.‬‬
‫גם כשרוכבים בזהירות‪ ,‬והאופניים במצב מצויין‪ ,‬עלולה לקרות תאונה מחמת הסיבות דלהלן‪,‬‬
‫שיש לשים אליהם לב‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.6‬‬
‫שמן על הכביש‪.‬‬
‫שלולית מים (לאו דווקא בחורף)‪.‬‬
‫החלקה עקב בלימה פתאומית‪.‬‬
‫החלקה עקב פניה חדה‪.‬‬
‫לכן יש לחבוש תמיד קסדת בטיחות ולהיזהר ביותר‪.‬‬
‫‪ .6‬אין לילדים צעירים לרכב על אופניים בכביש‪ .‬זו סכנה גדולה‪.‬‬
‫‪ .8‬ברכיבה על המדרכה יש לנסוע במתינות ובזהירות ולהיזהר לא לפגוע באנשים ההולכים על‬
‫המדרכה‪.‬‬
‫‪ .5‬אסור לנסוע על המדרכה במהירות‪ ,‬ולכן עדיף למצוא מגרש או מקום פתוח ורחב כדי לרכב בו‬
‫על האופניים‪.‬‬
‫‪ .15‬ילדים גדולים ונערים‪ ,‬מותר להם לרכוב על אופניים בכביש עירוני‪ ,‬אך חובה עליהם לרכב לפי‬
‫כל כללי התנועה של הרכבים‪ .‬חובה עליהם לציית לתמרורים‪ ,‬לציית לרמזורים‪ ,‬לתת זכות‬
‫קדימה להולך רגל במעבר חצייה ולנסוע תמיד בצד ימין‪.‬‬
‫‪ .11‬במקום שהתנועה רבה‪ ,‬יש לרדת מהאופניים‪ ,‬לעלות על המדרכה ולרכב בזהירות‪.‬‬
‫‪ .12‬סימני הרמזור לרכבים ואופניים הם‪ :‬אור אדום ‪ -‬עצור‪ .‬אור כתום ‪ -‬היכון לקראת אור אדום (או‬
‫ירוק)‪ .‬אור ירוק ‪ -‬סע בזהירות (סוגי התמרורים נתבארו לעיל בפרק 'הכרת הסביבה ותנאי‬
‫הדרך')‪.‬‬
‫‪ .13‬הרוכב על אופניו בלילה‪ ,‬עליו לשים מחזירי אור ולהדליק פנס אדום מאחור‪ ,‬ופנס המפיץ אור‬
‫לבן מלפנים‪.‬‬
‫‪ .10‬ראוי שיהיה לכל רוכב אופניים פעמון‪ ,‬על מנת שתהיה בידו האפשרות להזהיר את האנשים‬
‫שבדרך במקרה הצורך‪ .‬אין לצלצל בחנם או להבהיל את הולכי הרגל‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪16‬‬
‫‪ .10‬ההלכות והכללים האמורים לגבי אופניים‪ ,‬חלים‬
‫(עד כמה ששייך) גם על המשחקים המתגלגלים‬
‫הבאים‪ :‬גלגלַ ים (קורקינט)‪ ,‬גלגליות (סקטים)‪,‬‬
‫גלגשת (סקטבורד)‪ ,‬גלגיליות להב (רולר‬
‫בליידס) וכדו'‪.‬‬
‫‪ .17‬גדולי הרבנים יצאו בקריאה בה הם אוסרים‬
‫לגלוש במורד הרחוב עם הכלי המכונה‬
‫"בימבה"‪ ,‬היות ויש בזה סכנה גדולה‪ .‬מותר‬
‫לשחק בבימבה‪ ,‬בזהירות‪ ,‬במהירות סבירה‬
‫ובמקומות המתאימים לכך‪ ,‬אך בשום אופן לא‬
‫על הכביש‪.‬‬
‫ה‪ .‬הרכבת הקלה‬
‫כללי בטיחות בנסיעה ברכבת הקלה‬
‫כללי יסוד בסביבת הרכבת הקלה ‪:‬‬
‫‪ .1‬אין לתת לילדים עד גיל ‪ 8‬ללכת במדרכה‬
‫לבד בסביבת הרכבת ללא ליווי של מבוגר‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר הרכבת מתקרבת‪ ,‬אסור לחצות‪.‬‬
‫‪ .3‬קודם שחוצים יש להתבונן לשני הכוונים‪.‬‬
‫‪ .0‬יש לחצות רק במעברי החצייה המסומנים‪.‬‬
‫‪ .0‬אין לשחק על מסילות הרכבת‪.‬‬
‫‪ .7‬אסור לגעת בקווי המתח החשמלי של‬
‫הרכבת‪.‬‬
‫כללי נסיעה ברכבת הקלה‬
‫בהמתנה לרכבת‪:‬‬
‫‪ .1‬ממתינים לרכבת הרחק משפת המדרכה‪.‬‬
‫‪ .2‬כשהרכבת מתקרבת‪ ,‬אין להתקרב אליה‪ .‬יש‬
‫להמתין בסבלנות עד לעצירתה המוחלטת‪.‬‬
‫בעלייה לרכבת‪:‬‬
‫‪ .3‬עולים בשורה עורפית‪ ,‬אחד אחרי השני‪.‬‬
‫‪ .0‬לא דוחפים‪.‬‬
‫‪ .0‬מתקפים את הכרטיס (הכרטיס נפלט‬
‫מהמכשיר כשעליו מודפסת השעה)‬
‫‪ .7‬יש להיכנס לפנים הרכבת ולהתיישב‪.‬‬
‫‪ .6‬יש לחגור חגורת בטיחות‪ ,‬גם בנסיעות‬
‫קצרות‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪17‬‬
‫בעת הנסיעה ברכבת‪:‬‬
‫‪ .8‬אין להלך ברכבת‪.‬‬
‫‪ .5‬כאשר קרבים לתחנת היעד‪:‬‬
‫‪ ‬אוספים את החפצים‪.‬‬
‫‪ ‬ממתינים לעצירה מוחלטת של הרכבת‪.‬‬
‫בירידה מהרכבת‪:‬‬
‫‪ .15‬יורדים באופן מסודר ושקט‪.‬‬
‫‪ .11‬יש להתרחק מהרכבת‪ .‬אין לגעת בדפנות‬
‫הרכבת‪.‬‬
‫‪ .12‬יש להתקרב במהירות לצד הפנימי של‬
‫המדרכה‪ ,‬רחוק מהמסילה‪.‬‬
‫‪ .13‬לא חוצים לפני שהרכבת עוזבת את‬
‫התחנה ‪.‬‬
‫‪ .10‬יש לחצות את הכביש‪ ,‬על פי '‪ 6‬הכללים‬
‫לחציית כביש'‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪16‬‬
‫פרק ה‬
‫הפעלות‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪15‬‬
‫הפעלות‬
‫הפעלה מספר ‪1‬‬
‫סיפור על מרן החזון איש זי"ע‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הילד יפנים שחובת הזהירות בדרכים היא חובה הלכתית‪.‬‬
‫‪ .2‬הילד ירצה לחקות את זהירותם של גדולי ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬הילד ילמד שכביש ורכבים הם סכנה קרובה לפיקוח נפש‪ ,‬ויש להחמיר בזה עד כמה שאפשר‪.‬‬
‫הסיפור‪:‬‬
‫ּבֹוקע ֵמ ָאחֹור ָהלְך וְ גָ בר‪"...‬‬
‫"הרחׁש ֶה ָעמּום ה ֵ‬
‫ָ‬
‫ִסּפּור ֵמחיֵ י ָמ ָרן החזֹון ִאיׁש זצ"ל‬
‫ְש ֵּתי ְדמויֹות ְמ ַהלְ כֹות ָּהיו ַבכְ ִּביש ֶׁשנִּ ְסלַ ל ֹלא ִּמכְ ָּבר‪.‬‬
‫ָּה ַא ַחת‪ֶׁ ,‬של ִּאיש זָּ ֵּקן ונְ ׂשוא ָּפנִּ ים‪ ,‬וְ ַה ְשנִּ יָּ ה ֶׁשל נַ ַער‬
‫ָּצ ִּעיר כְ ֶׁבן ְש ַבע ֶׁע ְׂש ֵּרה‪ֶׁ ,‬ש ִּש ֵּמש לֹו כִּ ְמלַ וֶׁ ה‪ַ .‬הכְ ִּביש‬
‫קֹומה ַא ַחת‬
‫ֹלא ָּהיָּ ה ָּר ָּחב‪ ,‬ו ִּמ ְשנֵּ י ִּצ ָּדיו ָּהיו ָּב ִּתים ְבנֵּ י ָּ‬
‫נועים ֶׁש ִּהגִּ יעו‬
‫תֹוש ִּבים ְצ ִּ‬
‫ָּ‬
‫אֹו ְש ַתיִּ ם‪ְ ,‬מ ַאכְ לְ ִּסים ָּב ֶׁהם‬
‫לְ ִּה ְתיַ ֵּשב ָּב ֲעיָּ ָּרה ַהנִּ ְבנֵּ ית וְ הֹולֶׁ כֶׁ ת‪ְ ,‬בנֵּ י ְב ָּרק‪.‬‬
‫וב ְרחֹוב ַה ְבנֵּ י‪ְ -‬ב ָּר ִּקי ַחם ָּהיָּ ה‪.‬‬
‫יֹום ֶׁשל ַקיִּ ץ ָּהיָּ ה זֶׁ ה‪ָּ ,‬‬
‫בוע ֶׁשל ַא ַחר ַה ָּצ ֳה ַריִּ ם ֲע ַדיִּ ן ֹלא נָּ ַשב‪,‬‬
‫רוח ַה ָּק ַ‬
‫ַמ ַשב ָּה ַ‬
‫וְ ַהזֵּ ָּעה נִּ גְ ָּרה ְפלָּ גִּ ים ְפלָּ גִּ ים ִּמ ִּמ ְצחֹו ֶׁשל כָּ ל ִּמי ֶׁש ֵּה ִּהין‬
‫לָּ ֵּצאת ְב ָּש ָּעה זֹו ִּמן ַה ַביִּ ת‪ֶׁ .‬אלָּ א ֶׁש ָּה ַרב וְ ַתלְ ִּמידֹו ֹלא‬
‫ָּשתו לִּ ָּבם ֶׁאל ַהחֹם‪ ,‬וְ ֹלא ֶׁאל ָּה ֲעיֵּ פות ֶׁש ָּהלְ כָּ ה‬
‫ימה‪.‬‬
‫וְ ִּה ְצ ַט ְב ָּרה ָּב ֶׁהם ִּעם כָּ ל ְפ ִּס ָּיעה ָּק ִּד ָּ‬
‫ובן לִּ וְ יָּ תֹו‪ַ ,‬הגָּ אֹון ַר ִּבי ַא ֲהרֹן‬
‫"חזֹון ִּאיש" ֶׁ‬
‫ָּהיו ֵּאלו ָּמ ָּרן ַה ֲ‬
‫מועדֹות ָּהיו ֶׁאל ֵּבית ַה ַחיִּ ים‬
‫ָּ‬
‫יהם‬
‫יט"א‪ְ .‬פנֵּ ֶׁ‬
‫רֹוטר ְשלִּ ָּ‬
‫ֶׁ‬
‫אֹותם יָּ ִּמים ִּב ְק ֵּצה ָּה ִּעיר‬
‫"שֹומ ֵּרי ַש ָּבת" ֶׁש ָּהיָּ ה ְב ָּ‬
‫ְ‬
‫ַמ ָּמש‪.‬‬
‫"חזֹון ִּאיש"‪ְ ,‬מ ַציֵּ ן לְ ַע ְצמֹו כִּ י לַ ְמרֹות ַהחֹם ַהכָּ ֵּבד‪,‬‬
‫ִּמ ֵּדי ַפ ַעם ָּהיָּ ה ַר ִּבי ַא ֲהרֹן ַמ ִּביט ְב ַה ֲע ָּר ָּצה ֶׁאל ָּמ ָּרן ַה ֲ‬
‫שובה ֶׁש ָּהיְ ָּתה‬
‫"חזֹון ִּאיש" ֶׁאל ֵּבית ַה ְק ָּברֹות‪ִּ ,‬בגְ לַ ל ִּס ָּבה ֲח ָּ‬
‫ות ִּשישותֹו ָּה ַר ָּבה‪ ,‬יָּ ָּצא ַה ֲ‬
‫ַה ֶׁד ֶׁרְך ָּה ֲא ֻרכָּ ה ְ‬
‫מורה ִּעמֹו‪.‬‬
‫ְש ָּ‬
‫רֹואה ִּמ ֶׁמ ְר ַחק ָּמה ֶׁאת גֶׁ ֶׁדר ֵּבית ַה ְק ָּברֹות‪.‬‬
‫"הנֵּ ה‪ְ ,‬בעֹוד ַדקֹות ִּמ ְס ָּפר נַ גִּ ַיע‪ָּ "...‬ח ַשב לְ ַע ְצמֹו ַר ִּבי ַא ֲהרֹן‪ֶׁ ,‬‬
‫ִּ‬
‫ימה נָּ ְסכָּ ה בֹו כֹחֹות ְמ ֻח ָּד ִּשים וְ הוא ִּה ְמ ִּשיְך לִּ ְצעֹד לְ ַצד גְ דֹול ַהדֹור‪ֶׁ ,‬ש ָּפ ַסע‬
‫ַה ַמ ֲח ָּש ָּבה ַעל ַה ְשלָּ ַמת ַה ְמ ִּׂש ָּ‬
‫קוע ְב ַׂש ְר ַע ִּפים‪.‬‬
‫ְבנַ ַחת‪ָּ ,‬ש ַ‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪10‬‬
‫נֹוע ִּמ ְת ָּק ֵּרב‪ .‬עֹוד ֶׁרגַ ע ָּקט וכְ ָּבר ָּהיְ ָּתה‬
‫ָּה ַר ַחש ֶׁה ָּעמום ֶׁש ָּב ַקע ֵּמ ָּאחֹור ָּהלַ ְך וְ גָּ ַבר‪ ,‬וְ ָּה ַפְך ְב ַא ַחת לְ נַ ֲה ַמת ָּמ ַ‬
‫יח‬
‫יח ָּאפֹר וְ ֵּר ַ‬
‫לֹוהט ְמ ֻת ָּבל ְב ִּפ ַ‬
‫יהם ֶׁפ ֶׁרץ ֶׁשל ֲאוִּ יר ֵּ‬
‫יבה ֲאלֵּ ֶׁ‬
‫יהם‪ַ ,‬מ ִּש ָּ‬
‫חֹור ֶׁ‬
‫נֹוש ֶׁפ ת ַמ ָּמש ֵּמ ֲא ֵּ‬
‫רֹוע ֶׁמת ֶׁ‬
‫ְמכֹונִּ ית ֶׁ‬
‫ָּע ָּשן‪.‬‬
‫נֹוח וְ ַה ָּסלול‪ֶׁ ,‬ש ִּמ ְד ָּרכָּ ה לְ הֹולְ כֵּ י ֶׁרגֶׁ ל ֲע ַדיִּ ן ֹלא‬
‫ומיָּ ד ָּס ָּטה ִּמן ַהכְ ִּביש ַה ַ‬
‫ָּמ ָּרן ַה ֲחזֹון ִּאיש ִּה ִּביט לְ ָּאחֹור ִּ‬
‫ופנָּ ה ֶׁאל ֵּע ֶׁבר ַה ַפ ְר ֵּדס ֶׁש ְב ִּצדֹו‪.‬‬
‫ָּהיְ ָּתה ְב ִּצדֹו‪ָּ ,‬‬
‫ומיַ גַ ַעת ִּש ְב ָּע ַתיִּ ם‪ֶׁ .‬אלָּ א ֶׁש ַה ֲחזֹון ִּאיש‬
‫לֹוה ִּטים‪ ,‬וְ ַה ֲהלִּ יכָּ ה ָּב ֶׁהם ָּק ָּשה ְ‬
‫ַהחֹולֹות ֶׁש ְבשולֵּ י ַה ַפ ְר ֵּדס ָּהיו ֲ‬
‫ִּה ְמ ִּשיְך ָּב ֶׁהם ְב ֶׁה ְחלֵּ ִּטיות‪.‬‬
‫דוע וְ לָּ ָּמה ָּב ַחר ַרבֹו‬
‫נֹוח‪ָּ ,‬ת ַמּה ֹלא ְמ ַעט; ַמ ַ‬
‫ַר ִּבי ַא ֲהרֹן‪ֶׁ ,‬ש ַאף הוא נֶׁ ֱאלַ ץ לִּ ְסטֹות ִּמן ַהכְ ִּביש ַה ָּסלול וְ ַה ַ‬
‫ומ ִּהיר ִּפי כַ ָּמה לְ ַה ְמ ִּשיְך וְ לָּ לֶׁ כֶׁ ת ַעל כְ ִּביש‬
‫נֹוחה? ַה ִּאם ֹלא ָּע ִּדיף ָּ‬
‫ֶׁה ָּחלוש וְ ַהחֹולֶׁ ה‪ַ ,‬דוְ ָּקא ַב ֶׁד ֶׁרְך ַה ָּפחֹות ָּ‬
‫נֹוס ֶׁפת‪...‬‬
‫יֹוד ַע ָּמ ַתי ַתגִּ ַיע ְמכֹונִּ ית ֶׁ‬
‫ומי ֵּ‬
‫ָּה ַא ְס ַפלְ ט? ֵּהן ַה ְמכֹונִּ ית גָּ זָּ ה וְ נֶׁ ֶׁעלְ ָּמה‪ִּ ,‬‬
‫ִּעם כָּ ל ְפ ִּס ָּיעה ְמיַ גַ ַעת ָּהלְ כָּ ה ַה ְש ֵּאלָּ ה וְ ִּה ְת ַע ְב ָּתה‪ַ ,‬עד ֶׁשלְ ַבסֹוף ָּפ ְר ָּצה ִּמ ִּפיו‪:‬‬
‫לֹוה ִּטים ַהלָּ לו?"‬
‫נֹוחים וְ ַה ֲ‬
‫דוע ַמ ְר ִּחיק ָּה ַרב לָּ לֶׁ כֶׁ ת ַבחֹולֹות ַה ִּבלְ ִּתי ִּ‬
‫"מ ַ‬
‫ַ‬
‫ִּב ְמ ִּתינות‪ְ ,‬בכ ֶֹׁבד רֹאש ולְ ֹלא כָּ ל ִּפ ְקפוק‪ֵּ ,‬ה ִּשיב ָּמ ָּרן ַה ֲחזֹון ִּאיש לְ ַתלְ ִּמידֹו ָּה ָּאהוב‪:‬‬
‫קוח נֶׁ ֶׁפש!"‬
‫"חיָּ ִּבים לְ ַה ְח ִּמיר ְב ִּפ ַ‬
‫ַ‬
‫נֹוח‬
‫דוע ֵּאין לְ ַהלֵּ ְך ַעל ַהכְ ִּביש ַאף ֶׁשהוא ַ‬
‫נֹוקבֹות ַהלָּ לו ָּהיו ֶׁה ְס ֵּבר ָּברור‪ַ ,‬מ ַ‬
‫ַה ִּמלִּ ים ַה ְפשוטֹות וְ ַה ְ‬
‫ומ ִּהיר‪.‬‬
‫ִּש ְב ָּע ַתיִּ ם‪ָּ ,‬ק ָּצר ָּ‬
‫ַחיָּ ִּבים לְ ַה ְח ִּמיר! – ַמ ְש ָּמע לְ ִּה ְת ַר ֵּחק כִּ ְמ ַט ֲחוֵּ י ֶׁק ֶׁשת ִּמכָּ ל ַסכָּ נָּ ה ֶׁא ְפ ָּש ִּרית!‬
‫הֹור ָּאה לְ ַתלְ ִּמידֹו וכְ לִּ מוד לְ דֹורֹות‪.‬‬
‫אֹותּה כְ ָּ‬
‫הֹותיר ָּ‬
‫ֲהלָּ כָּ ה ֶׁשנָּ ַהג ַה ֲחזֹון ִּאיש ְב ַע ְצמֹו וְ ִּ‬
‫[מקֹור‪' :‬נְ ִּתיבֹות ַחיִּ ים' עמ' תרנט]‬
‫ָּ‬
‫ההפעלה‪:‬‬
‫‪ .1‬נבקש מהילד לקרוא את הסיפור (או נקרא לו אותו)‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר קריאת הסיפור נשאל את הילד מספר שאלות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫האם היכן שצעד החזון איש היתה מדרכה?‬
‫מדוע החזון איש הרחיק לכת מהכביש?‬
‫מה השיב החזון איש לשאלת תלמידו ‪ -‬מדוע הוא מתרחק כל כך?‬
‫מה אנו יכולים ללמוד מתשובת החזון איש על חובת הזהירות בדרכים?‬
‫קוח נֶׁ ֶׁפש!"‬
‫"חיָּ ִּבים לְ ַה ְח ִּמיר ְב ִּפ ַ‬
‫‪ .3‬נבקש מהילד לצייר איך החזון איש מתרחק מהכביש ואומר‪ַ :‬‬
‫‪ .0‬לסיום‪ ,‬נסכם את המעשה ואת הנלמד ממנו הלכה למעשה‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪18‬‬
‫הפעלה מספר ‪2‬‬
‫קריאת קודש מגדולי ישראל שליט"א‬
‫מטרה‪ :‬הילד יתבונן מה דעת התורה וההלכה של גדולי ישראל‪ ,‬על חובת שמירת הנפש והזהירות‬
‫בדרכים‪.‬‬
‫הקול הקורא‪:‬‬
‫קול קורא מגדולי ישראל‬
‫בס"ד‪ ,‬כסליו תשס"ט‬
‫עניין שמירת החיים הוא מצווי תורתנו הקדושה‪ ,‬שצריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדים‬
‫את הגוף ומוזהר להישמר בנפשו שלא להזיקו‪ ,‬והרחיקונו חכמינו ז"ל מכל דבר שיש בו סכנה‬
‫באמרם כי חמירא סכנתא מאיסורא‪.‬‬
‫והיות ובאחרונה נתרבו לצערנו מקרים של הולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים וביותר אצל ילדים‬
‫וצעירים‪ ,‬ופעמים רבות נגרם הדבר מחוסר שמירה על כללי הזהירות בדרכים – משום כך מוטלת‬
‫עלינו החובה לחזק ולהזהיר גדולים על קטנים בדבר החובה להישמר ולהקפיד על כללי הזהירות‪.‬‬
‫ומזכי הרבים העוסקים בדבר ביקשו לבוא בפניה ובקשה לרבני הקהילות לעורר אודות העניין בבתי‬
‫כנסת ובבתי מדרשות ואל הלומדים‪ ,‬לעורר ולעסוק במוסדות החינוך בדבר חובת הזהירות בדרכים‪,‬‬
‫ובוודאי שחיזוק הדבר יביא תועלת מרובה להתעוררות ולחינוך בעניין הזהירות בדרכים שהוא בגדר‬
‫הצלת נפשות‪.‬‬
‫שמואל הלוי ואזנר‬
‫ניסים קרליץ‬
‫שמעון בעדני‬
‫משה יהושע לנדא‬
‫ההפעלה‪:‬‬
‫‪ .1‬נבקש מהילד לקרוא את קריאת ובקשת גדולי ישראל (או נקרא לו אותה)‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר הקריאה נשאל את הילד מספר שאלות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מה פירוש המילים "חמירא סכנתא מאיסורא" ‪ -‬שכתבו גדולי ישראל במכתבם?‬
‫מדוע לדעת גדולי ישראל נפגעו ילדים בתאונות דרכים?‬
‫מדוע כתבו גדולי ישראל שיש ללמוד את הנושא ולעסוק בו?‬
‫מה לדעתך הנקודה החשובה ביותר הכתובה במכתבם של גדולי ישראל?‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬
‫‪68‬‬
‫לסיום נצטט את דבריו של אחד מגדולי האחרונים ‪ -‬בעל 'באר‬
‫הגולה' זללה"ה‪:‬‬
‫"הוזהרנו על שמירת הנפש מטעם שהקב"ה ברא את העולם בחסדו‬
‫להטיב לנבראים שיכירו גדולתו ולעבוד עבודתו בקיום מצוותיו ותורתו‪,‬‬
‫כמו שאמר הכתוב (ישעיה מג‪ ,‬ז) 'כל הנקרא בשמי‪ ,‬לכבודי בראתיו‪,‬‬
‫יצרתיו אף עשיתיו'‪ ,‬ולתת להם שכר טוב בעמלם‪ .‬והמסכן את עצמו נראה‬
‫כאילו מואס ברצון בוראו ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו‪ ,‬ואין‬
‫לך זלזול ואפקירותא (והפקר) יותר מזה"‪.‬‬
‫[ספר 'באר הגולה' על שולחן ערוך חו"מ תכז‪ ,‬צ]‬
‫בברכת‬
‫שתוליכנו לשלום‪,‬‬
‫ותצעידנו לשלום‪,‬‬
‫ותסמכנו לשלום‪,‬‬
‫ותחזירנו לחיים טובים ולשלום‪,‬‬
‫אמן‬
‫כל הזכויות שמורות © לארגון חיים בדרכים (ע"ר)‬