" מאבק זה כוח "

‫"מאבק זה כוח"‬
‫בית ספר "התומר"‬
‫ליקויי למידה רב בעיתיים‬
‫יסודי‪ ,‬חטיבה ותיכון‬
‫רחוב בן גוריון ‪ 02‬נס ציונה ‪20-4922049‬‬
‫מנהל ביה"ס ‪252-8904060 shlomi.irim@gmail.com‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫תקציר ‪...............................................................................................‬עמ' ‪3‬‬
‫פרק א'‪ -‬הארגון היוזם ‪.........................................................................‬עמ' ‪4‬‬
‫פרק ב'‪ -‬רציונל המיזם ‪.........................................................................‬עמ' ‪5-6‬‬
‫פרק ג'‪ -‬המיזם ‪....................................................................................‬עמ' ‪7-11‬‬
‫פרק ד'‪ -‬מטרות ויעדים‪........................................................................‬עמ' ‪11‬‬
‫פרק ה'‪ -‬קהל היעד ‪..............................................................................‬עמ' ‪13‬‬
‫פרק ו'‪ -‬לוח זמנים ‪...............................................................................‬עמ' ‪14-15‬‬
‫פרק ז'‪ -‬תקציב‪................................................................................... .‬עמ' ‪16-11‬‬
‫פרק ח'‪ -‬שיתופי פעולה ‪.........................................................................‬עמ' ‪11‬‬
‫פרק ט'‪ -‬ניתוח סיכונים ‪........................................................................‬עמ' ‪12‬‬
‫פרק י'‪ -‬הערכה ‪....................................................................................‬עמ' ‪11‬‬
‫נספח א'‪ -‬חזון בית ספרי ‪.......................................................................‬עמ' ‪11‬‬
‫נספח ב'‪ -‬כוח אדם ‪...............................................................................‬עמ' ‪13‬‬
‫ביביליוגרפיה‪......................................................................................‬עמ' ‪14‬‬
‫‪2‬‬
‫תקציר‬
‫אני‪ ,‬שלומי אירים‪ ,‬מנהל בי"ס "התומר"‪ ,‬בית ספר ל"ליקויי למידה רב בעייתיים"‪ ,‬עובד במערכת החינוך המיוחד כבר‬
‫ארבע עשרה שנה‪ .‬אני יכול לומר בוודאות שאינני יכול להבין עד תום את תחושותיו של האדם בעל הצרכים‬
‫המיוחדים‪ .‬אינני חושב שהאנשים המוגדרים "ללא צרכים מיוחדים" יודעים את תחושותיו במדויק‪ .‬כיצד הוא מסתכל‬
‫אל ועל העולם? מה הוא באמת צריך? מה הם החלומות העמוקים שלו ‪,‬מה הוא חווה ברגעים שהוא חש שונה‬
‫מכולם?‬
‫התחושה הזו שמלווה את כולנו מובילה אותנו ליצירת סביבה מיוחדת עבורו‪ ,‬הרי הוא בעל צרכים מיוחדים והוא זקוק‬
‫לה‪ .‬אך‪ ,‬לעיתים קרובות‪ ,‬אנו יוצרים סביבה מגוננת ומגבילה‪ ,‬כמו פרפר שבא לעולם ולא עף כמו כולם‪ .‬על כן‪,‬‬
‫החזירו אותו למצב המוגן של הגולם כדי "לתקן"‪ ,‬לצמצם "פערים" להגן ולשמור"‪ .‬הסביבה שכוללת הורים‪ ,‬אנשי‬
‫חינוך ואנשים בקהילה נוטה לבחור ולהחליט בעבור האדם בעל הצרכים המיוחדים‪ .‬סביבה שכזו עלולה להוביל‬
‫לקשיים בעצמאות של האדם בעל הצרכים המיוחדים‪ .‬זאת הוכח בפן התיאורטי ובמעקב אחר בוגרים בעלי צרכים‬
‫מיוחדים (שיניין‪ )1225 ,‬בכלל ובחלק מבוגרי ביה"ס "התומר" בפרט (בעיקר בהתנהלות מחוץ לבית)‪.‬‬
‫לצורך כך נדרש המיזם הנוכחי‪ ,‬המבקש לטעון כי "זה אנחנו ולא הם"‪ .‬אנו אלה שמחויבים לערוך שינוי מהותי‬
‫בסביבתו של התלמיד ולהפוך אותה מסביבה מגוננת ומגבילה לסביבה המאפשרת עצמאות תוך הקפדה על עידוד‬
‫וקידום פעולות של בחירה‪ ,‬יוזמה והתנסות וכך לאפשר לאדם הצלחות לצד כישלונות זמניים ומתוכם להיבנות לעבר‬
‫עצמאותו‪.‬‬
‫כיצד? אני מציע לפרוץ את גבולות ביה"ס והכיתה וליצור מרחב לימודי בקהילה בדמות דירה במרכז העיר אשר‬
‫ממנה יצאו התלמידים לחוות למידה במסגרת החיים שמצופים להם בעתיד ‪,‬זאת החל מכיתות ד' עד יד'‪.‬‬
‫תלמידי כיתות יב'‪-‬יד' ומעלה יתגוררו בדירה לצורך הרחבת מעגל ההתנסויות שלהם בדירה וצמצום הפער בין‬
‫המעבר מחיי ביה"ס והבית לחיים בקהילה לאחר גיל ‪ ,11‬מעבר שהינו טראומתי לתלמידים והורים רבים‪.‬‬
‫פתרון זה אינו יכול להוות הפתרון היחיד כדי להוביל לשינוי איכותי ומעמיק‪ .‬על כן‪ ,‬יש בכוונתנו ליצור פתרונות‬
‫נוספים בתוך בית הספר החל מכיתה א' בדמות שיעורים מיוחדים וחדשניים כגון‪" :‬שיעור הפסקה" ו"שיעורי חופשי‬
‫ומוגדר" (מפורטים בפרק‪ .)3‬זאת‪ ,‬במקביל להשתלמות שתוביל לשינוי תפיסת התפקיד של צוות ביה"ס ולהדרכת‬
‫הורי התלמידים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הנחת המיזם הינה ששילוב יציאה למרחבי הלימוד בקהילה ולמידה במרחבי לימוד ייחודיים בביה"ס‪ ,‬התפתחות‬
‫מקצועית של הצוות‪ ,‬והדרכת ההורים יובילו את האדם בעל הצרכים המיוחדים להתמודד עם סביבה מאתגרת‬
‫ומאפשרת ובסופו של דבר למעבר מיטבי מביה"ס לקהילה‪.‬‬
‫פתגם סיני עתיק אומר "מאבק זה כוח" ‪ .‬המאבק הוא זה שיעניק לאדם בעל הצרכים המיוחדים את הכוח ואת‬
‫הסיכויים הגבוהים ביותר להגיע לעצמאות ‪.‬‬
‫פרק א' ‪ -‬הארגון היוזם‬
‫בית ספר "התומר" מהווה קריית חינוך על אזורית‪ ,‬קהילתית‪ ,‬המאכלסת תלמידים "לקויי למידה רב‪ -‬בעייתיים"‪ .‬בית‬
‫הספר חוגג בימים אלו חמישים שנה להקמתו‪ .‬לומדים בו ‪ 112‬תלמידים אשר מגיעים מקשת רחבה של כ‪42 -‬‬
‫ישובים והוא מחולק לשני חלקים‪:‬‬
‫יסודי – א'‪ -‬ו'‬
‫חטיבה וחטיבה עליונה ז'‪-‬יד'‬
‫הגדרת התלמידים "ליקויי למידה רב בעייתיים" מצביעה על המורכבות של תלמידי בית הספר‪ .‬התלמידים מתאפיינים‬
‫במכלול של לקויות ספציפיות כגון לקויות בתפיסה המרחבית‪ ,‬השפתית‪ ,‬קשיי קשב וריכוז ועוד‪ .‬ללקויות אלה‬
‫מתווספים אצל מרבית מהתלמידים משכל גבולי‪ ,‬קשיים רגשיים או תסמונות שונות‪ .‬מכלול זה של קשיים בא לידי‬
‫ביטוי בפער הגדול הן ברכישת מיומנויות היסוד הלימודיות והן ברכישת מיומנויות תפקודי יומיום וכישורי חיים‪ .‬חלק‬
‫גדול מהתלמידים מגיעים מכיתות קטנות מהחינוך הרגיל‪ ,‬כיתות בהן הקשיים הנלווים לא קיבלו מענה מספק‪ .‬על כן‪,‬‬
‫תלמידים רבים חוו מצבים של חוסר הצלחה וכישלונות מתמשכים‪ ,‬אשר פגעו בדימויים העצמי ובתחושת המסוגלות‬
‫שלהם‪ ,‬וכך צברו פערים משמעותיים מתלמידים בני גילם‪.‬‬
‫הרעיון שמנחה ומוביל את ביה"ס הוא החזון הבית ספרי ששם לו למטרה לטפח אדם עצמאי‪ ,‬השואף למימוש עצמי‬
‫ואיכות חיים‪ .‬בשל מו רכבות האתגרים עימם מתמודדים תלמידינו אנו יודעים שהם זקוקים לגישה לא קונבנציונאלית‬
‫ודרכי עבודה ייחודיות מה שהוביל למיזם חדשני אשר מוצע בתכנית זו ‪.‬‬
‫צוות ביה"ס מאמין שבפיתוח אסטרטגיות ההוראה השונות יש להתבסס על מוקדי הכוח של התלמידים‪ ,‬מוקדים אלו‬
‫מהווים בסיס לקידומם ולהובלתם‪ ,‬בדרכם להפוך לאנשים עצמאים אשר יכולים להשתלב בקהילה בכל גיל‪ .‬על כן‪,‬‬
‫הרעיון והקו המנחה של בית הספר הוא ש"אם התלמיד יכול ומסוגל בית הספר צריך לאפשר לו"‪ .‬תפיסה זו הובילה‬
‫לפיתוח מגוון פעילויות ותחומים המאפשרים לתלמידים ערוצי התבטאות ורכישת יכולות אשר מעמיקה ומבססת את‬
‫מוקדי הכוח שלהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בבית הספר התלמיד יכול לבחור ולהשתתף בשיעורי צילום ואומנות‪ ,‬תכשיטנות‪ ,‬אומנות‬
‫לחימה‪ ,‬נבחרות כדורגל וכדורסל‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬מלונאות‪ ,‬מחול‪...‬וכל זאת לצד לימודים עיוניים של תחומי הליבה‪.‬‬
‫מנהל ביה"ס והצוות החינוכי‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫מנהל ביה"ס‪ ,‬שלומי אירים‪ ,‬עובד בביה"ס ארבע עשרה שנה‪ .‬הוא התחיל את דרכו המקצועית בבית הספר כמורה‬
‫לחינוך גופני ומחנך‪ ,‬ולפני חמש שנים התמנה למנהל ביה"ס‪ .‬בעבר עסק כמרצה במכללת וינגייט בתחום שילוב הילד‬
‫בעל הצרכים המיוחדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬פיתח יוזמה של תנועה לגיל הרך בשם "נעים ונהנים בגני הילדים"‪ ,‬בראשית‬
‫התכנית כללה תלמידים ‪ 152‬וכיום נהנים ממנה קרוב ל ‪ 1222‬תלמידים‪ ,‬תכנית שפועלת עד היום‪ .‬בהמשך דרכו‪,‬‬
‫עבד כמדריך מורים לחינוך גופני בחינוך המיוחד במשרד החינוך והרצה ברחבי הארץ אודות חשיבות השילוב והחינוך‬
‫הגופני כל זאת במקביל לעבודת ההוראה‪.‬‬
‫צוות ביה"ס כולל תשעים אנשי צוות‪ :‬שלוש סגניות‪ ,‬שלוש יועצות‪ ,‬שישים מחנכים ומורים מקצועיים‪ ,‬שלושים סייעות‬
‫וצוות מנהלה‪ .‬צוות ביה"ס מתאפיין בידע מקצועי רחב וביכולות של הכלה והכוונה יוצאות דופן‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצוות כולל‬
‫פסיכולוגיות‪ ,‬יועצות‪ ,‬יועץ חברתי‪-‬מיני‪ ,‬רופאה‪ ,‬עובדת סוציאלית ומטפלים רגשיים‪ .‬לצוות ביה"ס ניסיון רב‬
‫בהתמודדות עם תלמידים ומשפחות בעלות צרכים מיוחדים‪ .‬הצוות הרב מקצועי מאפשר התבוננות וטיפול במכלול‬
‫ההיבטים הקיים בחייו של אדם בעל צרכים מיוחדים‪ ,‬היבט רגשי‪ ,‬לימודי‪ ,‬חברתי ‪ ,‬תפקודי והתנהגותי ‪ -‬והאינטגרציה‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫פרק ב'‪ -‬רציונל המיזם‬
‫הבעיה – התלמיד בעל הצרכים המיוחדים חי ולומד בסביבה מגוננת ומגבילה שלעיתים קרובות מעמידה בפניו‬
‫דרישות וציפיות נמוכות‪ ,‬אשר מובילות לפגיעה בעצמאותו ובהכנתו לחיים‪ .‬הפגיעה מתבטאת בתחומי פנאי‪ ,‬חברה‪,‬‬
‫דיור ועבודה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מתקשה התלמיד היום‪ ,‬וסביר שיתקשה גם בעתיד‪ ,‬לנהל חיים עצמאיים בבית‬
‫ובקהילה‪.‬‬
‫צורך‪ -‬פיתוח סביבה מאפשרת בביה"ס ובבית אשר תספק הזדמנויות למידה ממשיות ואותנטיות בהתאם לשלב‬
‫ההתפתחות של התלמיד‪ .‬סביבה זו תכין את התלמיד לחיים עצמאיים באופן המיטבי‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪-‬‬
‫הסביבה החברתית והפיזית ידועה בהשפעתה הרבה על היווצרות חסכים וסטיות בהתנהגות החברתית של ילדים‬
‫בוגרים עם לקויות‪ .‬מחקרים שעקבו אחר תלמידים עם לקות למידה (רייטר ‪ ;1221‬רייטר ‪ )1224‬מצאו כי למשתנים‬
‫הסביבתיים יש השפעה משמעותית על יכולת הפרט להשיג איכות חיים‪ .‬לעיתים קרובות הסביבה מגוננת מידי‪ .‬מתוך‬
‫החשש הקיים בקרב הורים וצוותים חינוכיים בחינוך המיוחד שמא התלמידים יחוו כישלון‪ ,‬הם פועלים מתוך כוונות‬
‫טובות באופן של גוננות יתר‪ ,‬אשר יוצר אצל הילד בהדרגה תחושה של חוסר אונים נרכש‪ .‬הדוגמאות לכך הן רבות‪,‬‬
‫ההורים מבצעים בעצמם דברים חדשים שהילד מסוגל לבצע בעצמו‪ ,‬המורים נוטים לבחור משימות המעודדות את‬
‫התלמידים רק להצליח‪ .‬מצבים מתמשכים אלה של הגנת‪-‬יתר )‪ (over-protection‬מצד המורים וההורים‪ ,‬פוגעים‬
‫בסופו של דבר בתלמידים עצמם‪ ,‬ובכך מחזקים חוסר אונים ופאסיביות (לאבוי‪ ,1226 ,‬פרולינגר ‪,1224 ,1227‬‬
‫‪)Assor‬‬
‫רייטר (‪ )1221‬מדגישה את החלק של הסביבה החברתית והפיזית וההשפעה הרבה שיש לה על היווצרות חסכים‬
‫וסטיות בהתנהגות החברתית של ילדים ובוגרים עם לקויות‪ .‬היא מדגישה שהסביבה של אנשים עם ליקויים במקרים‬
‫‪5‬‬
‫רבים משתקת את הביטוי הספונטאני של הצרכים לקשר בין‪-‬אישי וקשר חברתי הדדי מהנה כך נוצר חוסר איזון בין‬
‫האינטראקציות החברתיות בין הצרכים של הפרט ובין תגובות הסביבה שיוצרות תסכול‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬תלות וחסכים‬
‫במיומנויות חברתיות‪.‬‬
‫תעסוקה‪:‬‬
‫בין חוקרי מדיניות השיקום בעולם קיימת תמימות דעים באשר לתרומתו של הגורם התעסוקתי לשילובם של אנשים‬
‫עם צרכים מיוחדים כחברים שווים בחברה‪ ,‬כמו גם לגבי תרומתו לקידום עצמאותם‪ ,‬הערכתם העצמית ואיכות חייהם‬
‫(רימרמן וכץ‪ .)1224 ,‬בנוסף לכך‪ ,‬שיינין (‪ )1225‬מצביעה על כך שמחקרים רבים בארץ ובעולם מראים שיש חוסר‬
‫תעסוקה‪ ,‬תת‪-‬תעסוקה‪ ,‬שכר נמוך‪ ,‬החלפת מקומות עבודה בתכיפות רבה‪ ,‬חוסר מעורבות בקהילה‪ ,‬תפקוד עצמאי‬
‫מוגבל‪ ,‬חיים חברתיים מצומצמים‪ ,‬השתתפות מעטה מאוד בהמשך לימודים‪ ,‬וכן אחוז ניכר של נושרים ב''תקופת‬
‫המעבר'' בבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫דיור‪:‬‬
‫במחקר מעקב שערכנו אחר בוגרי ביה"ס‪ 11 -‬בוגרים בגילאים ‪13-32‬‬
‫זאת במשך שנת ‪ 1212‬עולים הממצאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 13%‬מהבוגרים חיים עם ההורים שאר הבוגרים חיים בדירות לווין‪ ,‬הוסטלים‪ ,‬בית דירות ועוד‪...‬‬
‫ההורים דיווחו על קשיים רבים בתפקוד הבוגרים בדירה בקהילה ופחות בהוסטל‪ .‬מדיווחי מנהלת ניצ"ן רחובות עולה‬
‫שחלק מהבוגרים נכשלו במשימות תפקודיות כגון‪ :‬הכנת ארוחת בוקר‪ ,‬ביצוע קניות והיכולת לגור במשותף עם ‪3-4‬‬
‫שותפים בדירה כתוצאה מכך הם חזרו לבית הוריהם‪.‬‬
‫‪ 15%‬מהבוגרים נמצאים במסגרת תעסוקתית וישנה שביעות רצון מתפקודם בתחום זה בעיקר התפקודי ופחות‬
‫בתחום החברתי‪ .‬מקומות עבודה לדוגמא‪ :‬מעדנייה‪ ,‬מטבח‪ ,‬בית אבות‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬אבטחה‪,‬מרכזי שיקום‪ ,‬חברת‬
‫המשקם ועוד‪...‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ההורים דיווחו על קשיים רבים שבאו לידי ביטוי ב‪ -‬ילדותיות‪ ,‬חיי חברה‪ ,‬שימוש בכסף‪ ,‬קריאה וכתיבה ובעיקר‬
‫בהתנהלות מחוץ לבית‪.‬‬
‫סיפור מהחיים להמחשה‪:‬‬
‫סיפורו של יוסי בוגר ביה"ס הינו בבחינת "סיפור המפתח" אשר האיר את העשייה הבית ספרית בתחום ההכנה‬
‫לקראת שילוב מיטבי בקהילה‪ .‬במהלך שנותיו בביה"ס הציג י' יכולות תפקודיות קוגניטיביות טובות יחסית לחבריו‬
‫לצד קשיים תפקודיים בולטים ביניהם קשיים בהתארגנות ובהתמצאות במרחב הקהילה‪ .‬לקראת סיום לימודיו הוצע‬
‫ליוסי להצטרף למסלול שירות הלאומי‪ ,‬כאשר אחד התנאים הינו נסיעה עצמאית בתחבורה ציבורית סביבה לא‬
‫מוכרת ומאיימת עבורו‪.‬‬
‫צוות ביה"ס‪ ,‬המשפחה ואף יוסי הביעו התנגדות וחוסר אמונה בנוגע ליכולתו של י' להתמודד עם המשימה‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬תחושה כללית של "אין ברירה" ו"חבל להפסיד" חלחלה בכולם‪ .‬לאור זאת‪ ,‬הוחלט שיש להתמודד עם המציאות‬
‫הכפויה ולאחר מספר ניסיונות יוסי רכש את המיומנויות ובמשך כל תקופת השירות הלאומי ואף אחריה עשה שימוש‬
‫בנסיעה בתחבורה ציבורית בכוחות עצמו בהצלחה רבה‪ .‬יוסי סיים בהצלחה את השירות הלאומי ובתחושה‬
‫משמעותית של מסוגלות עצמית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מהסיפור עולות מספר שאלות‪:‬‬
‫מה מקומה של הלקות בתפקוד?‬
‫האם הסביבה של ביה"ס הגבילה את יוסי ?‬
‫האם המשפחה הגבילה אותו?‬
‫מהו תפקידו של צוות ביה"ס ומה מהותן של תכניות הלימודים בהקשר להכנה לקראת השתלבות מיטבית בקהילה?‬
‫פרק ג'‪-‬המיזם‬
‫ההכרה בהשפעתה של הסביבה על התפתחות הילד‪ ,‬והבנת הצורך בשינוי הסביבה‪ ,‬כך שתהפוך מסביבה מגוננת‬
‫ומגבילה לסביבה שבה התלמיד מתמודד עם קשיים וכישלונות באופן מבוקר‪ ,‬מחייבת את הצוות החינוכי לאתר את‬
‫המשתנים הסביבתיים הרלוונטיים לתלמידי בית הספר‪ ,‬ולהתאימם באופן שיאפשר את פיתוח הכשרים והיכולות‬
‫שלהם באופן מרבי‪ .‬שינוי סביבתי זה יעמיד בפני התלמיד התמודדויות שיתרמו להגברת סיכוייו להפוך לאדם עצמאי‬
‫בקהילה שמנהל חיים של איכות‪.‬סביבת התלמיד כוללת שלושה מעגלים עיקריים אשר משיקים ומעורבים זה בזה‪.‬‬
‫משפחתו של התלמיד‪ ,‬בית הספר בו הוא שוהה קרוב לארבעים שעות בשבוע‪ ,‬והקהילה בה הוא חי ומשתלב (ראה‬
‫תרשים מספר ‪ .)1‬תכנית זו מתמקדת בשלושת המעגלים במידות שונות‪ .‬כוונת התוכנית הינה ליצור התאמה בין‬
‫השלב ההתפתחותי של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים‪ ,‬לבין ההתמודדות הנדרשת ממנו מצד הסביבה‪ .‬הדגש הוא‬
‫ביצירת שינוי סביבתי שיבוא לידי ביטוי הן ברמה הקונקרטית – בשינויים בסביבה הפיזית‪ ,‬והן ברמה הקונספטואלית‬
‫– בשינויים בתפיסה של הגורמים האנושיים סביבו‪ .‬תמיכה לכך ניתן למצוא במאמרה של רייטר (‪ )1224‬אשר טוענת‬
‫כי כאשר אנו רוצים לפתח סביבות למידה מותאמות יש לעמול על שינוי עמדות בקרב הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬מחנכים‪ ,‬ואנשי‬
‫מקצוע אחרים שבאים במגע עם הפרט‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬לאחר חמישים שנות עשייה חינוכית‪ ,‬מציע צוות בית הספר מגוון פעילויות (פתרונות) אשר עשויות להביא לידי‬
‫ביטוי שינוי משמעותי בסביבה‪ .‬מטרת הפעילויות היא לשנות את הסביבה איתה נפגש הלומד ולהפוך אותה‬
‫מסביבה מגבילה ומגוננת לסביבה מאתגרת ומלמדת‪ .‬בפעילויות מתקיים חיבור בין שלושת מעגלי הסביבה של‬
‫התלמיד‪ .‬בכל פעילות (פתרון) מתקיימות שלוש פעולות עיקריות‪ ,‬בחירה‪ ,‬יוזמה והתנסות‪ .‬פעולות אלה עוברות‬
‫כחוט השני בכל פעילות בה התלמיד מתנסה וזאת במקביל ליצירת אינטראקציה חברתית בתהליך הלמידה‪ .‬תמיכה‬
‫תיאורטית לכך ניתן למצוא אצל רייטר (‪ )1224‬אשר טוענת כי אצל תלמידים לקויי למידה בעלי צרכים מיוחדים יש‬
‫ליצור סביבות למידה המאפשרות בחירה אישית ושליטה אישית רבים יותר‪ .‬על כן יש לאפשר לתלמיד לקוי הלמידה‬
‫יותר אפשרויות בחירה‪ ,‬הזדמנויות לקבלת החלטות ואפשרות לעשות שגיאות ולתקן אותן‪.‬‬
‫אנו רואים בפעולות שבהן התלמיד מתבקש לבחור או ליזום‪ ,‬ובמקביל להתנסות‪ ,‬פעולות משמעותיות ביותר עבור‬
‫התפתחותו של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים בכל גיל וגיל‪ .‬הנחת עבודה זו הובילה לפתרונות מגוונים וחדשניים‬
‫שכללו יצירת מרחב לימודי בקהילה ויצירת התנסויות לימודיות ייחודיות בבית הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬תינתן הדרכה והכוונה‬
‫של צוות בית הספר וההורים על מנת ליצור אצלם את השינוי הרצוי‪ ,‬כך שיהיו בידיהם הכלים לפעול מתוך הנחת‬
‫עבודה המעודדת בחירה יוזמה והתנסות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תרשים מספר ‪:6‬‬
‫משפחה‬
‫בית‬
‫הספר‬
‫קהילה‬
‫‪8‬‬
‫קהילה‬
‫מרחב לימודי בקהילה‪" -‬דירה‪/‬בית פרטי בקהילה"‬
‫אנו מציעים לשכור דירה בקהילה‪ ,‬ובכך ליצור מרחב לימודי אחר וייחודי‪ ,‬שכולל בתוכו וסביבו הזדמנויות למידה‬
‫נוספות עבור תלמידי ביה"ס‪ .‬הדירה תמוקם באזור מרכזי בעיר נס ציונה‪ ,‬במרחק הליכה ממקומות ציבוריים מרכזיים‪.‬‬
‫הקירבה למקומות מרכזיים בעיר תאפשר מרחב למידה נגיש ומגוון להתנסות חווייתית אותנטית‪ .‬לאבוי (‪ )1226‬טען‬
‫כי ילדים לקויי למידה לומדים באופן היעיל ביותר בסביבות טבעיות‪ .‬מרחב לימודי זה יצמצם את הפער בין החיים‬
‫בביה"ס לחיים בקהילה וישמש את התלמידים החל מכיתה ג' עד לכיתה יד'‪ ,‬תוך הצבת מטרות ויעדים אשר‬
‫מותאמים לשלב התפתחותו של התלמיד‪ .‬במרחב זה התלמיד יחווה למידה אחרת וייחודית‪ ,‬למידה שבה הוא אינו‬
‫"תלמיד קונבנציונלי" אלא תלמיד שמתמודד עם אתגרי החיים הדורשים ביצוע בחירות‪ ,‬יוזמות והתנסויות‪ ,‬כל זאת‬
‫באמצעות ליווי‪ ,‬הכוונה ויעוץ‪ .‬הדירה תהיה קרובה למקומות מרכזיים כמו הקניון‪ ,‬הסופר ("מגה בעיר")‪ ,‬ארבעה‬
‫סניפי בנק ‪ ,‬סניף הדואר‪ ,‬בנין עיריית נס ציונה‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬תחנת דלק‪ ,‬תחנות אוטובוס‪ ,‬תחנות רכבת (מרחק ‪ 7‬דק'‬
‫נסיעה)‪ ,‬אשר יאפשרו למידה חווייתית בסביבה הטבעית‪.‬‬
‫כיתות ד'‪-‬יא' (‪ 62-60‬שנים)‬
‫כיתות אלו יצאו ליום למידה חוויתי ואותנטי בדירה במסגרת יום הלימודים‪ .‬הדירה תהווה בשעות הבוקר והצהריים‬
‫מרחב לימודי ובסיס ממנו יוצאים להתנסות במרחבי למידה שונים ומגוונים בקהילה ואליו חוזרים לצורך למידה ועיבוד‬
‫ההתנסות‪ .‬למידה זו הינה במסלול כעין "טיול כוכב"‪ .‬התלמידים יגיעו לדירה אחת לשבוע‪ ,‬או עשרה ימים‪ ,‬ובמסגרת‬
‫יום הלמידה ילמדו את תחומי הליבה באופן חוויתי‪ .‬כישורי שפה וחשבון ילמדו ב"שטח" תוך שילוב אינטראקציות‬
‫חברתיות והתמודדויות שונות ומגוונות של בחירה‪ ,‬יוזמה והתנסות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תלמיד יקבל משימה חשבונית (על פי‬
‫רמתו) במרחב הסו פר פארם ויצטרך לבצע חישובים והתאמה לכסף שבידו או יצטרך לבצע משימת קריאה בסופר‬
‫מגה בעיר כגון‪ :‬כתיבת המוצרים שנמכרים במחלקת הירקות והפירות‪ .‬מרחבים לימודים כאלה מהווים קרקע פורייה‬
‫להזדמנויות למידה משמעותיות עבור התלמידים‪ .‬בימי שישי הורי התלמידים יצטרפו ללמידה בקהילה ויקבלו הנחייה‬
‫בשטח על מתן אפשרויות בחירה‪ ,‬יוזמה והתנסות כדי שיוכלו לאפשר זאת בבית‪.‬‬
‫כיתות יב'‪-‬יד' (‪ 06- 60‬שנים)‬
‫עבור תלמידי כיתות יב' עד יד'‪ ,‬שגילם ‪ 11‬ומעלה‪ ,‬הדירה תהווה מקום מגורים ומרחב למידה אליו הם יגיעו לאחר יום‬
‫הלימודים הרשמי‪ .‬הדבר אמור לגבי מספר מצומצם של תלמידים‪ ,‬כארבעה עד שישה לערך (בהתאם לגודל הדירה)‪.‬‬
‫התלמידים יגורו בדירה למשך שבועיים‪ ,‬שלוש פעמים בשנה‪ ,‬ויגיעו לביה"ס בכוחות עצמם‪ .‬המטרה היא לאפשר להם‬
‫התנסות אותנטית של חיים בקהילה והתמודדות עם האתגרים שיעלו כשהם רחוקים מהבית‪ ,‬מהמשפחה ומבית‬
‫הספר‪ .‬כאמור‪ ,‬שינוי סביבה זה מהווה גשר לצמצום הפער בין החיים בבית הספר ובבית ההורים‪ ,‬המקומות המוגנים‬
‫והמגוננים‪ ,‬לבין החיים בקהילה הדורשים התמודדות עצמאית‪ .‬הבוגר‪ ,‬במסגרת שהותו בדירה‪ ,‬יקבל לידיו תקציב‬
‫שבועי אישי ויצטרך לנהל את חייו באופן עצמאי‪ ,‬בנוסף לכך‪ ,‬הבוגר יחד עם חבריו לדירה יקבלו גם תקציב כללי‬
‫משותף איתו הם ילמדו להתנהל בדירה ‪ .‬המציאות בדירה תזמן אינטראקציות חברתיות רבות‪ ,‬ומצבים בהם‬
‫‪9‬‬
‫התלמיד יצטרך להתמודד עם מגוון אפשרויות של בחירה‪ ,‬יוזמה והתנסויות‪ ,‬תוך ניהול חיים עצמאיים‪ .‬כל זאת יעשה‬
‫עם הכוונה ותמיכה לימודית‪" ,‬מקרוב ומרחוק"‪ ,‬של אנשי מקצוע אשר מתמחים בעשרת תחומי ההכנה לחיים‪ .‬תחומי‬
‫ההכנה לחיים כוללים ניהול משק בית‪ ,‬טיפול עצמי‪ ,‬קשר בין אישי‪-‬חברתי‪ ,‬שימוש במשאבים קהילתיים‪ ,‬בריאות‬
‫ובטחון‪ ,‬ידע והשכלה‪ ,‬עולם העבודה‪ ,‬נחישות עצמית וסנגור עצמי‪ ,‬תרבות פנאי וחינוך מיני חברתי‪ .‬במסגרת הדירה‬
‫ניגע בכולם אך נתמקד בארבעה מתוכם‪ :‬ניהול משק בית‪ ,‬קשר בין אישי‪-‬חברתי‪ ,‬שימוש במשאבים קהילתיים‬
‫ונחישות וסנגור עצמי‪ .‬הדירה תאפשר לבוגרים ללמוד וליישם את התחומים באופן מיטבי‪ .‬התלמיד יצא לעבוד‬
‫במסגרת ההתנסות בעבודה של התלמידים‪ ,‬ישתלב בפעילויות בקהילה‪ ,‬יתנדב בקהילה‪ ,‬ואף יארח בדירתו את‬
‫משפחתו וחבריו‪.‬‬
‫בית ספר‬
‫מרחב לימודי בבית הספר‬
‫בבית הספר יפותחו מרחבי למידה וזמני למידה ייחודיים שבהם יתחיל התלמיד להתמודד עם למידה שדורשת‬
‫יוזמה‪ ,‬בחירה והתנסות ‪.‬בנוסף‪ ,‬במסגרת שיעורי כישורי שפה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬הכנה לחיים יתקיימו פעולות המשך‬
‫ללמידה האותנטית שהתקיימה מחוץ לכותלי ביה"ס‪.‬‬
‫שיעורי "הפסקה" (כיתות א'‪-‬י')‬
‫שיעורים שבהם במקום שהכיתה תלמד באופן רגיל היא תהיה בהפסקה במסגרת שעת השיעור‪ ,‬כך האינטראקציות‬
‫והפעילויות הספונטאניות יוכלו לקבל תיווך על פי הצורך ב"זמן אמת"‪ .‬על בסיס תצפיות וניסיון רב של צוות ביה"ס‬
‫עולה שבמסגרת ההפסקה תלמידי ביה"ס‪ ,‬באופן טבעי ואותנטי‪ ,‬מבצעים פעולות של בחירה‪ ,‬יוזמה והתנסות‪.‬‬
‫תלמידים רבים נצפו כאשר הם מעורבים באינטראקציות חברתיות רבות ומגוונות שבהן נדרשו לחשוב‪ ,‬להגיב וליזום‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬סביבת ההפסקה הינה פחות מגוננת ומגבילה ועל כן היא מובילה לכישלונות שחלקם זמניים וחלקם‬
‫מתמשכים‪ ,‬שלעיתים‪ ,‬פוגעים בדימויו ובביטחונו העצמי של התלמיד וביכולתו ליזום אינטראקציות חברתיות חדשות‪.‬‬
‫בהפסקה מעורבוּת איש הצוות הינה פחותה‪ ,‬ותפקיד תורן החצר הוא לוודא שהתלמידים מתנהגים על פי תקנון‬
‫ביה"ס‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬התלמיד אינו "מופעל" על ידי איש הצוות אלא פועל בעצמו וזה מוביל למצבים שהתלמיד יוזם‬
‫ופחות תלותי בצוות ביה"ס‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנם תלמידים שזקוקים להתערבות רגעית ומקצועית של איש צוות כדי‬
‫להובילו לאינטראקציות חברתיות משמעותיות ולהוציא את התלמיד ממעגל הכישלון המתמשך שפוגע בו‪ ,‬כפי‬
‫ש‪ )1224( Assor‬מדגיש כי כישלונות מתמשכים ובלתי נשלטים הם בברור בעייתיים לתלמידים‪ .‬ישנם תלמידים‬
‫רבים אשר נמצאים "ליד" פעילויות חברתיות שונות ובהתערבות מתאימה הם יכולים להפוך לחלק מאינטראקציות‬
‫חברתיות שבהן יוכלו להתנסות וליזום‪ .‬במהלך שהות התלמידים ב"שיעור הפסקה" כל צוות ביה"ס‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שש‬
‫כיתות ביסודי יובילו לתנועה של ‪ 11‬אנשי צוות בהפסקה‪ ,‬ינועו במרחב ויצפו באינטראקציות ובתפקודם של‬
‫התלמידים כאשר הם ממלאים דוחות צפייה בהם התייחסו לפעולות של בחירה‪ ,‬יוזמה והתנסות‪ .‬לאחר ‪ 12-15‬דק'‬
‫של "שיעור הפסקה" התלמידים יכנסו ל‪ 12-15‬דק' של דיון קבוצתי בו יועלו החוויות "הטריות" מההפסקה תוך‬
‫התייחסות לבחירות וליוזמות שהתלמיד ביצע בהפסקה‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫"שיעור חופשי ומוגדר"‪( :‬כיתות ג'‪-‬יד')‬
‫אדם בוגר נדרש במהלך חייו לבצע משימות שונות ומגוונות‪ ,‬במסגרות זמן נתונות‪ .‬האדם הבוגר מכנה זאת בשם‬
‫"סידורים"‪ .‬אנו רוצים ליצור זמן למידה ייחודי בו התלמיד בעל הצרכים המיוחדים מתנהל מחוץ לכיתה באופן עצמאי‪.‬‬
‫בשיעור זה תהיה מסגרת זמן נתונה של ‪ 45‬דק' שבמסגרתה עומדים בפני התלמיד כשלוש משימות בדרגות קושי‬
‫שונות‪ .‬התלמיד יידרש לנהל את הזמן ואת הסביבה שלו‪ ,‬ולבצע את המשימות שיכללו תכנים לימודיים‪ ,‬חברתיים‬
‫ותפקודיים‪ ,‬כל זאת באופן חופשי אך במסגרת זמן נתונה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬משימה תפקודית של הכנת כריך או משימה‬
‫לימודית של כתיבת חוויה‪ .‬הצוות‪ ,‬בהתאם לאופי המשימה‪ ,‬מתפרש בשטח ביה"ס במוקדים שונים בהם ניתן לבצע‬
‫חלק מהמשימות‪ .‬המעורבות של אנשי הצוות בתהליך ביצוע המשימות תהיה בהתאם לצורך ולרמת תפקודו של‬
‫התלמיד‪.‬‬
‫ליווי והדרכת צוות ביה"ס‬
‫על מנת לפתח לומד אוטונומי שמסוגל להתמודד עם כישלון זמני על צוות המורים לשנות את תפיסת תפקידו בביה"ס‬
‫ולנקוט בהתנהגויות כגון‪ :‬הפחתת הכפייה וההתערבות ולאפשר לתלמיד חופש בחירה במעורבותו במטלה תוך מתן‬
‫חופש פעולה לבחור באופן עצמאי את שיטות העבודה והפתרון (‪ )Assor,2004‬בנוסף‪ ,‬אחד הפרמטרים‬
‫המשמעותיים ברכישת מיומנויות תפקוד עצמאי בתחומים השונים הוא התנסות ותרגול רבים ככל האפשר‬
‫בסיטואציות ובמרחב המזמנים התמודדות ‪ .‬צוות בית הספר רכש במהלך השנים ידע בנושאים רלוונטיים כגון פיתוח‬
‫מיומנויות חברתיות‪ ,‬הימנעות ממצב של חוסר אונים נלמד וכן בתחומי ההכנה לחיים‪ ,‬אולם בתהליך מקביל‬
‫לתלמידים‪ ,‬אנשי הצוות התנסו פחות בתרגול תיווך המיומנויות ב"זמן אמת" ובאופן המאפשר בצורה המרבית‬
‫תפקוד עצמאי‪ .‬הפיתוח המקצועי של הצוות יתמקד‪ ,‬אם כך‪ ,‬בחשיפה והיכרות עם שיטות הוראה וכלים לתיווך‬
‫והתערבות ובהגברת המודעות לחשיבות היישום של הכלים הנרכשים להשגת עצמאות איכות חיים ומימוש עצמי‬
‫בקרב התלמידים‪ .‬לצורך כך‪ ,‬תתקיים במסגרת בית הספר השתלמות מוסדית שתקדם את ההפנמה של הכישלון‬
‫הזמני תוך הצגת ידע מבוסס מחקר המוכיח את חשיבות הכישלון הזמני והצגת ומתן כלים יישומיים ואסטרטגיות‬
‫הוראה מוכחות להפיכת כשלון זמני להצלחה ויישומן בכיתת הלימוד ומחוצה לה (‪ .)Assor,2004‬בנוסף‪ ,‬יתאפשר‬
‫זמן ומרחב להדרכה ע"י הצוות הייעוצי טיפולי‪ ,‬ללמידת עמיתים‪ ,‬לסדנאות פסיכופדגוגיות המתייחסות לתיאורי מקרה‬
‫תוך עיבוד עמדות‪ ,‬מחשבות ורגשות של הצוות‬
‫משפחה‬
‫ההורים הינם הסביבה המשמעותית והראשונית ביותר של התלמידים‪ .‬חוויות ההתנסות הראשונות‪ ,‬תחושת‬
‫העצמאות ותפיסת המסוגלות הבסיסיים נבנים במרקם היחסים העדין של ההורים לילדם‪ ,‬באופן החיזוקים ובמידת‬
‫האפשרויות שההורים מספקים‪ .‬מרקם זה של יחסים מורכב מאוד וכולל חוויות‪ ,‬עמדות‪ ,‬רגשות ומחשבות שנבנו‬
‫לאורך שנים והתבססו‪ .‬אחד המרכיבים במערכת יחסים זו מתייחס לתפיסות והעמדות שיש להורים כלפי סביבות‬
‫שונות בחייו של הילד כגון בית הספר והקהילה‪ .‬מידת הקשר של ההורים עם סביבות אלו‪ ,‬מידת הקבלה ושיתוף‬
‫הפעולה גם אם אינם באים לידי ביטוי בשינוי ממשי בהתנהלות ההורים בבית‪ ,‬מהווים חלק משמעותי במסר שהילדים‬
‫‪00‬‬
‫מקבלים ומספקים מרחב להבניית תהליכים שונים ולהטמעתם מתוך הסביבה‪ .‬בתוכנית זו נתמקד בשיתוף ההורים‬
‫ברציונל ובתפיסה העומדים בבסיס התוכנית‪ ,‬בהגברת המודעות שלהם לחלקו של בית הספר בפיתוח כישורי‬
‫עצמאות אצל ילדם ובכלים הנדרשים לשם כך‪ .‬בבית הספר יתקיימו מפגשי חשיפה של התוכנית‪ ,‬בירור ציפיות‬
‫ועמדות של ההורים והצעות לשיתופי פעולה תוך התווית דרכים למעורבות במהלך יישום המיזם בבית הספר‪,‬‬
‫בקהילה ובבית‪.‬‬
‫השוואות לפרויקטים קיימים‬
‫דירה כמרח ב לימודי בקהילה במסגרת יום הלימודים הינו רעיון ייחודי וראשוני מסוגו בארץ‪ .‬על כן ההשוואה‬
‫נעשית לדירות בקהילה שמיועדות ללינה בלבד ולא מהוות מרחב לימודי עבור תלמידים צעירים במהלך שהותם בבית‬
‫הספר‪.‬בקהילה ישנן דירות הכשרה רבות בעיקר לגילאי ‪ 11‬ומעלה במהלך איתור מידע על הנושא הגענו לעמותת‬
‫"צעד קדימה"‪ ,‬עמותת "בית הגלגלים" ועמותת "שקמים" אשר מפעילות דירות בקהילה‪.‬‬
‫מימד להשוואה‬
‫"דירה בקהילה"‬
‫בית ספר "התומר"‬
‫"דירת אימון לחיים‬
‫דירת הכשרה‬
‫עצמאיים בקהילה"‬
‫בעמותת שקמים‬
‫"עמותת צעד‬
‫קדימה"‬
‫הפרויקט נסגר‬
‫והפך להוסטל‪.‬‬
‫פיגור קל עד בינוני‬
‫דירת אימון‬
‫עמותת "בית‬
‫הגלגלים"‬
‫מוגבלויות פיזיות‬
‫אוכלוסייה ובתי ספר‬
‫ליקויי למידה רב‬
‫מוגבלויות פיזיות‬
‫מזינים‬
‫בעייתיים מבית ספר‬
‫קשות מ"הרצפלד"‪,‬‬
‫קשות מבתי ספר‬
‫"התומר"‬
‫און" ו בית ספר בן‬
‫רבים‪.‬‬
‫גוריון (שתי כיתות‬
‫‪.)CP‬‬
‫זמן שהות בדירה‬
‫לשבועיים רצופים‬
‫יום אחד בשבוע‬
‫שלושה ימים‬
‫עבור תלמיד‪.‬‬
‫שלוש פעמים בשנה‪.‬‬
‫‪15:22-7:32‬‬
‫מלאים‪.‬‬
‫אותה קבוצת‬
‫כל יום קבוצה אחרת‪.‬‬
‫אחת לחודש‬
‫תלמידים‪.‬‬
‫גילאים‬
‫‪ 11-11‬לינה‬
‫סוף שבוע חמישי‪.‬‬
‫יום שישי ‪ 13:22‬עד‬
‫שבת ב‪12:22‬‬
‫‪14‬ש'‪ 3X‬ימים‬
‫‪16-11‬‬
‫‪13-11‬‬
‫‪13-11‬‬
‫‪ 12-11‬מרחב לימודי‬
‫ליווי פדגוגי וקשר עם‬
‫בתי הספר המזינים‬
‫בניית תכניות לימודים קושי לשתף פעולה‬
‫מותאמות בליווי אנשי‬
‫עם שלוש מסגרות‬
‫מקצוע‬
‫חינוכיות אין תכניות‬
‫לימודים מוגדרות‬
‫‪02‬‬
‫עם בית ספר‬
‫קושי לשתף פעולה‬
‫"שקמים"‬
‫עם בתי הספר‬
‫המגוונים והרבים‪.‬‬
‫צוות שמפעיל‬
‫עלות השתתפות *‬
‫צוות ביה"ס‬
‫מורים ומדריכים‬
‫צוות מפעיל בשכר‬
‫‪+‬סטודנטים‪ ,‬מדריכים‬
‫שאינם מצוות בתי‬
‫שמומן על ידי‬
‫ושנות שירות‬
‫הספר המזינים‪.‬‬
‫ההורים‪.‬‬
‫ללא‬
‫‪ 522‬ש' לחודש‬
‫ללא‬
‫מתנדבים‬
‫תשלום דרך הועדות‬
‫של משרד הרווחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדירה תהיה פתוחה לכל תלמיד בבית ספר "התומר" אשר יוכלו להתנסות בה ללא עלות כספית‪.‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬מטרות ויעדים‬
‫מטרת המיזם המוצגת להלן הינה נגזרת של העשייה השוטפת בבית הספר מזה שנים ‪ .‬המיזם מאפשר הזדמנויות‬
‫למידה חדשניות‪ ,‬משמעותיות ואותנטיות כפי שתואר בפרק ‪.3‬‬
‫מטרת המיזם‪:‬‬
‫שיפור ביכולת התפקוד והעצמאות (ידע‪ ,‬מיומנויות וערכים) בארבעה תחומים ב"הכנה לחיים" ‪ :‬קשר בין אישי‬
‫חברתי‪ ,‬נחישות וסינגור עצמי‪ ,‬ניהול משק בית ושימוש במשאבים קהילתיים‪ ,* .‬בקרב כל תלמידי בית הספר‬
‫בהתאם לשלב התפתחותי וליכולות ולכישורים האישיים של כל אחד ואחת זאת במטרה לפתח אדם עצמאי‪.‬‬
‫כל זאת‪ , ,‬בהלימה לחזון בית הספר (ראה נספח א') על פיו‪ " :‬בית ספר "התומר" הינו בית בו חוברים יחדיו‬
‫תלמידים‪ ,‬צוות ‪ ,‬משפחה וקהילה במטרה לטפח אדם עצמאי ‪ ,‬השואף למימוש עצמי ולאיכות חיים "‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יתייחסו יעדי המיזם לשותפים שצוינו בחזון – תלמידים‪ ,‬צוות‪ ,‬משפחה וקהילה‪.‬‬
‫יעדי המיזם ‪:‬‬
‫תלמידים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התלמיד יכיר בצורך לשיפור יכולתו התפקודית כאמצעי להשגת עצמאות‪ ,‬מימוש עצמי ואיכות חיים‪ ,‬יגלה‬
‫עניין ויפתח סקרנות לתחום‪.‬‬
‫התלמיד יפתח מודעות בהקשר ליכולותיו לצד מגבלותיו התלמיד יתנסה ויפנים סיטואציות של יוזמה‪ ,‬בחירה‬
‫והתנסות במהלך יום הלימודים בדרך לעצמאות‪ ,‬מימוש עצמי ואיכות חיים‪.‬‬
‫התלמיד יפתח תחושת מסוגלות עצמית ושליטה בחייו‪ ,‬לצד תחושת ביטחון ודימוי עצמי‬
‫בוגר המיזם יגלה עצמאות בארבעת התחומים ‪ :‬קשר אישי חברתי‪ ,‬נחישות וסינגור עצמי‪ ,‬ניהול משק בית‬
‫ושימוש במשאבים קהילתיים‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫צוות‬
‫‪‬‬
‫שינוי תפיסת התפקיד בקרב הצוות החינוכי‬
‫‪ o‬חשיפה והיכרות עם שיטת הוראה המאפשרת יוזמה‪ ,‬בחירה והתנסות והגברת המודעות‬
‫לחשיבותה המכרעת בהקשר להשגת עצמאות‪ ,‬מימוש עצמי ואיכות חיים בקרב התלמידים‪.‬‬
‫‪ o‬יישום הוראה המאפשרת יוזמה‪ ,‬בחירה והתנסות של התלמידים‪ ,‬תוך צמצום התיווך ומתן‬
‫הזדמנויות ללמידה מ"כישלונות זמניים"‪.‬‬
‫זאת באמצעות השתלמויות מוסדיות‪ ,‬למידת עמיתים‪,‬‬
‫תיאורי מקרה‪ ,‬שאלוני דיווח עצמי‪ ,‬הדרכה שוטפת ואינטנסיבית וכו')‪.‬‬
‫הורים‬
‫‪‬‬
‫שינוי תפיסה בקרב ההורים בהקשר לחשיבות מתן הזדמנויות ללמידה מ"כישלונות זמניים" בדרך להשגת‬
‫עצמאות‪ ,‬מימוש עצמי ואיכות חיים‪.‬‬
‫‪ o‬חשיפה‪ ,‬היכרות והגברת המודעות למתן הזדמנויות ללמידה מ"כשלונות זמניים"‪.‬‬
‫פרק ה' ‪ -‬קהל יעד‬
‫תלמידים‪:‬‬
‫אוכלוסיית ביה"ס מורכבת מ ‪ 112‬תלמידים בגילאי ‪ , 6-11‬המגיעים מ ‪ 42‬ישובים באזור המרכז‪ .‬התלמידים מוגדרים‬
‫כלקויי למידה רב בעיתיים ומתאפיינים במכלול של לקויות ספציפיות כגון לקויות בתפיסה המרחבית‪ ,‬השפתית‪ ,‬קשיי‬
‫קשב וריכוז ועוד‪ .‬ללקויות אלה מתווספים אצל מרבית מהתלמידים משכל גבולי‪ ,‬קשיים רגשיים או תסמונות שונות‪.‬‬
‫אחד המאפיינים הבולטים הוא הקושי ביישום והעברה של מיומנויות לימודיות‪ ,‬תפקודיות וחברתיות למרחב היומיומי‬
‫בסביבה בה הם חיים ‪ .‬מכאן בולט צורך משמעותי בתרגול של מיומנויות חברתיות ותפקודי יום יום במרחב המאפשר‬
‫התנסות‪ .‬המיזם מציע מענה לצרכים אלה ע"י מתן מרחב לימודי התנסותי הן בקהילה והן בבית הספר‪.‬‬
‫משפחה‪:‬‬
‫המשותף לכל הורי התלמידים‪ ,‬כהורים לילד בעל צרכים מיוחדים‪ ,‬הוא התמודדות עם אתגרים רגשיים‪ ,‬חינוכיים‪,‬‬
‫תפקודיים מורכבים‪ ,‬בדרכם להוביל את ילדם לחיים עצמאיים‪ ,‬איכותיים ומאושרים‪ .‬התמודדות זו דורשת כוחות‪,‬‬
‫מסוגלות ומשאבים רבים‪ .‬אוכלוסיית ההורים בבית הספר מתאפיינת בשונות במאגרי הכוחות והמסוגלות וכן בשונות‬
‫סוציואקונומית‪ .‬על פי רוב‪ ,‬קיימים צרכים עמוקים בקבלה אמפתיה והכלה לצד צרכים בהנחיה תיווך והדרכה‪ .‬המיזם‬
‫מספק היכרות עם תפיסה ומודל להתערבות יישומי‪ ,‬אליהם יחשפו ההורים‪.‬‬
‫צוות‪:‬‬
‫צוות בית הספר מתאפיין על פי רוב בהשכלה בתחום החינוך המיוחד‪ .‬הצוות כולל מגוון רחב של אנשי מקצוע מתחום‬
‫החינוך מיוחד‪ 11 :‬מחנכים‪ 12 ,‬מורים מקצועיים‪ 12 ,‬מטפלים פארא רפואיים וצוות טיפולי נרחב‪ .‬במהלך השנים‬
‫הצוות רכש ידע בנושאים כגון פיתוח מיומנויות חברתיות‪ ,‬בתחומי ההכנה לחיים ובהוראה מותאמת בתחומי הלימוד‬
‫השונים‪ .‬בצוות שוררת רוח התנדבות ונתינה יוצאות דופן‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫פרק ו'‪ -‬לוח זמנים‬
‫פעילות‬
‫אחראי‬
‫מועד התחלה‬
‫מדד הצלחה‬
‫הקמת צוות מוביל‪.‬‬
‫מנהל ביה"ס‬
‫מאי‪13‬‬
‫שלושה מפגשים של הצוות‬
‫עריכת פגישות עבודה‬
‫מנהל ביה"ס‬
‫מאי ‪-13‬יוני ‪13‬‬
‫עד יולי ‪13‬‬
‫השגת מימון לתכנית‬
‫(בפעם השנייה) עם גורמים‬
‫פוטנציאליים למימון (ג'וינט‪,‬‬
‫ניצ"ן ‪,‬עריית נ"צ והקרן‬
‫למפעלים מיוחדים)‪.‬‬
‫הגדרת תפקיד רכזי הכנה‬
‫צוות מוביל‬
‫יוני ‪13‬‬
‫לחיים‬
‫מסמך עם הגדרת תפקיד‬
‫הרכז במיזם‬
‫צוות ‪ -‬פיתוח מקצועי‬
‫תכנון ובניית השתלמות‬
‫יועצות‬
‫אוגוסט ‪13‬‬
‫סילבוס‬
‫לצוות החינוכי‪.‬‬
‫בניית מערך צפייה בצוות‬
‫רכזי הכנה לחיים‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫החינוכי‪.‬‬
‫לוח זמנים מוגדר וברור של‬
‫מועדי הצפייה ומיקומם‪.‬‬
‫כתיבת תכניות לימודים‬
‫רכזת פדגוגית ורכזי הכנה‬
‫מותאמות למרחבים‬
‫לחיים‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫תכניות לימודים באתר‬
‫הבית ספרי‪.‬‬
‫הלימודיים החדשים‪.‬‬
‫משפחה‬
‫עריכת מפגש עם המועצה‬
‫מנהל ביה"ס‬
‫יוני ‪13‬‬
‫הציבורית המורחבת‬
‫קיום המפגש וחלוקת‬
‫משימות מוגדרות להורים‪.‬‬
‫(מפגש מס' ‪.)1‬‬
‫חשיפת המיזם בפני כלל‬
‫מנהל ביה"ס‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫קיום המפגש‬
‫הורי ביה"ס‪.‬‬
‫בניית מערך מפגשי למידה‬
‫צוות מוביל‬
‫נובמבר ‪13‬‬
‫להורים (הרצאות‬
‫‪05‬‬
‫סילבוס‬
‫וסדנאות)‪.‬‬
‫מרחב לימודי בקהילה‬
‫איתור דירה‪/‬בית פרטי‬
‫מנהל ביה"ס‬
‫יולי‪-‬אוגוסט ‪13‬‬
‫חוזה שכירות‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫הכנת הדירה לפעילות‬
‫צוות מוביל‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫לימודית חוויתית‪ :‬רכישת‬
‫דירה מרוהטת על כל הציוד‬
‫הנדרש שראויה למגורים‪.‬‬
‫ציוד והתקנת תשתיות‪.‬‬
‫כתיבת נהלים וזמני פעילות צוות מוביל‬
‫אוקטובר ‪13‬‬
‫שוטפת בדירה עבור כיתות‬
‫דף נהלים ולוח זמנים‬
‫ברור‪.‬‬
‫ד'‪-‬יד'‪.‬‬
‫יציאת תלמידים למרחב‬
‫רכזי הכנה לחיים‬
‫נובמבר ‪13‬‬
‫הלימודי ללמידה וללינה‬
‫דוחות צפייה בביצוע‬
‫הפעילות במרחב הלימודי‬
‫באופן הדרגתי‪.‬‬
‫חשיפת ההורים לדירה‬
‫רכזי הכנה לחיים ומחנכים‬
‫דצמבר ‪13‬‬
‫דף משוב מההורים‬
‫וביצוע פעילויות יחדיו‬
‫בדירה ובמוסדות הקהילה‬
‫שסביב לה‪.‬‬
‫מרחב לימודי בביה"ס‬
‫בניית מערכת שעות‬
‫סגניות ביה"ס‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫גמישה ומותאמת ל"שיעור‬
‫מערכת שעות לכל איש‬
‫צוות וכיתה‪.‬‬
‫הפסקה" ו "שיעור חופשי‬
‫ומוגדר"‬
‫יציאה לפעילות במרחבים‬
‫סגניות ביה"ס ורכזי הכנה‬
‫הלימודיים בביה"ס‪.‬‬
‫לחיים‬
‫אוקטובר ‪13‬‬
‫מילוי דוחות צפייה‬
‫בפעילות‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫פרק ז' ‪ -‬תקציב‬
‫הפתרון שדורש תקציב להקמה ותקציב שוטף הינו המרחב לימודי בקהילה‪ -‬הדירה בקהילה ופיתוח הצוות‪.‬‬
‫לפתרונות הנוספים‪" :‬שיעור הפסקה"‪" ,‬שיעור חופשי ומוגדר" והדרכת המשפחות נתבסס על הצוות הרחב של‬
‫ביה"ס ותקציב ביה"ס‪.‬‬
‫במהלך החודשים האחרונים ערכנו פגישות עם עמותות שונות אשר מפעילות דירות בקהילה כגון‪ :‬עמותת "בית‬
‫הגלגלים"‪ ,‬עמותת "שקמים" ועמותת "צעד קדימה‪ .‬עמותות אלו מפעילם דירות במתכונות שונות ואנו למדנו מניסיונם‬
‫על חישוב תקציב בהפעלת דירה בקהילה‪.‬‬
‫תקציב הקמת הדירה ‪-‬‬
‫עלות‬
‫צרכים‬
‫משוערת‬
‫מוצרי חשמל‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 11222‬ש'‬
‫מדיח כלים‪ ,‬מיקרוגל‪,‬‬
‫מכונת כביסה ומקרר‪.‬‬
‫ריהוט הדירה‪-‬‬
‫‪12222‬ש'‬
‫סלון‪ ,‬פינת אוכל‪ ,‬שש מיטות‬
‫ושלושה ארונות‪.‬‬
‫סה"כ‪ 31222 -‬ש'‬
‫הנהלת ביה"ס תגייס את הסכום הנ"ל‪.‬‬
‫טלוויזיה ושני מחשבים יתקבלו כתרומה מעמותת שקמים‪.‬‬
‫שיפוץ הדירה (תיקונים וצביעה) יתבצע על ידי תלמידי מגמת "בדק בית"‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫תקציב להפעלה שוטפת – הדירה תפעל באופן שוטף עבור תלמידי ד'‪-‬יא'‪.‬‬
‫עבור תלמידי יב' ומעלה היא תפעל באופן הדרגתי והחישוב מתבסס על שבעה חודשים מלאים (נטו)‪.‬‬
‫צרכים‬
‫עלות חודשית‬
‫עלות לשנת הפעלה‬
‫הערות‬
‫ממוצעת‬
‫‪62222‬‬
‫שכר דירת חמישה חדרים‬
‫‪ 5222‬ש' לשנה‬
‫חשמל‬
‫‪522‬‬
‫‪3522‬‬
‫ארנונה‪+‬מים‬
‫‪622‬‬
‫‪7122‬‬
‫אינטרנט‪+‬כבלים‪+‬טלפון‬
‫‪322‬‬
‫‪3622‬‬
‫ועד בית‬
‫‪122‬‬
‫‪1422‬‬
‫אוכל ושתייה‬
‫‪1522‬‬
‫‪12522‬‬
‫תקציב אישי לדייר‬
‫‪1622‬‬
‫‪11122‬‬
‫כוח אדם פירוט ראה נספח ב'‬
‫‪5502‬‬
‫‪00992‬‬
‫לבקש הנחה של עיריית‬
‫נ "צ‬
‫"עילית שטראוס" הביעה‬
‫רצון להיות חלק מהמיזם‪.‬‬
‫ישנה אופציה לביצוע של‬
‫שנת שירות ללא תשלום‪.‬‬
‫תקציב שוטף‬
‫‪12222‬‬
‫סה"כ‬
‫‪147242‬‬
‫מרחב לימודי בביה"ס‪-‬‬
‫"שיעור הפסקה"‪ -‬שיעור זה אינו דורש תוספת תקציב ויתקיים באמצעות הגדרת אופי שעות ההוראה של הצוות‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫"שיעור חופשי ומוגדר" –שיעור ייחודי זה יתבסס על התקציב הבית ספרי שכולל תקציב מלונאות‪/‬כלכלת בית‬
‫למשימות תפקודיות במטבח הטיפולי‪ .‬בנוסף‪ ,‬במסדרונות ביה"ס ישנם משחקים שונים ומגוונים אשר חלקם נבנו על‬
‫ידי תלמידי ביה"ס (תלמידי מגמת נגרות) לביצוע המשימה החברתית‪.‬‬
‫צוות‪-‬‬
‫לביה"ס צוות רב מקצועי אשר ידריך וינחה את הצוות החינוכי בהשתלמות הבית ספרית‪ .‬בנוסף‪ ,‬מנהל עמותת "בית‬
‫הגלגלים"‪ ,‬מנהל הוסטל "שקמים" ונציג מ"צעד קדימה" הביעו את הסכמתם להגיע ולהרצות בפני הצוות‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬דרוש תקציב של ‪ ₪ 12,222‬עבור מרצים חיצוניים מהאקדמיה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫צוות ביה"ס ירצה וידריך את הורי ביה"ס כיצד להוביל את ילדיהם לעצמאות במסגרת הביתית ובהתנהלות מחוץ‬
‫לבית‪ .‬ההורים יצטרפו לפעילות בדירה ובמשאבים הקהילתיים שסביב לה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הורים של בוגרי ביה"ס ייטלו חלק‬
‫בהרצאות ויתרמו מניסיונם‪ .‬על כן‪ ,‬אין צורך בתקציב נוסף‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫‪ 147242‬ש' עבור הפעלה של הדירה‬
‫‪ 12222‬ש' עבור פיתוח מקצועי‬
‫‪09‬‬
‫פרק ח'‪ -‬שיתופי פעולה‬
‫מטרה‬
‫הגוף‬
‫קשיים‬
‫משרד הרווחה‬
‫קבלת רישיונות וסיוע‪.‬‬
‫הג'וינט‬
‫קבלת תקציבים להפעלת המיזם‬
‫שונות‬
‫משרד דל תקציב‬
‫וקיים קושי ליצור‬
‫שיתופי פעולה עם‬
‫משרד החינוך‪.‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫עירייה‬
‫גופים תורמים‪/‬‬
‫עמותות‪ /‬מתנדבים‪/‬‬
‫שנת שירות‬
‫תומכים בשלב הפיתוח התקיימה פגישה עם‬
‫לשלוש שנים הקרובות‪.‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫צוות מהג'וינט‪.‬‬
‫קבלת תקציבים בעיקר לריהוט‪,‬‬
‫יש לענות על‬
‫"הקרן למפעלים‬
‫וציוד נלווה‪.‬‬
‫הקריטריונים של הקרן‬
‫מיוחדים" של ביטוח‬
‫למפעלים מיוחדים‪.‬‬
‫לאומי‬
‫קבלת הנחות‪ ,‬הקלות במוסדות‬
‫בביה"ס מעט תלמידים‬
‫העירייה‪ ,‬מימון שוטף ו שיתוף פעולה‬
‫תושבי נ"צ כך שקשה‬
‫עם מח' רווחה וחינוך‪.‬‬
‫לשכנע בכדאיות‪.‬‬
‫שילוב בשעות הפנאי והשתלבות‬
‫לצורך גיוס כספים יש‬
‫מנהל אגף הנוער‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫להקים עמותה או‬
‫הביע נכונות לקחת‬
‫להתחבר לעמותה‬
‫חלק במיזם ותיערך‬
‫קיימת‪.‬‬
‫פגישה עם נציג‬
‫תרומות (ריהוט‪ ,‬מוצרי חשמל‬
‫וכלים)‪ .‬בני נוער (מועדונצ'יק‬
‫מנהל חברה ונוער‪.‬‬
‫ו"צופים") שיערכו פעילויות‬
‫לתלמידים בשעות אחר הצהריים‪.‬‬
‫ניצ"ן‬
‫הדרכה‪ ,‬מודלינג אפשרות לסיוע‬
‫לגוף שעובד שנים‬
‫התקיימה פגישה עם‬
‫בגיוס תרומות‬
‫בצורה מסוימת עלול‬
‫מנכ"לית ניצ"ן‪.‬‬
‫להיות קושי לשתף‬
‫פעולה עם חשיבה‬
‫שונה או מקורית‪.‬‬
‫משרד החינוך‬
‫קבלת אישורים לשינוי זמני עבודה‪.‬‬
‫אישור תקציב לליווי‬
‫‪21‬‬
‫בירוקרטיה‬
‫תלמידים‪.‬הקצאת מדריכים רלוונטיים‬
‫מוסדות‬
‫קיימים‪":‬בית‬
‫הגלגלים"‪" ,‬צעד‬
‫קדימה" ושקמים‬
‫מיעוט תקציבים‬
‫הדרכה‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬הפקת‬
‫מנהל הוסטל בנס‬
‫לקחים ייעוץ שוטף‪.‬‬
‫ציונה שהינו בעל ותק‬
‫של ‪ 12‬שנה הסכים‬
‫לייעץ למיזם‬
‫פרק ט' ‪ -‬ניתוח סיכונים‬
‫תחום‬
‫סביבת הדירה‬
‫הצעות לפתרון‬
‫קשיים‪/‬סיכונים‬
‫הערות‬
‫התנגדויות מצד דיירי‬
‫שיחה מקדימה עם וועד הבית או ועד‬
‫בשיחה יהיו‬
‫האזור בסמוך‬
‫השכונה לגבי תלמידנו – שיחת הרגעה‪.‬‬
‫שותפים‪ :‬נציג‬
‫לדירה‪/‬בית פרטי‪.‬‬
‫לנסות לעודד אותם לקחת‬
‫הורים‪ ,‬נציג‬
‫חלק‪/‬לתרום‪/‬לשתף פעולה‪.‬‬
‫תלמידים‪ ,‬נציג צוות‬
‫ונציג וועד הבית‪.‬‬
‫הורים‬
‫חששות ‪ /‬חוסר‬
‫שיתוף פעולה‬
‫ערב חשיפה למיזם ויתרונותיו‪.‬‬‫מתן דוגמאות להצלחה של פרויקטים‬‫דומים בקהילה‪.‬‬
‫גיוס הורים להקמת הדירה ותפעולה‪.‬‬‫‪-‬ביקורי בית במהלך השבוע‪.‬‬
‫תקציב‬
‫דירה‬
‫תקציב גבוה‬
‫פנייה לעמותות ותורמים פרטיים‪.‬‬
‫הוצאות מיוחדות‬
‫‪-‬הון עצמי שישמש להוצאות בלתי‬
‫שאינן צפויות‬
‫צפויות‪.‬‬
‫אחזקת הדירה‬
‫תקשרות עם בעל מקצוע אמין וקבוע‪,‬‬
‫תלמידי מגמת בדק בית ואב בית של‬
‫ביה"ס‪.‬‬
‫ארגון פנימי של‬
‫‪-‬חדרי שינה נפרדים לבנים ובנות‪.‬‬
‫הדירה‬
‫‪20‬‬
‫בטחון ובטיחות‬
‫בדירה‬
‫תלמיד אחראי‬
‫לחצן מצוקה‬
‫התקשרות עם מוקד העירייה ‪126‬‬
‫בטיחות‬
‫פרק י' ‪ -‬הערכה‬
‫הערכת היוזמה מתמקדת בשני מעגלים עיקריים‪ :‬בית הספר (תלמידים וצוות) ומשפחה‪.‬‬
‫את תחום ההערכה ירכזו רכזי הכנה לחיים בשלוש שכבות גיל‪ :‬א'‪-‬ו'‪ ,‬ז'‪ -‬יא' יב'‪-‬יד'‬
‫תלמידים‬
‫יעד‬
‫כלי הערכה‬
‫אחריות‬
‫לוח זמנים‬
‫הערות‬
‫התלמיד יפתח מודעות‬
‫בהקשר ליכולותיו לצד‬
‫מגבלותיו בתחומים‪:‬‬
‫שאלון ‪COPM‬‬
‫מחנכת הכיתה‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫כל תחום יקבל‬
‫הדגשים שונים‬
‫בהתאם לגיל ושלב‬
‫התפתחותו של‬
‫התלמיד‪.‬‬
‫אחת לחודש‬
‫צפייה במהלך‬
‫פעילויות בשיעורי‬
‫הפסקה‪ ,‬שיעור‬
‫חופשי ומוגדר וביום‬
‫למידה במרחב‬
‫הלימודי בקהילה‬
‫יוני ‪14‬‬
‫קשר בין אישי‬
‫חברתי‪ ,‬נחישות‬
‫וסינגור עצמי‪ ,‬ניהול‬
‫משק בית ושימוש‬
‫במשאבים קהילתיים‪.‬‬
‫התלמיד יתנסה ויפנים‬
‫סיטואציות של יוזמה‪,‬‬
‫בחירה והתנסות‬
‫בתחומים‪ :‬קשר בין‬
‫אישי חברתי‪ ,‬נחישות‬
‫וסינגור עצמי‪ ,‬ניהול‬
‫משק בית ושימוש‬
‫במשאבים קהילתיים‪.‬‬
‫התלמיד יפתח תחושת‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫ושליטה בחייו‪ ,‬לצד‬
‫תחושת ביטחון ודימוי‬
‫דוחות תצפית‬
‫מחנכת הכיתה‬
‫מורים מקצועיים‬
‫רכזות הכנה לחיים‬
‫שילוב בין אנשי צוות‬
‫שונים כדי לאפשר‬
‫השוואה‪.‬‬
‫שאלון שעוקב‬
‫אחרי מידת‬
‫העצמאות של‬
‫התלמיד בשלושת‬
‫הפעולות‪.‬‬
‫רכזות הכנה לחיים‬
‫שאלוני מסוגלות‬
‫עצמית ודימוי עצמי‬
‫יועצות‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫ינואר ‪14‬‬
‫יוני ‪14‬‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫יוני ‪14‬‬
‫‪22‬‬
‫עצמי ‪.‬‬
‫צוות‬
‫שינוי תפיסה והתפקיד‬
‫בקרב הצוות החינוכי‬
‫דוחות תצפית‬
‫בשיעורים‬
‫ספטמבר ‪13‬‬
‫יועצות‬
‫יוני‪14‬‬
‫שאלון עמדות‬
‫למורים‬
‫‪23‬‬
‫נספחים‬
‫נספח א'‬
‫חזון בית ספר "התומר"‬
‫חזון בית ספרי‪:‬‬
‫בית ספר "התומר" הינו בית בו חוברים יחדיו תלמידים‪ ,‬צוות ‪ ,‬משפחה וקהילה במטרה לטפח אדם עצמאי ‪ ,‬השואף‬
‫למימוש עצמי ולאיכות חיים ‪.‬‬
‫צוות ביה"ס‬
‫צוות בי"ס "התומר" פועל באווירה של שיתוף פעולה ‪ ,‬תמיכה וקבלה ‪ ,‬מכיל כל תלמיד ותלמידה ונותן מענה למגוון‬
‫צרכיהם‪.‬‬
‫צוות "התומר" הינו קהילה לומדת ‪ ,‬בעלת תעוזה ושאיפה להתחדשות ולהתפתחות ולפיכך‪ ,‬מהווה מודל לחיקוי‪.‬‬
‫תחום לימודי‬
‫בי"ס ה"תומר" מקנה לתלמידיו ידע‪ ,‬מיומנויות וערכים באמצעות‪:‬‬
‫* פיתוח תכניות לימוד יישומיות וייחודיות ‪ ,‬המבוססות על תחומי הכנה לחיים‪.‬‬
‫* שימוש בדרכי הוראה ובאמצעי הוראה מגוונים המותאמים לכל תלמיד ותלמידה ‪.‬‬
‫תחום חברתי‬
‫ההוויה הבית ספרית מושתתת על ערכי הסבלנות‪ , ,‬הכבוד‪ ,‬האחריות ותחושת הביטחון‪.‬‬
‫בי"ס "התומר" שם דגש על טיפוח מיומנויות חברתיות המבוססות על תקשורת בינאישית ‪ ,‬הולמת חיובית ומקרבת ‪.‬‬
‫משפחה וקהילה‬
‫בי"ס ה"תומר" רואה במשפחה ובקהילה חלק משמעותי בעשייה החינוכית ‪.‬‬
‫בי"ס ה"תומר" מקיים קשר עקבי ורציף עם המשפחה ומעודד מעורבות ושיתוף פעולה ‪.‬‬
‫ביה"ס מוביל את תלמידיו להיות אזרחים תורמים לקהילה ונתרמים ממנה ‪ ,‬חושף אותם למוסדות בקהילה ומאפשר‬
‫להם להתנסות בסוגים שונים של מעורבות‪.‬‬
‫העשייה החינוכית מתבססת על מוקדי הכוח של התלמידים כמנוף לקידומם ולמיצוי יכולותיהם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫נספח ב'‬
‫כוח אדם‬
‫הדירה תופעל בשתי משמרות‪ 15:22 :‬עד ‪12:22‬‬
‫‪ 12:22‬עד ‪( 7:32‬יציאה לביה"ס)‬
‫כוח אדם שייקח חלק בהפעלת הדירה הינם‪ :‬מורים‪ ,‬סייעות‪ ,‬מטפלים רגשיים‪ ,‬עובדת סוציאלית‪,‬בנות שירות‪,‬‬
‫סטודנטים‪ ,‬מדריכים מאגף הנוער‪ ,‬מורות חיילות‪ ,‬מתנדבים ממחלקת מתנדבים בעיריית נ"צ‪.‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫צוות חינוכי (‪ 63‬אנשי צוות)‪ -‬מחנכים‪,‬‬
‫מורים מקצועיים‪ ,‬מטפלים רגשיים‬
‫ויועצות‪.‬‬
‫אופן תשלום‬
‫‪-‬‬
‫גמול ליווי תלמידים‬
‫‪-‬‬
‫העלאת מספר השעות הנוספות מ‬
‫משרד החינוך‬
‫‪11‬ש' ל‪ 36‬ש' לכל איש צוות אשר‬
‫‪15:22-12:22‬‬
‫תדירות של אחת לחודשיים לכל איש‬
‫גורם מממן‬
‫יבחר ליטול חלק בפרויקט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫צוות‪.‬‬
‫אישור להעברת שעות השהייה משעות‬
‫הצהריים המוקדמות לשעות הפעילות‬
‫בדירה‪.‬‬
‫סייעות‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫הפעלת הדירה‪ ,‬על פי בחירה‪.‬‬
‫‪15:22-12:22‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫העברת יום העבודה מהבוקר לשעות‬
‫‪-‬‬
‫העלאת מספר שעות סייעות התגבור‬
‫‪-‬‬
‫תשלום שעות נוספות על ידי עיריית נ"צ‬
‫‪-‬‬
‫אישור להעברת יום העבודה מהבוקר‬
‫עיריית נ"צ‬
‫משרד החינוך‬
‫עיריית נ"צ‬
‫לדירה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תשלום שעות נוספות על ידי עיריית‬
‫נ"צ‪.‬‬
‫סטודנטים‪ ,‬מתנדבים‪ ,‬מורות חיילות‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 14‬ש' לשעה‬
‫‪12:22-7:32‬‬
‫תכנית "מפרש"‬
‫העברת תשלום דרך‬
‫‪25‬‬
‫עמותות שונות‪.‬‬
‫ישנה אופציה שעדיין לא אושרה לכך שהמשמרת השנייה תתבצע על ידי מתנדבות של שנת שירות‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .1‬לאבוי‪ ,‬ר' (‪ .)1226‬קשה כל כך להתיידד איתך‪ .‬חיפה‪:‬אמציה‪.‬‬
‫‪ .1‬לוין‪ ,‬מל (‪ .)1221‬כל ילד חושב אחרת – דרך צלחה ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב‪ ,‬הוצאת מודן‬
‫‪ .3‬פרולינגר ב‪ )1227( .‬סינגור עצמי בחינוך המיוחד‪ -‬ערכה מנחה לעבודה בחדר מורים‪ .‬מט"ח‪.‬‬
‫‪ .4‬רייטר‪ ,‬ש‪" )1224(.‬מעגלי אחווה" לשבירת הקשר בין מוגבלות לבדידות‪ .‬הוצאה לאור אחווה‪.‬‬
‫‪ .5‬רייטר‪ ,‬ש‪ .)1221( .‬מה בין "כישורי חיים" לבין "הכושר לחיות"? סחיש‪ ,‬אחווה‪ .‬עמ ‪17‬‬
‫‪ .6‬רימרמן א' ‪ ,‬כץ ש' (‪ )1224‬מדיניות תעסןקה המוגנת כלפי אנשים עם מוגבלויות קשות בארצות המערב‬
‫ובישראל‪ :‬סקירה ודיון‪ ,‬ביטחון סוציאלי ‪.111-136 ,65‬‬
‫‪ .7‬שיינן מ‪ )1225( .‬מודל להקמת מכללה לאנשים עם צרכים מיוחדים‪ .‬תקצירי פרסומים‪ .‬אתר מכללת אורנים‬
‫‪8. Avi Assor ,Orit Alfi, , Idit Katz . "Learning to allow temporary failure: Potential benefits,‬‬
‫‪Journal of Education for Teaching: International ."supportive practices and teacher concerns‬‬
‫‪Pedagogy, Volume 30, Number 1 / April 2004. 27 – 41 Research and‬‬
‫‪26‬‬
27