מסלול שיקום קרקעות ומי תהום מזוהמים

‫מסלול שיקום קרקעות ומי תהום מזוהמים‬
‫סדנה בשיקום מתקדם של קרקע ומי תהום מזוהמים (באנגלית)‬
‫מושב זיהום קרקע ומי תהום‬
‫סדנה בשיקום מתקדם של קרקע ומי תהום מזוהמים (באנגלית)‬
‫הקדמה‪ -‬מטרת הסדנה היא הקניית עקרונות להבנת התכנון והביצוע של שיקום קרקע ומי‬
‫תהום בשיטות ביולוגיות וכימיות (חמצון ‪ /‬חיזור בתת הקרקע)‪ ,‬תוך מתן דגש על שימוש‬
‫בשיטות ברות קיימא ובעלות יחס עלות ‪ -‬תועלת גבוה‪.‬‬
‫הסמינר הוכן ומומן על ידי חברת ‪ LDD‬טכנולוגיות מישראל בשיתוף חברת ‪ CARUS‬הבין‬
‫לאומית‪.‬‬
‫בסדנה ירצו מר ‪Lorenzo Sacchetti‬‬
‫מאוניברסיטת קלרקסון בניו‪-‬יורק‬
‫מחברת ‪ ,CARUS‬פרופסור ‪Michelle Crimi‬‬
‫וכן ד"ר יעל מייסון ראש אגף שפכי תעשייה‪ ,‬דלקים‬
‫וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה בישראל‪.‬‬
‫‪Mr. Lorenzo Sacchetti‬‬
‫מר ‪ Sacchetti‬הוא מהנדס בעל ‪ 51‬שנות נסיון בהנדסה סביבתית‪ .‬הוא התמחה בניטור‬
‫ושיקום אתרים מזוהמים וניהל בפועל שיקומים רבים בטכניקות שונות‪ .‬הוא גם בעל ניסיון‬
‫עשיר בהתייחסות החוקית והסטטוטורית לטיפול באתרים מזוהמים באירופה‪.‬‬
‫מר ‪ Sacchetti‬השתתף בכמה משיקומי הקרקע והמים (‪ )IN-SITU‬הגדולים‬
‫באירופה תוך שימוש בטכניקות של סקרי סיכונים‪ ,‬טיפול ביולוגי‪ ,‬טיפול בתווך‬
‫הלא רווי בשיטות של ‪ ,SVE‬ובתווך הרווי בשיטות כגון ‪,AIR SPARGING‬‬
‫שאיבה וטיפול ‪ EX-SITU‬והרחקה של שכבות דלק צפות ממי תהום‪ .‬כמו כן‬
‫הוא מומחה בחישה ובקרה מרחוק של פעילות השיקום‪ .‬מר ‪SACHETTI‬‬
‫מתמחה בחוק הקרקעות המזוהמות באיטליה ובמדינות נוספות ויחלוק אתנו‬
‫את ניסיונו לאור חוק הקרקעות המזוהמות העומד לעבור קריאה שלישית‬
‫במושב החורף של הכנסת הנוכחית‪.‬‬
‫מר ‪ Sacchetti‬משמש כיום מנהל טכנולוגיות השיקום של חברת‬
‫‪ CARUS‬באירופה‪,‬‬
‫המזרח התיכון ובאפריקה‪ .‬לפני שהצטרף לחברת ‪ CARUS‬בשנת ‪ 8002‬שימש כיועץ‬
‫בחברת‬
‫‪ ERM‬הבינלאומית‪ ,‬כמנהל פרויקטים בחברת התשתיות והסביבה האיטלקית‬
‫‪ FLUOR DANIEL‬ולפני כן בחברת הייעוץ האמריקאית ‪.URS‬‬
‫מר ‪ Sacchetti‬יתמקד בסדנה על העקרונות של טיפול ביולוגי אירובי ואנאירובי לפירוק‬
‫מזהמים בקרקע ובמי תהום‪ .‬מיקרואורגניזמים מסוגלים להשתמש במסלולים אירוביים או‬
‫אנאירוביים בכדי לפרק מזהמים בקרקע ובמים‪ .‬משתמשים בהם לפירוק מזהמים ממקור של‬
‫דלקים פחממנים (חומרים ארומטיים‪ ,‬אליפטיים‪ ,‬ופוליארומטיים) וכן ממסים אורגנים מוכלרים‬
‫(כלורואתאן‪ ,‬כלרואתן‪,‬כלורמתאן‪ ,‬ויניל כלוריד ואחרים)‪ .‬מר‬
‫‪ Sacchetti‬יתרכז בתיאור‬
‫קונספטואלי של שני התהליכים ועל השיטות למיקסום היעילות שלהם‪ .‬דגש מיוחד יינתן‬
‫לפירוק כלור מממסים אורגנים מוכלרים על ידי חיידקים אוטוקטוניים‪ .‬המרצה יסקור את‬
‫היתרונות והמגבלות בשימוש בתוספים הקיימים בשוק (חומרים משחררי מימן‪ ,‬אמולסיות של‬
‫שמנים‪ ,‬חומרים מסיסים במים וברזל ‪ 0‬ערכי)‪ .‬בסדנה יתוארו מקרי אמת שונים‪.‬‬
‫מר ‪ Sacchetti‬יסקור גם את השילוב של חומרים מחמצנים עם טיפול ביולוגי כשיטה‬
‫משולבת לטיפול ארוך טווח במקורות הזיהום ובעדשות הנעות במי תהום‪ .‬אחד הטיפולים‬
‫שייסקר בהרחבה הוא השילוב של פרמנגנט ‪ /‬פרסולפאט ‪ /‬ומי חמצן יחד עם שמן מאכל‬
‫צמחי לשיקום חומרים אורגנים מוכלרים‪ .‬ההצגה תכלול דיון בחומרים חדשניים כגון ‪EZVI‬‬
‫שפותח ויושם על סוכנות החלל האמריקאית ‪ .NASA‬החומר הוא אמולסיה של ברזל ‪0‬‬
‫ערכי‪ ,‬חומרים פעילי שטח‪ ,‬שמן צמחי‪ ,‬ומיצויים צמחיים ומשמש לטיפול במזהמים אורגנים‬
‫מוכלרים‪.‬‬
‫מר ‪ Sacchetti‬יסקור גם את השימוש בחציצה ביולוגית במי תהום למניעת מעבר מזהמים‪.‬‬
‫שיטות אלו הופכות יותר ויותר מקובלות למניעה של נדידת מזהמים משטחים מזוהמים‪.‬‬
‫שימוש בחומרים‬
‫המשחררים באופן איטי מולקולות פעילות הוא אידיאלי לשימוש בחציצה ביולוגית‪ .‬בסדנה‬
‫יתוארו מספר אתרים שבהם הדבר נעשה בפועל במדינות שונות (צרפת‪ ,‬בלגיה‪ ,‬ארה"ב)‬
‫תוך הצגת שיטת התכנון והביצוע של השיטה‪.‬‬
‫‪Ms. Michelle Crimi‬‬
‫פרופסור ‪ Michelle Crimi‬מלמדת וחוקרת את התחום של שיקום ‪IN‬‬
‫‪ SITU‬של קרקע ומי תהום מזוהמים במכון לסביבה ברת קיימא‬
‫באוניברסיטת קלרקסון במדינת ניו‪-‬יורק ובמחלקה למדעי הסביבה‬
‫בבית הספר לכרייה באוניברסיטת קולורדו‪.‬‬
‫פרופסור ‪ Crimi‬מנהלת קבוצת מחקר פעילה בתחומים רבים של‬
‫שיקום קרקע ומי תהום עם דגש על חמצון מתקדם של מזהמים‬
‫אורגניים‪ ,‬אפיון אתרים מזוהמים‪ ,‬וסקרי סיכונים לאדם ולסביבה‪.‬‬
‫מחקריה הנוכחים מתרכזים בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקות היתכנות לחמצון מתקדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חמצון מתקדם לטיפול במי תהום מזוהמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקרה של חלקיקי מנגן דיאוקסיד הנוצרים בתהליך חמצון מתקדם באמצעות‬
‫פרמנגנט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיטות ניטור מתקדמות לבקרת יעילות השיקום של ‪( DNAPL‬מזהמים אורגנים‬
‫מוכלרים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פירוק חומר ההדברה לינדן באמצעות פרסולפאט שעבר אקטיבציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרוטוקול חמצון מתקדם של ‪ BTEX‬תוך שימוש בבנזן כאמצעי הבקרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש בחמצון מתקדם לשיקום מזהמים בבסיס הצי האמריקאי באורלנדו פלורידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חיזור והליכי הסעה בזמן חמצון מתקדם של מזהמים אורגנים מוכלרים‪.‬‬
‫פרופסור ‪ Crimi‬תתמקד בסמינר בהצגת כוללת של שיטות חמצון וחיזור ‪ IN SITU‬לטיפול‬
‫במזהמים שונים אורגנים ואי‪-‬אורגנים‪ .‬היא תתמקד בהיסטוריה של פתוח ושימוש בשיטות‪,‬‬
‫טכניקות יישום בשדה‪ ,‬תיאום ציפיות להצלחתן‪ ,‬ועלויות הטיפול‪ .‬בשנים האחרונות שיטות‬
‫אלו אומצו לטיפול בטווח רחב של מזהמים תוך שימוש במספר ניכר של טכנולוגיות שונות‬
‫ליצירת מגע אפקטיבי בין החומרים האקטיביים ולבין המזהמים‪ .‬בהרצאות יינתן דגש לשיטות‬
‫יישום המתאימות לתנאי הקרקע באתר המזוהם ומביאות לידי מיקסום האפקטיביות של‬
‫החמצון או החיזור‪ .‬ההרצאות תתמקדנה בהליך הבחירה של שיטת השיקום בכדי להביא‬
‫ליישום יעיל של החומרים הפעילים בעלות הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫פרופסור ‪ Crimi‬תתמקד בדוגמאות אמת מטווח רחב של פרויקטים גדולים וקטנים תוך‬
‫תיאור שלבי התכנון והיישום‪ .‬ההרצאה תתמקד בלקחים שהופקו לגבי היכולות של חומרים‬
‫מחמצנים ‪ /‬מחזרים להגיע ליעדי הטיפול בסוגי הקרקעות ‪ /‬אקוויפרים שונים וההשפעות‬
‫הגיאוכימיות הנלוות של טכנולוגיות אלו‪ .‬לקראת סוף הסדנה תתמקד פרופסור ‪ Crimi‬על‬
‫הסטאטוס הנוכחי של חמצון מתקדם ועל ההתפתחויות העתידיות‪ ,‬ותתמקד במאמצים‬
‫שנעשים בכדי למקסם את היעילות של השיטות‪ .‬בין היתר היא תסקור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האפשרות לשלב חמצון מתקדם עם שיטות נוספות בכדי לשפר את היעילות והמחיר‬
‫של הטיפול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיטות יישום מתקדמות להגברת המגע בין המחמצן למזהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיטות מתקדמות לניטור ולהערכה של יעילות הטיפול‪.‬‬
‫ד"ר יעל מייסון‬
‫ד"ר יעל מייסון ראש אגף לשפכי תעשייה‪ ,‬דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬תסכם את הסדנה ותיתן דגשים על בעיית הקרקעות‬
‫המזוהמות בישראל‪ ,‬על מדיניות המשרד להגנת הסביבה לטיפול בנושא‪ ,‬תוך‬
‫הדגשת עיקרי החוק לשיקום קרקעות מזוהמות שעבר בקריאה ראשונה ונמצא‬
‫לקראת אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית‪.‬‬
‫מושב זיהום קרקע ומי תהום‬
Metal contamination in wetland deposits at the coast of Israel
Zohar I.1, Bookman R.1, Teutsch N.2 and Levin N3.
1
Charney
school
of
marine
sciences,
University
of
Haifa.
Irisz2910@gmail.com; rbookman@univ.haifa.ac.il.
2
3
Geological Survey of Israel. nadya.teutsch@gsi.gov.il.
Department
of
Geography,
Hebrew
University
of
Jerusalem.
noamlevin@mscc.huji.ac.il.
The coastal plain, the most populated area in Israel, has been exposed to
contaminating trace metals, since the beginning of the Industrial Revolution
and the Zionist Settlement. Wetlands sediment may be a very good recorder
of this metal pollution, as metals reaching the ponds surface and water body,
via airborne particles and terrestrial run-offs, will tend to be sequestered in the
sediment, due to the affinity of metals to depositing organic matter and to
oxides and minerals.
We aim to reveal the geochemical record of anthropogenic contamination in
sediment profiles from the Israeli coastline wetlands in order to evaluate metal
fluxes to the most populated area in Israel and identify pollution sources. This
is done mostly by tracking down-profile changes in the concentrations of lead
(Pb) and mercury (Hg), good representatives of metals pollution, together with
a pool of other trace metals; identifying Pb isotopic composition in different
fractions of the sediment, as tracers of sources;
210
Pb dating and
granulometeric description of the sediment. In this stage, we focus on
sediment profiles from Dora pond, a seasonal winter pond near Netanya.
Sediment profiles from Dora pond record the pollution history, the pond was
exposed to. Low Pb and Hg concentrations at the bottom of the profiles are
presumably background levels; concentration peaks at depths of 2-15 cm,
while concentrations at the top of the sediment, attributed to recent
deposition, are relatively low. Lead and Hg concentrations peak at different
depths in the center of the pond, implying either different phases of pollution
or different biogeochemical behavior. Lead isotopic composition at the north
and center of the pond differ, implying to different sources of Pb. As expected,
trace metal contaminants were found correlated to OM and to fine particles.
This emphasizes the contribution of water bodies for the study of pollution
exposure.
‫שיקום סדימנטים מזוהמים במתכות כבדות באמצעות האצת קליטתן בעצים עמידים‬
‫ובתנאי השקיה גירעונית‬
‫ יוסי משה‬,‫ ניר עצמון‬,‫ אנה בריוזקין‬,Paresh Rathod ,‫גל‬-‫ עוז עין‬,‫פנחס פיין‬
.‫ המים והסביבה ולמדעי הצמח‬,‫ המכונים למדעי הקרקע‬,‫מנהל המחקר החקלאי‬
finep@volcani.agri.gov.il
)‫סדימנטים שזוהמו במתכות כבדות הן קיבוע (או ייצוב‬/‫הגישות העיקריות לטיפול בקרקעות‬
‫ ומיצוי לסילוק‬,(stabilization) ‫להקטנת הסיכון לסביבה מבלי להוציא את המתכות מהקרקע‬
‫) היא‬Phytoremediation( ‫ ייצוב ומיצוי באמצעות צמחים עמידים‬.(extraction) ‫המתכות‬
‫ והיא משלבת את‬,‫ היא זולה יחסית לכל השיטות האחרות‬.‫שיטה המשלבות בין השתיים‬
,‫ ויעילותה תלויה בקצב הצימוח‬,‫ השיטה הנה אקסטנסיבית מאד‬.‫הטיפול בסדימנט בסביבה‬
‫ כי אין הרבה‬,‫ נציין‬.‫ ובעמידות הצמח למתכות ולתנאים בקרקע‬,‫ביכולת להעביר מתכות לנוף‬
.‫פרסומים על הצלחות של טיהור קרקעות באמצעות צמחים ביישום מסחרי‬
‫ והגדלת המסיסות נעשית ע"י הוספת‬,‫השלב המגביל בקליטה הוא בד"כ מסיסות המתכת‬
‫ המתכות הנותרות בקרקע‬.(enhanced phytoextraction) ‫ים לקרקע‬/‫ים אורגני‬/‫ליגנד‬
‫תמצאנה בד"כ במרכיבים פחות‪-‬זמינים ביולוגית‪ ,‬שקצב השחרור מהם זניח‪ ,‬ומסוכנותן‬
‫לסביבה נמוכה‪ .‬הן בשלב ההמסה של המתכות והן לאחר מכן‪ ,‬יש למנוע את התפשטותן‬
‫לסביבה )‪ .(phytostabilization‬הדבר השערת המחקר הייתה שניתן לשקם סדימנט נהרי‪-‬‬
‫מלוח‪ ,‬המכיל מתכות כבדות‪ ,‬באמצעות הוספה מבוקרת של ליגנד אורגני מתאים לקרקע‬
‫להמסה של המתכות‪ ,‬וגידול של מינים עמידים למליחות‪ ,‬וכי ניתן לבצע זאת בלי לזהם את‬
‫תת‪-‬הקרקע בכלאטים של המתכות המומסות‪.‬‬
‫תוצגנה תוצאות משתי מערכות סימולציה בהן נבדקת ישימות ה‪.phytoremediation-‬‬
‫האחת במכלים בנפח ‪ 800‬ל'‪ ,‬שמולאו בחול דיונה שזוהם במכוון בבוצת שפכים תעשייתית‬
‫מזוהמת מאד במתכות כבדות‪ .‬השנייה‪ ,‬אגנים בנפח כ‪ 00-‬מ"ק שמולאו בבוצת נחל הקישון‬
‫שמונחת על גדת הנחל מאז נחפרה בשנות ה‪ .00-‬שתי המערכות מנוטרות היטב‪ ,‬ומקוימות‬
‫בתנאי השקיה גירעונית מבוקרת‪ ,‬תוך הוספה עיתית של ליגנד אורגני לייעול המסת המתכות‬
‫וקליטתן בצמח‪ .‬צמחי הבוחן הם מיני אקליפטוס‪ .‬בשתי המערכות‪ EDTA ,‬הגדיל מאד את‬
‫ריכוזי המתכות בתמיסת הקרקע ובצמחים‪ ,‬ולמרות המקובל‪ ,‬הוא התפרק בהמשך בקרקע‪,‬‬
‫ושחרר מתכות מומסות לתמיסה‪ .‬בחביות נמצאה ירידה משמעותית בריכוז המתכות בשכבת‬
‫הקרקע העליונה‪ .‬העצים היו עמידים להמלחת תמיסת הקרקע בבית השורשים (שהגיעה אף‬
‫עד ‪ .)35 dS/m‬השקיה במים מותפלים הפחיתה (או מנעה) את ההמלחה‪ .‬המסקנה היא‬
‫שהפעלה מבוקרת של ‪ enhanced phytoextraction‬עשויה להיות יעילה בהפחתה של‬
‫ריכוזי מתכות בסדימנטים מזוהמים‪.‬‬
‫מנגנוני עמידות‪ ,‬קליטה וצבירת כרום בצמחי יבשה‬
‫‪1‬‬
‫שירה כורם‪ ,5,1‬פנחס פיין‪ ,8‬הלל פרום‬
‫‪ 5‬בית ספר פורטר ללימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪ 8‬המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה‪ ,‬מינהל המרכז החקלאי‪ ,‬מרכז וולקני‬
‫‪ 1‬המחלקה לביולוגיה מוליקולארית ואקולוגיה של צמחים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪shira.corem@gmail.com‬‬
‫הירידה בכמות השטחים הפתוחים במקביל לעליה בזיהומים סביבתיים כתוצאה מפעילויות‬
‫האדם מגבירים את הצורך במציאת פתרונות לזיהומי קרקע ומים‪ .‬בפרט‪ ,‬אתרים רבים על‬
‫פני כדור הארץ מזוהמים על ידי מתכות כבדות‪ ,‬דבר הגורם נזקים כבדים למקורות המים‬
‫ולקרקעות‪ ,‬והופך אותם ללא מתאימים לשימוש‪ .‬פיטו‪-‬אקסטרקציה (‪ )Phtoextraction‬היא‬
‫טכנולוגיה ברת קיימא לשיקום סביבתי‪ .‬בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בצמחים להעברת מתכת‬
‫מהקרקע אל הנצר‪ ,‬שם היא מצטברת‪ .‬עם זאת‪ ,‬המנגנונים המוליקולארים המעורבים‬
‫בקליטה‪ ,‬מעבר וצבירה של מתכות בצמחים עדיין אינם ברורים‪ .‬בפרט‪ ,‬בהשוואה למתכות‬
‫אחרות‪ ,‬רק מחקרים מועטים נעשו ביחס לקליטת המתכת הכבדה כרום על ידי צמחים‪ ,‬זאת‬
‫למרות שימושה הרב בתעשיות שונות ותפוצתה הרחבה כמזהם סביבתי‪.‬‬
‫המחקר המוצג משתמש באסטרטגיות שונות המשלימות זו את זו להבנת המנגנונים‬
‫המעורבים בקליטה‪ ,‬העברה מהשורש לנצר וצבירת כרום בצמחים‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪ )5‬סריקה של מיני צמחים שונים בעלי פוטנציאל לתכונות עמידות או יכולת צבירה מוגברת‬
‫של כרום‪ .‬הצמחים גדלים במערכת הידרופונית‪ ,‬כאשר ריכוזי הכרום בצמח נמדדים על ידי‬
‫ספקטרומטר (‪ . )ICP-MES‬במקביל‪ ,‬יעילות המערכת הפוטוסינטטית‪ ,‬לבחינת עמידות‬
‫הצמח‪ ,‬נמדדת על ידי פלורומטר (‪.)PAM fluorometer‬‬
‫‪ )8‬סריקה של ספריית מוטנטים של צמחי תודרנית לבנה )‪ (Arabidopsis thaliana‬למטרת‬
‫זיהוי גנים המעורבים בעמידות והומיאוסטזיס של כרום‪ .‬עד עתה זיהינו ‪ 4‬מוטנטים משוערים‬
‫בעלי שונות בתגובה לכרום‪ .‬המוטנטים מאופיינים פיזיולוגית ונמדדת מידת עמידותם‬
‫לנוכחות יוני הכרום ויעילותם בקליטת היונים בהשוואה לזן הבר‪.‬‬
‫‪ )1‬הערכת אפשרות תפקודם של טרנספורטים ספציפיים בקליטה וצבירת כרום‪ ,‬על ידי‬
‫שימוש בגישות מוליקולאריות‪-‬גנטיות‪ .‬בשל העובדה שכרום הינו מתכת קסנוביוטית עבור‬
‫הצמח‪ ,‬איננו מצפים למצוא חלבוני ממברנה שתפקידם הספציפי העברת יוני כרום‪ ,‬אולם‬
‫מכיוון שכרום אכן נכנס לתאי הצמח ומצטבר ברקמותיו‪ ,‬היפותזת העבודה שלנו נשענת על‬
‫ניסיון לאתר טרנספורטים ממברנלים ליונים אחרים המסוגלים גם להעביר את יוני הכרום‬
‫דרך המחסום הממברנלי‪ .‬תוצאות העבודה שביצענו שופכות אור על דרכי כניסת יוני כרום‬
‫לתאי הצמח‪.‬‬
‫טיפול במי תהום מזוהמים בדלקים על ידי בארות סחרור‬
‫נמרוד גפני‪ , 1‬ד"ר רפי מנדלבאום‬
‫‪1‬‬
‫‪ LDD 5‬טכנולוגיות מתקדמות בע"מ‬
‫‪nimrodg@lddtech.com‬‬
‫בשנים האחרונות מושקעים בישראל משאבים רבים בטיפול ובשיקום אקויפרים מזוהמים‬
‫במגוון כימקלים כגון דלקים‪ ,‬ממסים‪ ,‬מתכות כבדות‪ ,‬חומרי הדברה‪ ,‬חומרי נפץ וכד'‪ .‬חומרים‬
‫אלה שמקורם בתעשייה ודולפים לתת הקרקע יכולים להופיע בארבע מופעים‪:‬א) פאזה‬
‫נפרדת‪ ,‬חלקה צפה על גבי מי התהום כגון דלקים וחלקה שוקעת (כגון ממסים אורגנים‬
‫מוכלרים)‪ ,‬ב) מולקולות המומסות במים‪ ,‬ג) מולקולות הספוחות לקרקע‪ ,‬ד) פאזה גזית‬
‫כאדים‪ .‬אחד מהקשיים המשפיעים על זמן הטיפול ועלותו הוא השילוב של טכנולוגיות‬
‫המאפשרות טיפול ביותר ממופע אחד בו זמנית‪.‬‬
‫באר הסחרור היא שיטה שמטפלת בו זמנית בכל המופעים והומצאה לראשונה על ידי פרופ'‬
‫חיים גבירצמן‪ .‬משך השנים הטכנולוגיה שופרה ושוכללה על ידי מס' חברות מסחריות בהן‬
‫חברת ‪( IEG‬גרמניה)‪ ,‬כך שהיום ישנם דגמ ים שונים של מכשירים המאפשרים טיפול בו‬
‫זמנית בארבעת המופעים‪ .‬השיטה מתבססת על שילוב של סחרור מי התהום עם היכולת‬
‫לנדף מזהמים נדיפים מהמים ולשנע את המזהמים הנדיפים ממי התהום‪/‬קרקע אל מערכת‬
‫טיפול‪ .‬השיטה המקורית מבוססת על באר בעלת שתי מסננות‪ ,‬אויר דחוס אשר מוחדר אל‬
‫חלקה התחתון של הבאר ויוצר תנועה המכונה )‪ air-lift) effect‬הגורמת לעלייה של מים‬
‫מזוהמים דרך הבאר‪ ,‬כאשר המזהמים המומסים במים עוברים לפאזה הגזית תחת ואקום‬
‫ונשאבים החוצה ואילו המים יוצאים דרך המסננת העליונה ויוצרים סחרור רציף באזור הבאר‪.‬‬
‫בשנים ‪ 8002-8000‬הותקנו על ידי חברת ‪ LDD‬שתי בארות סחרור משופרות של חברת‬
‫‪ .IEG‬בבארות אלו שקוטרם ‪ 0.4‬מ' מותקנות מערכות שאיבה למים ובנפרד גם מערכת‬
‫לטיפול בשכבה צפה‪ .‬מי התהום המזוהמים מטופלים ביחידת טיפול חיצונית (במכולה)‬
‫הכוללת מערכת נידוף )‪ (stripper‬המסוגלת לטפל בספיקה של ‪ 4‬מ"ק בשעה‪ .‬בסיום הטיפול‬
‫המים הנקיים מוזרקים חזרה אל הבאר לחלקה התחתון‪ ,‬תהליך אשר יוצר סחרור מי התהום‬
‫רציף באקויפר‪.‬‬
‫במשך ‪ 1.1‬שנים של טיפול במי התהום בתחנת תדלוק בת"א נשאבו טופלו וסוחררו מעל‬
‫‪ 10,000‬מ"ק של מי תהום‪ ,‬כאשר מעל ‪ 800‬ק"ג של מרכיבי דלקים מסוג ‪ MBTEX‬הוצאו‬
‫ממי התהום‪ .‬נתונים אלו לא כוללים את הפירוק הבקטריאלי שמתרחש בתוך האקוויפר‬
‫לאורך הטיפול‪ ,‬מה שבה לידי ביטוי בירידות בריכוזים הדלקים במי התהום גם בבארות ניטור‬
‫המרוחקות מעל ‪ 80‬מ' מבאר הסחרור‪.‬‬
‫איתור מקורות זיהום קרקע ומי תהום בקידוח "פ נטע חב" ופארק תעשיות ראם‪ ,‬מועצה‬
‫אזורית באר טוביה‬
‫מיכל שכטר‪ ,1‬בנעד טנא‬
‫‪1‬‬
‫‪ LDD 5‬טכנולוגיות מתקדמות בע"מ‬
‫‪michals@lddtech.com‬‬
‫בסקר שנערך ברשות המים במהלך ‪ 8055‬נמצאו בקידוח החקלאי "פ נטע חב"‪ ,‬הממוקם‬
‫בתחום השיפוט של המועצה האזורית באר טוביה‪ ,‬ריכוזי חומרים אורגנים נדיפים‪ ,‬חומרי‬
‫הדברה ושאריות חומרי נפץ‪ ,‬חלקם בריכוזים הגבוהים מערך הסף המומלץ לשתייה על פי ה‬
‫ ‪ .EPA‬חלק מהמזהמים נמצאו גם בקידוחים נוספים‪ ,‬הממוקמים במורד זרימת מי התהום‬‫באזור‪ .‬הקידוח פועל כקידוח הפקה פרטי המפיק מים לחקלאות החל משנת ‪.5019‬‬
‫מטרת העבודה היתה לנסות ולאתר מפעלים ופעילויות בעבר או בהווה שיתכן ומקור הזיהום‬
‫של הקידוח הוא כתוצאה מפעילותם‪ ,‬וזאת כשלב מקדים לביצוע חקירת קרקע ומי תהום‬
‫לאיתור ותיחום הזיהום באזור הנסקר‪.‬‬
‫מיקום הקידוח בלב אזור חקלאי‪ ,‬והמצאות מזהמים שמקורם בפעילות תעשייתית בה נעשה‬
‫שימוש בממסים אורגנים ובחומרי נפץ‪ ,‬הצביעו כי מקור הזיהום הינו מרוחק מהקידוח וכי הוא‬
‫נדד והתפשט (ואף יתכן כי ממשיך לנדוד ולהתפשט) במי התהום לאורך השנים ממקור‬
‫היווצרותו בהתאם לכוון ומהירות זרימת מי התהום באזור‪.‬‬
‫מסריקת כלל הפעילויות בעבר ובהווה שהינן בעלות פוטנציאל לזיהום קרקע ומי תהום‬
‫התגלה כי מקור הזיהום הינו בפעילות תעשייתית שהתקיימה באזור התעשיה "תעשיון‬
‫מבצע" דאז‪ ,‬לימים "פארק תעשיות ראם"‪ ,‬הממוקם במעלה זרימת מי התהום‪ ,‬כ‪ 000 -‬מ'‬
‫דרומית‪-‬מזרחית לקידוח‪ .‬נמצא‪ ,‬כי מקור הזיהום בחומרי נפץ הינו כתוצאה מפעילות שני‬
‫מפעלים שפעלו בעבר ב"פארק תעשיות ראם" ועסקו בפירוק ומיחזור נשק ותחמושת‪.‬‬
‫המרכזי והגדול ביניהם היה "מפעל מבצע חברה בע"מ"‪ ,‬שפעל בין השנים ‪5000 – 5001‬‬
‫(לערך) והשתרע על שטח של כ‪ 5,000 -‬דונם‪ .‬השני היה מפעל א‪.‬מ‪.‬ט‪ ,‬שפעל משנת ‪5094‬‬
‫ועד סביבות שנת ‪ .5020‬ממצאים אלה נתמכו במעקב אחר התפתחות אזור התעשיה "פארק‬
‫תעשיות ראם" ומיפוי כלל הפעילויות שהתבצעו בו לאורך השנים באמצעות ניתוח תצלומי‬
‫אויר‪.‬‬
‫אין ספק כי הימצאות זיהום במי תהום מעידה על זיהום קרקע בשטח אזור התעשיה בו פעלו‬
‫מפעלי התחמושת‪ ,‬שאותרו בעבודה זו כמקור לזיהום שהתגלה במי התהום באזור‪ .‬ממצאי‬
‫העבודה מהווים בסיס להמשך חקירת ותיחום זיהום הקרקע ומי התהום באזור‪ ,‬וזאת כשלב‬
‫מקדים לבחינת היקף הזיהום ובחינת אפשרויות השיקום‪.‬‬
‫העבודה נעשתה בהזמנת ובמימון המשרד להגנת הסביבה במסגרת "מכרז ארצי לסקירת‬
‫קרקעות מזוהמות" ובסיוע רשות המים‪.‬‬