שנתיים לחוק אוויר נקי - הקואליציה לבריאות הציבור

Transcription

שנתיים לחוק אוויר נקי - הקואליציה לבריאות הציבור
‫נסיגה מחוק אוויר נקי?‬
‫דו"ח מעקב‪ :‬שנתיים לחוק אוויר נקי‬
‫כתיבה‪ :‬מעין חיים‪ ,‬מהנדסת סביבתית ‪M.Sc.‬‬
‫הקואליציה לבריאות הציבור‬
‫ינואר ‪1023‬‬
‫נכתב הודות לתמיכה הנדיבה של קרן גולדמן‬
‫שנתיים לחוק אוויר נקי‬
‫תודות‬
‫להגר מזרחי ורועי לאור מהקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬על‬
‫פרק האכיפה ותוספות חשובות לפרקים על היתרי פליטה ונגישות הציבור‪.‬‬
‫תקציר‬
‫חוק אוויר נקי נכנס לתוקף בינואר ‪ .1122‬בינואר ‪ 1121‬פרסמה הקואליציה לבריאות הציבור את‬
‫דו"ח "שנה לחוק אוויר נקי"‪ .‬הדו"ח הנוכחי מהווה המשך לדו"ח הקודם‪ ,‬ובוחן את יישום החוק‬
‫במלאת שנתיים לכניסתו לתוקף‪.‬‬
‫הממצאים העיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ערכי איכות אוויר‪ :‬בשנת ‪ 1121‬נעשתה הערכה מחדש של מספר ערכי סביבה‪ .‬עבור‬
‫חמישה מזהמים הומלץ להקשיח את ערכי הסביבה יחסית לערכים הקודמים‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬עבור מתילן כלוריד הומלץ להעלות את ערך הסביבה פי ‪ ,21‬בעקבות פנייתה של‬
‫חברת "תרכובות ברום"‪ .‬הקואליציה לבריאות הציבור מתנגדת להעלאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ל‪2,1-‬‬
‫בוטדיאן ולכספית עדיין אין ערכי סביבה וגם לא המלצה לערכי סביבה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לרוב‬
‫המזהמים הכלולים בחוק אוויר נקי לא נעשתה הערכה מחדש של ערכי הסביבה‪ .‬עדיין‬
‫אין ערכי סביבה קצרי טווח עבור תשעה מזהמים‪ ,‬דבר המונע לפעול להפחתת ריכוזיהם‬
‫בסביבה‪ .‬יש לקבוע ערכי סביבה לכל המזהמים להם לא נקבעו ערכי סביבה‪ ,‬לבחון מחדש‬
‫את הערכים שכבר קיימים‪ ,‬ולקבוע ערכי סביבה קצרי טווח או לתקצב תכנית דיגום‬
‫אינטנסיבית‪ ,‬על מנת לבדוק את העמידה בערכים אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל‪ :‬מזה למעלה משנה קיימת הפרה‬
‫בוטה של חוק אוויר נקי‪ ,‬מאחר והתכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר לא אושרה‬
‫בממשלה‪ ,‬בניגוד לחוק‪ .‬בשל ויכוח תקציבי על ‪ 091‬מיליון ש"ח‪ ,‬נמנעה מכל אזרחי ישראל‬
‫תכנית לשיפור האוויר אותו הם נושמים‪ .‬ישנו חשש ממשי שלאור הבחירות התכנית‬
‫תמוסמס ואף לא תצא לפועל‪ ,‬או שתאושר לבסוף בגרסה מקוצצת שלא תשיג את מטרות‬
‫התכנית כפי שהוגדרו לאחר ועדת מומחים‪ ,‬ניתוח עלות תועלת ושורת ישיבות עם כל בעלי‬
‫העניין‪ .‬נראה כי למשרד להגנת הסביבה יש קושי ממשי "להתערב" ולהטמיע אספקטים‬
‫סביבתיים בתחום עיסוקם של משרדים אחרים‪ .‬יעידו על כך צעדי המדיניות המועטים‬
‫בנושא תחבורה‪ ,‬והצעדים הרבים של "המלצה" ו"בחינה" במקום צעדים מעשיים כאשר‬
‫מדובר בתחומים כמו משק החשמל ותחבורה המונעת בגז טבעי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור ודיגום‪ :‬המזהמים המנוטרים בישראל עדיין אינם משקפים נאמנה את המזהמים‬
‫הרלוונטיים לשמירה על בריאות הציבור‪ .‬יש להפחית את ניטורם של מזהמים בעלי‬
‫ריכוזים זניחים ולהוסיף ניטור מזהמים שלא ידוע מספיק על ריכוזיהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬דיגום‬
‫מזהמים שאינם מנוטרים בשגרה בתחנות הניטור חוטא למטרות החוק ולוקה בחסר‬
‫משמעותי‪ :‬בשנת ‪ 1121‬בוצעו שלוש יממות דיגומים לכל היותר בכל הארץ‪ ,‬זאת בשעה‬
‫‪2‬‬
‫שתכנית הדיגום של המשרד להגנת הסביבה כוללת ‪ 10‬יממות דיגום בשנה‪ .‬שיעור ביצוע‬
‫כל כך נמוך של דיגומים מקשה על יישום החוק גם בהיבט של קביעת ערכי איכות אוויר‪,‬‬
‫וגם בהיבט של נקיטת צעדי אכיפה כנגד האחראים לזיהום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אזורים נפגעי זיהום אוויר‪ :‬המשרד להגנת הסביבה הצהיר בסוף ‪ 1122‬על כוונתו להכריז‬
‫על גוש דן‪ ,‬ירושלים ומפרץ חיפה כאזורים נפגעי זיהום אוויר‪ ,‬אך במהלך ‪ 1121‬חזר בו‬
‫מכוונתו לגבי חיפה בשל שיקולים לא מקצועיים‪ .‬עד כה‪ ,‬שום אזור לא הוכרז כנפגע זיהום‬
‫אוויר‪ .‬יש להכריז על אזור גוש דן‪ ,‬ירושלים ומפרץ חיפה כנפגעי זיהום אוויר‪ ,‬וזאת על‬
‫מנת לחייב את הרשויות המקומיות באזורים אלה לקחת אחריות על בריאותם של‬
‫תושביהן‪ .‬אנו מאיצים במקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה‬
‫לנהוג כיאה לאנשי מקצוע‪ ,‬ולקבל החלטות על סמך נתונים רלוונטיים ונימוקים‬
‫מקצועיים‪ .‬לא ייתכן כי בשל שיקולי לחצים ותדמית‪ ,‬יימנע ממפרץ חיפה להיות מוכרז‬
‫ובכך תימנע האפשרות להפעיל כלי לחץ נוסף על הרשויות באזור לפעול לצמצום זיהום‬
‫האוויר והתחלואה העודפת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היתרי פליטה‪ :‬דרישות החוק מולאו‪ ,‬אך נגישות הציבור לכל תהליך מתן ההיתרים‬
‫חלקית ומועטה‪ .‬אמנם‪ ,‬המסמכים מתפרסמים באינטרנט בכל השלבים‪ ,‬אך יכולת‬
‫הציבור להבין את הכתוב במסמכים המקצועיים היא אפסית‪ .‬ניתן לחשוב על מספר‬
‫פתרונות לצמצום הבעיה‪ ,‬ביניהם הוספת תקציר לכל היתר פליטה שיסביר בשפה פשוטה‬
‫ומונגשת את דרישות ההיתר המרכזיות‪ ,‬ושיתוף פעיל יותר של הציבור – לא רק פרסום‬
‫בעיתון על מתן ההיתר‪ ,‬אלא שליחת הודעה לתושבי הישובים הסמוכים למקור הפליטה‪,‬‬
‫לבעלי עניין מרכזיים כגון רשויות מקומיות‪ ,‬התאחדות התעשיינים‪ ,‬ארגונים סביבתיים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נגישות הציבור למידע מתוקף חוק אוויר נקי‪ :‬דרישות החוק בנוגע לפרסום מידע לציבור‬
‫מולאו‪ .‬אך על מנת להשיג נגישות אמיתית של הציבור למידע‪ ,‬יש לנקוט בכלים שיפרשו‬
‫ויפשטו את המידע הסביבתי המורכב עבור הציבור‪ .‬כרגע‪ ,‬המעורבות של הציבור‬
‫באפיקים שהחוק נתן לו נמוכה מאוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אכיפה‪ :‬בשלב ראשוני זה‪ ,‬פעולות האכיפה המרכזיות שננקטו מתוקף החוק הן צעדי‬
‫אכיפה כנגד מפעלים שלא הגישו בקשה להיתר פליטה במועד‪ .‬ניצנים ראשונים של שימוש‬
‫בחוק נראים גם בתחומים אחרים‪ ,‬כמו תביעות של אזרחים נגד מזהמים‪ ,‬ותביעות נגד‬
‫כלי רכב מזהמים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫הקדמה ‪5..........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬ערכי איכות אוויר ‪6........................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫‪ 2.1‬חשיבות הדרישות‬
‫‪ 2.1‬מסקנות מרכזיות מדו"ח חוק אוויר נקי ‪1122‬‬
‫‪ 2.1‬אופן היישום בשנת ‪1121‬‬
‫‪ 2.1‬מסקנות‬
‫‪ .1‬התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל ‪20..............................................‬‬
‫‪ 1.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫‪ 1.1‬חשיבות הדרישות‬
‫‪ 1.1‬מסקנות מרכזיות מדו"ח חוק אוויר נקי ‪1122‬‬
‫‪ 1.1‬אופן היישום בשנת ‪1121‬‬
‫‪ 1.1‬מסקנות‬
‫‪ .3‬מדידה והערכה של איכות האוויר (ניטור) ‪23........................................................‬‬
‫‪ 1.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫‪ 1.1‬חשיבות הדרישות‬
‫‪ 1.1‬מסקנות מרכזיות מדו"ח חוק אוויר נקי ‪1122‬‬
‫‪ 1.1‬אופן היישום בשנת ‪1121‬‬
‫‪ 1.1‬מסקנות‬
‫‪ .4‬אזור נפגע זיהום אוויר ‪21.................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫‪ 1.1‬חשיבות הדרישות‬
‫‪ 1.1‬מסקנות מרכזיות מדו"ח חוק אוויר נקי ‪1122‬‬
‫‪ 1.1‬אופן היישום בשנת ‪1121‬‬
‫‪ 1.1‬מסקנות‬
‫‪ .5‬היתרי פליטה ‪10............................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫‪ 1.1‬חשיבות הדרישות‬
‫‪ 1.1‬מסקנות מרכזיות מדו"ח חוק אוויר נקי ‪1122‬‬
‫‪ 1.1‬אופן היישום בשנת ‪1121‬‬
‫‪ 1.1‬מסקנות‬
‫‪ .6‬נגישות הציבור למידע מתוקף חוק אוויר נקי ‪14....................................................‬‬
‫‪ .1‬אכיפה‪15.....................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .8‬סיכום והמלצות‪18..........................................................................................‬‬
‫מקורות ‪18.................................................................................. .......................‬‬
‫*הערה חשובה לפני שמתחילים‬
‫דרישות החוק לא הועתקו מתוכו מילה במילה‪ ,‬אלא מהוות תמצית של הדרישות החשובות‬
‫והרלוונטיות לבחינה לאחר שנתיים מכניסת החוק לתוקף‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫חקיקתו של חוק אוויר נקי בשנת ‪ 1008‬היוותה מהפכה של ממש בהסדרת תחום איכות האוויר‬
‫בישראל‪ .1‬החוק מרכז את כלל ההיבטים הקשורים לאיכות האוויר בחוק אחד ותחת גוף אחראי‬
‫אחד ‪ -‬המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בין הנושאים המרכזיים אליהם מתייחס החוק‪ :‬ערכים מרביים‬
‫של מזהמי אוויר הנמדדים בסביבה; ניטור מזהמי אוויר; הכנת תכנית לאומית לצמצום זיהום‬
‫האוויר; אפשרות להכרזה על אזור כנפגע זיהום אוויר; חיוב בעלי מקור הפולט מזהמים לאוויר‬
‫להצטייד בהיתר פליטה; רמה משמעותית של שיתוף הציבור בהחלטות‪ ,‬כולל פרסום נתונים‬
‫רבים באתר האינטרנט של המשרד (בחוק אוויר נקי "המשרד" פירושו המשרד להגנת‬
‫הסביבה)‪ ,‬מתן אפשרות לציבור לעיין בהיתר פליטה ולהעיר עליו ונושאים רבים נוספים‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1021‬ראה אור דו"ח "שנה לחוק אוויר נקי‪ :‬יישום החוק וכיוונים להמשך" שהוציאה‬
‫הקואליציה לבריאות הציבור‪ .2‬הדו"ח בחן את יישום החוק במלאת שנה לכניסתו לתוקף‪,‬‬
‫והצביע על פערים ביישום ודגשים לשנים הבאות‪ .‬הדו"ח הנוכחי מהווה המשך לדו"ח הקודם‪,‬‬
‫וסוקר את ההתפתחויות שחלו ביישום החוק במשך שנת ‪ 1021‬והמלצות לגבי יישום בשנת ‪.1023‬‬
‫אנו מקוות כי הדו"ח ישמש ככלי עזר לכל בעלי העניין‪ ,‬בדרך ליישום כולל ומלא של החוק ככתבו‬
‫וכרוחו‪ ,‬על כל סמכויותיו ודרישותיו‪ ,‬למען אוויר נקי יותר לנשימה לכלל אזרחי ישראל‪.‬‬
‫‪ 1‬קישור לחוק‪http://tinyurl.com/AvirNaki :‬‬
‫‪ 2‬קישור לדו"ח שנה לחוק אוויר נקי‪http://www.phc.org.il/4435 :‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬ערכי איכות אוויר‬
‫‪ 2.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫א‪ .‬השר (בחוק אוויר נקי "השר" פירושו השר להגנת הסביבה) יקבע ערכים מרביים לרמתם‬
‫בסביבה של ‪ 11‬מזהמי אוויר הכלולים בתוספת הראשונה לחוק‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ערכי יעד ‪ -‬ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או פגיעה בחיי אדם‪ ,‬בבריאותם‬
‫של בני אדם או בסביבה ויש לשאוף להשיגם כיעד‪.‬‬
‫ערכי סביבה ‪ -‬ערכים שחריגה מהם גורמת לזיהום אוויר גבוה או בלתי סביר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יקבעו על בסיס ערכי היעד בהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד‪ .‬אלה‬
‫למעשה התקנים הסביבתיים בהם חייבים לעמוד‪ ,‬והם אמורים להיות קרובים כמה‬
‫שאפשר לערכי היעד (המבוססים על שיקולים בריאותיים וסביבתיים בלבד)‪ .‬במידה ואין‬
‫אפשרות מעשית לעמוד בערכי היעד‪ ,‬ערכי הסביבה אמורים לשקף את הרמה המעשית‬
‫המינימאלית אליה ניתן להגיע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ערכי התרעה ‪ -‬ערכים שחריגה מהם עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם‬
‫של בני אדם ויש לנקוט אמצעים מיידיים למניעת החריגה מהם או הנזק‪.‬‬
‫ב‪ .‬השר רשאי לקבוע את הערכים לפרקי זמן שונים ולאזורים שונים‪ ,‬לקבוע סוגים נוספים‬
‫של ערכים‪ ,‬להוסיף מזהמים ל‪ 11-‬המזהמים הרשומים בתוספת הראשונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הערכים ייקבעו בין השאר בהתאם לאמנות בינלאומיות עליהן ישראל חתומה‪ ,‬בהתאם‬
‫לערכים הנהוגים במדינות מפותחות ועל פי המלצות ארגונים בינלאומיים כולל ארגון‬
‫הבריאות העולמי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הממונה (בחוק אוויר נקי "הממונה" פירושו ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת‬
‫הסביבה או עובד באגף) רשאי לקבוע ערכי ייחוס ‪ -‬ערכי יעד למזהמים שלא נמצאים‬
‫ברשימת ‪ 11‬המזהמים המפורטת בתוספת הראשונה לחוק ‪ -‬ולפרסמם באתר האינטרנט‬
‫ובדרך נוספת‪.‬‬
‫ה‪ .‬הממונה‪ ,‬בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬יקבע נהלים לגבי התרעה לציבור על‬
‫זיהום אוויר חריג הכוללת המלצות לציבור על דרכי התנהגות‪ .‬במקרה ומתקיים זיהום‬
‫אוויר חריג תפורסם התרעה בתקשורת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לפרסם המלצות על דרכי התנהגות‬
‫ולהורות לבעל מקור פליטה לנקוט באמצעים סבירים (כלומר אמצעים שביכולתו לעמוד‬
‫בהם) להפחתת הזיהום‪ ,‬לפי היתר הפליטה או תנאי הרישוי שנקבעו לו‪.‬‬
‫‪ 2.1‬חשיבות הדרישות‬
‫החוק מאפשר מרחב פעולה גדול לשר להגנת הסביבה ולמשרדו בקביעת ערכים מרביים של מזהמי‬
‫אוויר‪ ,‬והם רשאים להגדיל את הרשימה מעבר לרשימה המפורטת בחוק עצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוק‬
‫מגדיר במפורש את המדינות המפותחות וארגון הבריאות העולמי כגופים שיש לקבוע את הערכים‬
‫המרביים לאור המלצותיהם‪ .‬יש לציין כי ישנן מדינות נוספות בעולם בהן קיימות שתי מערכות‬
‫ערכי איכות אוויר – ערכי יעד בריאותיים וערכי סביבה חוקיים‪ ,‬אך לקביעה של שתי מערכות‬
‫ערכים ישנם גם חסרונות שיפורטו בהמשך‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 2.3‬מסקנות מרכזיות מדו"ח יישום חוק אוויר נקי לשנת ‪1022‬‬
‫‪‬‬
‫נקבעו ערכי יעד‪ ,‬סביבה והתרעה עבור רוב המזהמים מתוך ‪ 11‬המזהמים בחוק‪ .‬עבור‬
‫שלושה מזהמים לא נקבעו ערכי סביבה‪ :‬חלקיקים נשימים עדינים ‪ ,PM 2.5‬כספית ו‪2,1-‬‬
‫בוטדיאן‪ .‬לגבי מספר מזהמים נקבע כי תוקף ערכי איכות האוויר הוא עד ל‪.12.21.1121 -‬‬
‫זאת במטרה לערוך בחינה מחודשת של ערכיהם לפני מועד זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחת הסיבות לאי קביעת ערך סביבה לחלקיקים נשימים עדינים היא העובדה כי בשל‬
‫סופות האבק המגיעות לישראל‪ ,‬ישנה אי ודאות לגבי ערך מעשי בו יהיה אפשר לעמוד‪ .‬אי‬
‫לכך‪ ,‬קראנו לכינונם הדחוף של כללים שיקבעו מהו "יום שרב" ושיהיו מוסכמים על כל‬
‫הגורמים‪ .‬זאת על מנת שניתן יהיה לקבוע ערך סביבה התקף כ‪ 91%-‬מהזמן‪ ,‬בימים‬
‫שאינם ימי שרב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לקבוע ערכי סביבה לשלושת המזהמים עבורם לא קיימים כרגע ערכי סביבה – ‪PM‬‬
‫‪ 2,1 ,2.5‬בוטדיאן וכספית‪ .‬ניטור ומחקר לגבי ריכוזי מזהמים אלה בישראל ומקורותיהם‬
‫צריכים להיות בעדיפות ראשונה לשנת ‪ ,1121‬על מנת שעד סופה יהיו מספיק נתונים‬
‫שיאפשרו לקבוע ערכי סביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבור מתילן כלוריד נקבע ערך יעד הגבוה פי עשרה מערך הייחוס שקבעה ועדת אלמוג‪.‬‬
‫הועדה היא ועדה מקצועית שקבעה בשנת ‪( 1110‬לפני חקיקת חוק אוויר נקי) ערכי ייחוס‬
‫ל‪ 221-‬מזהמים כימיים‪ ,‬והתבססה בעצמה על ערכי ייחוס הקיימים במדינות מפותחות‪,‬‬
‫כמו גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי‪ .‬מתילן כלוריד הוא מסרטן אפשרי בבני‬
‫אדם‪ ,‬וחשיפה תעסוקתית אליו מלווה בעליה בשכיחות של סרטן הלבלב‪ ,‬כבד ודרכי מרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבור טריכלורואתילן ופורמאלדהיד‪ ,‬נקבעו ערכי סביבה הגבוהים פי ‪ 11‬ו‪ 211-‬בהתאמה‪,‬‬
‫מערכי היעד – פער עצום‪ .‬עבור טריכלורואתילן‪ ,‬הפער נובע מכך שלפי טענת המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬מפעלים באזור אשדוד לא מסוגלים לעמוד בערך סביבה נמוך יותר‪ .‬יש‬
‫לפעול לעדכון ערכי הסביבה לטריכלורואתילן ופורמאלדהיד בהקדם האפשרי‪ ,‬כך שעד‬
‫סוף ‪ 1121‬יהיה ניתן לקבוע ערך סביבה אמיתי‪ ,‬המשקף את הערך המינימאלי אליו ניתן‬
‫להגיע‪ ,‬ולא ערך המשקף את המצב הקיים כפי שנעשה כיום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ע בור תשעה מזהמים לא נקבעו כלל ערכי סביבה קצרי טווח‪ ,‬אלא רק ערכי סביבה‬
‫שנתיים‪ .‬דבר זה מקשה על אכיפתם‪ ,‬משום שאין הלימה בין הערך השנתי לאופן בו הוא‬
‫נמדד‪ :‬מזהמים אלה אינם נדגמים בניטור רציף (מסיבות תקציביות או כי הדבר אינו‬
‫מתאפשר טכנולוגית) אלא רק בדיגום ספוראדי‪ ,‬שאינו מאפשר בדיקת עמידה בערך שנתי‬
‫אלא רק בערך קצר טווח‪ .‬מאחר ולא קיים ערך סביבה קצר טווח‪ ,‬בדיגום ניתן למדוד אך‬
‫ורק עליה מערך היעד אך לא מערך הסביבה אי לכך‪ ,‬יש לבחור בין השתיים‪ :‬או לקבוע‬
‫ערכי סביבה קצרי טווח למזהמים אלה‪ ,‬או לדאוג למנגנון תקציבי שיאפשר דיגום‬
‫אינטנסיבי על מנת לבדוק עמידה בערך שנתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לבחון מחדש את מגוון התרחישים שיכולים להביא להתרעה לציבור על זיהום אוויר‬
‫חריג‪ ,‬ומכאן להסיק לגבי המזהמים עבורם יש לקבוע ערכי התרעה‪ ,‬גובה ערכי ההתרעה‪,‬‬
‫פרק הזמן אליו יינתנו והסמכויות שצריכות להיות מוקנות למשרד על מנת להפסיק‬
‫‪7‬‬
‫זיהום אוויר חריג‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬פרק הזמן עבורו נקבעים ערכי התרעה חייב להיות שעתי‬
‫או חצי שעתי‪.‬‬
‫‪ 2.4‬אופן היישום בשנת ‪1021‬‬
‫א‪ .‬קביעת התקנות‪ :‬במאי ‪ 31122‬נקבעו תקנות ערכי איכות אוויר עבור ‪ 11‬מזהמי האוויר הכלולים‬
‫בחוק‪ .‬במהלך קיץ ‪ 1121‬התכנסה מספר פעמים הוועדה המלווה לעדכון תקנות אוויר נקי (ערכי‬
‫איכות אוויר )‪ ,‬במטרה לקבוע את המלצת המשרד להגנת הסביבה לעדכון ערכי הסביבה‬
‫למזהמים‪ .‬בוועדה היו שותפים נציגי התעשייה‪ ,‬נציגי משרדים ממשלתיים ונציגי ארגונים‬
‫סביבתיים‪ .‬הטיוטה האחרונה שפורסמה של המלצות הוועדה לערכים חדשים‪ ,‬בהשוואה לערכים‬
‫הקיימים‪ ,‬מופיעה בטבלה מס' ‪ .2‬טיוטה זו טרם עברה את אישור השר להגנת הסביבה‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬טיוטת המלצות הוועדה המלווה לעדכון תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)‪,‬‬
‫ספטמבר ‪ ,1021‬בהשוואה לערכים הקיימים‬
‫שם המזהם‬
‫פרק הזמן‬
‫ערך סביבה קיים ערך סביבה מוצע‬
‫(מיקרוגרם‪/‬מ"ק) (מיקרוגרם‪/‬מ"ק)‬
‫אחוזון‬
‫מוצע‬
‫חלקיקי ‪PM2.5‬‬
‫שנה‬
‫אין‬
‫‪11‬‬
‫‪211‬‬
‫חלקיקי ‪PM10‬‬
‫יממה‬
‫שנה‬
‫אין‬
‫‪01‬‬
‫‪1..1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪91‬‬
‫‪91‬‬
‫יממה‬
‫שמונה‬
‫שעות‬
‫שנה‬
‫‪211‬‬
‫‪201‬‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫‪91‬‬
‫‪99‬‬
‫אין‬
‫‪11‬‬
‫‪211‬‬
‫שעה‬
‫יממתי‬
‫חצי שעה‬
‫שנה‬
‫‪111‬‬
‫‪101‬‬
‫‪911‬‬
‫‪01‬‬
‫‪111‬‬
‫‪101‬‬
‫‪911‬‬
‫‪11‬‬
‫‪99.9‬‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫יממה‬
‫שעה‬
‫שנה‬
‫‪211‬‬
‫‪111‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪99‬‬
‫‪99.9‬‬
‫‪211‬‬
‫יממה‬
‫אין‬
‫‪111‬‬
‫‪211‬‬
‫אוזון‬
‫חנקן דו‪-‬חמצני‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫גפרית דו‪-‬‬
‫חמצנית‬
‫מתילן כלוריד‬
‫מספר‬
‫חריגות‬
‫מוצעות‬
‫‪ 21‬חריגות‬
‫‪ 21‬חריגות‬
‫‪ 21‬חריגות‬
‫‪ 1‬חריגות‬
‫‪ 1‬חריגות‬
‫‪ 1‬חריגות‬
‫ניתן לראות בטבלה כי עבור רוב המזהמים‪ ,‬הוקשחו ערכי הסביבה יחסית לערכים הקיימים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התווספה אפשרות למספר מוגבל של חריגות מערך הסביבה עבור כמה מזהמים‪ ,‬וביניהם‬
‫חלקיקים (‪ PM 10‬ו‪ .)PM 2.5 -‬בכך ניתנת האפשרות להוציא מחישוב ערך הסביבה את ימי‬
‫סופות האבק – המלצה שהופיעה בדו"ח "שנה ליישום חוק אוויר נקי"‪ .‬ימי סופות האבק מוסיפים‬
‫לחישוב ערכים גבוהים מאוד שממילא אין אפשרות לשלוט בהם‪ ,‬ובכך מחלישים את תקפותו של‬
‫ערך הסביבה‪ .‬ערכים אלה אמורים להיות נידונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת‪,‬‬
‫ולהיכנס לתוקף רק ב‪.2.2.1121-‬‬
‫עבור מתילן כלוריד המליצה הוועדה להעלות את ערך הסביבה פי יותר מ‪ .21-‬המלצה זו גובתה‬
‫בחוות דעת שכתב ד"ר שלמה אלמוג‪ ,‬שעמד בראש ועדת אלמוג בשנת ‪( 1110‬ועדה שעל פי‬
‫‪ 3‬קישור לתקנות‪http://tinyurl.com/TakanotAvirNaki :‬‬
‫‪8‬‬
‫המלצותיה נקבעו ערכי היעד והסביבה הקיימים למתילן כלוריד)‪ .‬חוות הדעת החדשה הוזמנה על‬
‫ידי חברת "תרכובות ברום"‪ ,‬הפולטת את החומר במתקניה ברמת חובב‪ ,‬לאחר שה‪EPA-‬‬
‫(הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה) פרסם הערכה חדשה‪ ,‬לפיה ההשפעה הבריאותית של‬
‫מתילן כלוריד פחות חמורה משחשבו עד כה‪ .‬חשוב לציין כי אף אחד מן החומרים האורגנים‬
‫האחרים בחוק אוויר נקי לא עבר בחינה מחדש‪ ,‬אלא רק מתילן כלוריד בעקבות פנייתה של חברה‬
‫מסחרית‪.‬‬
‫הקואליציה לבריאות הציבור מתנגדת להעלאת ערך הסביבה‪ .4‬במדינה צפופה כמו ישראל אין‬
‫מקום להעלאת ערך סביבה לחומר החשוד כמסרטן‪ .‬להקלה סלקטיבית של ערך איכות אוויר‪,‬‬
‫שנעשית בעקבות פניית חברה תעשייתית‪ ,‬המגובה בחוות דעת של עובד משרד הבריאות לשעבר‪,‬‬
‫ישנה תדמית ציבורית בעייתית‪ .,‬אי לכך‪ ,‬יש לעדכן את כלל ערכי איכות האוויר ל‪ 11-‬המזהמים‬
‫המנויים בחוק אוויר נקי‪ ,‬ולא רק את הערך עבור המזהם הבודד עבורו הוקל תקן בינלאומי‪.‬ישנם‬
‫מזהמים כגון ‪ 2,1‬בוטדיאן וכספית להם עדיין אין המלצה לערך סביבה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ערכי הסביבה הקיימים למזהמים אורגניים לא נבחנו‪ ,‬פרט לערך הסביבה של מתילן‬
‫כלוריד‪ .‬הדרך המרכזית ליצירת בסיס מידע על ריכוזיהם של מזהמים אלה היא באמצעות ניטור‬
‫ודיגום‪ ,‬ועל כך בפרק ‪.1‬‬
‫בדו"ח "שנה לחוק אוויר נקי" התריעה הקואליציה לבריאות הציבור כי עבור תשעה מזהמים‪ ,‬לא‬
‫קיימים ערכי סביבה קצרי טווח (יממתיים או שעתיים) אלא רק ערכי סביבה שנתיים‪ .‬עקב‬
‫התקציב הרב שנדרש לדיגום אינטנסיבי שיבדוק עמידה בערכים שנתיים‪ ,‬לא ניתן יהיה לבדוק את‬
‫עמידתם בערך הסביבה‪ .‬מצב זה נשאר על כנו‪ ,‬וההתרעה אכן התממשה בדיגומים שהתבצעו‬
‫בשנים ‪ ,1122-1121‬ועל כך בפרק ‪.1‬‬
‫ב‪ .‬ערכי התרעה‪ :‬בדו"ח "שנה לחוק אוויר נקי" כתבה הקואליציה לבריאות הציבור כי יש לבחון‬
‫מחדש את התרחישים שיגרמו לזיהום אוויר חריג‪ ,‬ומכאן להסיק לגבי ערכי ההתרעה ותפקידם‪.‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬בשנת ‪ 1121‬לא בוצעה הערכה כנדרש‪.‬‬
‫‪ 2.5‬מסקנות‬
‫א‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1121‬נעשתה הערכה מחדש של מספר ערכי סביבה‪ .‬עבור רוב המזהמים שהוערכו‬
‫מחדש‪ ,‬הוקשחו ערכי הסביבה יחסית לערכים הקודמים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עבור מתילן כלוריד הומלץ להעלות את ערך הסביבה פי ‪ ,21‬בעקבות פנייתה של חברת‬
‫"תרכובות ברום"‪ .‬הקואליציה לבריאות הציבור מתנגדת להעלאה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ל‪ 2,1-‬בוטדיאן ולכספית עדיין אין ערכי סביבה וגם לא המלצה לערכי סביבה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לרוב המזהמים הכלולים בחוק אוויר נקי לא נעשתה הערכה מחדש של ערכי הסביבה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫עדיין אין ערכי סביבה קצרי טווח עבור תשעה מזהמים‪ ,‬דבר המונע לפעול להפחתת‬
‫ריכוזיהם בסביבה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ערכי ההתרעה לא נבחנו מחדש‪.‬‬
‫‪ 4‬את ההתנגדות להעלאת ערך הסביבה של מתילן כלוריד ניתן לקרוא באתר‪http://www.phc.org.il/7119 :‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .1‬התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל‬
‫‪ 1.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫א‪ .‬עד ‪ 2.2.1121‬תאשר הממשלה תכנית רב שנתית לקידום מטרות החוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתכנית ייכללו יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר לאור ערכי היעד‪ ,‬וכן‬
‫אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים והוראות לפעילות שרי ומשרדי הממשלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הממשלה תעדכן את התכנית לפחות אחת לחמש שנים‪.‬‬
‫‪ 1.1‬חשיבות הדרישות‬
‫התכנית יכולה לכלול הוראות לכל משרדי הממשלה ולא רק למשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ומחייבת‬
‫אישור על ידי הממשלה ‪ -‬לכן היא מחייבת התגייסות של כלל שרי ומשרדי הממשלה‪ .‬זהו צעד‬
‫עקרוני וחשוב‪ ,‬מאחר ונושאים רבים הקשורים למדיניות איכות האוויר נמצאים תחת אחריותם‬
‫של משרדי הממשלה השונים‪ ,‬שיחויבו בעקבות התכנית להטמיע מדיניות סביבתית‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫התכנית יכולה לכלול יעדים לאזורים ספציפיים לפי תנאי איכות האוויר הייחודיים להם‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מסקנות מרכזיות מדו"ח יישום חוק אוויר נקי לשנת ‪1022‬‬
‫‪‬‬
‫התכנית גובשה לשנים ‪ 1121-1111‬על ידי המשרד להגנת הסביבה בעזרת יועצים‬
‫חיצוניים‪ ,‬ואמורה הייתה על פי החוק לעבור אישור עד סוף שנת ‪ .1122‬למרות זאת‪,‬‬
‫בתאריך ‪ 11.21.1122‬נדחתה ההצבעה בממשלה‪ ,‬על פי הפרסומים עקב התנגדות של‬
‫משרד האוצר בשל קושי במציאת מקור מימון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התכנית גובשה בתהליך מעמיק‪ ,‬תוך שיתוף מספר רב של גורמים‪ ,‬כפי שראוי בתכנית‬
‫‪5‬‬
‫בין‪-‬משרדית‪ ,‬ותוך התבססות על ועדת מומחים ‪ ,‬תוצאות מודלים וניתוחי עלות‪-‬תועלת‬
‫של צעדי המדיניות המוצעים‪ ,‬בתחומי התעשיה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬האנרגיה ומשקי הבית‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬התכנית הסופית לקתה בחסר במספר תחומים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התכנית אינה כוללת יעדים אזוריים אלא רק ארציים‪ .‬בהתחשב בשונות הגדולה באיכות‬
‫האוויר בין האזורים השונים בארץ‪ ,‬מן הראוי שהתכנית לשיפור איכות האוויר תביא‬
‫שונות זו בחשבון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחבורה היא גורם זיהום האוויר העיקרי בערי ישראל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הטיפול בתחום זה‬
‫מועט ביחס לצעדי המדיניות בתחומים האחרים‪ ,‬ומסתמך בעיקר על התכניות הקיימות‬
‫של משרד התחבורה‪ ,‬שלא נבחנו לעומקן במסגרת הכנת התכנית הלאומית‪ ,‬דבר שפגם‬
‫בהיקף התכנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רבים מהצעדים הנכללים בתכנית אינם מפורטים לרמה המעשית‪ ,‬אלא כתובים כהצהרה‬
‫כללית על "בחינה" ו"המלצה"‪ .‬לכן‪ ,‬גם לאחר אישור התכנית בממשלה‪ ,‬אין ערובה לכך‬
‫‪ 5‬בספטמבר ‪ 1121‬מינה השר להגנת הסביבה ועדת מומחים ציבורית לנושא איכות האוויר בישראל‪ .‬הועדה מונתה‬
‫במסגרת הכנת התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר‪ ,‬ומטרתה ליצור בסיס מידע להכנת התכנית‪ .‬יו"ר הועדה‬
‫הוא פרופ' מנחם לוריא והיא מונה ‪ 1‬חברים‪ ,‬רובם חוקרים מהאקדמיה בתחומי זיהום אוויר ובריאות הציבור‪ .‬הדו"ח‬
‫המסכם את החלק הראשון של עבודת הועדה‪ ,‬שעסק במיפוי מצב איכות האוויר וזיהוי מקורות זיהום האוויר‪ ,‬הוגש‬
‫במרץ ‪ .1122‬לקריאת הדו"ח‪http://www.phc.org.il/4538 :‬‬
‫‪01‬‬
‫שהצעדים הנדרשים ממשרדי הממשלה שאינם המשרד להגנת הסביבה אכן יינקטו ולא‬
‫יישארו בגדר המלצות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ראוי ליישם את השימוש בטכנולוגיה הטובה ביותר גם במפעלים בינוניים ולא רק‬
‫גדולים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לקראת עדכון התכנית בעוד חמש שנים לכל היותר‪ ,‬ראוי להביא בחשבון קביעת מכסות‬
‫פליטה מרביות ולא רק ערכי סביבה המבטאים ריכוזי מזהמים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אופן היישום בשנת ‪1021‬‬
‫בניגוד לחוק‪ ,‬התכנית הלאומית לצמצום פליטות לאוויר טרם אושרה בממשלה‪ ,‬שנה לאחר‬
‫התאריך האחרון לאישורה על פי החוק‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 1121‬הגישה הקואליציה לבריאות הציבור יחד עם "אדם‪ ,‬טבע ודין" עתירה לבג"צ‪,‬‬
‫בעקבות אי אישור התכנית הלאומית בממשלה‪ .6‬ביולי ‪ 1121‬הורה בג"צ למדינה להגיש לוח זמנים‬
‫להכרעת הממשלה תוך חודש‪ ,‬באוגוסט ‪ .1121‬בעקבות זאת‪ ,‬פורסמה באוגוסט תכנית לאומית‬
‫חדשה לצמצום פליטות‪ ,‬שלמעשה מבוססת על התכנית המקורית אך תקציבה מקוצץ בשני שליש‬
‫ביחס לתכנית המקורית‪ ,‬משך הזמן שלה קצר יותר בחצי‪ ,‬ויעדי הפחתת הפליטות בה קטנים יותר‬
‫יחסית לתכנית המקורית‪( 7‬ראו טבלה ‪ .)1‬תכנית זו‪ ,‬בתקציב זה‪ ,‬תכשל ביישום יעדיה‪ ,‬וקידום‬
‫אוויר נקי באמצעות החוק ייפגע‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1‬השוואת יעדי ההפחתה בין התכנית הלאומית המקורית מדצמבר ‪ 1022‬והחדשה‬
‫מאוגוסט ‪1021‬‬
‫המזהם‬
‫יעד ההפחתה בשנת ‪1010‬‬
‫יחסית לשנת ‪ – 1020‬תכנית‬
‫יעד ההפחתה בשנת ‪1010‬‬
‫יחסית לשנת ‪ – 1020‬תכנית‬
‫מקורית‬
‫מקוצצת‬
‫‪SO2‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪01%‬‬
‫‪NOX‬‬
‫‪01%‬‬
‫‪02%‬‬
‫‪PM10‬‬
‫‪2.%‬‬
‫‪( -2%‬כלומר עליה בפליטות)‬
‫‪NMVOC‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪PM2.5‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪22%‬‬
‫בנזן‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪ 2,1‬בוטדיאן‬
‫‪10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫לאחר פרסום התכנית המקוצצת‪ ,‬ביקשה המדינה דחייה בהבאת התכנית לאישור הממשלה עקב‬
‫הכללת מימון התכנית במסגרת דיוני תקציב המדינה‪ .‬לאחר מכן ביקשה דחייה נוספת‪ ,‬עד אפריל‬
‫‪ , 1121‬בשל ההכרזה על קיום הבחירות‪ .‬בשורה התחתונה‪ ,‬למעלה משנה קיימת הפרה בוטה של‬
‫‪ 6‬לקריאת העתירה המלאה לבג"צ‪http://www.phc.org.il/4769 :‬‬
‫‪ 7‬להשוואה מלאה של התכנית המקורית והתכנית החדשה‪http://www.phc.org.il/6529 :‬‬
‫‪00‬‬
‫חוק אוויר נקי‪ .‬התכנית הלאומית לצמצום פליטות לאוויר לא אושרה בממשלה וככל הנראה גם‬
‫לא תאושר‪ ,‬לפחות עד לאחר הבחירות‪.‬‬
‫‪ 1.5‬מסקנות‬
‫התכנית הלאומית לצמצום פליטות לאוויר גובשה בהליך מעמיק‪ ,‬תוך שיתוף מספר רב של‬
‫גורמים‪ ,‬כפי שראוי בתכנית בין‪-‬משרדית‪ ,‬ותוך התבססות על ועדת מומחים‪ ,‬תוצאות מודלים‬
‫וניתוחי עלות‪-‬תועלת של צעדי המדיניות המוצעים‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬בשל ויכוח תקציבי על ‪ 091‬מיליון ש"ח‪ ,‬נמנעה מכל אזרחי ישראל תכנית לשיפור האוויר‬
‫אותו הם נושמים‪ ,‬ובמקביל הופרו הוראות חוק אוויר נקי והתכנית טרם אושרה בממשלה‪ .‬ישנו‬
‫חשש ממשי שלאור הבחירות התכנית תמוסמס ואף לא תצא לפועל‪ ,‬או שתאושר לבסוף בגרסה‬
‫מקוצצת שלא תשיג את מטרות התכנית כפי שהוגדרו לאחר ועדת מומחים‪ ,‬ניתוח עלות תועלת‬
‫ושורת ישיבות עם כל בעלי העניין‪.‬‬
‫חשיבות אישור התכנית היא בהטמעת מדיניות סביבתית גם במשרדי ממשלה שזו אינה ליבת‬
‫עיסוקם‪ ,‬כגון משרד התחבורה‪ ,‬התמ"ת והאנרגיה והמים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נראה כי למשרד להגנת‬
‫הסביבה יש קושי ממשי "להתערב" ולהטמיע אספקטים סביבתיים בתחום עיסוקם של משרדים‬
‫אחרים‪ .‬יעידו על כך צעדי המדיניות המועטים בנושא תחבורה‪ ,‬והצעדים הרבים של "המלצה"‬
‫ו"בחינה" במקום צעדים מעשיים כאשר מדובר בתחומים כמו משק החשמל ותחבורה מונעת בגז‬
‫טבעי‪.‬‬
‫‪ .3‬מדידה והערכה של איכות האוויר (ניטור)‬
‫‪ 3.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫א‪.‬‬
‫יוקם ויופעל מערך ניטור ארצי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫השר‪ ,‬בהסכמת שר הפנים‪ ,‬יכול להורות לרשויות מקומיות להקים ולהפעיל תחנות ניטור‬
‫אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ניתן להורות לבעל מ קור פליטה נייח להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק‬
‫מהמערך הארצי‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נתוני איכות האוויר ותחזית איכות האוויר יפורסמו ללא תשלום באתר המשרד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ייקבעו נהלים לעניין התרעת הציבור על זיהום אוויר חריג והמלצות על דרכי התנהגות‬
‫במצב כזה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫במידה ועלול להיגרם זיהום אוויר חריג‪ ,‬יש לפרסם התרעה לציבור‪ ,‬הכוללת המלצות על‬
‫דרכי התנהגות‪ .‬במקביל‪ ,‬ניתן להורות לבעל מקור הפליטה לנקוט באמצעים סבירים לפי‬
‫תנאי היתר פליטה או רישיון עסק‪.‬‬
‫‪ 3.1‬חשיבות הדרישות‬
‫ניטור הוא הבסיס לקביעת ערכי איכות אוויר ולעמידה בהם – באמצעותו ניתן לוודא את העמידה‬
‫בערכי סביבה וערכי יעד במקומות שונים ופרקי זמן שונים‪ ,‬ולצבור מידע על ריכוזיהם של‬
‫מזהמים להם לא נקבע ערך סביבה‪ .‬אי לכך‪ ,‬הקמת מערך ניטור ארצי היא חשובה ביותר‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫‪02‬‬
‫פרסום ללא תשלום של הנתונים מחזק את השקיפות של המערך‪ ,‬ופרסום התרעה על זיהום אוויר‬
‫חריג חשוב לשמירה על בריאות הציבור‪.‬‬
‫‪ 3.3‬מסקנות מרכזיות מדו"ח יישום חוק אוויר נקי לשנת ‪1022‬‬
‫‪‬‬
‫הוקם מערך ניטור ארצי (מנ"א)‪ .‬באתר האינטרנט שלו (‪ )www.svivaaqm.net‬ניתן‬
‫לראות ללא תשלום את נתוני איכות האוויר שאוספות ‪ 11‬מתוך תחנות הניטור השייכות‬
‫למערך‪ .‬יש להוסיף לאתר את כלל תחנות הניטור המעבירות נתונים למשרד‪ ,‬על מנת‬
‫לקבל תמונה מדויקת ומלאה יותר של מצב איכות האוויר ברחבי הארץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחינה של הפריסה הגיאוגרפית של תחנות הניטור מעלה כי באזורים נרחבים משטח‬
‫המדינה לא מתבצע כלל ניטור רציף‪ :‬תחנות הניטור בכרמיאל וכפר מסריק הן התחנות‬
‫הצפוניו ת ביותר המופיעות באתר מנ"א‪ ,‬ותחנת הניטור בירוחם היא הדרומית ביותר‬
‫המופיעה באתר מנ"א‪ .‬בנוסף‪ ,‬השוואה בין שלושת אזורי התעשייה המרכזיים בישראל‬
‫מעלה כי באזור מפרץ חיפה ישנה צפיפות תחנות ניטור גבוהה‪ ,‬באשדוד ישנן פחות תחנות‬
‫וברמת חובב עוד פחות מכך‪ .‬גם בדו"ח ועדת המומחים הציבורית לנושא איכות האוויר‬
‫בישראל (‪ , 1122‬ראו פרק קודם) מצוין כי הוועדה ממליצה לעבות את מערך הניטור בצפון‬
‫הארץ‪ ,‬בדרומה‪ ,‬ממזרח לגב ההר ובמקומות בהם פועלת תעשיה כימית ופטרוכימית‪ .‬אנו‬
‫מצטרפים לעמדת הוועדה וקוראים לעיבוי מערך הניטור הן באזורים פריפריאליים‪ ,‬והן‬
‫באזורי תעשיה כבדה כאשדוד ורמת חובב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לראות באתר "אוויר נקי" של המשרד להגנת הסביבה תחזית איכות אוויר יומיים‬
‫מראש לפי אזורים בארץ‪ .‬התחזית מוצגת כזיהום אוויר נמוך‪ ,‬בינוני‪ ,‬גבוה או גבוה מאוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רוב תחנות הניטור מנטרות את ריכוזיהם של "מזהמי קריטריון" (מזהמי אוויר נפוצים‬
‫הנמצאים במקומות רבים והם בעלי השפעות בריאותיות שליליות‪ :‬גפרית דו חמצנית‪,‬‬
‫תחמוצות חנקן‪ ,‬אוזון‪ ,‬פחמן חד חמצני וחלקיקים) המהווים את הסמנים העיקריים‬
‫לזיהום אוויר באטמוספרה‪ .‬בעקבות פעילות נמרצת של רשויות וארגוני חברה אזרחית‬
‫ריכוזיהם של חלק מהם כבר נמוכים מאוד‪ ,‬ומנגד מזהמים מדאיגים אחרים אינם‬
‫מנוטרים כלל‪ .‬על רקע זה המליצה ועדת המומחים הציבורית בנושא איכות האוויר‬
‫בישראל (‪ ) 1122‬לצמצם בכל הארץ את ניטורם של גפרית דו‪-‬חמצנית ופחמן חד חמצני‬
‫(הכלולים במזהמי קריטריון)‪ ,‬ולשים דגש על ניטור ‪( PM 2.5‬חלקיקים נשימים עדינים)‬
‫ומרכיביהם כגון פיח ומתכות כבדות‪ ,‬אוזון וחומרים אורגנים נדיפים (‪ .)VOCs‬אנו‬
‫מצטרפים להמלצת הוועדה וקוראים לעדכן את המכשור בתחנות הניטור כך שינטר‬
‫וישקף את המזהמים שריכוזיהם משמעותיים יותר לשמירה על בריאות הציבור‬
‫בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להתאים את המזהמים המנוטרים לאופי האזור בו הם נמדדים –‬
‫באזור בו יש פעילות תעשייתית ינוטרו מזהמים האופייניים לתעשיה‪ ,‬במוקדי תחבורה‬
‫ינוטרו מזהמים תחבורתיים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כפי שהוזכר בפרק "ערכי איכות אוויר" ובפרק זה‪ ,‬קיימים מאות מזהמי אוויר בעלי‬
‫השפעה שלילית על בריאות האדם‪ ,‬כאשר רק ל‪ 11-‬מתוכם נקבעו ערכי איכות אוויר בחוק‬
‫אוויר נקי‪ .‬מתוך מזהמים אלה‪ ,‬רק בודדים נמדדים בתחנות הניטור‪ .‬על מנת לקבל מידע‬
‫‪03‬‬
‫על ריכוזיהם של שאר המזהמים‪ ,‬שלא נמדדים באופן רציף בתחנות הניטור‪ ,‬יש להכין‬
‫תכנית דיגום ולדגום את ריכוזיהם באוויר לעיתים קרובות‪.‬‬
‫באתר המשרד להגנת הסביבה מצוין כי המשרד הכין תכנית דיגום כוללת רב שנתית אשר‬
‫תבוצע בהתאם לזמינות תקציב‪ ,‬וכי הבדיקות אמורות להתבצע בתדירות גבוהה כדי‬
‫שניתן יהיה לאפיין הן ריכוזים קצרי טווח והן ריכוזים שנתיים‪ .‬למרות האמור לעיל‪ ,‬לא‬
‫פורסמו שום תוצאות דיגומים במשך כל שנת ‪ .1022‬אנו קוראים לבצע את תכנית הדיגום‬
‫באופן מיידי‪ ,‬על מנת לקבל תמונת מצב בריאותית‪ ,‬לקבוע ערכי סביבה ויעד על סמך‬
‫מידע אמיתי ולנקוט בצעדי אכיפה כלפי הגורמים לחריגות (מצב זה נמשך בשנת ‪1021‬‬
‫ועל כך בתת הפרק הבא)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫באתר המשרד להגנת הסביבה מופיעות הנחיות למצבי זיהום אוויר חריג‪ .‬קיים נוהל‬
‫התרעה למצבי זיהום אוויר חריג‪ ,‬ואילו נוהל מעודכן למקרי שריפות נרחבות נמצא כרגע‬
‫בהתייעצויות‪ .‬את ההחלטה על זיהום אוויר חריג מקבלים במערך ניטור האוויר הארצי‬
‫של המשרד להגנת הסביבה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מופצת ההחלטה לכלי התקשורת ולמוקדים‬
‫העירוניים‪ ,‬ונפתח מוקד סביבה למענה לפניות הציבור‪.‬‬
‫‪ 3.4‬אופן היישום בשנת ‪1021‬‬
‫א‪.‬‬
‫מערך ניטור אוויר ארצי‪ :‬לאתר מערך ניטור אוויר ארצי (‪)www.svivaaqm.net‬‬
‫התווספו גם תחנות בבעלות חברת החשמל ורשות שדות התעופה‪ ,‬והוא כולל למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 211‬תחנות ניטור‪ .‬ישנם עדיין גופים שתחנות הניטור שלהם לא נמצאות באתר מערך‬
‫הניטור הארצי‪ :‬למשל‪ ,‬חברת "יפה נוף" מפעילה חמש תחנות ניטור של "מנהרות‬
‫הכרמל" בחיפה‪ ,‬ואלו אינן מופיעות באתר‪ .‬גם חברת "נתיבי ישראל" (מע"צ והחברה‬
‫הלאומית לדרכים לשעבר) מפעילה תחנות ניטור באזור ההרחבה של כביש ‪ ,..‬ואלו אינן‬
‫נכללות באתר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הפריסה הגיאוגרפית של מערך הניטור‪ :‬תחנת הניטור הצפונית ביותר בישראל היא‬
‫עדיין בכרמיאל‪ ,‬והדרומית ביותר בירוחם‪ .‬אמנם‪ ,‬למערך הניטור הצטרפו שלוש תחנות‬
‫באילת‪ ,‬אך הן מודדות אך ורק נתונים מטאורולוגיים ולא מזהמי אוויר‪ .‬כמו כן‪ ,‬צפיפות‬
‫תחנות הניטור במפרץ חיפה (‪ 21‬תחנות) עדיין עולה על צפיפותן באזורי התעשייה הכבדה‬
‫האחרים בישראל – אשדוד (כ‪ 21-‬תחנות) ורמת חובב (כ‪ 1-‬תחנות)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תחזית איכות אוויר‪ :‬ניתן לראות תחזית איכות אוויר ליומיים הבאים באתר המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪.http://tinyurl.com/TahazitAvir :‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המזהמים המנוטרים‪ :‬על אף שחלה התקדמות מסוימת בהבנת איגודי הערים כי מזהמי‬
‫האוויר המנוטרים כיום אינם משקפים את המזהמים הרלוונטיים לבריאות הציבור‪,‬‬
‫עדיין הרוב המוחלט של תחנות הניטור מנטר את אותם מזהמי אוויר נפוצים‪ ,‬ללא קשר‬
‫לאזור בו נמצאת תחנת הניטור‪ ,‬או למזהמים שריכוזיהם בעייתיים יותר או משפיעים‬
‫יותר על בריאות הציבור‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫דיגום מזהמים שאינם מנוטרים בשגרה בתחנות הניטור‪ :‬על מנת לקבל מידע על‬
‫ריכוזיהם של מזהמים הנמצאים ברשימת ‪ 11‬המזהמים בחוק אוויר נקי‪ ,‬אך אינם‬
‫‪04‬‬
‫מנוטרים בתחנות מערך הניטור הארצי עקב היעדר יכולת טכנולוגית לניטורם הרציף או‬
‫עקב מחסור בתקציב‪ ,‬הכין המשרד להגנת הסביבה תכנית דיגום שאמורה להתבצע פעם‬
‫בשבועיים‪ .‬כאמור‪ ,‬בשנת ‪ 1122‬לא התבצעה התכנית כלל‪ .‬לאחר חודשים ארוכים של‬
‫לחצים שהפעילה העמותה על המשרד לפרסם את התוצאות‪ ,‬בנובמבר ‪ 1121‬פורסמו‬
‫תוצאות דיגומים סביבתיים שהתבצעו בשנים האחרונות בכל הארץ‪ ,‬כולל בשנת ‪.81121‬‬
‫תוצאות הדיגומים מראות‪ ,‬כי תכנית הדיגום המקורית‪ ,‬בתדירות של פעם בשבועיים‪,‬‬
‫אינה מתבצעת‪ :‬ב‪ 1121-‬נדגם האוויר בכל הארץ פעמים בודדות בלבד (עד שלוש יממות‬
‫לכל היותר)‪ .‬גם במספר יממות זעום זה‪ ,‬עדיין נמצאו חריגות מערכי סביבה ועליות‬
‫מערכי יעד של מספר חומרים‪ ,‬ובהם חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים‪ ,‬כגון‬
‫פורמאלדהיד‪ 2,1 ,‬דיכלורואתאן‪ ,‬קדמיום ואחרים‪.‬‬
‫‪ 3.5‬מסקנות‬
‫א‪ .‬המזהמים המנוטרים בישראל עדיין אינם משקפים נאמנה את המזהמים הרלוונטיים‬
‫לשמירה על בריאות הציבור‪ :‬נראה כי המלצת ועדת המומחים הציבורית לנושא איכות האוויר‬
‫בישראל ‪ -‬לצמצם בכל הארץ את ניטורם של גפרית דו‪-‬חמצנית ופחמן חד חמצני ולשים דגש על‬
‫ניטור ‪ ,PM 2.5‬ומרכיביו כגון פיח ומתכות כבדות‪ ,‬אוזון וחומרים אורגנים נדיפים (‪ - )VOCs‬לא‬
‫נפלה על אוזניים קשובות‪ .‬בין השאר‪ ,‬נובע הדבר מחלוקת מערך הניטור בין המשרד להגנת‬
‫הסביבה לבין איגודי הערים‪ .‬איגודי הערים מנוהלים על ידי הרשויות המקומיות‪ ,‬ולפיכך‬
‫השיקולים במיקום תחנות הניטור שלהם הם גם שיקולים מקצועיים‪ ,‬אך גם שיקולים‬
‫מוניציפאליים – וכך‪ ,‬כל ראש רשות מקומית רוצה תחנת ניטור בשטחה‪ ,‬אך הכמות באה על‬
‫חשבון איכות המזהמים המנוטרים והרלוונטיות שלהם למקורות פליטת זיהום האוויר בשטח‬
‫האיגוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת מדיניות שמרנית מידי של ניטור אוויר בקרב המשרד להגנת הסביבה‬
‫ואיגודי הערים‪ ,‬המתעלמת מטכנולוגיות חדישות לניטור וממידע מקצועי המעיד כי יש צורך‬
‫בשינוי תכניות הניטור‪ .‬גם בשנת ‪ 1021‬אנו מצטרפים להמלצת ועדת המומחים הציבורית‪,‬‬
‫וקוראים לעדכן את המכשור בתחנות הניטור כך שישקף את המזהמים שריכוזיהם משמעותיים‬
‫יותר לשמירה על בריאות הציבור בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להתאים את המזהמים המנוטרים לאופי‬
‫האזור בו נמצאת תחנת הניטור‪ :‬באזור עירוני יש לנטר יותר מזהמים האופייניים לתחבורה‪,‬‬
‫באזורי תעשייה יש לנטר מזהמים תעשייתיים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיגום מזהמים שאינם מנוטרים בשגרה בתחנות הניטור חוטא למטרות החוק ולוקה בחסר‬
‫משמעותי‪ :‬בנובמבר ‪ 1121‬פורסמו תוצאות דיגומים סביבתיים בכל הארץ‪ ,‬כולל בשנים ‪1122-‬‬
‫‪ .1121‬הנתונים פורסמו באיחור ניכר – דיגומי ‪ 1122‬בוצעו כשנה לפני פרסומם – ופורסמו בפורמט‬
‫שאינו נגיש בעליל למי שאינו איש מקצוע‪ ,‬קובץ אקסל הכולל מאות נתונים מכל הארץ‪ ,‬ללא כל‬
‫פרשנות או הסבר של הממצאים‪ .‬תוצאות הדיגומים מראות‪ ,‬כי גם במספר זעום של יממות דיגום‪,‬‬
‫עדיין נמצאו חריגות מערכי סביבה ועליות מערכי יעד של מספר חומרים הרשומים בתוספת‬
‫הראשונה לחוק אוויר נקי‪.‬‬
‫‪ 8‬לצפייה בתוצאות הדיגומים‪ .http://tinyurl.com/Digumim2012 :‬חוות דעת של הקואליציה לבריאות הציבור על‬
‫תוצאות דיגומי מפרץ חיפה ניתן למצוא ב‪http://www.phc.org.il/7007 :‬‬
‫‪05‬‬
‫ממספר כה מועט של ימי דיגום לא ניתן להסיק דבר על ריכוזי המזהמים שאינם נמדדים בשגרה‬
‫בתחנות הניטור‪ ,‬מ אחר ותדירות כה נמוכה אינה מאפשרת לקבל אינדיקציה טובה על הממוצעים‬
‫השנתיים של ריכוזים אלה‪ .‬לכן‪ ,‬קשה לומר האם החריגות שנתגלו הינן דבר שבשגרה‪ ,‬או שמא‬
‫מעידות על מקרה חד פעמי‪ .‬בוודאי שקשה לומר מה המקור חריגות אלה ולפעול בהתאם להפחתת‬
‫הזיהום ממקור הפליטה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נצבר שום בסיס ידע שיאפשר קביעת ערכי איכות אוויר‬
‫לכספית ול‪ 2,1-‬בוטדיאן‪ ,‬מזהמים להם עדיין אין ערך סביבה ולכן אין ריכוז שלהם באוויר‬
‫המהווה עבירה על חוק אוויר נקי‪ .‬העובדה כי לתשעה מזהמים קיימים רק ערכי יעד יממתיים אך‬
‫לא ערכי סביבה יממתיים‪ ,‬גורמת לכך כי מרבית החריגות שנמדדו אינן מהוות עבירה על חוק‬
‫אוויר נקי ולא ניתן לפעול כנגד הגורמים להן מכוח החוק – דבר עליו התריעה הקואליציה‬
‫לבריאות הציבור בדו"ח "שנה לחוק אוויר נקי"‪.‬‬
‫הקואליציה לבריאות הציבור רואה בחומרה מצב זה‪ ,‬בו שורה של מזהמים בעלי פוטנציאל‬
‫לפגיעה בריאותית ושהוגדרו בחוק אוויר נקי נמדדים בתדירות כה נמוכה ואין כמעט מידע על‬
‫ריכוזיהם באוויר‪ .‬לא ייתכן כי פעולה כה מהותית ליישום החוק ולהבטחת בריאות הציבור לא‬
‫תתבצע‪ ,‬ותהיה תלויה בתקציב חיצוני לשם ביצועה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬העיתוי המאוחר של פרסום‬
‫התוצאות והעובדה כי שום אדם מן השורה לא מסוגל להבין מהתוצאות דבר‪ ,‬בהיותן חסרות‬
‫פרשנות והסבר‪ ,‬מהווים פער חמור בהנגשת נתוני איכות אוויר לציבור‪ .‬לא לכך התכוון החוק‬
‫כאשר קבע כי נתוני איכות אוויר צריכים להיות מפורסמים לציבור‪ .‬לבסוף‪ ,‬העובדה כי מחד לא‬
‫מבוצע דיגום תדיר שיאפשר לבדוק עמידה בערכי סביבה שנתיים‪ ,‬ומאידך לא קיימים ערכי‬
‫סביבה יממתיים שיהיה אפשר להשוות את תוצאות הדיגום אליהם‪ ,‬מקשה על השימוש בחוק‬
‫כמנוף לפעולה כנגד מקורות הפליטה של המזהמים המנויים בתוספת לחוק‪.‬‬
‫החוק אינו מורה במפורש על דיגום מזהמים‪ ,‬אולם עצם ההכללה של ‪ 11‬המזהמים בתוספת לחוק‬
‫והחובה לקבוע להם ערכי איכות אוויר‪ ,‬ממחישה את החשיבות שהמחוקק ראה במדידת‬
‫ריכוזיהם באוויר ובקבלת תמונת מצב על מקורותיהם ופוטנציאל ההשפעה שלהם על בריאות‬
‫תושבי ישראל‪ .‬שיעור הביצוע הנמוך של תכנית הדיגומים מעכב את יישום החוק במספר היבטים‪:‬‬
‫הוא מקשה על קביעה וע דכון של ערכי איכות אוויר‪ ,‬על נקיטת אמצעים כנגד מקורות פליטה‬
‫המסכנים את בריאות הציבור‪ ,‬על בניית תכנית פעולה להורדת הריכוזים של המזהמים‬
‫המשמעותיים יותר ועל נגישות הציבור למידע לגבי מזהמים העלולים לסכן את בריאותו‪.‬‬
‫‪ .4‬אזור נפגע זיהום אוויר‬
‫‪ 4.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫א‪ .‬השר יכול להכריז בצו על אזור כנפגע זיהום אוויר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוקף ההכרזה עד שנתיים‪ ,‬לאחר מכן אפשר להאריכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרשות (מעל ‪ 11,111‬תושבים) באזור המוכרז תכין תכנית פעולה לצמצום זיהום האוויר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הזיהום מגיע ממקורות שבתחומה של רשות מקומית אחרת‪ ,‬גם עליה להכין תכנית‬
‫לצמצומו‪.‬‬
‫ה‪ .‬השר רשאי להורות למספר רשויות במטרופולין להכין תכנית משותפת‪.‬‬
‫ו‪ .‬התכנית תכלול יעדים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה‪ .‬במידה וקבע השר‬
‫שמקור הזיהום הוא תחבורה‪ ,‬התכנית תכלול צעדים לניהול והסדרת התחבורה בתחום‬
‫‪06‬‬
‫הרשויות‪ .‬התכנית תובא לאישור השר תוך שישה חודשים‪ .‬אם התכנית לא הוגשה או לא‬
‫אושרה‪ ,‬השר רשאי להורות לרשות באילו אמצעים לנקוט‪.‬‬
‫‪ 4.1‬חשיבות הדרישות‬
‫חוק אוויר נקי הוא חוק ברמה הארצית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ידוע כי איכות האוויר לא זהה בכל רחבי‬
‫הארץ‪ ,‬והיא מושפעת ממאפייניו הייחודיים של כל איזור‪ :‬כמות התחבורה העוברת בו‪ ,‬כמות וסוג‬
‫מפעלי התעשייה בשטחו‪ ,‬קרבתו למוקדי פליטה‪ ,‬טופוגרפיה ומשטר הרוחות ועוד‪ .‬לכן‪ ,‬סעיף זה‬
‫חשוב כי הוא מתייחס להבדלים בין האזורים בארץ‪ ,‬וכן דורש מהרשות המקומית לקחת אחריות‬
‫על איכות האוויר בשטחה‪.‬‬
‫נזכיר‪ ,‬כי במקורות רבים נמצאו אזכורים לשונות הגבוהה באיכות האוויר בין אזורים שונים‬
‫בישראל‪ .‬ביניהם ניתן למנות את דו"ח ה‪ OECD -‬מנובמבר ‪ ,1122‬על הביצועים הסביבתיים של‬
‫ישראל‪ ,‬שציין כי קיימים מוקדי זיהום אוויר )‪ (air pollution hotspots‬באזורים התעשייתיים‬
‫בחיפה‪ ,‬אשדוד ורמת חובב‪ ,‬וכן כי קיים זיהום אוויר שמקורו תחבורתי באזור מרכז הארץ‪ .‬דו"ח‬
‫ועדת המומחים הציבורית בנושא מצב איכות האוויר בישראל‪ ,‬ממרץ ‪ ,1122‬קבע בנוסף כי‬
‫בירושלים קיים עומס תחבורתי כבד המביא לפליטת מזהמים מוגברת‪ ,‬אזור פנים הארץ סובל‬
‫מריכוזים גבוהים של אוזון‪ ,‬וכי באזורים הנמצאים במורד הרוח מתחנות כוח פחמיות נרשמים‬
‫מדי פעם ריכוזים גבוהים יותר של גפרית דו חמצנית‪ ,‬תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים‪ .‬מכאן‬
‫ברור כי האמצעים הננקטים לצמצום זיהום האוויר באזורים השונים בארץ צריכים להתחשב‬
‫במאפייני איכות האוויר הייחודיים לאותו אזור‪.‬‬
‫מאחר ומטרת צמצום זיהום האוויר היא בראש ובראשונה שמירה על בריאות הציבור‪ ,‬גם‬
‫בנתונים לגבי תחלואה שמיוחסת לגורמים סביבתיים ניתן לראות שונות גבוהה בין אזורים‪.‬‬
‫בדו"ח משרד הבריאות "מצב הבריאות בישראל ‪ "1121‬צוין כי בשנת ‪ ,1111‬ילדי נפת חיפה עדיין‬
‫מובילים באשפוזים בגין אסתמה בשתי קבוצות גיל שונות (‪ .)1-1,1-21‬ילדי נפת חיפה בגילאי ‪1-1‬‬
‫התאשפזו מסיבה זו פי ארבעה יותר מילדי נפת תל אביב‪ .‬שיעורי האשפוזים בשל אסתמה בגילאי‬
‫‪ 1-1‬על כל ‪ 211,111‬תושבים היו‪ 091 :‬בנפת חיפה‪ 010 ,‬בנפת כנרת‪ 111 ,‬בנפת באר שבע‪ 2.1 ,‬בנפת‬
‫תל‪-‬אביב ו‪ 221-‬בנפת ירושלים‪.9‬‬
‫‪ 4.3‬מסקנות מרכזיות מדו"ח יישום חוק אוויר נקי לשנת ‪1022‬‬
‫בדצמבר ‪ 1122‬פורסם כי בכוונת המשרד להגנת הסביבה להכריז על ירושלים‪ ,‬גוש דן ומפרץ חיפה‬
‫כאזורים נפגעי זיהום אוויר‪ ,‬וזאת משתי סיבות נפרדות‪ :‬ירושלים וגוש דן – מאחר ונמדדות בהן‬
‫חריגות מערכי סביבה של מזהמי אוויר‪ ,‬ומפרץ חיפה – בשל עודף התחלואה בו יחסית לממוצע‬
‫התחלואה הארצי‪ .‬הצהרת הכוונות גובתה במכתבים ששלחו בכירי משרד הבריאות‪ :‬המנכ"ל‬
‫פרופ' רוני גמזו‪ ,‬וראש שירותי בריאות הציבור פרופ' איתמר גרוטו‪ .‬בנוסף‪ ,‬גובתה הצהרת הכוונות‬
‫במסמך של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬שריכז נתוני ניטור ודיגום אוויר משלושת האזורים בשנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫‪ 9‬סקירה של שאר הנתונים בדו"ח משרד הבריאות ניתן למצוא באתר הקואליציה לבריאות הציבור‪:‬‬
‫‪ . http://www.phc.org.il/4010‬סקירה של מחקרי זיהום אוויר ותחלואה באזורים שונים בארץ ניתן למצוא גם‬
‫באתר‪http://www.phc.org.il/4841 :‬‬
‫‪07‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הרשויות המקומיות באזורים אלה מתנגדות להכרזה מטעמים שונים‪ ,‬בין היתר חשש‬
‫לתיוגן כ"מוכות זיהום"‪ ,‬פגיעה בתדמיתן ומשום שמשתמע מההכרזה כי הן לא נוקטות מספיק‬
‫אמצעים לצמצום זיהום האוויר‪.‬‬
‫‪ 4.4‬אופן היישום בשנת ‪1021‬‬
‫נכון לדצמבר ‪ ,1121‬שום אזור בישראל לא הוכרז כנפגע זיהום אוויר‪ .‬באוגוסט ‪ 1121‬פורסם‬
‫בכתבתה של רויטל חובל ב"הארץ"‪ 10‬כי המשרד להגנת הסביבה חוזר בו מכוונתו להכריז על מפרץ‬
‫חיפה כאזור נפגע זיהום אוויר‪ ,‬ויכריז כאזורים נפגעי זיהום אוויר רק על גוש דן וירושלים‪ .‬זאת‬
‫על אף שבחצי השנה האחרונה לא פורסמו שום נתונים או מחקרים חדשים הסותרים את‬
‫העובדות שגיבו את ההכרזה בדצמבר האחרון‪.‬‬
‫הסיבות לשינוי בעמדת המשרד המפורטות בכתבה הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פרופ' שמואל רשפון‪ ,‬הרופא המחוזי בחיפה‪ ,‬טוען כי "באיזון בין יתרונות ההכרזה על‬
‫רשויות בנפת חיפה כאזור נפגע זיהום אוויר לבין חסרונותיה גוברים חסרונותיה‪....‬‬
‫צפוי צמצום זיהום אוויר משמעותי מתחבורה עקב פרויקטים תחבורתיים חדשים‪...‬‬
‫ההכרזה תפגע בתדמית העיר‪ ".‬אלו נימוקים שאינם ממין העניין‪ .‬משרד הבריאות‪,‬‬
‫כגוף מקצועי‪ ,‬אמור לייצג בעמדתו את נתוני הבריאות באזור ולא את שיקולי תדמית‬
‫העיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עוד טוען פרופ' רשפון כי הכרזת המשרד נשענה על "נתונים לא מעודכנים"‪ ,‬היות‬
‫וסקר התחלואה בסרטן האחרון פורסם ב‪ ,111.-‬ומבוסס על נתונים שנאספו בין‬
‫‪ .1112-1111‬אלא שניתוח נתונים‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬דורש זמן‪ ,‬ומ‪ 1001-‬לא נערך סקר‬
‫דומה‪ .‬כיום‪ ,‬לא קיים בידי משרד הבריאות שום סקר תחלואה בסרטן חדש‪ ,‬ואף לא‬
‫קיים סיכום נתוני תחלואה מ‪ ,1022-‬עקב הזמן הנדרש לאיסוף וניתוח הנתונים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מתחזקת התחושה כי טיעון זה משמש כתירוץ קלוש לדחיית ההכרזה‪ ,‬מה‬
‫גם שאם וכאשר יתפרסם הסקר הבא‪ ,‬שוב תוצאותיו יהיו נכונות למספר שנים לפני‬
‫פרסומו‪ ,‬ושוב ניתן יהיה לטעון כי בשנתיים האחרונות נעשות פעולות לצמצום‬
‫הפליטות וחוזר חלילה‪ .‬אין מנוס מלקבוע כי קבלת ההחלטה צריכה להתבסס על‬
‫הנתונים הקיימים בעת הזו‪ ,‬ולא על נתונים שכלל לא קיימים ואולי ייאספו בהמשך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיריית חיפה התנגדה להכרזה מלכתחילה‪ ,‬בטענה כי ההכרזה תפגע בתדמית העיר‪.‬‬
‫אולם גם ראשי העיר של תל אביב וירושלים התנגדו להכרזה‪ ,‬והתנגדות זו לא גרמה‬
‫לשינוי עמדת המשרד ביחס אליהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איגוד ערים חיפה מכין כעת תכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה‪ ,‬מה שכביכול‬
‫ייתר את הצורך בהכרזה‪ .‬אך למרות שעיריית ירושלים כבר סיימה להכין תכנית‬
‫לצמצום זיהום אוויר מתחבורה‪ ,‬המשרד לא שינה את עמדתו ביחס אליה‪.‬‬
‫על אף שאף אזור לא הוכרז כנפגע זיהום אוויר עדיין‪ ,‬מכל הסיבות לעיל ברור כי אם אכן יוכרזו‬
‫גוש דן וירושלים בלבד כנפגעי זיהום אוויר‪ ,‬שינוי העמדה לגבי מפרץ חיפה נעשה מטעמים לא‬
‫ענייניים ולא מקצועיים‪ ,‬אלא פוליטיים ותדמיתיים‪ .‬מצער לראות כי המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪ 10‬לכתבה‪http://tinyurl.com/Hahraza :‬‬
‫‪08‬‬
‫החליט להשתמש בכלי שהחוק נתן‪ ,‬ולאחר מכן נסוג מהחלטתו ללא הסבר המניח את הדעת‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬גם מבחינה תדמיתית‪ ,‬הפניית זרקור ה"אשמה" בזיהום אוויר לתחבורה‪ ,‬כפי שנעשה בגוש דן‬
‫וירושלים‪ ,‬קלה יותר מהפניית אותו זרקור לתחבורה ותעשיה‪ ,‬כפי שנעשה בחיפה‪ ,‬מאחר ולזיהום‬
‫אוויר מתחבורה אחראים כל תושבי העיר המחזיקים ברכב‪ .‬בהקשר זה נזכיר כי בדו"ח ה‪-‬‬
‫‪ OECD‬על הביצועים הסביבתיים של ישראל (‪ ,1122‬עמ' ‪ )201‬מצוין במפורש כי מחקרים על‬
‫ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר לא מבוצעים בישראל באופן שיטתי‪ ,‬ותוצאותיהם לא‬
‫משמשות את מקבלי ההחלטות‪ .‬נראה כי מחקרים אפידמיולוגים שבדקו את הקשר בין מדדי‬
‫זיהום אוויר למדדי תחלואה בישראל לא משמשים כבסיס להכרזה על אזורים נפגעי זיהום אוויר‪.‬‬
‫‪ 4.5‬מסקנות‬
‫האפשרות להכרזה על אזור כנפגע זיהום אוויר היא כלי חשוב ללקיחת אחריות של השלטון‬
‫המקומי‪ ,‬ולא רק הארצי‪ ,‬לצמצום זיהום האוויר בשטחו‪ .‬אי לכך‪ ,‬יש להכריז על אזור גוש דן‪,‬‬
‫ירושלים ומפרץ חיפה כנפגעי זיהום אוויר‪ ,‬וזאת על מנת לחייב את הרשויות המקומיות באזורים‬
‫אלה לקחת אחריות על בריאותם של תושביהן‪ .‬אנו מאיצים במקבלי ההחלטות במשרד הבריאות‬
‫ובמשרד להגנ ת הסביבה להתנהג כיאה לאנשי מקצוע‪ ,‬ולקבל החלטות על סמך נתונים רלוונטים‬
‫ונימוקים מקצועיים‪ .‬לא ייתכן כי בשל שיקולי לחצים ותדמית‪ ,‬יימנע ממפרץ חיפה להיות מוכרז‬
‫ובכך תימנע האפשרות להפעיל כלי לחץ נוסף על הרשויות באזור לפעול לצמצום זיהום האוויר‬
‫והתחלואה העודפת‪ .‬אל מול נתוני זיהום אוויר חסרים ומדאיגים ותמונת מצב של עודף תחלואה‪,‬‬
‫דרך הפעולה הנכונה הינה סימון מטרות והתמודדות אמיצה עם יישומן‪ ,‬ולא דחיית הנתונים ללא‬
‫ביסוס והתעלמות ממימדי הבעיה‪.‬‬
‫ראוי לציין כי בנוסף לאפשרות ההכרזה על אזור כנפגע זיהום אוויר‪ ,‬קיימים בחוק מספר סעיפים‬
‫נוספים המתייחסים לזיהום אוויר ברמה המקומית‪ .‬סעיפים אלה כוללים‪ :‬חיוב הרשות המקומית‬
‫לפעול לצמצום זיהום האוויר בשטחה‪ ,‬אפשרות לרשות מקומית לקבוע בחוק עזר הוראות‬
‫מיוחדות לעניין זיהום אוויר‪ ,‬אפשרות השר לקבוע ערכי איכות אוויר אזוריים והכללת יעדים‬
‫אזוריים בתכנית הלאומית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אף אחד מסעיפים אלה לא יושם‪ :‬לא נמצאה רשות‬
‫שקבעה בחוק עזר הוראות מיוחדות לעניין זיהום אוויר מאז כניסת החוק לתוקף‪ ,‬לא נקבעו ערכי‬
‫איכות אוויר אזוריים והתכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר אינה כוללת יעדים אזוריים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כפי שהוזכר בפרק ‪ ,1‬קיימת תכנית דיגום של המשרד להגנת הסביבה המתחשבת‬
‫במזהמים הייחודיים הנפלטים בכל אזור‪ ,‬אך היא אינה מבוצעת‪ .‬מכאן נובע כי בפועל‪ ,‬כמעט ולא‬
‫קיים יישום של סעיפים הנוגעים לזיהום אוויר מקומי ואזורי מתוקף חוק אוויר נקי‪.‬‬
‫‪ .5‬היתרי פליטה‬
‫‪ 5.2‬תמצית דרישות החוק‬
‫א‪ .‬על רוב מפעלי התעשייה הגדולים בישראל להגיש בקשה להיתר פליטה בין השנים ‪1122-‬‬
‫‪ ,1121‬לפי סוג המפעל‪ .‬בקשה להיתר פליטה תכלול‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פרטים על בעל מקור הפליטה‬
‫‪‬‬
‫תיאור מקור הפליטה‪ ,‬רכיביו ופעילותו‬
‫‪09‬‬
‫‪‬‬
‫החומרים בהם ייעשה שימוש‪ ,‬סוגם וכמותם‪ ,‬והתוצרים‪ ,‬כולל תוצרי לוואי ומזהמים‪,‬‬
‫לרבות במצבי הפעלה שונים כולל התנעה וכיבוי‪ ,‬דליפה וכו' והשפעתם הצפויה על‬
‫הסביבה‬
‫‪‬‬
‫הטכניקה המיטבית הזמינה ליישום במקור הפליטה‬
‫‪‬‬
‫אמצעים נוספים למניעה וצמצום זיהום אוויר‬
‫‪‬‬
‫אמצעים לפיקוח ובקרה על פליטת מזהמים‬
‫‪‬‬
‫תיאור כללי של הסביבה והשפעות שליליות עליה‬
‫‪‬‬
‫כל פרט אחר לפי הצורך‬
‫ב‪ .‬כל בקשה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לעיון הציבור ממועד הגשתה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סודות מסחריים לא יפורסמו באינטרנט‪ ,‬אבל פרטים על בעל מקור הפליטה‪ ,‬סוגי‬
‫מזהמים נפלטים וקצב פליטתם לא יחשבו כסוד מסחרי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מגיש הבקשה יגיש אותה למשרד להגנת הסביבה‪ ,‬עם העתק לאיגוד ערים‪ .‬האיגוד רשאי‬
‫למסור את חוות דעתו על הבקשה למשרד להגנת הסביבה בתוך ‪ 91‬יום‪.‬‬
‫ה‪ .‬המשרד יודיע על החלטתו למגיש הבקשה – להעניק היתר פליטה‪ ,‬להעניק היתר בתנאים‬
‫או לא להעניק היתר פליטה ‪ -‬תוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה (עם אפשרות‬
‫להארכה של שלושה חודשים)‪.‬‬
‫ו‪ .‬תאריכי הגשת הבקשות‪ ,‬לפי סקטור תעשיה‪:‬‬
‫תעשיות‬
‫תאריך‬
‫‪ 2/3/1022‬יציקה ועיבוד מתכות ברזליות ולא ברזליות‬
‫‪ 2/3/1021‬קלייה וסינטור (ייצור גושים) של עופרות מתכת‪ ,‬ייצור ברזל גולמי או פלדה‪ ,‬טיפול‬
‫שטח של מתכות וחומרים פלסטיים בתהליך כימי או אלקטרוליטי‪ ,‬תעשייה‬
‫מינראלית‪.‬‬
‫‪ 2/3/1023‬ניהול פסולת‪ :‬השבה וסילוק פסולת וטיפול תרמי בפסולת‪ ,‬טיפול ועיבוד מזון‬
‫מהצומח‪ ,‬מחזור פגרים‪ ,‬טיפול בעזרת ממסים אורגניים‪ ,‬ייצור פחם‪.‬‬
‫‪ 2/3/1024‬ייצור חומרים אורגניים ואנאורגאניים בסיסיים‪ ,‬דשנים מבוססי זרחן‪ ,‬חנקן או‬
‫אשלגן‪ ,‬מוצרים בסיסיים להגנת הצומח‪ ,‬חומרי נפץ‪.‬‬
‫‪ 2/3/1025‬תעשיות אנרגיה‪ :‬מתקני שריפה‪ ,‬זיקוק גז ודלק‪ ,‬תנורי קוק )‪ ,(coke‬ניזול או גזי‬
‫פיקציה של פחם‪ ,‬ייצור מוצרים פרמצבטיים בסיסיים בתהליכים כימיים או‬
‫ביולוגיים‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫המשרד יפרסם הודעה בעיתונות כאשר הוא שוקל להעניק היתר פליטה‪ 211 ,‬ימים לפחות‬
‫לפני מועד נתינת ההיתר‪ ,‬ובמקביל טיוטת ההיתר תפורסם באינטרנט‪ .‬כל אדם יהיה‬
‫רשאי להגיש הערות תוך ‪ 11‬יום מרגע ההודעה בעיתונות‪ ,‬והן יפורסמו באתר המשרד‪.‬‬
‫היתר ינתן רק לאחר שדנו בכל ההערות (למעט הערות קנטרניות או הערות החוזרות על‬
‫קודמותיהן)‪ .‬היתר הפליטה הסופי שיינתן יפורסם גם הוא באתר‪ .‬סעיף זה השתנה‬
‫במהלך ‪ ,1021‬פירוט בהמשך הפרק‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫היתר פליטה יכלול‪ :‬ערכי פליטה למזהמים הנפלטים‪ ,‬מניעת חריגות מערכי פליטה‪,‬‬
‫חובות ניטור פליטה‪ ,‬דיגום ודיווח‪ ,‬חובות מסירת מידע למשרד‪ ,‬מניעה וצמצום של‬
‫‪21‬‬
‫פליטת מזהמים שלא דרך ארובה‪ ,‬מניעה וצמצום של פליטות לא שגרתיות ותקלות‪,‬‬
‫מגבלות בדבר שימוש בחומרים כולל דלקים‪ ,‬מגבלות לגבי התנעה וכיבוי מתקנים‪ ,‬חובת‬
‫דיגום וניטור אוויר‪ ,‬תחזוקה נאותה ועוד‪ .‬לגבי "מניעה וצמצום של פליטת מזהמים שלא‬
‫דרך ארובה"‪ ,‬יש לציין כי מזהמים יכולים להיפלט גם ממקורות שאינם ארובות‪ ,‬כמו‬
‫למשל מסדקים בצנרת‪ ,‬ממחברים של צנרת‪ ,‬ממיכלים ועוד‪ .‬ארובה הינה מיקום בודד‬
‫וידוע ולכן קל יותר לנטר פליטות ממנה ולהפחיתן‪ ,‬אך קשה יותר לנטר או להפחית‬
‫פליטות מעשרות קילומטרים של צינורות במפעל‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫היתר פליטה ניתן לתקופה של ‪ .‬שנים‪ ,‬אך המשרד להגנת הסביבה יכול בכל עת להוסיף‪,‬‬
‫לשנות או לגרוע מתנאי היתר פליטה‪ ,‬וגם לבטלו‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫הוראות היתר הפליטה מהוות תנאים ברישיון עסק‪ .‬אם רוצים לבנות מקור פליטה חדש‪,‬‬
‫על בעליו להגיש בקשה להיתר פליטה לפני שיינתן לו היתר בניה‪ .‬לא יינתן רישיון עסק או‬
‫היתר זמני ללא היתר פליטה‪.‬‬
‫יא‪ .‬בעל היתר פליטה לא רשאי לבצע שינוי במקור הפליטה‪ ,‬באופן הפעלתו או בחומרי הגלם‬
‫באופן שיהווה שינוי משמעותי בפליטות ללא אישור בכתב מהמשרד‪ .‬אם מוסיפים מקור‬
‫פליטה יש לקבל היתר למקור שהתווסף‪.‬‬
‫‪ 5.1‬חשיבות הדרישות‬
‫הפרק הנוגע להיתרי פליטה בחוק אוויר נקי חולל למעשה מהפכה בכללי הרישוי הסביבתי של‬
‫מפעלים‪ ,‬והוא מבוסס על תהליך דומה הנהוג באיחוד האירופי‪ .‬עד לכניסת החוק לתוקף‪,‬‬
‫ההיבטים הסביבתיים בפעילות מפעל הוסדרו בתנאים לרישיון עסק או בצווים אישיים‪ ,‬ללא‬
‫דרישות אחידות מהמפעל להציג מידע על תהליכי הייצור והפליטה שלו‪ ,‬וללא מסמך מקצועי‬
‫שיהווה את הבסיס לכל הדרישות‪ .‬כעת‪ ,‬נדרש מהמפעל להציג מידע מקיף על תהליכי הייצור בו‪,‬‬
‫על החומרים הנפלטים מתהליכים אלה‪ ,‬להציג תוצאות מודל שחישב את השפעת המפעל על‬
‫סביבתו‪ ,‬ובעיקר להתייחס לרמת הפליטות המזערית לה המפעל מסוגל להגיע‪ ,‬תוך השוואה‬
‫למסמכי האיחוד האירופי המפרטים מהי הטכניקה המיטבית הזמינה ליישום (‪ )BAT‬עבור כל‬
‫סוג של פעילות תעשייתית‪ .‬כל זאת‪ ,‬על מנת שלמשרד להגנת הסביבה יהיה את הבסיס המקצועי‬
‫לתת היתר פליטה למפעל‪ .‬הדרישות הן אחידות לכל המפעלים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כל שלבי התהליך‬
‫מפורסמים באתר "אוויר נקי" של המשרד‪ ,‬שקופים לציבור‪ ,‬ומהווים זרוע פיקוח חשובה על‬
‫עבודת המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬על ידי תושבים‪ ,‬ארגונים והתקשורת‪.‬‬
‫‪ 5.3‬מסקנות מרכזיות מדו"ח יישום חוק אוויר נקי לשנת ‪1022‬‬
‫‪‬‬
‫קביעת תקנות‪ :‬תקנות איכות אוויר (היתרי פליטה) נקבעו ביוני ‪ .1121‬התקנות קובעות כי‬
‫כל בקשה להיתר פליטה תהיה מורכבת מהחלקים הבאים‪ :‬מידע על מקור הפליטה‪ ,‬סקר‬
‫תהליכים (מידע על חומרים ותהליכי יצירת מזהמים)‪ ,‬סקר פליטות לאוויר‪ ,‬סקר סביבתי‬
‫(הרצת מודל לחיזוי ריכוזי מזהמי אוויר בסביבת המתקן)‪ ,‬סקר פערים (סקירה של‬
‫הטכניקות המשמשות במתקן והשוואתן לטכניקה המיטבית הזמינה)‪ ,‬בחירת הטכניקה‬
‫המיטבית הזמינה‪ ,‬תכנית ליישום הטכניקה המיטבית הזמינה‪ ,‬אמצעים להפחתת זיהום‬
‫אוויר בעת התרעה לציבור‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪‬‬
‫הנחיות מפורטות להגשת בקשה להיתר פליטה‪ :‬המשרד הוציא חוברת הנחיות מפורטות‬
‫להגשת בקשה להיתר פליטה‪ .‬הבקשה כוללת סקר סביבתי – הרצת מודל לחיזוי ריכוזי‬
‫מזהמי אוויר בסביבת המתקן‪ ,‬אולם ההנחיות להגשת הבקשה אינן כוללות השוואה של‬
‫תוצאות המודל עבור ריכוזי מזהמים בסביבת מקור הפליטה לערכי ניטור‪ ,‬מה שעשוי‬
‫לגרום לקשיים בתיקוף תוצאות המודל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרסום בקשות להיתרי פליטה‪ :‬בשנת ‪ 1122‬רק מפעלי המתכת נדרשו להגיש בקשה‬
‫להיתר פליטה‪ .‬באתר המשרד להגנת הסביבה פורסמו ב‪ 11 ,1122 -‬בקשות להיתר פליטה‬
‫– כל הבקשות קיבלו אישור הגשה‪ .‬כנגד מפעלים שלא הגישו בקשות במועד‪ ,‬או שהגישו‬
‫בקשות לא מלאות‪ ,‬ננקטה אכיפה מנהלית ולאחריה הושלמו כל הבקשות (המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.)1122 ,‬‬
‫‪‬‬
‫פרסום טיוטות ההיתר לציבור‪ :‬נכון לזמן כתיבת הדו"ח ב‪ 1122 -‬היו מפורסמות ‪22‬‬
‫טיוטות היתר באתר המשרד להגנת הסביבה‪ .‬כאמור‪ ,‬לציבור ניתנים ‪ 11‬יום להעיר על‬
‫ההערות‪ ,‬וכתובת דוא"ל להגשתן מפורסמת באתר )‪ .(avirtzibur@sviva.gov.il‬לא‬
‫מפורסמות באתר הערות הציבור שהועברו לגבי טיוטות ההיתר‪.‬‬
‫‪ 5.4‬אופן היישום בשנת ‪1021‬‬
‫א‪ .‬תיקון מספר ‪ 1‬לחוק ‪ -‬קיצור הזמן בו יש להמתין בין פרסום טיוטת היתר למתן היתר‬
‫הפליטה הסופי‪ :‬במאי ‪ 1121‬התקבל בכנסת תיקון לחוק‪ ,‬הכולל שני שינויים‪ .‬השינוי הראשון‬
‫מבטל את חובת המשרד להגנת הסביבה להמתין לפחות ‪ 211‬ימים בין פרסום טיוטת היתר‬
‫הפליטה לבין הענקת היתר הפליטה‪ .‬השינוי השני מאפשר לקצר את התקופה בה מפורסם היתר‬
‫הפליטה להערות הציבור‪ ,‬מ‪ 11-‬יום עד ל‪ 12-‬יום לכל הפחות‪ .‬זאת בתנאי‪ ,‬שמגיש הבקשה מבקש‬
‫את קיצור התקופה‪ ,‬ומצרף מכתב מאת מנכ"ל המשרד הממשלתי האחראי עליו ולפיו מדובר‬
‫באספקת שירות או מצרך חיוני שעיכוב בהספקתו יגרום נזק לכלל הציבור‪ .‬אם אכן קוצרה‬
‫התקופה‪ ,‬יש להודיע על כך בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה‪ ,‬וכן בעיתון מקומי‬
‫המתפרסם באזור בו ממוקם מקור הפליטה‪.‬‬
‫בדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מתאריך ‪ ,11.1.1121‬הסבירה נציגת המשרד להגנת‬
‫הסביבה כי המשרד מבקש את ביטול החובה להמתין ‪ 211‬ימים אחרי פרסום טיוטת ההיתר‪.‬‬
‫הסיבה היא‪ ,‬שהמתנה של ‪ 211‬ימים פירושה כי לאחר ‪ 11‬הימים למתן הערות ציבור יש לחכות עוד‬
‫‪ 11‬ימים‪ ,‬ולטענתה "עד היום‪ ,‬במהלך שנת היישום הראשונה‪ ,‬בכל טיוטות ההיתר שהתפרסמו‬
‫התקבלו רק שתי הערות ציבור‪ .‬לכן החובה להמתין ‪ 11‬יום‪ ,‬לדעתנו אין לה הצדקה והיא‬
‫מיותרת‪ ".‬לגבי קיצור הזמן המוקדש להערות הציבור‪ ,‬הסבירה כי‪" :‬לפני מספר חודשים הודיע‬
‫משרד האנרגיה והמים שצפוי להיות מחסור בחשמל בקיץ הקרוב‪ ...‬במסגרת ההיערכות‪ ,‬שכוללת‬
‫צעדים רבים‪ ,‬משרד האנרגיה ביקש מחברת החשמל לבחון את האפשרות להפעיל כבר בקיץ‬
‫הקרוב טורבינות גז‪ ,‬שהן תחנות כוח שמיועדות לפעול כגיבוי למשק החשמל‪...‬לאור המשבר הקרב‬
‫ובא‪ ,‬התבקשנו לראות כיצד אפשר להשלים את תהליך הרישוי‪ ,‬מתן ההיתר לטורבינות האלה‪,‬‬
‫מבעוד מועד‪ .‬בעקבות אותה בקשה ראינו לנכון לפעול לתיקון ולביטול חובת ההמתנה שעליה‬
‫הסברתי‪"...‬‬
‫‪22‬‬
‫פרוטוקול הדיון בכנסת מראה את הפער העגום בין החובה‪ ,‬עליה מורה החוק‪ ,‬לשיתוף הציבור‬
‫בבקשה להיתר פליטה ובהיתר הפליטה עצמו‪ ,‬לבין השתתפות הציבור בפועל‪ .‬מתוך עשרות היתרי‬
‫פליטה שניתנו‪ ,‬רק שניים זכו להערות ציבור‪ .‬ייתכן והיעדר ההערות בשנים ‪ 1122-1121‬נובע מכך‬
‫שמבקשי ההיתר בשנים אלו הינם מפעלים מתעשיות קלות‪ ,‬שאינם מעוררים התנגדות רבה של‬
‫התושבים‪ ,‬אך גם כך מדובר במסמך ארוך‪ ,‬מקצועי‪ ,‬טכני וקשה להבנה‪ ,‬שנגישות הציבור אליו‬
‫נמוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬פרסום בעיתון מגביל את כמות האנשים שידעו על מתן ההיתר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרזרבה‬
‫הנמוכה במשק החשמל שימשה כזרז לקיצור נוסף של התקופה להגשת הערות ציבור‪ .‬יש לזכור‪,‬‬
‫כי תחת כנפי ההגדרה של "שירות או מצרך חיוני" יכולים לחסות מתקנים מזהמים רבים‪ ,‬כגון‬
‫תחנות כוח‪ ,‬מתקני התפלה‪ ,‬מתקני זיקוק‪ ,‬תחנת קליטה יבשתית של גז טבעי ועוד‪ .‬מתקנים כגון‬
‫אלה עשויים לעורר עניין ציבורי רב‪ ,‬וברור כי מתן ‪ 12‬יום בלבד למעבר של הציבור על עשרות‬
‫סעיפי היתר פליטה ומתן תגובה עליהם מקטינה עוד יותר את שיתוף הציבור בתהליך‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרסום בקשות להיתר פליטה באינטרנט‪ ,‬וכן פרסום היתר הפליטה עצמו‪ :‬באתר המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ 11‬נמצאות ‪ 11‬בקשות להיתרי פליטה בשלבים שונים‪ ,‬החל מהבקשה עצמה ועד‬
‫למתן היתר הפליטה הסופי‪ .‬כלל הבקשות‪ ,‬הערות הציבור המועטות וההיתרים עצמם מפורסמים‬
‫באתר‪ .‬עד כה‪ ,‬נדרשו להגיש בקשה להיתר פליטה שתי קבוצות מפעלי תעשיה מתוך החמש‬
‫שהוגדרו בחוק‪.‬‬
‫‪ 5.5‬מסקנות‬
‫דרישות החוק לגבי היתרי פליטה מולאו‪ ,‬אך נגישות הציבור לכל תהליך מתן ההיתרים חלקית‬
‫ומועטה‪ .‬אמנם‪ ,‬המסמכים בכל השלבים מתפרסמים באינטרנט‪ ,‬אך יכולת הציבור לעבור על‬
‫כמות כזו של מסמכים מקצועיים היא אפסית‪ ,‬ומרבית הציבור גם אינו יכול להבין את הכתוב‬
‫בהם ללא הנגשה‪ .‬למפעלים שנכנסו עד עתה ושייכנסו בעתיד להליך היתרי הפליטה ישנה השפעה‬
‫מכ רעת על בריאות הציבור ואיכות חייו‪ .‬מרבית הציבור‪ ,‬אם יהיה מיודע כהלכה ומודע להשפעות‬
‫הבריאותיות‪ ,‬ירצה להיות שותף בהליך זה‪ .‬סעיף ‪ 12‬בחוק נועד לשתף את הציבור‪ ,‬אך יש פגם‬
‫באופן הניהול שלו‪ ,‬וכיום שיתוף הציבור בהליך נותר אות מתה‪.‬‬
‫היות והליך שיתוף הציבור מוסדר בחוק‪ ,‬ומוסכם על כל הנוגעים בדבר שהוא נחוץ‪ ,‬וחיוני בחברה‬
‫דמוקרטית ופעילה‪ ,‬על המשרד לגלות אקטיביות רבה יותר בשיתוף הציבור לגבי היתרי הפליטה‪.‬‬
‫ניתן לחשוב על מספר פתרונות לצמצום הבעיה‪ ,‬ביניהם עדכון תקנות היתרי פליטה כך שיחייבו‬
‫הוספת תקציר לכל היתר פליטה‪ ,‬שיסביר בשפה פשוטה ומונגשת את דרישות ההיתר המרכזיות‪,‬‬
‫ושיתוף פעיל יותר של הציבור – לא רק פרסום בעיתון על מתן ההיתר‪ ,‬אלא שליחת הודעה‬
‫לתושבי הישובים הסמוכים למקור הפליטה‪ ,‬לבעלי עניין מרכזיים כגון רשויות מקומיות‪,‬‬
‫התאחדות התעשיינים‪ ,‬ארגונים סביבתיים ועוד‪ ,‬ואף עריכת כנס ציבורי להיתרי הפליטה של‬
‫מפעלים חשובים‪ ,‬כפי שנעשה כיום לעיתים במערכת התכנון‪.‬‬
‫‪ .6‬נגישות הציבור למידע מתוקף חוק אוויר נקי‬
‫‪ 11‬לצפייה בבקשות להיתרי פליטה ובהיתרי הפליטה עצמם‪http://tinyurl.com/AirPermits :‬‬
‫‪23‬‬
‫מספר סעיפים בחוק אוויר נקי מתייחסים לפרסום נתונים לציבור‪ .‬לאור החשיבות הגדולה של‬
‫הנושא‪ ,‬בפרק זה מקובצים הממצאים הנוגעים לנגישות הציבור למידע‪ ,‬גם אם הנושא הכללי לו‬
‫הם שייכים נסקר בפרק נפרד‪.‬‬
‫דרישות החוק המרכזיות הנוגעות לפרסום נתונים לציבור הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פרסום בקשות להיתר פליטה באתר האינטרנט של המשרד מיום הגשתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרסום באינטרנט של טיוטות היתר פליטה ומתן אפשרות לציבור להעיר עליהן תוך ‪ 11‬ימים‬
‫(למעט אם מדובר בשירות חיוני‪ ,‬אז התקופה עשויה להתקצר ל‪ 12-‬יום)‪ ,‬וכן חובת דיון‬
‫בהערות לפני מתן היתר פליטה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרסום תוצאות ניטור ודיגום‪ ,‬גם של המשרד וגם של בעלי מקור הפליטה‪ ,‬באינטרנט‪.‬‬
‫את הבקשות להיתר פליטה ואת טיוטות ההיתר ניתן לראות באתר המשרד להגנת הסביבה‬
‫(‪ )www.sviva.gov.il‬תחת "נושאים א'‪-‬ת'" ‪" >--‬אוויר" ‪" >--‬רישיונות והיתרים" –> "היתרי‬
‫פליטה"‪ .‬שם מופיעה כתובת דוא"ל להגשת הערות הציבור )‪ (avirtzibur@sviva.gov.il‬והמועד‬
‫האחרון להגשתן‪.‬‬
‫את תוצאות הניטור של תחנות ניטור השייכות למערך ניטור האוויר ניתן לראות באתר מערך‬
‫ניטור האוויר הארצי בכתובת ‪ .www.svivaaqm.net‬מדריך לאיתור מידע באתר מערך ניטור‬
‫האוויר‬
‫הארצי‬
‫ניתן‬
‫לראות‬
‫באתר‬
‫"הקואליציה‬
‫לבריאות‬
‫הציבור"‬
‫בכתובת‬
‫‪.www.phc.org.il/2452‬‬
‫מסקירת הממצאים בפרקים ‪ 1‬ו‪ 1-‬בדו"ח זה‪ ,‬העוסקים בניטור ודיגום ובהיתרי פליטה‪ ,‬נמצא כי‬
‫דרישות החוק בנוגע לפרסום מידע לציבור מולאו‪ .‬אך על מנת להשיג נגישות אמיתית של הציבור‬
‫למידע‪ ,‬יש לנקוט בכלים שיפרשו ויפשטו את המידע הסביבתי המורכב עבור הציבור‪ .‬העובדה כי‬
‫רק שתי הערות ציבור הוגשו ללמעלה מ‪ 11-‬היתרים שפורסמו במהלך השנה הראשונה של כניסת‬
‫החוק לתוקף‪ ,‬וכי תוצאות הדיגומים הסביבתיים מפורסמים בקובץ אקסל הכולל מספרים בלבד‬
‫ללא כל הסבר‪ ,‬מעידה כי הן רמת ההנגשה של נושאים אלה לציבור והן שיעור ההשתתפות של‬
‫הציבור בנושאים אלה‪ ,‬הנוגעים לבריאותו ואיכות האוויר בסביבתו‪ ,‬נמוכות מאוד‪.‬‬
‫‪ .1‬אכיפה‬
‫חוק אוויר נקי מעניק סמכויות אכיפה משלושה סוגים‪ :‬מנהליות‪ ,‬פליליות ואזרחיות‪ .‬במישור‬
‫המנהלי והפלילי‪ ,‬החוק מקנה למשרד להגנת הסביבה סמכויות אכיפה נרחבות כלפי מקורות‬
‫מזהמים ניידים ונייחים‪ ,‬הן כאלו שלשם פליטה דרוש להם היתר והן כאלו שאינם טעוני היתר‪.‬‬
‫בין האמצעים שיש למשרד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הוצאת צווים מנהליים הניתנים על סמך שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים במשרד‪,‬‬
‫למניעה‪ ,‬לצמצום‪ ,‬או להפסקה של זיהום האוויר (סעיפים ‪ 54-54‬לחוק)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪‬‬
‫בקשה מבית‪-‬המשפט להוציא צווי הגבלה שיפוטיים‪ ,‬בהם רשאי בית‪-‬המשפט להורות על‬
‫הפסקת השימוש במקור פליטה‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬לתקופה מסוימת‪ ,‬וכן על הגבלת השימוש‬
‫במקום (סעיף ‪ 11‬לחוק)‪ .‬שימוש ראשוני בסמכות זו כבר התבצע‪.12‬‬
‫‪‬‬
‫סמכות לפקחים ושוטרים לעכב רכב מנועי לצורך בדיקת זיהום האוויר הנפלט ממנו‪ .‬אם‬
‫בבדיקה נמצא כי הרכב מזהם את האוויר במידה העולה על המותר‪ ,‬ניתן למסור לנוהג‬
‫ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו עד לתיקון הליקוי (סעיף ‪ 19‬לחוק)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטלת עיצומים כספיים על מי שמפר את ההוראות המנויות בחוק (סעיפים ‪ 01-11‬לחוק)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פתיחה בהליכים פליליים והגשת כתבי אישום כנגד מזהמים‪ .‬החוק מפרט את העבירות‬
‫והעונשים שבצידן ‪ -‬מאסר או קנס מוגדל (סעיפים ‪ 46-46‬לחוק)‪.‬‬
‫החוק גם מקנה אפשרות לתביעה אזרחית‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬
‫א‪ .‬אכיפה נגד מקורות פליטה טעוני היתר‬
‫אחד החידושים של חוק אוויר נקי הוא מנגנון היתרי הפליטה הניתנים למפעלים גדולים‪ .‬דרישות‬
‫החוק הנוגעות להיתרי פליטה מפורטות בפרק ‪ 1‬בדו"ח זה‪.‬‬
‫מאחר ועד עתה הגישו בקשה להיתר פליטה רק שתי קבוצות תעשיה מתוך החמש שהוגדרו בחוק‪,‬‬
‫עיקר ההתמקדות של המשרד להגנת הסביבה בשלב זה אינה באכיפת ההיתרים שניתנו‪ ,‬אלא‬
‫באכיפת החובה להגיש בקשה להיתר פליטה‪ .‬משיחה עם עו"ד גלי דינס מהמחלקה המשפטית של‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬עולה כי ‪ 02‬בקשות ממפעלים טופלו ב‪ 0222 -‬וכ‪ 62 -‬בקשות ב‪ ,0220-‬כי‬
‫כלל הבקשות מפורסמות באתר המשרד‪ ,‬וכי עד עתה כל המפעלים שהגישו בקשה לפי הנחיות‬
‫החוק קיבלו היתר מתאים‪.‬‬
‫מנתונים אלו עולות כמה סוגיות הראויות להתייחסות‪:‬‬
‫‪ .2‬מממצאי הבדיקה עולה כי כל מפעל שעמד בתנאים הקבועים בחוק לצורך הגשת הבקשה‪ ,‬קיבל‬
‫היתר פליטה מתאים‪ .‬על פי טענת המשרד‪ ,‬המפעלים שהגישו בקשות הם מפעלים קיימים שעד‬
‫עתה קיבלו תנאים סביבתיים ברישיון העסק שלהם‪ ,‬ומעתה יקבלו היתרים (עם תנאים מעודכנים‬
‫בהתאם לחוק אוויר נקי(‪ .‬בשנים הבאות אנו ממליצים לבחון מהי מידת ההלימה בין הדרישות‬
‫שהיו קיימות לפני כניסת החוק לתוקף ובין דרישות היתר הפליטה‪ ,‬על מנת לבדוק האם מנגנון זה‬
‫אכן הביא להחמרה בדרישות מהמפעלים‪.‬‬
‫‪ .1‬ישנו מספר מצומצם של מפעלים שלא הגישו בקשה במועד‪ ,‬או שהגישו בקשה לא תקינה‪ .‬לפי‬
‫עו"ד דינס‪ ,‬פחות מעשרה מפעלים מבין אלה המחויבים בהגשת בקשה‪ ,‬לא הגישו בקשה כזו‬
‫במועד או שהבקשה שהגישו הייתה חסרה‪ .‬כלפי מפעלים אלו ננקטו הליכי אכיפה‪ ,‬ובהם עיצומים‬
‫כספיים‪ .‬המשרד להגנת הסביבה התבקש להעביר אלינו פרטים על אותם מפעלים ועל העיצומים‬
‫שננקטו נגדם‪ ,‬אך לא עשה זאת‪ .‬נראה שהמשרד להגנת הסביבה נוקט פעולה כלפי כל מפעל שלא‬
‫הגיש בקשה להיתר פליטה‪ ,‬ובכך עושה עבודתו נאמנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו מקווים שצעדי המשרד יצרו‬
‫הרתעה‪ ,‬כך שהמצב לא יחזור על עצמו ביישום תכנית ההיתרים בשנת ‪.1121‬‬
‫‪ 12‬לדוגמא‪,‬בת"פ (ת"א) ‪ 1191-11-22‬מדינת ישראל נ' דדון ואח'‪ ,‬הגיש המשרד להגנת הסביבה בקשה לצו הפסקת‬
‫שימוש הגורם לזיהום אוויר‪ ,‬בהסתמך על חוק אוויר נקי‪ ,‬כנגד מפעילי אתר פסולת (פורסם בנבו‪ ,‬החלטה מיום‬
‫‪.)1..9.1122‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .1‬על פי עו"ד דינס‪ ,‬לא היו הפרות של ההיתר מצד מפעלים שקיבלו היתר כחוק‪ ,‬ובשל כך לא‬
‫ננקטו נגדם הליכי אכיפה‪ .‬ישנם כשלושה מפעלים שעתרו לבית המשפט בבקשה להכניס תיקונים‬
‫בהיתר שניתן‪ ,‬וכעת נמצאים בהליכים משפטיים‪ .‬בהליכים אלה הוצא צו ביניים שאינו מאפשר‬
‫נקיטת סנקציות או אכיפה מצד המדינה כל עוד הנושא בדיון‪ .‬המסקנה הינה שהשנה לא היו‬
‫חריגות מההיתרים מצד מפעלים‪ .‬אנו ממליצים לעקוב אחר תהליך האכיפה לגבי מפעלים שיקבלו‬
‫היתר בשנים הבאות‪ .‬יש לציין כי בבתי המשפט נראים ניצנים של החלת הנורמות של חוק אוויר‬
‫נקי גם כלפי מפעלים שטרם נדרשו להיתר על פי החוק‪.13‬‬
‫ב‪ .‬אכיפה של פליטת מזהמים ממקורות ניידים‬
‫סעיפים ‪ 11-11‬לחוק אוויר נקי עוסקים במניעת זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים‪ ,‬שהם‬
‫בעיקרם כלי רכב‪ .‬ע"פ הוראות החוק אין להפעיל‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לייצר‪ ,‬למכור‪ ,‬לייבא או לשווק‬
‫מקור פליטה נייד שאינו עומד בתקנות (סעיף ‪ 10‬לחוק) ואין לרשום או לתת רישיון למקורות‬
‫פליטה שאינם עומדים בתקנות (סעיף ‪ 1.‬לחוק)‪.‬‬
‫עד כה‪ ,‬היו תקפות לגבי כלי רכב תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מכלי‪-‬רכב)‪ ,‬תשכ"ג ‪.2901‬‬
‫מתוקף תקנות אלה‪ ,‬בשנת ‪ 1122‬נבדקו ברחבי המדינה כ‪ 29,010-‬כלי רכב‪ ,‬הורדו מהכביש ‪2,11.‬‬
‫כלי רכב וניתנו ‪ 119‬דוחות בגין חריגה מערכי זיהום האוויר המותרים (אתר המשרד להגנת‬
‫הסביבה)‪ .‬תקנות חדשות לחוק אוויר נקי לגבי זיהום מכלי רכב נקבעו ב‪ .141121-‬התקנות‬
‫מחמירות‪ ,‬החל מספטמבר ‪ ,1121‬את בדיקת זיהום האוויר בבדיקה השנתית של כלי הרכב‪ ,‬והחל‬
‫מספטמבר ‪ 1121‬את הבדיקות בצד הדרך‪.‬‬
‫רשויות אכיפת החוק החלו ביישום התקנות‪ ,‬וכבר בוצעו הרשעות בעבירה של איסור זיהום אוויר‬
‫בלתי סביר ברכב לפי חוק אוויר נקי‪ .15‬השימוש בסעיפי חוק אוויר נקי לשם הרשעה בבית המשפט‬
‫הוא טבעי לאור קביעת התקנות החדשות‪ ,‬אך יש לבדוק בשנים הבאות האם החוק יגדיל את‬
‫מספר כלי הרכב שיורדו מהכביש‪ ,‬והאם בתי המשפט הקשיחו את הענישה ומטילים קנסות‬
‫כבדים יותר על המפרים את החוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬אכיפה אזרחית‬
‫פרט לסמכויות שנזכרו עד כה‪ ,‬חוק אוויר נקי מאפשר גם לגופים שעניינם בשמירת איכות‬
‫הסביבה ולאנשים פרטיים לתבוע בתביעה אזרחית גורמים שמפרים את החוק‪ ,‬בגין נזקים‬
‫שנגרמו להם כתוצאה מכך (סעיפים ‪ .1-.1‬לחוק)‪.‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬עומדות בפני בתי המשפט כמה בקשות לתביעות ייצוגיות בגין הפרת חוק אוויר נקי ‪-‬‬
‫תביעות נזיקיות שהוגשו על ידי אזרחים‪ .‬למשל בקשה‪ 16‬לתביעה ייצוגית שהוגשה לביהמ"ש‬
‫‪ 13‬בפסק הדין ת‪.‬פ‪ 1120-11 .‬מדינת ישראל נ' חיפה כימיקלים ואח' (טרם פורסם ‪ )12.19.22‬קבע בית המשפט‬
‫התחייבות מצד הנתבעים להימנע מעבירה לפי סעיף ‪ 1‬לחוק אוויר נקי‪ ,‬האוסר על גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי‬
‫סביר‪ ,‬למשך ‪ 1‬שנים‪ ,‬על אף שהעבירות התבצעו לפני כניסת החוק לתוקף והמפעל עוד לא חייב בהיתר פליטה‪.‬‬
‫‪ 14‬תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)‪ ,‬התשע"ב‪2102-‬‬
‫‪ 15‬ראו ת"פ (ראשון לציון) ‪ 9102-11-21‬מדינת ישראל נ' דורון (טרם פורסם ‪ )21.1..1121‬בו ניתן קנס לבעל רכב בשל‬
‫זיהום אוויר חריג לפי סעיף ‪ 1‬ו‪(01-‬א)(‪ )2‬לחוק אוויר נקי‬
‫‪ 16‬בקשה לתביעה ייצוגית שירן אמיר נ' נצב"א החזקות אשר הוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל‪-‬אביב‪ ,‬מיום ‪1..19.1122‬‬
‫‪26‬‬
‫המחוזי בתל‪-‬אביב בספטמבר ‪ ,1122‬בה נתבעות הבעלים של התחנה המרכזית בירושלים בגין‬
‫יצירת זיהום אוויר בלתי סביר‪ ,‬מאחר שמבנה התחנה אינו מאוורר כראוי‪ .‬משמח לראות כי‬
‫אזרחים מבצעים שימוש בחוק בכדי לקדם את האינטרס הציבורי של צמצום ומניעת זיהום‬
‫האוויר‪.‬‬
‫‪ .8‬סיכום והמלצות‬
‫חקיקת חוק אוויר נקי הציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מובילות בעולם שחוקקו חוקים‬
‫דומים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל חוק הוא רק אמצעי לפעולה‪ ,‬והשפעתו האמיתית של החוק נמדדת ביישומו‬
‫ואכיפתו‪ .‬דו"ח זה סקר את אופן יישום הסעיפים השונים של החוק במלאת שנתיים לכניסתו‬
‫לתוקף‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים והמלצות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ערכי איכות אוויר‪ :‬יש לקבוע ערכי סביבה לשני המזהמים להם לא נקבעו ערכי סביבה‪,‬‬
‫לבחון מחדש את הערכים שכבר קיימים‪ ,‬ולקבוע ערכי סביבה קצרי טווח או לתקצב‬
‫תכנית דיגום אינטנסיבית‪ ,‬על מנת לבדוק את העמידה בערכים אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל‪ :‬מזה למעלה משנה קיימת הפרה‬
‫בוטה של חוק אוויר נקי‪ ,‬מאחר והתכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר לא אושרה‬
‫בממשלה‪ ,‬בניגוד לחוק‪ .‬יש לאשר את התכנית באופן מיידי‪ ,‬בגרסתה המקורית‪ ,‬ואף‬
‫להוסיף עליה צעדים נוספים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור ודיגום‪ :‬המזהמים המנוטרים בישראל עדיין אינם משקפים נאמנה את המזהמים‬
‫הרלוונטיים לשמירה על בריאות הציבור‪ .‬יש להפחית את ניטורם של מזהמים בעלי‬
‫ריכוזים זניחים ולהוסיף ניטור מזהמים שלא ידוע מספיק על ריכוזיהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬דיגום‬
‫מזהמים שאינם מנוטרים בשגרה בתחנות הניטור חוטא למטרות החוק ולוקה בחסר‬
‫משמעותי‪ .‬יש לבצע את תכנית הדיגומים במלואה ובאופן מיידי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אזורים נפגעי זיהום אוויר‪ :‬המשרד להגנת הסביבה הצהיר בסוף ‪ 1122‬על כוונתו להכריז‬
‫על גוש דן‪ ,‬ירושלים ומפרץ חיפה כאזורים נפגעי זיהום אוויר‪ ,‬אך במהלך ‪ 1121‬חזר בו‬
‫מכוונתו לגבי חיפה בשל שיקולים לא מקצועיים‪ .‬יש להכריז על אזור גוש דן‪ ,‬ירושלים‬
‫ומפרץ חיפה כנפגעי זיהום אוויר‪ ,‬וזאת על מנת לחייב את הרשויות המקומיות באזורים‬
‫אלה לקחת אחריות על בריאותם של תושביהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היתרי פליטה‪ :‬דרישות החוק לגבי היתרי פליטה מולאו‪ ,‬אך נגישות הציבור לכל תהליך‬
‫מתן ההיתרים חלקית ומועטה‪ .‬יש לחייב בתקנות הוספת תקציר לכל היתר פליטה‬
‫שיסביר בשפה פשוטה את דרישות ההיתר המרכזיות‪ ,‬ושיתוף פעיל יותר של הציבור – לא‬
‫רק פרסום בעיתון על מתן ההיתר‪ ,‬אלא שליחת הודעה לתושבי הישובים הסמוכים למקור‬
‫הפליטה‪ ,‬לבעלי עניין מרכזיים כגון רשויות מקומיות‪ ,‬התאחדות התעשיינים וארגונים‬
‫סביבתיים ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נגישות הציבור למידע מתוקף חוק אוויר נקי‪ :‬על מנת להשיג נגישות אמיתית של הציבור‬
‫למידע‪ ,‬יש לנקוט בכלים שיפרשו ויפשטו את המידע הסביבתי המורכב עבור הציבור‪.‬‬
‫כרגע‪ ,‬המעורבות של הציבור באפיקים שהחוק נתן לו נמוכה מאוד‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪‬‬
‫אכיפה‪ :‬בשלב ראשוני זה‪ ,‬פעולות האכיפה המרכזיות שננקטו מתוקף החוק הן צעדי‬
‫אכיפה כנגד מפעלים שלא הגישו בקשה להיתר פליטה במועד‪ .‬ניצנים ראשונים של שימוש‬
‫בחוק נראים גם בתחומים אחרים‪ ,‬כמו תביעות של אזרחים נגד מזהמים‪ ,‬ותביעות נגד‬
‫כלי רכב מזהמים‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .2‬חוק אוויר נקי‪ ,‬התשס"ח‪http://tinyurl.com/AvirNaki .1111-‬‬
‫‪ .1‬תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה)‪ ,‬התשע"א‪.1122-‬‬
‫‪http://tinyurl.com/TakanotAvirNaki‬‬
‫‪ .1‬תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)‪ ,‬התש"ע‪.1121-‬‬
‫‪http://www.industry.org.il/_UploadsCl/dbsAttachedFiles/takanotavirnaki.pdf‬‬
‫‪ .1‬לוריא מ‪ ,.‬אראל י‪ ,.‬אלפרט פ‪ ,.‬ברודאי ד‪ ,.‬גרבר מ‪ ,.‬דווידוביץ' נ‪ ,.‬הרן מ‪ ,.‬סתר א‪ .1122 ,.‬דו"ח ועדת‬
‫המומחים הציבורית בנושא מצב איכות האוויר בישראל (תוכנית לאומית – חוק אוויר נקי)‪.‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Documents/air_np_committee.pdf‬‬
‫‪ .1‬המשרד להגנת הסביבה‪ .1121 ,‬תוצאות דיגומים סביבתיים בכל הארץ‪.‬‬
‫‪http://tinyurl.com/Digumim2012‬‬
‫‪http://www.oecd- OECD, 2011. OECD Environmental Performance Reviews: Israel 2011 .0‬‬
‫‪ilibrary.org/environment/oecd-environmental-performance-reviews-israel‬‬‫‪2011_9789264117563-en‬‬
‫‪ ..‬אלמוג ש‪ ,.‬טרכטמן א‪ ,.‬נזר ש‪ ,.‬קרסנטי א‪ .1110 ,.‬דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים‬
‫למזהמים כימיים באוויר‪.‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0396_1.pdf‬‬
‫‪ .1‬פרוטוקול ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת‪ ,‬תקנות אויר נקי (ערכי איכות אוויר) מיום ‪.21.1.1121‬‬
‫‪http://oknesset.org/committee/meeting/2656/‬‬
‫‪ .9‬פרוטוקול ועדת הפנים והסביבה של הכנסת‪ ,‬הצעת חוק אוויר נקי (תיקון מס' ‪ )1‬מיום ‪.11.1.1121‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/protocols/heb/protocol_search.aspx?ComId=5‬‬
‫‪ .21‬אלמוג ש‪ .1111 ,.‬בחינה מחדש של ערך הייחוס הסביבתי למתילן כלוריד‪.‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/ap-1_methylene_cloride‬‬‫‪almog_1.pdf‬‬
‫‪ .22‬וולקן ר‪ .1111 ,.‬הקלה בערך הייחוס של החומר מתילן כלוריד בדו"ח ועדת אלמוג‪ .‬מכתב תגובה מטעם‬
‫ועדת איכות הסביבה במועצה האזורית רמת נגב לממונה הניטור והדיגום במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/ap‬‬‫‪4_methylene_chloride_vulkan_1.pdf‬‬
‫‪ .21‬אלמוג ש‪ .1121 ,.‬חוות דעת טוקסיקולוגית בעניין הצעה לעדכון ערכי ייחוס סביבתיים למתילן כלוריד‬
‫באוויר‪http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Laws/Documents/almog_app1.pdf .‬‬
‫‪ .21‬המשרד להגנת הסביבה‪ .1122 ,‬מכתב תשובה לשאלות הקואליציה לבריאות הציבור לגבי חוק אוויר נקי‪.‬‬
‫‪ .21‬אתר מערך הניטור הארצי ‪ .www.svivaaqm.net‬תאריך כניסה‪.11.21.1121 :‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .21‬משרד הבריאות‪ .1122 ,‬מצב הבריאות בישראל ‪.1121‬‬
‫‪ .20‬אתר המשרד להגנת הסביבה‪ .www.sviva.gov.il :‬תאריך כניסה‪11.21.1121 :‬‬
‫‪ .2.‬חובל‪ ,‬ר‪ .1121 .‬חרף התעשייה המזהמת‪ :‬ירושלים ותל אביב יוכרזו אזורים מוכי זיהום ‪ -‬חיפה לא‪.‬‬
‫‪http://tinyurl.com/Hahraza‬‬
‫‪29‬‬