לדף מקורות- היציאה מהחומות

‫אריאל פוגלמן ‪ -‬מורה דרך ומרצה‬
‫‪walkthepath.af@gmail.com – 458-9482-844‬‬
‫דף מקורות‪ -‬סיור ירושלמי במערב העיר‪.‬‬
‫שכונות ושמות‬
‫משכנות שאננים – ‪" 0681‬וְ יָשַ ב עַ ִּמי‪ ,‬בִּ נְ וֵ ה ָשלוֹם‪ּ 9‬ובְ ִמ ְׁשכְׁ נוֹת‪ִּ ,‬מבְ טַ ִּחים‪ּ ,‬ובִּ ְמנּוחֹת‪ַׁ ,‬שאֲ נַּׁנוֹת" (ישעיהו ל"ב ‪)86‬‬
‫מחנה ישראל ‪0686 -‬‬
‫הלְֵך לִּ פְ נֵי מַׁ חֲ נֵה יִ ְׁש ָראֵ ל ‪,‬וַ ֵילְֶך‪ ,‬מֵ ַאחֲ ֵריהֶ ם‪ 9‬וַ יִּ סַ ע עַ מּוד הֶ עָ נָן‪,‬‬
‫ֹלהים‪ ,‬הַ ֹ‬
‫" וַ יִּ סַ ע מַ לְ אַ ְך הָ אֱ ִּ‬
‫ִּמפְ נֵיהֶ ם ‪,‬וַ ַי ֲעמֹד‪ ,‬מֵ ַאחֲ ֵריהֶ ם ‪( ".‬שמות י"ד ‪ ,87‬מופיע במקומות נוספים)‬
‫נחלת שבעה – ‪0681‬‬
‫ע"ש שבעת המייסדים‪ 8‬יואל משה סלומון‪ ,‬יוסף ריבלין‪ ,‬מיכל הכהן‪ ,‬אריה לייב הורביץ‪,‬‬
‫חיים הלוי‪ ,‬בייניש סלנט ויהושע ילין שפרש למוצא‪.‬‬
‫ע"ש דוד רייז מייסד השכונה‬
‫מאה שערים – ‪0681‬‬
‫ָארץ הַ ִּהוא‪ ,‬וַ יִּ ְמצָ א בַ שָ נָה הַ ִּהוא ֵמָאה ְׁשעָ ִרים‪ 9‬וַ יְ בָ ְרכֵהּו ה'" בראשית כ"ו ‪81‬‬
‫" וַ יִּ זְ ַרע יִּ ְצחָ ק בָ ֶ‬
‫אבן ישראל – ‪0681‬‬
‫"ותשב באיתן קשתו ‪ ,‬ויפזו זרוי ידיו ‪ 9‬ומידי אביר יעקב ‪ ,‬משם רועה אבן ישראל"‬
‫(בראשית מ"ט‪ .)12 ,‬אבן=‪35‬‬
‫"מחנה ישראל" כינוי לירושלים שבתוך החומות לא כולל הר הבית (משנה‪ ,‬כלים א' י')‬
‫בית דוד – ‪0681‬‬
‫‪ .8‬הרוזן לואי ניקולא פורבין (‪:)8887-8888‬‬
‫"שמונת אלפים או תשעת אלפים מצאצאיהם של אדוני ירושלים מאכלסים עדיין את בירתם משכבר‬
‫הימים‪ .‬שטח צר וסלעי מכוסה פסולת‪ ,‬שאך בקושי ניתן לקרוא לו רחוב‪ ,‬חוצץ בין בתי הרובע החרבים‪.‬‬
‫דמויות חוורות וחולניות‪ ,‬עם תווי פנים בולטים‪ ,‬שקועים שם במקח וממכר על כמה פרוטות‪ .‬ירדתי בגרם‬
‫מדרגות רעוע לתוך מרתפים שגגם הנוטה ליפול נתמך על ידי עמודים‪ ...‬ילדים לבושי קרעים למדו שם מאיש‬
‫זקן ועיוור את תולדות העיר הזו‪ ,‬שבה התפללו אבותיהם לאלוקי ישראל בתוך אולמי שיש‪...‬‬
‫‪ .2‬מרק טווין‪" ,‬מסע תענוגות בארץ הקודש"‪:‬‬
‫"מכל הארצות הנודעות בנופן המכוער חושבני כי זאתי ראויה לכתר האליפות ‪ ,‬הגבעות קירחות ודהויות וחזותן‬
‫עלובה ‪ ,‬העמקים והמדבריות מכוערים שבשוליהן צמחייה עלובה ודלת גוון וצבע‪.‬‬
‫ים המוות וים הגליל כנמים בלב מרחב של גבעה ומישור שבו אין מבטך נתקל בשום דבר נעים ‪ ,‬שום עצם מרכך ‪,‬‬
‫שום נוף רך ערפילי ‪ ,‬ארגמן ומנומר לצללי עננים‪ .‬כל קו הוא גס וכל קו הינו חד‪ .‬אין פרספקטיבה והמרחב אינו‬
‫מחולל כאן את קסמו‪ .‬זוהי ארץ שיממון חוסר תוחלת ושברון לב"‬
‫‪.3‬‬
‫"השר משה מונטיפיורי"‬
‫מילים ‪:‬חיים חפר‪.‬‬
‫לחן ‪:‬דובי זלצר‬
‫וכשהיה השר מונטיפיורי בן שמונים‬
‫אז באו לביתו המלאכים הלבנים‬
‫עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו‬
‫הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו‬
‫וכשהיה השר מונטיפיורי בן תשעים‬
‫אמרו לי תעלה כי שם למעלה מבקשים‬
‫שאל אותם השר תגידו איך אוכל‬
‫איך עלילת הדם בדמשק תבוטל‬
‫וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק‬
‫סלחו לי רבותיי אך באמת אני עסוק‬
‫כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם‬
‫הנה פוגרום ברוסיה איך לא אבוא אצלם‬
‫כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם‬
‫הלא צריך ללכת לפחה הנבזה‬
‫והוא עלה למרכבה‪...‬‬
‫להגיד לו תתבייש ואיך מרשים דבר כזה‬
‫ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש‬
‫מין מתנה גדולה אך שאיש בה לא ירגיש וכשהיה השר בן מאה עוד שנה‬
‫נשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה‬
‫אז מי אם לא אני לטורקי את זה יגיש‬
‫וכך את העיניים עצם הוא בבקשו‬
‫רק אבן ירושלמית מתחת לראשו‬
‫והוא עלה למרכבה‪...‬‬
‫והוא עלה למרכבה‬
‫ודיו לסוסים אמר‬
‫ופה מתן בסתר ושמה נדבה‬
‫ופה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה‬
‫ולכל היהודים שמחה וגאווה‬
‫וכל הכבוד לשר‬
‫וכשהיה השר מונטיפיורי בן מאה‬
‫אמר מספיק לי כבר הנשמה שלי שבעה‬
‫הלכו מיליונים לירות ופרנקים ובישליק‬
‫אבל ליהודים זה אף פעם לא הספיק‬
‫אמרו לו כבודו רק יבוא ויסתכל‬
‫צריך לבנות עוד חדר לקבר של רחל‬
‫ולהגביה את הכותל המערבי‬
‫לנווה שאננים יהודים יש להביא‬
‫ומי אם לא אתה יא מורי יא לבבי‬
‫עטוף טלית של משי ונח בתוך ארון‬
‫גמר השר משה את מדעו האחרון‬
‫אך עוד יש אנשים המוכנים להישבע‬
‫שלפעמים בלילה כשהחושך בסביבה‬
‫ראו את מונטיפיורי על יד המרכבה‬
‫והוא עלה למרכבה‪...‬‬
‫אריאל פוגלמן ‪ -‬מורה דרך ומרצה‬
‫‪walkthepath.af@gmail.com – 458-9482-844‬‬
‫‪ .2‬מו"מ בין אחמד אגא אל‪-‬דודאר לבין משה מונטיפיורי‪885.8.8957 ,‬‬
‫כשהציע סיר משה לפניו את עניין מכירת האדמה‪ ,‬היתה תשובתו "הנך ידידי אחי‪ ,‬בבת עיני קח לך אותה בבת‬
‫אחת‪ ,‬באדמה זו אני מחזיק בתורת ירושת אבותי‪ ,‬לא הייתי מוכרה לשום איש אפילו באלפי ליש"ט‪ ,‬אבל לך‬
‫אתננה חינם בלי מחיר‪ ,‬הרי היא שלך‪ ,‬שלח ידך וקחנה אני עצמי אישתי ילדי ובני כולם לך הם" וזו היתה‬
‫תשובתו לסיר משה מדי יום ביומו כששאל אותו באיזה מחיר היה מוכר את נחלתו‪ .‬לבסוף‪ ,‬אחרי ויכוח ידידותי‬
‫במשך יום תמים‪ ,‬עד שכמעט קצר לי אוצר מילים בשפה הערבית (הייתי משמש כמתורגמן בינו ובן סיר משה)‬
‫אמר לי "ידידי אתה‪ ,‬אחי‪ ,‬בזקני‪ ,‬בראשי‪ ,‬הנני מצהיר כי כן הדבר‪ ,‬נא לאמור לסיר משה שיתן לי אלף לירות‬
‫שטרלינג למתנה ובן רגע נלך אל הקאדי"‬
‫(ש' הלוי‪ ,‬פרשיות בראשית בתולדות היישוב‪ ,‬עמ' ‪)54‬‬
‫‪ .5‬כתובת בחזית משכנות שאננים‪:‬‬
‫"משכנות שאננים‬
‫נתיסדו מאת תרומת הכסף‪,‬‬
‫אשר הניח אחריו הגביר‬
‫יהודה טורא נ"ע (נשמתו עדן) מק"ק (מקהלה קדושה)‬
‫ניו אורלינס יע"א (יגן עליה אלוהים)‪ ,‬במדינות‬
‫אמריקה על פי השר‬
‫משה מונטיפיורי בשנת‬
‫כת"ר (‪)0681‬‬
‫לפ"ק (לפרט קטן)"‬
‫‪.6‬‬
‫ש"י עגנון "תמול‪-‬שלשום"‬
‫"וכל מקום שם בירושלים קרוי משה‪ ,‬או אוהל משה או זיכרון משה או ימין משה או מזכרת‬
‫משה‪ .‬רוצה אתה להגיע לאחד מהמקומות הללו שוכח אתה אותה מילה שנטפלה למשה ואין‬
‫אתה מגיע למשה זה שרצית"‬
‫‪.7‬‬
‫יעקב יהושע‪" ,‬שכונות בירושלים הישנה‪ :‬פרקי הווי מימים עברו"‬
‫ראובן מס ירושלים ‪ 8978‬עמ'‬
‫‪876‬‬
‫(על התפילה בבית הכנסת הספרדי הגדול בימין משה)‬
‫שעה שעמדו יחידי בית הכנסת בתפילה ופניהם למזרח‪ ,‬דומה כי נתלכדה תפילתם עם ההוד‬
‫וההדר שנשקף מחלונותיו הצופים אל מול חומותיה של ירושלים והר ציון‪ ...‬כשעמד החזן מול‬
‫אותה תיבה וממולו הנוף המקסים של חומות ירושלים וגיא בן הינום‪ ,‬דומה היה לכהן העומד‬
‫בתפילה בבית המקדש"‬
‫‪ .8‬יוסף "ר' בדאהב‪ :‬מפעל חייו ושכונתו" ירושלים תשל"ז‬
‫בהיותי ילד רך כבן חמש או שש שנים הייתי נוכח לעת ערב בשעת תפילת מנחה בבית הכנסת של‬
‫השכונה‪ .‬לפתע נשמעו יריות מהר ציון לעבר המתפללים בבית הכנסת‪ ,‬שכולם אותה שעה‬
‫התפללו בדומיה תפילה חרישית תוך מלמול דברי תפילה בהיות עומדים בעת ה"עמידה"‪...‬‬
‫לשמע הירי שהדהד חזק בכתלי בית הכנסת קמה המולה בין המתפללים ואילו מבטי ננעץ בשתי‬
‫הדמויות שלא נעו ולא זזו ממקומם למרות הבהלה והיריות שהמשיכו להגיע מכיוון הר ציון‪ .‬היו‬
‫אלה חכם בכור ניסים ור' יצחק בדאהב‪ .‬שניהם נראו בתפילתם כאילו אינם שומעים את היריות"‬
‫‪.9‬‬
‫חיים גורי‪" ,‬דפים ירושלמים"‪ ,‬ת"א תשכ"ח עמ' ‪( 543‬על ימין משה(‬
‫"אמרתי כי ימין משה היא שכונה ציורית המעוררת השראה‪ .‬דברים אלו אומרים אנו לרוב על‬
‫השכונות העתיקות‪ ,‬שאין אנו גרים בהן‪ .‬משום מה מוצאים אנו ציוריות בסמטאות אבן צרות‪,‬‬
‫בשופכין הזורמים למטה אל הגיא‪ ,‬בצפיפות‪ ,‬בנשים צבעוניות‪ ,‬בבתי העניים‪ .‬יש בה אווירה‬
‫בימין משה‪ ,‬אך אין בה נוחיות‪".‬‬
‫אריאל פוגלמן ‪ -‬מורה דרך ומרצה‬
‫‪walkthepath.af@gmail.com – 458-9482-844‬‬
‫‪ .81‬ש"י עגנון "תמול שלשום" על שלמה פיינגולד‪.‬‬
‫הוא היה בעל קומה ובעל גוף ומשהו סופר‪ .‬אף על פי שהעיד על עצמו שמאמין באמונת‬
‫השיתוף לא היה מאמין שיש אדם מישראל שמאמין כך‪ .‬ואם בא אצלו יהודי להשתמד היה שואל אותו‬
‫מה ראית להמיר את דתך‪ .‬אם אמר לו עני הוא ואין לו במה להתפרנס נותן לו שכר ומוסיף לו הוצאות‬
‫הדרך שיסע ללונדון וישתמד שניה ויקבל שכר כפול‪ .‬ואם אמר לו מתוך הכרה רוצה להמיר את דתו‬
‫גוער בו בנזיפה ואומר לו צא וספר לגויים‪ ,‬אני איני מאמינך‪ .‬כך היה מספר לנו‪ ,‬כדי להתחבב עלינו‪,‬‬
‫ולגויים היה מספר אחרת‪ ,‬כדי להתחבב עליהם‪ .‬משנתייאש למצוא חן בעיני אלוקים ביקש למצוא חן‬
‫בעיני אדם‪ .‬אבל כל שאין רוח המקום נוחה הימנו אין רוח הבריות נוחה הימנו‪ .‬ישראל מחמת שהתכחש‬
‫בעמו ובאלהיו‪ ,‬והנוצרים מחמת שלא היו מאמינים לו אמונתו‪.‬‬
‫‪.88‬‬
‫כרוז חתום של הסניף הארצישראלי של "הליגה הבריטית" (הפשיסטית) בעקבות הפיגוע בבן יהודה‪.‬‬
‫נשבענו שבועה קדושה לצאת למסע צלב נגד היהודים ‪.‬לפיכך התקפנו את הרובע היהודי המרכזי בירושלים‬
‫בחומרי נפץ חזקים ‪,‬וגרמנו אבידות כבדות לאספסוף הרחוב‪ .‬אנו מודיעים בגאווה כי לא הפלינו בין כנופיות ההגנה‬
‫הפחדניות והנתעבות ובין השטרניסטים הרצחניים ‪.‬נשים יהודיות וילדים יהודים ‪,‬זקן וטף ‪,‬כולם ימחו מעל פני‬
‫האדמה ‪.‬אנחנו נסיים את מפעל היטלר ‪.‬חיילים ושוטרים בריטים‪ ,‬כולנו נצטרף למלחמה זו ‪ -‬החל מנציגיה הבכירים‬
‫ביותר של הקיסרות הבריטית ‪,‬ועד לצנועים ביותר שבהם‪".‬‬
‫‪ .85‬פרסום ועד הקהילה בעיה"ק בעקבות הפיגוע בבן יהודה‪.‬‬
‫"כל פועל ובעל מלאכה וסוחר בחומרים מתאימים יבכר את תיקון מגוריהם של נפגעי מרכז העיר גם על פני בניינים‬
‫חדשים‪ .‬ועד הקהילה דורש מבעלי דירות מרווחות להקצות חלק מדירתם למחוסרי גג ‪.‬תוך הרגשת אחדות בסבל‬
‫ואחווה ‪ -‬נצעד גם על תלי החורבות לקראת בניין ולקראת ניצחון‪".‬‬
‫‪ .83‬נתן אלטרמן‪ ,‬בעיתון "הארץ" ‪51.81.8936‬‬
‫מרצפות השכונה הומיות עד הלילה‪,‬‬
‫קול מכוניות ירעם‪,‬‬
‫בברק הצילנדרים נוסע ה"היי לייף"‬
‫רחביה ורחוב רמב"ן‪.‬‬
‫רחביה כזאת‪ :‬עסקיה קטנים‪.‬‬
‫"טניס פלאץ"‪" ,‬קפה וינה" או "קורסו"‪.‬‬
‫וממול לקפה – הפגנות רבנים‪,‬‬
‫ובפנים ישיבות אפיקורסים‪.‬‬
‫שעמום חרישי מהלך ב"פרוספקטים"‪,‬‬
‫ואין פלא שוב מנופה ומבורר‪:‬‬
‫מגזוזסטרה אל גזוזסטרה נדברים ארכיטקטים‪,‬‬
‫ודוקטור מול דוקטור גר‪.‬‬
‫אך הנה ברחביה בטווית מסורה‪,‬‬
‫בצלוחית ההווי שלה סער ניתז‪:‬‬
‫מידי יום ביומו מתרחש מאורע‪-‬‬
‫קבלת פני אורחים‪" ,‬רספשן" בלעז‪.‬‬
‫טחנה עתיקה נזדמנה לנו כאן‪,‬‬
‫ותהיה למבצר בני אירופה באסיה‪,‬‬
‫הכנפיים קצוצות‪ ,‬בה לא קמח נטחן‪.‬‬
‫אם אין קמח יש פנסיה‪.‬‬
‫הה‪ ,‬אדון ה"רספשן" הפלאת עשות‪,‬‬
‫מידך לנו חוק ופטנט‬
‫נקשט את חיינו בארץ הזאת בסנוביזם אנגלי‬
‫וקסמי האוריינט‪.‬‬
‫לאורחים פה ערכת מפות וגביעים‬
‫ותוסיף לשמח כל לב ועין‬
‫בביתך מלצרים מבני דוד ערביים‪,‬‬
‫וטובים בני דודיך מיין‪.‬‬
‫כמה רב ה"בון טון"‪ ,‬מה נאה השיטה‪ ,‬שומר סף‬
‫ערבי למפתן‪,‬‬
‫המלצר‪ ,‬בא הקץ למהומות לשביתה‪.‬‬
‫הגש נא כעת ליפתן‪.‬‬
‫הה גבירתי‪ ,‬את גלידה בשפתיך תלוקי‪,‬‬
‫ועומד לו מחמודף מנומס‪ ,‬מתורבת‪,‬‬
‫מחייך לקראתך בחיוך "פיב‪-‬אוקלוקי"‬
‫לאחר חיוכיו בתרצ"ו ותרפ"ט‪.‬‬
‫הבט והבן‪ ,‬ידידי האורח‪:‬‬
‫מתתחת רחביה בקצב עצום‬
‫ החיקוי משגשג‪ ,‬הסנוביזם פורח‪.‬‬‫נפלאות מחולל השעמום‪.‬‬
‫‪ .84‬מרק טוויין "ביחס ליהודים" ‪" Harper's Magazine, 1988‬‬
‫אם הסטטיסטיקה מדויקת הרי שהיהודים הם רק אחוז אחד של הגזע האנושי‪ .‬כוכב קטן מהבהב‪ ,‬עכור ועלוב‪,‬‬
‫האובד בזוהר שביל החלב‪ .‬הגיוני שכמעט ולא היה צריך לשמוע אודות היהודי‪ ,‬אבל שומעים‪ ,‬ותמיד שמעו עליו‪.‬‬
‫הוא זוהר ככוכב לכת בשמיים לא פחות מן המעצמות הגדולות‪ .‬חשיבותו המסחרית מרקיעה שחקים בחוסר כל‬
‫יחס למספרו באוכלוסייה הכללית‪ .‬תרומתו לרשימת הכבוד של אישים בספרות ‪,‬מדע‪ ,‬אומנות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬כלכלה‪,‬‬
‫רפואה ומדעי הרוח חורגת מכל קנה מידה‪ .‬הוא ידע להילחם על נפשו‪ ,‬בכל הדורות‪ ,‬גם כאשר ידיו כפותות‬
‫לאחור‪ .‬מותר לו להתהדר בכך‪ .‬המצרים‪ ,‬הבבלים והפרסים קמו בזמנם‪ ,‬מילאו את שמינו ככוכבי שביט עד שזיוום‬
‫דעך ונמוג לחלוטין; בעקבותיהם באו היוונים והרומאים ברעמים כבירים עד שנשתתקו ונעלמו; עמים אחרים‬
‫זינקו והחזיקו בלפיד הגדול עד שכּבה‪ ,‬וכיום הם יושבים בחשכה תחת השמש‪ .‬היהודי ראה את כולם‪ ,‬ניצח את‬
‫כולם ועוד איננו מראה סימני התדרדרות‪ ,‬גם לא תופעות שלזיקנה‪ ,‬לא תשישות ולא אובדן תנופה‪ .‬ערנותו לא‬
‫כהתה וחכמתו לא פגה‪ .‬כל הברואים חדלים פרט ליהודי ‪,‬כל עוצמה כורעת רק שלו שרירה וקיימת‪ .‬מהו סוד חיי‬
‫הנצח?‬