פרשת מקץ-חנוכה - הרב ברוך רוזנבלום שנת תשעה

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪8‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת מקץ‪/‬חנוכה – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ה‪.‬‬
‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת מקץ שנת תשע"ה‪.‬‬
‫בדר"כ אנחנו מדברים על פרשיות השבוע‪ ..‬אבל היום ואנחנו היום‬
‫נמצאים‪ ,‬בנר שני של חנוכה‪ ,‬אז השיעור היום יעסוק בעניני חנוכה‪...‬‬
‫אבל היות ודרכנו לעסוק בפרשיות השבוע‪ ,‬נפתח קודם בחידה‪,‬‬
‫שמצאתי בספר חמרא טבא ‪ ,‬בעניני החנוכה דרך פרשיות השבוע‪:‬‬
‫מוּרה‪ֶ ,‬שׁאֵ ין אַ ָתּה יוֹדֵ עַ ַמ ַתּן‬
‫אומרת ‪ -‬וֶהֱ וֵי ז ִָהיר בְּ ִמצְ וָה ַקלָּה כְּ בַ חֲ ָ‬
‫ְשׂכָ ָרן ֶשׁל ִמצְ וֹת‪...‬‬
‫כותב הרמב"ם )סוף הלכות חנוכה( ‪ִ -‬מצְ וַת נֵר חֲ נֻכָּ ה ִמצְ וָה חֲ בִ יבָ ה ִהיא‬
‫אָדם לְ ִהזָּהֵ ר בָּ הּ כְּ ֵדי לְ הו ִֹדיעַ הַ נֵּס וּלְ הו ִֹסיף ְבּ ֶשׁבַ ח הָ אֵ ל‬
‫עַ ד ְמאֹד וְ צָ ִרי‪ָ ‬‬
‫וְ הו ָֹדיָה לוֹ עַ ל הַ נִּ ִסּים ֶשׁעָ ָשׂה לָנוּ‪ .‬אֲ ִפלּוּ אֵ ין לוֹ מַ ה יֹּאכַ ל אֶ לָּא ִמן‬
‫וּמ ְדלִ יק‬
‫הַ צְּ ָד ָקה שׁוֹאֵ ל אוֹ מוֹכֵר כְּ סוּתוֹ וְ לו ֵֹקחַ ֶשׁמֶ ן וְ נֵרוֹת ַ‬
‫כל אחד שואל את עצמו‪ ,‬מאיפה הרמב"ם לקח את זה‪ ,‬זה הרי לא‬
‫כתוב בשום מקום ‪ ,‬לא בדברי חז"ל‪ ,‬ולא בדברי המדרשים ‪...‬‬
‫אומר המגיד משנה במקום ‪ -‬מצות חנוכה וכו'‪ .‬שם )דף כ"ג‪ (:‬א''ר‬
‫הונא הרגיל בנ''ח הויין לו בנים תלמידי חכמים‪.‬‬
‫כותב החמרא טבא }ר' אברהם שמחה הורביץ‪ ,‬עמוד קלה‪ ,‬חידה לחנוכה {‬
‫– קח מציאת יוסף ‪ ,‬אל בגדי יוסף‪ ,‬ומחיר יוסף‪ ,‬אל תוספת‬
‫יוסף‪ ,‬ותמצא חנוכה‪.‬‬
‫היות והפרשה שלנו עוסקת ביוסף‪ ,‬הוא לקח את החידה של חנוכה‪,‬‬
‫ומצא אותה בפרשת השבוע‪.‬‬
‫בואו ונראה את פתרון החידה‪:‬‬
‫לשון החמרא טבא – שמעתי מהרב שליט"א )זצוק"ל( רמז מה שאנו‬
‫קוראים פ' מקץ בימי החנוכה ע"פ החידה שהמציא לזה‪ ,‬וזהו קח‬
‫מציאת יוסף ‪ ,‬אל בגדי יוסף‪ ,‬ומחיר יוסף‪ ,‬אל תוספת יוסף‪,‬‬
‫ותמצא חנוכה‪ ,‬ופתרון החידה ‪ ,‬מציאת יוסף הוא אותיות חן ‪,‬‬
‫כש"כ }לט‪ ,‬ד{ וַיִּ ְמצָ א יוֹסֵ ף חֵ ן‪ ,‬ומחיר יוסף הוא אות כ' כסף‪ ,‬ובגדי‬
‫יוסף הוא ש"ש כש"כ }מא‪ ,‬מב{ וַיַּ לְ בֵּ שׁ אֹתוֹ בִּ גְ דֵ י ֵשׁשׁ‪ ,‬שגמ' ו' ‪ ,‬אל‬
‫תוספת יוסף הוא אות ה' שניתוסף על שמו ותמצא אותיות חנוכה‪,‬‬
‫והחידה כתוב בפ' מקץ ‪ ,‬ועוד אמר רמז כי חנוכה גימט' פ"ט‪ ,‬ובפרשת‬
‫נשיאים שאנו קוראים בחנוכה יש פ"ט פסוקים והמדרש רבה פתח פ'‬
‫מקץ בפרשה פ"ט‪.‬‬
‫לשון הרב ‪ -‬קח מציאת יוסף – קראנו בפרשת שבוע שעבר‪ ,‬שיוסף‬
‫מצא חן‪ ,‬אז יש לנו את האותיות חי"ת ונו"ן ‪.‬‬
‫אל בגדי יוסף – כאשר פרעה מלביש אותו בגדים‪ ,‬נתן לו בִּ גְ דֵ י ֵשׁשׁ‪.‬‬
‫אומר החמרא טבא‪ ,‬שהאות השישית מאל"ף‪-‬בי"ת ‪ ,‬היא האות ו'‪...‬‬
‫אז יש לך חן‪ ,‬ויש לך את האות ו'‪ ,‬שזה בגדי שש‪.‬‬
‫ומחיר יוסף – שבוע שעבר קראנו שהאחים מכרו את יוסף בעשרים‬
‫כסף‪ ,‬אז יש לך את האות כ'‪ ,‬אז יש לך את הכ"ף של חנוכה ‪.‬‬
‫הדבר האחרון שהוא אומר ‪ -‬אל תוספת יוסף – הגמרא במסכת‬
‫סוטה אומרת‪ ,‬שהוסיפו ליוסף אות בשמו ‪ ,‬נאמר את זה מחר בשיר‬
‫של יום )יום חמישי בשבת( ‪ -‬עֵ דוּת ִֽבּיהוֹסֵ ף ָשׂמוֹ ְבּצֵ אתוֹ עַ ל‪-‬אֶ ֶרץ‬
‫ִמצְ ָריִ ם ְשׂפַ ת ‪‬א‪-‬י ַָדעְ ִתּי אֶ ְשׁ ֽ ָמע ‪ ,‬הוסיפו לו את האות ה'‪.‬‬
‫אז יש לך כאן מציאת חנ‪ ,‬בגדי שש‪ ,‬שזה האות ו' )האות השישית‬
‫באל"ף‪-‬בי"ת(‪ ,‬מכירת יוסף בעשרים כסף – האות כ'‪ ,‬ואל תוספת‬
‫יוסף‪ ,‬שזה האות שהוסיפו לו בשמו‪ ,‬האות ה'‪ ...‬הגענו לחנוכה !‬
‫ממשיך החמרא טבא ואומר – ומהלך החנוכה נקרא את פרשת‬
‫הנשיאים ‪ ,‬ששם יש ‪ 89‬פסוקים )פרשת נשֹא(‪ ,‬מהפסוקים שקראנו‬
‫היום ועד הפסוקים שנקרא בע"ה ביום רביעי הבא‪ 89 ...‬גימטריא‬
‫חנוכה‪.‬‬
‫עוד רמז הוא כותב‪ ,‬שבמדרש רבה‪ ,‬פרשת מקץ ‪ ,‬היא פרשה פ"ט‪,‬‬
‫מכאן עוד רמז לחנוכה‪.‬‬
‫עד כאן דברי החמרא טבא‪ ,‬ויצאנו ידי חובה‪ ,‬בחידה לפרשת השבוע‪...‬‬
‫ניגש לעסוק בנושא הקשור לחנוכה‪:‬‬
‫הרמב"ם )סוף הלכות חנוכה( כותב דבר‪ ,‬שבדר"כ לא מוצאים בדבריו‬
‫‪ ,‬הוא לא נוהג לתת ציונים למצוות מסוימות‪ ,‬כי המשנה באבות‬
‫תלמידי חכמים כן‪ ,‬אבל לא כתוב שהיא מצו חביבה עד מאוד ‪ ...‬לכן‬
‫אנחנו רוצים להבין‪ ,‬מה מונח כאן במצות נר החנוכה ‪ ,‬שהיא "חביבה‬
‫עד מאוד"‪ ...‬אבל עד שנגיע לזה‪ ,‬זה יהיה בע"ה רק עוד ‪ 50‬דק'‪...‬‬
‫קודם כל נציב את היסודות ‪ ,‬ובסוף שנסגור את כל הקצוות‪ ,‬נוכל‬
‫אולי להבין בס"ד‪ ,‬מדוע מצוות נר חנוכה‪ ,‬היא מצוה "חביבה עד‬
‫מאוד"‪...‬‬
‫הרוקח )ר' אליעזר מגרמייזה( בביאורי התפילה שלו כותב‪ ,‬שהיוונים‬
‫גזרו על היהודים‪ ,‬חמש גזרות שיש בהם כרת‪ ,‬וחמש גזרות שאין בהם‬
‫כרת ‪:‬‬
‫גזירה ראשונה ‪ -‬גזרו לעבוד עבודה זרה‪ ,‬ולחקוק בקרן השור "אין‬
‫לכם חלק באלוקי ישראל"‪.‬‬
‫כותב הרוקח – המטרה היתה‪ ,‬להזכיר את חטא העגל‪ .‬מה עשו‬
‫היהודים ?‬
‫עמדו ישראל ומכרום – מכרו את כל הבהמות שלהם‪ ,‬כדי שלא‬
‫יצטרכו לכתוב על קרן השור "אין לנו חלק באלוקי ישראל"‪.‬‬
‫גזירה שניה – גזרו לבעול נשותיהם נידה‪ .‬זימן להם הקב"ה מקוואות‬
‫מים בתוך בתיהם )מופיע גם בבעל‪-‬הטורים‪ ,‬פ' תולדות(‪.‬‬
‫גזרו להפר ברית מילה‪ ,‬גזרו לחלל שבת וגזרו לבעול בתוליהם למלך‪.‬‬
‫אלו חמשת הגזירות שמביא הרוקח‪ ,‬שיש בהם כרת‪.‬‬
‫וחמש גזירות שאין בהם כרת – לאכל חזיר‪ ,‬שלא ידליקו המנורה‪,‬‬
‫שלא ישבו בסוכה‪ ,‬שלא יכתבו כתובה ושלא ילמדו תורה‪.‬‬
‫בא הרוקח‪ ,‬ומחלק את התפילה של "על הניסים" ‪ ,‬ואומר שהתפילה‬
‫של "על הניסים" מבוססת על חלוקה של חמש וחמש‪ ...‬כמובן שזה‬
‫לא הזמן לעסוק בזה‪ ...‬נקריא רק את דבריו של הרוקח‪.‬‬
‫כותב הרוקח – לכן תיקנו ה' דברים בתפילה עַ ל הַ נִּ ִסּים וְ עַ ל הַ נִּ ְפלָאוֹת‬
‫וְ עַ ל הַ ְתּשׁוּעוֹת וְ עַ ל ַה ִמּלְ חָ מוֹת‪ ,‬ועוד חמש עָ מַ ְד ָתּ לָהֶ ם בְּ עֵ ת צָ ָרתָ ם ַרבְ ָתּ‬
‫אֶ ת ִריבָ ם ַדּנְ ָתּ אֶ ת ִדּינָם נ ַָק ְמ ָתּ אֶ ת נִ ְקמָ תָ ם מָ ַס ְר ָתּ‪ ,‬ועוד חמש גִ בּו ִֹרים‬
‫וּטמֵ ִאים בְּ יַד ְטהו ִֹרים ְוּר ָשׁעִ ים בְּ יַד‬
‫בְּ יַד חַ לּ ִָשׁים וְ ַרבִּ ים בְּ יַד ְמעַ ִטּים ְ‬
‫יקים וְ ז ִֵדים בְּ יַד עו ְֹס ֵקי תו ָֹרתֶ ‪ , ‬ועוד חמש וְ אַחַ ר כָּ ‪ ‬בָּ אוּ בָ נֶי‪‬‬
‫צַ ִדּ ִ‬
‫וּפנּוּ אֶ ת הֵ יכָ לֶ‪ ‬וְ ִטהֲ רוּ אֶ ת ִמ ְק ָדּ ֶשׁ‪ ‬וְ ִה ְדלִ יקוּ נֵרוֹת‬
‫לִ ְדבִ יר בֵּ יתֶ ‪ִ ‬‬
‫בְּ חַ צְ רוֹת ָק ְד ֶשׁ‪ ‬וְ ָקבְ עוּ ְשׁמוֹנַת יְ מֵ י חֲ נֻכָּ ה אֵ לּוּ‪.‬‬
‫אז הרוקח מביא חמש מקבצים של חמישיות ‪ ,‬אחד כנגד גזרות שיש‬
‫בהם כרת‪ ,‬ואחד כנגד גזרות שאין בהם כרת ‪ .‬צריך לדעת ללמוד‬
‫אותם‪ ,‬כל חלק וחלק‪ ...‬אבל אלו דברי הרוקח‪...‬‬
‫המהדיר של הרוקח‪ ,‬מחפש את המקורות לכל דבר ודבר‪ ,‬ושולח‬
‫למדרש שנקרא אוצר המדרשים )חלק א'‪ ,‬עמוד ‪.(193‬‬
‫לקחתי את אוצר המדרשים בחלק א'‪ ...‬זה לא המדרשים שאנחנו‬
‫מכירים על חנוכה‪ ....‬במדרשי חנוכה‪ ,‬במדרשי החשמונאים ‪ ...‬זה‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪8‬‬
‫מדרש שמופיע באוצר המדרשים‪ ...‬רוב המדרשים באים מהגניזה‬
‫הקהירית ‪ ,‬ושם יש מדרש שנקרא "מדרש חנוכה"‪ ,‬כמדומני לא יותר‬
‫מארבעה עמודים ‪ ,‬ושם מופיעים כמה וכמה דברים‪ ,‬שמשום מה‪,‬‬
‫הרוקח לא מציין אותם‪...‬‬
‫א' כל‪ ,‬הביטוי של חודש‪ ,‬לא מוזכר‪ ...‬ברית מילה ושבת מוזכרים‪,‬‬
‫וכולנו יודעים ששלושת הגזרות העיקריות‪ ,‬היו חודש‪ ,‬שבת ומילה‪.‬‬
‫ידין‪ .‬הָ יָה ָשׁם ז ֵָקן אֶ חָ ד‪,‬‬
‫ְמ ַשׁלְ ְשׁלִ ין לָהֶ ם ִדּינ ִָרין בַּ קֻּ פָּ ה וּמַ עֲלִ ין לָהֶ ן ְתּ ִמ ִ‬
‫ֶשׁהָ יָה מַ כִּ יר בְּ חָ כְ ָמה יְ וָנִ ית‪ ,‬אָמַ ר לָהֶ ם‪ :‬כָּ ל זְ מַ ן ֶשׁעו ְֹס ִקים בַּ עֲבו ָֹדה‬
‫אֵ ינָן נִ ְמ ָס ִרין בְּ י ְֶדכֶ ם אתם הולכים ומעלים להם כבשים ?! כל זמן‬
‫שהם מקריבים קרבן התמיד‪ ,‬אין לכם סיכוי לגבור עליהם ! אוֹתוֹ‬
‫הַ יּוֹם ִשׁלְ ְשׁלוּ לָהֶ ם ִדּינ ִָרין בַּ ֻקּפָּ ה‪ ,‬הֶ עֱלוּ לָהֶ ם חֲ זִ יר‪ֵ .‬כּיוָן ֶשׁ ִהגִּ יעַ לַחֲ צִ י‬
‫אַרבַּ ע מֵ אוֹת פַּ ְר ָסה‪.‬‬
‫הַ חוֹמָ ה‪ ,‬נָעַ ץ ַרגְ לָיו בַּ חו ָֹמה‪ ,‬נִ זְ ַדעֲזְ עָ ה אֶ ֶרץ יִ ְשׂ ָראֵ ל ְ‬
‫אָדם ֶשׁיְּ לַמֵּ ד‬
‫ירים; וְ אָרוּר ָ‬
‫אָדם ֶשׁיְּ גַדֵּ ל חֲ זִ ִ‬
‫אָמרוּ‪ :‬אָרוּר ָ‬
‫בְּ אוֹתָ הּ ָשׁעָ ה ְ‬
‫אֶ ת בְּ נוֹ חָ כְ מָ ה יְ וָנִ ית‪.‬‬
‫כותב החיד"א ‪ -‬נהגו לומר "חנוכה שמח"‪ ,‬כיון שזה מסמל את‬
‫שלושת המצוות ‪ ,‬שהיוונים רצו לעקור מעם ישראל ש – שבת ‪ ,‬מ –‬
‫מילה ‪ ,‬ח – חודש‪.‬‬
‫לכן מאחלים אחד לשני "חנוכה שמח" ‪ ,‬שרמוזים בו שלושת‬
‫המצוות‪ ,‬שרצו היוונים לבטל מעם ישראל‪.‬‬
‫* למה דוקא ‪ 400‬פרסה ?‬
‫אומר היעב"ץ – מידת ארץ ישראל ‪ 400‬פרסה‪...‬‬
‫והעיון יעקב כותב‪ -‬היות וירושלים היא ליבה של ישראל‪ ,‬אז ברגע‬
‫שנעץ החזיר ציפורניו בחומה‪ ...‬זה כמו שנתת מכה באמצע הגוף‪ ,‬וכל‬
‫הגוף זז‪....‬‬
‫כותב אוצר המדרשים )חלק א( ‪ -‬היה שם משומד אחד בליעל‪ ,‬תתני‬
‫בן פחת שמו ‪ ,‬שהיה יועץ עצות רעות על ישראל‪ ,‬ואמר – כל זמן‬
‫שיקריבו קרבן של שחר וקרבן של בן הערביים‪ ,‬אינם נופלים בידם ‪.‬‬
‫עמדו ובטלום ‪....‬‬
‫אם ככה‪ ,‬היוונים ידעו את הכוח שיש לקרבן התמיד‪ ....‬גם אותו‬
‫מתיוון וגם אותו יווני כאן בגמרא‪ ,‬שתיהם ידעו את הכוח שיש‬
‫לקרבן התמיד‪ ,‬ונתנו את אותה עצה ‪,‬שעד שלא יבטלו את קרבן‬
‫התמיד‪ ,‬לא יצליחו להתגבר על ישראל‪...‬‬
‫השאלה שנשאלת היא – מה יש בקרבן התמיד‪ ,‬שאותו משומד ידע‪,‬‬
‫שאם יבטלו אותו‪ ,‬יצליחו לגבור על עם ישראל ?‬
‫למדנו מכאן‪ ,‬שיש לעם ישראל כוח מיוחד בזכות קרבן התמיד‪,‬‬
‫והיוונים נתנו את עיניהם באותו קרבן התמיד‪ ,‬ודרשו להפסיק אותו‪,‬‬
‫כדי לגבור עליהם‪.‬‬
‫אנחנו רוצים בע"ה‪ ,‬לעמוד על קרבן התמיד‪ ,‬ולנסות ולהבין ‪ ,‬מה‬
‫מונח בו‪:‬‬
‫אומרת הגמרא }מסכת מגילה ג‪ ,‬א‪-‬ב{ – המלאך הגיע ליהושע בן‪-‬נון‬
‫‪ ,‬ואמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם‬
‫תלמוד תורה אמר לו על איזה מהן באת אמר לו עתה באתי באתי על‬
‫ביטול תורה מיד }יהושע ח‪-‬ט{ וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק‬
‫אמר רבי יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה‪...‬‬
‫היות ובא אליו המלאך‪ ,‬ואמר לו שהוא תובע אותו‪ ,‬שאתמול הוא‬
‫ביטל תמיד של בין הערבים‪ ,‬ועכשיו הוא ביטל תלמוד תורה‪ ,‬אז הוא‬
‫בא אליו‪...‬‬
‫שואל תוספות – איפה זה כתוב בשאלת המלאך ?‬
‫אומר התוספות במקום – אמש בטלתם תמיד של בין הערבים‪ .‬קשה‬
‫אמאי בטלוהו בשלמא תלמוד תורה בטלו לפי שהיו צרים על העיר כל‬
‫ישראל אבל הכהנים אמאי לא היו מקריבים התמיד וי''ל לפי‬
‫שהארון לא היה במקומו כדאמר פרק הדר )עירובין דף סג‪ (:‬והכהנים‬
‫נושאין את הארון וא''ת והיכי משמע לישנא דקרא דבטלו התמיד‬
‫ותלמוד תורה ויש לומר דה''פ מדקאמר הלנו אתה הכי קאמר‬
‫בשביל תלמוד תורה באת דכתיב תורה צוה לנו אם לצרינו או בשביל‬
‫הקרבנות שמגינים עלינו מצרינו‪.‬‬
‫אומר כאן התוספות במקום‪ ,‬שכוחו של קרבן התמיד ‪ ,‬מגן על עם‬
‫ישראל מהאויבים‪.‬‬
‫אם הוא מגן על ישראל מהאויבים‪ ,‬עכשיו מובן‪ ,‬למה התכוון אותו‬
‫מתיוון‪ ,‬שאמר – אם אתם רוצים לגבור על ישראל‪ ,‬זה רק אם תבטלו‬
‫את קרבן התמיד‪.‬‬
‫את אותו יסוד‪ ,‬אמר מתיוון‪/‬יווני נוסף ‪ ...‬אומרת הגמרא }ב"ק פב‪,‬‬
‫סוטה מט‪ ,‬ב{ שמלכי חשמונאי ‪ ,‬רבו אחד עם השני‪ ...‬לאחד קראו‬
‫אריסטובלוס ‪ ,‬והשני קראו לו הורקנוס ‪...‬‬
‫אריסטובלוס היה מבפנים‪ ,‬והורקנוס היה מבחוץ ‪ ...‬מספרת הגמרא ‪,‬‬
‫שרצונו של הורקנוס היה לכבוש את ירושלים‪ ,‬ולמלוך במקום‬
‫אריסטובלוס ‪.‬‬
‫אומרת הגמרא – ָתּנוּ ַרבָּ נָן‪ :‬כְּ ֶשׁצָּ רוּ מַ לְ ֵכי בֵּ ית חַ ְשׁמוֹנַאי זֶה עַ ל זֶה‬
‫יסטוֹבְּ לוּס ִמבִּ ְפנִ ים‪ ,‬וּבְ כָ ל יוֹם וָיוֹם הָ יוּ‬
‫הָ יָה הו ְֹר ְקנוֹס ִמבַּ חוּץ וַאֲ ִר ְ‬
‫אם אנחנו רוצים ראיה נוספת לכך‪ ,‬אפשר להביא ראיה ממשנה‬
‫במסכת תענית }פרק ד‪ ,‬משנה ו{‪ ,‬שאומרת ‪:‬‬
‫חֲ ִמ ָשּׁה ְדבָ ִרים אֵ ְרעוּ אֶ ת אֲ בוֹתֵ ינוּ ְבּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשׂר בְּ תַ מּוּז וַחֲ ִמ ָשּׁה‬
‫בְּ ִת ְשׁעָ ה בְ אָב‪ְ .‬בּ ִשׁ ְבעָ ה עָ ָשׂר בְּ ַתמּוּז נִ ְשׁ ַתּבְּ רוּ הַ לּוּחוֹת‪ ,‬וּבָ ַטל הַ ָתּ ִמיד‪,‬‬
‫וְ הֻ בְ ְקעָ ה הָ עִ יר‪ ,‬וְ ָשׂ ַרף אַ פּו ְֹסטֹמוֹס אֶ ת ַהתּו ָֹרה‪ ,‬וְ הֶ ע ֱִמיד צֶ לֶם בַּ הֵ יכָ ל‪.‬‬
‫ָאָרץ‪ ,‬וְ חָ ַרב הַ בַּ יִ ת‬
‫בְּ ִת ְשׁעָ ה בְ אָב נִ גְ זַר עַ ל אֲ בוֹתֵ ינוּ ֶשׁ‪‬א יִ כָּ נְ סוּ ל ֶ‬
‫בָּ ִראשׁוֹנָה וּבַ ְשּׁנִ יָּ ה‪ ,‬וְ נִ לְ כְּ ָדה בֵ יתָ ר‪ ,‬וְ נ ְֶח ְר ָשׁה הָ עִ יר‪ִ .‬מ ֶשּׁנִּ כְ נַס אָב‪,‬‬
‫ְממַ ע ֲִטין ְבּ ִשׂ ְמחָ ה‪.‬‬
‫ישנו פיוט‪ ,‬שאומרים אותו בני עדות אשכנז בי"ז בתמוז‪ ,‬שמופיע‬
‫בקינות שאומרים בי"ז בתמוז‪ ,‬ושם נאמר כך‪:‬‬
‫‪ָ ...‬טפַ שׁ בְּ ִמ ְק ָדּ ֵשׁנוּ צַ ר הַ ַמּ ְשׁ ִמיד‪ .‬וְ נ ַֻטּל מֵ חָ תָ ן וְ כַ לָּה אֶ צְ עָ ָדה וְ צָ ִמיד‪ .‬יַעַ ן‬
‫כִּ עַ ְסנוּ‪ ‬נִ ַתּנּוּ לְ ַה ְשׁ ִמיד‪ .‬כִּ י ְבּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשׂר בְּ ַתמּוּז בּ ַֻטּל ַה ָתּ ִמיד‪ :‬כָּ לָה מֶ נּוּ‬
‫ָשׁבַ ח‪ .‬חַ ְרבּוֹ ָשׁלַף אוֹיֵב עָ לֵינוּ לָאֶ בַ ח‪ .‬לִ ְהיוֹת עוֹלְ לִ ים וְ יוֹנְ ִקים‬
‫כָּ ל הוֹד ו ֶ‬
‫מוּכָ נִ ים ל ֶַטּבַ ח‪ .‬כִּ י ְבּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשׂר בְּ ַתמּוּז בָּ ְטלוּ עוֹלָה ָוזָבַ ח‪ :‬מָ ַר ְדנוּ‬
‫לְ שׁוֹכֵן ְמעוֹנוֹת‪ָ .‬לכֵן נִ ְתפַּ זּ ְַרנוּ ְבּכָ ל ִפּנּוֹת‪ .‬נ ְֶהפַּ ‪ְ ‬מחוֹלֵנוּ לְ ִקינוֹת‪ .‬כִּ י‬
‫בְּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשׂר בְּ ַתמּוּז בָּ ְטלוּ ָק ְרבָּ נוֹת‪...‬‬
‫נשאלת השאלה – בשביל מה אתה מפייט כל כך הרבה ?! אתה יכל‬
‫לומר רק נִ ְתפַּ ַזּ ְרנוּ בְּ כָ ל ִפּנּוֹת‪ ,‬כִּ י ְבּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשׂר בְּ תַ מּוּז בָּ ְטלוּ ָק ְרבָּ נוֹת‪...‬‬
‫אם בטלו קרבנות‪ ,‬אז כולם בפנים‪ ...‬למה הוא מפרט את כל‬
‫הקרבנות ?‬
‫התשובה פשוט מאוד – עד שלא בוטל קרבן התמיד‪ ,‬לא בוטל כלום !‬
‫כי ברגע שיש תמיד‪ ,‬אז המקום היה מוגן‪.‬‬
‫מה אומרת המשנה ???‬
‫בְּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשׂר בְּ ַתמּוּז נִ ְשׁ ַתּבְּ רוּ הַ לּוּחוֹת‪ ,‬וּבָ ַטל הַ ָתּ ִמיד‪ ,‬וְ הֻ בְ ְקעָ ה הָ עִ יר‪...‬‬
‫כל זמן שהיה קרבן התמיד‪ ,‬העיר לא הובקעה ‪...‬‬
‫ברגע שבוטל התמיד ‪ ,‬באותו רגע‪ ,‬גם הובקעה החומה !‬
‫וכאן נשאלת השאלה – מה הכוח שיש לקרבן התמיד‪ ,‬שמגן על עם‬
‫ישראל ?‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪8‬‬
‫האמת היא‪ ,‬שהמדרש ילקוט שמעוני }פרשת בֹא ‪ ,‬אות קצ"א{ כותב ‪-‬‬
‫מי פורע לכם ממדי ‪ ,‬מרדכי ואסתר‪ ,‬מי פורע לכם מיוון ‪ ,‬בני‬
‫חשמונאי שהיו מקריבים שני תמידין בכל יום‪...‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬שהכוח של עם ישראל להתגבר על היוונים ‪ ,‬זה הכוח‬
‫של קרבן התמיד‪ ,‬והשאלה היא – מה מונח כאן‪ ,‬בקרבן התמיד ?‬
‫שאלתו של הספר חזון למועד )מאמרים לימי החנוכה(‬
‫כדי להסביר את הדברים‪ ,‬בואו נלמד קצת פסוקים בתורה‪ ,‬בפרשת‬
‫פינחס‪ ,‬ומזה נתחיל להבין מה זה קרבן התמיד‪ ,‬ובסוף נחבר אותו‪,‬‬
‫גם לימי החנוכה‪:‬‬
‫בפרשת פינחס‪ ,‬אומר הקב"ה למשה רבינו ‪ ,‬שהוא לא יכנס לארץ‬
‫ישראל‪...‬‬
‫משה רבינו חשב שהוא עתיד להיכנס לארץ ישראל‪ ,‬היות והקב"ה‬
‫אמר לו לתת את הנחלה לבנות צלופחד ‪ ...‬אמר משה רבינו "אם‬
‫הקב"ה מצוה אותי לתת נחלה לבנות צלופחד‪ ,‬אולי הכוונה שאני‬
‫אזכה להיכנס לארץ ישראל"‪ ....‬והקב"ה אומר למשה ‪ -‬לא‬
‫אָרץ אֲ ֶשׁר‬
‫‪}....‬במדבר כז‪ ,‬יב{ ‪ֲ ...‬עלֵה אֶ ל הַ ר הָ עֲבָ ִרים הַ זֶּה ְוּראֵ ה אֶ ת הָ ֶ‬
‫נָתַ ִתּי לִ בְ נֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל }יג{ וְ ָר ִאיתָ ה אֹתָ הּ וְ נֶאֱ ַס ְפ ָתּ אֶ ל עַ מֶּ י‪ ‬גַּם אָ ָתּה‬
‫אָחי‪‬‬
‫כַּ אֲ ֶשׁר נֶאֱ ַסף אַהֲ רֹן ִ‬
‫מיד אחרי שמשה רבינו שומע‪ ,‬שהוא עתיד לא להיכנס לארץ‬
‫ישראל‪ ...‬למרות שזו לא פעם ראשונה‪ ,‬שהוא שמע את זה‪ ...‬הרי‬
‫בנבואה של אלדד ומידד ‪ ,‬הוא שמע את זה "משה מת ויהושע‬
‫מכניס"‪ ...‬אבל עכשיו הוא שמע את זה‪ ,‬מפי הגבורה‪...‬‬
‫מיד מבקש משה רבינו בקשה מהקב"ה ‪} -‬טז{ יִ ְפקֹד ה' אֱ ‪‬הֵ י ָהרוּחֹת‬
‫לְ כָ ל בָּ ָשׂר ִאישׁ עַ ל הָ עֵ ָדה – בבקשה רבינו של עולם‪ ,‬תמנה מישהו‬
‫שינהיג את עם ישראל‪...‬‬
‫אומר רש"י ‪ -‬יפקד ה'‪ .‬כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת‬
‫צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדלתי‪.‬‬
‫אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כך עלתה במחשבה לפני‪ ,‬כדאי הוא‬
‫יהושע לטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל‪ .‬וזהו שאמר שלמה‬
‫)משלי כז‪ ,‬יח( נצר תאנה יאכל פריה‪.‬‬
‫משה רבינו היה בטוח שבניו ירשו אותו ‪ ,‬אבל אמר לו הקב"ה שלא‬
‫כך‪ ,‬אלא יהושע בן נון ירש אותו ‪.‬‬
‫יר ֶשׁנָּה ‪ -‬איך אדע שאני‬
‫בברית בין הבתרים }טו‪ ,‬ח{ בַּ מָּ ה אֵ ַדע כִּ י ִא ָ‬
‫ארש את הארץ הזאת ?‬
‫אמר לו הקב"ה ‪ְ -‬קחָ ה לִ י עֶ גְ לָה ְמשֻׁ לּ ֶֶשׁת וְ עֵ ז ְמשֻׁ לּ ֶֶשׁת וְ אַיִ ל ְמשֻׁ לָּשׁ‬
‫וְ תֹר וְ גוֹזָל‬
‫אומר רש"י במקום ‪ -‬עגלה משלשת‪ .‬שלשה עגלים‪ ,‬רמז לשלשה‬
‫פרים פר יום הכפורים‪ ,‬ופר העלם דבר של צבור‪ ,‬ועגלה ערופה‪ :‬ועז‬
‫משלשת‪ .‬רמז לשעיר הנעשה בפנים‪ ,‬ושעירי מוספין של מועד‪ ,‬ושעיר‬
‫חטאת יחיד‪ :‬ואיל משלש‪ .‬אשם ודאי‪ ,‬ואשם תלוי‪ ,‬וכבשה של חטאת‬
‫יחיד‪ :‬ותור וגוזל‪ .‬תור ובן יונה‪.‬‬
‫יר ֶשׁנָּה –‬
‫אומר האזנים לתורה – אברהם אבינו ששאל בַּ מָּ ה אֵ ַדע כִּ י ִא ָ‬
‫איך ארש את ארץ ישראל ?‬
‫מה אמר לו הקב"ה ?‬
‫בעזרת קרבנות‪ ,‬אתה תירש את ארץ ישראל !‬
‫הדברים מפורשים יותר בגמרא }מסכת תענית כז‪ ,‬ב{ ‪ -‬א''ר יעקב בר‬
‫אחא אמר רב אסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר‬
‫}בראשית טו‪-‬ב{ ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה אמר אברהם‬
‫רבש''ע שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול‬
‫וכדור הפלגה א''ל לאו אמר לפניו רבש''ע הודיעני במה אירשנה‬
‫א''ל }בראשית טו‪-‬ט{ קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו' אמר‬
‫לפניו רבש''ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית‬
‫המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר‬
‫קרבנות בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום‬
‫לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם ‪.‬‬
‫פירוש הדבר – אמר הקב"ה ‪ ,‬אם אין קרבנות בפועל‪ ,‬כל העוסק‬
‫בתורת חטאת‪ ,‬כאילו הקריב חטאת ‪ ...‬כל העוסק בתורת עולה‪,‬‬
‫כאילו הקריב עולה‪ ....‬ולא אאבד אותם כו דור המבול ודור הפלגה ‪,‬‬
‫והכל בזכות הקרבנות‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אומר האזנים לתורה – עכשיו תבין טוב מאוד‪ .‬יהושע עתיד‬
‫להכניס אותם לארץ ישראל‪ ,‬בזכות הקרבנות‪ ,‬כפי שהשיב הקב"ה‬
‫לאברהם אבינו בברית בין הבתרים‪.‬‬
‫אם ככה ‪ ,‬אומר הקב"ה למשה רבינו "אני ממנה את יהושע בן‪-‬נון‬
‫לרשת את מקומך‪ ,‬והוא עתיד להנחיל את ארץ ישראל לעם ישראל‪,‬‬
‫בזכות הקרבנות" ‪ ...‬לכן ציוה הקב"ה על מינוי יהושע בן‪-‬נון‪ ,‬מיד‬
‫לאחר פרשת הקרבנות‪.‬‬
‫מיד לאחר מכן ‪ ,‬מופיע בפרשת פינחס‪ ,‬הציווי על הקרבנות ‪:‬‬
‫עד כאן דברי הספר אזנים לתורה‪.‬‬
‫}ב{ צַ ו אֶ ת בְּ נֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל וְ אָמַ ְר ָתּ אֲ ל ֵֶהם אֶ ת ָק ְרבָּ נִ י ל ְַח ִמי לְ ִא ַשּׁי ֵריחַ‬
‫נִ יח ִֹחי ִתּ ְשׁ ְמרוּ לְ ַה ְק ִריב לִ י ְבּמוֹעֲדוֹ הקרבן הראשון שמדובר‪ ,‬הוא‬
‫קרבן התמיד‪.‬‬
‫בספרי‪ ,‬מופיע המדרש שמביא רש"י‪ ,‬עם תוספת מאד חשובה‪ ,‬שרש"י‬
‫לא מביא אותה‪ ...‬נקרא את הספרי בפנים‪:‬‬
‫אומר רש"י במקום ‪ -‬צו את בני ישראל‪ .‬מה אמור למעלה )כז‪ ,‬טז(‬
‫יפקד ה'‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שאתה מצוני על בני‪ ,‬צוה את‬
‫בני עלי‪ .‬משל לבת מלך שהיתה נפטרת מן העולם והיתה מפקדת‬
‫לבעלה על בניה‪ ,‬אמר לה המלך‪ ,‬עד שאת מצוה אותי על בניך‪ ,‬צווי‬
‫את בניך שישמעו בקולי ‪.‬‬
‫משל למה הדבר דומה ? למלך שהיתה אשתו נפטרת‪ ,‬והיתה מפקדתו‬
‫על בניה‪ .‬אמרה לו‪ ,‬בבקשה היזהר בבני ‪.‬‬
‫אמר לה‪ ,‬עד שאת פוקדת אותי על בני‪ ,‬פקדי על בני‪ ,‬שלא ימרדו בי‬
‫ולא ינהגו בי מנהג של ביזיון ‪ .‬כך אמר הקב"ה למשה ‪ ,‬עד אתה פוקד‬
‫אותי על בני‪ ,‬פקוד קודם בני‪ ,‬שלא ינהגו בי מנהג ביזיון ‪ ,‬ושלא ימירו‬
‫את כבודי באלהי נכר‪.‬‬
‫לכן נסמך ענין יהושע בן נון לענין הקרבנות ‪ ...‬שהקב"ה אומר למשה‬
‫– לפני שאתה אומר יִ ְפקֹד ה' אֱ ‪‬הֵ י הָ רוּחֹת לְ כָ ל בָּ ָשׂר ִאישׁ עַ ל הָ עֵ ָדה‬
‫‪ ...‬תגיד לעם ישראל‪ ,‬שיעשו את הקרבנות !‬
‫הקב"ה אומר למשה רבינו – עד שאתה אומר לי למנות מנהיג‬
‫במקומך‪ ,‬ואתה מבקש ממני לדאוג לבניך‪ ...‬קודם תגיד לבניך שידאגו‬
‫לי ושלא יעבדו עבודה זרה !‬
‫עד כאן דברי רש"י הקדוש‪ ,‬שמקורם בספרי ‪.‬‬
‫פירוש הדבר‪ ,‬שפרשת הקרבנות שבאה לאחר מינוי יהושע‪ ,‬באה‬
‫לעקור את העבודה זרה !‬
‫בספר אזנים לתורה‪ ,‬הוא מנסה לבאר למה דוקא ציוה הקב"ה על‬
‫שמירת הקרבנות קודם ‪ ,‬בסמוך למשיחת יהושע בן‪-‬נון‪.‬‬
‫אומר האזנים לתורה‪ ,‬לגאון ר' זלמן סורוצקין ‪ ,‬שהסיבה שבחר‬
‫לצוות הקב"ה דוקא על המצוה הזאת ‪ ,‬כי אברהם אבינו‪ ,‬שאל‬
‫אומר המהרש"א מבלזן – זה גם מדוקדק טוב מאוד‪ ,‬עפ"י הרמב"ם‬
‫)מורה נבוכים(‪ ,‬שאומר שהציווי לעשיית הקרבנות בא ‪ ,‬כדי לעקור את‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪8‬‬
‫הרצון של עם ישראל‪ ,‬להקריב קרבנות לעבודה זרה‪ ...‬אמר הקב"ה‪,‬‬
‫תעתיקו את רצונכם‪ ,‬ותקריבו קרבנות בשבילי‪.‬‬
‫הרמב"ן‪ ,‬בתחילת חומש ויקרא‪ ,‬מביא את דברי הרמב"ם הללו ‪,‬‬
‫ודוחה את דבריו ומוכיח‪ ,‬שהקרבנות הם לא רק בשביל לבטל את‬
‫העבודה זרה‪ ,‬אלא יש להם מטרה בפני עצמה‪.‬‬
‫הייתם מקריבין לי שתי פעמים ביום‪ :‬את הכבש אחד תעשה בבקר‬
‫וגו'‪ ,‬וגלוי וידוע לפני שבית המקדש עתיד ליחרב ומכאן ואילך אי‬
‫אתם יכולין להקריב קרבנות‪ ,‬אלא מבקש אני תמורתן של קרבנות‪,‬‬
‫שמע ישראל בבקר שמע ישראל בערב‪ ,‬ועולה לפני יותר מכל‬
‫הקרבנות‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬שחז"ל ממשילים את קריאת שמע ישראל‪ ,‬שזה ייחוד ה'‪,‬‬
‫לקרבן התמיד‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬הקב"ה מצוה אותם שלא יעבדו לאלהי נכר‪.‬‬
‫אז קרבן התמיד יש לו שני דברים‪:‬‬
‫בא המלבי"ם )פרשת פינחס( ושואל – איזה משמעות יש לקרבנות ‪,‬‬
‫לעקור את אלהי הנכר‪ ,‬ומדוע את סדר הקרבנות בפרשת פינחס‪,‬‬
‫התורה פותחת בקרבן התמיד ? מה יש בקרבן התמיד ?‬
‫א' כל ‪ ,‬לעקור את ענין עבודה זרה‪.‬‬
‫ב' כל ‪ ,‬שזה כנגד 'שמע ישראל'‪ ,‬שזה ייחוד ה'‪.‬‬
‫אומר המלבי"ם תשובה נפלאה ביותר – פירוש ענין סמיכות פרשת‬
‫התמיד להנאמר למעלה מפני שהתמיד היה בא לבטל עבודת‬
‫השמש‪ ,‬שהיו משתחוים ועובדים את השמש פעמים ביום‪ ,‬בזרוח‬
‫השמש ובין הערבים בעת השקיעה‪ ,‬עבודת הבקר היה פונה למזרח‬
‫ועבודת בין הערבים היה פונה למערב‪ ,‬וצוה ה' להקריב לפניו שני‬
‫התמידים ותהיה שחיטת תמיד של שחר על קרן צפונית מערבית‬
‫ושל בין הערבים על קרן צפונית מזרחית‪ ,‬הפך עבודת השמש‪.‬‬
‫וידוע מה שאמרו חז"ל שאם היה משה נכנס לארץ היה מבטל יצרא‬
‫דעבודה זרה ולא היה צריך לעבודת התמיד‪,‬‬
‫וכיון שבקש שיפקוד ה' איש על העדה ונתמנה יהושע שהיה ענינו‬
‫להנהיג ענינים במלחמות ובצרכיהם ולא היה בכחו לבטל יצרא‬
‫דעבודה זרה אמר שיפקוד את בניו שלא ימירו את כבודו באלהי‬
‫הנכר‪ ,‬ולצורך זה צוה פרשת התמיד‪ ,‬ועל זה אמרו וכן הוא אומר כי‬
‫אביאנו אל האדמה וגו' ופנה אל אלהים אחרים‪ ,‬שאמר שם‪ ,‬הנך‬
‫שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ כי אם‬
‫היה משה חי לא היה בא לידי כך‪.‬‬
‫לשון הרב להסביר – יוצא שבכוחו של יהושע בן‪-‬נון‪ ,‬לא היה‬
‫האפשרות לעקור את העבודה זרה‪ ,‬ואם ככה‪ ,‬יביאו קרבן התמיד‪,‬‬
‫והוא יעקור את המושג של עבודה זרה !‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬נלך עוד שלב אחד‪:‬‬
‫פרשת קרבן התמיד נפתחת ‪ -‬אֶ ת ָק ְרבָּ נִ י ַל ְח ִמי לְ ִא ַשּׁי ֵריחַ נִ יח ִֹחי‬
‫ִתּ ְשׁ ְמרוּ לְ הַ ְק ִריב לִ י בְּ מוֹעֲדוֹ‪...‬‬
‫מה זה אֶ ת ָק ְרבָּ נִ י ל ְַח ִמי ? וכי הקב"ה אוכל לחם ?!‬
‫בא הנציב‪ ,‬ואומר ‪ָ -‬ק ְרבָּ נִ י ל ְַח ִמי‪ ,‬הכוונה להלחמה עם הקב"ה‪ .‬אם‬
‫אתה מביא קרבן התמיד‪ ,‬אתה נעשה מולחם עם הקב"ה‪.‬‬
‫מה הכוונה "נעשה מולחם" ?‬
‫אומר הנציב דבר נפלא ביותר – הנשמה לא יכולה להתקיים בלי גוף‪.‬‬
‫אם אדם יפסיק לאכל ‪ ,‬מה תהיה התוצאה ?‬
‫האדם ימות‪ ,‬ואז הנשמה תפרח ‪ ...‬אז מה נותן כוח לנשמה‪ ,‬להיות‬
‫בתוך הגוף ?‬
‫האוכל !‬
‫אומר הנציב – לכן קוראים ללחם בשמו‪ ,‬כי הלחם 'מלחים' ‪ ,‬את‬
‫הגוף עם הנשמה‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬חשבתי אולי לומר‪:‬‬
‫הרוקח מביא‪ ,‬שבחמישה דברים שגזרו‪ ,‬שיש בהם כרת‪ ,‬הציווי הוא‪,‬‬
‫שחייבו אותם לעבוד עבודה זרה ‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אומר הקב"ה ‪ -‬אֶ ת ָק ְרבָּ נִ י ל ְַח ִמי ‪ ...‬אם אתה מביא קרבן‬
‫התמיד‪ ,‬אתה נעשה מולחם איתי‪ ,‬אתה נעשה מחובר איתי‪.‬‬
‫על מה נאמר עוד‪ ,‬שאם עושים אותו‪ ,‬הוא נעשה מולחם לקב"ה ?‬
‫איפה מצאנו‪ ,‬שחייבו אותם לעבוד עבודה זרה ?‬
‫אולי בעצם עקירת קרבן התמיד‪ ,‬שזה הדבר הראשון שמביא הרוקח‬
‫– "חייבו אותם לעבוד עבודה זרה‪ ,‬ולכתוב על קרן השור "אין לנו‬
‫חלק באלהי ישראל" ‪.‬‬
‫עצם זה שביטלו את קרבן התמיד‪ ...‬ביטולו‪ ,‬הוא חלק מעבודה זרה !‬
‫מביא המלבי"ם‪ ,‬שקרבן התמיד עוקר עבודה זרה‪ ...‬ואם אתה לא‬
‫מקריב קרבן התמיד‪ ,‬אז יוצא שאתה משריש עבודה זרה‪!...‬‬
‫זה היה רצונם של היוונים‪ ,‬להשריש עבודה זרה בעם ישראל‪.‬‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬עוד נקודה אחת‪ ,‬לפני שנתחיל לחבר קצוות‪:‬‬
‫בילקוט שמעוני )פרשת ואתחנן‪ ,‬רמז תתל"ה( על הפסוק }דברים ו‪ ,‬ד{‬
‫ְשׁמַ ע יִ ְשׂ ָראֵ ל ה' אֱ ‪‬הֵ ינוּ ה' אֶ חָ ד‪.‬‬
‫משל לחכם שהיה לו בן והיה מעלה לו שתי סעודות בכל יום‪ ,‬אחת‬
‫בבקר ואחת בערב‪ .‬אחר ימים ראה החכם את בנו שהעני‪ ,‬ולא היה‬
‫יכול לעשות כשם שהיה למוד‪ .‬קרא לו אביו וא"ל‪ :‬בני‪ ,‬יודע אני שאין‬
‫בך כח לאותן שתי סעודות שהיית מביא לי‪ ,‬איני מבקש ממך אלא‬
‫שתהא שומע אותי דורש בבית הכנסת ב' פעמים והוא ערב לי כאותן‬
‫שתי סעודות שהיית מעלה לי‪ .‬כך אמר הקב"ה לישראל‪ :‬לשעבר‬
‫אומרת הגמרא }מסכת חגיגה יד‪ ,‬א{ ‪ -‬כל משען לחם אלו בעלי תלמוד‬
‫שנאמר }משלי ט‪-‬ה{ לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי‪.‬‬
‫אומרת הגמרא – אחד שלומד גמרא‪ ,‬הוא נעשה מחובר לקב"ה!‬
‫אם ככה רבותי‪ ,‬יש אפשרות להיות מולחם לקב"ה‪ ,‬או בעזרת קרבן‬
‫התמיד‪ ,‬או בלימוד של גמרא‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬נחזור בחזרה‪ ,‬למה שאמר המלאך ליהושע בן נון ‪:‬‬
‫אומר המלאך ליהושע בן‪-‬נון ‪ -‬אמש בטלתם תמיד של בין הערבים‬
‫ועכשיו בטלתם תלמוד תורה יש לך שתי אפשרויות להיות מולחם עם‬
‫הקב"ה‪ ,‬או בתורה או בקרבן התמיד‪ ...‬אז עכשיו אין לך לא את זה‪,‬‬
‫ולא את זה‪ ,‬אז אתה חשוף לסכנה של אויבים !‬
‫פירוש הדבר – שתי דברים מגינים על עם ישראל‪ ,‬תורה וקרבן‬
‫התמיד‪ .‬אם אין לך קרבן התמיד‪ ,‬אז יש לך תורה‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬הבנו דבר נפלא ‪:‬‬
‫שתי הדברים הללו‪ ,‬תורה וקרבן התמיד‪ ,‬מגינים על עם ישראל‪,‬‬
‫ונעשים מחוברים איתם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪8‬‬
‫כשהיוונים רוצים לעקור אותנו מהקב"ה "אין לכם חלק באלהי‬
‫ישראל" ‪ ,‬אז מה הם עושים ?‬
‫שואל הבן‪-‬יהוידע – אבל את הכפפה הוא לבש ביד ימין‪ ,‬למה הורידו‬
‫לו את יד שמאל ?‬
‫מבטלים קרבן התמיד‪ ,‬ומנסים להשכיח את התורה !‬
‫ואומר – הוא הלביש בעזרת יד שמאל‪ ,‬את יד ימין‪ ,‬ולכן זה סייע לו‬
‫בדבר‪ ,‬אז הורידו לו גם אותה ‪ .‬עד כאן דברי הגמרא‪.‬‬
‫אמרו היוונים ‪ -‬אם אין להם קרבן התמיד‪ ,‬ואין להם תורה‪ ,‬אז הם‬
‫כבר לא מולחמים עם הקב"ה‪ ,‬ואז נוכל להילחם בהם‪.‬‬
‫רבותי‪ ,‬אני לא מבין את הגמרא הזאת‪....‬‬
‫זו מעלת קרבן התמיד‪ ,‬וזו מעלת התורה הקדושה‪.‬‬
‫יושבים מלך ומלכה‪ ,‬ורוצים להזמין ארוחת צהריים מהטבח‬
‫המקומי‪" ...‬מה יותר טוב‪ ,‬בשר של עז‪ ,‬או בשר של כבש?"‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬נוכל ללכת בע"ה‪ ,‬לשלב הבא‪} :‬מובא בהרחבה בפרשת‬
‫פינחס תשע"ב{‬
‫למה הוויכוח ?! תזמין גם את זה וגם את זה‪ ...‬מה חסר כסף בבית‬
‫המלוכה ?!‬
‫בספר תכלת מרדכי )פרשת פינחס( ‪ ,‬של המהרש"א מבלזן‪ ,‬הוא מביא‬
‫גמרא מאוד מעניינת‪ ,‬שדרכה בע"ה‪ ,‬נוכל להתחבר לחנוכה‪.‬‬
‫רוצים לברר מה יותר טוב‪ ...‬את מי שואלים ???‬
‫אומרת הגמרא }מסכת פסחים נז‪ ,‬א{ ‪ -‬תנו רבנן ארבע צווחות צוחה‬
‫עזרה ראשונה צאו מכאן בני עלי שטימאו היכל ה' ועוד צווחה צא‬
‫מיכן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים‬
‫זה היה בזמן שמלכות בית חשמונאי שלטה בירושלים‪ ,‬ויששכר איש‬
‫כבר ברקאי היה כהן גדול באותה תקופה‪ .‬מה הוא עשה ?‬
‫דהוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה היה עובד בעזרה‪ ,‬כאשר ידיו‬
‫היו מכוסות בכפפות‪.‬‬
‫שואלת הגמרא ‪ -‬מאי סלקא ביה ביששכר איש כפר ברקאי מה‬
‫העונש שהוא קיבל‪ ,‬שעבד עם כפפות ?‬
‫אומרת הגמרא ‪ -‬אמרי מלכא ומלכתא ) רש"י – ממלכי בית חשמונאי(‬
‫הוו יתבי המלך והמלכה ישבו יום אחד‪ ,‬לשתות כוס קפה ‪ ,‬יש להם‬
‫דיון אסטרטגי בינלאומי – איזה דבר יותר טוב‪ ,‬לאכל גדי או לאכל‬
‫כבש מלכא אמר גדיא יאי המלך אמר לדעתי גדי יותר טוב ומלכתא‬
‫אמרה אימרא יאי והמלכה אמרה‪ ,‬לדעתי כבש יותר טוב‪ .‬אמרו מאן‬
‫מוכח כהן גדול דקא מסיק קרבנות כל יומא מי יכריע בסוגיה הקשה‬
‫? הכהן הגדול – יששכר כפר ברקאי‪ ,‬והוא יכריע‪.‬‬
‫קראו לו‪ ,‬ושאלו אותו‪ ...‬אתא איהו אחוי בידיה אי גדיא יאי הרים‬
‫את ידו ואמר – בטח כבש !!!‬
‫שאל אותו המלך – למה ?‬
‫אמר לו – הקב"ה על הבוקר‪ ,‬אומר }שמות כט‪ ,‬לט{ אֶ ת הַ כֶּ בֶ שׂ הָ אֶ חָ ד‬
‫ֲשׂה בַ בּ ֶֹקר‪ ...‬ואם מה הוא מסיים את היום? וְ אֵ ת הַ כֶּ בֶ שׂ הַ ֵשּׁנִ י‬
‫ַתּע ֶ‬
‫ֲשׂה בֵּ ין הָ עַ ְרבָּ יִ ם‬
‫ַתּע ֶ‬
‫אם מלכו של עולם פותח את הבוקר ‪ ,‬בקרבן התמיד של שחר‪ ,‬בכבש‪,‬‬
‫ומסיים את היום בקרבן של בין הערבים ‪ ,‬אז ודאי שכבש יותר טוב‬
‫!!!‬
‫אמר מלכא הואיל ולא הוי ליה אימתא דמלכותא ניפסקו לימיניה‬
‫היות והמלך אמר שגדי יותר טוב‪ ,‬ויששכר כפר ברקאי הרים את ידו‪,‬‬
‫ואמר שכבש יותר טוב‪ ,‬אז הוא פגע בכבוד המלך ‪ ,‬ציוה המלך להוריד‬
‫את ידו הימנית‪.‬‬
‫יהב שוחד ופסקיה לשמאליה – אמר יששכר כפר ברקאי לצו של‬
‫המלך – תעשה טובה‪ ,‬לא את יד ימין‪ ,‬יש לי עליה שעון‪ ,‬קח מעטפה‬
‫זה בשבילך‪ ,‬ותוריד לי את היד השמאלית‪ .‬הוריד לו את יד שמאל‪.‬‬
‫שמע מלכא ופסקיה לימיניה יום אחד הולך המלך ברחוב‪ ,‬רואה‬
‫אותו עם פרוטזה ביד שמאל‪ ,‬ויד ימין מתפקדת ‪ .‬אמר לו – בֹא רגע‬
‫לכאן‪ ,‬אני אמרתי שיורידו לך את יד ימין ‪ ,‬איך היא נשארה ??‬
‫אתה יודע‪ ...‬היתה טעות ‪☺ ..‬‬
‫טעות ?! תורידו לו גם את יד ימין ! אז הורידו לו גם את ימין וגם את‬
‫שמאל‪.‬‬
‫אמר רב יוסף בריך רחמנא דאשקליה ליששכר איש כפר ברקאי‬
‫למיטרפסיה מיניה בהאי עלמא ברוך הוא הקב"ה‪ ,‬שתבע את העונש‬
‫מיששכר כפר ברקאי‪ ,‬כאן בעולם הזה‪ ,‬ולא חיכה עם העונש שלנו‬
‫לעתיד לבוא‪ .‬זה העונש שהוא קיבל‪ ,‬על זה שהוא לבש כפפה בזמן‬
‫הקרבת הקרבנות‪.‬‬
‫את הכהן הגדול ?! מה הוא אוכל את כל הקרבנות שהוא שוחט ?!‬
‫למה דוקא אותו אתם שואלים ???‬
‫שואלים אותו‪ ...‬והוא גם אומר תשובה – "בטח שכבש יותר טוב !!! "‬
‫תגיד‪ ,‬מה אתה אומר שכבש יותר טוב ?! אתה יודע שהמלך והמלכה‬
‫מתווכחים ‪ ,‬תהיה דיפלומט ‪ ,‬אתה הולך להסתבך עם המלך ???‬
‫תשלח אותו לטבח‪ ,‬שהוא יגיד לו מה יותר טוב !‬
‫זו שאלתו של המהרש"א מבלזן‪ ,‬על דברי הגמרא‪.‬‬
‫אומר המהרש"א מבלזן – בֹא ואסביר לך‪ ,‬על מה התנהל הוויכוח‪...‬‬
‫הגמרא )מסכת שבת פח‪ ,‬א( אומרת – אמר רבי אלעזר בשעה‬
‫שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה‬
‫לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו איך מלאכי השרת‬
‫משתמשים בו דכתיב )תהילים קג‪-‬כ( ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי‬
‫דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע ‪.‬‬
‫רבה ישב ולמד‪ ,‬והיו אצבעותיו מקופלות ‪ ,‬הם כנראה נגעו בחפץ חד‪,‬‬
‫ונחתכו לו האצבעות‪ .‬עבר שם צדוקי אחד‪ ,‬וראה כיצד דם נוטף‬
‫מהאצבעות של רבה‪.‬‬
‫מה הוא אמר לו ? עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי‬
‫בפחזותייכו קיימיתו ברישא אתם עם פזיז‪ ,‬שהקדמתם את הפה‬
‫שלכם לאוזן‬
‫איבעי' לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו הייתם‬
‫צריכים להקדים נשמע לנעשה ולא להיפך‪.‬‬
‫קודם כל ‪ ,‬הייתם צריכים לשמוע‪ ,‬אם כן תקבלו‪ ,‬ואם לא ‪ ,‬לא‬
‫תקבלו‪.‬‬
‫אמר לו רבה אנן דסגינן בשלימותא אנחנו הולכים בתמימות כתיב בן‬
‫)משלי יא‪-‬ג( תומת ישרים תנחם‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אומר המהרש"א מבלזן‪ ,‬בספרו תכלת מרדכי – היהודים‬
‫הקדימו פה‪ ,‬לאוזן‪ .‬אומות העולם‪ ,‬הקדימו אוזן לפה‪.‬‬
‫איפה זה בא לידי ביטוי ?‬
‫אומרת הגמרא }מסכת בכורות{ ‪ -‬כאשר אתה רוצה לפסול בכור‪ ,‬לפני‬
‫שהוא יצא מרחם אמו‪ ,‬אתה יכל להטיל בו מום‪ .‬אחרי שהוא יצא‬
‫החוצה‪ ,‬אסור לך להטיל בו מום‪ ...‬אם זה גדי‪ ,‬אתה עושה לו חור‬
‫באוזן‪ ,‬ואם זה גדי‪ ,‬אתה עושה לו חור בשפתים‬
‫אומר רש"י במקום ‪ -‬כי הגדי מוציא קודם את האוזן‪ ,‬והשֹה מוציא‬
‫קודם את השפתיים‪.‬‬
‫אם ככה יוצא‪ ,‬אומר התכלת מרדכי – אומות העולם‪ ,‬מוציאים קודם‬
‫אוזן‪ ,‬ואם ככה‪ ,‬למי הם דומים ???‬
‫לגדי‪.‬‬
‫ועם ישראל‪ ,‬שקודם אומר נעשה ואחר כך נשמע‪ ,‬למי הוא דומה ?‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪8‬‬
‫יוצא‪ ,‬שהאוזן ראשונה מסמל את הגדי‪ ,‬ואילו הוצאת הפה ראשונה‪,‬‬
‫מסמלת את הכבש‪.‬‬
‫אומרים חז"ל במדרש }ויקרא רבה‪ ,‬פרשה ב‪ ,‬אות יא{ – קרבן‬
‫התמיד‪ ,‬מזכיר את עקידת יצחק ְבּ ָשׁעָ ה ֶשׁעָ ַקד אַבְ ָרהָ ם אָבִ ינוּ אֶ ת‬
‫יִ צְ חָ ק בְּ נוֹ ִה ְת ִקין הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא ְשׁנֵי כְ בָ ִשׂים‪ ,‬אֶ חָ ד ֶשׁל ַשׁחֲ ִרית‬
‫וְ אֶ חָ ד ֶשׁל עַ ְרבִ ית‪ ,‬וְ כָ ל כָּ ‪ ‬לָמָּ ה‪ֶ ,‬שׁ ְבּ ָשׁעָ ה ֶשׁהָ יוּ יִ ְשׂ ָראֵ ל ַמ ְק ִריבִ ין ָתּ ִמיד‬
‫עַ ל גַּבֵּ י ַה ִמּזְ בֵּ חַ וְ קו ִֹרין אֶ ת ַה ִמּ ְק ָרא הַ זֶּה צָ ֹפנָה לִ ְפנֵי ה'‪ ,‬זוֹכֵר הַ ָקּדוֹשׁ‬
‫אָרץ‪ ,‬בֵּ ין גּוֹי‬
‫ידנִ י עָ לַי אֶ ת ַה ָשּׁמַ יִ ם וְ אֶ ת הָ ֶ‬
‫בָּ רוּ‪ ‬הוּא ע ֲֵק ַדת יִ צְ חָ ק‪ְ ,‬מעִ ַ‬
‫בֵּ ין יִ ְשׂ ָראֵ ל בֵּ ין ִאישׁ בֵּ ין ִא ָשּׁה בֵּ ין עֶ בֶ ד בֵּ ין אָמָ ה‪ ,‬קו ִֹרין אֶ ת הַ ִמּ ְק ָרא‬
‫הַ זֶּה‪ ,‬צָ ֹפנָה לִ ְפנֵי ה'‪ ,‬זוֹכֵר הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא ע ֲֵק ַדת יִ צְ חָ ק‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר‪:‬‬
‫צָ ֹפנָה לִ ְפנֵי ה'‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אומר התכלת מרדכי ‪:‬‬
‫למה זה מכיר את עקידת יצחק ?!‬
‫יושבים המלך והמלכה לארוחת בוקר‪ ,‬יש להם דיון ‪ -‬כאשר מלך‪,‬‬
‫מצוה דבר מסוים‪ ,‬האם הנתינים שמצויים תחתיו‪ ,‬יכולים להגיד לו ‪-‬‬
‫קודם נשמע מה אתה אומר‪ ,‬ואז נחליט אם אנחנו מקבלים את זה או‬
‫לא ‪....‬או שאנשים שנמצאים תחת מלך‪ ,‬והמלך אומר דבר מסוים‪,‬‬
‫צריכים לשמוע מה שהוא אומר‪ ,‬גם אם לא מבינים‪.‬‬
‫כי הראשון שאמר "נעשה ונשמע" ‪ ,‬היה אברהם אבינו‪ ,‬שעקד את בנו‬
‫על גבי המזבח !‬
‫דומה לשׂה – לכבש‪.‬‬
‫עם ישראל אמר "נעשה ונשמע" – ככבשים‪ ,‬ואומות העולם אמרו‬
‫"נשמע ונעשה" – כעיזים ‪.‬‬
‫אמר המלך – גדי ‪ ,‬יותר טוב‪.‬‬
‫הם לא שאלו לגבי סטייק של גדי‪ ,‬או סטייק של כבש‪ ,‬מה יותר טוב‪.‬‬
‫זה לא דיון אצלהם ‪.‬‬
‫הם דנים האם נכון‪ ,‬מה שאמרו אומות העולם – קודם כל נשמע‪,‬‬
‫ואחר‪-‬כך נעשה‪ ,‬או שאמרו ישראל – נכון‪ ,‬נעשה ונשמע‪.‬‬
‫המלך טען – גדי‪ .‬למה גדי יותר טוב ?‬
‫אברהם אבינו לא שואל שום שאלות !‬
‫אומר המדרש }שוחר טו בתהילים{ – לקח הקב"ה את הר המוריה‪,‬‬
‫ושם אותו על הר סיני‪.‬‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬למדנו מכאן יסוד – קרבן התמיד של שחר‪ ,‬ושל‬
‫בין הערבים‪ ,‬זה קרבן שהקב"ה מבקש לזכור בכל יום ‪ ,‬שמזכיר את‬
‫עקידת יצחק ואת קבלת התורה‪.‬‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬אולי יש לנו כאן פשט לגבי חנוכה‪:‬‬
‫כי הגדי קודם כל שומע‪ ,‬ואחר‪-‬כך עושה‪ ,‬וזה מה שאמרו אומות‬
‫העולם – נשמע ונעשה‪.‬‬
‫אָדם‬
‫המשנה בפרקי אבות אומרת }משנה יד{ ‪ -‬הוּא הָ יָה אוֹמֵ ר‪ ,‬חָ בִ יב ָ‬
‫אשׁית‬
‫ֶשׁנִּ בְ ָרא ְבּצֶ לֶם‪ִ .‬חבָּ ה יְ תֵ ָרה נו ַֹדעַ ת לוֹ ֶשׁנִּ בְ ָרא בְּ צֶ לֶם‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר ) ְבּ ֵר ִ‬
‫אָדם‪ .‬חֲ בִ יבִ ין יִ ְשׂ ָראֵ ל ֶשׁנִּ ְק ְראוּ בָּ נִ ים‬
‫‪‬הים עָ ָשׂה אֶ ת הָ ָ‬
‫ט(‪ ,‬כִּ י בְּ צֶ לֶם אֱ ִ‬
‫לַמָּ קוֹם‪.‬‬
‫אמרה המלכה – כבש יותר טוב‪ .‬למה ?‬
‫מתי עם ישראל נקראו בָּ נִ ים לַמָּ קוֹם ?‬
‫כי קודם כל רוצים לעשות‪ ,‬מה שהמלך אומר‪ .‬לא שואלים שאלות !‬
‫אומרת הגמרא }מסכת שבת פט‪ ,‬ב{ – בשעה שאמר הקב"ה ליצחק‬
‫בניך חטאו לי אמר לפניו רבש''ע בני ולא בניך בשעה שהקדימו‬
‫לפניך נעשה לנשמע קראת להם }שמות ד‪-‬כב{ בני בכורי עכשיו בני‬
‫ולא בניך‪....‬‬
‫יוצא שהמחלוקת בין המלך למלכה‪ ,‬על מה היתה ?‬
‫אם נהגו נכון אומות העולם‪ ,‬שאמרו – נשמע ונעשה‪ ,‬או נהגו נכון‬
‫ישראל‪ ,‬שאמרו – נעשה ונשמע ?‬
‫את מי שואלים שאלה כזאת ?‬
‫לא את הקצב של הילטון ☺ את מי שואלים ? את יששכר איש כפר‬
‫ברקאי – תביא לנו ראיה ‪ ,‬מי יותר טוב‪.‬‬
‫אמר יששכר איש כפר ברקאי – אם אתה רואה שהקב"ה מקריב אֶ ת‬
‫ֲשׂה בֵּ ין הָ עַ ְרבָּ יִ ם ‪,‬‬
‫ֲשׂה בַ בּ ֶֹקר וְ אֵ ת הַ כֶּ בֶ שׂ הַ ֵשּׁנִ י ַתּע ֶ‬
‫הַ כֶּ בֶ שׂ הָ אֶ חָ ד ַתּע ֶ‬
‫פירוש הדבר ‪ ,‬שהקב"ה רוצה לזכור בכל בוקר‪ ,‬את מעמד הר סיני‪,‬‬
‫הקב"ה רוצה לזכור בכל בוקר‪ ,‬אז זה שהקדימו נעשה לנשמע ‪ .‬איך‬
‫הוא יזכור כל בוקר ?‬
‫ֲשׂה בַ בּ ֶֹקר וְ אֵ ת‬
‫מצוה הקב"ה כל בוקר מקריב אֶ ת הַ כֶּ בֶ שׂ הָ אֶ חָ ד ַתּע ֶ‬
‫ֲשׂה בֵּ ין הָ עַ ְרבָּ יִ ם ‪ ,‬ואז מה אני יזכור ?‬
‫הַ כֶּ בֶ שׂ ַה ֵשּׁנִ י ַתּע ֶ‬
‫אני יזכור‪ ,‬שעם ישראל הקדימו‪ ,‬נעשה לנשמע ! אלה דבריו הנפלאים‪,‬‬
‫של המהרש"א מבלזן‪.‬‬
‫אומר הזוהר הקדוש – תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים‪ ,‬כנגד‬
‫אברהם ויצחק‪.‬‬
‫תמיד של שחר – כנגד אברהם‪ ,‬שנאמר וַיַּ ְשׁ ֵכּם אַבְ ָרהָ ם בַּ בּ ֶֹקר ‪.‬‬
‫תמיד של בין הערבים – כנגד יצחק‪ ,‬שנאמר }כד‪ ,‬סג{ וַיֵּ צֵ א יִ צְ חָ ק‬
‫לָשׂוּחַ בַּ ָשּׂ ֶדה לִ ְפנוֹת עָ ֶרב‪.‬‬
‫אומר רש"י במקום ‪ -‬קראת להן בני בכורי ישראל‪ .‬שהיה גלוי לפניך‬
‫שהן עתידין לומר לפניך בסיני נעשה ונשמע לקבל עולך מאהבה‬
‫כבנים‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬שעם ישראל קיבל את התואר "בנים" ‪ ,‬במעמד הר סיני !‬
‫ממשיכה המשנה ואומרת ‪ִ -‬חבָּ ה יְ תֵ ָרה נו ַֹדעַ ת לָהֶ ם ֶשׁנִּ ְק ְראוּ בָּ נִ ים‬
‫לַמָּ קוֹם‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר ) ְדּבָ ִרים יד(‪ ,‬בָּ נִ ים אַ ֶתּם לַה' אֱ ‪‬הֵ יכֶ ם‪ .‬חֲ בִ יבִ ין‬
‫יִ ְשׂ ָראֵ ל‪ֶ ,‬שׁנִּ ַתּן לָהֶ ם כְּ לִ י חֶ ְמ ָדּה‪.‬‬
‫הכלי חמדה שניתן לעם ישראל‪ ,‬שבו ברא הקב"ה את העולם‪ ,‬זה‬
‫כשנתן להם את התואר "בנים" ‪.‬‬
‫אומר המדרש }תנחומא‪ ,‬פרשת כי‪-‬תשא‪ ,‬אות לד{ ‪ַ -‬ויֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶֹשׁה‬
‫כְּ תָ ב לְ ‪ ‬אֶ ת הַ ְדּבָ ִרים הָ אֵ לֶּה‪ .‬זֶה ֶשׁאָמַ ר הַ כָּ תוּב‪ :‬אֶ כְ ָתּב לוֹ רֻ בֵּ י תּו ָֹר ִתי‬
‫הוּדה בַּ ר ַשׁלּוּם‪ :‬כְּ ֶשׁאָמַ ר‬
‫כְּ מוֹ זָר נ ְֶח ָשׁבוּ )הושע ח‪ ,‬יב(‪ .‬אָמַ ר ַרבִּ י יְ ָ‬
‫הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא לְ מ ֶֹשׁה כְּ תָ ב לְ ‪ ,‬בִּ ֵקּשׁ מ ֶֹשׁה ֶשׁ ְתּהֵ א ַה ִמּ ְשׁנָה בִּ כְ תָ ב‪.‬‬
‫ידין לְ תַ ְרגֵּם אֶ ת‬
‫וּלְ ִפי ֶשׁצָּ פָ ה ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא ֶשׁאֻ מּוֹת הָ עוֹלָם ע ֲִת ִ‬
‫הַ תּו ָֹרה וְ לִ ְהיוֹת קו ְֹר ִאין בָּ הּ יְ וָנִ ית‪ ,‬וְ הֵ ם או ְֹמ ִרים אָנוּ יִ ְשׂ ָראֵ ל‪ ,‬וְ עַ ד עַ כְ ָשׁו‬
‫הַ מֹּאזְ נַיִ ם ְמעֻיָּ ן‪ .‬אָמַ ר לָהֶ ם ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא לָאֻ מּוֹת‪ :‬אַ ֶתּם או ְֹמ ִרים‬
‫ֶשׁאַ ֶתּם בָּ נַי‪ ,‬אֵ ינִ י יוֹדֵ עַ ‪ ,‬אֶ לָּא ִמי ֶשׁ ִמּ ְסטו ִֹרין ֶשׁלִּ י אֶ צְ לוֹ‪ ,‬הֵ ם בָּ נַי‪ .‬וְ אֵ יזוֹ‬
‫הוּדה‬
‫ִהיא? זוֹ ַה ִמּ ְשׁנָה ֶשׁנִּ ְתּנָה עַ ל פֶּ ה‪ ,‬וְ ַהכֹּל ִמ ְמּ‪ ‬לִ ְדרֹשׁ‪ .‬אָמַ ר ַרבִּ י יְ ָ‬
‫אָמר לוֹ הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא לְ מ ֶֹשׁה‪ָ :‬מה אַ ְתּ ְמבַ ֵקּשׁ ֶשׁ ְתּהֵ א‬
‫בַּ ר ַשׁלּוּם‪ַ :‬‬
‫הַ ִמּ ְשׁנָה בִּ כְ תָ ב‪ .‬וּמַ ה בֵּ ין יִ ְשׂ ָראֵ ל לָאֻ מּוֹת‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר‪ :‬אֶ כְ ָתּב לוֹ רֻ בֵּ י‬
‫תּו ָֹר ִתי‪ .‬וְ ִאם כֵּן‪ ,‬כְּ מוֹ זָר נ ְֶח ָשׁבוּ‪ .‬אֶ לָּא ֵתּן לָהֶ ם ִמ ְק ָרא בִּ כְ ָתב‪ ,‬וּ ִמ ְשׁנָה עַ ל‬
‫פֶּ ה‪ .‬כְּ תָ ב לְ ‪ ‬אֶ ת הַ ְדּבָ ִרים‪ ,‬הֲ ֵרי ִמ ְק ָרא‪ .‬כִּ י עַ ל ִפּי הַ ְדּבָ ִרים ָהאֵ לֶּה‪ ,‬הֲ ֵרי‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪8‬‬
‫הוויכוח הוא‪ ,‬אם הם בנים של הקב"ה‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ַ :‬ה ְמתַ ְרגֵּם לַקּו ֵֹרא‬
‫ִמ ְשׁנָה עַ ל פֶּ ה‪ָ .‬דּבָ ר אַחֵ ר‪ ,‬כְּ תָ ב לְ ‪ִ .‬מכָּ אן ְ‬
‫בַּ תּו ָֹרה‪ ,‬אָסוּר לוֹ לְ ִה ְס ַתּ ֵכּל בַּ תּו ָֹרה וּלְ תַ ְרגֵּם‪ .‬וְ ַהקּו ֵֹרא בַּ תּו ָֹרה‪ ,‬אָסוּר לוֹ‬
‫לִ ֵתּן עֵ ינָיו חוּץ ִמן הַ תּו ָֹרה‪ֶ ,‬שׁ‪‬א נִ ְתּנָה ַהתּו ָֹרה אֶ לָּא בִּ כְ תָ ב‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר‪:‬‬
‫וְ כָ תַ בְ ִתּי עַ ל הַ לּוּחוֹת אֶ ת הַ ְדּבָ ִרים אָסוּר לִ ְמתַ ְרגֵּם לְ עַ יֵּ ן בַּ תּו ָֹרה וּלְ תַ ְרגֵּם‬
‫ֶשׁנֶּאֱ מַ ר‪ :‬כְּ ָתב לְ ‪ ‬אֶ ת הַ ְדּבָ ִרים‪ ,‬הֲ ֵרי הַ ִמּ ְק ָרא‪ .‬כִּ י עַ ל ִפּי הַ ְדּבָ ִרים‪,‬‬
‫הוּדה בַּ ר ַשׁלּוּם‪ ,‬כְּ תָ ב לְ ‪ ‬וְ גוֹ'‪ .‬כִּ י‬
‫ַתּ ְרגּוּם ֶשׁנִּ ַתּן עַ ל פֶּ ה‪ .‬אָמַ ר ַרבִּ י ַרבִּ י יְ ָ‬
‫עַ ל ִפּי הַ ְדּבָ ִרים ָהאֵ לֶּה כָּ ַר ִתּי ִא ְתּ‪ְ ‬בּ ִרית‪ .‬עַ ל יְ דֵ י מָ ה אֲ נִ י כּו ֵֹרת עִ ְמּ‪‬‬
‫בְּ ִרית‪ .‬עַ ל יְ דֵ י כְּ תָ ב לְ ‪ ,‬וְ עַ ל יְ דֵ י עַ ל ִפּי‪ִ .‬אם ִקיַּ ְמ ָתּ ֶשׁבִּ כְ תָ ב בִּ כְ תָ ב וְ אֶ ת‬
‫ֶשׁבְּ עַ ל פֶּ ה עַ ל פֶּ ה‪ ,‬כְּ ִאלּוּ עִ ְמּ‪ ‬כָּ ַר ִתּי בְּ ִרית‪ .‬וְ ִאם ִשׁנִּ יתָ ‪ ,‬א כָּ ַר ִתּי עִ ְמּ‪‬‬
‫בְּ ִרית‪.‬‬
‫הוויכוח הזה הלך‪ ,‬כאשר גברה מלכות בית חשמונאי ‪ ,‬עליהם‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬שהיוונים רצו להיקרא "בניו של הקב"ה"‪ ,‬ולכן תירגמו את‬
‫התורה ליוונית !‬
‫רבותי‪ ,‬אם אלה הדברים‪ ...‬מדוקדק היטב ב"על הניסים" ‪ -‬בָּ אוּ בָ נֶי‪‬‬
‫לִ ְדבִ יר בֵּ יתֶ ‪.... ‬‬
‫רבותי‪ ,‬שלושת הדברים שרצו היוונים לעקור מעם ישראל היו– שבת‪,‬‬
‫חודש ומילה‪.‬‬
‫מה זה קשור בָ נֶי‪ ? ‬אתה מדבר על מתתיהו כהן גדול ובניו‪...‬‬
‫כותב הבני יששכר )מאמרי חודש כסלו‪-‬טבת‪ ,‬מאמר ד‪ ,‬אות פ"ח{ – וכתב‬
‫החיד"א }ראש דוד‪ ,‬פרשת מקץ{ ששלושת המצוות האלה )חודש‪ ,‬שבת‬
‫ומילה( הם המאפיינים שעם ישראל‪ ,‬הם הבנים של הקב"ה ‪:‬‬
‫שבת – אין לגוי מה לחפש בשבת‪ .‬גוי ששבת‪ ,‬חייב מיתה ‪.‬‬
‫מילה – נאמר בזוהר הקדוש‪ ,‬שמי שמל את עצמו‪ ,‬נחשב בנו לקב"ה‪.‬‬
‫קידוש החודש – אומר המדרש‪ ,‬מה פתאום נתן הקב"ה קידוש‬
‫החודש‪ ,‬בשעת יציאת מצרים ?‬
‫משל למלך שהיה לו שעון‪ ,‬והיה לו בן קטן ‪ ,‬שלא יכל לתת לו עדין‬
‫את השעון‪ ,‬משום ערכו היקר ‪ .‬כיון שהגדיל‪ ,‬מסר המלך את השעון‬
‫לבנו – עם ישראל הגיע ליציאת מצרים‪ ...‬מה הדבר הראשון שהקב"ה‬
‫נותן להם ? קידוש החודש‪ ,‬שנאמר }שמות יב‪ ,‬ב{ הַ ח ֶֹדשׁ הַ זֶּה לָכֶ ם‬
‫רֹאשׁ חֳ ָד ִשׁים‪.‬‬
‫אומר לנו החיד"א – בשלושת הדברים האלה‪ ,‬אנחנו הופכים להיות‬
‫בנים של הקב"ה‪.‬‬
‫יוצא שאין ויכוח על "בצלם" ‪ ,‬כפי שאומרת המשנה באבות‪...‬‬
‫היוונים בצלם וגם היהודים בצלם‪...‬‬
‫אז על מה הוויכוח ???‬
‫הם מתרגמים את התורה ליוונית‪ ,‬ואומרים "אנחנו בנים"‪!...‬‬
‫אומר להם הקב"ה – לא‪ ,‬אתם לא בנים !‬
‫יוצא שהוויכוח היה על חֲ בִ יבִ ין יִ ְשׂ ָראֵ ל ֶשׁנִּ ְק ְראוּ בָּ נִ ים ל ַָמּקוֹם‪ִ .‬חבָּ ה‬
‫יְ תֵ ָרה נו ַֹדעַ ת לָהֶ ם ֶשׁנִּ ְק ְראוּ בָּ נִ ים לַמָּ קוֹם‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר ) ְדּבָ ִרים יד(‪ ,‬בָּ נִ ים‬
‫אַ ֶתּם לַה' אֱ ‪‬הֵ יכֶ ם‪ .‬חֲ בִ יבִ ין יִ ְשׂ ָראֵ ל‪ֶ ,‬שׁנִּ ַתּן לָהֶ ם כְּ לִ י חֶ ְמ ָדּה‪.‬‬
‫אלא ‪ ,‬הוויכוח היה‪ ,‬מי הבן של הקב"ה ומי לא !‬
‫היוונים תירגמו את התורה ליוונית‪ ,‬ואמרו "אנחנו בניו של הקב"ה"‬
‫אמר להם הקב"ה – "מי שהסוד נמצא אצלו‪ ,‬הוא בני"‬
‫מי שהיה במעמד הר סיני‪ ,‬ומי שלומד את התורה‪ ,‬הוא הבן של‬
‫הקב"ה !!!‬
‫אם הוויכוח למי ניתנה תורה‪ ,‬והוויכוח מי נקרא בנו של הקב"ה‪ ,‬זה‬
‫השאלה – במה חֲ בִ יבִ ין יִ ְשׂ ָראֵ ל יותר ? ובמה ִחבָּ ה יְ תֵ ָרה נו ַֹדעַ ת לָהֶ ם ?‬
‫אומר הרמב"ם – אם זה הוויכוח שיש בין יוונים ליהודים‪ִ ...‬מצְ וַת נֵר‬
‫חֲ נֻכָּ ה ִמ ְצוָה חֲ בִ יבָ ה ִהיא עַ ד ְמאֹד‪ ...‬כי במצוה של חנוכה הוברר ‪ ,‬מי‬
‫חביב לקב"ה ומי לא‪.‬‬
‫ברוך ה'‪ ,‬נמצאים כבר ביום השני של חנוכה ‪....‬‬
‫יזכנו הקב"ה‪ ,‬שנתעלה למצוות חביבות כזאת ‪ ,‬שנזכה בע"ה‪,‬‬
‫מהאורות של חנוכה לאורו של משיח צדקנו במהרה בימינו אמן‬
‫ואמן !!!‬
‫לקבלת השיעור בדואר אלקטרוני‪ ,‬שלחו בקשה ל‪gg2006@013.net.il‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪8‬‬