מגזיו 4 - ינואר 2014

‫מגזין המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫תוספת תקציב‬
‫מאיץ קווי‬
‫ומכשיר ‪MRI‬‬
‫חירום בפגים‬
‫טראומת מלחמה‬
‫ניתוחים מורכבים‬
‫המרכז הרפואי זיו‬
‫‪2014‬‬
‫ינואר‬
‫|‬
‫‪4‬‬
‫מספר‬
‫גיליון‬
‫|‬
‫זיו‬
‫הרפואי‬
‫המרכז‬
‫בחזית הסיוע מגזיו | עיתון‬
‫במומים מולדים ‪1‬‬
‫ההומניטרי‬
‫נאמנות פיתוח שרותים לקשיש ‪ -‬צפת‬
‫מכיל מידע חשוב !‬
‫ההורים שלנו בידים טובות‪...‬‬
‫כל פתרונות הטיפול בקשיש במקום אחד‬
‫"‪...‬אל תשליכני לעת זיקנה‪"..‬‬
‫‪Савьоним‬‬
‫מרכז יום לקשיש "סביונים"‬
‫‪1‬‬
‫מסגרת חצי יומית‬
‫אוירה משפחתית חמה ותומכת‬
‫הסעות ‪+‬ליווי צמוד‬
‫ארוחות ברמה גבוהה‬
‫פקוח רפואי‬
‫מכון פיזיותרפיה‬
‫פעילות תרבות וחברה‬
‫מקלחות עם עזרה צמודה‬
‫מצוי זכויות וטיפול ע"י עובדת סוציאלית‬
‫במרכז גם מחלקה שמורה לתשושי נפש‬
‫צוות מסור‪ ,‬ותיק ומקצועי!‬
‫‪Центр дневного пребывания Савьоним‬‬
‫‪Программа‬‬
‫‪рассчитана на пол дня‬‬
‫‪04-6970240‬‬
‫‪04-6920254‬‬
‫‪Теплая домашняя атмосфера‬‬
‫‪6826004‬‬
‫‪077-4342531‬‬
‫‪, 077-5645275 питание‬‬
‫‪Подвозка и сопровождение‬‬
‫‪- Высококачественное‬‬
‫‪Медицинский надзор - Кабинет физиотерапии‬‬
‫‪052-5679383‬‬
‫‪Культурные мероприятия‬‬
‫‪04-6880266‬‬
‫‪Душевая с сопровождением‬‬
‫‪Максимальное использование полагающихся прав‬‬
‫‪с помощью соц. работника‬‬
‫‪А также – закрытое отделение для тех, кто страдает‬‬
‫‪душевными расстройствами.‬‬
‫!‪Опытный и доброжелательный персонал‬‬
‫עמותת סיעוד "סביונים" בבית‬
‫מטפלים‪/‬ות מוסמכים ומנוסים‬
‫עובדים זרים לסיעוד בבית‬
‫יעוץ מקצועי חינם בנושאי סיעוד ורווחה‬
‫טפול בבית ומיצוי זכויות לניצולי שואה‪.‬‬
‫סיוע צמוד להגשת תביעות לחוק סיעוד‬
‫השגחה בבתי חולים‬
‫טלפונים‬
‫‪тел. 04-692-0254‬‬
‫‪Услуги по уходу на дому Савьоним‬‬
‫‪Опытные и подготовленные работники‬‬
‫‪Иностранные работники для ухода на дому‬‬
‫‪Бесплатные профессиональные консультации‬‬
‫‪Максимальное использование полагающихся прав для‬‬
‫‪жертв Катастрофы‬‬
‫‪Помощь и сопровождение в подаче документов‬‬
‫‪Наблюдение в больнице‬‬
‫‪Услуги предоставляются жителям Цфата и населенных‬‬
‫‪пунктов Верхней Галилеи‬‬
‫| ‪Тел. 077-564-5275 | 077-434-2531‬‬
‫‪054-786-6104‬‬
‫כתובת‪ :‬קורצ'אק ‪) 1‬בית גדעון לשעבר(‬
‫מרכז יום‪ :‬טל ‪ | 04-6920254 -‬פקס ‪04-6970240 -‬‬
‫סיעוד בבית‪ | 077-4342531 , 077-5645275 :‬פקס‪6826004 :‬‬
‫סלולרי‪052-5679383 :‬‬
‫מועדונים לגימלאים ברחבי העיר ‪04-6880266 :‬‬
‫ממשו את זכויות הוריכם מהמוסד לביטוח לאומי‪...‬‬
‫ נאמנות פיתוח שירותים לקשיש‬‫‪ -‬מרכז יום לקשיש סביונים‬
‫השירות ניתן בצפת וביישובי מרום הגליל‬
‫שרותי כביסה | ארוחות חמות לבית | שירותי מספרה וטיפוח | קהילה תומכת עירונית | בתים חמים | "קפה אירופה" לניצולי שואה‬
‫‪2‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫חדשות‬
‫תקן הסמכה החל תהליך קבלת‬
‫תקן הסמכה (אקרדיטציה)‪ ,‬כחלק‬
‫ממדיניות משרד הבריאות עמ' ‪5‬‬
‫מחקר‬
‫גן חדש מחקר גנטי שערך ד"ר עאדל‬
‫שלאעטה חשף גן האחראי לתסמונת‬
‫השמנת יתר מורבידית עמ' ‪8‬‬
‫רופאים‬
‫מנהלי מחלקות ד"ר חלבי הוא מנהל‬
‫המחלקה הקרדיולוגית החדש‪ ,‬פרופ'‬
‫אריק שינוול מונה לנהל את המחלקה‬
‫לטיפול מיוחד ביילוד עמ' ‪12‬‬
‫ראיון‬
‫המטפל הפצוע מנהל השירות לעבודה‬
‫סוציאלית על העבודה עם המטופלים‬
‫ממלחמת האזרחים בסוריה עמ' ‪17‬‬
‫שלום רב לכם‪,‬‬
‫מחלקה יום בחיי צוות על המשמרת עם טיפול‬
‫נמרץ כללי עמ' ‪21‬‬
‫קהילה‬
‫כנס היריון כ‪ 120-‬יולדות השתתפו‬
‫בכנס בנושא היריון ולידה‬
‫בהיכל התרבות בכרמיאל עמ' ‪23‬‬
‫לפרסום בעיתון‪ :‬משרד השיווק‬
‫במרכז הרפואי זיו ‪050-8434011‬‬
‫‪Merav.gr@ziv.health.gov.il‬‬
‫מסונף לפקולטה לרפואה של אונ' בר‪-‬אילן בצפת‬
‫עורך חיים בלוצר כתיבה אורנה ריין‬
‫הפקה ושיווק מרב גרינוולד‬
‫מערכת ד"ר וניה וולך‪-‬מנע‪ ,‬פנינה‬
‫בוחניק‪ ,‬חנה ביקל‪ ,‬משרד תקשורות‬
‫עריכת לשון הילה שביט צילום סימון‬
‫חדד‪ ,‬חנה ביקל עיצוב סטודיו פנדה‬
‫מו"ל הוצאה גלילית‬
‫כתובת‪ :‬המרכז הרפואי זיו‪ ,‬צפת ‪13100‬‬
‫טל'‪ 04-6828190 :‬פקס‪04-6828444 :‬‬
‫המגזין מוגש כשירות לציבור‪ ,‬אין המערכת‬
‫אחראית על תוכן המודעות וסגנונן‪ .‬תוכן‬
‫המודעות באחריות המפרסמים בלבד ואין‬
‫בפרסומן משום המלצה של המרכז‬
‫הרפואי זיו‪.‬‬
‫גיליון מספר ארבע של‬
‫"מגזיו" הפותח את שנת‬
‫‪ ,2014‬מביא את הסיפור‬
‫יוצא הדופן של הטיפול‬
‫בפצועי מלחמת האזרחים‬
‫בסוריה‪.‬‬
‫מחודש פברואר ‪2013‬‬
‫התארגנו לתת לאזרחים‬
‫הסורים המובאים אלינו‬
‫על־ידי צה"ל‪ ,‬והם עם‬
‫מורכבות‬
‫פציעות‬
‫ומסובכות‪ ,‬טיפול איכותי וראוי הן בהיבט הרפואי‬
‫והן בהיבט הסוציאלי‪ .‬אני גאה בצוותים הרפואיים‬
‫והסיעודיים שלנו אשר לוקחים על עצמם במסירות‬
‫עצומה את עבודת הסיוע לפצועים ועושים זאת‬
‫במקצועיות רבה‪ ,‬הדבר אינו פשוט כלל ועיקר‪.‬‬
‫פעולתנו כמרכז טראומה אזורי מוכיחה את עצמה‬
‫והחשיפה הבינלאומית שזכינו לה בכלי התקשורת‬
‫ובביקורים של שגרירים זרים חיזקה את ההכרה‬
‫בעבודתנו המקצועית‪ .‬מעל למאתיים פצועים טופלו‬
‫כאן תוך שילוב ושיתוף בין כל המערכות והמחלקות‪.‬‬
‫בשתי הכתבות המרכזיות בגיליון זה תוכלו לקרוא‬
‫על עבודתם המסורה של הרופאים‪ ,‬של אנשי הצוות‬
‫הסיעודי ושל השירות הסוציאלי של בית החולים‪.‬‬
‫אני גאה לעמוד בראש מערכת המעניקה שירות‬
‫רפואי לאדם באשר הוא‪ .‬עלות הטיפול והאשפוז‬
‫אינה מבוטלת ואנחנו נמצאים בקשר רציף עם‬
‫הגורמים הממשלתיים והצבאיים בנוגע לכיסוי‬
‫העלויות‪ .‬לצד זה אנו פועלים לגיוס תרומות‪ ,‬ונוכחנו‬
‫לדעת שאנחנו לא לבד בנשיאה בנטל הטיפול‬
‫בפצועים‪ .‬בחודשים האחרונים אנחנו עדים לתרומות‬
‫שונות של אנשים וקהילות מהארץ ומחו"ל‪ .‬תרומות‬
‫אלו מסייעות לנו ברכישת ציוד ומכשור רפואי‬
‫לחדרי הניתוח והטיפול הנמרץ ובמתן מענה‬
‫לצורכיהם של החולים‪.‬‬
‫נושא חשוב נוסף על סדר יומו של המרכז הרפואי‬
‫זיו הוא כניסתנו לתהליך קבלת תקן הסמכה במטרה‬
‫לשפר את איכות השירות ואת בטיחות המטופל‪.‬‬
‫ללא ספק‪ ,‬שיתוף פעולה של כלל עובדי בית החולים‬
‫יביא להצלחת התהליך ולקידום המצוינות שלנו‬
‫כמרכז רפואי‪.‬‬
‫אני רוצה לברך את המצטרפים החדשים למשפחת‬
‫זיו‪ ,‬ביניהם גם מנהלי מחלקות חדשים‪ .‬במגזיו‬
‫שבידיכם תוכלו לקרוא עוד על הנעשה בפקולטה‬
‫לרפואה‪ ,‬על כמה ניתוחים חדשניים שבוצעו אצלנו‬
‫וכן להציץ אל סדר יומם של הצוותים השונים‪.‬‬
‫מאחל לכם קריאה מהנה‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫ד"ר אוסקר אמבון‬
‫מנהל המרכז הרפואי זיו‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪3‬‬
‫חדשות‬
‫בשורה לתושבי הצפון‪:‬‬
‫משרד הבריאות יממן מאיץ קווי ומכשיר ‪MRI‬‬
‫>> שר האוצר ושרת הבריאות הודיעו על העברת סכום של ‪ 24‬מיליון שקלים לטובת‬
‫רכישת מכשיר ‪ MRI‬למכון הקרנות לטיפול בחולי סרטן‬
‫בשורה משמחת למרכז‬
‫הרפואי זיו‪ ,‬אשר יקבל‬
‫תוספת תקציבית לרכישת‬
‫מכשיר ‪ ,MRI‬ומכשיר מאיץ קווי‬
‫למכון ההקרנות לטיפול בחולי‬
‫סרטן‪ .‬שר האוצר יאיר לפיד‬
‫ושרת הבריאות יעל גרמן סיירו‬
‫במרכז הרפואי זיו ואף קיימו‬
‫מסיבת עיתונאים שבה הודיעו‬
‫כי רכישת המכשירים למכון‬
‫ההקרנות תתאפשר עקב‬
‫החלטה על חיזוק מערכת‬
‫הבריאות הציבורית‪ ,‬בעזרת‬
‫תוספת תקציב של ‪ 570‬מיליון‬
‫שקלים‪ ,‬שחלקו מיועד לתשתית‬
‫ולטכנולוגיה‪.‬‬
‫במסיבת העיתונאים שהתקיימה‬
‫במרכז הרפואי זיו‪ ,‬ימים אחדים‬
‫לפני תום שנת ‪ ,2013‬לקחו חלק‬
‫גם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ'‬
‫יוסי גמזו‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי‬
‫זיו ד"ר אוסקר אמבון וראש‬
‫העיר צפת אילן שוחט‪ .‬שר‬
‫האוצר ושרת הבריאות הודיעו‬
‫להנהלת המרכז הרפואי זיו כי יועבר סכום של ‪ 24‬מיליון שקלים‬
‫לטובת מכון ההקרנות לטיפול בחולי סרטן‪ ,‬שעד כה נאלצו לנסוע‬
‫להקרנות בבתי חולים מרוחקים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫"פתיחת מכון הקרנות לחולי סרטן הוא אירוע מכונן"‪ ,‬אמר מנהל‬
‫המרכז הרפואי זיו‪ ,‬דר' אוסקר אמבון‪ ,‬אשר בירך על ההחלטה‬
‫במסיבת העיתונאים‪" .‬אני מודה למנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬שנתן לנו‬
‫רוח גבית לאורך כל הדרך ולשרה גרמן"‪ .‬ד"ר אמבון הוסיף כי היה‬
‫שותף לוועדה שבדקה את הפערים בין המרכז לפריפריה; "יש לחזק‬
‫תחומים נוספים כמו בתי ספר‪ ,‬כבישים‪ ,‬ומפעלי תעשייה אשר יעודדו‬
‫אוכלוסייה איכותית להגיע לגליל ולהשתקע בו‪ ,‬ובכלל זה ‪ -‬רופאים‬
‫ואנשי צוות רפואי"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫שר האוצר‪ ,‬לפיד‪ ,‬התייחס בדבריו לסוגיית השירות הרפואי‬
‫בפריפריה‪" ,‬בתי החולים בפריפריה נותנים טיפול להיקף רחב של‬
‫תושבים בפרישה גיאוגרפית משמעותית"‪ ,‬אמר לפיד‪" ,‬לכן חשוב כל‬
‫כך להציב את המרכז הרפואי זיו‪ ,‬כמו גם בתי חולים נוספים‬
‫בפריפריה‪ ,‬בחזית הציוד והמכשור הרפואי"‪.‬‬
‫שרת הבריאות‪ ,‬יעל גרמן‪ ,‬הדגישה את הצורך בצמצום פערים‪,‬‬
‫"תושבי צפת לא צריכים לנסוע לחיפה ואף למרכז הארץ כדי לקבל‬
‫שירותי בריאות"‪ ,‬אמרה השרה‪" ,‬אחד מעמודי האש במשרד הבריאות‬
‫הוא צמצום פערים‪ .‬משום כך‪ ,‬ניהלנו בשבועות האחרונים‪ ,‬שר האוצר‬
‫ואני‪ ,‬משא ומתן על תקציבים כדי להעניק למערכת הבריאות את‬
‫התקציבים שמגיעים לה‪ ,‬בדגש על הפריפריה‪ ,‬שצפת היא מסמליה"‪.‬‬
‫בסיור שערכה שרת הבריאות עם מנהל המרכז הרפואי זיו‪ ,‬נפגשה‬
‫השרה עם פרופ' זידאן‪ ,‬מנהל המכון האונקולוגי‪ .‬השרה אף ביקרה‬
‫במחלקת הילדים‪ ,‬שם מאושפזים חמישה ילדים סורים פצועים‪.‬‬
‫השרה הודתה לצוות הרפואי במרכז הרפואי זיו על העבודה‬
‫המקצועית והמסורה לאורך כל השנה וציינה לטובה את הטיפול‬
‫ההומניטרי בפצועים‪.‬‬
‫המרכז הרפואי זיו מצטרף לתהליך ההסמכה‬
‫>> לאחרונה התווסף המרכז הרפואי זיו לרשימת בתי החולים הממשלתיים שנכנסו לתהליך‬
‫קבלת תקן הסמכה (אקרדיטציה)‪ ,‬כחלק ממדיניות משרד הבריאות לקידום מצוינות ואיכות‬
‫לאחרונה התווסף המרכז הרפואי זיו לרשימת בתי החולים‬
‫הממשלתיים שנכנסו לתהליך קבלת תקן הסמכה‬
‫(אקרדיטציה)‪ ,‬כחלק ממדיניות משרד הבריאות לקידום‬
‫מצוינות ואיכות בבריאות‪ .‬תכנית ההסמכה בבית החולים מבוססת‬
‫על מודל בינלאומי של סטנדרטים לאיכות ויעדי בטיחות המטופל‬
‫והיא מוטמעת בשיתוף עם ‪JCI‬ן‪Joint Commission -‬‬
‫‪ - International‬ארגון המבצע את מבדקי ההסמכה ברחבי העולם‪,‬‬
‫בתהליך בחינה חיצוני ואובייקטיבי‪.‬‬
‫במהלך תהליך ההסמכה שיארך כשלוש שנים ייבחנו בבית החולים‬
‫שלושה־עשר נושאים שונים‪ :‬נגישות לטיפול והמשכיות טיפול‪,‬‬
‫זכויות המטופל ומשפחתו‪ ,‬הערכת המטופל‪ ,‬הטיפול במטופל‪ ,‬ניהול‬
‫הטיפול התרופתי‪ ,‬כירורגיה והרדמה‪ ,‬הדרכת המטופל ומשפחתו‪,‬‬
‫שיפור איכות ובטיחות המטופל‪ ,‬מניעה ובקרת זיהומים‪ ,‬ניהול‪,‬‬
‫מנהיגות ואסטרטגיה‪ ,‬ניהול מתקני ביה"ח ובטיחותם‪ ,‬השכלה‬
‫וכישורי עובדים‪ ,‬ניהול המידע‪.‬‬
‫המרכז הרפואי זיו שמח וגאה להצטרף לתהליך‪ ,‬ורואה בנושא‬
‫האיכות ערך מרכזי בעשייה המקצועית‪ .‬ערך זה משלב קביעת‬
‫הנחיות מקצועיות וסטנדרטים מקצועיים‪ ,‬הובלה ועמידה בקדמת‬
‫הטיפול הרפואי והטכנולוגיה והכשרת דור העתיד של הרפואה‬
‫ומקצועות הבריאות‪ ,‬תוך הבטחת איכות הטיפול ובטיחות‬
‫המטופל‪.‬‬
‫מובילי התהליך בבית החולים צופים כי כניסה לתכנית ההסמכה‬
‫תשפר ישירות גם את מצב המטופלים‪ ,‬שהם חלק בלתי נפרד‬
‫מהתהליך‪ .‬המטופלים יזכו לקבל טיפול בטוח ואיכותי תוך הקפדה‬
‫על סביבת טיפול בטוחה‪ ,‬צמצום טעויות בהעברת מסרים בין הצוות‬
‫למטופל ומתן תרופות מבוקר ומלווה בהסברים‪.‬‬
‫המבדק הראשון עומד להתקיים בחודש פברואר הקרוב‪ ,‬במהלכו‬
‫ייבחן המצב הנוכחי במרכז הרפואי‪ .‬כמה מבדקים נוספים יתקיימו‬
‫בהמשך התהליך ובסופם יוחלט אם להעניק למרכזנו את תקן‬
‫ההסמכה‪.‬‬
‫נחנכה מרפאה לבריאות הנפש בגיל הרך‬
‫>> מגוון רחב של בעיות מניע הורים לבקש עזרה בתחום בריאות הנפש של התינוק‪:‬‬
‫בעיות אכילה והפרעות שינה‪ ,‬הפרעות התנהגות ובעיות התפתחות ‪ -‬הן רק חלק מהן‬
‫בטקס מרשים שבו השתתפו עובדי המחלקה לבריאות הנפש‪,‬‬
‫הנהלת המרכז הרפואי זיו ואורחים רבים‪ ,‬נחנכה בקיץ‬
‫המרפאה לבריאות הנפש בגיל הרך‪ .‬המרפאה מתמחה‬
‫בבריאותם הנפשית של תינוקות‪ ,‬של פעוטות ושל ילדים צעירים‬
‫בגילאים ‪ 6-0‬וכן בבני משפחתם‪.‬‬
‫לדברי מנהלת היחידה לבריאות הנפש בגיל הרך‪ ,‬ד"ר בלה מירוצ'ניק‪,‬‬
‫מגוון הבעיות המניעות הורים לקבלת עזרה בתחום בריאות הנפש של‬
‫התינוק הוא רחב‪ ,‬החל מבעיות אכילה והפרעות שינה והמשך‬
‫בהפרעות התנהגות‪ ,‬בעיות התפתחות‪ ,‬בעיות רפואיות ועוד‪ .‬נוסף על‬
‫אלה‪ ,‬קיימת השפעה הדדית של התפקיד ההורי המתפתח על התינוק‬
‫ולהפך ‪ -‬קשיים המתגלים אצל התינוק עלולים להשפיע על‬
‫התפתחות ההורות‪" .‬מובן שהתלות ההדדית בין ההורים לתינוק‬
‫מביאה לכך שהטיפול להורים ולתינוק יהיה משולב"‪ ,‬אומרת ד"ר‬
‫מירוצ'ניק‪" ,‬ככל שנזהה את הבעיה מוקדם יותר וניתן לה מענה‪ ,‬כך‬
‫ייטב הן להורים והן לתינוק"‪.‬‬
‫לידת תינוק מזמנת‪ ,‬לעתים‪ ,‬מצוקות רגשיות הבאות לידי ביטוי‬
‫בדרכים שונות בתוך המשפחה‪ ,‬הן להורים והן לילדים‪ .‬הצוות‬
‫במרפאת הגיל הרך מתמחה בזיהוי‪ ,‬באיתור ובהתערבות טיפולית‬
‫בבעיות אלו‪ ,‬והגישה הטיפולית המנחה הנה התייחסות לילד הצעיר‬
‫במסגרת משפחתו וסביבתו הטבעית‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪5‬‬
‫חידושים‬
‫ניתוחי אינקובטור בתינוקות בעלי מומים מולדים‬
‫>> ביחידה החדשה לכירורגיית ילדים ערכו לאחרונה שלושה ניתוחים מורכבים שבעבר לא ניתן‬
‫היה לבצעם במרכז הרפואי זיו‬
‫שישה חודשים מאז הקמת היחידה‬
‫החדשה לכירורגיית ילדים במרכז‬
‫הרפואי זיו בניהולה של ד"ר לילי‬
‫לונסקי היערי ולצד ניתוחים בתינוקות‪ ,‬ילדים‬
‫ובני נוער המבוצעים על בסיס קבוע‪ ,‬בוצעו‬
‫ביחידה שלושה ניתוחי חירום‪.‬‬
‫הניתוחים המורכבים נערכו לתינוקות שנולדו‬
‫עם מומים מולדים נדירים‪ .‬בעבר לא ניתן היה‬
‫לבצעם במרכז הרפואי זיו והורי התינוקות‬
‫נדרשו להעבירם במהירות לניתוח בבית‬
‫חולים מרוחק‪" .‬מומים מולדים בתינוקות‬
‫דורשים זיהוי מהיר וטיפול מיידי"‪ ,‬אומרת ד"ר‬
‫היערי‪" ,‬זאת על מנת למנוע התדרדרות המצב‬
‫לכדי סכנה לתינוק והתפתחות של בעיות‬
‫רפואיות נוספות"‪.‬‬
‫ניתוחי החירום התקיימו תוך שהתינוקות‬
‫נמצאים בתוך אינקובטור מיוחד‪ ,‬שעוצב כך‬
‫שקירותיו נפתחים לצורך פעולות הניתוח‪ ,‬אך‬
‫מאפשרים שמירה על חום גופם של הפגים‬
‫לאורך הניתוח‪ .‬מנהלת היחידה שהובילה את‬
‫שלושת הניתוחים אומרת כי המומים אשר‬
‫נמצאו בתינוקות ונותחו לאחרונה נחשבים‬
‫לנדירים יחסית ושכיחותם היא אחת לכל‬
‫חמשת אלפים לידות‪.‬‬
‫ניתוח אחד בוצע בתינוקת שמשקלה היה‬
‫‪ 2‬ק"ג בלבד‪ ,‬שבגופה גילו הרופאים מום מולד‬
‫של אטמות הוושט (צינור הבליעה) וחיבור‬
‫בינה לבין קנה הנשימה‪ ,‬פגם שאינו מאפשר‬
‫לאכול‪ .‬בניתוח הופרדה הוושט מקנה הנשימה‬
‫וחוברה מחדש בצורתה האנטומית התקינה‬
‫לקיבה‪ ,‬על מנת לאפשר פעילות תקינה של‬
‫מערכת העיכול‪.‬‬
‫ניתוח נוסף בוצע בפגית במשקל ‪ 1‬ק"ג‪ ,‬אשר‬
‫פיתחה דלקת של המעי‪ ,‬ונדרשה התערבות‬
‫כירורגית מיידית כי עקב הדלקת נוצרו‬
‫היצרויות במעי הגס ובמעי הדק של הפגית‪.‬‬
‫בניתוח הסירו הרופאים את הקטעים המוצרים‬
‫מן המעי הדק והגס וחיברו מחדש את חלקי‬
‫המעי הבריאים‪ .‬הפגית עדיין נמצאת בטיפול‬
‫במחלקה לטיפול מיוחד ביילוד (פגיה)‪.‬‬
‫הניתוח הנדיר השלישי שבוצע לאחרונה‬
‫ביחידה בתינוקת במשקל ‪ 2‬ק"ג שנולדה עם‬
‫מום מולד של אטמות המעי הדק‪ ,‬ובו חלק‬
‫מהמעי הדק שלא התפתח גורם לחסימת‬
‫מעיים‪ .‬במהלך הניתוח גילו הרופאים כי ‪90%‬‬
‫מהמעי הדק של התינוקת לא התפתח דיו‬
‫ולא אפשר פעולה תקינה של מערכת‬
‫העיכול‪ .‬הרופאים נאלצו לכרות את חלק‬
‫המעי שאינו מפותח וחיברו מחדש את החלק‬
‫הבריא שנותר למעי הגס‪ .‬התינוקת שוחררה‬
‫לביתה‪ ,‬כשהיא אוכלת ומקבלת הזנה‬
‫משלימה דרך הווריד‪.‬‬
‫הטיפול ביילוד או בפג בעל מום מולד מורכב‬
‫מתבצע ביחידה לטיפול מיוחד ביילוד‪.‬‬
‫היחידה‪ ,‬בניהולו של פרופ' אריק שינוול‪,‬‬
‫שודרגה רבות לאחרונה והוכנסו אליה מכשור‬
‫וציוד חדישים הדרושים כדי להעניק טיפול‬
‫נמרץ מרבי למטופלים‪.‬‬
‫פתיחתה של היחידה לכירורגיית ילדים‬
‫מאפשרת ביצועם של ניתוחים כגון אלה‬
‫באופן מיידי‪ ,‬עם גילוי המום ובמתכונת‬
‫חירום‪" .‬זהו שירות חשוב ונחוץ לכל ילדי‬
‫הצפון וכמובן להוריהם ואני שמחה כי‬
‫ביכולתנו להעניקו כאן ברמה הגבוהה ביותר‬
‫וקרוב לבית"‪ ,‬אומרת ד"ר לונסקי היערי‪.‬‬
‫הסרת גידול בחלחולת ללא חתך‬
‫ניתוח זעיר פולשני להסרה של גידול פוליפואידי פרה־סרטני‬
‫בחלחולת ללא צורך בחתך‪ ,‬בוצע לראשונה במחלקה‬
‫הכירורגית במרכז הרפואי זיו‪ .‬זהו ניתוח חדשני שכמותו‬
‫בוצעו רק ניתוחים ספורים בארץ ובעולם‪ ,‬ובו הוסר‬
‫גידול מפתח פי־הטבעת ללא צורך בחתך‪ .‬המנתחים‪,‬‬
‫מנהל המחלקה לכירורגיה ד"ר איגור וקסמן וד"ר‬
‫איגור דשקובסקי‪ ,‬כירורג בכיר במחלקה‪ ,‬השתמשו‬
‫בכלי ניתוח לפרוסקופיים ובמצלמה זעירה‪ ,‬שהוחדרו‬
‫לחלחולת המנותח‪ ,‬בניתוח שארך רק ‪ 35‬דקות‪,‬‬
‫לעומת כשעתיים בטכניקה הרגילה‪.‬‬
‫המנותח‪ ,‬תושב הצפון בן ‪ ,65‬אובחן עם גידול ממאיר‬
‫מקומי בשלב התחלתי בחלחולת (רקטום) בגודל ‪3.5‬‬
‫ס"מ‪ .‬כדי למנוע התפתחות והתפשטות נדרשה‬
‫התערבות כירורגית מיידית להסרת הגידול ולאחריה‪ ,‬שוחרר המנותח‬
‫לביתו כעבור התאוששות של ‪ 24‬שעות בלבד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫לדברי ד"ר איגור וקסמן‪ ,‬הניתוח החדשני מעניק אופציה נוספת‬
‫למטופלים להליך טיפולי המאפשר התאוששות קלה וחזרה מהירה‬
‫לשגרה‪" ,‬הניתוח‪ ,‬שאינו מבוצע בכל בתי החולים בארץ‪ ,‬מאפשר‬
‫הסרת גידולים במינימום טראומה לגוף‪ ,‬וההתאוששות‬
‫קלה ללא תופעות לוואי"‪ .‬לטכנולוגיה החדישה שבה‬
‫השתמשו הכירורגים של המרכז הרפואי זיו בניתוח‬
‫האמור יתרונות נוספים ביחס לשני סוגי הניתוחים שהיו‬
‫קיימים עד כה‪ :‬המכשור המשמש לניתוח הנו עדין וקל‬
‫לשימוש‪ ,‬אינו גורם לכאבים ולטראומה לגוף‪ ,‬המצלמה‬
‫הלפרוסקופית מאפשרת ויזואליה טובה יותר של האזור‬
‫המנותח‪ ,‬ההתאוששות מן הניתוח מהירה ביותר ואין‬
‫תופעות לוואי כגון בעיה בתפקוד סוגרי פי־הטבעת‪,‬‬
‫הנגרמות לעתים בניתוחים הישנים‪ .‬על־אף זאת‪ ,‬הניתוח‬
‫החדש אינו מתאים לכל אחד ותלוי בסוג הגידול ובגודלו וכן במצבו‬
‫הבריאותי של המנותח‪.‬‬
‫בריאות עובדים‪ :‬סקר עישון ושינויים בתפריט‬
‫>> המרכז הרפואי זיו רואה חשיבות רבה בקידום בריאות בקרב עובדיו‪ ,‬זאת בהתאם למדיניות‬
‫משרד הבריאות‬
‫קידום בריאות בקרב העובדים הנו‬
‫חלק מהיעדים שהציב מנכ"ל משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬פרופ' רוני גמזו לכל בתי‬
‫החולים והמרכזים הרפואיים הממשלתיים‪.‬‬
‫הנהלת המרכז הרפואי זיו מחויבת לתהליך‬
‫ורואה בחשיבות רבה את קידום בריאותם של‬
‫עובדיה‪ .‬המפקחת הקלינית והממונה על‬
‫ההדרכה‪ ,‬גב' דליה טדגי‪ ,‬מונתה על־ידי‬
‫ההנהלה כממונה על תחום קידום הבריאות‬
‫בזיו‪ .‬במסגרת זו השתתפה הגב' טדגי בקורס‬
‫שערך משרד הבריאות "מובילי קידום בריאות‬
‫בבתי החולים הממשלתיים"‪ .‬בפגישה של‬
‫הממונה על קידום הבריאות עם מנהל המרכז‬
‫הרפואי זיו‪ ,‬ד"ר אוסקר אמבון‪ ,‬הוחלט על‬
‫מינוי ועדה מוסדית לתחום הנ"ל‪ ,‬שתכלול‬
‫רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬דיאטנית‪ ,‬פיזיותרפיסט ואת‬
‫נציגת השיווק‪ .‬הוועדה בחרה שלושה תחומים‬
‫לתכנית העבודה השנתית במסגרת קידום‬
‫הבריאות בקרב העובדים‪ :‬מניעת עישון‬
‫וגמילה ממנו‪ ,‬תזונה נבונה ופעילות גופנית‪.‬‬
‫משאבת אינסולין‬
‫אלחוטית ראשונה בעולם‬
‫>> ללא צינורית‪ ,‬עם שלט חכם ‪-‬‬
‫מערכת האומניפוד נכנסה לשימוש‬
‫הילדים ובני הנוער חולי הסוכרת מרחבי הגליל‪,‬‬
‫המטופלים על־ידי ד"ר אורנה דלי גוטפריד‬
‫וצוותה במרכז בריינין לסוכרת נעורים‪ ,‬הם‬
‫הראשונים בישראל להתחבר למערכת אומניפוד‬
‫חדשה ‪ -‬משאבת האינסולין האלחוטית היחידה‬
‫בעולם‪.‬‬
‫הגרסה החדשה של האומניפוד כוללת משאבת‬
‫אינסולין בעלת הפוד הקטן ביותר בעולם‪ ,‬בעלת‬
‫שלט‪-‬רחוק חכם ומגוון של טכנולוגיות חדשות‪ .‬מדובר‬
‫במשאבת האינסולין הראשונה בעולם הפועלת באופן‬
‫אלחוטי וללא צינורית‪ .‬המכשיר החדש והמשוכלל‬
‫אושר על־ידי מנהל התרופות האמריקני (‪ )FDA‬ומשרד‬
‫הבריאות בישראל‪ ,‬והושק בארץ על־ידי חברת "גפן‬
‫מדיקל"‪ .‬לדברי מנהלת המרכז לסוכרת נעורים‬
‫ואנדוקרינולוגיה לילדים‪ ,‬ד"ר אורנה דלי גוטפריד‪,‬‬
‫המערכת פשוטה לתפעול‪ ,‬ידידותית ודיסקרטית ללא‬
‫צינורית‪ ,‬דבר המאפשר נוחות מרבית בהתנהלות היום‬
‫יומית‪ .‬המכשיר כולל שלט חכם אשר כולל גם מד סוכר‬
‫מובנה‪ .‬החדרת הקנולה נעשית באופן אוטומטי‪ ,‬בלי‬
‫מחט‪ ,‬כאב או זריקות וכך מקלה את תהליך החיבור‬
‫ומצמצמת טעויות‪" .‬זהו פשוט חלום"‪ ,‬היא מוסיפה‪.‬‬
‫עידית ברום מקיבוץ יראון‪ ,‬שהגיעה להשקה עם בנה‪,‬‬
‫אדם‪ ,‬חולה סוכרת נעורים בן שלוש שנים ושלושה‬
‫חודשים‪ ,‬אמרה‪" :‬עצם העובדה שהמכשיר קטן וקל‬
‫מאפשרת לחבר אותו באזורים נוספים ולא רק בירך‪.‬‬
‫בגוף קטן של ילד אין מרחבי גוף ולשים לו את המכשיר‬
‫כל פעם באותו מקום גורם לפצעים וצלקות‪ .‬לכן עבורי‬
‫מאוד משמעותי גודלו הזעיר של המכשיר"‪.‬‬
‫"כחלק מפעילות הוועדה ערכנו סקר עישון‬
‫וגמילה בקרב כל העובדים‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫פתחנו בעבורם סדנה לגמילה מעישון‬
‫בחינם"‪ ,‬אומרת הגב' טדגי‪.‬‬
‫כמו כן מתוכנן שינוי תפריט האוכל במרכז‬
‫הרפואי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ייערך יום לקידום‬
‫בריאות העובדים שבמהלכו יוצבו עמדות‬
‫לבדיקת לחץ דם וסוכר‪ ,‬יערכו הרצאות‬
‫בנושאים שונים "ועוד הזרוע נטויה"‪,‬‬
‫מבטיחה הממונה על התחום‪.‬‬
‫חדש‪ :‬רנטגן דיגיטלי‬
‫מופחת־קרינה‬
‫מכשיר רנטגן חדש ודיגיטלי ראשון מסוגו בישראל הוכנס לשימוש במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ .‬מעבר להיות מכשיר הרנטגן החדש מסוג ‪ DX‬מדויק יותר באבחון‬
‫ובעל קרינה מופחתת‪ ,‬הכנסתו לפעולה מאפשרת יעילות רבה יותר ומתן שירות‬
‫משופר‪ ,‬מאחר שמשך הצילום קצר יותר באופן משמעותי‪ .‬הצילומים מועברים‬
‫ישירות למחשב ולארכיון ואף ניתנים למטופל על גבי דיסק במידת הצורך; אין‬
‫יותר שימוש בלוחות צילום‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪7‬‬
‫מחקרים‬
‫גן חדש ‪ CEP19‬גורם להשמנת יתר‬
‫>> במחקר שנערך על־ידי ד"ר‪ ‬עאדל שלאעטה התגלה גן האחראי לתסמונת ״השמנת יתר‬
‫מורבידית״ בעכברים ובבני־אדם‬
‫עבודת מחקר בנושא השמנת יתר ‪ -‬מטרד בריאותי מדאיג‬
‫ בוצעה על־ידי מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי‬‫זיו‪ ,‬ד"ר‪ ‬עאדל שלאעטה‪ ,‬והתפרסמה לאחרונה במגזין‬
‫הרפואי ‪.AJHG - American Journal of Human Genetics‬‬
‫נהוג להשתמש באסטרטגיות מחקר‬
‫שונות במטרה לגלות ולזהות את‬
‫הבסיס הגנטי הפגום במסלולים‬
‫וברשתות ויסות משק האנרגיה בגוף‪.‬‬
‫במחקר של ד"ר שלאעטה‪ ‬התגלה גן‬
‫האחראי למופע הקליני הספציפי של‬
‫תסמונת ״השמנת יתר מורבידית״‬
‫באדם ובעכבר‪.‬‬
‫עבודת המחקר מתארת את התסמונת‬
‫במשפחה גדולה שבה המחלה‬
‫מועברת בתורשה אוטוזומלית‬
‫רציסיבית‪ .‬החולים שנחקרו מילאו אחר קריטריוני התסמונת‬
‫המטבולית (שילוב של השמנה‪ ,‬סוכרת או עמידות לאינסולין‪ ,‬יתר‬
‫לחץ דם‪ ,‬דיסלפדמיה ‪ -‬עלייה ברמת טריגלצירידים וירידה ברמת‬
‫ליפופרוטואין מסוג‪" .)HDL ‬איתרנו משפחה גדולה ממוצא ערבי‬
‫מצפון הארץ עם סיפור עשיר של נישואי קרובים"‪ ,‬סיפר ד"ר‬
‫שלאעטה‪" ,‬מעל ל‪ 12-‬בני משפחה שהציגו השמנת יתר מורבידית‬
‫במשקל שנע בין ‪ 120‬ל‪ 180-‬ק׳׳ג"‪ .‬ד"ר שלאעטה מוסיף‪,‬‬
‫"השתמשנו בשיטת מיפוי הומוזיגוטי על־ידי שימוש במרקרים‬
‫פולימורפיים מסוג‪ ‬מיקרוסטיליטים והצלחנו למפות את‬
‫המחלה‪ ‬לאזור‪ ‬הממוקם בקצה של זרוע ארוכה של כרומוזום‬
‫‪ .)3q29( 3‬קראנו לאזור הזה‪,)Morbid Obesity-1 Locus) MO-1 ‬‬
‫ובעבודה מאומצת של ריצוף הגנים בלוקוס שהגדרנו‪ ,‬הצלחנו‬
‫לזהות את הגן‪ CEP19 ‬עם מוטציית עצירה‪ ."Stop codon ‬כל‬
‫החולים במשפחה נמצאו הומוזיגוטיים למוטציה‪.‬‬
‫במטרה ללמוד על הגן ועל הפונקציה‪ ,‬ייצרו החוקרים זן חדש של‬
‫עכבר שבו שותק הגן‪" ,CEP19 ‬העכבר הראה סימני מחלה‬
‫המדמים את הממצאים באדם"‪ ,‬אמר ד"ר‪ ‬שלאעטה‪" ,‬הוא נהיה‬
‫שמן‪ ,‬הראה הפרעה במשק הגלוקוז ועמידות לאינסולין‪ .‬בכך‬
‫הוכחנו כי איבוד הפונקציה של הגן‪ ‬הציליארי מביא להשמנת יתר"‪.‬‬
‫ד"ר‪ ‬שלאעטה‪ ‬ציין כי הגילויים פותחים אפיק מחקרי חדש להבנת‬
‫מנגנוני השמנת היתר עם פוטנציאל עתידי לפיתוח טיפול תרופתי‬
‫בהשמנה ובתת‪-‬תזונה‪" .‬אנו מאמינים כי המחקרים שאנו עושים‬
‫ואשר יתבצעו בעתיד בתחום הגן שגילינו יתרמו רבות להבנת‬
‫מנגנון הפעולה והמסלול הביולוגי שבו הוא עובד"‪ ,‬סיכם‬
‫באופטימיות‪" ,‬הדבר יכול להוסיף עוד גנים המעורבים במשק‬
‫האנרגיה בגוף‪ ,‬כאשר מוטציה בכל אחד מהגנים עלולה לגרום‬
‫להשמנת יתר וסוכרת"‪.‬‬
‫סיעוד רב־תרבותי משנה את גישות הטיפול בבתי החולים בישראל‬
‫מאמר בנושא הסיעוד הרב־תרבותי‬
‫שבכתיבתו השתתפה אחות חדר‬
‫טיפול נמרץ במרכז הרפואי זיו‪ ,‬עינב‬
‫ראש‪ ,‬התפרסם לאחרונה במגזין רפואי רומני‬
‫‪Revista de Asistenţă Socială, anul XII,‬‬
‫‪ .3 ,1-6‬מטרת המאמר היא להעלות את‬
‫המודעות בקרב הצוותים הסיעודיים בנוגע‬
‫להבדלים ולפערים תרבותיים‪ ,‬ובכך להפוך‬
‫אותם לבעלי ידע על אודות ההעדפות‬
‫התרבותיות של המטופלים‪.‬‬
‫"השונות התרבותית ההולכת וגדלה עם‬
‫השנים במדינת ישראל‪ ,‬למעשה מחייבת את‬
‫נותני הטיפול בשירותי הבריאות לתקשר‬
‫ביעילות עם מטופלים ומשפחותיהם‬
‫המשתייכים לתרבויות השונות"‪ ,‬אומרת עינב‬
‫ראש‪ ,‬מחברת המאמר‪ ,‬שטוענת כי תיאוריות‬
‫בתחום הסיעוד הרב־תרבותי מציעות כלים‬
‫יעילים המסייעים בדרך כלל לצוות הסיעודי‬
‫במתן טיפול הולם תרבותי‪" .‬הצוות הסיעודי‬
‫מקיים קשר אינטימי ביותר עם המטופלים‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫ועל מנת שיוכל להעניק להם טיפול הוליסטי‬
‫ופרטני המתבסס על צורכיהם התרבותיים‬
‫ חשוב מאוד שידע יותר על הרקע‬‫התרבותי שלהם"‪.‬‬
‫לדברי המחברת‪ ,‬בישראל עולה הצורך‬
‫באחים ואחיות בעלי כשירות תרבותית‪ ,‬בעלי‬
‫יכולת לכבד את תרבותו של האחר על אף‬
‫השתייכותו לתרבות אחרת‪ ,‬וכן צורך בצוותים‬
‫בעלי מסוגלות לתקשר באופן יעיל עם‬
‫מטופלים ומשפחותיהם הבאים מתרבויות‬
‫שונות‪ .‬העלייה המסתמנת בצוותים מיומנים‬
‫לרב־תרבותיות הינה תוצאה של ההתפתחות‬
‫המתמשכת בשירותי הבריאות‪ ,‬שינויים‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬ריבוי מהגרים‪ ,‬עולים חדשים‬
‫ואילוצים חברתיים ותרבותיים נוספים‬
‫שנוצרו במהלך השנים האחרונות‪" .‬מעל לכול‬
‫עומדת רמת שביעות הרצון של המטופלים‬
‫ומשפחותיהם מהטיפול הסיעודי"‪ ,‬מציינת‬
‫ראש ומוסיפה שהגברת היענות המטופל‬
‫לטיפול‪ ,‬לצד העלאת איכות הטיפול הסיעודי‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫דרך שיפור מיומנויות ודרך שילוב ערכיו‬
‫התרבותיים של המטופל בתכנון הטיפול‬
‫הסיעודי‪ ,‬באים לידי ביטוי לבסוף בהעלאת‬
‫הרמה המקצועית של האחיות‪.‬‬
‫"לאחרונה חל שינוי משמעותי באופן שבו‬
‫תפקיד האחות‬
‫נתפס‪ ,‬ובהיקף‬
‫תפקידיה הלכה‬
‫למעשה"‪,‬‬
‫מסכמת ראש‪,‬‬
‫"כיום אחיות‬
‫מסוגלות לטפל‬
‫במטופלים‬
‫ומשפחותיהם‬
‫דרך ההקשר‬
‫התרבותי שלהם‪.‬‬
‫לצורך כך הן‬
‫זקוקות לכלים שיאפשרו להן להעריך ולזהות‬
‫פערים תרבותיים‪ ,‬ועל־ידי כך לקבל החלטות‬
‫באשר לתכנון והתאמת הטיפול הסיעודי"‪.‬‬
‫כנסים‬
‫כנס בינלאומי‪ :‬מועד השראת לידה בסיבוכי היריון‬
‫>> בכנס הוצגו היבטים רפואיים והחלטות רפואיות‪ ,‬חלקם שנויים במחלוקת‪ ,‬לגבי מועד ואופן‬
‫היילוד‪ ,‬בין אם בלידה רגילה או בניתוח קיסרי יזום‬
‫כנס בינלאומי בנושא‪ ‬תזמון מועד היילוד במצבים שונים של‬
‫סיבוכי היריון‪ ,‬התקיים בחודש אוקטובר באולם הפקולטה‬
‫לרפואה בצפת‪ ,‬ביוזמת מחלקת‪ ‬נשים ויולדות במרכז הרפואי‬
‫זיו בצפת ובחסות "החברה לרפואת האם והעובר"‪ .‬מטרת הכנס‬
‫הייתה לבחון את מועד היילוד במצבים של סיבוכי היריון שונים ואת‬
‫תוצאות ההריונות‪ ‬הללו על פי שבוע ההיריון בלידה‪ .‬‬
‫בכינוס‪ ‬נכחו כ‪ 70-‬איש‪ ,‬מרצים ומומחים רבים בתחום הגינקולוגיה‪,‬‬
‫מכמה אוניברסיטאות ובתי חולים בארץ ובעולם‪ .‬בין המומחים‬
‫המובילים בתחומם מבתי החולים השונים בארץ אשר נתנו הרצאות‬
‫במהלך הכנס היו‪ :‬פרופ' יריב יוגב‪ ,‬פרופ' אייל סיון‪ ,‬פרופ' אריאל מני‪,‬‬
‫פרופ' יעקב בר‪ ,‬פרופ' יצחק בליקשטיין‪ ,‬פרופ' עידו שולט‪ ,‬ד"ר יורי‬
‫פרליץ וד"ר עוז גביש‪ .‬בין האורחים מחו"ל היו פרופ' קתרין ספונג‪,‬‬
‫מנהלת אגף מחקר במכון הלאומי לבריאות הילד של ארצות הברית‬
‫ופרופ' סטיבן וורסוף‪ ,‬מנהל אגף מיילדות והיריון בסיכון‪ ,‬הפקולטה‬
‫לרפואה נורפלק וירגי'ניה ארה"ב‪.‬‬
‫בכינוס הוצגו היבטים רפואיים והחלטות רפואיות לגבי מועד ואופן‬
‫היילוד‪ ,‬בין אם בלידה רגילה או בניתוח קיסרי יזום‪ .‬חלק מהנושאים‬
‫שנויים במחלוקת‪ ,‬אך עם זאת זימן הכנס אפשרות להחלפת דעות בין‬
‫המומחים‪ .‬בין הנושאים שנידונו‪ :‬מועד יילוד בהריונות המסובכים‬
‫ביתר לחץ דם הריוני‪ ,‬בעיות קרישיות יתר והריונות תאומים‪ .‬כמו כן‬
‫נבחן נושא ההכנה לניתוח קיסרי יזום במצבי שלייה הנעוצה ברחם‪,‬‬
‫המסכנים את היולדת באיבוד דם משמעותי העלול להוביל לכריתת‬
‫רחם‪ .‬דיון סוער התקיים בשאלה האם ביולדת עם חשד למקרוזומיה‬
‫(עובר מעל ‪ 4000‬גר') במועד הצפוי ללידה‪ ,‬יש מקום להפעיל לידה‬
‫בצורה יזומה על מנת למנוע סיבוכי לידה בעוברים גדולים כגון פרע‬
‫כתף‪ ,‬לידות מכשרניות וכדומה‪ .‬הוצגו עבודות בעד ונגד והתנהל דיון‬
‫מעניין המציג גישות שונות לנושא גם במרכזים הגדולים‪.‬‬
‫עוד בכנס‪ ,‬התקיים דיון בנוגע להיבטים ולסיכונים בניתוח קיסרי‬
‫לבקשת יולדת‪ ,‬ללא‪ ‬התוויה רפואית מתאימה‪ .‬נטען כי שיעור בקשות‬
‫היולדות לבצע ניתוח קיסרי אינו בעליה בשנים האחרונות‪ .‬גובשה‬
‫הסכמה חלקית שיש חשיבות לתכנון המשפחה העתידי‪ ,‬כלומר יש‬
‫הבדל בין אישה בת ‪ 43‬לאחר עשרות טיפולי פוריות בהיריון ראשון‬
‫המבקשת לסיימו בניתוח‪ ,‬לבין יולדת בת ‪ 20‬בהיריון ראשון‬
‫המעוניינת במשפחה מורחבת אך חוששת מלידה‪ .‬סוכם כי חשוב לדון‬
‫בכל מקרה לגופו ולהחליט בהתאם‪.‬‬
‫כנס גלאוקומה משותף למרכז הרפואי זיו ולבית החולים רמב"ם‬
‫>> רופאי מחלקות העיניים מהווים פורום המאפשר העברת מידע ושיתוף פעולה בין־מחלקתי‬
‫רופאי מחלקות העיניים של המרכז‬
‫הרפואי זיו ושל בית החולים רמב"ם‪,‬‬
‫השתתפו בכנס בין מחלקתי בנושא מחלת‬
‫הגלאוקומה‪ .‬הכנס הנו פרי יוזמה משותפת‬
‫של מנהלי מחלקות העיניים בשני בתי‬
‫החולים‪ ,‬ד"ר יוסי פיקל מהמרכז הרפואי זיו‬
‫ופרופ' איתן בלומנטל מרמב"ם‪ ,‬שתחום‬
‫עיסוקו המרכזי הנו מחלת הגלאוקומה‪.‬‬
‫בכנס הוצגו מקרים קליניים קשים של‬
‫מחלת הגלאוקומה ונערך דיון מקצועי‬
‫משותף על אפשרויות טיפול שונות וניתוחי‬
‫גלאוקומה‪.‬‬
‫"חשיבות מפגשים מסוג זה הינה עצומה‬
‫מפני שהם מאפשרים העברת מידע וסיעור‬
‫מוחות לגבי מצבים קליניים שבהם אנו‬
‫נתקלים ביום‪-‬יום"‪ ,‬אמר ד"ר פיקל‪" ,‬אין ספק‪,‬‬
‫כי המשתתפים הפיקו תועלת רבה מהכנס‪,‬‬
‫בעיקר הרופאים הצעירים יותר אשר נחשפו‬
‫לתהליכים ולשיקוליהם של הרופאים‬
‫הבכירים‪ ,‬בכל מקרה ומקרה"‪.‬‬
‫מארגני הכנס ציינו היבט חיובי נוסף והוא‬
‫יצירת הזדמנויות שבהן ניתן להתבטא‬
‫ולהתלבט בפורום של רופאים בעלי תחום‬
‫משותף וניסיון רב‪ .‬בדברי הסיכום הדגיש‬
‫פרופ' איתן בלומנטל את חשיבות יצירת‬
‫תהליך שיתוף פעולה בין מחלקתי ואת‬
‫היתרונות הגלומים בו לשתי המחלקות‬
‫ובעיקר לבריאותו של ציבור המטופלים‪ .‬לצד‬
‫השיתוף בידע בנושאים מקצועיים נוצר גם‬
‫תהליך למידה מבורך‪ ,‬המשפר את השירות‪.‬‬
‫הכנס שהתקיים במרכז הרפואי זיו‪,‬‬
‫והשתתפו בו רופאים בכירים ומתמחים משתי‬
‫המחלקות‪ ,‬נחל הצלחה גדולה ובסופו הביעו‬
‫מנהלי המחלקות את תקוותם שזו היא‬
‫פתיחתה של מסורת מבורכת של מפגשים‬
‫בין מחלקתיים נוספים‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪9‬‬
‫פרה‪-‬‬
‫רפואי‬
‫צוות מעבדה המטולוגית ובנק הדם‬
‫‪/‬מאחורי השמות‬
‫המעבדה ההמטולוגית ובנק הדם הם חלק מהמערך‬
‫ההמטולוגי במרכז הרפואי זיו‪ ,‬שבראשו עומד ד"ר דלי נגי'ב‪.‬‬
‫בנק הדם אחראי להספקת דם ומרכיבי דם לכל החולים המאושפזים‪,‬‬
‫וכן לחולים האונקולוגים וההמטולוגים‪ .‬מדי חודש מספק בנק הדם‬
‫כ‪ 400-‬מנות של מוצרי דם ומבצע כ‪ 900-‬בדיקות לזיהוי סוג דם‬
‫ונוגדנים‪ .‬המעבדה ההמטולוגית מתמקדת בנושאים המטולוגיים‬
‫שונים כגון ספירות דם‪ ,‬קרישה ואפיון תאים‪ .‬מדי חודש מתקבלות‬
‫במעבדה כ‪ 10,000-‬דגימות לספירות דם ולבדיקות נלוות וכ‪3,000-‬‬
‫בדיקות ‪.PT/PTT‬‬
‫בתמונה‪ ,‬מימין לשמאל‪:‬‬
‫רוזליה לאורי‪ ,‬מרכזת תחום קרישה‪ .‬בת ‪ ,64‬גרושה פלוס שניים‬
‫ומתגוררת בכרמיאל‪ .‬מרגישה סיפוק מכך שבזכות אבחון התוצאות‬
‫הרופא יכול להעניק טיפול מדויק יותר למטופל‪.‬‬
‫סוהא ארשיד‪ ,‬אחראית בנק הדם‪ .‬בת ‪ ,60‬מתגוררת בכפר ראמה‪,‬‬
‫נשואה פלוס ארבעה וסבתא לשלושה נכדים‪ .‬סוהא אוהבת מאוד‬
‫לבשל‪ ,‬לצאת לטיולים ולסרטים ובעיקר לטפל בנכדים‪.‬‬
‫רנא עג'מי‪ ,‬עובדת מעבדה‪ .‬תושבת מג'דל שאמס‪ ,‬בת ‪ ,36‬נשואה‬
‫ואימא לשניים‪ .‬בשעות הפנאי‪ ,‬אחרי העבודה והטיפול בילדים‪ ,‬נהנית‬
‫לקרוא ספר טוב‪.‬‬
‫ויקטוריה ברודסקי‪ ,‬עובדת מעבדה‪ .‬בת ‪ ,45‬נשואה ואימא לשניים‪,‬‬
‫חיה בכרמיאל ואוהבת עבודות יד‪ ,‬רקמה ועיצוב הבית‪.‬‬
‫ד"ר יפעת צבעוני‪ ,‬מנהלת מעבדה המטולוגית ובנק הדם‪ .‬בת ‪,47‬‬
‫ממצפה גילון‪ ,‬נשואה ואימא לשלושה‪ .‬הגיעה לפני כחצי שנה‬
‫‪10‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫מהסקטור הפרטי ואוהבת את היכולת לשנות‪ ,‬להשפיע ולקדם‬
‫תהליכים‪ .‬אוהבת רכיבה על אופניים‪ ,‬צלילה וסקי‪.‬‬
‫אליאס סאדר‪ ,‬מרכז תחום ציטולוגיה‪ .‬אליאס נשוי ואב לארבעה‪,‬‬
‫הוא בן ‪ 55‬ומתגורר בגוש חלב‪ .‬תחביבו בשעות הפנאי – טיולים‪.‬‬
‫חנא מוראני‪ ,‬עובד מעבדה מכפר סמיע‪ .‬חנא בן ‪ ,32‬נשוי פלוס‬
‫שלושה‪ .‬חובב כדורגל ‪ -‬לשחק וגם לצפות‪.‬‬
‫אינה אברוטין‪ ,‬עובדת מעבדה‪ .‬מתגוררת בנצרת עילית‪ .‬היא בת ‪,34‬‬
‫נשואה ואימא לילדה‪ .‬תחביביה הם טיולים‪ ,‬שחייה וקריאה‪.‬‬
‫בתיה אשל‪ ,‬מרכזת תחום אפיון תאים‪ .‬בתיה בת ‪ 50‬ומתגוררת בצפת‪.‬‬
‫אוהבת לרקוד ונהנית מתפירה‪.‬‬
‫ענבל קאופמן‪ ,‬מזכירת המעבדה‪ .‬מתגוררת בצפת‪ ,‬בת ‪ ,26‬נשואה‬
‫ואימא לילדה אחת‪ .‬ענבל אוהבת לאפות ולבלות עם המשפחה‪.‬‬
‫אילנה ממן‪ ,‬מזכירה רפואית‪ .‬מתגוררת בצפת‪ ,‬בת ‪ ,53‬נשואה פלוס‬
‫שלושה וסבתא לשבעה נכדים‪ .‬אילנה חובבת מוזיקה וריקוד‪.‬‬
‫לא בתצלום‪ :‬עדי בן נס‪ ,‬עובדת מעבדה‪ .‬מתגוררת בראש פינה‪,‬‬
‫נשואה ואימא לשלושה‪ .‬חאזם עטאללה‪ ,‬תורן חוץ במעבדה‪ .‬חאזם‬
‫מכפר יאסיף‪ ,‬רווק בן ‪ ,27‬אוהב את לשחק כדורגל ולצפות במשחקים‪.‬‬
‫עולא סלאלחה‪ ,‬תורנית חוץ במעבדה‪ .‬בת ‪ ,26‬נשואה ומתגוררת‬
‫בבית ג'אן‪ .‬אוהבת לקרוא ספרי דרמה‪ .‬סברין נפאע‪ ,‬תורנית חוץ‬
‫במעבדה‪ .‬בת ‪ 24‬מבית ג'אן‪ ,‬נשואה פלוס ילדה‪ .‬אוהבת לשמוע‬
‫מוזיקה ולהכין עוגיות‪ .‬רובא חורי‪ ,‬תורנית חוץ במעבדה‪ .‬רובא בת ‪,24‬‬
‫נשואה‪ ,‬מתגוררת בכפר עילבון‪ .‬אוהבת לשמוע מוזיקה‪.‬‬
‫קורס נאמני שפה‪ :‬חלקו של המתרגם בטיפול‬
‫בקורס שפותח כמענה לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא‬
‫הנגשה לשונית‪ ,‬השתתפו אנשי צוות ממרכזי בריאות שונים‬
‫בארץ ומלשכות בריאות‪ ,‬ביניהם גם נציגות מכובדת מהמרכז‬
‫הרפואי זיו‪ .‬הקורס הייחודי פותח עבור עובדים במוסדות‬
‫בריאות ובקהילה‪ ,‬אשר שולטים בשפה זרה בנוסף לעברית‬
‫ועתידים לשמש מתרגמים במוסדות הבריאות שבהם הם‬
‫עובדים‪.‬‬
‫הקורס התמקד בעקרונות ובהתנהלות אתית בעת ביצוע תרגום‬
‫בהקשר בריאותי וכן בעקרונות תקשורת עם מטופלים‪ ,‬תוך‬
‫שימת דגש על חלקו של המתרגם ביישום טיפול הולם‬
‫תרבותית‪.‬‬
‫בקרב משתתפי הקורס‪ ,‬דוברי השפות השונות היה רוב לדוברי‬
‫ערבית‪ ,‬אך היו גם כמה דוברי רוסית‪ ,‬נציגה אחת דוברת‬
‫אמהרית‪ ,‬דוברת אנגלית ונציגה אחת דוברת צ'רקסית‪.‬‬
‫בסיום הקורס הוטלה על המשתתפים המטלה ליישם במקומות‬
‫העבודה שלהם‪ ,‬על פי צוירכי המערכת‪ ,‬את העקרונות שרכשו‬
‫במהלך הקורס‪.‬‬
‫‪ 100‬בוגרים הוסמכו לאחים ואחיות בשנת ‪2013‬‬
‫>> מספר שיא בכל הזמנים ועליה של ‪ 67%‬ביחס לשנה שעברה במספר הבוגרים שהוסמכו‬
‫לאחים ואחיות בבית הספר לסיעוד‪ .‬מגמת העליה צפוייה להימשך גם השנה‬
‫מספר שיא בכל‬
‫הזמנים ועליה של‬
‫‪ 67%‬ביחס לשנה‬
‫שעברה במספר הבוגרים‬
‫שהוסמכו לאחים ואחיות‬
‫בשנת ‪ 2013‬בבית הספר‬
‫לסיעוד שבמרכז הרפואי זיו‪.‬‬
‫בטקס סיום מרשים הוענקו‬
‫תעודות סיום ל‪ 28-‬בוגרים‬
‫במסלול הסבת אקדמאים‪,‬‬
‫שהצטרפו ל‪ 72-‬בוגרים‬
‫שסיימו לימודיהם במהלך‬
‫שנת ‪ .2013‬בכך מגיע מספר‬
‫הבוגרים השנה ל‪.100-‬‬
‫מנהלת בית הספר‪ ,‬ד"ר חנה‬
‫צפריר‪ ,‬בירכה את הבוגרים‬
‫ואמרה כי צוות בית הספר‬
‫כולו סומך עליהם‪ ,‬היא ציטטה‬
‫את דברי הנשיא שמעון פרס‬
‫ואמרה כי הם ידעו "למצות‬
‫את המאחד ולכבד את המייחד"‪ .‬ד"ר צפריר התייחסה בדבריה‬
‫לגאוות הצוות כולו על הדגש המיוחד הניתן בלימודים לסיעוד‬
‫מותאם תרבותית‪ .‬תעודת הוקרה על הצטיינות אקדמית וחברתית‬
‫הוענקה לבוגרת עפרה דודאי‬
‫מכרמיאל‪ .‬כמיטב המסורת של בית‬
‫הספר לסיעוד הונחה טקס הסיום‬
‫על־ידי שני בוגרים‪ ,‬אברהם‬
‫אלמליח וסאמי חיגאזי‪.‬‬
‫השנה לומדים בבית הספר לסיעוד‬
‫‪ 235‬סטודנטים בשני מסלולים‬
‫ מסלול גנרי ומסלול להסבת‬‫אקדמאים‪ .‬בין הלומדים‪65 ,‬‬
‫סטודנטים חדשים במסלול הכשרה‬
‫בן שנתיים וחצי לתואר "אח‬
‫מוסמך"‪ ,‬בניהולה של סמדר אלון‪,‬‬
‫מורה בכירה בבית הספר‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2012‬הוכפלה כמות‬
‫הסטודנטים בבית הספר לסיעוד‪,‬‬
‫כחלק ממאמץ משותף עם משרד‬
‫הבריאות לפתור את המחסור‬
‫החמור באחים ואחיות במוסדות‬
‫הבריאות בארץ‪ .‬העלייה‬
‫המשמעותית במספר בוגרי בית‬
‫הספר לסיעוד במרכז הרפואי זיו‪ ,‬המסיימים לימודיהם ומוסמכים‬
‫לאחים ואחיות‪ ,‬צפויה להימשך גם בשנת ‪ ,2014‬שבה עתידים‬
‫לסיים את לימודיהם ‪ 120‬בוגרים‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪11‬‬
‫פרסונל‬
‫רופאים‬
‫מנהלים חדשים למחלקה לטיפול מיוחד ביילוד‬
‫ולמחלקה הקרדיולוגית‬
‫>> מנהל המרכז הרפואי‪" :‬אני שמח על הצטרפותם של הרופאים הבכירים לצוות ויודע מהיכרותי‬
‫עמם‪ ,‬כי מדובר ברופאים מצויינים שיובילו את המחלקות להישגים"‬
‫פרופ' אריק שיינוול‪ ,‬מומחה ברפואת‬
‫ילדים ונאונטולוגיה (רפואת פגים‬
‫ויילודים) נבחר לנהל את המחלקה‬
‫לטיפול מיוחד ביילוד (פגייה) ויחליף את ד"ר‬
‫עמנואל גוטפריד שפרש לגמלאות‪ .‬נוסף על‬
‫ניהול המחלקה‪ ,‬ישתלב פרופ' שיינוול בצוות‬
‫המרצים בבית הספר לרפואה של‬
‫אוניברסיטת בר־אילן בצפת‪.‬‬
‫"פרופ' שיינוול מצטרף לרשימה מכובדת של‬
‫רופאים‬
‫העובדים‬
‫במרכז הרפואי‬
‫זיו ורואים בו‬
‫את ביתם‬
‫המקצועי"‪ ,‬אמר‬
‫מנהל המרכז‬
‫הרפואי זיו‪ ,‬ד"ר‬
‫אוסקר אמבון‪,‬‬
‫"העבודה‬
‫במחלקה‬
‫פרופ' שיינוול‬
‫לטיפול מיוחד‬
‫ביילוד מצריכה מסירות מוחלטת לתינוקות‬
‫הרכים ולהוריהם‪ ,‬מקצועיות ורגישות סביב‬
‫השעון‪ .‬אני מאחל לפרופסור שיינוול ולצוות‬
‫המחלקה הצלחה רבה‪ ,‬ובטוח כי התינוקות‬
‫וההורים יזכו לשירות הטוב ביותר"‪.‬‬
‫פרופ' שיינוול‪ ,‬רופא מזה ‪ 34‬שנה‪ ,‬למד‬
‫רפואה באוניברסיטת גלזגו ובבית החולים‬
‫‪ King’s College‬בלונדון‪ ,‬התמחה ברפואת‬
‫ילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע‬
‫ועבר תת‪-‬התמחות בנאונטולוגיה (רפואת‬
‫פגים ויילודים) באוניברסיטה לרפואה‬
‫ברוצ'סטר‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫טרם הגעתו למרכז הרפואי זיו ניהל פרופ'‬
‫שיינוול את המחלקה לטיפול נמרץ ביילוד‬
‫בבית החולים קפלן ברחובות‪ .‬כמו כן שימש‬
‫מרצה לרפואת ילדים בבתי הספר לרפואה‬
‫של האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ואוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬וכן בבתי הספר‬
‫לרפואה באוניברסיטת דנדי בסקוטלנד‬
‫ואוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית‪ .‬כיום‬
‫הוא ממשיך לעסוק במחקר לקידום בריאות‬
‫הפגים ומנהל מחקרים ברשת בתי חולים‬
‫בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫ד"ר מג'די חלבי‪ ,‬מומחה ברפואה פנימית‬
‫וקרדיולוגיה מבית החולים רמב"ם בחיפה‪,‬‬
‫נבחר לנהל את מחלקת קרדיולוגיה במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ .‬ד"ר חלבי מחליף את פרופ' אלון‬
‫מינויים חדשים במרכז הרפואי‬
‫ברכות הצלחה לאנשי הצוות שמונו לתפקידים חדשים‬
‫רופאים‬
‫ד"ר איזקסון לידיה‪ ,‬מנהלת מחלקה פסיכיאטרית‪.‬‬
‫ד"ר פורטנוב יגאל‪ ,‬מנהל שירות יילודים‪.‬‬
‫ד"ר מרקוס בראון נעמה‪ ,‬מנהלת שירות אורוגינקולוגיה‪.‬‬
‫ד"ר סלים דבאח‪ ,‬מנהל שירות קרדיולוגיה בלתי פולשנית‪.‬‬
‫ד"ר מג'די חלבי‪ ,‬מנהל מחלקת קרדיולוגיה‪.‬‬
‫ד"ר צבעוני יפעת‪ ,‬מנהלת מעבדה המטולוגית‪.‬‬
‫ד"ר מילרד יעקוב‪ ,‬מנהל מעבדה ביוכימית‪.‬‬
‫ד"ר חגי רכניצר‪ ,‬מנהל מעבדה מיקרוביולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫צוות סיעודי ומנהלה‬
‫גב' אזולאי כרמלה‪ ,‬אחות מחלקה‪ ,‬אורולוגיה‪.‬‬
‫גב' טדגי דליה‪ ,‬מפקחת קלינית‪.‬‬
‫גב' דידון מיכל‪ ,‬אחות מחלקה‪ ,‬דיאליזה‪.‬‬
‫גב' סבו גבריאלה‪ ,‬ס‪.‬אחות אחראית‪ ,‬חדר לידה‪ .‬‬
‫‪12‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫מרמור שפרש לגמלאות‪ .‬ד"ר חלבי‪ ,‬בוגר בית‬
‫הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב‬
‫והתמחה‬
‫ברפואה‬
‫פנימית‪,‬‬
‫קרדיולוגיה‬
‫וצנתורים בבית‬
‫החולים רמב"ם‬
‫בחיפה‪ ,‬יצטרף‬
‫לצוות המרצים‬
‫בבית הספר‬
‫לרפואה של‬
‫אוניברסיטת‬
‫ד"ר חלבי‬
‫בר־אילן בצפת‪.‬‬
‫"אני שמח על הצטרפותו של ד"ר חלבי‬
‫לצוות ויודע מהיכרותי עמו‪ ,‬כי מדובר ברופא‬
‫מצוין שיוביל את המחלקה להישגים‬
‫ולמצוינות קלינית ואקדמית"‪ ,‬אמר מנהל‬
‫המרכז הרפואי זיו‪ ,‬ד"ר אוסקר אמבון‪" ,‬אני‬
‫מאחל לד"ר חלבי הצלחה רבה בתפקידו‬
‫החדש"‪.‬‬
‫תודה והערכה‬
‫לאנשי הצוות‬
‫הפורשים‬
‫רופאים‬
‫ד"ר קוזקוב סליה‪ ,‬מנהלת המכון‬
‫להתפתחות הילד‬
‫‪ ‬ד"ר מזרוחין אלכסנדר‪ ,‬מנהל מחלקה‬
‫פסיכיאטרית‬
‫ד"ר קוריטני אדוארד‪ ,‬מנהל יחידה‬
‫לאורולוגיה פולשנית‬
‫פרופ' מרמור אלון‪ ,‬מנהל מחלקה‬
‫קרדיולוגית‬
‫ד"ר פליישמן גריגורי‪ ,‬מנהל יחידה‬
‫להרדמה מילדותית‬
‫צוות סיעודי ומנהלה‬
‫מר דדון שלמה‪ ,‬אחראי טיפול נמרץ לב‬
‫גב' עזרי שרה‪ ,‬אחראית יחידת דיאליזה‬
‫גב' יפה בן שאנן‪ ,‬סגנית מנהלת המטבח‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪13‬‬
‫מגזין‬
‫טראומת מלחמה‬
‫מרכז הטראומה האזורי קלט בשנה האחרונה קורבנות רבים של מלחמת‬
‫האזרחים המשתוללת בסוריה‪ ,‬כמו גם פצועי תאונות ומקרים נוספים של‬
‫מטופלים מהמדינה שסועת הקרבות‬
‫‪‬אורנה ריין‬
‫נדמה כי מאז ומתמיד ניצב המרכז הרפואי זיו בחזית הטיפול בנפגעי‬
‫מלחמות ואירועים ביטחוניים‪ ,‬על גבולה הצפוני של מדינת ישראל‪.‬‬
‫המחלקה הכירורגית של בית החולים הוקמה עוד טרום ימי המנדט‬
‫הבריטי על־ידי המנהל דאז ד"ר גרשון גרי‪ .‬בבית החולים שנחנך בצפת‬
‫בשנת ‪ ,1910‬נותחו חלוצי המושבות ופצועי הקרבות מרחבי הגליל‪,‬‬
‫ואף השומר המיתולוגי יוסף טרומפלדור היה בין אלה שטופלו בנקודת‬
‫הטיפול הקדמית שהקים ד"ר גרי במטולה‪ .‬מאז זרמו מים רבים בירדן‪,‬‬
‫חדרי הניתוח והטיפול הנמרץ קלטו אלפים רבים של פצועי מלחמה‬
‫ונפגעי טרור‪ ,‬אזרחים וחיילים‪ ,‬מתש"ח ועד למלחמת לבנון השנייה‪.‬‬
‫אף אחד לא ציפה למבול החדש של פצועי מלחמה מסוריה‪ ,‬שהגיעו‬
‫למרכז הרפואי זיו בחודשים האחרונים‪ .‬לצד ההפתעה והאתגר הניצב‬
‫בפני הצוותים הרפואיים לנוכח מצבם של הפצועים ומאפייני הפציעות‬
‫המיוחדים‪ ,‬ניכרת התגייסות הומאנית ורגישות רבה של כל הנוגעים‬
‫בדבר‪" .‬לאורך כל השנים‪ ,‬על רקע איומים ביטחוניים‪ ,‬ישנם נחשולים‬
‫של עלייה בפעילות הטראומה בבית החולים"‪ ,‬אומר סגן מנהל המחלקה‬
‫הכירורגית ומנהל יחידת הטראומה‪ ,‬ד"ר עמרם הדרי‪ .‬בהיותו בין‬
‫הרופאים הוותיקים‪ ,‬הוא מציין כי אחד הנחשולים הגדולים במיוחד‬
‫שעמם התמודד בית החולים הייתה מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬שבה טופלו‬
‫‪14‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫מעל ל‪ 1,500-‬פצועים‪ .‬לדבריו מה שאיפשר אז את מתן הטיפול ההולם‬
‫לאלפי הפצועים שהגיעו‪ ,‬הייתה פתיחתו של חדר המיון המחודש‬
‫והמשודרג והוספת חדר הטראומה לצדו‪.‬‬
‫במערך הטראומה הלאומי של מדינת ישראל‪ ,‬נמנה המרכז הרפואי‬
‫זיו על אחד מ–‪ 13‬המרכזים האזוריים לטראומה‪ ,‬לצד ארבעה מרכזי‪-‬‬
‫על במרכז הארץ ובדרומה‪ .‬כשמתבוננים על הנתונים שהצטברו‬
‫בפעילות המרכז הרפואי על מחלקותיו ויחידותיו השונות מאז חודש‬
‫פברואר האחרון‪ ,‬מתקבלת תמונה של פעילות אינטנסיבית ורצופה‬
‫בטיפול בטראומה‪ .‬אין עוררין על כך כי מה שקורה בשנה האחרונה‬
‫במרכז הרפואי זיו‪ ,‬בעקבות נחשול הפצועים המגיעים מסוריה‪ ,‬מעצים‬
‫את היותו מרכז טראומה אזורי‪ ,‬תרתי משמע‪.‬‬
‫"בגל הראשון בפברואר הגיעו שבעה פצועים בבת אחת וכולם נזקקו‬
‫לניתוחים"‪ ,‬נזכר ד"ר הדרי‪" ,‬עבור כל מרכז טראומה זהו מצב מאוד‬
‫רציני‪ ,‬אבל הם קיבלו את הטיפול ואף אחד לא עשה מזה עניין‪ ,‬יש‬
‫כאן רוח מיוחדת"‪ .‬הפיכתו של מרכז הטראומה האזורי בזיו למרכז‬
‫המטפל גם בפצועי מלחמת האזרחים בסוריה‪ ,‬חייבה את הצוותים‬
‫הרפואיים להתייחס לסוגיות שונות הנובעות מעצם הטיפול בפציינטים‬
‫שמגיעים ממדינת אויב‪ ,‬דוברי ערבית בלבד‪ ,‬זרים לתרבות הישראלית‪,‬‬
‫נפגעי טראומה מתמשכת ואנשים שאיבדו את ביתם‬
‫ופעמים רבות אף את בני משפחתם‪.‬‬
‫פציעות רב מערכתיות‬
‫למעלה מ‪ 220-‬נפגעים ממלחמת האזרחים בסוריה הגיעו‬
‫למרכז הרפואי זיו עד כה‪ ,‬מרביתם פצועי מלחמה‬
‫ומיעוטם נפגעי תאונות דרכים‪ .‬בין הפצועים ישנם נשים‪,‬‬
‫ילדים וגברים צעירים‪ ,‬ברובם‪" .‬כולם מגיעים עם פציעות‬
‫רב מערכתיות‪ ,‬בטן‪ ,‬חזה‪ ,‬כלי דם‪ ,‬פצעים נרחבים ופצעים‬
‫פתוחים הדורשים שתלי עור"‪ ,‬מפרט מנהל המחלקה‬
‫הכירורגית‪ ,‬ד"ר איגור וקסמן‪" ,‬הטיפול הרב תחומי כולל‬
‫שיתוף של מספר מחלקות ויחידות‪ ,‬ביניהן אורתופדיה‪,‬‬
‫המחלקה לרפואה דחופה‪ ,‬מחלקת ילדים‪ ,‬טיפול נמרץ‬
‫ילדים‪ ,‬הרדמה‪ ,‬אורולוגיה‪ ,‬כירורגיית כלי דם‪ ,‬רנטגן‪,‬‬
‫טיפול נמרץ‪ ,‬עיניים‪ ,‬אא"ג וכמובן כל הצוות הסיעודי"‪.‬‬
‫מדובר בטיפול מורכב ופעמים רבות אף בכמה ניתוחים‬
‫לפצוע אחד‪.‬‬
‫בניגוד למצבי מלחמה שמכירים רופאי בית החולים ובהם‬
‫רוב הפצועים המגיעים הם פצועים קל ובינוני ורק ‪10%‬‬
‫הם פצועים קשה‪ ,‬הרי שמה שמאפיין את הפצועים‬
‫הסורים הוא כי כל אלה המגיעים למרכז הרפואי זיו‪,‬‬
‫כולם פצועים מדרגת בינוני ומעלה‪" .‬חלק מהפצועים‬
‫הם כאלה שנפגעו בשטח וקיבלו עזרה ראשונה בסוריה‬
‫או בנקודת הטיפול של צה"ל על קו הגבול"‪ ,‬מבהיר ד"ר‬
‫הדרי‪ .‬ביניהם גם כאלה שקיבלו טיפול יותר מתקדם‪,‬‬
‫כולל ניתוחים‪ ,‬בסוריה‪ ,‬אך מהלך ההחלמה לא התרחש‬
‫כצפוי והם מגיעים לזיו‪" .‬אנחנו יודעים שבאזורי הקרבות‬
‫התרסקה המערכת הרפואית והיא לא מתפקדת‪ ,‬עקב‬
‫פגיעה מכוונת בצוותים הרפואיים"‪ ,‬הוא מוסיף ‪.‬‬
‫בין המקרים הקלים יותר‪ ,‬לדברי מנהל יחידת הטראומה‪,‬‬
‫נחשבים אלה שבסכנה לאיבוד גפה או פגיעות ברקמות‬
‫הרכות‪ .‬המקרים הקשים יותר הם אלה הזקוקים לשורה‬
‫ארוכה של ניתוחים מורכבים‪ ,‬אשפוז ביחידה לטיפול‬
‫נמרץ‪ ,‬עירויי דם ועוד‪ .‬הגישה הטיפולית שלפיה עובדים‬
‫היא בקרת נזקים‪" ,‬אנחנו עושים ניתוחים לדאמג' קונטרול‬
‫ או הצלת חיים או הצלת איברים למניעת נכות חמורה"‪,‬‬‫מסביר ד"ר הדרי‪ .‬בגישה זו יש צורך פעמים רבות‬
‫בניתוחים חוזרים ואשפוז ממושך‪.‬‬
‫רצף טיפולי‬
‫אחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני הרופאים קשור‬
‫ברצף הטיפולי ‪ -‬מצד אחד הם מקבלים את הפצועים‬
‫ללא כל מידע מוקדם על הטיפול שניתן להם טרם הגעתם‬
‫לבית החולים‪ ,‬מנגד גם כאשר משתחרר פצוע לא ברור‬
‫כיצד יימשך תהליך השיקום וההחלמה שלו‪ ,‬לכשיחזור‪,‬‬
‫למה שנשאר מביתו‪ ,‬בסוריה‪.‬‬
‫בהיעדר רקע רפואי או חיסוני של הפצוע‪ ,‬אינפורמציה‬
‫מוגבלת ותקשורת לקויה עם הפצועים המגיעים פעמים‬
‫רבות בהלם‪ ,‬מחוסרי הכרה ומובן שאינם דוברי עברית‪,‬‬
‫נאלצים הרופאים להתמודד עם מצבים מורכבים למדי‪.‬‬
‫עליהם לבחור מענים רפואיים הולמים מבלי שיש להם‬
‫מידע אלמנטרי על נסיבות הפציעה‪ ,‬מה היה מנגנון‬
‫החבלה‪ ,‬האם היה זה פיצוץ במקום פתוח או סגור‪.‬‬
‫פעמים רבות עקב טיפול מוקדם ושגוי שנעשה טרם‬
‫הגעת הפצועים לבית החולים נתקלים הרופאים בפצעי‬
‫טראומה מזוהמים כתוצאה מכך שנתפרו ולא הושארו‬
‫במצב של סגירה ראשונית או בניתוחים שנכשלו‪.‬‬
‫"הייתה לנו הפתעה גמורה"‪ ,‬מספר מנהל המחלקה‬
‫לרפואה דחופה ד"ר עאמר חוסיין‪" ,‬כשלראשונה הגיע‬
‫פצוע עם מכתב רפואי מודפס מבית החולים של צה"ל‬
‫שעל הגבול ואפילו עם תמונה של הפצוע"‪ .‬לרופאי בית‬
‫החולים אין קשר אל הרופאים בשטח הישראלי‪" ,‬בדרך‬
‫כלל אני מקבל הודעה מהצבא שיש פצוע בדרך‪ ,‬מתי‬
‫צפויה הגעתו ותיאור ראשוני של הפגיעה"‪ ,‬אומר מנהל‬
‫חדר המיון שאחראי על היערכות חדר המיון לקראת‬
‫קליטת הפצועים‪" .‬אנחנו בעומס רב‪ ,‬כאילו שאנחנו‬
‫עצמנו במלחמה‪ ,‬כל יום שמגיעים בו פצועים אתה מרגיש‬
‫שאתה חלק מהמלחמה הזו"‪.‬‬
‫ד"ר חוסיין היה כאן גם בתקופת מלחמת לבנון השנייה‬
‫והוא מנוסה היטב במצבי טראומה‪ ,‬אך מציין את ההבדל‬
‫הגדול בין פציעות האזרחים הסורים לבין פציעות‬
‫האזרחים הישראלים שנפגעו מהקטיושות באזור הצפון‬
‫בשנת ‪ .2006‬פציעות האזרחים הסורים הן בעיקר תוצאה‬
‫של הפגזות והתמוטטות מבנים‪ ,‬כמו גם פיצוצים וירי‪.‬‬
‫"תמיד עצוב לראות אזרחים וילדים שנפגעים במלחמה‪.‬‬
‫אני לא מסתכל על מוצא הפצוע‪ ,‬כך שמבחינתי כרופא‪,‬‬
‫אני יודע לטפל בכולם‪ ,‬בלי קשר לשום גורם חיצוני"‪,‬‬
‫אומר ד"ר חוסיין‪.‬‬
‫עם קבלת ההודעה על הגעת הפצועים מופעל בבית‬
‫החולים נוהל פצוע קשה‪" ,‬אנחנו מעבירים אותו ליחידת‬
‫הטראומה‪ .‬מכיוון שזה מצב מסכן חיים חייבים לטפל‬
‫ולאבחן מהר ולכן כל האנשים החיוניים צריכים להיות‬
‫שם בפנים"‪ ,‬מפרט ד"ר חוסיין את תהליך קליטת‬
‫הפצועים‪" ,‬הגישה לטראומה היא שנעשה אבחון ראשוני‬
‫על־ידי רופא כירורג שמנהל את האירוע והוא זה שמחליט‬
‫מי הרופאים האחרים שיעזרו"‪ .‬ביחידה לטיפול נמרץ‬
‫כללי שבניהולו של ד"ר יצחק קויפמן מספר המיטות‬
‫מוגבל‪" ,‬כרגע אין לי קושי לטפל בחולים שאני מקבל‪,‬‬
‫ללא שום קשר למקור שלהם‪ ,‬מי שמגיע מטופל"‪ ,‬מבטא‬
‫מנהל היחידה את האתגר הטמון בקבלת החלטות במצב‬
‫של אירועי עומס רפואי‪.‬‬
‫בצוות המחלקה לרפואה דחופה ישנו תמיד לפחות דובר‬
‫ערבית אחד כדי להקל על התקשורת עם הפצועים‪.‬‬
‫במידת הצורך מצטרף לעזרתם גם העובד הסוציאלי‬
‫דובר הערבית‪ ,‬פארס‪ .‬לדברי ד"ר חוסיין זמן שהיית פצוע‬
‫בחדר המיון הוא בממוצע כשעתיים‪ ,‬והשאיפה היא‬
‫להגשת טיפול מהיר וקבלת החלטות זריזה בנוגע להמשך‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫מאפיינים ייחודיים‬
‫"כשאני מקבל הודעה מהמיון כי הגיע פצוע לביה"ח עם‬
‫פגיעה בכלי הדם‪ ,‬בנוסף לפציעות האחרות שלו‪ ,‬אני‬
‫מתייצב שם"‪ ,‬אומר מנהל היחידה לכלי דם‪ ,‬ד"ר טל‬
‫סלומון‪ .‬ד"ר סלומון מומחה לתחום הטראומה‪" ,‬גדלתי‬
‫בביה"ח כרמל במחלקה לכלי דם שהיא מאוד מתקדמת‪,‬‬
‫עבדתי שש שנים בבית־חולים העמק וטיפלתי במקרי‬
‫טראומה רבים‪ ,‬אבל שום דבר ממה שלמדתי בכירורגיית‬
‫כלי דם‪ ,‬לא דומה למה שראיתי בשמונת החודשים‬
‫האחרונים כאן"‪.‬‬
‫כאחד מאנשי הצוות הלוקחים חלק בטיפול בפצועים‬
‫הקשים הוא מציין‪" ,‬אם אני מסתכל על פצועים במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬נפגעי תאונות דרכים‪ ,‬חיילים וכדומה‪ ,‬זמן ההגעה‬
‫לטיפול רפואי הוא מאוד קצר"‪ ,‬מאיר ד"ר סלומון נקודת‬
‫מבט נוספת על המצב‪" ,‬בעוד שהסורים שמגיעים אלינו‬
‫באים באיחור של יומיים‪-‬שלושה מזמן הפציעה‪ .‬העיכוב‬
‫הזה גורם לכך שהפציעות מקבלות זיהומים וזה מוסיף‬
‫נדבך קשה לטיפול בהם"‪ .‬ד"ר סלומון מתאר את הפצועים‬
‫המגיעים ממצב של מלחמה המתמשכת כבר למעלה‬
‫משנתיים‪" ,‬הם באים במצב שאנחנו לא רואים כאן בדרך‬
‫כלל‪ ,‬רזים‪ ,‬שדופים ועם בעיות תזונה קשות"‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬אף־על־פי שרוב הפצועים הם אנשים צעירים‪,‬‬
‫רמת התזונה הנמוכה מפריעה לתהליך ריפוי הפצעים‪,‬‬
‫"צריך גוף חזק כדי להתגבר על החיידקים"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫ד"ר סלומון הוא בעצם יחידה של רופא אחד‪ ,‬כירורג כלי‬
‫הדם היחיד העובד בבית החולים‪ .‬מבחינתו המשמעות‬
‫העיקרית של הדבר היא האחראיות המוטלת עליו‬
‫והבדידות בתפקיד‪" ,‬טיפלתי בשמונה פצועים עם פגיעות‬
‫בכלי דם ובזמן שהם היו מאושפזים כאן‪ ,‬הייתי בעצם‬
‫בכוננות סביב השעון"‪.‬‬
‫לצד האחריות הגדולה שהוא נושא על כתפיו מתאר ד"ר‬
‫למעלה‬
‫מ‪ 220-‬נפגעים‬
‫ממלחמת‬
‫האזרחים‬
‫בסוריה הגיעו‬
‫למרכז הרפואי‬
‫זיו עד כה‪,‬‬
‫מרביתם‬
‫פצועי מלחמה‬
‫ומיעוטם‬
‫נפגעי תאונות‬
‫דרכים‪ .‬בין‬
‫הפצועים‬
‫ישנם נשים‪,‬‬
‫ילדים וגברים‬
‫צעירים‬
‫סוגיית מוצאם‬
‫של הפצועים‬
‫אינה רלוונטית‪,‬‬
‫כולם פציינטים‬
‫במידה שווה‪,‬‬
‫"הדבר שאנחנו‬
‫עושים הוא‬
‫הכי אנושי‪ ,‬זה‬
‫נותן הרגשת‬
‫סיפוק שאנחנו‬
‫יכולים לעשות‬
‫משהו למען‬
‫האנושות‬
‫ולהתעלם‬
‫מכל ההיבטים‬
‫הפוליטיים‪,‬‬
‫הדתיים‪,‬‬
‫המקיפים‬
‫אותנו פה‬
‫במזרח‬
‫התיכון"‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪15‬‬
‫הקושי‬
‫הגדול עבור‬
‫פרופ' לרנר‬
‫והרופאים‬
‫האחרים‬
‫הוא הטיפול‬
‫בילדים;‬
‫למחלקה‬
‫האורתופדית‬
‫הגיעו בשנה‬
‫האחרונה כמה‬
‫ילדים בעלי‬
‫פגיעות קשות‬
‫ביותר‪" ,‬ילדים‬
‫עם פגיעות‬
‫כאלה שמקובל‬
‫ברוב המקומות‬
‫בעולם לקטוע‬
‫את האיבר‪ ,‬אך‬
‫אנחנו ניסינו‬
‫לעשות הכול‬
‫כדי לשמור על‬
‫הגפיים"‬
‫‪16‬‬
‫סלומון את הצד החיובי בעבודת הצוות‪" ,‬יש כאן שיתוף‬
‫פעולה מופלא ביני לבין האורתופדים"‪ .‬שיתוף פעולה‬
‫מקצועי שבלעדיו לא ניתן היה לטפל בפצועים‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫"זה מצריך צוותים שעובדים אחד עם השני ואחד במקביל‬
‫לשני‪ ,‬תוך כדי ביצוע ניתוח‪ ,‬גם אם ברגיל הם לא עובדים‬
‫יחד‪ .‬שיתוף הפעולה הייחודי הזה אפשר לפצועים‬
‫הסורים לקבל את הטיפול המיטבי"‪.‬‬
‫רופא נוסף שמתפקד כרופא יחיד אך בשיתופי פעולה‪,‬‬
‫הנו ד"ר שוקרי קסיס‪ ,‬הפלסטיקאי היחיד בבית החולים‪.‬‬
‫"אני חייב להיות זמין בכל רגע"‪ ,‬אומר ד"ר קסיס שעל‬
‫כתפיו מונחת האחריות לטיפול בפציעות הרקמות הרכות‪,‬‬
‫ומוסיף כי בקרב למעלה מחמישים הפצועים שטיפל‬
‫בהם עד כה‪ ,‬הוא נתקל בפציעות נדירות וקשות של‬
‫חוסר עור וחוסר רקמות‪ ,‬בעיקר מכוויות‪" .‬מדובר בסוג‬
‫של פצעים עם נמק של רקמה‪ ,‬וחוסר רקמה‪ ,‬המחייבים‬
‫הכנת הפצע לקראת סגירתו תוך שימוש בחומרי חבישה‬
‫מיוחדים ובמכשיר ‪ .VAC‬כולם מגיעים בסופו של דבר‬
‫להשתלת עור מהגוף עצמו"‪.‬‬
‫ד"ר קסיס רגיל לפגוש אנשים במצבי טראומה; פעמיים‬
‫בשנה הוא נוסע להתנדב במדינות עולם שלישי כדי‬
‫לנתח ילדים‪ ,‬אך כשהוא רואה את שני הילדים הסוריים‬
‫הפצועים בני ‪ 12‬ו‪ 15-‬שהגיעו לבית החולים לבו נצבט‪,‬‬
‫"הם לא יודעים אפילו מה עלה בגורל הוריהם"‪.‬‬
‫פצועי גפיים‬
‫אחת המחלקות המעורבות מאוד בטיפול בפצועים היא‬
‫המחלקה האורתופדית בניהולו של פרופ' אלכסנדר‬
‫לרנר‪ .‬באמתחתו של פרופ' לרנר שני ספרים שכתב‬
‫בנושא פציעות מלחמה והניסיון שצבר בתחום זה הוא‬
‫מאוד משמעותי‪.‬‬
‫הטיפול המקובל ברחבי העולם בטראומה במצבי מלחמה‪,‬‬
‫הוא של שלבים‪ ,‬שבהם עובר הפצוע מתחנה לתחנה‬
‫ומקבל טיפול מתמשך על־ידי רופאים שונים‪ .‬במקרה‬
‫זה יתרונה של ישראל הוא בגודלה הגיאוגרפי המאפשר‬
‫פינוי במסוקים של חיילים פצועים היישר אל בית החולים‬
‫המודרני‪ .‬נתון זה מאפשר לתת טיפול ראשוני ברמה‬
‫טובה ולתכנן את שלבי הטיפול ברצף על־ידי מנגנון‬
‫ה‪.Damage Control-‬‬
‫במקרה של הפצועים המגיעים מסוריה‪ ,‬מן הסתם לא‬
‫ממש מתקיים היתרון של המרחק הקצר אל בית החולים‬
‫והמצב דומה יותר למה שקורה בעולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לדברי‬
‫פרופ' לרנר‪ ,‬תכנון הטיפול בשלבים הוא קריטי במיוחד‬
‫במצב של פציעות מורכבות כמו אלה של הסורים‪" ,‬אלו‬
‫הן בדרך כלל פגיעות מולטי‪-‬טראומה‪ ,‬זה לא נגמר ביד‬
‫אחת או רגל אחת‪ ,‬רובם פגועים במספר גפיים"‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪.‬‬
‫הפצועים מגיעים פעמים רבות לאחר דימום ממושך‪ ,‬או‬
‫עם זיהומים ופציעות רב מערכתיות‪ ,‬מה שמסבך עוד‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫יותר את מתן הטיפול‪ .‬פציעות הגפיים שבהן טיפלו פרופ'‬
‫לרנר וצוות הרופאים במחלקה האורתופדית מסובכות‬
‫למדי ועיקר המאמץ הופנה להצלת איברים מקטיעה‪.‬‬
‫ניתן לומר כי הנקודה הכואבת ביותר בהקשר זה היא‬
‫העובדה כי אין שום ביטחונות לכך שהפצועים יחזרו‬
‫לביתם ויקבלו את המשך הטיפול הרצוי‪" .‬בדרך כלל‬
‫טיפול בפצועי מלחמה הוא שלבי וממושך‪ ,‬ולפעמים‬
‫נדרשים לעשות ניתוחים נוספים מאוחר יותר"‪ ,‬מסביר‬
‫פרופ' לרנר‪" ,‬פה אנחנו עושים הצלת גפיים ומנסים‬
‫לעשות זאת בזמן קצר‪ ,‬יחסית"‪.‬‬
‫ברור כי הפצועים שחוזרים לסוריה לא יזכו ברוב המקרים‬
‫בהמשך טיפול‪ ,‬ורופאי המחלקה האורתופדית מודעים‬
‫לכך כי מכשירי העזר שנוסעים עם הפצועים לסוריה‪,‬‬
‫לא יחזרו לבית החולים‪" .‬מערכות הקיבוע החיצוני הן‬
‫בחלקן רב שימושיות וחלקן מודולריות"‪ ,‬אומר פרופ'‬
‫לרנר‪" ,‬אלה מכשירים רב שימושיים‪ ,‬אבל במקרה הזה‬
‫הם חד פעמיים והדבר מגדיל את הצורך בגיוס תרומות‬
‫כדי לרכוש מכשירים נוספים"‪.‬‬
‫הקושי הגדול עבור פרופ' לרנר והרופאים האחרים הוא‬
‫הטיפול בילדים; למחלקה האורתופדית הגיעו בשנה‬
‫האחרונה כמה ילדים בעלי פגיעות קשות ביותר‪" ,‬ילדים‬
‫עם פגיעות כאלה שמקובל ברוב המקומות בעולם לקטוע‬
‫את האיבר‪ ,‬אך אנחנו ניסינו לעשות הכול כדי לשמור‬
‫על הגפיים שלהם וברוב המקרים אף הצלחנו להציל‬
‫גפיים בסיכון"‪.‬‬
‫עומס פיזי ורגשי‬
‫כמעט כל מנהלי המחלקות והיחידות הלוקחים חלק‬
‫פעיל ומרכזי בטיפול בפצועים הסורים העלו את נושא‬
‫הנטל הנוסף על הצוותים הרפואיים‪ ,‬אך לא נשמעה‬
‫נימת טרוניה אלא בעיקר התייחסות לכך שהיקף העבודה‬
‫והאחריות גדל‪ ,‬והחשש הוא משחיקת הצוותים‪ .‬פרופ'‬
‫לרנר עשה אבחנה בין מצבי טראומה בעתות מלחמה‬
‫לבין המצב הנוכחי‪ .‬שלא כמו עם חיילים ישראלים‬
‫פצועים‪ ,‬שפעמים רבות מגיעים לקבלת הטיפול הראשוני‬
‫במרכז הרפואי זיו ואחר כך עוברים לבית חולים הקרוב‬
‫יותר לבית מגוריהם‪ ,‬הרי שהפצועים הסורים נשארים‬
‫למשך כל שלבי הטיפול בבית החולים‪ .‬הדבר יוצר‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מצב של עומס מתמשך המתווסף לעבודת‬
‫היום‪-‬יום הרגילה של הצוותים‪ .‬מנהל המחלקה הכירורגית‪,‬‬
‫ד"ר וקסמן‪ ,‬מדגיש כי עיקר המאמץ נופל על כתפי הצוות‬
‫הסיעודי במחלקה‪ ,‬היות שפצועים רבים מרותקים‬
‫למיטתם במשך זמן רב ולעתים נדרשים כמה אחים כדי‬
‫לרחוץ אותם ולטפל בהם‪.‬‬
‫מעבר לעומס הפיזי האובייקטיבי עקב העלאת נפח‬
‫הפעילות במחלקות ישנו גם היבט הלחץ הרגשי של כל‬
‫הצוותים במפגש הישיר עם הפציעות הקשות ובמיוחד‬
‫עם הילדים הפגועים והבודדים‪" .‬אנחנו חייבים להיות‬
‫גם המשפחה וגם הרופא בשבילם"‪ ,‬מוסיף ד"ר קסיס‪,‬‬
‫"להיות מאוד רגישים למצבם ולהוות מענה חברתי ולא‬
‫רק מענה רפואי"‪ .‬נראה כי בקרב הצוותים הרפואיים‪,‬‬
‫כמו גם בין הקהל המאושפז בבית החולים‪ ,‬אף אחד לא‬
‫יכול להישאר אדיש למצב; אחדים מעלים תהיות לגבי‬
‫חלוקת המשאבים ומצב העומס שנוצר בבית החולים‪.‬‬
‫ד"ר חוסיין‪ ,‬מציין כי הוא דווקא מרגיש בקרב הקהל‬
‫הפונה לחדר המיון גאווה על כך שאנחנו מטפלים‬
‫בפצועים מסוריה‪" ,‬אומרים לנו כל הכבוד‪ .‬אף כי בשבילנו‬
‫זה רגיל‪ ,‬אסור לקבל טפיחות על השכם על טיפול בפצוע‬
‫זה או אחר"‪.‬‬
‫מבחינת הרופאים‪ ,‬סוגיית מוצאם של הפצועים אינה‬
‫רלוונטית‪ ,‬כולם פציינטים במידה שווה‪" ,‬הדבר שאנחנו‬
‫עושים הוא הכי אנושי‪ ,‬זה נותן הרגשת סיפוק שאנחנו‬
‫יכולים לעשות משהו למען האנושות ולהתעלם מכל‬
‫ההיבטים הפוליטיים‪ ,‬הדתיים‪ ,‬המקיפים אותנו פה במזרח‬
‫התיכון"‪ ,‬מסכם ד"ר קסיס וד"ר הדרי מוסיף שזו רק‬
‫טיפה בים‪ ,‬לאור היקף הנפגעים בסוריה‪.‬‬
‫מגזין‬
‫המטפל הפצוע‬
‫השירות הסוציאלי מתמודד עם צרכים מורכבים שנובעים מפערים שונים‪ ,‬אך גם עם אתגר בסיסי‬
‫הנובע ממגע בנפש הפצועה והקשר המתהווה עם המטופלים‪‬אורנה ריין‬
‫ה‬
‫פגישה עם מנהל השירות לעבודה‬
‫הסוציאלית במרכז הרפואי זיו‪ ,‬עו"ס יניב‬
‫בן‪-‬שושן ועם עובד סוציאלי המגלם בשנה‬
‫האחרונה תפקיד מרכזי בליווי הפצועים הסורים‪,‬‬
‫פארס‪ ,‬נפתחה באופן מפתיע בסיפור‬
‫מהמיתולוגיה היוונית על הקנטאור כירון‪ ,‬חצי‪-‬‬
‫אדם חצי‪-‬סוס שנפגע ברגלו מחץ מורעל‬
‫שנשלח בטעות לכיוונו מצד הראקליס‪ .‬מכיוון‬
‫שהאלים העניקו לכירון את מתת האלמוות‪,‬‬
‫נותרו לו הברירות לחיות לנצח עם כאבים נוראים‪,‬‬
‫או לחפש לעצמו מוות‪ ,‬ולפיכך החליף מקומות‬
‫עם פרומתיאוס‪ ,‬שנדון למוות על שגנב מהאלים‬
‫את האש‪ .‬כירון מייצג את ארכיטיפ "המטפל‬
‫הפצוע" היונגיאנית‪ ,‬לפיו רק זה שידע את עוצמת‬
‫הכאב של פצעו‪ ,‬היה יכול לשחרר את פרומתיאוס‬
‫התקוע ביהירותו ועקשנותו‪" .‬יונג דיבר על כך‬
‫שמטפל צריך להיות מחובר לפצעים של עצמו‪,‬‬
‫לקשיים שלו‪ ,‬רק מטפל שיודע מה חולשותיו‪,‬‬
‫מגבלותיו ופצעיו‪ ,‬יכול לעזור למטופל שלו"‪,‬‬
‫מבהיר עו"ס יניב‪.‬‬
‫במקרה של הטיפול הפסיכו־סוציאלי בפצועים‬
‫הסורים במרכז הרפואי זיו‪ ,‬מדובר בשני‬
‫"מטפלים פצועים"‪ ,‬יניב בן‪-‬שושן שהוא בן דור‬
‫שני לשואה ולקוי שמיעה ממלחמת לבנון‬
‫הראשונה ופארס‪ ,‬שביקש לא לציין את שם‬
‫משפחתו‪ ,‬בן לעדה המארונית‪ ,‬מעקורי בירעם‬
‫שהתייתם מאביו בגיל צעיר‪" .‬מי שירה לכיווני‬
‫את שני פגזי האר‪-‬פי‪-‬ג'י‪ ,‬שפספסו לי את הראש‪,‬‬
‫היה מן הסתם‪ ,‬חייל סורי"‪ ,‬אומר יניב ומבהיר‬
‫כי ממקום הסיעוד הזה‪ ,‬כל אחד מהם עובד‬
‫בגישתו הטיפולית‪.‬‬
‫המעטפת שזוכים לה הפצועים מסוריה כוללת‬
‫היבטים רפואיים ורגשיים כאחד‪ .‬אזרחים פצועים‪,‬‬
‫נפגעי טראומה ממושכת‪ ,‬ילדים קטועי איברים‪,‬‬
‫הורים מלווים שלעתים פצועים אף הם‪ ,‬צעירים‬
‫בעלי פגיעות וכוויות קשות‪ ,‬כל אלה מאושפזים‬
‫במחלקות השונות של בית החולים בחדרים‬
‫נפרדים ותחת שמירה צמודה של חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אחד האתגרים הראשונים שניצבו בפני צוות‬
‫השירות הסוציאלי היה שפת הדיבור‪ ,‬כדי‬
‫לתקשר עם הפצועים‪ .‬בן‪-‬שושן מינה את העובד‬
‫הסוציאלי הטרי‪ ,‬פארס שאך זה השלים לימודים‬
‫במכללה האקדמית תל־חי‪ ,‬אחד משני דוברי‬
‫הערבית בצוות‪ ,‬ללוות את הפצועים‪.‬‬
‫"משלב שאני מקבל הודעה מהביטחון שיש‬
‫פצוע סורי בדרך לבית החולים‪ ,‬אני מתחיל‬
‫להכין את עצמי‪ ,‬מדמיין איזו פציעה אני אראה‪,‬‬
‫איך ייראו הפנים ומתחיל לגלגל מחשבות‪ ,‬שהן‬
‫תמיד קשות‪ .‬כל פעם כזאת נדמה לי שהיום‬
‫יהיה הבום הגדול"‪ ,‬אומר פארס‪ .‬כשמגיע‬
‫אמבולנס צבאי עם פצוע‪ ,‬הוא מתייצב בכניסה‬
‫לחדר המיון ונכנס לפעולה שמתמשכת עד‬
‫שחרור הפצוע‪.‬‬
‫"אם הפצוע בהכרה‪ ,‬אני מציג את עצמי ונותן‬
‫לו אינפורמציה ראשונית לגבי הפעולות‬
‫הרפואיות שעומדים לעשות לו"‪ .‬לצד הצוות‬
‫הרפואי עושה פארס את ההכנה הרגשית של‬
‫הפצועים לקראת הבדיקות השונות והטיפולים‪,‬‬
‫דואג להרגיע את החששות והפחדים‪" .‬אצלנו‬
‫השלב הזה נקרא אוריינטציה"‪ ,‬מסביר בן‪-‬שושן‪,‬‬
‫"הדבר הראשון שעושים לנפגעי טראומה זה‬
‫אוריינטציה במקום ובזמן"‪.‬‬
‫פארס אוסף את מידע על הפגיעה‪ ,‬הנסיבות‪,‬‬
‫אילו טיפולים ניתנו אם בכלל‪ ,‬היכן התחבא‬
‫המטופל ומתי הכול קרה‪ .‬למחרת הוא בא שוב‬
‫ומבסס אמון‪" .‬רובם לא מדברים איתי מיד"‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪" ,‬ביום הראשון אני מביא חבילה עם חפצים‬
‫אישיים ‪ -‬מסרק‪ ,‬מברשת‪-‬שיניים‪ ,‬שוקולד ומה‬
‫שצריך למילוי הצרכים הבסיסיים שלהם"‪.‬‬
‫עם הזמן המטופלים הוותיקים כבר מעדכנים‬
‫את החדשים על האיש שמטפל בהם‪ ,‬דבר‬
‫שעוזר להם להיפתח‪ .‬הם מספרים לו על‬
‫הגעגועים‪ ,‬מדברים על חוסר וודאות לגבי גורל‬
‫המשפחה‪" ,‬יש כאלה שאיתם אני נכנס‬
‫להתערבות מקצועית בשיחות אישיות עמוקות"‪,‬‬
‫הוא אומר‪" ,‬אם הצוות מדווח שפצוע בוכה או‬
‫בדיכאון‪ ,‬או שהחייל השומר מדוח שהוא שמע‬
‫פצוע שבכה‪ ,‬אני יוצא איתו החוצה לאוויר הצח‪.‬‬
‫רוב אלה שסובלים מדיכאון‪ ,‬זה מכך שאין אף‬
‫אחד שבא לבקר או להוציא אותם מהחדר"‪.‬‬
‫דיכאון תגובתי מופיע עקב משבר‪-‬מחלה‬
‫המלווה בהרבה אי־ודאות ואובדן שליטה‪" .‬צריך‬
‫לזכור שלפני שהם נפצעו הם נחשפו למצב‬
‫טראומתי מתמשך‪ .‬הם חווים מצבים של אי־‬
‫בטחון‪ ,‬אי־ודאות ומצוקה פיזית גופנית עקב‬
‫הפציעה"‪ ,‬אומר בן‪-‬שושן‪ .‬לכך מתווסף קושי‬
‫מנטלי של אשפוז בישראל‪" :‬דווקא פה‪ ,‬בבית‬
‫חולים בארץ זרה‪ ,‬שהיא גם ארץ אויב‪ ,‬כשהם‬
‫תלושים מהבית‪ ,‬הם מתחילים לראשונה לעכל‬
‫את הטראומות שלהם"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫האדם שמאחורי הפצוע‬
‫לא נוכל לפרסם כאן את שמות המטופלים‬
‫מכיוון שהדבר עשוי לסכנן את בטחון הפצועים‬
‫המקבלים סיוע רפואי בישראל‪ ,‬אך מקרים רבים‬
‫ממחישים את המצב הסבוך‪ .‬הקשרים שיוצר‬
‫פארס עם המטופלים חשפו אותו בפני עולם‬
‫תרבותי‪ ,‬משפחתי ואישי‪ .‬לדבריו‪ ,‬רוב המטופלים‬
‫מגיעים מרקע סוציואקונומי ירוד‪" ,‬נראה שהם‬
‫חיים כמו לפני ‪ 70‬שנה‪ ,‬במיוחד במה שקשור‬
‫לנישואין ולתפקידי הגבר והאישה"‪.‬‬
‫הוא מספר על רגישות מיוחדת הנדרשת ממנו‬
‫כשזה נוגע לנשים פצועות‪" .‬אימא של ס'‬
‫השאירה תינוקת יונקת בבית וסבלה מכאבים‬
‫נוראיים בחזה‪ .‬היא אישה צעירה‪ ,‬אימא לשישה‬
‫ילדים‪ ,‬שהתביישה ולא נפתחה בהתחלה‪.‬‬
‫הפעלתי עובדת סוציאלית שתדבר איתה‪ ,‬עם‬
‫הזמן נשברה הזכוכית בינינו ונפתח חלון"‪ ,‬הוא‬
‫אומר בהקלה‪.‬‬
‫במקרה אחר‪ ,‬אגרה אשה בעת האשפוז חפצים‬
‫שונים‪ ,‬כולל בגדים‪ ,‬מברשות שיניים ועוד‪" .‬אנחנו‬
‫מכירים את החיבור בין תופעת האגירה למצבי‬
‫טראומה"‪ ,‬מציין בן‪-‬שושן ‪",‬היא הייתה אספנית‬
‫כרונית‪ ,‬ביקשה מכל מי שעבר לידה שיביאו לה‬
‫דברים והסתירה הכול מתחת לשמיכה"‪ .‬בן‪-‬שושן‬
‫שעבד במשך ‪ 11‬שנים בקריית שמונה‪ ,‬ראה דור‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪17‬‬
‫המשך‬
‫אחרי דור של אזרחים נפגעי טראומה‪" :‬ההיאחזות‬
‫בחפצים מוחשיים מקלה על האדם שנחשף‬
‫לטראומה ממושכת"‪ ,‬הוא מבהיר‪.‬‬
‫פארס מספר בכאב על אחד הפצועים שהיה‬
‫מורדם כמעט שבועיים בטיפול נמרץ כללי‪,‬‬
‫"כשהעירו אותו‪ ,‬הוא נזכר שבזמן הפציעה נהרגו‬
‫אשתו ובנו והחל לבכות בלי הפסקה"‪ .‬ביחד עם‬
‫הצוות במחלקה הכירורגית ליווה פארס את‬
‫הפצוע בתהליך האבל על בני משפחתו‪" .‬השגנו‬
‫ספר קוראן‪ ,‬אבל הסתבר שלא ניתן להכניסו‬
‫בגלל חשש מזיהום‪ ,‬אז הבאנו אח מוסלמי‬
‫שיתפלל איתו לזכר אשתו והבן‪ .‬שכנתו לכפר‬
‫שהייתה מאושפזת בישרה לו בסופו של דבר‬
‫כי בנו ניצל"‪.‬‬
‫ילדים פצועים‬
‫פארס‪ ,‬אבא לילד קטן בעצמו‪ ,‬לא יכול להישאר‬
‫אדיש למראה ילדים פצועים המגיעים מעת‬
‫לעת‪" .‬זה בהחלט נוגע בי‪ .‬ילד שבא פצוע זה‬
‫לא מרשלנות של ההורים ‪ -‬זה רשלנות של‬
‫העם"‪ .‬הוא מתחבר אל הילדים‪ ,‬דואג להם‬
‫לממתקים ולמשחקים‪ ,‬ומלווה אותם לניתוחים‬
‫וטיפולים‪ .‬הוא מספר על נער בן ‪ 14‬שהגיע עם‬
‫פציעה קשה בזרוע מפגז שפגע בטרקטור עליו‬
‫נסע כשחילק מים לאנשי הכפר‪" ,‬שאלתי אותו‬
‫אם לא הייתה מלחמה‪ ,‬מה היית עושה?"‪ .‬הנער‬
‫סיפר לו על השגרה שלפני המלחמה‪ ,‬קטיף‬
‫הטבק בשעות המוקדמות של הבוקר‪ ,‬עבודה‬
‫בשדות חיטה של המשפחה‪ ,‬משחקי כדורגל‬
‫ובניית עפיפונים‪ .‬פארס מקשיב לילד ונזכר‬
‫בילדותו ובמעשי השובבות הפעלתנים שלו‬
‫ושל חבריו‪.‬‬
‫"הוא נגע בי מאוד‪ .‬למדתי שהוא פיתח תלות‬
‫קשה בי‪ ,‬והבנתי שגם אני נקשרתי אליו‪ .‬צילמתי‬
‫אותו וכל הזמן חיפשתי בתמונה מה מחבר בינינו‬
‫כל־כך"‪ ,‬הוא מספר תוך שהוא מחפש אחר‬
‫התמונה במכשיר הנייד‪ .‬כמי שאיבד את אביו‬
‫בנעוריו הוא מתחבר לילד שהגיע ללא הורים‪.‬‬
‫"התקשרו אלי שהוא בוכה ורוצה את ההורים‬
‫שלו‪ ,‬זה היה ביום שישי החופשי שלי‪ ,‬לא‬
‫החתמתי כרטיס ולא הודעתי אפילו ליניב‪ ,‬עליתי‬
‫לבית החולים וראיתי שהוא בוכה וקשה לו‬
‫מאוד"‪ ,‬הוא נזכר‪" ,‬האחות חיבקה אותו מאחור‪,‬‬
‫ואני עמדתי מולו ודיברתי"‪ .‬באחת‪ ,‬חש פארס‬
‫הזדהות מלאה עם תחושתו של הילד‪" ,‬הוא נער‬
‫בדיוק בגיל שאני הייתי כשאיבדתי את אבא‬
‫שלי‪ ,‬לא זכיתי לדמות תומכת של אבי בגיל‬
‫ההתבגרות‪ ,‬הייתה לי רק את הדמות המחבקת‬
‫מאחור‪ ,‬האימא"‪.‬‬
‫ילדה אחרת אליה נקשרה נפשו של העובד‬
‫הסוציאלי הייתה ס'‪ ,‬שנאלצה להתמודד עם‬
‫פגיעה קשה ביותר בשתי הרגליים ושהתה‬
‫במרכז הרפואי זמן ממושך‪" .‬כבר מחדר טראומה‬
‫‪18‬‬
‫ליוויתי אותה ואת אימא שלה שהגיעה כמלווה"‪,‬‬
‫הוא מספר‪" ,‬כל הזמן עדכנתי את האימא‬
‫שחיכתה בחוץ והתפתח בינינו קשר הדוק"‪.‬‬
‫התקשורת עם ס' לא הייתה מילולית‪" ,‬זה היה‬
‫יותר קשר של מבטים‪ ,‬אני הייתי מדבר אל‬
‫האמא וס' הייתה מסתכלת עלי ומזילה דמעה‪.‬‬
‫נלחמתי בשבילה‪ ,‬הרגשתי שאני חייב להשיג‬
‫תורם לפרוטזה שלה"‪.‬‬
‫לאחר ניתוח מסובך ונדיר הצליח פרופ' לרנר‬
‫מנהל המחלקה האורתופדית להציל רגל אחת‪,‬‬
‫אך את השנייה נאלץ לקטוע‪ .‬פארס מצא תורם‬
‫לפרוטזה וביום שס' עמדה על רגליה והצליחה‬
‫ללכת לאורך פרוזדור המחלקה האורתופדית‪,‬‬
‫נעמדו כל החולים והמבקרים ומחאו לה כפיים‪,‬‬
‫מראה שנשאר חקוק בלבם של כל הרופאים‬
‫ואנשי הצוות הסיעודי‪ .‬כשעלתה ס' לאמבולנס‬
‫כדי לחזור לסוריה‪ ,‬המשיכה להסתכל לפארס‬
‫במבט חודר לתוך העיניים והוא נפרד ממנה‬
‫ללא מילים‪.‬‬
‫לעזרתו של פארס והצוות הרפואי מגיע‬
‫למחלקות‪ ,‬פעמיים בשבוע‪ ,‬ד"ר ריקו‪ ,‬בשמו‬
‫המקצועי‪ ,‬המשמש כליצן רפואי‪ .‬האינטראקציה‬
‫הראשונה שלו עם הפצועים‪ ,‬ילדים כמבוגרים‪,‬‬
‫נעשית ללא מילים‪" ,‬אני מדבר אתם בשפת‬
‫הליצנים‪ ,‬כדי לדעת איך לדבר אתם ואם בכלל‬
‫הם רוצים קשר"‪ ,‬אומר ג'וני חביס מנצרת‪,‬‬
‫שהתחיל לעבוד כליצן רפואי במרכז הרפואי‬
‫זיו לפני מספר חודשים‪ .‬הוא פותח בנגינה‪,‬‬
‫במימיקה ובפנטומימה‪ ,‬אבל רק אחרי שהוא‬
‫מתחיל לדבר אתם בערבית‪ ,‬הם מעלים חיוך‬
‫ונרגעים‪" .‬הרבה פעמים הילדים שמגיעים לא‬
‫יודעים כלום על ההורים שלהם‪ ,‬הם מגיעים‬
‫בהלם ‪,‬קטועי איברים‪ ,‬הם בוכים כשאני נכנס"‪,‬‬
‫אומר הליצן‪" ,‬אני רוצה להיות חבר שלהם‪ ,‬לא‬
‫המטפל‪ ,‬הם אוהבים את זה‪ ,‬אני כמו המשפחה‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫שלהם"‪ .‬הוא מגיע פעמיים בשבוע עם תיק מלא‬
‫הפתעות‪ ,‬לפעמים אפילו מאכלים מהבית כדי‬
‫לתת להם הרגשה טובה‪ .‬ומה עם קצת צחוק?‬
‫"ילדים בריאים יודעים שליצן בא להצחיק אותם‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬הם רואים את הליצן וצריך קודם כל להיות‬
‫חבר שלהם ואחר כך ליצן רפואי"‪ .‬אבל עם זאת‪,‬‬
‫מדי פעם הוא גם מצליח להוציא חיוך ואפילו‬
‫לגרום להם לצחוק‪.‬‬
‫מיסוד מענה מערכתי‬
‫צוות השירות לעבודה סוציאלית בראשותו של‬
‫עו"ס יניב בן‪-‬שושן‪ ,‬מונה עוד שמונה עובדים‬
‫סוציאליים‪ ,‬אך הנטל על הטיפול בפצועי‬
‫מלחמת האזרחים הסורית מתנקז בעיקרו על‬
‫כתפיו של פארס בעל הנפש הרגישה‬
‫והאופטימיות הבלתי נלאית‪ .‬הגישה האנושית‬
‫שלו מדבקת וכראייה לכך ניתן לראות את‬
‫פעילות ההתרמה למען הפצועים שמתרכזת‬
‫אצלו‪.‬‬
‫"יש לו ממש חנות יד ראשונה בבית החולים"‪,‬‬
‫אומר עו"ס בן‪ -‬שושן‪" ,‬בחדר שהוקצה לכך‬
‫אנחנו אוספים את התרומות שמתקבלות‬
‫מאנשים פרטיים‪ ,‬קיבוצים וארגונים שונים‬
‫שתורמים ציוד אישי‪ ,‬בגדים‪ ,‬מוצרי היגיינה‬
‫ומשחקים לילדים"‪ .‬פארס אחראי על הסדר‬
‫במחסן וחלוקת החפצים לפצועים הנזקקים‬
‫לכך‪ .‬בתחילת הדרך אפילו אנשי הצוות הסיעודי‬
‫התנדבו ותרמו לפצועים הסורים‪.‬‬
‫הרבה תרומות נעשות בסתר‪ ,‬אך בידי מנהלת‬
‫קשרי חוץ של המרכז הרפואי זיו לינדה פוטרמן‪,‬‬
‫קיימת רשימה מכובדת של גופים ואנשים‬
‫מהארץ ומחו"ל שהתגייסו לסייע עד כה‪ ,‬אם‬
‫בתרומת משאבים פיזיים‪ ,‬כולל ציוד רפואי‬
‫דרוש‪ ,‬ואם על־ידי תרומות כספיות‪ .‬סוגיית כיסוי‬
‫העלויות של המבצע ההומאני הזה טרם קיבלה‬
‫מענה סופי ולעת עתה כל תרומה שמגיעה לבית‬
‫החולים היא כמו אוויר לנשימה‪.‬‬
‫בחודש נובמבר אישרה הנהלת המרכז הרפואי‬
‫זיו מספר צעדים למיסוד השירות הפסיכו־‬
‫סוציאלי הניתן לפצועים לצד התחשבות‬
‫במטפלים עצמם‪" .‬אנו שותפים במספר יוזמות‬
‫שתכליתן תמיכה בצוות‪ ‬הרפואי והסיעודי‬
‫המטפלים בפצועים הסוריים"‪ ,‬אומר עו"ס בן‪-‬‬
‫שושן ומתייחס להתמודדות עם שחיקת‬
‫העובדים עצמם‪ .‬משרתו של עו"ס פארס הוגדלה‬
‫והוחל בגיוס סטודנטים לתואר שני בעו"ס‬
‫מהמכללה האקדמית תל‪-‬חי וכן סטודנטים‬
‫לתואר ראשון בעו"ס ממכללת צפת‪ ,‬כדי לסייע‬
‫במתן תמיכה לילדים הסוריים‪ .‬לצד אלה התקיים‬
‫דיון מערכתי במענה ביה"ח לפניות התקשורת‪,‬‬
‫כולל סוגיות אתיות שונות והחל קידום תהליך‬
‫של סיוע למסייעים (‪)helping the helpers‬‬
‫בשיתוף עם מרכז "משאבים"‪.‬‬
‫מהרגע הראשון ידעת‬
‫שתמיד תעניקי לה‬
‫את הטוב ביותר‪.‬‬
‫מטרנה‬
‫לתת את הטוב ביותר לתינוקך‬
‫תחליפי החלב של מטרנה מכילים את כל הרכיבים הדרושים‬
‫להתפתחות תינוקך בכל שלב‪ .‬תחליפי החלב של מטרנה מכילים‪:‬‬
‫‪( LC-PUFA‬ממשפחת אומגה ‪ 3‬ו‪ ,)6-‬במינון האפקטיבי והגבוה ביותר‬
‫שמן עשיר בבטאפלמיטט רכיב ‪ BIO‬פרוביוטי ‪ GOS‬נוקליאוטידים‪.‬‬
‫מטרנה לצידך בכל שלב ושלב כדי לעשות את הטוב ביותר למען התפתחות תינוקך‪.‬‬
‫‪| www.materna.co.il | www.mymaterna.co.il‬‬
‫לתשומת לב ‪ -‬חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקך‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪19‬‬
‫שירות‬
‫פנים חדשות‪/‬סטאז'רים‬
‫אבי שריב‬
‫רמאל מאהדי‬
‫אבי שריב‪ ,‬בן ‪ 31‬ומתגורר במושב אלמגור‪ .‬במקור הוא ממושב‬
‫שילת‪ ,‬למד באוניברסיטה העברית בירושלים והוא סטאז'ר‬
‫במחלקת ילדים‪ .‬תחביביו הם ספורט‪ ,‬טיולים‪ ,‬טבע‪ ,‬ספרים‬
‫ובישול‪.‬‬
‫"למרות שזה בית חולים פריפריאלי וקטן‪ ,‬היחס האישי בין הצוות‬
‫הרפואי לסיעודי ולמטופלים מחפה ונותן יתרון גדול"‪ ,‬אומר‬
‫הרופא הצעיר ומפרגן למרכז הרפואי זיו‪" ,‬זה מקום מעולה‬
‫לסטאז'‪ ,‬הצוות הרפואי והסיעודי נהדר‪ ,‬אנשים חמים שכיף‬
‫לעבוד עמם‪ .‬יש מנטורים טובים ואווירה טובה"‪.‬‬
‫האם תרצה להמשיך לעבוד במרכז הרפואי זיו?‬
‫"במידה ואשאר לגור בצפון ‪ -‬אז בהחלט כן"‪.‬‬
‫רמאל מאהדי‪ ,‬בן ‪ 29‬מהכפר ירכא‪ ,‬למד רפואה בגרמניה והוא‬
‫סטאז'ר במחלקה פנימית ב'‪ .‬תחביביו הם כדורסל‪ ,‬בישול‬
‫וקריאה‪.‬‬
‫"אני מופתע לטובה מהרמה של בית חולים פריפריאלי‪ .‬היתרון‬
‫בסטאז' פה הוא הנגישות והקשר עם צוות המומחים והרופאים‬
‫הבכירים במהלך הסטאז'‪ ,‬דבר שבטח אין בבתי חולים במרכז‪,‬‬
‫וזה עוזר מאוד"‪.‬‬
‫האם תמשיך לעבוד במרכז הרפואי זיו?‬
‫"כרגע אני מתלבט אם להישאר בישראל או לחזור לגרמניה‪.‬‬
‫במידה ואשאר בארץ‪ ,‬אשקול בחיוב לעבוד פה"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫פעולת‬
‫צוות‬
‫יום בחיי‬
‫טיפול נמרץ כללי‬
‫‪09:00‬‬
‫העברת מטופל לבדיקת ‪CT‬‬
‫‪10:45‬‬
‫רופאים בהתייעצות בעמדת‬
‫טיפול‬
‫‪12:30‬‬
‫תדרוך נוסף של הצוות‬
‫הסיעודי על‪-‬ידי האח האחראי‬
‫‪14:00‬‬
‫בדיקת מצב המטופלים‬
‫במערכת הבקרה המרכזית‬
‫‪15:00‬‬
‫חילופים‪ .‬משמרת בוקר‬
‫מעבירה מידע למשמרת ערב‬
‫‪08:30‬‬
‫ישיבת בוקר של הצוות‬
‫המטפל‪ ,‬הרצאה בנושא‬
‫רפואי‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪21‬‬
‫שירות‬
‫עובדים וצוותים בעלי הישגים מיוחדים‬
‫>> תהליך בחירת עובדים וצוותים בעלי הישגים מיוחדים מתקיים מדי שנה על־ידי ועדה שממונה‬
‫לשם כך על־ידי מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬ד"ר אוסקר אמבון‪ .‬הוועדה דנה במועמדים שהומלצו על־ידי‬
‫הממונים מהמחלקות השונות ובהתאם לקריטריונים ולהנחיות שנקבעו על־ידי נציבות שירות‬
‫המדינה‪ .‬הפרסים נועדו לבטא את ההוקרה ואת ההערכה של שירות המדינה לעובדים ולצוותים‬
‫בבית החולים‪ ,‬כמו גם להניע למצוינות בשירות‪ .‬בגמר התהליך ובמסגרת טקס הרמת כוסית‬
‫לראש־השנה הוענקו לעובדים המצטיינים תעודות‪ ,‬מדליות ומענק כספי על־ידי מנהל המרכז‬
‫הרפואי‪ ,‬המנהל האדמיניסטרטיבי ומנהלת הסיעוד‪.‬‬
‫מאת‪ :‬אסתי מוטעי‪ ,‬עוזרת למנהל האדמיניסטרטיבי ומרכזת הוועדה לבחירת העובדים המצטיינים‬
‫פרס העובד המצטיין הוענק לגב' רבקה תשובה‪ ,‬מנהלת המערך‬
‫המשולב קבלת חולים‪ ,‬מרפאות חוץ ומיון‪.‬‬
‫פרס המשרד הוענק לרופא אחד ולשש עובדות הצוות הסיעודי‪:‬‬
‫ד"ר ויטלי וקסלר‪ ,‬רופא‪ ,‬היחידה הנוירולוגית‬
‫גב' מזל בר‪ ,‬אחות אחראית‪ ,‬מחלקה פנימית ‪ -‬גריאטריה‬
‫גב' המתיאז הייב‪ ,‬אחות מוסמכת‪ ,‬מחלקת יילודים‬
‫גב' מירב דנינו‪ ,‬רנטגנאית בכירה‪ ,‬מכון דימות‬
‫גב' ליאת בן חיים‪ ,‬ראש צוות קבלת חולים‪ ,‬משרד קבלת חולים‬
‫גב' עינת טל‪ ,‬מזכירת מכון א'‪ ,‬מכון הלב‬
‫גב' מירי זוהר‪ ,‬רכזת נושא הדרכה והטמעה‪ ,‬יחידת מחשב‬
‫פרס המשרד לצוות הוענק השנה לצוות רישום טראומה ורישום‬
‫רפואי‪ :‬גב' שלומית דהן‪ ,‬סגנית בכירה למנהל רשומות ומידע‪ ,‬גב'‬
‫וופא מנסור‪ ,‬סגנית מנהל רשומות ומידע רפואי א' וגב' מירב קדוש‪,‬‬
‫פקידת קבלת חולים‪.‬‬
‫ברכות לעובדים הזוכים על הישגיהם ועל תרומתם לקידום המצוינות‬
‫הארגונית במרכז הרפואי זיו‪.‬‬
‫גב' רבקה תשובה‬
‫ד"ר ויטלי וקסלר‬
‫גב' מזל בר‬
‫גב' המתיאז הייב‬
‫גב' מירב דנינו‬
‫גב' עינת טל‬
‫גב' מירי זוהר‬
‫גב' מירב קדוש‬
‫גב' שלומית דהן‬
‫גב' מנסור וופא‬
‫‪22‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫גב' ליאת בן חיים‬
‫קהילה‬
‫כנס היריון ולידה בכרמיאל‬
‫‪ 120‬נשים הרות מאזור כרמיאל‬
‫והסביבה ובני זוגן‪ ,‬השתתפו בכנס‬
‫היריון ולידה שנערך בהיכל התרבות‬
‫בכרמיאל ביוזמת מחלקת נשים ויולדות במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ .‬את הכנס כיבד בנוכחותו ראש העיר‬
‫כרמיאל עדי אלדר שבירך את צוות המרכז‬
‫הרפואי על היוזמה וציין לטובה את שיתוף‬
‫הפעולה עם עיריית כרמיאל‪.‬‬
‫ד"ר ענבר בן‪-‬שחר‪ ,‬מנהל מחלקת נשים ויולדות‬
‫במרכז הרפואי זיו אומר כי הוא שמח על‬
‫ההיענות היפה של נשות כרמיאל והאזור‬
‫שהגיעו לכנס‪ ,‬נפגשו עם הצוות הבכיר של‬
‫אגף היולדות של המחלקה‪ ,‬שמעו על האופציות‬
‫העומדות לרשותן במהלך ההיריון והלידה‪,‬‬
‫התעניינו ושאלו שאלות לקראת הלידה הצפויה‪.‬‬
‫"מטרת הכינוס הייתה לענות על השאלות של‬
‫היולדות ובני משפחותיהן לקראת הלידה‪ ,‬אשר‬
‫הינה תהליך מרגש אך גם תמיד מלא חששות‪.‬‬
‫הצוות הרפואי ענה למשפחות על השאלות‬
‫והפיג את החששות‪ .‬נוסף על כך הצגנו בפני‬
‫היולדות את השינויים שחלו בהיבט כוח האדם‪,‬‬
‫השירותים הרפואיים והמבניים והחידושים‬
‫במחלקת נשים ויולדות"‪.‬‬
‫"מחלקת היולדות במרכז הרפואי זיו מעניקה‬
‫ליולדות תנאים ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬כולל‬
‫חדרי לידה חדשים שכוללים שני חדרי לידה‬
‫טבעית ‪ -‬ללא עלות ‪ -‬וצוות מקצועי ומיומן‬
‫המעניק יחס אישי וחם וכן מחלקת יולדות‬
‫ששינתה פניה לחלוטין"‪.‬‬
‫"הקרבה הפיזית לעיר כרמיאל וכן השירותים‬
‫המצוינים שהמחלקה מעניקה הופכים את‬
‫הלידה במרכז הרפואי זיו לאופציית הבחירה‬
‫והברירה הטבעית ליולדות מכרמיאל והסביבה‪.‬‬
‫אני מודה לעיריית כרמיאל ולצוות מרכז‬
‫הצעירים של כרמיאל על שיתוף הפעולה‬
‫ההדוק בארגון הכנס"‪ ,‬הוסיף ד"ר בן‪-‬שחר‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪23‬‬
‫הזווית‬
‫האישית‬
‫בדיקות חינם לאבחון‬
‫מוקדם של הפטיטיס‬
‫>> מדי שנה ביום המודעות‬
‫הבינלאומי מקיימת יחידת הכבד‬
‫במרכז הרפואי פעילות הסברתית‬
‫לרגל יום ההפטיטיס הבינלאומי (דלקת כבד‬
‫נגיפית) פתח המרכז הרפואי זיו את שעריו לקהל‬
‫הרחב‪ ,‬שהוזמן לבצע בדיקות דם לאבחון המחלה‬
‫ללא עלות ובעילום שם‪ .‬פעילות יום המודעות‬
‫הבינלאומי למחלת ההפטיטיס התקיימה בשיתוף‬
‫עם חברת יאנסן ואגודת חולי הצהבת‪.‬‬
‫הפטיטיס הוא הגורם מספר אחד להשתלות כבד‪,‬‬
‫סרטן הכבד ושחמת הכבד‪" .‬זיהוי מוקדם של‬
‫הפטיטיס הנו חשוב ביותר"‪ ,‬אמר מנהל יחידת‬
‫הכבד פרופ' עאסי נימר‪" ,‬בדיקת דם פשוטה‬
‫מגלה האם הנבדק הוא נשא של המחלה או לא‪,‬‬
‫ויכולה למנוע סבל רב בעתיד"‪.‬‬
‫מדי שנה ביום המודעות הבינלאומי למחלת‬
‫ההפטיטיס‪ ,‬מקיימת יחידת הכבד במרכז הרפואי‬
‫זיו פעילות הסברתית בבית החולים ובקהילות‬
‫השונות‪ ,‬לצורך העלאת המודעות למחלה‪ .‬כמו כן‬
‫מקימת המחלקה מחקר‪ ,‬הרצאות ופעילות‬
‫אקדמית נרחבת בתחום מחלות הכבד‪ ,‬בכללן‬
‫הפטיטיס ‪ B‬והפטיטיס ‪ ,C‬כבד שומני‪ ,‬שחמת‬
‫הכבד‪ ,‬גושים בכבד ועוד‪" .‬יחידת הכבד מבצעת‬
‫בדיקות וטיפולים למחלות כבד שונות וכן מעניקה‬
‫שירותים ייחודיים ביותר כמו בדיקת פיברוסקאן"‬
‫אמר פרופ' נימר‪" ,‬ביחידה מתקיימים טיפולים‬
‫וניתוחים מתקדמים בכבד‪ ,‬ברמה בינלאומית‪,‬‬
‫עבור תושבי הצפון"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בעיני הזורע‬
‫>> במהלך השנה הוכנסו שינויים וחידושים לעבודתם‬
‫השוטפת של עובדי מחלקת האספקה הסטרילית‬
‫מאת‪ :‬מוטי זורע‬
‫במהלך השנה האחרונה התרשמתי משינויים וחידושים רבים‬
‫שהוכנסו לעבודתם השוטפת של עובדי מחלקת האספקה‬
‫הסטרילית‪ .‬במחלקה עובדים ‪ 14‬איש ואליהם מצטרפים צוות‬
‫מתנדבים שהוכשר אף הוא לעבודה חשובה זו‪.‬‬
‫עובדי אספקה סטרילית מהווים מעין מחסום למניעת‬
‫זיהומים‪ ,‬הן בין המטופלים לבין עצמן והן בינם לבין הצוות‬
‫המטפל‪ .‬העובדים המנוסים אחראים לאיסוף הציוד המזוהם‬
‫לאחר שימוש‪ ,‬הם דואגים לניקוי‪ ,‬לעיקור ולחיטוי הציוד המשומש‬
‫ולאספקת ציוד סטרילי הנדרש לחדרי ניתוח ולמחלקות השונות‪.‬‬
‫מחלקת אספקה סטרילית עובדת על פי תכנית של ארגון "תנועה במחלקה"‪,‬‬
‫הכוללת את כל הדרישות תוך התחשבות באילוצים‪ .‬עבור כל מחלקות בית החולים‬
‫נבנה דף הזמנה ייעודי המכיל את כל הפריטים שכל מחלקה זקוקה להם‪ ,‬כולל תקן‬
‫מחלקתי‪ .‬הציוד מסופק על־ידי עובדי אספקה‪ .‬הוכנסו דפי מעקב אחר העברת ציוד‬
‫לחדר ניתוח ונעשו פעולות לקיצור ההמתנה ושיפור שיטות העבודה‪.‬‬
‫מנהלת המחלקה יצאה לקורס בינלאומי למשך שבועיים בגרמניה על מנת לרכוש‬
‫ידע עדכני ולהעבירו לחברי הצוות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שלושה אנשי צוות עברו קורס‬
‫הניתן לעובדי אספקה על־ידי משרד הבריאות‪ .‬עובדי המחלקה נמצאים בתהליך‬
‫מתמיד של התמקצעות‪ ,‬הם עברו הדרכה על ביצוע תהליכי בקרה‪ ,‬תהליכי עבודה‬
‫והתייעלותם‪ ,‬והתווסף שילוט על מנת להקל על הצוות בדרך של ניהול ויזואלי‪.‬‬
‫חשוב לציין שתהליך הלימוד הנו מתמשך כיוון שזהו תהליך שיפור מתמיד‪.‬‬
‫כפי שנהוג בסקטור הסיעודי כך גם באספקה‪ ,‬הוכנסה שיטת הפקדה שמביאה‬
‫בחשבון צורכי המחלקה ואת הידע והכישורים של העובד‪ ,‬הפועלת על גישה של‬
‫רוטציה על מנת לשמר עניין ומוטיבציה בעבודה‪ .‬המחלקה משתמשת במתודולוגיית‬
‫‪ – S5‬שיטה המסייעת להפחית בזבוז ולהשיג תוצאות תפעול עקביות יותר‬
‫באמצעות סביבת עבודה מסודרת‪ .‬בכל תחנה מתבצעת כתיבת נהלים עבור‬
‫הפעילות‪ ,‬כולל הסבר מפורט עבור כל פריט ופריט עם טופסי מעקב ותרשימי‬
‫זרימה‪ .‬נעשה מעקב אחר ציוד הנמצא במיון חירום אשר מאפשר מעקב אחר‬
‫תאריכי התפוגה של כל פריט ופריט וניצול נכון של הציוד‪.‬‬
‫לאחרונה הוזמנו שלוש עמדות עבודה תוצרת בלגיה‪ ,‬העונות על הצרכים‬
‫המחלקתיים ומאפשרות אחסון של הפריטים ההכרחיים תוך מיזעור כמות התנועות‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫קהילה‬
‫יום עיון‪" :‬בריאות ואיכות‬
‫חיים בזקנה"‬
‫>> קשישים‪ ,‬מתנדבים ואנשי‬
‫שירות קיבלו מידע על שירותים‬
‫חיוניים וצפו בפאנל מומחים‬
‫מנהל מחלקת עיניים‪ ,‬ד"ר יוסף פיקל‪ ,‬הגיע לבצע בדיקות עיניים לתלמידי בית הספר‬
‫שחפים‪ ,‬שלגביהם היה חשש כי הם בעלי לקות ראייה‪ .‬בעקבות הממצאים הופנו מספר‬
‫תלמידים להמשך בירור במרכז הרפואי‪ .‬הבדיקה התאפשרה כחלק מקשר עמוק ושיתוף‬
‫פעולה בין בית הספר ומנהלו‪ ,‬ישי אדלר‪ ,‬למחלקות במרכז הרפואי זיו‪ .‬בחודש פברואר‬
‫תתקיים פגישה בין צוות שחפים וצוות מחלקת עיניים‪ ,‬כדי לגבש תכנית פעולה רב‬
‫שנתית‪ ,‬במסגרתה תתקיים פעם בשנה בדיקת עיניים לכלל התלמידים בבית הספר‪.‬‬
‫הפתעה ציפתה למשתתפי תכנית השיקום במכון החדש לשיקום לב במרכז הרפואי זיו‬
‫– שלושה מסכי פלזמה משוכללים שנתרמו למכון על ידי רפי ובריינדי שרייבר מצפת‪,‬‬
‫הוצבו מול ההליכונים‪ .‬רפי הנו פנסיונר של יחידת המחשבים במרכז הרפואי זיו בצפת‬
‫ואת מסכי הפלזמה תרמו בני הזוג לזכר הרב דוד והרבנית שרה וכטפוגל‪.‬‬
‫לרגל חודש הקשיש הבינלאומי קיים‬
‫המרכז הרפואי זיו יום עיון פתוח לקהל‬
‫הרחב בנושא בריאות ואיכות חיים בזקנה‪.‬‬
‫קרוב ל‪ 70-‬איש‪ ,‬תושבי האזור‪ ,‬קשישים‪ ,‬מתנדבים‬
‫ואנשי שירותים בקהילה הגיעו ליום העיון ופגשו‬
‫את מיטב אנשי המקצוע והמומחים מקרב בית‬
‫החולים וגופים חיצונים המטפלים באוכלוסייה‬
‫המבוגרת בקהילה‪.‬‬
‫יום העיון‪ ,‬שמטרתו הייתה להעלות לסדר היום‬
‫הציבורי את נושא רווחת הקשיש והדאגה לצרכיו‪,‬‬
‫נערך ביוזמת השירות הסוציאלי ובהובלתן של‬
‫העובדות הסוציאליות מצוות המרכז הרפואי זיו‪,‬‬
‫יסמין קנצריורק ומירי כהן‪ .‬בהיות המרכז הרפואי‬
‫זיו מוצב כמערכת ראשונית המובילה בידע‬
‫בתחום הטיפול בזקן ובמשפחתו באזור‪ ,‬מרוכזים‬
‫בו שירותים שונים למגוון האוכלוסייה הרב‬
‫תרבותית הקשישה בצפת ובסביבתה‪.‬‬
‫תכני יום העיון שילבו ידע קליני של המחלקה‬
‫הגריאטרית עם טיפול רב־מקצועי של השירות‬
‫לעבודה סוציאלית וכן שירותים נוספים שמעניק‬
‫המרכז‪ ,‬כמו גם גופים חיצוניים באזור‪.‬‬
‫במהלך היום קיבלו המשתתפים מידע על‬
‫שירותים חיוניים לקשיש בקהילה וכן התקיים‬
‫פאנל מומחים בהנחייתו של מנהל השירות‬
‫לעבודה סוציאלית‪ ,‬עו"ס יניב בן‪-‬שושן‪ .‬הפאנל‬
‫היה פתוח לשאלות ותשובות מהקהל והשתתפו‬
‫בו מנהלת מחלקת גריאטריה ד"ר יוליה וסרמן‪,‬‬
‫האחות האחראית במחלקת גריאטריה גב' מזל בר‪,‬‬
‫עו"ס המחלקה הגריאטרית לידיה שלונסקי‪ ,‬עו"ס‬
‫מגדנה מיימון מנהלת הייעוץ לקשיש במוסד‬
‫לביטוח לאומי סניף צפת‪ ,‬ועו"ס בני אלגד מנהל‬
‫השירותים הקהילתיים לזקן באגף הרווחה‬
‫בעיריית צפת‪" .‬הקהל השתתף באופן פעיל על־ידי‬
‫העלאת שאלות וגם רעיונות בפני אנשי הפאנל"‪,‬‬
‫אמר בן‪-‬שושן שציין כי ההיענות הייתה יפה‬
‫והאנשים שהגיעו קיבלו מענה לשאלות הקשורות‬
‫בטיפול בבן משפחה חולה וקשיש‪" .‬מטרתנו‬
‫הייתה לקדם אורח חיים בריא‪ ,‬להעניק עצות‬
‫לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת‪,‬‬
‫לעודד עצמאות של האדם הזקן‪ ,‬להפחית תלות‬
‫בזולת ולקדם זקנה פעילה ככל שניתן"‪ ,‬הוסיף‬
‫בן‪-‬שושן שסיכם בחיוב את היום‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪25‬‬
‫אקדמיה‬
‫מחויבות חברתית ומעורבות קהילתית‬
‫כחלק מתכנית הלימודים בפקולטה‬
‫>> אחת מהמטרות בהקמת הפקולטה היא לצמצם פערים בנתוני בריאות בין הפריפריה למרכז‬
‫בדרכים שונות‪ ,‬אחת מהן היא מעורבות סטודנטים בקהילות שבהן הם חיים ועובדים‬
‫מאת‪ :‬פרופ' אנתוני לודר‪ ,‬מנהל מחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו ‪ ,‬וסגן דיקן הפקולטה לרפואה‬
‫בחודש אוקטובר החלה שנת הלימודים השלישית בפקולטה‪.‬‬
‫במסלול הארבע־שנתי נקלטו ‪ 70‬סטודנטים ובמסלול‬
‫התלת־שנתי נקלטו ‪ 54‬סטודנטים‪ .‬הסטודנטים במסלול‬
‫התלת־שנתי שכבר סיימו שנתיים בסבבים קליניים‪ ,‬נבחנו בבחינות‬
‫הגמר הארציות בתחום הפסיכיאטריה והגינקולוגיה המיילדותית‪.‬‬
‫הציונים בבחינות היו גבוהים מאוד וניתן להתגאות כי הסטודנטים‬
‫שבפקולטה הצליחו להגיע להישגים שווי ערך לסטודנטים הלומדים‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬השנה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬סטודנטים‬
‫מהמסלול הארבע‪-‬שנתי החלו בהתנסות קלינית בבתי החולים בצפון‪,‬‬
‫הם סיימו סבבים במחלקות הפנימיות‪ ,‬ובחודש אוקטובר החלו‬
‫בסבבים במחלקות לרפואת ילדים‪ ,‬כירורגיה‪ ,‬נשים‪ ,‬נוירולוגיה‬
‫ופסיכיאטריה‪.‬‬
‫בין שלושת העקרונות המנחים שחרתה על דגלה הפקולטה לרפואה‪,‬‬
‫לצד חדשנות ומצוינות בהוראה קלינית ומצוינות במחקר‪ ,‬נמצא נושא‬
‫המחויבות החברתית‪ .‬נושא זה היה בין הנימוקים המרכזיים ששכנעו‬
‫את ממשלת ישראל להעדיף את אוניברסיטת בר־אילן כנותנת החסות‬
‫לפקולטה‪ ,‬ואף למקמה בצפת‪.‬‬
‫ידוע בזירה הציבורית כי קיימים פערים בפריפריה לעומת המרכז בכל‬
‫הקשור לנתונים בבריאות‪ ,‬ופערים אילו אף זכו לביטוי בשביתת‬
‫הרופאים ובבחירות לכנסת‪ .‬אחת מהמטרות בהקמת הפקולטה היא‬
‫לצמצם פערים אילו בדרכים שונות‪ ,‬אחת מאותן דרכים היא מעורבות‬
‫סטודנטים בקהילות שבהן הם חיים ועובדים‪ .‬כחלק מתכנית‬
‫הלימודים הוכנס קורס "בריאות הציבור המעשית"‪ ,‬במסגרתו‬
‫הסטודנטים מתחברים עם מוסדות בריאות בקהילה כגון‪ :‬בתי אבות‪,‬‬
‫גני ילדים של החינוך המיוחד‪ ,‬מוסדות לעיוור ולאוטיזם ועוד‪.‬‬
‫הסטודנטים מתחייבים לעבוד במוסדות אלו בשנה וחצי הראשונות‬
‫של לימודיהם‪ ,‬כשהמטרה היא לעזור למוסדות למפות את צרכיהם‪,‬‬
‫לשכור משאבים ולתכנן ביחד תכניות להמשך פיתוח ושיפור‪ .‬הנתונים‬
‫מוצגים באירוע תחרותי מיוחד בפקולטה שכולל הענקת פרסים‪.‬‬
‫פעילות זאת מקדשת את הקשר האנושי היום‪-‬יומי בין הסטודנטים‬
‫בפקולטה לאנשים בקהילה‪ ,‬ומהווה את אחת הדרכים המרכזיות‬
‫שבהן הפקולטה משפיעה באופן מעשי על בריאות הציבור‪.‬‬
‫בסוף חודש נובמבר ‪ 2014‬יתקיים בפקולטה לרפואה כנס בינלאומי‬
‫בניהולה של הפרופ' לבריאות הציבור מרי רודולף בנושא "מחוייבות‬
‫חברתית ובתי ספר לרפואה‪ :‬חזון וערכים‪ ,‬פעולה והשפעה"‪ .‬בכנס‬
‫ישתתפו מומחים בנושא מבריטניה ומישראל‪ .‬במסגרת הכנס תוצג‬
‫השפעתה של המחויבות החברתית במישור הרפואי‪ ,‬על שיפור‬
‫האיכות ונגישות הציבור לשירותי בריאות‪.‬‬
‫מינויים ותארים בכירים‬
‫לרופאי המרכז הרפואי‬
‫תעודות הערכה למורים‬
‫ולקורסים מצטיינים‬
‫פרופ' אלכסנדר לרנר‪ ,‬פרופסורה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת‬
‫בר־אילן‪.‬‬
‫ד"ר איגור וקסמן‪ ,‬ראש החוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה‪.‬‬
‫ד"ר מרסלו דייצ'מן‪ ,‬חבר המועצה הלאומית לדימות‪.‬‬
‫ד"ר לילי לונסקי היערי‪ ,‬חברת המועצה הלאומית לבריאות הילד‬
‫ופדיאטריה‪.‬‬
‫הנהלת הפקולטה לרפואה של בר־אילן החלה במסורת‬
‫חדשה ותעניק מדי שנה תעודות הערכה למורים‬
‫וקורסים מצטיינים וכן תעודות למחלקות הוראה‬
‫מצטיינות‪ .‬השנה קיבלו תשעה רופאי המרכז הרפואי זיו‬
‫תעודות הערכה וכן נבחרה מחלקת פסיכיאטריה כמחלקה‬
‫מצטיינת בניצוחן של ד"ר מיזרוחין וד"ר איזקסון‪.‬‬
‫הרופאים המצטיינים הם‪:‬‬
‫ברכות לסטודנטים‬
‫שעברו בהצלחה את הבחינה הארצית‬
‫בתוצאות הבחינות הארציות של אוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬דורגו‬
‫הסטודנטים של המחלקה לגינקולוגיה ומיילדות של המרכז‬
‫הרפואי זיו‪ ,‬במקום‪ ‬השני מבין חמשת הפקולטות לרפואה‬
‫בארץ‪ .‬אחוז הנכשלים בבחינה מקרב הסטודנטים של המרכז הרפואי‬
‫זיו היה הנמוך ביותר‪ ,‬ומתוכם נכשל רק סטודנט אחד‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫ד"ר אמירה ישראלי (פסיכיאטריה)‬
‫ד"ר שאטאן צ'ילה (פסיכיאטריה)‬
‫ד"ר יצקר אורי (פסיכיאטריה)‬
‫ד"ר מוניר אבו סנינה (נוירולוגיה)‬
‫ד"ר ספדי וג'די (כירורגיה)‬
‫ד"ר פקר אלכסיי (קרדיולוגיה)‬
‫ד"ר יונתן גרוסמן (גריאטריה)‬
‫ד"ר מיכאל הררי (ילדים)‬
‫ד"ר נג'יב דלי (המטולוגיה)‬
‫ספר ביוגרפיה ‪ -‬מתנה מושלמת‬
‫פגישת היכרות וייעוץ ראשוני ‪ -‬חינם!‬
‫אורנה‪ 054-6470427 :‬חיים‪054-7719807 :‬‬
‫‪yesh.li.sipur@gmail.com‬‬
‫‪Glilitbooks.co.il‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ | 4‬ינואר ‪2014‬‬