;quot&בתרמיל הזכרונות על כתפיי, ובמקל תקווה בידיי, יודע אני מהיכן אני בא!

‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫אפריל ‪ 2014‬תשע"ג | גיליון ‪| 41‬‬
‫למה נוסעים לפולין‬
‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬
‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬
‫יודע אני מהיכן אני בא!‬
‫ומתוך תקווה וחרדה‬
‫אני מבקש לדעת‬
‫לאן אני הולך"‬
‫(ק‪ .‬צטניק)‬
‫משולחנה של היו"ר‬
‫גיליון זה של‬
‫"מזכר" רואה אור‬
‫בצמוד לקיום כנס‬
‫על הוראת השואה‪,‬‬
‫אותו מארגן מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי‬
‫השואה‪.‬‬
‫זכרון השואה והנחלתו לדורות הבאים היא אחת‬
‫המשימות שלקח על עצמו מרכז הארגונים‪.‬‬
‫במדינה כשלנו‪ ,‬שבה ביום השואה צפירת האזעקה‬
‫מפלחת את חלל האוויר ואזרחיה עומדים דום בכל רחבי‬
‫הארץ‪ ,‬כאשר כמעט כל אמצעי התקשורת מקדישים‬
‫את שידוריהם לסרטים על השואה ולעדויות הניצולים‪,‬‬
‫ילדינו נחשפים מגיל צעיר לסיפורי הזוועות‪ ,‬האלימות‬
‫והמוות‪ .‬הם סופגים מידע בלתי מבוקר‪ .‬מדי שנה אנו‬
‫שומעים את קולות המורים הנבוכים ואת לבטיהם על‬
‫הדרך בה ניתן להסביר לילדים את אשר אירע מבלי‬
‫לפגוע בנפשם הרכה‪.‬‬
‫מסיבה זו אנו סבורים כי על מערכת החינוך לתת מענה‬
‫למורים הן ברמת הכלים והן ברמת המסרים המועברים‬
‫לילדים‪ .‬אנו מברכים‪ ,‬לכן‪ ,‬את שר החינוך על החלטתו לכלול‬
‫את הנושא במערכת הלימודים בבתי הספר היסודיים‪.‬‬
‫ובנושא אחר‪ .‬אנו שמחים לדווח על ההתקדמות שחלה‬
‫בטיפול במתן מענה הולם לתביעות ניצולי השואה על‬
‫ידי שר האוצר ולשכתו‪ .‬מאז כניסתו לתפקיד‪ ,‬לפני שנה‪,‬‬
‫זוהי הפעם השלישית בה מקצה השר סכומים נוספים‬
‫לטובת אלה שלא זכו למצות את זכויותיהם‪.‬‬
‫לאחרונה הפנה השר ‪ 30‬מיליון שקל למתן הנחות‬
‫לתרופות; ובמפנה חד לעומת עמדת הממשלות בעבר‪,‬‬
‫אף החליט לאחרונה לאשר סיוע ל–‪ 18,500‬ניצולים‬
‫שהגיעו ארצה אחרי ‪ 1953‬ושהו במחנות ובגטאות ועד‬
‫היום קופחו‪.‬‬
‫שר האוצר מגלה רגישות והבנה אמיתיים לגורלם‬
‫ולמצבם של שרידי השואה ופועל לתיקון עוולות העבר‪,‬‬
‫מעל ומעבר ליחס שהפגינו שרי אוצר קודמים‪.‬‬
‫מרכז הארגונים מבקש להביע בדרך זו‪ ,‬את מלוא‬
‫הערכתו לפועלו‪.‬‬
‫‬
‫קולט אביטל‬
‫הלך לעולמו יעקב צור‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל מרכין ראש בפני חברנו ושותפנו‪ ,‬יעקב צור‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי היהודים ממחנות‬
‫הריכוז ראוונסבריק וזקסנהאוזן בישראל‪ ,‬שהלך לעולמו בגיל ‪ .85‬יעקב‪ ,‬שהיה אדם נעים הליכות וטיפל במסירות בניצולים‬
‫חברי ארגונו‪ ,‬עבר בחייו תחנות עיקריות בהיסטוריה היהודית‪ .‬הוא שרד את מחנות ההשמדה טרזנשטט‪ ,‬אושוויץ‪-‬בירקנאו‬
‫וזקסנהאוזן‪ .‬לאחר השואה עלה ארצה‪ ,‬הצטרף לפלמ"ח ונלחם על שחרור ירושלים‪.‬‬
‫את שורשיו נטע יעקב בקיבוץ נען‪ ,‬על יד רחובות‪ ,‬ושם גם נקבר‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך!‬
‫‪2‬‬
‫דבר המערכת‬
‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫אפריל ‪ 2014‬תשע"ג | גיליון ‪| 41‬‬
‫למה נוסעים לפולין‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫גיליון זה עוסק רובו ככולו בנושא המסעות לפולין‪ .‬מאות אלפי תלמידים‪,‬‬
‫חיילים וקצינים השתתפו כבר במסעות אלה‪ ,‬שהפכו עם השנים למוקד של‬
‫פעילות חינוכית וערכית בהוויה הישראלית‪ ,‬אך גם למוקד של חילוקי דעות‬
‫באשר לאופי המסעות ונחיצותם‪.‬‬
‫ניסינו להביא בגיליון זה מגוון דעות רחב של חוקרים‪ ,‬מחנכים‪ ,‬אנשים שהיו‬
‫מעורבים בפרויקט עוד בתחילת דרכו וכאלה שנטלו בו חלק‪ .‬כצפוי‪ ,‬לצד חיוב‬
‫חד משמעי בצורך לקיים את המסעות לפולין‪ ,‬יש אחרים המעלים הרהורים‬
‫באשר לשינויים המתבקשים שיש לערוך במתכונתם‪ ,‬ואף כאלה שגורסים כי יש‬
‫לאפשר גם מסעות אחרים‪.‬‬
‫דבר אחד ברור עולה מדברי הכותבים כולם ‪ -‬חיזוק הקשר של צעירי ישראל‬
‫עם מורשתם התרבותית ועם אובדן חלקים גדולים ממנה בשל מאורעות‬
‫היסטוריים שעברו על יהדות הגולה‪ ,‬הוא צורך אמיתי ועמוק שיבטיח‪ ,‬כך‬
‫מקווים כולם‪ ,‬את גיבושה של תפיסת עולם הומניסטית‪ ,‬לצד גיבושה של זהות‬
‫ישראלית‪-‬יהודית בעלת שורשים הנטועים עמוק בעברו של העם‪.‬‬
‫נדמה כי השינויים שעברה החברה הישראלית בבואה להנציח את השואה‬
‫ומוראותיה‪ ,‬באים לידי ביטוי לא רק בתהליך התפתחותם של המסעות לפולין‬
‫ודרך ההכנה אליהם‪ ,‬אלא גם בציפיות שמתפתחות באשר לתגובת המשתתפים‬
‫בהם למה שילמדו מהם ולמסקנות שיפיקו ויפנימו כאזרחים בוגרים במדינה‪.‬‬
‫קריאה מהנה‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫חדשות ואקטואלי ה‬
‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬
‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬
‫יודע אני מהיכן אני בא!‬
‫ומתוך תקווה וחרדה‬
‫אני מבקש לדעת‬
‫לאן אני הולך"‬
‫)ק‪ .‬צטניק(‬
‫‪4‬‬
‫המסע לפולין‪:‬‬
‫הזכרון מתחיל בתוכנו‬
‫‪16‬‬
‫מה קורה לנוער בעקבות המסעות לפולין‬
‫‪21‬‬
‫איך הכול התחי ל‬
‫‪23‬‬
‫כן לנסוע לפולין‬
‫‪24‬‬
‫מסע אל מחוזות התקומ ה‬
‫‪25‬‬
‫קריאה למסע אח ר‬
‫‪28‬‬
‫"עדים במדים"‬
‫‪28‬‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫מייסד ה"מזכר"‪:‬‬
‫צבי גיל‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫ועדת הסברה וקשרי חוץ‬
‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬
‫טל' ‪03-6243343‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬
‫עמרי מריאן‬
‫עורך‪:‬‬
‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫אלי ולק‪ ,‬אברהם רות‬
‫יעל מור חיים‬
‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬
‫עיצוב קונספט‪:‬‬
‫אורלי פיינברג‬
‫תמונת שער אחורי‪ :‬באדיבות קרן גילרמן‪-‬הראל‬
‫נסענו כדי ללמו ד‬
‫‪32‬‬
‫מהות החיי ם‬
‫‪35‬‬
‫יער הקדושי ם‬
‫‪36‬‬
‫זכויו ת‬
‫‪40‬‬
‫חדש על מדף הספרי ם‬
‫‪42‬‬
‫‪3‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫האוצר יעביר סיוע של ‪ 300‬מיליון‬
‫שקל לניצולי שואה‬
‫שר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪ ,‬הורה‬
‫להשוות באופן מיידי את תנאיהם‬
‫של יוצאי מחנות ריכוז וגטאות‬
‫שעלו לישראל אחרי חודש‬
‫אוקטובר בשנת ‪ 1953‬לתנאיהם‬
‫של ניצולים שעלו לישראל קודם‬
‫לכן ומקבלים את זכויותיהם על פי‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬בעקבות‬
‫הנחיית השר‪ ,‬יחל משרד האוצר עושה למען הניצולים‪ .‬לפיד‬
‫בהליך החקיקה הנדרש‪ .‬הסכום שיוקצה שקל לחודש‪.‬‬
‫לנושא הוא כ‪ 300-‬מיליון שקל‪ .‬מדובר מימון טיפול רפואי של המחלות המוכרות ‪-‬‬
‫בקבוצה של כ‪ 18,500-‬ניצולים‪ .‬קבוצת הזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים כוללת‬
‫מימון מלא של טיפול רפואי במחלות‬
‫ניצולים זו‪ ,‬תיהנה מההטבות הבאות‪:‬‬
‫העלאת גובה התגמולים ‪ -‬התגמול שהוכרו כקשורות לרדיפות השואה‪ .‬תגמול‬
‫המשולם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שארים ‪ -‬במקרה של פטירת הניצול שהוכר‬
‫נגזר מדרגת הנכות של הניצולים‪ .‬התגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬יקבל בן הזוג‬
‫הבסיסי נע בין ‪ 1,825‬שקל לחודש לדרגת תגמול במשך ‪ 36‬חודשים לאחר הפטירה‪.‬‬
‫נכות של ‪ ,25%‬ל‪ 5,405-‬שקל לחודש לדרגת במקרה שהניצול קיבל תגמול מוגדל בחייו‪,‬‬
‫יקבל בן הזוג תגמול למשך כל חייו (בניכוי‬
‫נכות של ‪.100%‬‬
‫תגמולים מוגדלים לנזקקים ונצרכים הכנסותיו הנוספות)‪.‬‬
‫(בכפוף למבחן הכנסות)‬
‫ התגמולים המשולמים‬‫לפי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים כוללים תשלום‬
‫לנזקקים‬
‫סוציאלי‬
‫ונצרכים‪ .‬גובה התגמול‬
‫משתנה‬
‫המוגדל‬
‫בהתאם לדרגת הנכות‬
‫וינוע בין ‪ 5,317‬ל‪9,000-‬‬
‫נמצאו חותמות‬
‫קעקוע המספרים‬
‫באושוויץ‬
‫העיתון הבריטי טלגרף‪ ,‬דיווח כי חותמות המתכת‪,‬‬
‫אשר שימשו את הנאצים כדי לקעקע את המספרים‬
‫על ידי האסירים באושוויץ‪ ,‬ועליהן מחטים בצורת‬
‫מספרים‪ ,‬נמסרו למוזיאון אושוויץ על ידי אזרח‬
‫פולני שזהותו לא נחשפה לבקשתו‪.‬‬
‫מנהל המוזיאון‪ ,‬ד"ר פיוטר ציווינסקי‪ ,‬אמר כי‬
‫"איש לא האמין שהחותמות הנדירות יתגלו‪.‬‬
‫לממצא חשיבות היסטורית‪ ,‬מחקרית ותיעודית‬
‫רבה‪ ,‬משום שבעולם יש רק עוד חותמת אחת‬
‫כזו‪ ,‬השמורה במוזיאון הרפואה הצבאית בסנט‬
‫פטרבורג‪ .‬העתק של חותמת זו מוצג בבלוק ‪14‬‬
‫באתר מחנה אושוויץ‪.‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬אמרה‬
‫בהתייחסה לממצאים החדשים כי "מציאת ציוד‬
‫הקעקוע מאושוויץ מעלה בקרב הניצולים תחושות‬
‫וזיכרונות כואבים על חותמת שהוטבעה בבשרם‬
‫ועל המספר שאותו הם נושאים על ידם עד היום‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לכך חשיבות רבה לאור מספרם הרב‬
‫של מכחישי שואה ברחבי העולם‪ .‬כל הוכחה שכזו‬
‫מציבה אותם בפני מציאות שקשה להתעלם ממנה‬
‫ומסייעת להנצחה ולהכרה בזוועות שאירעו"‪.‬‬
‫גרמניה מתכוונת לשלם עד כ‪ 2-‬מיליארד יורו‬
‫לניצולי שואה שעבדו בגטאות‬
‫משרד העבודה הגרמני מתכנן להרחיב‬
‫את זכויות הפנסיה של ניצולי שואה שעבדו‬
‫בגטאות במהלך מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫לדברי שרת העבודה‪ ,‬אנדראה נאהלס‪ ,‬כל אחד‬
‫מהזכאים יקבל כ‪ 72-‬אלף שקלים‪.‬‬
‫החקיקה החדשה תרחיב את הזכויות‬
‫הפנסיוניות של אלפי עובדי כפיה יהודים‬
‫ניצולי שואה‪ .‬נאהלס הציגה את ההצעה‬
‫למשלחת ישראלית שביקרה לאחרונה‬
‫בברלין‪ .‬על פי התכנית‪ ,‬כל אחד מ‪ 130-‬אלף‬
‫הניצולים שנותרו בחיים בישראל יקבל‬
‫בממוצע עוד כ‪ 15-‬אלף יורו‪ 72( ,‬אלף שקלים)‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫ככספי שילומים מהרשויות בגרמניה ‪ -‬מהלך‬
‫שעלותו הכוללת היא כשני מיליארד יורו‪.‬‬
‫תכנית התשלומים הפנסיוניים נכנסה‬
‫לתוקף עוד ב‪ ,1997-‬ולפיה‪ ,‬ניצולים יהודים‬
‫שהגישו את בקשתם מאוחר יותר‪ ,‬היו זכאים‬
‫לקבל תשלום רק על ארבע שנים‪ .‬לפי התכנית‬
‫החדשה‪ ,‬כל התובעים יוכלו לקבל את הכסף‬
‫המגיע להם מאז ‪ 1997‬רטרואקטיבית‪ .‬משרד‬
‫העבודה הגרמני הודיע כי "הושגה התקדמות‬
‫רבה בנושא מאז תחילת כהונתה של הממשלה‬
‫החדשה בדצמבר האחרון‪ .‬אנחנו משתדלים‬
‫למצוא פתרון לנושא במהירות האפשרית"‪.‬‬
‫מרחיבה את הזכאות‪ .‬נאהלס‬
‫בארץ ובעולם‬
‫כנס זכויות אזורי ראשון של מרכז הארגונים‬
‫מקבלים ייעוץ אישי בכנס זכויות של מרכז הארגונים‬
‫מאות ניצולי שואה מאזור הדרום השתתפו‬
‫בכנס הסברה אזורי למיצוי זכויות שנערך בבאר‬
‫שבע על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫בישראל‪ ,‬בשיתוף המוסד לביטוח לאומי‬
‫ועיריית באר שבע‪.‬‬
‫בכנס השתתפו כ‪ 600-‬ניצולי שואה מבאר‬
‫שבע והסביבה‪ ,‬כאשר בחלקו הראשון הוזמנו‬
‫המשתתפים לבקר ביריד זכויות‪ ,‬אשר כלל‬
‫הסברה ומפגשים אישיים‪ ,‬לצורך קבלת מידע‬
‫אודות מיצוי זכויותיהם בנושאים כגון‪ :‬ועדת‬
‫התביעות‪ ,‬התנהלות מול משרד האוצר‪ ,‬ביטוח‬
‫לאומי וכד'‪.‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬הדגישה‬
‫את החשיבות של קיום הכנס ואמרה‪" :‬לצערנו‬
‫הרב‪ ,‬רבים מבין הניצולים החיים כיום‬
‫בישראל עדיין לא מודעים לזכויותיהם‪ ,‬ראינו‬
‫לנכון להקל עליהם את תהליך חיפוש המידע‬
‫וליזום כנסים הקרובים למקום מגוריהם‪ .‬כך‬
‫יתאפשר להם לקבל מידע מרוכז ובצורה‬
‫נוחה וקלה‪ .‬זהו הכנס הראשון בסדרת כנסים‬
‫שיתקיימו בארבעה מוקדים בארץ‪ ,‬אנו תקווה‬
‫שמשתתפים רבים יגיעו וילמדו אודות המגיע‬
‫להם וימצו את זכויותיהם"‪.‬‬
‫פרופ' מור יוסף‪ ,‬מנכ"ל הביטוח הלאומי‪,‬‬
‫הביע את שביעות רצונו ממספר משתתפי‬
‫הכנס והדגיש את חשיבות קיום הכנס‪ ,‬שאורגן‬
‫בשיתוף המחלקה לייעוץ לקשיש בבאר שבע‪,‬‬
‫הנמצאת בקשר מתמיד עם ניצולי השואה‬
‫ברחבי הנגב ודואגת להנגשת זכויותיהם‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ציין מור יוסף את המצפן הערכי המנחה‬
‫ומוביל את החברה הישראלית בטיפול‬
‫בזכויותיהם וצרכיהם של ניצולי השואה‪.‬‬
‫הכנס התקיים במעמד סגנית ומ"מ ראש‬
‫העיר‪ ,‬ד"ר חפצי זוהר; מנהלת אגף הרווחה‪,‬‬
‫אסתר עמר‪ ,‬וסגניתה אתי כהן; מנכ"ל המשרד‬
‫לאזרחים ותיקים‪ ,‬גלעד סממה; ומנהל סניף‬
‫ביטוח לאומי בבאר שבע‪ ,‬שמוליק סעדון‪.‬‬
‫בסיום הכנס נהנו המשתתפים מהופעה של‬
‫חבורת הזמר "עמך" ולהקת המחול המקומית‬
‫"פרגוד"‪.‬‬
‫הכנסת אישרה את הרחבת אוכלוסיית‬
‫הניצולים הזכאים למענק הטבות שנתי‬
‫מליאת הכנסת אישרה ב‪ 10-‬בפברואר בקריאה‬
‫שנייה ושלישית את הצעת חוק ההטבות לניצולי‬
‫שואה של השר יאיר לפיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬אושרה גם‬
‫תוספת לקצבה של ‪ 16‬אלף נכים בשל ליקוי‬
‫נפשי או פיגור שכלי‪ ,‬אשר שיעור נכותם על פי‬
‫המוסד לביטוח הלאומי הוא ‪ 40%‬ויותר‪.‬‬
‫הצעת החוק הממשלתית קובעת כי תורחב‬
‫אוכלוסיית ניצולי השואה הזכאים למענק‬
‫הטבות שנתי‪ ,‬העומד כיום על סך של ‪4,750‬‬
‫שקלים‪ .‬מעתה‪ ,‬כל יוצאי המחנות והגטאות‬
‫המוגדרים בחוק ההטבות לניצולי השואה‪,‬‬
‫כ‪ 18,500-‬איש‪ ,‬יקבלו את המענק השנתי ‪-‬‬
‫ולא רק ‪ 6,000‬מקבלי הבטחת הכנסה מביניהם‪,‬‬
‫כפי שקובע החוק כיום‪ .‬המענקים המעודכנים‬
‫אמורים להיות משולמים כבר מחודש פברואר‪,‬‬
‫הן עבור שנת ‪ 2014‬והן עבור שנת ‪2013‬‬
‫רטרואקטיבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬התגמול החודשי בסך‬
‫‪ 1,850‬שקלים הניתן לאוכלוסיית ניצולים זו‪,‬‬
‫יינתן מעתה כולו בכסף‪ ,‬ולא באמצעות שוברי‬
‫שירותים בחלקו כפי שנהוג כיום‪.‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫בישראל‪ ,‬קולט אביטל‪" :‬כיו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬
‫הפועל מזה שנים רבות למען הרחבת זכויותיהם‬
‫של ניצולי ‪ ‬השואה‪ ,‬אני מברכת על החלטה זו‪.‬‬
‫זהו תיקון עוול היסטורי גדול‪ .‬מדובר בניצולים‬
‫שלא באשמתם לא הגיעו לישראל מוקדם יותר‬
‫וכעת הם יזכו להטבות להן היו זכאים באופן‬
‫טבעי"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה‬
‫ושלישית גם הצעת חוק שלפיה ‪ 16‬אלף נכים‬
‫בשל ליקוי נפשי או פיגור שכלי‪ ,‬אשר שיעור‬
‫נכותם על פי המוסד לביטוח הלאומי הוא ‪40%‬‬
‫ומעלה‪ ,‬יהיו זכאים לקצבה חודשית נוספת‪,‬‬
‫בסך ‪ 247‬שקלים ( ‪ 11.5%‬מקצבת נכות ליחיד)‪.‬‬
‫עלות הצעת החוק‪ 48 :‬מיליון שקלים בשנה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫תקוצר התקופה להשבת‬
‫נכסי נספי השואה‬
‫הכנסת אישרה ב‪ 10-‬בפברואר בקריאה‬
‫ראשונה שורת תיקונים בחוק השבת‬
‫נכסים‪ ,‬שנועדו להאיץ את מימוש‬
‫המטרות שלשמן הוקמה החברה‬
‫לאיתור והשבת נכסי נספי השואה‪,‬‬
‫וכן להגדיל את התקציבים המועברים‬
‫לרווחת הניצולים‪ ,‬מתוך הבנה שאיתור‬
‫נכסים נוספים נהיה קשה יותר עם הזמן‪,‬‬
‫בעוד שמצבם של הניצולים מחמיר‪.‬‬
‫את ההצעה הגישה שרת המשפטים‬
‫ציפי לבני‪ ,‬ולאחר שהתקבלה ללא‬
‫מתנגדים‪ ,‬הועברה לדיונים בוועדת‬
‫חוקה של הכנסת‪.‬‬
‫התיקון המוצע יקצר את תקופת‬
‫פעילות החברה‪ ,‬כך שפעילותה‬
‫תסתיים בסוף ‪ ,2017‬במקום ב‪,2021-‬‬
‫כפי שנקבע בחוק הנוכחי‪ .‬תיקון אחר‬
‫קובע כי החברה תעביר למטרות סיוע‬
‫לניצולים ‪ 135‬מיליון ש"ח לפחות מדי‬
‫שנה‪ ,‬במקום ‪ 100‬מיליון ש"ח להם‬
‫היא מחויבת כיום‪ .‬כמו כן נקבע‪ ,‬כי כל‬
‫הנכסים שיוותרו בידי החברה להשבה‬
‫לאחר תום תקופת פעילותה ללא‬
‫דרישות מצד יורשים פוטנציאליים‪,‬‬
‫יועברו למטרת סיוע לניצולי שואה‬
‫הזקוקים לכך‪ .‬נכסים שלגביהם ישנן‬
‫דרישות פתוחות‪ ,‬יועברו לאפוטרופוס‬
‫הכללי לשם המשך חקירה‪.‬‬
‫לדברי לבני‪" ,‬החשיבות באיתור נכסי‬
‫נספים והעברתם ליורשיהם היא‬
‫עצומה‪ ,‬אולם בו‪-‬בזמן חובתנו היא‬
‫לסייע ככל שאפשר לניצולים שעדיין‬
‫בקרבנו‪ .‬ממשלי הממשלה כולם‬
‫התגייסו למציאת פתרון שיאפשר סיוע‬
‫לניצולים מבלי לפגוע ביורשים וזהו‬
‫אכן המתווה הנכון והראוי"‪.‬‬
‫אוקראינה תתגבר האבטחה‬
‫במוסדות יהודיים‬
‫בפגישה שערך ראש ממשלת אוקראינה‪ ,‬ארסני יצניוק‪,‬‬
‫עם הרב הראשי במדינה‪ ,‬הרב יעקב דב בלייך‪ ,‬אמר יצניוק כי‬
‫כוחות הביטחון יפעלו בחומרה נגד כל גילוי של אנטישמיות‬
‫באוקראינה‪ ,‬וכי בכוונתו לתגבר את האבטחה סביב מוסדות‬
‫יהודיים במדינה‪ ,‬נוכח העלייה בגילויים אנטישמיים במדינה‪.‬‬
‫הרב בלייך ביקש כי השלטונות האוקראינים יפעלו בנחישות‬
‫נגד האנטישמיים וקבוצות הניאו נאצים המרימים ראש‬
‫במדינה‪" .‬אנו מודאגים מהמצב הקשה אליו נקלענו‪ .‬אנו‬
‫נאלצים גם לשאת בהוצאות עתק לאבטחה וביטחון הקהילות‬
‫והמוסדות היהודיים במשך ‪ 24‬שעות נוכח המצב הקשה‬
‫והמסוכן" אמר הרב‪ .‬הדברים נאמרו על רקע עלייה מדאיגה‬
‫במספר ההתקפות האנטישמיות באוקראינה וחרדת יהודי‬
‫אוקראינה ממצב ביטחון היהודים והמוסדות היהודיים במדינה‪.‬‬
‫בניסיון להרגיע את הקהילות היהודיות הבטיח יצניוק כי‬
‫כוחות הביטחון במדינה יתגברו את השמירה סביב המוסדות‬
‫היהודיים ויפעלו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בנחישות ובחומרה כלפי התוקפים‬
‫ובכל גילוי של אנטישמיות‪ .‬‬
‫מחקר חדש‪ :‬ניצולים המרגישים כי יש משמעות‬
‫לחייהם יהיו חזקים יותר מבחינה נפשית‬
‫הקשבה לסיפור החיים חשובה‬
‫המחקר‪ ,‬אותו ערכה איילה מזרחי‪ ,‬אחות קהילה‬
‫המטפלת בקשישים ניצולי שואה‪ ,‬בחן את תפיסת‬
‫הבריאות של ניצולי שואה לאורך חייהם‪ ,‬ונמצא‬
‫כי היא מושפעת מאירועי בריאות וחולי שעברו‬
‫בשואה‪ ,‬וכי היא משתנה לרוב בגיל הזקנה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נמצא כי ניצולים ששרדו את התקופה ומרגישים‬
‫כי ישנה משמעות לחייהם‪ ,‬יהיו חזקים יותר‬
‫מבחינה נפשית גם אם מצבם הבריאותי לא לקוי‪.‬‬
‫לדברי מזרחי‪ ,‬ישנה חשיבות גדולה לפיתוח‬
‫מיומנויות של קשר בין‪-‬אישי של הצוות‬
‫המטפל עם הניצול‪" .‬סיפור החיים של‬
‫‪6‬‬
‫הניצול מהווה פורקן רגשי עבורו וכלי עזר‬
‫בשביל המטפל‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא עלול להיות‬
‫חלון ההזדמנויות האחרון להפנות את‬
‫הניצול שצריך טיפול למקום הנכון עבורו"‪.‬‬
‫בסיוע המנחה שלה‪ ,‬ד"ר טובה בנד‪-‬וינטרשטיין‪,‬‬
‫ויחד עם פרופ' מיכל גרנות‪ ,‬איתרה מזרחי‪ ‬שלוש‬
‫קבוצות סיכון של ניצולים‪ .‬קבוצה ראשונה‬
‫כוללת את אלה שנחשבו לכל אורך חייהם‬
‫כאנשים בריאים וחזקים וידעו להתמודד בצורה‬
‫טובה עם מצבי חולי‪ .‬הם תפסו את עצמם‬
‫כבריאים גם בעת מחלה‪ .‬מבחינתם‪ ,‬הם היו‬
‫בריאים כל חייהם‪ ,‬ולא משנה ממה באמת סבלו‪ .‬‬
‫"אם מתערער מצבם הבריאותי של החברים‬
‫בקבוצה זו בעת הזיקנה‪ ,‬או שהוא מאיים‬
‫להתערער‪ ,‬הם נמצאים בסיכון גבוה ביותר‬
‫לחייהם"‪ ,‬מסבירה מזרחי‪" .‬כדי לא להגיע למצב‬
‫שהם הופכים לתלות ‪ -‬בעיניהם התאבדות היא‬
‫לא דרך פסולה‪ .‬הם סומכים רק על היכולת‬
‫הפיזית שלהם‪ ,‬ואין להם את המשאבים‬
‫הרוחניים להתמודד עם המצב הרפואי"‪.‬‬
‫הקבוצה השנייה כללה ניצולים שחיים‬
‫ללא תכלית‪ ,‬שאין להם עבור מה לחיות‪,‬‬
‫להרגשתם‪ .‬אלא עלולים להיחלש בזיקנה‬
‫לנוכח האובדנים הרבים ולהישבר מבחינה‬
‫נפשית ואף פיזית‪ .‬אלא שמחזיקים באמונה‬
‫מסוימת ומוצאים משמעות לחייהם ‪ -‬לא‬
‫יישברו בזקנה‪ ,‬בלי קשר למצבם הבריאותי‪.‬‬
‫הקבוצה השלישית מורכבת מניצולים‬
‫שמספרים סיפור חיים שאינו קוהרנטי‪,‬‬
‫וכולל דילוגים רבים‪ .‬מצב זה עלול להצביע‬
‫על חולי‪ ,‬ויכול לשמש כדרך לזהות ניצולים‬
‫שנמצאים בבריאות לקויה‪ .‬הקשבה לסיפור‬
‫חייהם עשויה לשמש מעין דרך לאיתור בעיה‪ .‬‬
‫המחקר הוצג בכנס הארצי של האגודה‬
‫הישראלית לגרונטולוגיה‪ ,‬שנערך ב‪ 20-‬בינואר‬
‫בגני התערוכה‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫חוק חדש אוסר להשתמש בכינוי "נאצי"‬
‫הצעת החוק האוסרת את השימוש בכינוי "נאצי"‬
‫אושרה בקריאה טרומית על ידי חברי הכנסת‪ .‬על‬
‫פי ההצעה‪ ,‬ניתן יהיה להרשיע את אלה העושים‬
‫שימוש בהשוואות לראשי המשטר הנאצי וסמליו‪,‬‬
‫ולהטיל עליהם חצי שנת מאסר ‪.‬‬
‫מליאת הכנסת אישרה ב‪ 5-‬בינואר בקריאה‬
‫טרומית את הצעת החוק האוסרת שימוש בכינוי‬
‫"נאצי"‪ .‬הח"כים אישרו את הצעת החוק‪ ,‬לאחר‬
‫שזו קיבלה יומיים קודם לכן את אישורם של‬
‫חברי ועדת השרים לענייני חקיקה‪ .‬קולט אביטל‪,‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪,‬‬
‫אמרה‪" :‬אני מקווה שהחוק החדש יעבור‪ ,‬שכן‬
‫חובתם של שלטונות החוק בישראל לנהוג ביד‬
‫קשה בפורעים המשתמשים בסמלים מעולם‬
‫הנאצים‪ ‬שאין להם מקום במדינת היהודים"‪.‬‬
‫ההצעה אושרה ברוב של ‪ 44‬ח"כים לעומת ‪71‬‬
‫מתנגדים‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬שיזמו חברי הכנסת‬
‫שמעון אוחיון‪ ,‬רוברט אילטוב‪ ,‬דב ליפמן ומאיר‬
‫שיטרית‪ ,‬יהיה אסור לכנות אדם "נאצי"‪ ,‬להציג‬
‫סמלים נאצים או להשתמש בסמלי שואה שלא‬
‫למטרות לימוד‪ ,‬תיעוד‪ ,‬עבודה מדעית או דיווח‬
‫היסטורי‪ .‬העונש‪ ,‬על פי ההצעה‪ ,‬עשוי להגיע‬
‫לחצי שנת מאסר וקנס של ‪ 100‬אלף שקל‪.‬‬
‫ההצעה כוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם איסור שימוש‬
‫בכינויים המשווים אדם‪ ,‬קבוצות או מוסדות‬
‫לראשי המשטר הנאצי‪.‬‬
‫לדברי ח"כ שמעון אוחיון‪ ,‬יוזם ההצעה‪" ,‬החוק‬
‫יאפשר לישראל לעמוד בראש משפחת העמים‬
‫הנאבקים באנטישמיות‪ .‬מהכנסת יצא מסר אל‬
‫יהודי העולם ‪ -‬אנו אתכם במאבק באנטישמיות"‪.‬‬
‫לדברי אוחיון‪ ,‬אין כל סכנה לחופש הביטוי בחוק‬
‫זה‪" .‬צריך להחריג את הסוגיה ההיסטורית‪-‬‬
‫טראומתית מחופש הביטוי‪ .‬בואו נניח למילים‬
‫הללו‪ .‬זה מוזיל את נושא השואה ומסייע‬
‫לתעמולה האנטישמית‪ .‬בוודאי שכל אחד‬
‫מאיתנו‪ ,‬גם המחוקקים‪ ,‬יצטרך לקחת זאת‬
‫לתשומת לבו"‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬טען ח"כ דב חנין‪ ,‬כי אין מקום לחוק‬
‫מסוג זה‪" .‬זה חוק מופרך בניסוח הרשלני והגורף‬
‫שלו‪ ,‬ואני מקווה שהוא לא יעבור"‪ ,‬תוקף חנין‪.‬‬
‫תמונה שהופצה נגד השרים לפיד ובנט בעקבות חוק‬
‫השוויון בנטל‪ .‬אסורה לפי החוק החדש‬
‫"אני קורא לממשלה לדאוג לאלו ששרדו את‬
‫השואה ולא לעסוק כל הזמן במילה 'נאצי'‬
‫ולפגוע בחופש הביטוי"‪ .‬גם ח"כ מיקי רוזנטל‬
‫הביע התנגדות ליוזמה‪" .‬אני חש אי נוחות שאני‬
‫צריך להגן על אביגדור ליברמן מפני חברי סיעתו‪.‬‬
‫ליברמן הרי השווה את ארדואן לשר התעמולה‬
‫הנאצי‪ ,‬גבלס‪ ,‬ועל פי הצעת החוק של ח"כ אוחיון‬
‫יש צורך להעמידו לדין‪ .‬מדובר בחוק מיותר‪,‬‬
‫מטופש וחסר משמעות שפוגע בחופש הביטוי‬
‫שלא לצורך"‪.‬‬
‫לפי ההצעה‪ ,‬יותר השימוש במילה רק למטרות‬
‫חינוכיות‪ ,‬ותיאסר לבישת בגדים הדומים לבגדי‬
‫אסירי מחנות הריכוז‪ .‬העונש הצפוי למפר החוק‪:‬‬
‫חצי שנת מאסר‪.‬‬
‫הצעות חוק דומות הוגשו גם בכנסת הקודמת‬
‫ובזו שלפניה‪ ,‬ועוררו ביקורת בכנסת‪ ,‬והיועץ‬
‫המשפטי לכנסת‪ ,‬איל ינון‪ ,‬קבע בחוות דעתו‬
‫כי הן מהוות פגיעה פסולה בחופש הביטוי‪ ,‬וכי‬
‫החקיקה הקיימת מגבילה ממילא את השימוש‬
‫בסמלים נאציים‪.‬‬
‫גם באגודה לזכויות האזרח מתחו ביקורת על‬
‫הצעת החוק‪" .‬דווקא בשל חשיבות ומרכזיות‬
‫השואה‪ ,‬הניסיון להכתיב מתי ובאיזה הקשר‬
‫מותר להתייחס אליה הוא חמור במיוחד‪.‬‬
‫הצעת החוק הזו מבקשת‪ ,‬למעשה‪ ,‬לשלוט‬
‫בכוח‪ ,‬באמצעות איסורים פליליים ואיומים‬
‫במאסר‪ ,‬בשיח הציבורי‪ ,‬תוכנו ונימותיו"‪ ,‬נמסר‬
‫בהודעת האגודה‪" .‬חופש הביטוי הוא הזכות‬
‫להגיד דברים קשים‪ ,‬נוקבים ואפילו פוגעים‪ .‬הוא‬
‫הזכות לתת ביטוי גס וקיצוני לעמדות‪ ,‬רגשות‬
‫ומחשבות‪ ,‬והוא כולל גם את הזכות לעשות‬
‫שימוש רטורי בדימויים קשים ופרובוקטיביים‪.‬‬
‫שאלת הלגיטימיות החברתית של השימוש‬
‫בסמלי השואה בשיח הפוליטי והציבורי היא‬
‫שאלה גדולה‪ ,‬שראויה לדיון חופשי במסגרת‬
‫'שוק הדעות'; היא אינה שאלה שיש לטפל בה‬
‫באמצעות החוק הפלילי"‪.‬‬
‫איש אס‪.‬אס בן ‪ 88‬מואשם בגין חלקו בטבח באורדור‪-‬סור‪-‬גלאן‬
‫הריסות הכפר אורדור‪-‬סור‪-‬גלאן‬
‫ס‪ .‬ורנר‪ ,‬חייל אס‪.‬אס לשעבר‪ ,‬כיום בן ‪ ,88‬הואשם‬
‫ב‪ 8-‬בינואר על חלקו בטבח שהתרחש באורדור‪-‬‬
‫סור‪-‬גלאן בשנת ‪ .1944‬כתב האישום שהוקרא‬
‫בבית המשפט בקלן מאשים אותו ב‪ 25-‬מקרי‬
‫רצח‪ ‬ובמאות סעיפים נוספים‪ ‬של סיוע לרצח ‪642‬‬
‫גברים‪ ,‬נשים וילדים‪ .‬שם משפחתו של ורנר לא‬
‫פורסם‪ ,‬בהתאם לחוקי הפרטיות הגרמנים‪.‬‬
‫מדובר‪ ‬באחד ממעשי הזוועה הנאציים‬
‫הנוראים ביותר שהתקיימו על אדמת צרפת‬
‫בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬הרצח ההמוני‬
‫בכפר אורדור‪-‬סור‪-‬גלאן‪ ,‬בקרבת העיר לימוז'‪,‬‬
‫התרחש בתגובה לפעילות המחתרת הצרפתית‬
‫באזור‪ .‬בליל ה‪ 10-‬ביוני ‪ 1944‬נכנסו כוחות האס‪.‬‬
‫אס ודרשו מכל תושבי הכפר להתאסף בכיכר‬
‫המרכזית‪ ,‬כביכול לצורך בדיקה שגרתית‪ .‬הם‬
‫נעלו את הנשים והילדים בכנסייה בזמן שהכפר‬
‫עצמו נבזז‪ .‬באותו הזמן‪ ,‬נלקחו הגברים לשישה‬
‫מחסנים‪ ,‬שם הכינו הגרמנים מבעוד מועד‬
‫מקלעים‪ .‬על פי תיאורו של אחד הניצולים‪ ,‬ירו‬
‫החיילים לכיוון רגליהם כדי שימותו לאט יותר‪.‬‬
‫כאשר לא יכלו עוד לזוז‪ ,‬אם מחומרת הפציעה או‬
‫ממוות‪ ,‬שפכו עליהם דלק והציתו את המחסנים‪ .‬‬
‫‪ ‬לאחר מכן החיילים שרפו את הכנסייה‪ ,‬והנשים‬
‫והילדים שניסו לברוח דרך החלונות והדלתות‬
‫נורו במכונות ירייה‪ .‬כמעט כל אוכלוסיית הכפר‬
‫חוסלה‪ 247 :‬נשים ו‪ 205-‬ילדים נהרגו‪ 6 ,‬אנשים‬
‫ניצלו בסך הכול‪ .‬עוד כ‪ 20-‬מתושבי הכפר ברחו‪,‬‬
‫כאשר ראו את החיילים הגרמנים מתקרבים‪.‬‬
‫באותו הלילה החריבו הגרמנים את הכפר על‬
‫‪ 328‬הבתים שבו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫קופ"ח כללית גבתה כספים‬
‫מניצולי השואה בהסדר בעייתי‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬כמו גם המועצה‬
‫לצרכנות‪ ,‬הביעו התנגדות להסכם הפשרה בתובענה‬
‫ייצוגית שהוגשה נגד קופת חולים כללית‪ ,‬אשר‬
‫גבתה דמי השתתפות עצמית מניצולי שואה‪ ,‬על‬
‫אף שקיבלה כספים מממשלת גרמניה לטיפול‬
‫בניצולים‪ .‬לטענתם‪ ,‬הסדר הפשרה שקובע שיש‬
‫להשיב את כספי הניצולים ‪ -‬אינו מבטיח שניצולי‬
‫השואה אכן יזכו לקבל עוד בחייהם את ההחזרים‪.‬‬
‫המועצה לצרכנות קוראת לקופת החולים להשיב‬
‫ללא דיחוי את הכספים שגבתה מן הניצולים‪.‬‬
‫ראשית המקרה ב‪ ,2010-‬אז הגישה ניצולת השואה‬
‫יהודית בויטלר‪ ,‬שמתה בינתיים‪ ,‬תביעה ייצוגית נגד‬
‫קופ"ח כללית‪ .‬בויטלר טענה בתביעתה‪ ,‬כי בהתאם‬
‫לממצאי דוח ועדת דורנר משנת ‪ ,2008‬קיבלה הקופה‬
‫לאורך השנים מאות מיליוני שקלים מממשלת‬
‫גרמניה עבור טיפול בניצולי שואה‪ ,‬במסגרת‬
‫התחייבותה לממן לניצולים טיפולים רפואיים‬
‫ותרופות ללא עלות לטיפול במחלות מוכרות‪ .‬בויטלר‬
‫גם טענה כי על אף שקופת החולים קיבלה את‬
‫הכספים מממשלת גרמניה‪ ,‬בפועל גבתה מהניצולים‬
‫את דמי ההשתתפות העצמית בניגוד להתחייבותה‪,‬‬
‫ועל כן עליה להשיבם לניצולים‪ .‬מהתביעה עולה כי‬
‫בחלק מהמקרים מדובר גם בעשרות אלפי שקלים‬
‫לכל מבוטח‪.‬‬
‫במהלך אוגוסט ‪ 2013‬הגישו הצדדים בקשה לאישור‬
‫הסדר פשרה‪ ,‬במסגרתו התחייבה הקופה להשיב‬
‫את הכספים הנדונים למי מהניצולים שיפנה אליה‪.‬‬
‫כעת מגישה המועצה לצרכנות באמצעות הקליניקה‬
‫במרכז הבינתחומי התנגדות לאישור הסדר הפשרה‬
‫בתובענה ייצוגית כנגד הכללית‪ .‬במסגרת ההתנגדות‬
‫טוענת המועצה ‪ -‬באמצעות פרופ' אלון קלמנט‪,‬‬
‫ועורכי הדין רוני אבישר־שדה ודסי אנדרמן־שחר‪ ,‬כי‬
‫הסדר הפשרה בעייתי‪ ,‬שכן הוא אינו מבטיח שניצולי‬
‫השואה אכן יזכו לקבל עוד בחייהם את ההחזרים להם‬
‫הם זכאים‪.‬‬
‫גם היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר‬
‫הפשרה המוצע ממספר נימוקים‪ .‬לטענתו‪ ,‬הליך‬
‫של תובענה ייצוגית שהסתיים עשוי ליצור מעשה‬
‫בית‪-‬דין כלפי הקבוצה‪ ,‬כך שיחידי הקבוצה ‪ -‬כל‬
‫אחד מהנפגעים ‪ -‬לא יוכל יותר לתבוע את תביעתו‬
‫האישית‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬סבר היועץ‪ ,‬יש להבטיח‬
‫כי כל אחד מהיחידים שיש לו טענה טובה לעניין‬
‫‪8‬‬
‫המועצה לצרכנות‪ :‬קופ"ח‬
‫צריכה לעשות יותר‬
‫התנהלות בלתי סבירה‪ .‬קופ"ח כללית‬
‫ההתיישנות יוכל להוסיף ולטעון את טענותיו‬
‫ולתבוע את שירותי בריאות כללית גם על התקופות‬
‫שלגביהן הוא אינו מקבל פיצוי לפי הסכם הפשרה‪.‬‬
‫היועץ התנגד גם למנגנון שקבוע בהסכם לגבי‬
‫ההשבה לציבור‪ .‬לטענתו‪ ,‬המנגנון הקבוע בהסדר‬
‫הפשרה הוא מסורבל‪ ,‬רווי פגמים ועשוי להוביל‬
‫לכך שבסופו של יום חברי הקבוצה לא יזכו להשבה‬
‫של הכספים ששילמו‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה‬
‫הציע תיקונים ושיפורים למנגנון שבו ישיבו את‬
‫הכספים לציבור‪ ,‬על מנת להבטיח כי חברי הקבוצה‬
‫יפוצו באופן מלא עד כמה שניתן ובמהירות‪ .‬כך‪ ,‬אם‬
‫לשירותי בריאות כללית יש מידע בדבר פרטיהם‬
‫של חברי קבוצה‪ ,‬ההשבה לחברי קבוצה אלו‬
‫צריכה להיעשות ביוזמת הכללית‪ ,‬באופן אקטיבי‪.‬‬
‫אין מקום לבקש כי ההשבה של הכספים תהיה‬
‫תלויה בפנייה של אותם חברי קבוצה‪ ,‬שסביר כי‬
‫רובם בכלל לא יפנו כדי לקבל את הכסף‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬גרס היועץ‪ ,‬יש לוודא כי הליך בדיקת‬
‫הזכאות להשבה יהיה מהיר ויעיל‪ .‬אם יתברר‬
‫כי תהליך בדיקת הזכאות יוביל להתארכות של‬
‫הליכי ביצוע הסדר הפשרה‪ ,‬הציע היועץ המשפטי‬
‫לממשלה קביעת מנגנון פיצוי חלופי‪ ,‬אשר ייעל‬
‫את ביצוע ההסדר‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה העיר‬
‫כי במקרה זה‪ ,‬מאחר שמדובר באנשים מבוגרים‪,‬‬
‫יש לפרסם את הסכם הפשרה על מנת להבטיח כי‬
‫דבר ההסדר יגיע לידיעת כל חבר מחברי הקבוצה‪.‬‬
‫הפרסום צריך להיות נרחב יותר מהיקף הפרסום‬
‫שחוק תובענות ייצוגיות דורש‪ .‬לפי עמדת היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬אם ההסדר המוצע אינו‬
‫מגשים בפועל את מטרתו בדבר השבת הסכומים‬
‫שנגבו מחברי הקבוצה באופן מלא ויעיל‪ ,‬אין‬
‫מדובר בהסדר ראוי והוגן ועל כן אין לאשרו‪.‬‬
‫בהתנגדותה להסדר הפשרה מ‪24-‬‬
‫בנובמבר‪ ,‬טענה המועצה לצרכנות‪,‬‬
‫באמצעות הקליניקה לתובענות‬
‫ייצוגיות במרכז הבינתחומי‬
‫הרצליה‪ ,‬כי לקופת החולים יש‬
‫יכולת לאתר את הניצולים ולזכותם‬
‫באופן אוטומטי‪ .‬המועצה טוענת‬
‫כי מדובר במאמץ סביר‪ ,‬מכיוון‬
‫שבא כוחה של הכללית הודיע‬
‫לבית המשפט כי לקופה יש רשימה‬
‫של ‪ 7,000‬ניצולי שואה הזכאים‬
‫למימון מלא של תרופות וטיפולים‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬ההסדר במתכונתו‬
‫הנוכחית מתנה את ההחזר הכספי‬
‫במילוי טפסים על ידי ניצולי שואה‬
‫שחלקם אינם מודעים לזכויותיהם‪.‬‬
‫עוד עולה מהבקשה כי את הכספים‬
‫שיישארו ולא יידרשו על ידי ניצולי‬
‫שואה וקרוביהם‪ ,‬תקדיש הכללית‬
‫כתרומה לטובת מטרה כלשהי‬
‫הקשורה בטיפול בניצולי השואה‪.‬‬
‫מקופת חולים כללית נמסר‪:‬‬
‫"הסדר הפשרה אשר הוגש לאישור‬
‫בית המשפט‪ ,‬גובש במסגרת הליך‬
‫גישור אותו ניהל מגשר חיצוני‬
‫וסוכם על דעת ובהסכמת באי‬
‫כוחם של התובעת‪ .‬ההסדר מציע‬
‫מנגנון פשוט בתכליתו כדי להבטיח‬
‫מימוש זכאותם של ניצולי השואה‬
‫בצורה פשוטה וללא שהות‪ .‬על פי‬
‫ההסדר‪ ,‬כללית תבצע דיוור ישיר‬
‫ליידוע ניצולי השואה‪ ,‬ולא רק‬
‫פרסום בעיתונות‪ ,‬וזאת על מנת‬
‫לקבל את אישורם כי הינם זכאים‬
‫לקבלת החזר כספים וכי הינם‬
‫מאשרים לכללית לבצע בדיקה‬
‫לבירור זכאותם‪ .‬תגובה מלאה ליתר‬
‫טענות המועצה תוגש לערכאה‬
‫השיפוטית הדנה בנושא‪..‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫סקר‪ :‬אחד מכל חמישה יהודים באירופה‬
‫הותקף על רקע אנטישמי‬
‫מסקר שערכה סוכנות האיחוד האירופי‬
‫לזכויות אדם (‪ )FRA‬בסיוע הקונגרס‬
‫היהודי‪-‬אירופי‪ ,‬עולה כי מבין ‪ 5,847‬יהודים‬
‫שהשתתפו בסקר‪ ,‬אחד מכל חמישה‬
‫השיב כי חווה על בשרו תקיפה פיזית או‬
‫מילולית בשל דתו‪ .‬בנוסף‪ 66% ,‬השיבו‬
‫כי האנטישמיות היא בעיה משמעותית‬
‫בארצם‪ ,‬ו‪ 76%-‬מהנשאלים ‪ -‬תושבי‬
‫המדינות שבדיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה‪ ,‬אנגליה‪,‬‬
‫גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬הונגריה ולטביה‪ ,‬בהן חיים‬
‫‪ 90%‬מיהודי אירופה ‪ -‬אמרו כי חלה עלייה‬
‫חדה בתקיפות על רקע אנטישמי בארצם‬
‫בחמש השנים האחרונות‪.‬‬
‫נתון מעניין נוסף שעלה מן הסקר‪ ,‬הראה‬
‫כי ‪ 76%‬מהנשאלים הודו כי לא דיווחו על‬
‫אירוע תקיפה שחוו למשטרה או לכל גוף‬
‫אכיפה אחר ‪ -‬דבר המעיד‪ ,‬לדברי ראשי‬
‫הקונגרס היהודי‪-‬אירופי‪ ,‬על חוסר אמון‬
‫כלפי הרשויות בטיפול באירועים כאלה‪ .‬עוד‬
‫עולה מהסקר כי ‪ 29%‬מהנשאלים השיבו כי‬
‫הם שוקלים להגר מארצם בעקבות הדאגה‬
‫לביטחונם האישי‪.‬‬
‫הנתונים המדאיגים נידונו בכנס השנתי‬
‫של הקונגרס היהודי‪-‬אירופי שנערך ביוון‪,‬‬
‫שחבריו מ‪ 42-‬קהילות יהודיות באירופה עסקו‬
‫בעיקר במאבק נגד הימין הקיצוני במדינות‬
‫האיחוד‪ .‬הקהילה היהודית באירופה מודאגת‬
‫מהתחזקות תנועות ומפלגות ניאו‪-‬נאציות‬
‫ביבשת‪ ,‬גם בגלל סקרים המצביעים על כך‬
‫שהפרלמנט האירופי הבא עלול לכלול מפלגות‬
‫לאומניות וניאו‪-‬נאציות שיכבשו עד שליש‬
‫מכיסאות הפרלמנט‪ .‬לדברי חברי הקונגרס‪,‬‬
‫גוש כזה עלול לסכל יוזמות נגד פשעי שנאה‬
‫ולדחוף לחקיקה המגבילה מנהגים דתיים‪ ,‬כגון‬
‫שחיטה כשרה וקיום טקס ברית מילה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יכולת המשילות של הפרלמנט האירופי‬
‫במקרה זה עלולה להיפגע באופן אנוש‪ .‬בשל‬
‫כך‪ ,‬הנציגים היהודים פועלים מול ראשי‬
‫מדינות האיחוד כדי לצמצם את כוחן של‬
‫התנועות הלאומניות‪.‬‬
‫ההחלטה לקיים השנה את דיוני הקונגרס‬
‫דווקא ביוון נובעת מצעדי הממשלה היוונית‬
‫האנטישמיות באירופה גואה‬
‫והעומד בראשה‪ ,‬אנטוניס סמאראס‪ ,‬נגד‬
‫הזרמים הקיצוניים במדינה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬החליט‬
‫הפרלמנט היווני להפסיק את מימון המפלגה‬
‫הניאו‪-‬נאצית "השחר הזהוב"‪ ,‬אשר שזכתה‬
‫להצלחה רבה בבחירות האחרונות ביוון‪ .‬מנהיג‬
‫המפלגה הקיצונית‪ ,‬ניקולאוס מיכאלוליאקוס‪,‬‬
‫אף נעצר בחודש ספטמבר שעבר בחשד‬
‫להקמת ארגון פשע‪ .‬הצעת החוק ל"ייבוש"‬
‫התקציבים למפלגת הניאו‪-‬נאצית אושרה‬
‫בפרלמנט היווני ברוב של ‪ 241‬תומכים מול ‪26‬‬
‫מתנגדים‪ .‬ההצעה אף עשויה לפגוע ביכולת‬
‫המפלגה להתמודד בבחירות שיתקיימו‬
‫בחודש מאי ‪.2014‬‬
‫נציגי הקונגרס היהודי‪-‬אירופי בירכו על‬
‫מהלכי ראש הממשלה היווני‪ ,‬ובפגישה שקיימו‬
‫עמו העניקו לו אות הוקרה על פועלו‪" .‬אנחנו‬
‫נלחמים באויבי הדמוקרטיה‪ ,‬אבל בעת לחימה‬
‫אנו מכבדים את עקרונות הדמוקרטיה"‪ ,‬הסביר‬
‫בפגישה ראש הממשלה היווני סמאראס‪.‬‬
‫"לא נאפשר שבמהלך הלחימה נהפוך לחיות‬
‫כמותם‪ .‬נוכל להביס קיצוניות וגזענות‪ ,‬אבל‬
‫אנחנו לא נסכן את העקרונות שלנו בתהליך"‪.‬‬
‫חברי הקונגרס הציגו בפני סמאראס הצעת‬
‫חוק שגיבשו משפטנים מטעמם‪ ,‬אשר עוסקת‬
‫בזכויות בני המיעוטים במדינות אירופה‪ ,‬אך גם‬
‫במחויבותם לחוק ולערכי המדינות‪ .‬לדבריהם‪ ,‬כך‬
‫ניתן יהיה לדאוג לצרכי בני המיעוטים‪ ,‬ובמקביל ‪-‬‬
‫למנוע מהם להתנהל כמדינה בתוך מדינה‪.‬‬
‫"קיימנו פגישות עם כמה מנהיגי מדינות‬
‫בנושא‪ ,‬והבנו שזה נושא לא פשוט עבורם"‪,‬‬
‫אמר אריה צוקרמן‪ ,‬יועצו של נשיא הקונגרס‬
‫היהודי‪-‬אירופי‪ ,‬ד"ר משה קנטור‪" .‬בפגישה‬
‫שקיימנו עם ראש ממשלת הונגריה הוא אמר‬
‫מפורשות שהבקשה שלנו‪ ,‬לא רק שתפגע‬
‫ביכולתו להיבחר שוב‪ ,‬אלא שמאבק בתנועות‬
‫הקיצוניות רק יחזק אותן ויגדיל את כוחן‬
‫בהונגריה"‪ .‬לדברי קנטור‪" ,‬הסקר צריך לשמש‬
‫קריאת השכמה לסובלנות באירופה‪ .‬העובדה‬
‫שלמעלה מחמישית מיהודי אירופה חוששים‬
‫להזדהות כיהודים‪ ,‬לענוד סמלים יהודיים או‬
‫ללכת ליד מוסדות דת‪ ,‬צריכה לשמש אות‬
‫אזהרה לכך שהדמוקרטיות שלנו נמצאות‬
‫תחת איום"‪.‬‬
‫"סביר להניח"‪ ,‬הוסיף‪" ,‬שתוצאות הסקר‬
‫היו שליליות גם כאשר מדובר היה בקבוצות‬
‫מיעוט אחרות‪ .‬הסקר מראה כי ישנם מקומות‬
‫באירופה הנשלטים על ידי קיצונים‪ ,‬ואנחנו‬
‫רוצים שיינקטו צעדים ממשיים לטיפול‬
‫בתופעות מסוכנות אלה‪ ,‬כולל יצירת חקיקה‬
‫מיוחדת כדי להתמודד עם גילויי אנטישמיות‬
‫וגזענות‪ ,‬חיזוק רשויות אכיפת החוק ועיגון‬
‫גישה של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מת הפושע הנאצי היינריך בורה‬
‫הפושע הנאצי היינריך בורה מת ביום ה‪3-‬‬
‫בדצמבר ‪ 2013‬בבית סוהר בגרמניה בגיל ‪.92‬‬
‫בורה נולד בגרמניה אך גדל בהולנד‪ .‬הוא היה‬
‫חבר ביחידת חיסול שהפעיל האס‪.‬אס בהולנד‪.‬‬
‫תפקידה של היחידה‪ ,‬שמנתה ‪ 15‬מתנדבים‪,‬‬
‫היה חיסולם של מתנגדים לכיבוש הנאצי‬
‫בהולנד במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬בסך‬
‫הכול רצחו אנשי הצוות ‪ 54‬איש‪ .‬שלושה‬
‫מהם נרצחו על ידי בורה ב‪ ,1944-‬וב‪2010-‬‬
‫הורשע ברציחתם‪.‬‬
‫על פי הודעה שמסרו השלטונות הגרמנים‪,‬‬
‫נפטר בורה במרפאת כלא פרוניידנברג‬
‫שבמדינת המחוז נורדריין־וסטפאליה‬
‫מנסיבות טבעיות‪ .‬לדבריהם‪ ,‬בשנים שבהן‬
‫שהה במאסר סבל מדמנציה ומבעיות לב‪.‬‬
‫עד אז‪ ,‬חי בורה בעיירה קטנה בגרמניה‪ ,‬על‬
‫אף שהיה מבוקש כל אותה עת בהולנד‪ .‬משך‬
‫שנים ארוכות הופיע שמו ברשימת הנאצים‬
‫החיים המבוקשים בעולם שמפרסם מכון‬
‫שמעון ויזנטל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפני כשלוש שנים הועמד בורה‬
‫לדין בבית משפט בעיר אאכן‪ .‬במהלך‬
‫המשפט הודה בורה באשמה ואף הדגיש כי‬
‫אינו מצטער על מה שעשה‪ ,‬משום שפעל‬
‫מחוסר ברירה תוך שהוא ממלא פקודות‪.‬‬
‫"כחייל פשוט למדתי למלא פקודות"‪ ,‬אמר‬
‫בורה לשופט‪ ,‬והוסיף‪" :‬ידעתי שאם לא‬
‫אבצע את הפקודות ‪ -‬אפר את שבועתי‬
‫וארצח"‪ .‬לדבריו‪ ,‬היה גאה בכך שהתנדב‬
‫לאס‪.‬אס‪" .‬אלה היו זמנים אחרים"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫בית המשפט גזר על בורה מאסר עולם‪,‬‬
‫ובפסיקתו קבע כי הוא לא ניסה לערער על‬
‫הפקודות שניתנו לו‪ .‬עוד קבע השופט כי‬
‫בשלושת מקרי הרצח בהם נאשם‪ ,‬הפתיע‬
‫את קורבנותיו בבתיהם או במקום עבודתם‪,‬‬
‫ועשה זאת בשעות הלילה או בשעות הבוקר‬
‫המוקדמות‪" .‬במונחים של שפלות ופחדנות‪,‬‬
‫פשעים אלה נמצאים מעבר לכבודו של‬
‫כל חייל‪ .‬לקורבנות לא היה שום סיכוי‬
‫להתגונן"‪ ,‬אמר השופט‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬הצליח בורה להימלט לגרמניה‪,‬‬
‫לאחר שנתפס על ידי האמריקאים בהולנד‬
‫מיד עם תום המלחמה ואף הודה בפניהם‬
‫ברצח שלושת ההולנדים‪ :‬כימאי מהעיירה‬
‫ברדה‪ ,‬מוכר אופניים ואדם נוסף מהעיירה‬
‫וורסחוטן‪ .‬בית המשפט בהולנד גזר עליו‬
‫בהיעדרו ב‪ 1949-‬עונש מוות שהומר‬
‫למאסר עולם‪.‬‬
‫עצרת ליהודי תוניסיה‬
‫שנספו בשואה‬
‫במלאת ‪ 71‬שנה לתחילת הרדיפות אחרי‬
‫יהודי תוניסיה‪ ,‬התקיימה ביד ושם ב‪ 3-‬בדצמבר‬
‫עצרת לזכר הניספים בשואה מבני הקהילה‪350 .‬‬
‫ניצולים מתוניסיה השתתפו באירוע‪.‬‬
‫ב‪ 9-‬בנובמבר ‪ 1942‬נכנסו הנאצים‬
‫והאיטלקים לתוניסיה וכבר ביום שבת ה‪14-‬‬
‫בנובמבר הסתיים כיבושה וחל שינוי לרעה‬
‫ביחס ליהודים‪ .‬בניגוד לשאר אחיהם בצפון‬
‫אפריקה יהודי תוניסיה סבלו‪ ‬מכיבוש נאצי‬
‫ישיר שנמשך כשישה חודשים‪ .‬ב‪ 23-‬בנובמבר‬
‫נעצרים ארבעה מראשי הקהילה‪ ,‬אך בעקבות‬
‫לחצם והתערבותם של המושל הצרפתי‪ ,‬הביי‬
‫המוסלמי והקונסול האיטלקי הם משוחררים‬
‫לאחר מספר ימים‪ .‬‬
‫חודש לאחר מכן‪ ,‬פוזר ועד הקהילה‬
‫היהודית‪ ‬וממונה ועד חדש‪ ‬שנדרש לגייס תוך‬
‫יממה ‪ 2000‬עובדי כפייה‪ ‬בגילאי ‪ .17-28‬בסך‬
‫הכל‪ ,‬נלקחו ‪ 5000‬יהודים בימי הכיבוש הנאצי‬
‫לעבודות כפייה ופוזרו ב‪ 30-‬אתרי עבודה‬
‫שונים‪ ,‬שהקשה ביניהם היה המחנה בביזרתה‪.‬‬
‫שמונה יהודים נשלחו ישירות למחנות הריכוז‬
‫וההשמדה‪ ‬באירופה‪ ,‬שם נרצחו‪ .‬‬
‫עיריית כפר סבא מקימה מגילת אסתר עתיקה שרדה את השואה‬
‫ועדה מיוחדת לטיפול‬
‫פולני‪ ,‬קז'ימייז' קובלסקי‪ ,‬בערימת‬
‫גרוטאות בפודגוז'ה הריקה מיהודי‪,‬‬
‫בניצולי שואה‬
‫עיריית כפר סבא מקימה ועדה מיוחדת וייעודית במטרת‬
‫לסייע לניצולי השואה בעיר‪ ,‬שתטפל בכל הקשור למימוש‬
‫זכויותיהם וכן בכל הקשור לנושאים עירוניים‪ .‬בראש הוועדה‬
‫תעמוד חברת מועצת העיר כפר סבא‪ ,‬ד''ר דבורה שני‪,‬‬
‫פסיכולוגית במקצועה ויוזמת הרעיון‪.‬‬
‫על פי ההערכה‪ ,‬חיים כיום בעיר כ‪ 2,000-‬ניצולי שואה‬
‫המוכרים על ידי הרשויות‪ .‬הוועדה תפעל כדי לקדם קשר‬
‫ישיר ושוטף עם כל הניצולים המתגוררים בעיר‪ ,‬לסייע‬
‫בידם בתחום מיצוי זכויותיהם מול הרשויות השונות‪,‬‬
‫לארגן פעילויות משותפות בעיר‪ ,‬ליזום מפגשים עם קהל‬
‫בהם יוכלו ניצולים המעוניינים בכך לספר את סיפורם‬
‫האישי ולשתף בזיכרונותיהם הכאובים ועוד‪ .‬הוועדה תפעל‬
‫בשיתוף עם אגף הרווחה בעיר‪ ,‬העמותה למען הקשיש‪,‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מועדון ניצולי השואה "מפגש‬
‫בכפר"‪ ,‬עמותת אלומה ועמותת י"ש (ילדי שואה)‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫המגילה שנמצאה בערימת גרוטאות‬
‫ביום י"ד באדר ‪ 16‬במרץ ‪ 2014‬התכנסו חברי‬
‫קהילת יוצאי קרקוב בישראל לקריאת מגילת‬
‫אסתר בבית הכנסת שב"יד ושם" בירושלים‪,‬‬
‫כמנהגם זה מספר שנים‪ .‬באירוע הוצגה‬
‫מגילת אסתר ששרדה מאות שנים‪ ,‬וגם את‬
‫התופת שבגטו קרקוב בתקופת השואה‪.‬‬
‫וזהו סיפורה של המגילה‪ :‬לאחר חיסול‬
‫הגטו בקרקוב‪ ,‬ב‪ 13-‬במרץ ‪ ,1943‬וגירוש‬
‫היהודים לפלשוב ולהשמדה‪ ,‬מצא צעיר‬
‫מגילת קלף בגובה של ‪ 39‬ס"מ ובאורך‬
‫‪ 161‬ס"מ עם כתב עברי‪ .‬‬
‫קז'ימייז' הצעיר לא ידע מה‬
‫פשר‪ ‬מגילת הקלף שמצא‪ ,‬ולא ידע‬
‫שמדובר במגילת אסתר עתיקה בת‬
‫כ‪ 450-‬שנה‪ ,‬אך הבין שמדובר בכתב‬
‫יד‪ ,‬שלכל הפחות מקומו אינו בערימת‬
‫הגרוטאות שנותרה לאחר חיסול הגטו‪.‬‬
‫קובלסקי לקח את‪ ‬המגילה‪ ‬לביתו‬
‫ושמר עליה בספרייתו במשך שנים‬
‫רבות‪ .‬בפגישה אקראית עם ניצול מגטו‬
‫קרקוב התברר כי מגילת הקלף הינה‬
‫מגילת‪ ‬אסתר‪ ,‬וכך עשתה‪ ‬המגילה‪ ‬את‬
‫דרכה לישראל ונתרמה ל"יד‪ ‬ושם"‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫צילום‪ :‬חיים צח‪ ,‬לע"מ‬
‫משלחת הכנסת‬
‫לאושוויץ‪-‬בירקנאו‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬פתאום הסוברניות הישראלית נמצאת כאן על כל ייצוגה‪ .‬יש בזה‬
‫מסר של הזדהות עם זכר אלה שנספו"‬
‫שישים ח"כים‪ ,‬שרים ואישי ציבור‪ ,‬המלווים‬
‫ב‪ 27-‬ניצולי שואה‪ ,‬הגיעו ביום הזיכרון לשואה‬
‫הבינלאומי לביקור של יום אחד במחנה אושוויץ‬
‫בירקנאו‪ .‬זוהי המשלחת הגדולה ביותר של‬
‫ח"כים שנשלחה מאז הוקמה הכנסת בישראל‪.‬‬
‫משלחת ניצולי השואה‪ ,‬אשר מרביתם שרדו‬
‫את אושוויץ‪ ,‬אורגנה על ידי מרכז הארגונים‪,‬‬
‫לבקשתו של יו"ר הכנסת‪ .‬המשלחת השתתפה‬
‫בטכס האזכרה במחנה בירקנאו וביקרה‬
‫במוזיאון היהודי החדש בביתן ‪ .27‬כמו כן ביקרו‬
‫הניצולים בביתנים בהם שהו בזמן המלחמה‬
‫וסיפרו על קורותיהם בזמן המלחמה ובמחנות‪,‬‬
‫לחברי פרלמנט מאירופה עמם נפגשו‪.‬‬
‫המפגש בין הניצולים לחברי הכנסת היה מרגש‬
‫עבור שני הצדדים‪ ,‬אשר ציינו את חשיבותו‬
‫הסמלית של האירוע שציין עבורם את המעבר‬
‫משואה לתקומה‪.‬‬
‫לדברי קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬
‫הייתה חשיבות עצומה לצאתה של משלחת‬
‫הכנסת לפולין דווקא בעת הזאת ביחד עם‬
‫ניצולי שואה‪" .‬יש פה תרומה גדולה לזכרון‬
‫ולשימור תודעת השואה‪ .‬יש בזה אקט שלטוני‬
‫ממלכתי‪ .‬פתאום הסוברניות הישראלית‬
‫נמצאת שם על כל ייצוגה‪ .‬יש בזה מסר של‬
‫הזדהות עם זכר אלה שנספו‪ .‬מסר של החלטה‬
‫שאת לקחי השואה מעבירים לדורות הבאים"‪.‬‬
‫‪ ‬יונה לאקס‪ ,‬יו"ר עמותת "תאומי מנגלה"‪,‬‬
‫אמרה‪" :‬כשאנחנו עומדים שוב על הרמפה‬
‫באושוויץ‪-‬בירקנאו אנו אומרים לשונאינו‪:‬‬
‫אנחנו‪ ,‬שקמנו מתוך האפר‪ ,‬עומדים פה על‬
‫אפכם ועל חמתכם‪ ,‬עם‪ ‬נציגי הפרלמנט‪ ‬הריבוני‬
‫של עם ישראל‪ .‬זה ניצחון גדול"‪.‬‬
‫משה העליון‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‪ ,‬אמר כי "יציאתה של משלחת‬
‫גדולה של הכנסת ביום השואה הבינלאומי‬
‫לפולין‪ ,‬והטקס שנערך במחנה אושוויץ‪ ,‬בו חוויתי‬
‫את הגיהינום ‪ -‬בשבילי זה דבר גדול‪ .‬יש לזה הד‬
‫עולמי‪ .‬כנסת ישראל מבקרת בפלנטה האחרת‬
‫שבה לא ידעת אם בעוד דקה תשרוד או תמות"‪ .‬‬
‫‪11‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫באו"ם‬
‫גם‬
‫במשרדי האו"ם בניו יורק‪ ,‬נערך טקס‬
‫"מאז חלפו ‪ 69‬שנים"‬
‫דברים שאמר העיתונאי ניצול השואה‪ ,‬נח קליגר‬
‫ב‪ 27-‬בינואר‪ ,‬היום לפני ‪ 69‬שנים‪ ,‬אנחנו‬
‫כבר לא היינו כאן‪ .‬בליל שבין ה‪ 17-‬ל‪,18-‬‬
‫כלומר תשעה ימים לפני כניסת הצבא האדום‬
‫למחנות‪ ,‬פינו הגרמנים את האזור‪ ,‬כי הבינו‬
‫שלא יוכלו להילחם בסובייטים‪.‬‬
‫בנסיגתם ‪ -‬ליתר דיוק‪ ,‬בבריחתם ‪ -‬לקחו‬
‫עימם את ‪ 57‬אלף השרידים האחרונים של‬
‫תשלובת אושוויץ‪ ,‬משום שהיו זקוקים לכוח‬
‫עבודה במחנות בתוך ה"רייך" הגרמני‪ .‬הם‬
‫עשו זאת‪ ,‬כי בסוף ינואר הגרמנים עדיין חשבו‬
‫שיוכלו לנצח במלחמה‪ .‬גיבורי ה‪-‬אס‪.‬אס‪.‬‬
‫וה"וורמאכט"‪ ,‬שברחו מהחיילים הסובייטים‪,‬‬
‫נסוגו במשאיות‪ ,‬במכוניות‪ ,‬באופנועים‪,‬‬
‫באופניים‪ ,‬בעגלות ועל סוסים‪ ,‬ואילו אותנו‬
‫אילצו לצעוד בקצב שאיש לכאורה לא היה‬
‫מסוגל לעמוד בו‪ .‬אלה שלא עמדו בקצב‬
‫נורו‪ ,‬והגוויות נותרו על הכבישים ובתעלות‬
‫של שלזיה עילית‪ .‬היו גם רבים שנשכבו ומתו‬
‫מאפיסת כוחות ומרעב וצמא‪.‬‬
‫פינוי זה של שורדי אושוויץ האחרונים‬
‫נכנס להיסטוריה של השואה בשם "צעדת‬
‫המוות"‪ ,‬כי מ‪ 57-‬אלף הגיעו פחות מ‪20-‬‬
‫אלף למחנה כלשהו בגרמניה‪ .‬אגב‪" ,‬מצעד‬
‫החיים"‪ ,‬הנערך מאז ‪ 26‬שנים ביום השואה‪,‬‬
‫הוא התשובה הסמלית לאותה צעדת מוות‪.‬‬
‫עבורי הסתיימה הצעדה ב‪ 23-‬בינואר‬
‫בגלייביץ (גליביצה בפולנית)‪ ,‬כאשר הוכנסתי‬
‫לרכבת משא‪ ,‬לקרון פתוח כמובן‪ .‬הגרמנים‬
‫הכניסו ‪ 150‬אנשים לקרון אחד‪ ,‬ואין צורך‬
‫להסביר שבקרון משא אין מקום לכמות כזו‬
‫של אנשים‪ ,‬אפילו לא לשלדים המהלכים‬
‫שהיינו אנחנו‪ .‬הרכבת יצאה לדרכה‪ ,‬כשאפילו‬
‫מקום עמידה לא היה לנו‪ ,‬ואלה שלא עמדו‬
‫עוד בסבל לא יכלו אפילו לצנוח ארצה‪ ,‬כך‬
‫שהגוויות פשוט נותרו לעמוד בינינו‪.‬‬
‫"כעבור ימים אחדים עצרה הרכבת‬
‫והגרמנים ציוו עלינו להוציא את הגוויות‬
‫‪12‬‬
‫ולשלח אותן לקרון אחר‪ .‬כשהרכבת‬
‫המשיכה בדרכה‪ ,‬צנחו גוויות נוספות ארצה‪,‬‬
‫ואנחנו‪ ,‬שלא יכולנו עוד לעמוד על הרגליים‬
‫כי הרי לא אכלנו ולא שתינו כבר ימים רבים‪,‬‬
‫התיישבנו על שכבה של גוויות‪ .‬איבדנו‬
‫כל תחושה של זמן וממילא לא ידענו כמה‬
‫ימים אנו כבר בדרך ברכבת המוות הזו‪.‬‬
‫הפכנו ליצורים אפאתיים‪ ,‬ללא אפשרות של‬
‫מחשבה כלשהי‪.‬‬
‫בעוד אנחנו יושבים‪ ,‬כולנו קרובים למוות‪,‬‬
‫פנה אלינו אסיר צעיר וביקש‪ ,‬ביידיש‬
‫במבטא הונגרי‪ ,‬לומר עמו קדיש על אביו‪.‬‬
‫אנחנו אפילו לא הקשבנו לו ובוודאי שלא‬
‫ענינו לו‪ .‬ואז הוא אמר‪" :‬אם תאמרו עמי‬
‫קדיש‪ ,‬אחלק ביניכם לחם ששמרתי מאז‬
‫עזבנו את המחנה"‪ .‬המילה "לחם" הצליחה‬
‫לעורר אותנו ודרשנו מהצעיר להראות לנו‬
‫אותו‪ .‬לתדהמתנו אכן שלף מתחת לפיג'מה‬
‫כיכר לחם‪ .‬מיד הסכמנו לומר עמו קדיש‪ ,‬אך‬
‫ביקשנו להמשיך לשבת כי לא היה לנו הכוח‬
‫לעמוד‪ .‬הצעיר אמר שאין בעיה וכי גם לו אין‬
‫כבר את הכוחות לקום על רגליו‪ .‬אמרנו עמו‬
‫את הקדיש‪ ,‬הוא חילק לנו את הלחם‪ ,‬ותוך‬
‫כדי לעיסה מהירה שאלתי אותו מתי נפטר‬
‫אביו‪" .‬לפני זמן קצר" השיב‪" ,‬והיכן הוא?"‬
‫שאלתי‪" ,‬אנחנו יושבים עליו" ענה‪.‬‬
‫מאז חלפו ‪ 69‬שנים‪ ,‬ואנו‪ ,‬שרידי אושוויץ‬
‫האחרונים‪ ,‬ניצבים כאן‪ ,‬במקום המקולל‬
‫ביותר עלי אדמות‪ ,‬לא כאסירים אומללים‬
‫אלא כאזרחים גאים של מדינה יהודית‬
‫גאה‪ ,‬חזקה‪ ,‬דמוקרטית‪ ,‬ליברלית‪ ,‬מפותחת‪,‬‬
‫מהמתקדמות ביותר בעולם בתחומים רבים‬
‫ומגוונים‪ ,‬מדינה בטוחה בעצמה ובכוחה‪.‬‬
‫המדינה שקמה על הריסות יהדות אירופה‬
‫ואשר היא הערובה הטובה ביותר לכך שלא‬
‫תהיה עוד שואה לעם היהודי‪ .‬שהחיינו‪,‬‬
‫והגיענו וקיימנו לזמן הזה‪.‬‬
‫בהשתתפותו של המזכיר הכללי של האו"ם‪ ,‬באן‬
‫קי‪-‬מון; ג'והן וו‪ .‬אש‪ ,‬נשיא המושב ה‪ 68-‬של‬
‫האסיפה הכללית; רון פרושאור‪ ,‬שגריר ישראל‬
‫באו"ם; סמנתה פאואר‪ ,‬שגרירת ארצות הברית‬
‫לאו"ם; וניצולת השואה רינה פינדר‪ .‬הבמאי‬
‫סטיבן שפילברג נשא את הנאום המרכזי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נערך בהמשך היום פאנל בנושא‬
‫"הצלת יהודי אלבניה"‪ ,‬שעמד על הנסיבות‬
‫והערכים שהובילו את האלבנים להציל באומץ‬
‫את חייהם של חפים מפשע במהלך השואה‪.‬‬
‫בניגוד חריף למרביתה של אירופה‪ ,‬אלבניה‬
‫ מדינה בעלת רוב מוסלמי שנכבשה על ידי‬‫גרמניה הנאצית בשנים ‪ 1943‬ו‪ - 1944-‬הוכחה‬
‫כמקום מקלט‪ ,‬למעשה‪ ,‬לכל אוכלוסייתה‬
‫היהודית ולאחרים שחיפשו בה מקום‬
‫מקלט‪ .‬בסך הכול‪ ,‬כ‪ 2,000-‬יהודים ניצלו‬
‫ממכונת ההשמדה הנאצית במדינה קטנה זו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נפתחה באו"ם תערוכה חדשה בשם‬
‫"זיכרון השואה בהונגריה"‪ ,‬המציגה מבט‬
‫היסטורי על השואה בהונגריה לרגל יום השנה‬
‫ה‪ 70-‬לגירוש והשמדת יהודי הונגריה‪.‬‬
‫תודה ליוונים‬
‫הודה למשלחת היוונית‪ .‬העליון‬
‫בעקבות המפגש עם חברי המשלחת היוונית‬
‫בטקס לציון יום השואה הבינלאומי באושוויץ‪,‬‬
‫כתב משה העליון‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי מחנות‬
‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ ,‬לחבר הפרלמנט‬
‫היווני קונסטנטינוס קראגואינוס‪" :‬בפגישה‬
‫איתך ועם חברי הפרלמנט היווני הבכירים‬
‫באושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬נוכחותכם כיבדה את‬
‫זכר שישה מיליון הנספים בשואה‪ .‬במיוחד‬
‫התרשמתי מהעבודה המרשימה שאתם‬
‫עושים במאבקכם באנטישמיות‪ ,‬בחיזוק‬
‫יחסינו עם יוון ומההבטחה שכאשר אנחנו‬
‫אומרים 'לא עוד'‪ ,‬אנחנו מתכוונים לכך"‪ .‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫היו גם‬
‫יוגוסלבים טובים‬
‫ניצולים ותלמידים נפגשו לצפות יחד בסרט "הבריחה"‬
‫הצעירים רוצים ללמוד ולזכור‬
‫יום הזיכרון הבינלאומי לשואה צוין במפגש יוצא דופן של‬
‫בני נוער וניצולים‪ ,‬שנערך בהאנגר ‪ 11‬בנמל תל אביב תחת‬
‫הכותרת "לזכור ולצמוח"‬
‫באירוע השתתפו כ‪ 500-‬ניצולי שואה ו‪1,500-‬‬
‫תלמידי תיכון‪ .‬במפגש‪ ,‬שנערך ביוזמתה של‬
‫עמותת "עופות החול"‪ ,‬הוקרן הסרט‬
‫"הבריחה"‪ ,‬שהופק על ידה ואשר מתעד מסע‬
‫של שמונה בני נוער מרחבי הארץ‪ ,‬דעתנים‬
‫ובעלי זהויות ורקעים שונים‪ ,‬היוצאים למסע‬
‫אישי מרתק בעקבות "תנועת הבריחה" ‪-‬‬
‫תנועה שרוב פעיליה היו בגילם כשעזרו‬
‫בהבאת יהודי אירופה לארץ לאחר השואה‪.‬‬
‫לדברי לילי הבר‪ ,‬יו"ר העמותה‪ ,‬השתתפותם‬
‫של כל כך הרבה תלמידים לצד ניצולים הייתה‬
‫לא רק מפתיעה אלא בעיקר מעודדת‪" .‬אחרי‬
‫היום"‪ ,‬אמרה הבר‪" ,‬אין לי כל ספק לא רק בכך‬
‫שיש בקרב הצעירים של היום צימאון ללמוד‬
‫על השואה‪ ,‬אלא שהדרך הטובה לעשות זאת‬
‫היא בעזרת שימוש בשפה ובמערכת המושגים‬
‫שהם מדברים בה ורגילים לצרוך‪ .‬ובמקרה‬
‫הזה‪ ,‬סרט אחד בשורה של סרטים שכבר‬
‫הפקנו ונמשיך להפיק"‪.‬‬
‫צבי גיל‪ ,‬סופר ועיתונאי‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬חבר‬
‫הנהלת העמותה ויוזם הפרויקט של "תרומת‬
‫ניצולי השואה להקמת המדינה"‪ ,‬אמר בדבריו‪:‬‬
‫"הבריחה הייתה ראשית המסע שלנו‪ .‬הדבר‬
‫הגדול היה להילחם למען הקמת מדינה‬
‫יהודית‪ ,‬שזהו הלקח הראשון של השואה‪.‬‬
‫לניצולי השואה מניות בכורה במאבק הזה‪.‬‬
‫אבל לחמנו לא רק למען מדינה יהודית סתם‪,‬‬
‫אלא למען מדינה יהודית ערכית‪ .‬וכאן אני חוזר‬
‫לאירוע שהעולם מציין בו את זיכרון השואה‪.‬‬
‫ובשעה שאנו מזכירים את לקחי השואה‬
‫לעולם‪ ,‬עלינו להפנים אותם גם אצלנו‪ .‬המדינה‬
‫היהודית צריכה להיות מדינה ערכית‪ ,‬מוסרית‬
‫וצודקת‪ .‬עליכם‪ ,‬על הדור הצעיר‪ ,‬לפעול לשם‬
‫כך‪ .‬אתם יכולים!"‪.‬‬
‫לדברי יהודה זפרני‪ ,‬דירקטור בחברת "אוצר‬
‫מפעלי ים"‪ ,‬המנהלת את מתחם נמל תל אביב‪:‬‬
‫"החברה שמה דגש על פעילות קהילתית‬
‫מיוחדת לקהילת יוצאי השואה‪ ,‬במסגרתה‬
‫נמל תל אביב יפתח את שעריו וישמש בית‬
‫לניצולי השואה‪ .‬במתחם שיוקצה לפרויקט‬
‫יתקיימו פעילויות מיוחדות ומפגשים בין‪-‬‬
‫דוריים עם בני הדור הצעיר על בסיס קבוע‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יתנו הטבות מיוחדות למשתתפים‬
‫בפעילות זו בנמל‪ .‬כמקום בעל חשיבות‬
‫היסטורית כנמל העברי הראשון‪ ,‬אנו רואים‬
‫חשיבות רבה לפעילויות עם קהילות מיוחדות‬
‫שלקחו חלק בהיסטוריה היהודית ובתקומת‬
‫המדינה"‪ .‬האירוע נערך בחסות וסיוע של‬
‫מרכז הארגונים‪ ,‬חברת נמל תל אביב‪ ,‬תיכון‬
‫עירוני ה' ו"עמך"‪.‬‬
‫העלתה על נס את חסידי אומות העולם‪ .‬מרים שטיינר‬
‫טריבונל האו"ם לפשעים בינלאומיים‬
‫ביוגוסלביה לשעבר‪ ,‬ציין בהאג את יום‬
‫השואה הבינלאומי בטקס שנערך בבניין‬
‫בית המשפט בעיר‪ .‬הנושא המרכזי היה‬
‫חסידי אומות העולם היוגוסלבים‪.‬‬
‫מרים שטיינר אביעזר‪ ,‬חברת הוועד‬
‫להכרה בחסידי אומות העולם ביד ושם‬
‫ומחברת הספר על "חסידים" קרואטים‪,‬‬
‫עמדה בנאומה על סיפורי הצלה ועל‬
‫קרואטים וסרבים ששילמו בחייהם להצלת‬
‫יהודים‪ .‬יחד עמה השתתפו בטקס גם דינה‬
‫חן‪ ,‬שניצלה הודות לאומץ ליבם של אותם‬
‫"חסידים"‪ .‬בשמם של הסרבים שהצילו‬
‫יהודים דיבר מילן פוגל‪ .‬את דברי הפתיחה‬
‫נשא טדאוש מירון‪ ,‬השופט העליון של‬
‫הטריבונל‪ ,‬ניצול שואה מפולין‪.‬‬
‫"ממשלת קנדה‬
‫מחויבת לזכרון השואה"‬
‫כך אמר השר לענייני רב תרבותיות‪ ,‬ג'ייסון‬
‫קני‪ ,‬לרגל יום השואה הבינלאומי במהלך‬
‫ביקור של משלחת קנדית רבת משתתפים‬
‫בראשות ראש הממשלה‪ ,‬סטיבן הרפר‪ .‬לצורך‬
‫זה‪ ,‬חברו משרדי החינוך‪ ,‬האזרחות וההגירה‬
‫הקנדיים יחד עם מועצת הקולנוע הלאומית‬
‫של קנדה והשיקו אמצעי לימוד חדשניים כדי‬
‫לסייע למורים בהעברת החומר הלימודי הנוגע‬
‫לזכרון השואה‪ ,‬לקראת יום השואה הבינלאומי‬
‫המצויין ב‪ 27-‬בינואר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫שוד האומנות הגדול‬
‫ניצול שואה מניו יורק‪:‬‬
‫ציור שהנאצים שדדו נמכר לישראלי‬
‫פרשת אוסף האומנות היהודי השדוד של הגרמני קורונליוס גורליט רחוקה מסיום • פרטים חדשים מתגלים מעת לעת • בעוד‬
‫שהגרמנים מנהלים מו"מ עם מספר תובעים‪ ,‬החליט אחד מהם לתבוע את ממשלת גרמניה שמחזיקה באוסף שהוחרם‬
‫| עמרי מריאן |‬
‫שתיים מבין יצירות האומנות שהגיעו לידי‬
‫סוחר האמנות הנאצי הילברנדט גורליט‪ ,‬הן מושא‬
‫לתביעה שהגיש לאחרונה ניצול שואה‪ .‬שתי‬
‫היצירות הם פרי מכחולו של הצייר מקס ליברמן‪,‬‬
‫שאחת מהן‪ ,‬הציור "אורגי הסל" (‪,)Korbflechter‬‬
‫נמכרה לישראלי תמורת ‪ 130‬אלף מארק‪ ,‬בעוד‬
‫השניה הוחרמה מבנו של גורליט‪ ,‬קורונליוס‪,‬‬
‫שירש את אוסף אביו‪.‬‬
‫מכירת התמונה לאספן הישראלי נערכה‬
‫במכירה פומבית בשנת אלפיים‪ ,‬שנערכה בבית‬
‫המכירות הפומביות "וילה גריזבאך" בברלין‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬היתה התמונה חלק מאוסף עצום של‬
‫‪ 1300‬תמונות שקנה גורליט‪ ,‬שסחר ביצירות‬
‫אמנות גנובות שהחרימו הנאצים מיהודים‪.‬‬
‫האוסף התגלה לפני כמה חודשים בדירתו‬
‫שבמינכן והחרם ע"י השלטונות הגרמניים‪.‬‬
‫"שני רוכבים על החוף"‪ .‬נמצא באוסף גורליט‬
‫התובע הוא דוד טורן‪ ,‬נולד בגרמניה ב‪.1925-‬‬
‫לטענתו‪ ,‬שני הציורים היו חלק מהאוסף של‬
‫דודו‪ ,‬דויד פרידמן‪ .‬טורן טוען כי הציור היה שייך‬
‫למשפחתו לפני השואה‪ ,‬והוא דורש מגרמניה‬
‫לקבלו חזרה יחד עם ציור נוסף‪" ,‬שני רוכבים על‬
‫החוף"‪ ,‬שהוחרם בידי הנאצים והתגלגל גם הוא‬
‫לידיים פרטיות‪.‬‬
‫‪ 1300‬התמונות שהוחרמו מביתו של גורליט‬
‫נבחנו על ידי צוות מיוחד של מומחים מוועידת‬
‫התביעות‪ ,‬היסטוריונים ומומחים בתולדות‬
‫האמנות‪ ,‬על מנת לקבוע איזה מן הציורים‬
‫הוחרמו על ידי הנאצים מיהודים במהלך השואה‪.‬‬
‫ככל הנראה מדובר בכמה מאות יצירות‪.‬‬
‫לטענתו של טורן‪ ,‬אוסף התמונות של דודו‬
‫‪14‬‬
‫החליט לתבוע את הגרמנים‪ .‬טורן‬
‫יוקם פורום ישראלי‪-‬גרמני שיתחקה‬
‫אחר יצירות אמנות שנגזלו מיהודים‬
‫שרת התרבות‪ ,‬לימור לבנת‪ ,‬ושרת התרבות‬
‫הגרמניה‪ ,‬פרופ' מוניקה גרוטרס‪ ,‬סיכמו על‬
‫הקמת פורום ישראלי‪-‬גרמני לחקר מקורן‬
‫של יצירות אמנות שנגזלו מיהודים על‬
‫ידי הנאצים‪ .‬דוברת משרד התרבות מסרה‬
‫שהפורום שיוקם ידון "בהסדרת חקר מוצאן‬
‫של עבודות אומנות הנחשדות ככאלה‬
‫שנשדדו מיהודים והנמצאות במוזיאונים‬
‫בישראל ובגרמניה"‪.‬‬
‫לדברי קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬
‫"קרוב לשבעים שנה אחרי תום מלחמת‬
‫העולם השנייה ושחרור מחנות ההשמדה ‪-‬‬
‫נותרו בינינו לבין מדינות אירופה נושאים‬
‫פתוחים‪ .‬עדיין בדירה קטנה‪ ,‬בבניין במינכן‪,‬‬
‫נמצאו כ‪ 1406-‬יצירות אמנות נדירות של‬
‫מיטב הציירים האירופאים‪ ,‬יצירות שנשדדו‬
‫מיהודים‪ .‬תמוהה העובדה שהחקירה סביב‬
‫הפרשה אשר נתגלתה לפני שנתיים‪ ,‬נשמרה‬
‫בסודיות במשך כל התקופה הזאת"‪.‬‬
‫עוד הוסיפה אביטל ואמרה‪" :‬תביעתנו‬
‫היא כי ממשלת גרמניה תפרסם ברבים את‬
‫כל צילומי ופרטי הציורים‪ ,‬במגמה למצוא‬
‫את היורשים ולהחזיר את היצירות לבעליהן‬
‫החוקיים‪ .‬זהו חלק ממאבק עיקש אותו אנו‬
‫מנהלים יחד עם גופים יהודים בעולם‪ ,‬בעיקר‬
‫במדינות מזרח אירופה‪ ,‬להחזרת הרכוש‬
‫היהודי שנגזל על ידי הנאצים ושותפיהם"‪.‬‬
‫הוחרם על ידי הנאצים ומצא את דרכו לאספן‬
‫וסוחר התמונות גורליט‪ .‬פרידמן‪ ,‬איש עסקים‬
‫אמיד מברסלאו‪ ,‬נפטר ב‪ ,1942-‬בעוד שאשתו‬
‫ובתו נרצחו בידי הנאצים‪ .‬טורן ואחיו הצליחו‬
‫להימלט מאושוויץ‪ ,‬אך הוריהם נרצחו במחנה‪.‬‬
‫הוא הגיע לשבדיה ב‪ 1939-‬במסגרת מבצע‬
‫"קינדרטרנספורט" להצלת ילדים יהודים‪ .‬ב‪1956-‬‬
‫היגר לארה"ב הקים משפחה ועבד כעורך דין‪.‬‬
‫טורן צירף לכתב התביעה מכתב ממשרד‬
‫הכלכלה מ‪ 1939-‬המאשר כי שני הציורים היו‬
‫בבעלותו של פרידמן‪ .‬לטענתו‪ ,‬דרשו ממנו עורכי‬
‫הדין של גורליט סכומים שנעו בין ‪ 100-300‬אלף‬
‫אירו תמורת השבת הציור‪ ,‬במהלך מו"מ שניהל‬
‫איתם עד לאחרונה‪.‬‬
‫גורליט מנהל מו"מ עם עוד שישה‬
‫אנשים הטוענים כי יצירות שהיו בבעלות‬
‫משפחתם נמצאות באוסף שלו‪ ,‬כך על פי‬
‫דווח באתר אינטרנט שהקימו עורכי דינו‪.‬‬
‫האתר ‪ www.gurlitt.info‬מאפשר לפנות‬
‫לעורכי הדין בעניין יצירות מהאוסף החשודות‬
‫כגנובות‪ .‬בעמוד הפתיחה של האתר כותב‬
‫גורליט‪" :‬כל כך הרבה דברים קרו במהלך‬
‫השבועות והחודשים האחרונים‪ ,‬אבל אני רק‬
‫רוצה לחיות בשקט ובשלווה עם התמונות שלי"‪.‬‬
‫לאחרונה חלה התפתחות נוספת בפרשה‪,‬‬
‫כאשר התגלה כי גורליט החזיק באוסף נוסף‬
‫של ‪ 60‬יצירות אמנות גם בביתו השני בזלצבורג‪,‬‬
‫אוסטריה‪ .‬באתר נטען כי יצירות אלה הועברו‬
‫למקום מבטחים‪ ,‬אך אין בו כל מידע על המגעים‬
‫עם הצוות המיוחד שהקימה ממשלת גרמניה‬
‫לטיפול בפרשה‪.‬‬
‫עוד נטען באתר‪ ,‬כי האוסף שהוחרם במינכן‬
‫כולל יצירות אשר ייתכן שנשדדו מיהודים‬
‫בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ 40 .‬מתוך ‪1,280‬‬
‫התמונות שהוחרמו חשודות כגנובות וכי ‪ 380‬מהן‬
‫הוגדרו על ידי הנאצים כ"אמנות מנוונת"‪ ,‬כינוי‬
‫שהעניקו הנאצים ליצירות אומנות מודרנית‪,‬‬
‫שהוחרמו על ידם‪ .‬אך לדברי עורכי הדין של‬
‫גורליט‪ ,‬גם אלה נרכשו או הושגו כחוק בידי אביו‬
‫של קורונליוס אשר שיתף פעולה עם הנאצים‪.‬‬
‫שוד האומנות הגדול‬
‫השבויים האחרונים של‬
‫מלחמת העולם השנייה‬
‫מציאת אוצר האומנות היהודית השדודה באוסף גורליט בגרמניה‪ ,‬לא רק הרעישה את עולם האומנות הבינלאומי‪ ,‬אלא‬
‫העלתה מחדש לדיון ציבורי את גורל הרכוש היהודי שנגזל על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה‬
‫| גדעון טיילור* |‬
‫הקמתה של יחידה מיוחדת של כוחות בעלות‬
‫הברית תפקדה כסמל למחויבות של ממשלת‬
‫ארצות הברית למאמץ להשבת הרכוש שנגזל‬
‫במהלך השואה ‪ -‬מחויבות שנמשכת עד עצם‬
‫היום הזה‪ .‬התמונות הדהויות של חיילים צעירים‬
‫מחייכים במדים אמריקאים וסוחבים ציורים‬
‫במקום רובים מפגינות איך המאמץ המלחמתי‬
‫כלל יותר מהצלת חיים‪ .‬הוא גם כלל את הצלת‬
‫התרבות שלהם‪.‬‬
‫הסקרנות הציבורית בנוגע ליצירות האמנות‬
‫שנבזזו עומדת בעינה‪ .‬התגלית האחרונה בנוגע‬
‫לאוצר הבלום של ציורים גנובים בדירה במינכן‬
‫של קורנליוס גורליט‪ ,‬בנו של סוחר אמנות בתקופת‬
‫המלחמה‪ ,‬הובילה למפולת של כתבות בתקשורת‬
‫ודרשה מעשים‪ .‬התגלית מבהירה כי רכוש יהודי‬
‫שנבזז יכול להיות בכל מקום‪ ,‬אפילו טמונה בארון‬
‫או בפינה של סתם איזו דירה‪ .‬אך יש סיפור אפילו‬
‫יותר דרמטי‪ :‬ישנם אלפי נכסים העומדים לעיני‬
‫כל‪ -‬בתים‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מפעלים ‪ -‬שלא הוחזרו‬
‫לניצולים וליורשיהם‪ ,‬שהם הבעלים החוקיים‪.‬‬
‫הציורים‪ ,‬הבתים ובתי הכנסת שלא הוחזרו‬
‫נקראים כיום "השבויים האחרונים של מלחמת‬
‫העולם השנייה"‪ .‬הערך המצטבר של רכוש זה‬
‫מגמד את הערך של כל הציורים של פיקאסו‪,‬‬
‫שאגאל ויצירות מופת אחרות שהוחזרו על ידי‬
‫ציידי האוצרות או שנמצאו בדירה של קורנליוס‬
‫גורליט או מוצגים במוזיאונים‪ .‬לא ניתן אפילו‬
‫לאמוד את הערך הרגשי של הבתים‪ ,‬בתי‬
‫העסקים ובתי התפילה שהוחרמו מהקורבנות‬
‫ומהקהילה היהודית‪.‬‬
‫כמעט ‪ 70‬שנה לאחר השואה וקרוב ל‪ 25-‬שנה‬
‫לאחר נפילת הקומוניזם‪ ,‬חלק נכבד מהרכוש‬
‫הפרטי והקהילתי שנלקח מהיהודים במרכז‬
‫ובמזרח אירופה עדיין לא הוחזר לבעלים‬
‫המקוריים‪ ,‬ליורשיהם‪ ,‬או לקהילה היהודית‪ .‬בעוד‬
‫שנפילת חומת ברלין ועלייתן של הממשלות‬
‫הדמוקרטיות החדשות הביאו עימן תקווה חדשה‬
‫ומחויבות לכבד את העקרונות הדמוקרטיים‬
‫הבסיסיים של זכויות הקניין ‪ -‬מעטות הן‬
‫מתוך הסרט "ציידי האוצרות"‬
‫המדינות שהתייחסו לאחריות שלהן בנוגע‬
‫להחזרת רכוש באופן מלא או אפקטיבי‪ .‬ניצולים‬
‫רבים חיים בעוני ולא מקבלים את רכושם בחזרה‪.‬‬
‫פולין‪ ,‬שם נמצאה הקהילה היהודית הגדולה‬
‫ביותר לפני השואה‪ ,‬מסרבת להעביר חקיקה‬
‫שתתייחס לרכוש פרטי שנלקח על ידי הנאצים‬
‫או לאחר מכן הולאם על ידי הקומוניסטים‪.‬‬
‫סירוב זה מונע מיהודים ולא יהודים מלקבל את‬
‫רכושם בפולין‪ .‬יתרה מכן‪ ,‬קיימים נכסים שהיו‬
‫בבעלות יהודית ולא הוחזרו ברחבי מרכז ומזרח‬
‫אירופה ‪ -‬בקרואטיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬לטביה‪ ,‬ליטא‪,‬‬
‫רומניה ומדינות אחרות‪ .‬במדינות רבות הקהילות‬
‫היהודיות עדיין ממתינות להשבת מבנים של‬
‫הקהילה‪ ,‬כגון בתי כנסת‪ ,‬בתי חולים ובתי ספר‪.‬‬
‫חלק ממדינות אלה היו קורבנות שנכבשו‬
‫והוחרבו לא רק על ידי גרמניה הנאצית‪ ,‬אלא גם‬
‫על ידי ברית המועצות‪ .‬אך עובדה זה אינה פוטרת‬
‫אותן מהמחויבות להחזיר רכוש גנוב שהן‪ ,‬ורבים‬
‫מאזרחיהן‪ ,‬נהנים ממנו עד היום‪.‬‬
‫קיימת הסכמה בינלאומית בנוגע למחויבות‬
‫המוסרית להשבת רכוש שנגנב במהלך השואה‪.‬‬
‫מעל ל‪ 40-‬מדינות תמכו בהצהרת טרזין להשבת‬
‫נכסים שהוחרמו בתקופת השואה בשנת ‪,2009‬‬
‫וקבעו ביחד את ההנחיות והשיטות המומלצות‬
‫להשבת מקרקעין או מתן פיצויים בשנת ‪.2010‬‬
‫אך בסופו של יום‪ ,‬לא מדובר כאן רק באמנות‬
‫או ברכוש‪ .‬מדובר בשחזור ההיסטוריה של עם‪.‬‬
‫יצירות האמנות שהיו תלויות על קירותיהם הן‬
‫חלק מהמשפחה שלהם‪ ,‬בדיוק כמו שהבית שבו‬
‫הם גרו הוא חלק מהמורשת שלהם‪ .‬כולנו מכירים‬
‫את היכולת של התרבות הפופולרית לשנות את‬
‫התפיסה הציבורית‪.‬‬
‫המודעות הציבורית לשואה שנוצרה בעקבות‬
‫יציאת הסרט "רשימת שינדלר" בשנת ‪ ,1993‬ללא‬
‫ספק סייעה להצלחות בהשבת רכוש מתקופת‬
‫השואה במשך שנים לאחר מכן‪ .‬יתכן ונוכל‬
‫לשאוב ולו רק קמצוץ מהאנרגיה‪ ,‬הנחישות‬
‫וההתמדה של אותם אנשים אמיצים הידועים‬
‫בתור ציידי האוצרות‪ ,‬על מנת לעזור ולהשלים‬
‫את המשימה שהם ואחרים התחילו לפני שנים‬
‫כה רבות‪ .‬כפי שנאמר בקדימון של הסרט‪" ,‬אם‬
‫אתה משמיד את התרבות של דור שלם‪ ,‬זה יהיה‬
‫כאילו הם מעולם לא היו קיימים"‪.‬‬
‫*הכותב עובד במגזר הפרטי ומשמש כיושב‬
‫ראש המבצעים של הארגון היהודי העולמי‬
‫להשבת רכוש‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫לפולין‬
‫המסעובעולם‬
‫בארץ‬
‫הזיכרון מתחיל‬
‫בתוכנו‬
‫"על מנת להגשים את המטרות המוצהרות של משרד החינוך‪ ,‬הכוללות בין היתר חיזוק ערכים‬
‫ייחודים ואוניברסאליים‪ ,‬עלינו להתחיל קודם בתוכנו‪ ,‬בישראל‪ .‬ייצוא הזיכרון לפולין גורם להזנחה‬
‫ולהדרה של חלק גדול מהאוכלוסייה‪ ,‬וכן מרחיק אותנו מזיכרון השואה"‬
‫| ניצה דוידוביץ‪ ,‬דן סואן ולילי הבר |‬
‫המסעות לפולין אחר מחוזות השואה הפכו‬
‫לא מכבר ל"אופנה" של דרך חינוכית‪ .‬בישראל‬
‫ובמדינות נוספות רבות‪ ,‬מאמינים כי הוראת‬
‫השואה הטובה ביותר עשויה להתרחש‬
‫באמצעות חוויה חושית בלתי אמצעית‪ ,‬ויותר‬
‫מכל ‪ -‬על אדמת פולין‪ .‬משאבים רבים מושקעים‬
‫בהוצאת הפרויקט מן הכוח אל הפועל‪ ,‬והנושא‬
‫כולו זוכה בתשומת לב ציבורית רבה‪ .‬לטעמנו‪,‬‬
‫יש לפתח תכנית "פוסט שואה" בינתחומית‪,‬‬
‫שתשלב כוחות עם מערכות חינוך ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬במטרה ליצור אחידות ואיזון מבחינה‬
‫תכנית‪ ,‬רגשית וערכית בתכניות הלימודים בין‬
‫הפרטיקולארי (שואת היהודים) לאוניברסאלי‬
‫(אירועי מלחמת העולם השנייה)‪ .‬‬
‫‪16‬‬
‫סיום המלחמה ונפילתו של הרייך השלישי‪ ,‬היו‬
‫במובנים רבים רק ההתחלה של תהליך שיקום‬
‫ארוך של מדינות העולם‪ ,‬של התמודדות עם‬
‫ההרס והחורבן שהותירה המלחמה‪ .‬באותן שנים‬
‫של קימה מן ההריסות‪ ,‬בעוד אומות העולם‬
‫מלקקות את פצעיהן ועל רקע הטרגדיה של‬
‫העם היהודי‪ ,‬הכריזו היהודים על הקמת מדינה‬
‫יהודית במולדתם ההיסטורית‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬כמו בעולם‪ ,‬ביקשו להותיר את‬
‫העבר במקומו ולהתרכז בבניית ההווה ‪ -‬בבניית‬
‫האומה היהודית ובהתמודדות עם האויבים‬
‫החדשים שקמו לה‪ .‬בישראל שלאחר השואה‬
‫הונהגה "שלילת גולה ממלכתית"‪ ,‬אשר נמנעה‬
‫באופן מכוון מפני התעסקות בזיכרון השואה‪,‬‬
‫בשל הקשר שנוצר בין הגלות לשואה ‪ -‬הנצחה‬
‫של האחת נתפסה כהנצחה של השנייה‪ .‬לא זו‬
‫בלבד‪ ,‬אלא שהשואה נתפסה ברמת המאקרו‬
‫כקטסטרופה לאומית‪ ,‬שמוטב לפתח כלפיה‬
‫גישה של קשר שתיקה‪ .‬כמעט שלושים שנה‬
‫נדרשו בטרם החלה המדינה היהודית לנבור‬
‫בפצעיה ולהתמודד עם זיכרונות מודחקים‪.‬‬
‫משפט אייכמן‪ ,‬ובייחוד טראומת מלחמת יום‬
‫הכיפורים‪ ,‬היו אירועים מכוננים‪ ,‬אשר הובילו‬
‫ליצירת שיח שואה ‪ -‬כזה הרואה חשיבות‬
‫בהנחלת הזיכרון תוך קשירת העבר אל ההווה‬
‫אל העתיד‪.‬‬
‫המסע לפולין‬
‫שנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬סימלו את התפתחותה‬
‫של הדיסציפלינה החדשה‪ :‬הוראת שואה‬
‫ פורמאלית וא‪-‬פורמאלית כאחד‪ .‬ברמה‬‫הפורמאלית נכנסו תכני השואה לספרי הלימוד‬
‫השונים‪ :‬היסטוריה‪ ,‬ספרות‪ ,‬אזרחות‪ ,‬תנ"ך‪,‬‬
‫שכללו במינונים שונים פרק זה בהיסטוריה‬
‫היהודית‪ .‬ברמה הא‪-‬פורמאלית‪ ,‬התפתחו מכונים‬
‫להוראת השואה‪ ,‬אשר החלו מציעים מגוון רחב‬
‫של תכניות לימוד הנבדלות בהדגשים הערכיים‬
‫השונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתי ספר רבים פיתחו תכניות‬
‫לימוד ייחודיות‪ ,‬שנכתבו על ידי צוות בית הספר‪.‬‬
‫ממגוון התכניות המוצעות בחינוך הפורמאלי‬
‫והא‪-‬פורמאלי‪ ,‬הפכה תכנית הלמידה החווייתית‬
‫של המסע לפולין למרכז תשומת הלב ולמרכז‬
‫הכובד מבחינת התקוות והציפיות שתולים בה‬
‫הציבור‪ ,‬אנשי חינוך ומערכת החינוך‪ .‬הוכחה לכך‬
‫ניתן למצוא בקונצנזוס הציבורי חסר התקדים‬
‫שיש לתכנית המסע בישראל‪.‬‬
‫זיכרון השואה‪ ,‬שהודר בעבר מן השיח החברתי‪,‬‬
‫הפך להיות אחד מעמודי התווך של התודעה‬
‫הקולקטיבית הישראלית‪ .‬באם בעבר שימור‬
‫זיכרון השואה נתפס כשימור הגלותיות‪ ,‬בישראל‬
‫של ימינו הפך הוא לחוט המחבר בין הקצוות ‪-‬‬
‫מהרס וחורבן לגבורה ותקומה‪ ,‬מצעדות המוות‬
‫לצעדות החיים‪ ,‬מגיא צלמוות לגיא החיזיון‪ ,‬מזר‬
‫בארץ ניכר לעם חופשי בציון‪ .‬ההבנה וההכרה‬
‫בכוחו וחשיבותו של זיכרון השואה כגורם מאחד‬
‫ומחבר הובילה לתחילתה של ישראל אחרת‪,‬‬
‫היונקת משורשי העבר שלה ומשתמשת בהם‬
‫כדי לצמוח לכיוונים חדשים‪ .‬בתוך ישראל זו‪,‬‬
‫תכנית המסע שהתקבלה בשנת ‪ 1988‬כתכנית‬
‫ניסיונית להוראת השואה הפכה מאז לתכנית‬
‫קבועה‪ ,‬כאשר הביקור בפולין הפך לחזות הכול‬
‫– כפי שנכתב בדוח מבקר המדינה (‪ ,)2010‬שעסק‬
‫בהיעדר הכנה מספקת‪.‬‬
‫מודלים של מסע‬
‫בעולם‪ ,‬כמו בישראל‪ ,‬אימצו מודל זה‪ ,‬ומדינות‬
‫רבות החלו משלחות צעיריהן להיווכח בעצמם‬
‫בלא יתואר‪ .‬הזיכרון המודחק יצא מן השק‪ ,‬תמה‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬אירופה קמה מהריסותיה‪,‬‬
‫מדינות העולם התפנו לעסוק בהיסטוריה למען‬
‫לא תשוב על עקבותיה‪ .‬המונח "שואה" הפך לאות‬
‫ומופת‪ ,‬והחלו עושים בו שימוש תדיר לצרכים‬
‫שונים‪ .‬כיום‪ ,‬בתחילתה של המאה ה‪ ,21-‬למעלה‬
‫מ‪ 60-‬שנה מאז אותה מלחמה‪ ,‬הגיעו המסעות‬
‫הללו להיקפים עצומים בישראל ובעולם‪ .‬הזיכרון‬
‫תחנות במסע בעקבות הזכרון‬
‫כולו מתרכז באותם אזורים בהם התרחשו‬
‫המאורעות; ובעשור האחרון ‪ -‬אך רק ובפולין‪,‬‬
‫ובאופן מיוחד באושוויץ‪ ,‬אשר הפך לסמלה‪.‬‬
‫"משפט אייכמן‪ ,‬ובייחוד‬
‫טראומת מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬
‫היו אירועים מכוננים‪ ,‬אשר‬
‫הובילו ליצירת שיח שואה ‪-‬‬
‫כזה הרואה חשיבות בהנחלת‬
‫הזיכרון תוך קשירת העבר אל‬
‫ההווה אל העתיד"‬
‫על פי דוח מבקר המדינה (‪ ,)2010‬בשנת ‪2009‬‬
‫הסתכמו ההוצאות על המסעות לפולין בכ‪162-‬‬
‫מיליון ש"ח‪ .‬מקורות המימון הם תקציב המשרד‬
‫ותשלומי הורים‪ .‬בעיקר הנטל נשאו הורי‬
‫התלמידים‪ :‬כ‪ 147-‬מיליון ש"ח‪ ,‬כ‪ 91%-‬מסך‬
‫ההוצאות‪ .‬עלותו של המסע אינה שווה לכל‬
‫נפש ומתאפשרת רק למי שידו משגת להשתתף‬
‫בנסיעה‪ .‬נכון להיום‪ ,‬רק רבע מהתלמידים‬
‫יוצאים לנסיעה‪ .‬לנוכח הזמן‪ ,‬הכסף והמאמצים‬
‫המושקעים בשליחת ילדינו אל מעבר לים ולאור‬
‫ההדרה החברתית המובנית במשלחות אלה ‪-‬‬
‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם עלינו להרחיק ליבשת‬
‫רחוקה על מנת ללמוד את העבר?‪ ,‬האם ניתן‬
‫להתחיל את המסע אל ההיסטוריה בהווה?‪,‬‬
‫האם אפשר להתחיל מתקומה?‪ ,‬באיזה אופן‬
‫אנו יוצאים נשכרים כאשר צופים אנו ממקור‬
‫ראשון במשרפות ובתאי הגזים?‪ .‬על מנת לענות‬
‫על שאלות אלו ואחרות‪ ,‬נבקש לטעון כי הזיכרון‬
‫מתחיל בתוכנו‪ .‬נציג את הדגמים הקיימים היום‬
‫למסעות בארץ ובעולם‪ ,‬וכן את האפשרות‬
‫החלופית ‪ -‬להתחיל את המסע מן ההווה אל‬
‫העבר‪ ,‬מן התקומה אל הגבורה‪ ,‬מן היש אל שהיה‬
‫ואיננו עוד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מדינות רבות מוצאות לנכון להנחיל את‬
‫זיכרון השואה באופן חוויתי בקרב הדור הצעיר‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נתונים של מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו‬
‫מלמדים כי למעלה ממיליון מבקרים פוקדים‬
‫את האתר מדי שנה (‪Auschwitz-Birkenau‬‬
‫‪ ,)Museum‬מתוכם ‪ 821‬אלף תלמידים מרחבי‬
‫העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות ריבוי המבקרים ועשרות‬
‫המדינות הבוחרות באלמנט הלמידה החוויתי‬
‫כאמצעי להוראת השואה‪ ,‬יש הבדלים רבים בין‬
‫המסעות‪ .‬ההבדלים מצויים בתשתית הערכית‬
‫שממנה יוצאים ואליה מכוונים במקומות שונים‬
‫בעולם‪ .‬בצורה הכללית ניתן לדבר על מסעות‬
‫הנעים על הציר הערכי שבין האוניברסאלי‬
‫לפרטיקולארי‪ ,‬כאשר מודלים שונים משקפים‬
‫מינונים שונים של האחד מול השני‪.‬‬
‫בקצה האחד של המסעות קיימים המודלים‬
‫האוניברסאליים‪ ,‬אלה הרואים בשואה אסון‬
‫לאנושות כולה‪ ,‬כזה שיש ללמד אותו בזיקה‬
‫לערכים דמוקרטיים‪ :‬ערך החיים‪ ,‬כבוד האדם‪,‬‬
‫סובלנות‪ ,‬קבלת השונה והאחר‪ ,‬עמידה נחושה כנגד‬
‫כוחות זדוניים אוטוריטאריים וכדומה‪ .‬בקצה האחר‬
‫מצויים המודלים האתנוצנטריים‪-‬פרטיקולאריים‪,‬‬
‫הרואים בשואה קודם כל ולפני הכול ‪ -‬טרגדיה של‬
‫העם היהודי ‪ -‬כדברי הרב לאו "לא כל הקורבנות‬
‫המשך בעמוד ‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫המסע לפולין‬
‫המשך מעמוד ‪17‬‬
‫מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬גם כאן לומדים‬
‫בשואה היו יהודים ‪ -‬אך כל היהודים היו קורבנות"‪.‬‬
‫השקפה זו רואה בהקניית הערכים הלאומיים‬
‫והיהודיים את מטרת העל של הלמידה החווייתית‪.‬‬
‫גישה זו באה לידי ביטוי בתכני המסע‪ ,‬המדגישים‬
‫את ההיבטים היהודיים של השואה ואת זיקתה‬
‫לתקומתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫לא באמת מקרב לבבות‬
‫מרבית המדינות בעולם הלא יהודי בוחרות‬
‫להדגיש את ההיבטים האוניברסאליים הקשורים‬
‫לשואה‪ .‬מאמר זה נפתח בהצגת ההקשר‬
‫ההיסטורי בו התחוללו הזוועות ‪ -‬מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬שהייתה לקטסטרופה על פי כל‬
‫קנה מידה‪ .‬ואכן‪ ,‬מנקודת מבט אוניברסאלית‪,‬‬
‫היהודים לא היו היחידים שנרצחו‪ :‬צוענים‪ ,‬נכים‪,‬‬
‫שחורים‪ ,‬הומוסקסואליים‪ ,‬מתנגדי הנאציזם ‪-‬‬
‫אלה היוו כ‪ 50%-‬מכלל קורבנות הרצח ההמוני‬
‫שהתרחש במחנות ההשמדה בפולין‪.‬‬
‫בעולם היהודי‪ ,‬ובייחוד במדינת ישראל‪,‬‬
‫אשר חלק ממנו הוא בעל זיקה לנספים‪,‬‬
‫הפן הפרטיקולארי הוא חלק מרכזי בלמידה‬
‫החווייתית‪ .‬מטרותיו המוצהרות של משרד‬
‫החינוך מבטאות זאת היטב‪ ,‬כאשר הן‬
‫מצהירות על תכליות הלמידה‪ ,‬הכוללות‪:‬‬
‫היכרות עם העושר התרבותי והרוחני של‬
‫הקהילה היהודית בפולין קודם למלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬הבנת ההיקף וגודל ההרס‬
‫והחורבן שהכו ביהודים במהלך המלחמה‪,‬‬
‫במקביל לגזירת לקחי משנה בעניין גבורתם‬
‫ואומץ ליבם של היהודים שעמדו בפרץ והבנת‬
‫‪18‬‬
‫מהותה של דה‪-‬הומניזציה (חוזר מנכ"ל‪.)1991 ,‬‬
‫מודל נוסף של מסע הוא זה המחבר בין‬
‫האוניברסאלי לפרטיקולארי על ידי יצירת‬
‫מסע משותף של בני נוער ישראלים יחד עם‬
‫בני נוער ממדינות העולם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התכנית‬
‫"מפגשים" היא דוגמא לחיבור בין בני נוער‬
‫ישראלים לפולנים כחלק ממסע הזיכרון‬
‫(חוזר מנכ"ל‪ ,)1994 ,‬זאת במטרה להבין גם‬
‫את "הזר" או "האחר"‪ .‬נסיעות של יהודים או‬
‫מי‪-‬שאינם‪-‬יהודים‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ ,‬יוצרות‬
‫לעיתים ניתוק ובידוד של ישראל מהעולם‬
‫ושל העולם מישראל‪ .‬מפגשים בין תרבויות‬
‫ומדינות‪ ,‬מטרתם היא להתגבר על הנתק הזה‪,‬‬
‫אך הנתונים מלמדים כי לרוב מדובר במפגשים‬
‫ריקים מתוכן‪ ,‬הן בשל אי הכנה מספקת והן בשל‬
‫קושי של הצדדים לתקשר בשפה האנגלית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מתארת אחת המורות את‬
‫חוויותיה מן המפגשים הללו‪" :‬האופנה החדשה‬
‫של המפגש עם הפולנים ‪ -‬צריך 'בשר'‪ .‬מטרת‬
‫המסע לפולין היא לראות את אתר הנופש‬
‫בזקופנה ‪ -‬גם אם לא ליצור אחווה בין העמים‪.‬‬
‫מפגש עם בני נוער לפולין יכול להיות מוצלח‬
‫כשתלמידים בשני בתי הספר לומדים נושא‬
‫משותף במשך שנה‪ .‬אין למידה משמעותית‬
‫והכנה משמעותית ‪ -‬אז מה מטרת המפגש?"‬
‫מורה אחרת סיפרה‪" :‬לא הזיזו לי [הפולנים]‪...‬‬
‫על אף שהרעיון להיפגש עם פולנים מעורר‬
‫התרגשות‪ ,‬הוא לא תמיד צולח‪ :‬בהתחלה‬
‫מתלהבים‪ .‬אח"כ עולים קשיים‪ ,‬למשל‪ ,‬איך‬
‫יגיבו ההורים למפגשים? מציעים לא לקיים‬
‫את המפגשים ביום הראשון למסע אלא ביום‬
‫האחרון או ביום שלפניו‪ .‬התנאי למפגשים הוא‬
‫שהתלמידים עוברים הכנה‪ .‬המפגשים עם בני‬
‫הנוער מפולין מחייבים הכנה"‪.‬‬
‫דברים אלה קיבלו חיזוק גם במחקרים‬
‫כמותיים שנערכו בקרב תלמידי בית הספר‪,‬‬
‫אשר המפגשים חוללו בהם מעט מאוד‬
‫שינוי ביחסם לפולנים‪ .‬על פי מחקר שערכו‬
‫דוידוביץ' וחזן ב‪ 19% ,2011-‬הציגו יחס חיובי‬
‫לאחר המסע‪ ,‬לעומת ‪ 11%‬לפני המסע‪ .‬ממצא‬
‫זה מלמד כי למרות המפגש‪ ,‬עדיין ‪79%‬‬
‫מהתלמידים שיצאו למפגש החזיקו בעמדות‬
‫שליליות כלפי הפולנים‪ .‬ממצאים דומים‬
‫נמצאו גם בקרב ‪ 260‬חניכי תנועת הנוער‬
‫"העובד והלומד"‪ ,‬אשר במענה לשאלות על‬
‫עמדותיהם כלפי הפולנים‪ ,‬הציגו מידה רבה‬
‫של דו‪-‬ערכיות‪ :‬כרבע סבורים שרוב הפולנים‬
‫שיתפו פעולה עם הנאצים ורק מיעוט זניח‬
‫סבורים שהפולנים סיכנו עצמם כדי להציל‬
‫יהודים; כ‪ 10%-‬מהחניכים סבורים שרוב‬
‫הפולנים היום הם אנטישמיים ורק כחמישית‬
‫מדווחים על יחס חיובי לפולנים ‪ -‬ללא הבדלים‬
‫משמעותיים לפני או אחרי המסע‪.‬‬
‫"ממצאי המחקרים מעלים את‬
‫האפשרות כי זנחנו את "תוצרת‬
‫הבית" הקיימת בישראל‪ ,‬ייצאנו‬
‫את הזיכרון‪ ,‬וגרמנו להדרה‬
‫של אוכלוסיות שלמות תוך‬
‫שהרחקנו מהן את המסע‪,‬‬
‫שהפך לחזות הזיכרון"‬
‫(גורני ‪ )1998‬סיכם את המודלים השונים וטען‬
‫כי ניתן להנחיל את זיכרון השואה ולקחיה‬
‫משלוש זוויות שונות‪ :‬הזווית האחת מתמקדת‬
‫בהצגת המשמעות האוניברסאלית של השואה‪,‬‬
‫ומעמידה אותה כמקבילה למקרים אחדים של‬
‫רצח עם‪ ,‬כמו למשל רצח העם הארמני ורצח‬
‫העם ברואנדה (אורון‪ .)2006 ,‬הזווית השנייה‬
‫מתמקדת בהצגת המשמעות הלאומית של‬
‫השואה ורואה בה אירוע ייחודי לעם היהודי‬
‫ומסרבת להחיל את המושג "שואה" על‬
‫מקרים אחרים של רצח עם‪ .‬הזווית השלישית‬
‫היא סינתזה של שתי הגישות שהובאו לעיל‪.‬‬
‫מכלל הממצאים העוסקים במסעות יחד‪,‬‬
‫עולות מספר תהיות לגבי מידת האפקטיביות‬
‫המסע לפולין‬
‫שלהם‪ ,‬גם כאשר מנסים כל אחת מן הגישות‬
‫השונות‪ .‬ממצאי המחקרים מעלים את‬
‫האפשרות כי זנחנו את "תוצרת הבית" הקיימת‬
‫בישראל‪ ,‬ייצאנו את הזיכרון‪ ,‬וגרמנו להדרה‬
‫של אוכלוסיות שלמות תוך שהרחקנו מהן‬
‫את המסע‪ ,‬שהפך לחזות הזיכרון‪ .‬בדוח מבקר‬
‫המדינה של שנת ‪ 2010‬שפורסם לאחרונה‪ ,‬יש‬
‫תמיכה לטענות אלו‪ ,‬כאשר הממצאים מעלים‬
‫כי עיקר הדגש מושם על החלק של התלמידים‬
‫היוצאים‪ ,‬תוך הזנחה של ‪ 75%‬מן התלמידים‬
‫שנותרים בישראל‪.‬‬
‫בסקר שנערך עבור ביטאון "מזכר" ע"י חברת‬
‫‪ Market Watch‬ב‪ ,2011-‬לבחינת ידיעותיהם‬
‫בנושאי הבריחה‪ ,‬ההעפלה ולחימתם של‬
‫ניצולי השואה במלחמת השחרור‪ ,‬נמצא כי‬
‫למרות המרכזיות של שיח השואה‪ ,‬בפועל‬
‫יש לבני הנוער מעט מאוד ידע בכל הנוגע‬
‫לתחומים אלה‪ .‬נתונים נמוכים במיוחד נמצאו‬
‫בקרב תושבי גוש דן‪ ,‬זאת על אף העובדה כי‬
‫מאזור זה שיעור היוצאים למסע הוא הגבוה‬
‫ביותר‪ ,‬בהשוואה לשאר האזורים במדינת‬
‫ישראל‪ .‬בשל כל האמור לעיל‪ ,‬ייתכן כי יש‬
‫מקום לשקול מודל מסע אחר‪ ,‬כזה שמתחיל‬
‫בישראל‪ ,‬בתקומה‪ .‬דוגמא למסע שכזה היא‬
‫תוכנית "משואה לתקומה" של המכון להוראת‬
‫השואה‪" ,‬בית העדות"‪ ,‬המציע דגם של מסע‬
‫חוויתי‪-‬לימודי בן ארבעה ימים בישראל‪.‬‬
‫(ראו הרחבה בעמוד ‪)25‬‬
‫לוקאלי ואוניברסאלי‬
‫ניתן לומר כי השואה היא נדבך חשוב‬
‫בהיסטוריה האנושית‪ ,‬כזה שזעזע בעבר‬
‫וממשיך לזעזע בהווה את אמות הסיפים‪ ,‬את‬
‫כל מה שחשבנו שאנו יודעים על טבע האדם‪.‬‬
‫ההיקף‪ ,‬העוצמה‪ ,‬התכנון‪ ,‬ההפעלה‪ ,‬הדקדקנות‬
‫של מכונת ההרג הנאצית ‪ -‬כל אלה מהווים‬
‫מוקד עניין בקרב בני האדם‪ .‬הנושא שבעבר היה‬
‫מוצנע‪ ,‬הפך במרוצת הזמן למוקד עניין ברחבי‬
‫העולם‪ .‬עוצמתו ומורכבותו של הנושא‪ ,‬נטעה‬
‫תקווה בקרב אנשי חינוך ומנסחי מדיניות כי‬
‫משם תגיע הישועה ‪ -‬באמצעות חשיפה לתכנים‬
‫קשים אלה נצליח לגעת בנפשם של ילדינו‪,‬‬
‫ללמד על דרך השלילה איך ראוי להתנהג וממה‬
‫יש להימנע‪.‬‬
‫רבים הם העושים שימוש בהיסטוריה של‬
‫השואה ‪ -‬לטוב או לרע‪ .‬כל מדינה או מוסד‬
‫חינוכי לוקח את הזיכרון למחוזות חפצו ‪ -‬יש‬
‫משלחת של הנוער העובד והלומד‬
‫הבוחרים לקדם ערכים לאומיים ומקומיים‪,‬‬
‫אחרים מעדיפים לראות במאורעות לקח‬
‫לאנושות כולה‪ ,‬ובכל מקרה ‪ -‬המתח בין‬
‫הערכים הייחודים לאוניברסאליים בא לידי‬
‫בתכניות השונות‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו בעולם‪,‬‬
‫מתמודדים עם שאלת האיזון בין ההיבטים‬
‫השונים ‪ -‬בין הצורך ללמד על החלק היהודי‬
‫של השואה לבין האירועים הייחודים למדינות‬
‫אירופה השונות ולעולם כולו אשר אפשר‬
‫לדברים להתרחש‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר‬
‫כי מרבית תכניות הלימוד מתרכזות בהיבט‬
‫האוניברסאלי‪ ,‬כאשר בישראל‪ ,‬קיימת נטייה‬
‫להיבטים הפרטיקולאריים‪ ,‬בעיקר בשל‬
‫מדיניות המותווית על ידי משרד החינוך‪.‬‬
‫"דגש היתר שמושם על עדות‬
‫השואה הבלתי אמצעית מרחיק‬
‫אותנו מן הזיכרון‪ .‬אנו יודעים כי‬
‫‪ 75%‬מהתלמידים מודרים מן‬
‫המסע‪ ,‬ובכך לרוב מחמיצים גם‬
‫את ההכנה אליו‪ ,‬הכוללת מידה‬
‫רבה של למידה"‬
‫למעלה מ‪ 60-‬שנה לאחר תום אותה מלחמה‪,‬‬
‫אנו ניצבים בפני מספר אפשרויות בכל הנוגע‬
‫לאופן שבו אנו רוצים להנחיל את זיכרון השואה‪.‬‬
‫האפשרות הראשונה היא לתת למערכות החינוך‬
‫השונות להוביל את הזיכרון להיכן שיחפצו‪ .‬כל‬
‫אחד והמתודה שלו‪ ,‬כל אחד וערכיו‪ ,‬עולמו וסדר‬
‫יומו‪ .‬אפשרות שנייה ‪ -‬שהיא לדעת החתומים‬
‫מעלה הרצויה והעדיפה ביותר ‪ -‬היא ליצור‬
‫שיח וסייג בין מערכות החינוך בישראל ובעולם‪.‬‬
‫כיהודים‪ ,‬חשוב לנו כי לא תזנח העובדה כי השואה‬
‫הייתה בראש ובראשונה מוכוונת מטרה מרכזית‬
‫של הכחדת יהודי העולם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם בעבור‬
‫היהודים ובייחוד הישראלים‪ ,‬ישנה הבנה ונטייה‬
‫כלפי האוניברסאליות מתוך הבנה כי ערכים אלו‬
‫אינם נופלים מן הערכים הייחודים היהודיים ‪-‬‬
‫למעשה‪ ,‬צועדים הם יד ביד‪ ,‬שכן תורת ישראל‬
‫מצווה לפני הכול על היות אדם בעל דרך ארץ‬
‫בטרם תהיה לו תורה‪ .‬נכון לכתיבת שורות אלו‪,‬‬
‫מערכות החינוך בישראל ובעולם מקיימות‬
‫אומנם הוראה פורמאלית וא‪-‬פורמאלית של‬
‫השואה‪ ,‬אולם המסע הפך לחזות הכול‪ .‬ישנה‬
‫שורה של השתלמויות משותפות של מלמדי‬
‫שואה בארץ ובעולם‪ ,‬אך עדיין‪ ,‬בסופו של יום‪,‬‬
‫כל אחד שב למדינתו ועולם כמנהגו נוהג‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫שפ ָה‬
‫כלשון המימרה התנ"כית‪ ,‬זהו מצב של‪ָ :‬‬
‫אֶח ָת וּדְבָר ִים אֲחָד ִים‪ .‬פירושו של דבר הוא כי‬
‫יש ליקוי בסיסי בתקשורת בין מערכות החינוך‬
‫והנחלת השואה השונות‪ .‬אם נבקש להעצים‬
‫את הזיכרון‪ ,‬עלינו ליצור משנה אחידה‪ ,‬מאוזנת‬
‫בייצוגים שלה את האירועים השונים ‪ -‬כזו שניתן‬
‫יהיה להורות בישראל ובעולם גם יחד‪.‬‬
‫מראות קשים או מוזיאון‬
‫מערכות החינוך הבלתי פורמאליות בישראל‬
‫ובעולם מתמקדות בחוויה החושית הבלתי‬
‫אמצעית של "מראות שואה"‪ .‬לדעת כותבי‬
‫שורות אלה‪ ,‬משקל רב מדי מושם על חוויה‬
‫המשך בעמוד ‪20‬‬
‫‪19‬‬
‫המסע לפולין‬
‫המשך מעמוד ‪19‬‬
‫זו‪ .‬בישראל של שנות ה‪ 80-‬היה זה הדבר‬
‫הטבעי ביותר לעשות‪ ,‬לאחר שנים רבות‬
‫בהן לא רצינו לדעת על השואה והתעלמנו‬
‫ממנה‪ .‬באותם ימים‪ ,‬בטרם פרצה טכנולוגיית‬
‫האינטרנט לחיינו‪ ,‬הנסיעות אל מחוזות פולין‬
‫היו דרך לספק את הסקרנות‪ .‬היום‪ ,‬לאחר יותר‬
‫מעשרים שנות משלחות‪ ,‬משעה שראינו‪,‬‬
‫ועשינו‪ ,‬נגענו ולמדנו‪ ,‬יש מקום לראות את‬
‫החלל הריק שנוצר‪.‬‬
‫בפולין בכלל ובאושוויץ‪-‬בירקנאו בפרט‪ ,‬אנו‬
‫בעיקר רואים מוזיאונים של שואה ופחות‬
‫"מראות שואה" ‪ -‬כאלה שבהכרח יפיקו את‬
‫הזעזוע הרגשי עליו מסתמכים כקטליזאטור‬
‫לזעזוע ערכי‪ .‬דור ה‪ Y-‬רגיש הרבה פחות למראות‬
‫קשים‪ .‬בעידן של מהפכת המידע‪ ,‬שום מקום‬
‫אינו רחוק מדי‪ ,‬שום מראה אינו מזעזע מדי‪.‬‬
‫בלחיצת כפתור ניתן לערוך סיור וירטואלי‬
‫באותם אתרים שבעבר נדרשנו להרחיק אליהם‪.‬‬
‫ובכל מקרה‪ ,‬גם באם הגענו וחצינו את השלט ‪-‬‬
‫‪ - Arbeit macht frei‬עיקר הנטל יהיה על‬
‫הדמיון שלנו ‪ -‬לראות בעיני רוחנו כיצד היו‬
‫הטליתות‪ ,‬הנעליים וכלי המטבח שייכים‬
‫לנרצחים‪ ,‬כיצד גרו בביתנים וחיו להם עשרה‬
‫אנשים על דרגש יחיד‪ .‬הציפייה כי פולין תחולל‬
‫את המהפך הערכי‪ ,‬לא רק שהיא מוגזמת אלא‬
‫מופרכת מיסודה‪ ,‬שכן תהיה חוויה מסעירה ככל‬
‫שתהיה ‪ -‬היא מוגבלת בזמן ובמקום‪ ,‬ואם היא‬
‫איננה נוחתת על תשתית כלשהי‪ ,‬הרי שהסיכוי‬
‫שתחולל מהפך בחיי הפרט הוא קלוש‪.‬‬
‫בפועל קורה כי לא רק שאין אנו מצליחים‬
‫להגשים את מטרותינו‪ ,‬אלא שדגש היתר‬
‫שמושם על עדות השואה הבלתי אמצעית‬
‫מרחיק אותנו מן הזיכרון‪ .‬אנו יודעים כי ‪75%‬‬
‫מהתלמידים מודרים מן המסע‪ ,‬ובכך לרוב‬
‫מחמיצים גם את ההכנה אליו‪ ,‬הכוללת מידה‬
‫רבה של למידה‪ .‬בעבור החלק הארי הזה‪ ,‬זיכרון‬
‫השואה לא היה רחוק יותר‪ .‬לראשונה לומדים‬
‫הם על חלק זה בהיסטוריה היהודית בהיותם‬
‫בני ‪ .16‬עד אז פגשו בנושא בעיקר בימי השואה‪,‬‬
‫הכוללים טקסים נטולי טקסט מאורגן‪.‬‬
‫טקסי השואה הנהוגים בישראל משקפים את‬
‫היעדר האחידות הטקסטואלית ‪ -‬גם כאן כל‬
‫אחד עושה בזיכרון כרצונו‪ ,‬כראות עיניו‪ .‬יש‬
‫מקום לעשות חושבים ולשאול עצמנו‪ :‬האם לא‬
‫הרחקנו לכת? האם לא הטלנו על המסע את כל‬
‫יהבנו?‪ .‬יש מקום לשקול את פני הדברים ולהגיע‬
‫לידי החלטה סדורה‪ .‬אם נחליט כי הנסיעה‬
‫‪20‬‬
‫במשלחת של בית ברל משתתפים גם ערבים‬
‫לפולין היא בבחינת אחרון המאחזים המאחדים‬
‫בישראל‪ ,‬הרי שעל כל בני הנוער לצאת למסע‬
‫ללא איפה ואיפה‪ ,‬תוך שאנו הופכים את המסע‬
‫לרובד נוסף בלמידה ולא הרובד היחיד‪ .‬השואה‬
‫יכולה להוות עוד עמוד בתשתית הערכית של‬
‫הפרט‪ ,‬אך אין היא יכולה להחזיק לבדה את כל‬
‫המערכת‪.‬‬
‫לא פרה קדושה‬
‫אפשרות שנייה‪ ,‬היא להחליט כי אין הוכחות‬
‫מוצקות לתקוות שנתלו במסע‪ ,‬ומשכך‪ ,‬יש לבחון‬
‫אלטרנטיביות נוספות‪ ,‬כאלה שיצליחו להגשים את‬
‫המטרות שביקשנו להגשים בהנחלת זיכרון השואה‬
‫לדורות הבאים‪ .‬ממצאי המחקר הנוכחי מעלים‪ ,‬כי‬
‫יש מקום לקבל את האפשרות השנייה‪ .‬נראה כי‬
‫למרות הקונצנזוס החברתי והתמיכה הציבורית‬
‫שמקבלת הנסיעה לפולין‪ ,‬אין בה כדי להצדיק‬
‫את כמות המשאבים המושקעים בה‪ .‬לנוכח‬
‫הממצאים‪ ,‬יש מקום לבחון אפשרויות יעילות‬
‫יותר‪ .‬אפשרות שכזו היא המסע בישראל המציג‬
‫אופציה לעבור למידה חווייתית משמעותית לא‬
‫פחות מאשר חוויית הנסיעה לפולין‪ .‬בישראל של‬
‫ימינו‪ ,‬המסע לפולין הוא בבחינת "פרה קדושה"‪-‬‬
‫מעטים הם המעזים לצאת כנגד אחד מן המעוזים‬
‫האחרונים שנותרו לחברה הישראלית המשוסעת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עלינו לזכור‪ ,‬בעוד אנו שבים ומכתתים‬
‫רגלינו באדמות ניכר‪ :‬מי שלא מוצא שלווה במקום‬
‫שבו הוא נמצא‪ ,‬ימצא עוד פחות מכך במקום אליו‬
‫הוא הולך‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נאמר כי יש בפנינו האתגר לעגן את‬
‫החוויה הלימודית של "למען ידעו דור אחרון‪,‬‬
‫בנים כי ייוולדו‪ ,‬יקומו ויספרו לבניהם" (תהילים‪,‬‬
‫ע"ח)‪ ,‬בבחינת חווית "והגדת‪ "...‬בתשתית חינוכית‬
‫מוצקה בהוראה שהיא פוסט שואה‪ .‬עלינו‬
‫להבנות תכניות אלה מן ההיבט הבינתחומי‬
‫באופן כזה שיכלול אלמנטים מן הספרות‪,‬‬
‫האזרחות‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬התנ"ך וכל תחום רלוונטי‬
‫פורמאלי אחר הנלמד בבית הספר‪ ,‬כך שהאירוע‬
‫המשמעותי ביותר של המאה ה‪ 20-‬יקבל‬
‫משמעות רלוונטית למאה ה‪.21-‬‬
‫לאן מוביל הזיכרון ההיסטורי? מממצאי‬
‫המחקר עולה כי להוראת שואה בישראל‬
‫ובעולם יש פוטנציאל לחולל שינוי ערכי‪.‬‬
‫לשאלה מהו אותו שינוי ערכי שיש לחולל‬
‫וכיצד‪ ,‬ישנן תשובות רבות ומגוונות‪ .‬כדי‬
‫להימנע מאינדוקטרינציה של הזיכרון‪ ,‬יש‬
‫לפעול ללימודי פוסט שואה שיעזרו לנו לעגן‬
‫את הזיכרון לדורות הבאים‪ ,‬בתכנים מוסכמים‬
‫שיהוו את התשתית לכל מסגרת חינוכית‪.‬‬
‫בישראל ובעולם ניצבות מערכות החינוך‬
‫בפני אתגרים‪ :‬כיצד ננחיל את הזוועה בדור‬
‫ה"סבבה" וה"אחלה"‪ .‬מהי משמעותם של‬
‫מושגים כמו אנטישמיות‪ ,‬גזענות‪ ,‬נאציזם ‪-‬‬
‫בדור "הגלובאלי"‪ .‬מהו מקומה של מדינת‬
‫ישראל בקרב העמים ‪ -‬כיצד באה לידי ביטוי‬
‫ה"תקומה" של ישראל לאחר השואה‪ .‬מהי‬
‫ייחודיותה של שואת היהודים מול תופעות‬
‫אחרות הקיימות בעולם ומהי המשמעות‬
‫האזרחית של מושגי אשמה ואחריות לדור‬
‫הצעיר‪ .‬נראה כי אנו נמצאים על פרשת דרכים‪,‬‬
‫שיש בה אתגר והיא מחייבת לפעול‪.‬‬
‫* ד"ר ניצה דוידוביץ'‪ ,‬מנהלת הפיתוח האקדמי‬
‫באוניברסיטת אריאל‪ ,‬מרצה בתחום תודעת‬
‫השואה והזהות היהודית‪ ,‬פרופ' דן סואן‪ ,‬ראש‬
‫המחלקה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת‬
‫אריאל‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי קרקוב‬
‫בישראל‪.‬‬
‫המאמר מופיע בספר "זכרון השואה ‪ -‬סוגיות‬
‫ואתגרים" בעריכת ניצה דוידוביץ ודן סואן‪,‬‬
‫הוצאת אריאל‪ ,‬ירושלים ‪2011‬‬
‫המסע לפולין‬
‫מה קורה לנוער‬
‫בעקבות המסעות לפולין‬
‫מחקר שערך פרופ' שאול קמחי‪ ,‬ראש החוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ ,‬גילה‪ ,‬כי המסע‬
‫לפולין גורם לבני הנוער לחיזוק הזהות הישראלית‪ ,‬ליותר הזדהות עם ערכי הציונות‪ ,‬אך מנגד להקצנת‬
‫תחושותיהם כלפי הערבים‪ ‬‬
‫מטרת המחקר הייתה לבדוק‪ ,‬האם תהליך‬
‫ההכנה והמסע לפולין גורמים לשינוי‬
‫עמדותיהם של בני הנוער בהיבטים שונים‪.‬‬
‫בין השאר נבדקו‪ :‬פטריוטיזם‪ ,‬זהות ישראלית‪,‬‬
‫זהות יהודית‪ ,‬לקחים מהשואה‪ ,‬קסנופוביה‬
‫(פחד מזרים‪ ,‬מבני מיעוטים)‪ ,‬ערכים ליברליים‬
‫דמוקרטיים‪ ,‬תחושת סכנה אישית‪ ,‬אמון‬
‫בצה"ל ועמדות פוליטיות‪ .‬‬
‫המחקר בדק את עמדותיהם של תלמידי‬
‫כיתות י"א בשלושה מועדים‪ :‬כשלושה חודשים‬
‫לפני הנסיעה לפולין (בתקופה שקדמה להכנה‬
‫ולסדנאות לקראת הנסיעה)‪ ,‬מייד לפני הנסיעה‬
‫(לאחר הסדנאות וההכנה) ואחרי הנסיעה‬
‫לפולין‪ .‬מדידה רביעית מתוכננת לסיום‬
‫הלימודים בבית הספר לפני הגיוס לצה"ל‬
‫(קרוב לשנה לאחר המסע לפולין)‪ .‬‬
‫ממצאי המחקר מגלים‪ ,‬כי המסע לפולין‬
‫גורם להבדלים מובהקים בחלק מעמדותיהם‬
‫של בני הנוער בנושאים חשובים ורגישים‪.‬‬
‫הבדלים כאלו התגלו בזהות הישראלית‬
‫לפני הנסיעה ואחריה‪ :‬בני הנוער מרגישים‬
‫אחרי הנסיעה שהם אוהבים יותר את‬
‫ישראל וגאים בה‪ ,‬מרגישים כי זהו ביתם‬
‫ואין הם מתכוונים לעזוב את הארץ‪.‬‬
‫מסתבר כי למסע לפולין השפעה בכל הנוגע‬
‫ללקחים מהשואה‪ :‬המחקר מצביע על עליה‬
‫משמעותית בתפיסה כי ישראל זה המקום‬
‫היחידי שצריך לחיות בו‪ ,‬שכל יהודי בגולה‬
‫צריך לעלות לארץ‪ ,‬ושישראל היא המקום‬
‫הבטוח ביותר ליהודים לחיות בו‪.‬‬
‫בנוגע לזהות היהודית ‪ -‬עולה מהמחקר‬
‫כי המסע לפולין גורם לבני הנוער להרגיש‬
‫שלהיות יהודי זה דבר מסוכן‪ .‬כמו כן‪ ,‬מגדיל‬
‫המסע את תחושת הסכנה האישית של בני‬
‫הנוער‪ .‬לשאלה "באיזו מידה אתה חושש‬
‫שהשואה תחזור שנית?" השיבו בני הנוער‬
‫באופן הבא‪ :‬לפני הנסיעה ‪ 75% -‬טענו כי אינם‬
‫חוששים כלל או חוששים במידה מועטה‪,‬‬
‫‪ 13%‬חוששים במידה בינונית ו‪ 12%-‬חוששים‬
‫במידה רבה עד רבה מאוד‪ .‬ואילו אחרי הנסיעה‬
‫התפלגו האחוזים בצורה הבאה‪ 67% :‬טענו כי‬
‫אינם חוששים כלל או חוששים במידה מועטה‪,‬‬
‫‪ 17%‬חוששים במידה בינונית ו‪ 16%-‬חוששים‬
‫במידה רבה עד רבה מאוד‪.‬‬
‫ממצא מעניין אחר עליו מצביע המחקר‬
‫מגלה‪ ,‬כי המסע לפולין גורם לעליה בדאגה‬
‫לבני המיעוטים‪ .‬בני הנוער סבורים כי מחד‪,‬‬
‫יש להילחם נגד התופעות האנטי דמוקרטיות‬
‫בעולם ובישראל‪ ,‬לדעתם יש לדאוג לכל בני‬
‫המיעוטים‪ ,‬אולם מאידך‪ ,‬המסע גורם להם‬
‫לראות בערבים איום גדול יותר על ביטחונם‬
‫האישי ועל מדינת ישראל‪ .‬תחושת הסכנה‬
‫גדלה ואיתה גדלה גם הדחייה של הערבים‪:‬‬
‫אחוז גדול יותר (מלפני הנסיעה) טוען כי אין‬
‫לאפשר לערבים לקבל זכויות סוציאליות‪ ,‬שאין‬
‫לאפשר לערבים להביא את בני משפחותיהם‬
‫לישראל‪ ,‬שכל הערבים צריכים לעזוב את‬
‫מדינת ישראל ושיש לשלול את זכויותיהם‬
‫של הערבים שאינם נאמנים למדינת ישראל‪ .‬‬
‫המסע והפרדוקס‬
‫לשאלה "האם הערבים מהווים איום על‬
‫קיומה של המדינה?" השיבו לפני הנסיעה‬
‫‪ 48%‬כי הם מסכימים עם אמירה זו במידה רבה‬
‫עד רבה מאוד‪ 13% ,‬מסכימים במידה בינונית‬
‫ואילו ‪ 39%‬אינם מסכימים כלל או מסכימים‬
‫במידה מועטה‪ .‬ואילו אחרי הנסיעה גדל אחוז‬
‫המסכימים עם אמירה זו במידה רבה עד רבה‬
‫מאוד ל‪ 18% ,58%-‬טענו כי הם מסכימים‬
‫במידה בינונית‪ ,‬והשאר (‪ )24%‬מסכימים‬
‫במידה מועטה או כלל לא‪.‬‬
‫פרופ' קמחי מסביר כי הפרדוקס העולה‬
‫במחקר הוא‪ ,‬שמצד אחד‪ ,‬מאורעות השואה‬
‫מחזקים בקרב בני הנוער את הדאגה‬
‫למיעוטים כתפיסה אוניברסאלית‪ ,‬ומצד שני‬
‫– הם תופסים את הערבים כמיעוט מסוכן‪,‬‬
‫אשר יש לשלול את זכויותיו‪ .‬פרדוקס זה‬
‫מראה‪ ,‬כנראה‪ ,‬כי בני הנוער עושים הפרדה‬
‫מוחלטת בין ערכים הנוגעים לעולם הרחב‪,‬‬
‫ובין ערכים הנוגעים ישירות אליהם‪" :‬כאשר‬
‫מדובר במיעוטים המשתייכים למדינת ישראל‬
‫ בני הנוער מגיבים אחרת לגמרי‪ .‬המצב‬‫בארץ נתפס אצלם כמצב ביטחוני מיוחד‪,‬‬
‫ולכן כאן הערכים של ליבראליות ודאגה כבר‬
‫לא תופסים‪ .‬וזה מצב אופייני לבני נוער ‪ -‬הם‬
‫בעד ערכים ליברליים ודמוקרטיים ‪ -‬עד שזה‬
‫מגיע אליהם ונוגע בהם‪ .‬המסע לפולין שגורם‬
‫להם לתחושה חזקה יותר של איום על חייהם‬
‫מביא לכך שבני הנוער הופכים להיות פחות‬
‫דמוקראטיים כלפי הערבים החיים בישראל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לקחת בחשבון שממצאים‬
‫אלה מתייחסים להשפעות קצרות טווח‬
‫של המסע לפולין ורק בהמשך נדע האם‬
‫השפעות אלה קיימות גם לטווח ארוך יותר"‪.‬‬
‫בנוגע לחשש כי השואה תחזור שנית‪,‬‬
‫אומר קמחי‪" :‬כרבע מהאוכלוסייה סבורה‬
‫כי השואה יכולה להתרחש שנית וזה‬
‫מצביע על טראומה ברמה הלאומית‬
‫שהיא לגמרי לא רציונאלית‪ .‬מדובר באסון‬
‫בסדר גודל שלא נתפס‪ ,‬אסון שעובר‬
‫בזיכרון הקולקטיבי ומאוד משפיע עלינו‪.‬‬
‫זהו פחד כללי שאיננו מוגדר‪ ,‬והביקור‬
‫באושוויץ ובטרבלינקה – הופך אותו לפחד‬
‫מאוד מוחשי ואז נוצרת התחושה‪ :‬אם זה קרה‬
‫כבר פעם זה עלול להתרחש שנית"‪.‬‬
‫לאורך התהליך כולו‪ ,‬ראיין קמחי מספר‬
‫תלמידים ושאל אותם על חשיבות המסע‬
‫לדעתם‪ ,‬תחושותיהם‪ ,‬לקחים אפשריים‬
‫והתרשמויות אחרות‪ .‬באופן כללי ניתן להגיד‬
‫כי כמעט כל המשתתפים הדגישו במהלך‬
‫ולאחר המסע את החשיבות העצומה שהם‬
‫מייחסים לביקור באתרי השואה והרושם הרב‬
‫שמקומות אלה הותירו בהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניכר‬
‫היה שבדברי הרוב‪ ,‬ההתייחסות אמוציונאלית‬
‫בעיקרה וניכרו לא מעט קשיים בניתוח והבנה‬
‫היסטורית בפרספקטיבה רחבה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫המסע לפולין‬
‫חשיבה חדשה‪:‬‬
‫האם נשאלות השאלות הנכונות?‬
‫| שמחה שטיין* |‬
‫עם ציון ‪ 40‬שנה למרד גטו וארשה בשנת ‪,1983‬‬
‫נפתחו שערי פולין לראשונה מאז נדרשו אנשי‬
‫שגרירות ישראל בפולין לעזוב בהתראה של ‪48‬‬
‫שעות בתגובה למלחמת ששת הימים‪ .‬יהודים‬
‫מכל רחבי העולם נהרו אל בירת פולין‪ ,‬ובהם‬
‫שלוש משלחות של בני נוער שהתארגנו ממש‬
‫בסמוך לאירוע‪ .‬זכיתי להכין את משלחת הנוער‬
‫של התנועה הקיבוצית המאוחדת ואף ללוותה‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬מזה ‪ 32‬שנים‪ ,‬אני מעורב בתחום מסעות‬
‫התלמידים לפולין‪.‬‬
‫ב‪ 1988-‬החלו משלחות מטעם משרד החינוך‬
‫לפקוד את אדמת פולין‪ .‬מכמה מאות תלמידים‬
‫ואחר כך אלפים‪ ,‬הגענו לכ‪ 30,000-‬מידי שנה‪.‬‬
‫הוקמה מנהלת מיוחדת למסעות‪ ,‬יצא חוזר‬
‫מנכ"ל מיוחד הכולל מידע על פני עשרות‬
‫עמודים המכסים כל דבר ועניין‪.‬‬
‫מעת לעת עולות לדיון שאלות באשר למטרות‬
‫המסע‪ .‬הדיונים בכנסים ובמפגשים‪ ,‬המתייחסים‬
‫למחקרים אקדמיים בנושא ולשיחות בקרב‬
‫המעורבים במסעות‪ ,‬עוסקים בתוכן‪ :‬מהם‬
‫המסרים? מהי מערכת הציפיות מהתלמידים?‬
‫מהן המשמעויות? מה תורם המסע לתלמיד?‬
‫מה יעשה התלמיד עם חזרתו מהמסע? וסוגיות‬
‫נוספות הדנות בתהליך החינוכי‪-‬ערכי לקראת‪,‬‬
‫במהלך ולאחר המסע‪ .‬כמו כן‪ ,‬עוסקים בעלות‬
‫המסע ובמחשבה כיצד להוזילו‪ :‬האם ניתן לקצר‬
‫ימי מסע? האם ניתן לישון באכסניות? האם‬
‫ניתן להוזיל טיסות‪ ,‬לצמצם במאבטחים? ועוד‬
‫שאלות‪ ,‬שמנסות להתמודד עם השאלה כיצד‬
‫יממנו תלמידים חסרי יכולת את המסע וכיצד‬
‫כספי משרד החינוך מאפשרים לכל מי שחפץ‬
‫לצאת ללא מגבלת מצב ההורים‪.‬‬
‫בצד כל אלה‪ ,‬התפרסמו מחקרים המצביעים‬
‫כי תהליך הבחירה למסע איננו תמיד יוזמת‬
‫התלמיד‪ ,‬אלא הבניית מסגרת של מסורת בית‬
‫ספרית ‪" -‬כך היה וכך יהיה"‪ .‬יש המוצאים קשר‬
‫בין תהליך ההתבגרות לבין "מסע חניכה" לשם‬
‫קבלה לחברה הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬ויש שמוצאים‬
‫הצדקה של מצוות "עלייה לרגל" מבלי לשאול‬
‫שאלות וללא צורך להסביר‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ישנם מחקרים איכותניים שנערכו לקבוצות‬
‫שחזרו מפולין‪ ,‬ונמצא כי השערות המחקר אכן‬
‫נתאמתו‪ :‬הנוער חוזר מחוזק בערכים ציוניים‬
‫(חשיבות קיומה של מדינת ישראל)‪ ,‬ונמצא כי‬
‫התפיסות הפוליטיות והאידיאולוגיות מתחזקות‬
‫ואף מקצינות ‪ -‬בערכי יהדות (חשיבותה של הדת‬
‫ששמרה עלינו לאורך כל ההיסטוריה) ובערכים‬
‫ישראליים (במשמעות הסמלים‪ ,‬כגון נשיאת‬
‫הדגל והליכה עמו ככיסוי גוף‪ ,‬שירת ההמנון‬
‫בקול)‪ .‬נמצא גם מחקר שמצביע כי התלמידות‬
‫בשלות יותר מאשר התלמידים למסע‪.‬‬
‫"מטרת המסע איננה המסע‬
‫כשלעצמו‪ .‬מטרתו המוצהרת‬
‫היא לעצב ולחזק את בני הנוער‬
‫ובחינת השייכות והמעורבות‬
‫למדינתם בעתיד‪ .‬מטרת‪-‬העל‬
‫היא עיצוב דמותו של האזרח‬
‫הישראלי בזיקה למורשתו‬
‫היהודית והציונית"‬
‫ובסוף כל דיון‪ ,‬מציגים את המציאות המעודדת‬
‫כי המסע הוא אירוע חינוכי משמעותי רב‬
‫הצלחה‪ :‬מספר התלמידים גדל מידי שנה‪,‬‬
‫מתארגנות קבוצות הורים שיוצאות בעקבות‬
‫חוויות הבנים שחוזרים‪ ,‬צה"ל מוציא מידי שנה‬
‫אלפי קצינים‪ ,‬נגדים ומשפחות שכולות במסגרת‬
‫"עדים במדים"‪ ,‬מפעל "מצעד החיים" ועוד‪ .‬זו‬
‫הצלחה אדירה שמצדיקה את המשך המפעל‪.‬‬
‫להשוות ציפיות לתוצאות‬
‫למרות כל אלה‪ ,‬אני מבקש להציג חשיבה‬
‫חדשה שעולה מתוך חוזר המנכ"ל של משרד‬
‫החינוך‪ .‬בפרק המשנה החינוכית‪ ,‬בסעיף ‪1.3‬‬
‫נכתב בין השאר‪" :‬מערכת החינוך בישראל‬
‫רואה את עצמה מחויבת להנחיל את מלוא‬
‫המשמעויות (וכאן באה רשימה מפורטת)‬
‫לילדינו המתבגרים והעתידים להמשיך ולעצב‬
‫את עתידם ואת קיומם של עם ישראל ומדינת‬
‫ישראל‪ ...‬לחזק את שייכותם של התלמידים‬
‫לעם ישראל ואת זיקתם למורשתו ולדורותיו"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מטרת המסע איננה המסע כשלעצמו‪.‬‬
‫מטרתו המוצהרת היא לעצב ולחזק את בני‬
‫הנוער ובחינת השייכות והמעורבות למדינתם‬
‫בעתיד‪ .‬מטרת‪-‬העל היא עיצוב דמותו של‬
‫האזרח הישראלי בזיקה למורשתו היהודית‬
‫והציונית‪.‬‬
‫כדי לבחון אם אכן הושגה מטרת המסע‪ ,‬יש‬
‫לבחון מספר משתנים במחקר מדיד שיבחן‬
‫על פני מספר רב של שנים (ויש ניסיון של ‪32‬‬
‫שנים)‪ .‬יש לבנות מחקר שישווה לאורך שנים‬
‫קבוצות שהיו במסע למול קבוצות ביקורת‬
‫שלא נטלו חלק במסע‪ .‬יש לבדוק משתנים‬
‫רבים‪ ,‬כגון‪ :‬שירות צבאי משמעותי‪ ,‬תרומה‬
‫למען הקהילה‪ ,‬פעילות התנדבותית תומכת‬
‫במסגרות נזקקות‪ ,‬מעורבות פוליטית‪ ,‬מיקום‬
‫בתפקידי מפתח ובבסיסי השפעה על קובעי‬
‫המדיניות במדינה וכיו"ב‪ .‬אם יימצא מתאם‬
‫מלא שיצביע על התגייסות משתתפי המסעות‬
‫באופן יחסי גבוה מאלה שלא היו במסע‪ ,‬הרי‬
‫שאז נוכל לומר בביטחון כי מטרת המסע‪ ,‬כפי‬
‫שנקבעה על ידי משרד החינוך כמשנה חינוכית‪,‬‬
‫אכן עונה על הצרכים והיא באמת מנוף ו"שיאו‬
‫של תהליך חינוכי לימודי"‪ ,‬כפי שנכתב בהמשך‬
‫בחוזר המנכ"ל‪ .‬אם יתברר‪ ,‬בעקבות המחקר‪ ,‬כי‬
‫אין הבדל בין הקבוצות‪ ,‬הרי שיש לראות במסע‬
‫לא שיא אלא חלק מתהליך חינוכי שמתחיל בגן‬
‫הילדים ומסתיים לאחר השירות הצבאי‪ ,‬ועל כן‬
‫יש לבחון את המסעות לפולין בעין שונה ולשוב‬
‫לבדוק אם המסע אכן מצדיק את הציפיות‬
‫שרבים תולים בו‪.‬‬
‫*הכותב הוא היסטוריון ומחנך‪ ,‬מדריך פולין‪,‬‬
‫איש משרד החינוך ומנכ"ל מוזיאון בית לוחמי‬
‫הגטאות לשעבר‪ ,‬חבר קיבוץ לוחמי הגטאות‪.‬‬
‫המסע לפולין‬
‫איך הכול התחיל?‬
‫הערות על המסע לפולין‬
‫| ד"ר נילי קרן* |‬
‫במרץ ‪ ,2014‬תצא משלחת של תלמידי בית הספר התיכון ביהוד לפולין‪ .‬בין המשתתפים תהיה גם נכדתי‬
‫הבכורה ‪ -‬נעם‪ .‬המאמר שלהלן מוקדש לה ולחבריה‬
‫במחצית שנות הששים‪ ,‬בטרם נותקו יחסי‬
‫ישראל ופולין‪ ,‬ארגנה פרדקה (פרידה) מזיא‪,‬‬
‫מחנכת חברת הנוער הציוני לשעבר‪ ,‬שתי‬
‫משלחות ייצוגיות של תלמידי תיכון מתל אביב‬
‫לפולין‪ .‬למשלחות הללו לא היה הד ציבורי‪ ,‬אם‬
‫כי צריך לזכור שבבתי הספר עוד לא לימדו על‬
‫השואה‪ ,‬למרות שהיו אלה השנים הראשונות‬
‫אחרי משפט אייכמן (‪.)1963-1964‬‬
‫"כמו היום‪ ,‬כך גם אז‪ ,‬לפני‬
‫‪ 28‬שנים‪ ,‬ערכנו טקס זיכרון‪,‬‬
‫בכינו ושרנו את "התקווה"‪,‬‬
‫אבל בהרכנת ראש‪ ,‬בתחושת‬
‫התייחדות עם הקורבנות ולא‬
‫עם עצמנו‪ .‬לא התרסנו עם‬
‫הדגל ולא חיפשנו את "הפולנים‬
‫האשמים"‪ .‬חיפשנו נחמה"‬
‫חלפו ‪ 20‬שנה‪ ,‬ראשית שנות ה‪ .80-‬פולין‬
‫ביקשה להיפתח למערב‪ ,‬ועושה זאת דרך‬
‫ארגון אירועים לציון ‪ 40‬שנה למרד גטו וארשה‬
‫ואירועים לפתיחת הביתן היהודי במחנה‬
‫המוות אושוויץ ‪.1‬‬
‫לאירועים האלה יצאו משלחות של שרידי‬
‫השואה‪ ,‬הלוחמים‪ ,‬משלחות מטעם תנועות‬
‫הנוער שחבריהן עמדו בראש המרידות‬
‫בוארשה ובמקומות נוספים‪ .‬והייתה גם קבוצה‬
‫של אמנים‪ ,‬שהמשותף לרובם היה שהם היו‬
‫בני "הדור השני" ‪ -‬ביטוי שנשמע אז בפעם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫הביקור בפולין נעשה ללא כל הכנה מיוחדת‪,‬‬
‫להוציא הכנה של משרד החוץ‪ .‬בני הנוער‬
‫באו לייצג את ישראל יותר מאשר ללמוד על‬
‫פולין ויהודיה לפני המלחמה ובמהלכה‪ .‬אולם‬
‫הם חזרו נסערים ועמוסי רגשות‪ ,‬ושיתפו בכך‬
‫בני קיבוצים אחרים‪ .‬כך נזרע הרעיון בליבם‬
‫של תלמידי כיתה י"א מקיבוץ בארי‪ ,‬שביקשו‬
‫להתארגן ולצאת למסע לימודי בפולין‪ .‬איש‬
‫לא עשה מסע כזה לפניהם‪ .‬המחנכים פנו אליי‪,‬‬
‫כראש המרכז להוראת השואה במכללת סמינר‬
‫הקיבוצים בתל אביב‪ ,‬וביקשו ממני לקחת על‬
‫עצמי את ההכנה‪.‬‬
‫כמי שלא הייתה בפולין קודם לכן‪ ,‬אך‬
‫כמומחית ללימודי השואה‪ ,‬שמחתי כאשר‬
‫פנו אליי בני הנוער וביקשו ממני להכין אותם‬
‫וגם ללוות אותם במסע הבלתי שגרתי הזה‪.‬‬
‫תכנית ההכנה שלנו נבנתה מבלי שהכרנו את‬
‫פולין‪ ,‬הבנו שצריך לעשות עבודה רצינית טרם‬
‫היציאה‪ .‬כך נולדה תכנית ההכנה למסעות‬
‫לפולין האמורה לשמש עד היום כמסגרת‬
‫המחייבת כל קבוצת תלמידים היוצאת לפולין‪:‬‬
‫ששה חודשים של הכנה‪ ,‬שבסופה יוצאים‬
‫למסע בן ‪ 7-8‬ימים‪.‬‬
‫המסע יצא לדרך באפריל ‪ 1986‬לפני ‪ 28‬שנים‪.‬‬
‫זו לא הייתה משלחת ייצוגית‪ ,‬זו הייתה כיתה‬
‫שלמה‪ ,‬ששמעה על האפשרות הזאת והתלמידים‬
‫ומוריהם ביקשו להתנסות בחוויה‪ .‬הם עבדו‬
‫ואספו שקל לשקל כדי שהמסע לא יהיה כעול‬
‫על הקיבוץ שהיה אז במצוקה כלכלית‪ .‬פולין‬
‫הייתה עדיין מדינה בגוש המזרחי‪ ,‬ובתיאום עם‬
‫התנועה הקיבוצית המאוחדת הגענו כאורחי‬
‫"אגודת קורצ'ק" הפולנית‪ .‬התגוררנו במוסדות‬
‫החינוך הפנימיתיים של האגודה בתנאים לא‬
‫פשוטים והתנהלנו בצניעות גדולה‪ .‬לא היו לנו‬
‫חולצות משלחת וגם לא סווטשירט ייצוגי‪.‬‬
‫אנחנו לא היינו החשובים ‪ -‬הם היו החשובים‪.‬‬
‫הם שהיו ואינם‪.‬‬
‫הייתה במסע הזה חוויה ראשונית משותפת‬
‫לתלמידים ולמלווים‪ ,‬וכמובן לי‪ ,‬שהייתי‬
‫מימין‪ :‬רוז'קה קורצ'ק (‪ ,)2‬גדעון האוזנר (‪ ,)4‬שרה שנר‪-‬‬
‫נמשית (‪ )5‬ופרדקה מזיא (‪ .)6‬ביקור המשלחת הרשמית‬
‫בבירקנאו‪1963 ,‬‬
‫"מומחית" לאירועי השואה‪ ,‬אך לא העליתי‬
‫בדמיוני כיצד נראה ההיעדר ‪ -‬החלל הריק‬
‫שהותירו שלושה מיליון יהודים‪ .‬חסרונם זעק‬
‫מכל פינה ומכל רחוב בוורשה או קראקוב‪,‬‬
‫שהמו בעבר מקולותיהם של ילדים וילדות‪,‬‬
‫אימהות ואבות‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬ציונים‬
‫ובונדיסטים‪ .‬כך חשנו גם בביקור בעיירות‬
‫ובבתי עלמין שכוחי‪-‬אל‪.‬‬
‫"בואו נעצור לרגע‪ ,‬בואו נבחן‬
‫את המסעות לפולין מחדש‪,‬‬
‫ננסה לבחון את יעדיהם‪ ,‬האם‬
‫העשייה החינוכית נכונה בעת‬
‫הזאת‪ .‬כפי שזה נראה עכשיו –‬
‫לי לא נותר אלא לחזור ולהיזכר‬
‫באותו מסע שהייתי שותפה לו‬
‫לפני שנות דור"‬
‫באתרי מחנות המוות בהם ביקרנו התעצם‬
‫הכאב לנוכח התדהמה האוחזת בך כשאתה‬
‫ניצב מול תנורי המשרפות במאידנק‪ ,‬או‬
‫באושוויץ‪ ,1‬כשאתה קולט שמערכת אנושית‬
‫שלמה התגייסה כדי לייצר את תעשיית המוות‬
‫הזאת שלא הייתה כמותה בעבר‪ .‬כמו היום‪,‬‬
‫כך גם אז‪ ,‬לפני ‪ 28‬שנים‪ ,‬ערכנו טקס זיכרון‪,‬‬
‫בכינו ושרנו את "התקווה"‪ ,‬אבל בהרכנת ראש‪,‬‬
‫המשך בעמוד ‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫המסע לפולין‬
‫המשך מעמוד ‪23‬‬
‫בתחושת התייחדות עם הקורבנות ולא עם‬
‫עצמנו‪ .‬לא התרסנו עם הדגל ולא חיפשנו את‬
‫"הפולנים האשמים"‪ .‬חיפשנו נחמה‪.‬‬
‫אחד משיאי המסע הזה היה ליל הסדר‬
‫שערכנו בבית הילדים ע"ש יאנוש קורצ'ק‬
‫בוארשה‪ .‬את כל המצרכים הבאנו מהארץ‪.‬‬
‫בנות המשלחת בישלו מרק‪ ,‬ויחד עם אחת‬
‫מניצולות השואה בוארשה שעבדה עם קורצ'ק‬
‫הם הכינו כופתאות והחביאו בתוכן הפתעות‬
‫לילדים‪ ,‬כמו שקורצ'ק היה עושה‪ .‬את ארוחת‬
‫ליל הסדר הזו לא נשכח כל חיינו‪ .‬הגיעו כל‬
‫מיני אנשים מבוגרים‪ ,‬יהודים בודדים שממש‬
‫אספנו אותם ליד בית הכנסת נוז'יק‪ .‬שירה‬
‫כזאת לא נשמעה בוארשה שנים רבות‪ .‬אולי‬
‫זה היה הסדר הראשון הציבורי אחרי השחרור‬
‫בבית הילדים של קורצ'ק‪.‬‬
‫חזרנו מהמסע‪ ,‬נרגשים‪ ,‬אבלים ועצובים‪ ,‬עם‬
‫כל כך הרבה שאלות; היה נראה שצריך לעבור‬
‫עוד זמן רב עד שנוכל לעכל את החוויה‪ ,‬לנסח‬
‫את השאלות ולהמשיך ולנסות למצוא את‬
‫התשובות בלמידה‪ ,‬לא רק לגבי היותנו בני העם‬
‫היהודי‪ ,‬הקורבנות‪ ,‬אלא היותנו בני אדם ‪ -‬בני‬
‫אותו מין אנושי שביצעו את הזוועה שאת‬
‫אותותיה פגשנו בפולין‪.‬‬
‫כשאני חושבת על המסעות של היום‪ ,‬על‬
‫ההמוניות‪ ,‬על הפיכת המסע לאמצעי להשגת‬
‫מטרות אחרות ולא מטרה כשלעצמה‪ ,‬על‬
‫ההיבטים המסחריים‪-‬כלכליים שלו‪ ,‬על‬
‫הלאומנות המבצבצת במסעות רבים‪ ,‬על‬
‫ההתנשאות הישראלית והעיסוק בעצמנו‬
‫במקום בהם‪ ,‬שם‪ ,‬אז‪ ...‬אני מנסה לחזור‬
‫ולהציע‪ :‬בואו נעצור לרגע‪ ,‬בואו נבחן את‬
‫המסעות לפולין מחדש‪ ,‬ננסה לבחון את‬
‫יעדיהם‪ ,‬האם העשייה החינוכית נכונה בעת‬
‫הזאת‪ .‬כפי שזה נראה עכשיו – לי לא נותר אלא‬
‫לחזור ולהיזכר באותו מסע שהייתי שותפה לו‬
‫לפני שנות דור‪.‬‬
‫* הכותבת היא חוקרת השואה והשפעתה על‬
‫לימודי השואה ועיצוב הזיכרון‪ .‬עמיתת מחקר‬
‫במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב‪ ,‬הייתה‬
‫הראשונה שהכינה וליוותה כיתת תלמידי‬
‫תיכון מקבוץ בארי למסע בפולין בשנת ‪.1986‬‬
‫‪24‬‬
‫חובה מוסרית לבקר‪ .‬הר האפר‪ ,‬אושוויץ‬
‫כן לנסוע לפולין‬
‫| רון כתרי*|‬
‫בביה"ס הריאלי העברי בחיפה‪ ,‬אותו ניהלתי (שיתעצם אחרי השיבה מן המסע)‪ ,‬שבבסיסו‬
‫במשך ‪ 17‬שנים עד לאחרונה‪ ,‬נהוג לשגר מדי העצמת מרכיבים כסובלנות‪ ,‬שלילת אפליה‬
‫שנה‪ ,‬זה שנים‪ ,‬משלחת של תלמידי י"א לפולין‪ ,‬וגזענות ועיסוק מעשי בהטמעת ערך "ואהבת‬
‫בעקבות העולם היהודי שנחרב ובניסיון ללמוד לרעך כמוך"‪ .‬לאחר פירוק המזוודות והשיבה‬
‫מעט אודות אימי השואה‪ .‬מדי פעם עולה למעגל הלימודים הסדור‪ ,‬שומה עלינו לוודא‬
‫קריאה בציבור הישראלי (ובבית ספרנו בתוך שמוקדשים זמן ומאמץ חינוכי כדי לשים‬
‫כך) לחדול מן הניעה לפולין‪ ,‬מנימוקים שונים המשתמע והלקחים על השולחן‪.‬‬
‫שלא אפרטם כאן‪ ,‬ולפתח‪ ,‬כאן בארץ‪ ,‬חלופות‬
‫השלישי‪ :‬מן הניסיון למדנו כי אפשר לבנות‬
‫חינוכיות‪ ,‬שישיגו לכאורה מטרות דומות‪.‬‬
‫את מרכיבי המסע באופן מאוזן ומשלים זה‬
‫מניסיוני רב השנים עם המתכונת הנוכחית לזה‪ .‬טעות היא בעיניי‪ ,‬ולא מעטים שוגים בכך‪,‬‬
‫והכרת רבים מטיעוני ה"בעד" ו"נגד"‪ ,‬אני סבור לבנות את המסע רק‪ ,‬או בעיקר‪ ,‬על מעמדים‬
‫כי אין תחליף אמיתי למפגש הבלתי אמצעי עם טקסיים וריגושים מוחצנים‪ ,‬המתעוררים‬
‫המצג בפולין וכי נכון להוסיף ולשגר משלחות במידה ידועה מן המפגש הבלתי אמצעי עם‬
‫תלמידים לפולין גם בעתיד‪ ,‬אך לעשות זאת אתרי מפעל המוות ושרידיו‪ .‬תוכנית מאוזנת‪,‬‬
‫בכפוף לכמה כללים חשובים‪:‬‬
‫תשזור בימות המסע גם "נגיעות" באתרי חיים‬
‫הראשון‪ :‬הכנה מעמיקה וראויה לקראת יהודיים בפולין‪ ,‬הן בשרידי העבר והן בביטוי‬
‫המסע‪ ,‬חשובה בעיני אף יותר מן הנסיעה המתחדש לקיום יהודי‪ .‬חיוני גם להקדיש זמן‬
‫עצמה‪ .‬עיון בהוויית העולם היהודי באירופה במהלך המסע לשיח‪ ,‬להפגת מתחים ורגשות‪,‬‬
‫טרם עליית הנאצים והכרת אורח חיי הקהילות לשאילת שאלות‪...‬‬
‫היהודיות באירופה (לגווניהן ולמאפייני‬
‫חשיבות רבה אני מייחס להקפדה על‬
‫תרבותן)‪ ,‬חייב לשמש כר בסיסי להכנת ליבם מהלכי תיעוד של המשתתפים את קורותיהם‪,‬‬
‫של בני הנוער‪ ,‬כמו גם תודעתם‪ ,‬לקראת המסע‪ .‬בסיס מסייע לעיסוק בעתיד במה שנלמד‬
‫על רקע זה‪ ,‬נכון להרחיב את מערכי הלימוד ונחווה במסע‪ .‬לא רק תמונות קבוצתיות‬
‫העוסקים בשתי מלחמות העולם באירופה עטויות דגלים ליד שרידי קרמטוריום או‬
‫ובתקופה המורכבת ביניהן‪ ,‬שהיוותה ערש דרגשים בבירקנאו‪ ,‬חלקן במתכונת "‪,"SELFY‬‬
‫לידה לתנועות הפאשיסטיות והנאצית‪ .‬על כמנהג סמארטפונינו‪ ,‬אלא רישום מילולי‬
‫שתי רגליים אלו‪ ,‬ניתן ללמד את המכניזם של מתעד של אירועים‪ ,‬חוויות‪ ,‬שאלות‪ ,‬לבטים‬
‫הדרת היהודים‪ ,‬פריחת האנטישמיות וכינונם וספקות‪ ,‬הנקרים למכביר בדרכי התלמידים‬
‫של מנגנוני הביצוע להשמדת העם היהודי‪.‬‬
‫במסעם‪ .‬למיטב שיפוטי‪ ,‬יישומם של כללים‬
‫השני‪ :‬הבנה‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬של אלה והקפדה עליהם‪ ,‬תעניק עומק ואיכות‬
‫המבוגרים – מעצבי המסע‪ ,‬מלוויו ומדריכיו חינוכית למסע התלמידים לפולין ותצדיק את‬
‫– כי המסע עצמו אינו אלא כלי חינוכי רב ההשקעה הניכרת‪ ,‬בזמן ובממון‪ ,‬בהכנת המסע‬
‫משמעות וערך‪ ,‬אך טעון ומורכב יש להדגיש‪ .‬ובמימושו‪.‬‬
‫הוא אינו עומד בפני עצמו‪ ,‬אלא מהווה חוליה‬
‫חשובה בין שלב ההכנה לקראתו למה שיבוא‬
‫*הכותב שימש עד לאחרונה כמנהל בית‬
‫אחריו‪ .‬עפ"י הבנתי‪ ,‬נועדו מרכיבי המסע הספר הריאלי בחיפה‪ .‬בתפקידו האחרון בצבא‬
‫להכשיר לבבות לתהליך חינוכי מתמשך היה דובר צה"ל‬
‫המסע לפולין‬
‫מסע אל מחוזות התקומה‬
‫המכון להוראת השואה‪" ,‬בית העדות"‪ ,‬מציע דגם של מסע חוויתי‪-‬לימודי בן ארבעה ימים בישראל‪.‬‬
‫דגם זה‪ ,‬שניתן לראות בו גם אלטרנטיבה למסע לפולין בשל העלויות הגבוהות‪ ,‬מטפל בתכני השואה‬
‫והתקומה באמצעות מסע בן ארבעה ימים בישראל‪ ,‬המוצע לתלמידי כיתות י"א וי"ב‬
‫| ניצה דוידוביץ‪ ,‬דן סואן ולילי הבר |‬
‫במסגרת המסע‪ ,‬מעמיקים התלמידים בנושא‬
‫השואה והתקומה באופן פעיל‪ ,‬על ידי קיום סדנאות‪,‬‬
‫צפייה מונחית בסרטים‪ ,‬פגישות עם ניצולים‪,‬‬
‫סיורים באתרים ויישובים שונים ברחבי הארץ וכן‬
‫ביקורים באנדרטאות ובמוזיאונים‪ .‬התכנית של‬
‫בית העדות‪ ,‬המכונה "משואה לתקומה"‪ ,‬מתקיימת‬
‫בסיועה של "ועידת התביעות"‪ ,‬המסבסדת ‪50%‬‬
‫מעלות המסע לכל תלמיד‪.‬‬
‫מאז החלה התכנית לפעול בשנת ‪ ,2006‬יצאו‬
‫למעלה מ‪ 2,400-‬בני נוער ולמעלה מ‪ 75-‬בתי‬
‫ספר ברחבי הארץ (אך זהו בכל זאת מספר קטן‬
‫ביותר בהשוואה למסות הגדולות של תלמידים‬
‫היוצאים לפולין מדי שנה)‪ .‬מטרות התכנית‬
‫כוללות בין היתר‪ :‬העמקת הידע של התלמידים‪,‬‬
‫יצירת אמפתיה לעולם היהודי שחרב‪ ,‬הגברת‬
‫הזהות היהודית‪-‬ישראלית והענקת מענה חברתי‬
‫לאלה שאינם יוצאים לפולין‪ .‬מבחינת התוכן‪,‬‬
‫כולל המסע מספר נושאים מרכזיים המהווים‬
‫את הציר הלימודי‪ :‬החיים היהודיים באירופה‬
‫ובצפון‪-‬אפריקה לפני מלחמת העולם השנייה;‬
‫שואת יהודי אירופה; תקומה ‪ -‬שארית הפליטה‬
‫בארץ ישראל (תחום הייחודי למסע בישראל);‬
‫יהודים בכלל והיישוב היהודי בארץ ישראל‬
‫בצבאות הברית במלחמת העולם; זיכרון השואה‬
‫והנצחתה במדינת ישראל‪.‬‬
‫תכנית המסע כולה נשענת על אתרים הקיימים‬
‫בישראל‪ ,‬מתוך כוונה להעמיד תכנית ייחודית‬
‫שאינה מתנגשת עם טיולי בתי הספר האחרים‬
‫או עם קיומם של סמינרים רעיוניים בנושא‬
‫השואה‪ .‬אתרים אלה כוללים מוסדות ומכונים‬
‫להנצחת השואה ולהוראתה‪ ,‬אתרים במרחב‬
‫הפתוח ומסלולי הליכה רגליים‪.‬‬
‫מוסדות ומכונים להנצחת השואה ולהוראתה ‪-‬‬
‫כל אחד מהמוסדות והמכונים המטפלים בתחום‬
‫השואה בישראל מגדיר לעצמו תחום התמחות‪,‬‬
‫הן בהיבטי הנצחה ומחקר והן בהיבט החינוכי‪.‬‬
‫ההדרכה במכונים מתבצעת בידי הסגל החינוכי‬
‫המקומי‪ ,‬כשמדריכי המסע אחראים ליצירת‬
‫הקישור הרציף של התכנית המופעלת באתר‬
‫לתכנית המסע‪ .‬כל אחד מהמכונים ערוך ומתאים‬
‫לקליטת קהל תלמידים לסמינרים נושאיים‬
‫בתחום השואה‪ ,‬ללא קשר למסע "משואה‬
‫לתקומה"‪.‬‬
‫אתרים במרחב הפתוח ‪ -‬בישראל אתרים רבים‬
‫במרחב הפתוח‪ ,‬שהם רלוונטיים להדרכה בנושא‬
‫השואה והתקומה‪ .‬ההדרכה באתרים אלה הינה‬
‫באחריות מדריכי המסע‪.‬‬
‫מסלולי הליכה ‪ -‬במסע ניתן לשלב מסלולי‬
‫הליכה קצרים‪ .‬חלק מהסיורים הם בעלי‬
‫משמעות תוכנית‪ ,‬כגון ההליכה בעקבות לוחמים‬
‫משארית הפליטה בשדות הקרב של מלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬שנועדה להמחיש את עוצמת‬
‫מעשיהם‪ .‬חלק מהסיורים הם בעלי משמעות‬
‫ערכית כללית‪ ,‬של היכרות עם נופי הארץ‬
‫המבטאים את מעשה התקומה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההליכה‬
‫הרגלית היא הזדמנות לפורקן אישי וקבוצתי‪,‬‬
‫במטרה למתן את העומס הרגשי המוטל על‬
‫התלמידים‪ .‬ניתן לצרף איש עדות‪ ,‬שעדותו‬
‫רלוונטית למסלול ההליכה‪.‬‬
‫"מטרות המסע הישראלי זהות‬
‫למטרות ששרטט משרד החינוך‬
‫בנוגע למסעות לפולין‪ :‬חיזוק‬
‫הזהות הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬היכרות‬
‫עם העבר של הקהילה היהודית‬
‫שחרבה והקשר שלו להווה ‪-‬‬
‫לקיומה של מדינת ישראל"‬
‫אפשר גם אחרת‬
‫תכנית המסע האלטרנטיבית המוצעת על ידי‬
‫"בית העדות"‪ ,‬מציגה מתודה חווייתית נוספת‪,‬‬
‫מעמיקה ומקיפה‪ ,‬החושפת את התלמיד לא‬
‫רק אל מה שהיה ואיננו אלא למה שישנו והננו‪.‬‬
‫מטרות המסע הישראלי זהות למטרות ששרטט‬
‫משרד החינוך בנוגע למסעות לפולין‪ :‬חיזוק‬
‫הזהות הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬היכרות עם העבר‬
‫של הקהילה היהודית שחרבה והקשר שלו‬
‫להווה ‪ -‬לקיומה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫אלטרנטיבה למסעות‪ .‬מוזיאון בית עדות בניר גלים‬
‫לפנינו אפוא שתי מתודות זהות במטרותיהן‬
‫ובגישה החינוכית עליה נשענות ‪ -‬הלמידה‬
‫החווייתית ‪ -‬כאשר ההבדל המרכזי ביניהן‬
‫מצוי באתר ההתרחשות‪ :‬האחת לוקחת את‬
‫הצעירים אל מחוזות השואה‪ ,‬והאחרת ‪ -‬אל‬
‫מחוזות התקומה‪ .‬לאור הזהות התכליתית של‬
‫המסעות ובשל ההבדלים המשמעותיים במידת‬
‫המשאבים הנדרשת מהם‪ ,‬נשאלה השאלה‪ ,‬האם‬
‫ובאיזו מידה ישנם הבדלים בהשפעות של כל‬
‫אחת מן התכניות על התלמידים‪.‬‬
‫ממצאי מחקרה של רפאלי (‪ ,)2009‬שנערך‬
‫במטרה לספק הערכה לבית העדות לגבי‬
‫יעילות המסע בישראל‪ ,‬העלו כי רוב רובם של‬
‫התלמידים (כ‪ )93%-‬הסכימו שהמסע בארץ‬
‫תרם להם דבר מה‪ .‬לפי תפיסת רוב התלמידים‬
‫ מטרות המסע מתקיימות‪ .‬אחוז גבוה (כ‪)70%-‬‬‫מהתלמידים הסכימו במידה רבה עד רבה מאד‬
‫עם מטרות תכנית המסע (גיבוש חברתי‪ ,‬העמקת‬
‫הידע בנושא השואה והגברת הזהות היהודית‬
‫והישראלית)‪ .‬כמו כן‪ ,‬התלמידים הזכירו באופן‬
‫ספונטני מגוון של דברים שבהם הם נתרמו או‬
‫למדו במהלך המסע‪ ,‬חלקם חופפים למטרות‬
‫המוצהרות של תכנית המסע‪ :‬תרומת המסע‬
‫לידע אודות השואה והתקומה‪ ,‬העמקת ההבנה‬
‫והמודעות לשואה ולתקומה והתחזקות הגאווה‬
‫הלאומית ואהבת הארץ‪ .‬דיווח התלמידים על‬
‫התחזקות הזהות היהודית והדתית היה גבוה‬
‫יותר במגזר הדתי והמסורתי מאשר במגזר‬
‫החילוני‪ ,‬כמו גם מידת נכונותם של התלמידים‬
‫להקשיב ולהתרכז בחוויות המסע‪( .‬מתוך הספר‬
‫"זכרון השואה ‪ -‬סוגיות ואתגרים")‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫המסע לפולין‬
‫בית הכנסת אבן דנאן‪ .‬אפשר לנסוע גם לכאן‬
‫קריאה למסע אחר‬
‫| ד"ר חיים גרוסמן* |‬
‫בתמצית הדברים עומדת קריאה לביטול הפרויקט הממלכתי של המסע לפולין‪ ,‬לטובת פרויקטים‬
‫חינוכיים חלופיים של מסע אחר‪ ,‬אל יעדים ערכיים אחרים בארץ ומחוצה לה‬
‫חווית העצמאות ותהליך הבניה הלאומי‬
‫והביטחוני בשנותיה הראשונות של המדינה‪,‬‬
‫עמעמו את זיכרון מוראות השואה היהודית‪,‬‬
‫אך הבליטו את משמעותה באמצעות "שלילת‬
‫הגולה" ולקחה הציוני‪ ,‬בדמות הצורך והמשמעות‬
‫הקיומית של מדינת ישראל הריבונית הממשיכה‬
‫לחיות בצל איום‪ .‬מעצבי המדיניות הממסדית‬
‫ביקשו להנציח את ההיבט הלאומי‪-‬ציוני של‬
‫זיכרון השואה גם בהדגשת ה"כאן" בירושלים‬
‫בניגוד ל"שם" באירופה‪ .‬זיכרון אירועי השואה‬
‫ולקחיה הפך ל"יום הזיכרון לשואה ולגבורה"‬
‫ב‪ ,1959-‬תוך ניסיון להבנות מסגרת בה התקיימו‬
‫שני מרכיבים מובחנים ומובדלים‪ :‬שואה וגבורה‪.‬‬
‫בשיח הציבורי בארץ הודגש ההבדל בין גלות‬
‫שהלכה אל מותה "כצאן לטבח"‪ ,‬לבין דור‬
‫ישראלי שלחם לריבונותו ומימשה בגבורתו‪.‬‬
‫בשל אי הנוחות הרבה ממבוכת הוויית "כצאן‬
‫לטבח"‪ ,‬בשל הקושי להתמודד ולקלוט את‬
‫עוצמת הממדים הטראגיים של השואה ובשל‬
‫החשש מזעזוע נפשי בקרב דור צעיר לנוכח‬
‫סיפור האימה‪ ,‬הוצגה השואה בשנות החמישים‬
‫בעיקר מאספקט של גבורה יהודית לוחמת‪.‬‬
‫החשש משואה נוספת מול אויב ערבי‪ ,‬המבקש‬
‫לבטל את קיומנו הפיזי במרחב זה ו"לזרוק את‬
‫כל היהודים לים"‪ ,‬המשיך לקיים מימד של‬
‫זיכרון השואה ואירועיה‪ .‬בן גוריון לא החמיץ‬
‫שום הזדמנות תקשורתית‪ ‬פומבית להציג את‬
‫הקשר הנמשך בין נאצים בכירים למנהיגות‬
‫הערבית ‪ -‬שיח רצוף ביטויים שואתיים‪ ,‬שחיזק‬
‫‪26‬‬
‫מציאות הווה מאיימת של "האומה והמוות"‪,‬‬
‫כהגדרת ההיסטוריונית פרופ' עדית זרטל‪.‬‬
‫המסע לפולין הוא "מצעד החיים" של‬
‫משתתפיו המשמשים מטפורה לעם היהודי כולו‬
‫המבקש להוכיח את ניצחון חיותו חרף מחריביו‪.‬‬
‫כך הולכת ומתמסדת מסורת של אירועי המונים‪,‬‬
‫יהודים וישראלים‪ ,‬תלמידים ואנשי צבא‪ ,‬ברגל‬
‫וברכב‪ ,‬המבקשים להמחיש משמעות זו באקט‬
‫מסמל‪ ,‬המקבץ את משתתפיו אל גיא ההריגה‬
‫ומבקש להוכיח‪" :‬אנחנו כאן"‪ .‬‬
‫"השיבה לשורשים היהודיים אינה‬
‫מתקיימת באמת‪ ,‬כי לא אליהם‬
‫חוזרים אלא לשורשים מתים‪:‬‬
‫קברים הנטועים בערימות אבק‬
‫אדם‪ ,‬שנחנק ונשרף רק בשל‬
‫יהדותו‪ .‬אינך רואה יהודי ‪ -‬אלא‬
‫מצד סופו המר‪ .‬אינך מכיר גולה‬
‫ותפארתה‪ ,‬אינך מכיר יהודי‬
‫בתרבותו הפורחת‪ ,‬אלא רק‬
‫בקיצו הטראגי"‬
‫המסע מבקש לייצר בקרב משתתפיו חוויית‬
‫לאומיות ישראלית גאה‪ ,‬שבניגוד לעבר כורכת‬
‫גולה יהודית כהמשך של הוויה ציונית בארץ‬
‫ולא כניגוד לה‪ .‬חיזוק הזהות הישראלית‪ ,‬ששיאו‬
‫המומחש מתקיים בשירת "התקווה" בפתחן‬
‫של משרפות ותאי הגז‪ ,‬המסמלת גאווה רבתי‬
‫בפיתרון ציוני לאומי של התקיימות ריבונית‬
‫בארץ‪ .‬מראה התופת מייצר את הלקח‪ :‬כאן‪ ,‬על‬
‫פתחו של גיא ההריגה‪ ,‬מבשילה המשמעות של‬
‫גורלו של עם חלש ומפוזר ומתחזקת‪ ,‬לחילופין‪,‬‬
‫תודעת הצורך החד‪-‬משמעי במדינה עצמאית‪,‬‬
‫חזקה‪ ,‬שבניה שוב אינם למשיסה‪.‬‬
‫לתפיסת והבנת הכותב לא מתקיימים יעדים‬
‫חינוכיים אלה‪ ,‬אלא במעט‪ ,‬ו"פרויקט מסע" של‬
‫חבירה לשורשי עבר יהודי‪ ,‬כחלק מן החזרה‬
‫ל"שם"‪ ,‬מתמצת במראה לקח מוגבל וחד מימדי‪:‬‬
‫לאומיות ישראלית של כוח במציאות נמשכת‬
‫של עולם עוין‪ .‬ביטול שלילת הגולה בהוויית‬
‫הישראליות היא תופעה ראויה‪ ,‬שכן התהליך הציוני‬
‫נבנה מלאכותית‪ ,‬ולראייה נראטיב על שהתפורר‪.‬‬
‫ואולם‪ ‬החיבור אל הוויית עולם יהודי גדוש חיים‪,‬‬
‫תרבות ומסורת דורות נעשה דרך עולם מת‪...‬‬
‫השיבה לשורשים היהודיים אינה מתקיימת‬
‫באמת‪ ,‬כי לא אליהם חוזרים אלא לשורשים‬
‫מתים‪ :‬קברים הנטועים בערימות אבק אדם‪,‬‬
‫שנחנק ונשרף רק בשל יהדותו‪ .‬אינך רואה‬
‫יהודי ‪ -‬אלא מצד סופו המר‪ .‬אינך מכיר גולה‬
‫ותפארתה‪ ,‬אינך מכיר יהודי בתרבותו הפורחת‪,‬‬
‫אלא רק בקיצו הטראגי‪ .‬כך מתקיים לצערי מסע‬
‫אל שורשים‪ ,‬כריטואל של לאומיות המתנהל‬
‫בצל המשרפה‪ .‬פטריוטיזם שתשתיתו האידיאית‬
‫חורבן ואפר‪.‬‬
‫הלקח אינו מחזק את אהבת הארץ אלא‬
‫רק את המשוואה "חלש ‪ -‬שואה"‪" ,‬חזק ‪-‬‬
‫ביטחון"‪ ‬בגבולות מחשבה של "לא עוד"‪ ,‬שאינו‬
‫המסע לפולין‬
‫נפרט לפרוגראמה של איך כן אלא רק של‬
‫התחברות למשוואה של "העולם כולו נגדנו"‪,‬‬
‫בערבוביה של עבר והווה‪ .‬בעצם‪ ,‬חידוד שאלת‬
‫הקיום כשלעצמו ולא התמודדות עם איך‬
‫מתנהל הקיום‪ .‬ישראל עדיין נדרשת לקיום‬
‫כוח רב נוכח חורשי רעתה‪ ,‬אבל צילה של‬
‫המשרפה מקבע תבנית עולם שכולו חורש רעה‬
‫ולא מאפשר הסתכלות אל הווה ועתיד‪ ,‬אלא‬
‫מכיוון פרשני זה‪ ‬המחזק את אותו לקח מוגבל‬
‫שהתקיים בדור קודם ‪ -‬חייבים להיות חזקים‪.‬‬
‫מחוז זיכרון‪ ‬המקיים עולם מוגבל ולא הזמנה‬
‫לדיאלוג מעמדה של הבנת הצורך בעולם טוב‬
‫יותר וישראל טובה יותר‪ .‬מסר שטחי הבולם כל‬
‫אפשרות בקיום דיאלוג של התמקחות‪ ‬על טיבה‬
‫של חברה וארץ‪ ,‬כאן ועכשיו‪.‬‬
‫"מסע שורשים של תלמידים‬
‫ישראלים במרוקו יפגישם עם‬
‫מקומות ואתרים המהווים מחוז‬
‫של זיכרון להוויית חיים של‬
‫אחדות יהודית‪ ,‬מסורת‪ ,‬אמונה‪,‬‬
‫תרבות חומרית יהודית עשירה‪,‬‬
‫התפתחות חברתית כלכלית‬
‫בדורות אחרונים ותשתית של‬
‫יחסי שכנות טובים עם עולם‬
‫מוסלמי במרביתם של הזמנים"‬
‫דור ראשון‪ ,‬ובוודאי שני ושלישי‪ ,‬של גאולה שוב‬
‫אינו צריך להראות ולהוכיח ניצחון מטאפורי‪ ,‬אלא‬
‫לדבוק במשימות הווה‪ :‬להראות כ"אור לגויים"‬
‫כיצד ניתן לקרב הבנה‪ ,‬שותפות וחיים טובים תחת‬
‫שיח הגפן ועץ התאנה‪ .‬ניתן להרהר ולערער על‬
‫מסע יקר המבליט ומחדד שוב מציאות כלכלית‬
‫גדושת פערים כלכליים המקיימת חברה ישראלית‪.‬‬
‫אם "נגזר" עלינו להוציא כסף רב‪ ,‬הרי שראוי‬
‫לתמוה מדוע לא להתחבר למקור חיים הנמשך‬
‫בישראל? השקעה מושכלת יותר יכולה להתקיים‬
‫בביקור בדרום ספרד ומרוקו‪ .‬הזדמנות שתחבר את‬
‫כולנו למקור חיים נמשך בישראל‪ .‬ואולי עוד יותר‪,‬‬
‫ראוי לו לצעיר הישראלי לתייר בארצו‪ ,‬ולפגוש עבר‬
‫והווה המשתלבים יחד למציאות ישראלית ראויה‬
‫של חיים‪ ,‬עשייה ויצירה‪ .‬‬
‫קריאה ל"מסע אחר"‬
‫אבקש להציע כחלופה ראויה‪ ‬למסע לפולין‬
‫מסע שורשים למרוקו ‪ -‬למלאח של תטוואן‪ ,‬הריף‬
‫וחוף הים התיכון‪ ,‬מכנס פאס‪ ,‬רבאט‪ ,‬קזבלנקה של‬
‫המלאח ובית הקברות היהודי העתיק‪ ,‬ואל מרקש ‪-‬‬
‫בה ישבו יהודים למן היווסדה ‪ -‬היהודית מוסלמית‪.‬‬
‫מרוקו אינה בסיס שורשיהם של התלמידים‬
‫האשכנזים‪ ,‬אך סיטואציה זו מתקיימת במהופך‬
‫במסע התלמידים לפולין‪ ,‬ללמדך שהיעד ראוי‬
‫להיתפס בפי כל כמסע שורשים יהודי‪ .‬תפארת‬
‫תרבות יהודית שוב אינה מתקיימת במרוקו לנוכח‬
‫עליית בני התפוצה ארצה ‪ -‬אקט של סיום פיזי‬
‫שבסיסו האידיאי הוא תקוות קיבוץ גלויות בארץ‪,‬‬
‫ולא ‪ -‬הכחדה ברוטאלית של עם ותפארת תרבותו‪,‬‬
‫כפי שנתקיימה באירופה‪ .‬מסע שורשים של‬
‫תלמידים ישראלים במרוקו יפגישם עם מקומות‬
‫ואתרים המהווים מחוז של זיכרון להוויית חיים‬
‫של אחדות יהודית‪ ,‬מסורת‪ ,‬אמונה‪ ,‬תרבות חומרית‬
‫יהודית עשירה‪ ,‬התפתחות חברתית כלכלית‬
‫בדורות אחרונים ותשתית של יחסי שכנות טובים‬
‫עם עולם מוסלמי במרביתם של הזמנים‪.‬‬
‫מסע שכזה יהיה שיאו הראוי של דיאלוג אמיתי‪,‬‬
‫ממקום של רב תרבותיות ישראלית אמיתית‬
‫הנקשרת לשורשיה היהודיים‪ .‬דיאלוג רב‬
‫משמעות בהוויה מפולגת החותרת לישראליות‬
‫שוויונית של כבוד והערכה בין קבוצות‪ ,‬גלויות‬
‫ותרבויות שונות בארץ‪ .‬זאת ועוד‪ :‬מהלך שכזה‬
‫יבסס מסגרת פוליטית בה יהוו הצעירים גשר‬
‫אפשרי לעולם מזרח תיכוני של עתיד ושותפות‬
‫זה לצד זה‪ .‬לא קולוניאליזם לאומי‪ ,‬אלא חבירה‬
‫אל המשותף והמאחד במזרח תיכון חדש‪ .‬הלקח‬
‫מדיאלוג זה ידמה ללקחי ה"מסע האחר"‪ :‬צורך‬
‫לנו במדינה ריבונית מבוססת‪ ,‬חזקה ויושבת‬
‫לבטח‪ ,‬ואולם שלא בדומה למסע לפולין יתחזק‬
‫הלקח מנקודה אפשרית של אופטימיות השבה‬
‫ומחדשת שיח תרבותי בין שווים ושונים‪ .‬‬
‫טובה עוד יותר תהיה מציאות בה נתמקד ביעד‬
‫גיאוגרפי‪-‬חינוכי של קונצנזוס ציבורי כאן בארץ‪.‬‬
‫העלות הזולה ביחס לחו"ל‪ ,‬הנגישות הנוחה‪,‬‬
‫יאפשרו שילוב אמיתי של כולם בהוויית דגם‬
‫ישראלי ראוי להמחשה ‪ -‬בסיס ראוי למבנה‬
‫עתידי של המשך ואופטימיות בישראליות‬
‫נחפצת‪ .‬פעם הלכנו לקברות המכבים‪ ,‬לרחבת‬
‫ה"אריה השואג"‪ ,‬או להתרגש מעל קברו של רועי‬
‫רוטברג בנחל עוז‪ .‬והרי גם היום נדרשת מורשת‬
‫הגבורה שהיא גם עקשנות של התיישבות‬
‫ומאבק לעצמאות‪ .‬אך העצמאות כבר הושגה‪,‬‬
‫והלקח של החלוץ המתיישב שוב אינו כה‬
‫רלוונטי‪ ,‬ואולי ראוי לנו יעד מעט אחר‪.‬‬
‫הבה ונבחר יעד אחר‪ :‬בואו ונבנה "קומבינציה‬
‫מנצחת" של עבר והווה בירושלים בירתנו‪,‬‬
‫שהיא תורה‪ ,‬לחימה‪ ,‬יציאה מן החומות ומאמץ‬
‫להבניית דיאלוג של פיזיות אחת‪ ,‬גם אם הוא‬
‫מהול במשיחיות מיליטנטית חד ממדית ‪-‬‬
‫קונצנזוס מרכזי בהוויה יהודית ישראלית על כל‬
‫פלגיה‪ .‬בואו ונלמד את ילדינו‪ ,‬ובהרחבה‪ ,‬אודות‬
‫מפעל ציוני הטומן בחובו תקוות עתיד‪ .‬בואו‬
‫נפנה מבטינו צפונה ונגבה‪ ,‬אל עשייה חלוצית‬
‫מודרנית בגליל או פרויקט של הצלחה חברתית‬
‫חינוכית בעיירת פיתוח בנגב‪ .‬זוהי מציאות‬
‫ראויה מכל של עבר יהודי ישראלי החובר אל‬
‫הווה בעל מעוף ומבסס משמעות ישראלית של‬
‫התיישבות‪ ,‬פיתוח‪ ,‬תעשייה ותרבות‪.‬‬
‫"טובה עוד יותר תהיה מציאות‬
‫בה נתמקד ביעד גיאוגרפי‪-‬חינוכי‬
‫של קונצנזוס ציבורי כאן בארץ‪.‬‬
‫העלות הזולה ביחס לחו"ל‪,‬‬
‫הנגישות הנוחה‪ ,‬יאפשרו שילוב‬
‫אמיתי של כולם בהוויית דגם‬
‫ישראלי ראוי להמחשה – בסיס‬
‫ראוי למבנה עתידי של המשך‬
‫ואופטימיות בישראליות נחפצת"‬
‫יש לזכור ולהזכיר שואה יהודית ולקחיה‪ .‬זהו‬
‫בבחינת צו אנושי אוניברסאלי קדוש‪ ,‬כמו גם‬
‫צוואת זהות יהודית מתבקשת‪ .‬יש ללמד כדי‬
‫להבנות בלב הלומד ידיעה‪ ,‬הכרה והמון הבנה‬
‫לצורך לייצר עולם מעט טוב יותר הדוחה‬
‫ומרחיק התקיימותו של רשע טוטאלי מתוך‬
‫מודעות לתשתיתו האידיאית‪ ,‬לתנאי צמיחתו‬
‫האפשריים ולתבניות פעילותו‪ .‬ספק אם נגיעה‬
‫פיזית בזיכרון המוות במחנות ההשמדה בפולין‬
‫מחזקת צו זה‪ .‬ספק אם חוויה טראומטית קצרה‬
‫יכולה לשמש תשתית לחשיבה‪ ‬המכוונת לעתיד‬
‫ומקיימת יותר ממסר מוגבל של "אוי לחלש"‪.‬‬
‫יש להפוך פרק אפל זה בקיומו המפואר של‬
‫העם היהודי מנוף נוסף לחתירה לחברה וארץ‬
‫של מופת‪ .‬יש לחברו למראה אופטימי של חברת‬
‫הווה המכוונת לחיים שלמים וראויים בארץ‪.‬‬
‫חברה המקדשת את‪" :‬טוב לחיות בעד ארצנו"‪,‬‬
‫בארצנו‪.‬‬
‫*הכותב הוא מרצה בחוג לפולקלור‬
‫באוניברסיטאות ירושלים ובאר‪-‬שבע‬
‫‪27‬‬
‫המסע לפולין‬
‫"עדים במדים"‬
‫משלחות צה"ל לפולין ‪ -‬חינוך לערכים או אינדוקטרינציה? ממצאי המחקר מעלים כי הערכים‬
‫האוניברסאליים מתחזקים בקרב חברי המסע‪ ,‬בעוד הערכים הפרטיקולאריים כגון זהות יהודית‪-‬ציונית‪,‬‬
‫גאווה לאומית וחשיבות הסמלים היהודיים ‪ -‬פוחתים בעקבותיו‬
‫| ניצה דוידוביץ‪ ,‬אמיר השכל ודן סואן |‬
‫צבא שלוקח על עצמו את תפקיד המחנך‬
‫הוא תופעה שקיימת ברחבי העולם‪ .‬התפיסה‬
‫הצבאית של ימינו רואה חשיבות רבה בהנחת‬
‫בסיס ערכי ומוסרי לחייל‪ ,‬זאת מתוך הנחה‬
‫כי עוצמתו של הצבא‪ ,‬מקורה בקוד הערכי‬
‫ובאתוס של חייליו ומפקדיו‪ .‬מידת הנחלת‬
‫זיכרון השואה בצה"ל מקבילה למעמדה של‬
‫השואה בשיח הציבורי‪ .‬בישראל לא מוסדה‬
‫הנחלת זיכרון השואה עד שנות ה‪ ,70-‬שכן‬
‫עד אז היה ניסיון ליצור את הישראלי החדש ‪-‬‬
‫‪28‬‬
‫הצבר‪ ,‬אשר מותיר את עברו מאחוריו‪ .‬גם צה"ל‬
‫של אותם ימים נמנע מפני לימוד והוראה של‬
‫המאורעות‪ .‬משפט אייכמן סימל את תחילתו‬
‫של השינוי בשיח הציבורי‪ ,‬וכפועל יוצא גם של‬
‫השיח הצבאי‪ ,‬וכך החל צה"ל לראשונה לעסוק‬
‫בנושא שהפך לערוץ נוסף בהנחלת הזיכרון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1992‬ביקר ראש המטה הכללי דאז‪,‬‬
‫אהוד ברק‪ ,‬יחד עם ‪ 18‬חיילים וקצינים במחנה‬
‫ההשמדה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬הביקור שזכה‬
‫לסיקור תקשורתי נרחב‪ ,‬היה למשלחת‬
‫הרשמית הראשונה של צה"ל לאדמת פולין‬
‫(כספי‪ .)1992 ,‬באותו ביקור נאם ברק בפני חברי‬
‫המשלחת‪ ,‬והכריז כי‪" :‬קו ישר נמתח מגיא‬
‫ההריגה הזה אל חיזיון תקומת ישראל בארצו"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1994‬יצאה משלחת נוספת‪ ,‬של חיילים‪-‬‬
‫צוערים מצטיינים‪ ,‬ביוזמתו של‪ ‬מפקד בית‬
‫הספר לקצינים דאז‪ ,‬אלעזר שטרן‪ .‬גם שטרן‬
‫ראה את הביקור באושוויץ כבעל קשר ישיר‬
‫לתקומת ישראל‪" :‬הבנת הקשר בין המאורעות‬
‫שעברו היהודים בשואה‪ ,‬ובין המאבק על‬
‫המסע לפולין‬
‫קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬מעמיקה את (‪)...‬‬
‫הבנת חשיבותה של מדינת ישראל הריבונית‬
‫כמדינת היהודים‪."...‬‬
‫ביוזמתו של אמיר השכל‪ ,‬ראש להק כוח‬
‫אדם בחיל האוויר דאז‪ ,‬ובשיתוף פעולה עם‬
‫שטרן‪ ,‬קצין חינוך ראשי דאז‪ ,‬באה באפריל‬
‫‪ 2001‬פנייה לרמטכ"ל‪ ,‬רא"ל שאול מופז‪ ,‬ובה‬
‫הצעה להוציא כל שנה‪ ,‬באופן סדיר‪ ,‬שלוש‬
‫משלחות של קצינים למסע בפולין‪ .‬הרמטכ"ל‬
‫ראה חשיבות רבה בפרויקט ואישר אותו‪ .‬שתי‬
‫המשלחות הראשונות כללו קצינים בלבד‪.‬‬
‫באוגוסט ובאוקטובר ‪ 2001‬יצאו המשלחות‬
‫לפולין בהובלתו של חיל האוויר‪ ,‬ואז הועבר‬
‫הפרויקט לניהולו של חיל החינוך‪ .‬מריו סיני‬
‫מונה כאחראי‪-‬על מטעם מפקדת קצין חינוך‬
‫ראשי‪ ,‬ומשלחות‪ ,‬הכוללות ‪ 200-150‬קצינים‪,‬‬
‫החלו פוקדות את אדמת פולין‪ .‬בהמשך‬
‫צורפו למשלחות נגדים‪ ,‬אנשי מילואים ונציגי‬
‫משפחות שכולות‪ .‬תחילה יצאו כ"טפטוף" קל‬
‫שש משלחות בשנה‪ ,‬ונכון לשנת ‪ 2011‬מדובר‬
‫בזרם של ממש ‪ 25 -‬משלחות היוצאות מידי‬
‫שנה‪ .‬בחלוף עשור יצאו למעלה מ‪25,000-‬‬
‫חיילי צה"ל‪.‬‬
‫"הרציונל למסע מובא במסמך‬
‫היסוד להנחלת זיכרון השואה‬
‫בצה"ל‪ ,‬הקובע כי‪ :‬החינוך‬
‫להנחלת זיכרון השואה מהווה‬
‫מרכיב חשוב בכלל החינוך‬
‫שמקנה צה"ל לחייליו ומשמש‬
‫כאמצעי לחיזוק השייכות של‬
‫החייל לעם היהודי‪ ,‬למדינת‬
‫ישראל ולצה"ל"‬
‫המטרות והרציונל למסע נכתבו לראשונה‬
‫בשנת ‪ 2004‬ועברו הרחבה בשנת ‪.2005‬‬
‫הרציונל למסע מובא ב"מסמך היסוד‬
‫להנחלת זיכרון השואה בצה"ל"‪ ,‬המגדיר‬
‫את השואה כ"אירוע ייחודי בעל השלכות‬
‫לאומיות ואנושיות חשובות ביותר‪ .‬החינוך‬
‫להנחלת זיכרון השואה מהווה מרכיב חשוב‬
‫בכלל החינוך שמקנה צה"ל לחייליו ומשמש‬
‫כאמצעי לחיזוק השייכות של החייל לעם‬
‫היהודי‪ ,‬למדינת ישראל ולצה"ל"‪.‬‬
‫הלוגיקה מאחורי החריגה מהעיסוקים‬
‫הצבאיים מצויה אפוא בחשיבות של האירוע‬
‫פרויקט "עדים במדים" לא מובן מאליו‪ ,‬אבל חשוב‬
‫להעמקת הזיקה והחיבור של החייל למשולש‬
‫של עם‪-‬צבא‪-‬מדינה‪" .‬עדים במדים"‪ ,‬לדבריו‬
‫של קצין חינוך ראשי דאז‪ ,‬אלי שרמייסטר‪,‬‬
‫"הינו מפעל חינוכי מן המעלה הראשונה‪,‬‬
‫המחזק את זהותנו היהודית ואת ערכינו‬
‫האישיים והלאומיים"‪ .‬היעדים שמבקשת‬
‫התכנית להשיג כוללים הנחלה של ערכים‬
‫פרטיקולאריים‪ :‬חיזוק תחושת המחויבות‬
‫של המפקד לצה"ל ולמדינת ישראל כמדינה‬
‫דמוקרטית‪ ,‬ולעם היהודי; וכן ערכים‬
‫אוניברסאליים‪ :‬חיזוק כשירות המפקד לעיסוק‬
‫בסוגיות הזהות וכבוד האדם‪ .‬אלה ואלה‬
‫אמורים לחבור יחד כדי ליצור מפקד שהוא גם‬
‫מנהיג וגם שגריר‪ ,‬תוך עיבוד החוויה האישית‬
‫למחויבות פיקודית והפיכת המפקד לנאמן‬
‫ביחידתו ובסביבתו להנחלת זיכרון השואה‪.‬‬
‫מאפייני המשתתפים במסע‬
‫מקורות המידע העיקריים מהם שואבים‬
‫המשתתפים ידע על השואה הם‪ :‬ביקור‬
‫במוזיאונים להנצחת השואה‪ ,‬סיפורים מפי‬
‫ניצולים וימי עיון (‪ .)73-88%‬כשני שלישים‬
‫רכשו ידע מסרטים‪ ,‬הצגות ואמצעי התקשורת‬
‫השונים‪ .‬מחציתם קראו ספרים בנושא השואה‪.‬‬
‫רק כשליש שמעו סיפורים משפחתיים או‬
‫חיפשו מידע באינטרנט‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬כי ציפיות‬
‫המשתתפים בכל הנושאים הקשורים לחיזוק‬
‫ולהבנת המשמעות של השואה גבוהות ביותר‪.‬‬
‫דווקא הרצון להתמודד עם זיכרון השואה נמוך‬
‫יחסית ‪ -‬אם כי גם הוא עומד על ‪.88%‬‬
‫ליותר מ‪ 90%-‬מהמשתתפים ציפיות גבוהות‬
‫בקשר לתפקיד המסע בחיזוק המחויבות‬
‫לעם היהודי‪ ,‬מחויבות להמשכיות המורשת‪,‬‬
‫המשמעות של היקף החורבן והזדהות עם העם‬
‫היהודי‪ .‬קרוב ל‪ 80%-‬מעוניינים ללמוד את‬
‫ההיסטוריה הרוחנית‪-‬תרבותית של הקהילות‬
‫היהודיות לפי השואה‪ .‬פחות ממחצית רוצים‬
‫לפעול לשיקום בתי קברות יהודיים בפולין‪.‬‬
‫כללית‪ ,‬הציפיות שהמסע יתרום להבנת‬
‫המשמעות האוניברסאלית של השואה נמוכות‬
‫יותר מהציפיות הקשורות ישירות לשואה‬
‫ולהזדהות עם העם היהודי‪ :‬כ‪ 80%-‬היו רוצים‬
‫ללמוד את שגרמו הנאצים לעמי אירופה‬
‫ולחזק את ההבנה כיצד השואה נתפסת כחלק‬
‫מהזיכרון של העולם בכלל‪ .‬כ‪ 60%-‬מצפים‬
‫להבין כיצד מתמודדים הפולנים היום עם‬
‫זיכרון השואה ורק כ‪ 40%-‬סקרנים לגבי הכרת‬
‫פולין של היום‪.‬‬
‫ציפיות המשתתפים שהמסע יתרום לחיזוק‬
‫הבנת השואה ולחיזוק המחויבות לעם היהודי‬
‫דומות‪ ,‬בין אם למשפחתם יש קשר לשואה‬
‫ובין אם לאו‪ .‬הנושא היחיד בו קיים הבדל‬
‫הוא ההקשר האוניברסאלי של השואה ‪-‬‬
‫למשתתפים הקשורים משפחתית לשואה‬
‫ציפיות נמוכות במידה ניכרת‪ ,‬בהשוואה‬
‫למשתתפים שלמשפחתם אין קשר לשואה‪,‬‬
‫שהמסע יתרום להם בנושא זה (‪ 58%‬בהשוואה‬
‫ל‪.)71%-‬‬
‫המשך בעמוד ‪30‬‬
‫‪29‬‬
‫המסע לפולין‬
‫המשך מעמוד ‪29‬‬
‫לפני ולאחרי‬
‫רוב מוחלט מקרב המשתתפים תומכים‬
‫ברעיון המסעות לפולין‪ ,‬ודעתם אינה משתנה‬
‫לאחר ההתנסות של המסע עצמו‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫התמיכה במסעות של בני נוער לפולין נמוכה‬
‫יותר (‪ )77%‬ויורדת עוד עם שובם מהמסע‬
‫(‪ .)62%‬משתתפי המסע שיצאו לפולין בהיותם‬
‫בבית‪-‬הספר תומכים יותר (‪ )81%‬במסעות‬
‫בני נוער‪ ,‬בהשוואה לאלו שלא הייתה להם‬
‫התנסות קודמת כזו‪.‬‬
‫לפני היציאה למסע הייתה מידת התמיכה‪,‬‬
‫הן של הגברים והן של הנשים‪ ,‬במסעות לפולין‬
‫דומה וגבוהה ‪ -‬כמעט כולם תומכים במסעות‬
‫לפני המסע ואחריו‪ .‬באשר למסעות בני נוער‬
‫לפולין‪ ,‬חלה ירידה בתמיכת הגברים במסעות‬
‫אלה בכ‪ ,20%-‬בעוד שבעמדת הנשים כמעט‬
‫לא חל שינוי‪.‬‬
‫"לפני המסע העריכו רבים מן‬
‫המשתתפים כי הוא יחזק את‬
‫תחושת השליחות שלהם‪ ,‬את‬
‫יכולת המנהיגות והפיקוד ואת‬
‫הבנת מושג הגבורה‪ .‬בעקבות‬
‫המסע חלה ירידה ניכרת‬
‫בתפיסה זו‪ ,‬בעיקר בנושא חיזוק‬
‫יכולת המנהיגות והפיקוד"‬
‫תמיכת המשתתפים במסעות לפולין כמעט‬
‫אינה מושפעת מגילם ‪ -‬מעל ‪ 90%‬בכל קבוצות‬
‫הגיל‪ ,‬הן לפני המסע והן לאחריו‪ .‬לפני המסע‪,‬‬
‫המבוגרים שבקרב המשתתפים תומכים יותר‬
‫מהמשתתפים הצעירים במסעות של בני‬
‫נוער (‪ 84%‬בהשוואה לכ‪ .)70%-‬לאחר שובם‬
‫מהמסע ירדה מידת התמיכה במסעות של‬
‫בני נוער‪ ,‬בעיקר בקרב המבוגרים וגם בקבוצת‬
‫גילאי הביניים (ירידה של כ‪.)20%-‬‬
‫ניתן לראות ירידה (קטנה אך עקבית)‬
‫בחשיבות כל הערכים לאחר חזרה מהמסע‪.‬‬
‫הערכים הציוניים יותר‪ ,‬כמו הנחלת זיכרון‬
‫השואה‪ ,‬ציונות‪ ,‬גאווה לאומית וקליטת עליה‪,‬‬
‫הם הערכים העומדים בראש סדר החשיבות‬
‫של המשתתפים (‪ 80%‬עד ‪ .)95%‬הערכים‬
‫היהודיים יותר‪ ,‬כמו יהדות ומחויבות ליהדות‬
‫התפוצות‪ ,‬חשובים קצת פחות (‪ 60%‬עד ‪;)75%‬‬
‫תורה ומצוות מוחזקים כחשובים על‪-‬ידי‬
‫פחות ממחצית המשתתפים (אין מידע על‬
‫מידת הדתיות של המשתתפים)‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כל קבוצה זוכה להכנה דקדקנית‬
‫קיימת ירידה קלה בחשיבות הערכים‬
‫הציוניים‪-‬יהודיים‪ ,‬הן בקרב הגברים והן‬
‫בקרב הנשים‪ ,‬לפני המסע ואחריו‪ .‬הנשים‬
‫מייחסות חשיבות גבוהה יותר לערכים אלה‬
‫בהשוואה לגברים (‪ 83-85%‬בהשוואה ל‪73--‬‬
‫‪ .)77%‬המבוגרים בקרב המשתתפים מייחסים‬
‫חשיבות רבה יותר לערכים ציוניים‪-‬יהודיים‬
‫בהשוואה לקבוצות הגיל האחרות‪ ,‬בעיקר‬
‫בהשוואה לגילאי הביניים‪.‬‬
‫המחקר העלה עוד‪ ,‬כי ערכים חברתיים‪-‬‬
‫דמוקרטיים חשובים לכל המשתתפים‪ ,‬ללא‬
‫קשר לגילם או למגדר אליו שייכים‪ ,‬והמסע‬
‫כמעט לא שינה את חשיבותם של ערכים אלה‬
‫(מידת החשיבות של כולם עומדת על יותר‬
‫מ‪ .)90%-‬לפני המסע סברו ‪ 94%‬מהמשיבים‬
‫כי המסע יחזק את ערכיהם‪ ,‬אך לאחר המסע‬
‫חלה ירידה של כ‪ 10%-‬בעמדה זו‪ .‬שיעור נמוך‬
‫בהרבה סברו כי המסע יתרום לשינוי בערכיהם‪,‬‬
‫וגם בקרבם חלה ירידה עם שובם (‪ 61%‬ו‪55%-‬‬
‫בהתאמה)‪.‬‬
‫מוטיבציה ברורה של המשתתפים שהשפיעה‬
‫על היציאה למסע הייתה רצונם לחזק את‬
‫המחויבות לנושא השואה‪ .‬גם בנושא זה קיים‬
‫"אפקט התקרה" ‪ -‬המוטיבציה לפני המסע‬
‫הייתה כל כך גבוהה שאפילו אם עלתה לאחר‬
‫המסע‪ ,‬השאלון לא יכול היה לאתר עליה זו‪.‬‬
‫הממצא הבולט ביותר הוא ירידה ניכרת‬
‫לאחר המסע ברוב הנושאים עליהם נשאלו‬
‫המשתתפים (‪ 12%‬בממוצע)‪ :‬הירידה הגדולה‬
‫ביותר (מעל ‪ )20%‬הייתה בנושא יהדות‬
‫התפוצות וחשיבות הסמלים הישראליים‪.‬‬
‫בתחושת הגאווה הלאומית ניכרת ירידה של‬
‫‪ 11%‬לאחר המסע‪ .‬ביתר הנושאים יש ירידה‬
‫של ‪ 5%‬עד ‪ .8%‬הירידה הגדולה ביותר בתפיסת‬
‫המסע כמחזק זהות ציונית‪-‬יהודית ניכרת‬
‫בעיקר בקרב גברים ובקרב צעירים עד גיל ‪.35‬‬
‫לפני המסע‪ ,‬לשיעור גבוה מאוד של‬
‫המשתתפים הייתה תפיסה שהמסע יחזק‬
‫את תחושת שליחותם לצבא ולמדינה‪ ,‬את‬
‫יכולת המנהיגות והפיקוד שלהם ואת הבנת‬
‫מושג הגבורה (‪ 86%‬עד ‪ .)95%‬בעקבות המסע‬
‫חלה ירידה ניכרת בתפיסה זו (‪ 12%‬בממוצע)‪,‬‬
‫ובעיקר בנושא חיזוק יכולת מנהיגות ופיקוד‬
‫(‪ .)20%‬הירידה הגדולה ביותר בתפיסת המסע‬
‫כמחזק תחושת שליחות‪ ,‬פיקוד ומושג‬
‫הגבורה‪ ,‬ניכרת בעיקר בקרב גברים (‪)16%‬‬
‫ובקרב קבוצת הגיל האמצעית (‪ ,)28%‬וכן‬
‫בקרב הצעירים עד גיל ‪.)12%( 25‬‬
‫כללית‪ ,‬ניתן לראות ירידה קלה בתפיסת‬
‫המסע כמחזק ידע והבנה של השואה‪ .‬יוצאת‬
‫מכלל זה‪ ,‬תפיסת המסע כמאפשר ללמוד‬
‫על שרידים של העולם היהודי שהיה‪ .‬המסע‬
‫מימש ציפייה זו ואפשר לחזק את הידע בתחום‪.‬‬
‫כמעט לא ניתן לראות הבדלים בתפיסת המסע‬
‫כמחזק ידע והבנה של השואה‪ ,‬הן לפי מגדר‬
‫והן לפי גיל ‪ -‬לפני המסע ואחריו‪.‬‬
‫גם לפני היציאה למסע וגם אחרי השיבה ממנו‬
‫התבקשו המשתתפים להעריך את חשיבותם‬
‫של מרכיבים שונים במסע ואת תרומתם של‬
‫בעלי התפקיד‪ .‬כמעט כל המשתתפים‪ ,‬הן‬
‫המסע לפולין‬
‫לפני המסע והן אחריו‪ ,‬ציינו את חשיבותם‬
‫של הביקורים באתרי שואה וההדרכות שניתנו‬
‫לאורך המסלול‪ .‬קצת למעלה מ‪ 80%-‬ציינו את‬
‫חשיבות הטקסים‪ ,‬ופחות ממחצית ראו בזמן‬
‫הפנוי מרכיב חשוב של המסע‪.‬‬
‫איש העדות והמדריך נתפסו כבעלי התרומה‬
‫החברתית‪-‬רגשית הגדולה ביותר‪ .‬לאחר‬
‫השיבה מהמסע ההערכה לתרומת איש‬
‫העדות ירדה במעט וההערכה למדריך עלתה‬
‫במעט‪ .‬כ‪ ,70%-‬הן לפני המסע והן אחריו‪ ,‬ציינו‬
‫את התרומה של מפקד הצוות‪ .‬פחות ממחצית‬
‫ציינו את התרומה החברתית‪-‬רגשית של‬
‫מפקד המשלחת‪.‬‬
‫לאחר השיבה מהמסע התבקשו המשתתפים‬
‫להביע את עמדתם האם יש לפעול כדי‬
‫שיותר ישראלים יצאו למסע‪ 97% .‬תומכים‬
‫ברעיון‪ .‬כמו כן‪ ,‬אותם משתתפים במסע‬
‫במסגרת "עדים במדים" ואלו שהשתתפו‬
‫במסע במסגרת בית הספר‪ ,‬התבקשו להביע‬
‫את עמדתם בשאלה האם נכון לפעול כדי‬
‫שיותר בני נוער יצאו למסע‪ 58% .‬מהמשיבים‬
‫חשבו שיש צורך‪ 17% ,‬מתנגדים ואילו לרבע‬
‫מהמשיבים לא הייתה עמדה בנושא‪.‬‬
‫"לאחר המסע התרחשה‬
‫עלייה בערכים האוניברסאליים‬
‫ובחשיבות הערכים‬
‫הדמוקרטיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מן החוויה‬
‫האישית של החיילים‪ ,‬ומשילוב‬
‫בין הממצאים הכמותיים‬
‫והאיכותניים‪ ,‬עולה כי בעיניהם‬
‫למסע חשיבות גדולה שאיננה‬
‫מוטלת בספק"‬
‫המסע במבט לעתיד‬
‫יש הבוחרים להפוך את החינוך לערכים‬
‫לאינדוקטרינציה ‪ -‬לחנך על ידי "שטיפת מוח"‬
‫לשם החדרת ערכים דוגמטיים‪ ,‬הנקבעים‬
‫בדרך‪-‬כלל על ידי ההגמוניה השלטונית והם‬
‫בבחינת ראה וקדש‪ .‬ההבדל שבין חינוך‬
‫לערכים לאינדוקטרינציה מצוי בהבחנה‬
‫שהיטיב לערוך יגאל אלון כבר בשנותיו‬
‫הראשונות של צה"ל‪ .‬לדעת אלון‪ ,‬יש לחנך‬
‫לטיפוח תודעה לאומית‪ ,‬התגוננות ולימוד‬
‫פעולות קרב ולהימנע מפני הקצנה והנמכה‬
‫של ערכים אלה לידי צבאיות‪ ,‬כוחניות ורצח‬
‫חפים מפשע (אלון‪.)1959 ,‬‬
‫רגע של התיחדות‬
‫השם שהעניק אלון לספרו "מסך של חול"‪,‬‬
‫מעיד אולי יותר מכל על הקושי הכרוך‬
‫בשמירה על ראייה מפוכחת בשעת הלחימה‬
‫ החול של שדה הקרב והשטח כמטשטש את‬‫הראייה ‪ -‬כלשון המימרה "זרה חול בעיניו"‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬החינוך לערכים הוא זה שעשוי לתת‬
‫מענה ולהסיט את "מסך החול" של הלוחמים‬
‫בשעות קשות‪ .‬עם זאת‪ ,‬רבים נוטים לראות‬
‫את החינוך לערכים פרטיקולאריים (ציונות‪,‬‬
‫יהדות וכו') כאינדוקטרינציה (לא נתקלנו במי‬
‫שטענו לאינדוקטרינציה כאשר מוקנים ערכים‬
‫אוניברסאליים)‪ .‬המאמר הנוכחי נכתב בתגובה‬
‫לאותן טענות‪ ,‬תוך הסתמכות על נתונים כמותיים‬
‫ואיכותניים‪ ,‬המעידים כי צבא הגנה לישראל אינו‬
‫מבקש להנחיל דוקטרינה אחת ויחידה בקרב‬
‫חייליו‪ ,‬לא ברמה ההצהרתית (מטרות המסע)‬
‫ולא ברמה המעשית (תוצאות המסע)‪ .‬‬
‫ממצאי המחקר‪ ,‬כפי שהוצגו לעיל‪ ,‬מעידים‬
‫כי דווקא הערכים האוניברסאליים הם אלה‬
‫המתחזקים בקרב חברי המסע‪ ,‬ואילו הערכים‬
‫הפרטיקולאריים (זהות יהודית‪-‬ציונית‪ ,‬גאווה‬
‫לאומית‪ ,‬חשיבות הסמלים היהודיים) ‪-‬‬
‫פוחתים בעקבותיו‪ .‬הפרויקט החינוכי "עדים‬
‫במדים" מיועד לאוכלוסייה ממוינת‪ ,‬שנבחרה‬
‫על ידי המפקדים‪ .‬אוכלוסייה זו היא בעלת‬
‫מערכת ערכים מגובשת‪ .‬כלל המשתתפים‪,‬‬
‫מעבר להבדלי גיל ומגדר‪ ,‬היו בעלי עמדות‬
‫מאוד חיוביות הן לגבי היציאה למסע והן‬
‫לגבי הציפיות ממנו לחיזוק משמעות‬
‫השואה‪ ,‬המחויבות לעם היהודי והשלכותיה‬
‫האוניברסאליות‪ .‬השיא הערכי שבו היו מצויים‬
‫טרם הנסיעה‪ ,‬ירד בעקבותיה ‪ -‬עניין שניתן‬
‫להסביר בירידת מתח המלווה אירועים רגשיים‬
‫עוצמתיים (לכל עלייה יש ירידה)‪ .‬למרות ועל‬
‫אף ריבוי הטקסים והאלמנטים הפטריוטיים‬
‫של המסע‪ ,‬נמצאה ירידה בערכים הלאומיים‪,‬‬
‫בחשיבות הסמלים היהודים ובתחושת‬
‫הגאווה הישראלית‪ ,‬בתחושת השליחות‬
‫ובמושג הגבורה‪ .‬ממצאים אלה מחזקים את‬
‫טענתנו כי המסע‪ ,‬הן להלכה והן למעשה‪,‬‬
‫אינו אמצעי לאינדוקטרינציה‪ .‬בנוסף‪ ,‬וכדי‬
‫להשלים את התמונה‪ ,‬מצאנו כי לאחר המסע‬
‫התרחשה עלייה בערכים האוניברסאליים‬
‫של המשתתפים‪ :‬חשיבות כלל הערכים‬
‫הדמוקרטיים עלתה לאחר המסע‪ .‬בנוסף‪ ,‬מן‬
‫החוויה האישית של החיילים‪ ,‬ומשילוב בין‬
‫הממצאים הכמותיים והאיכותניים‪ ,‬עולה‬
‫כי בעיניהם למסע חשיבות גדולה שאיננה‬
‫מוטלת בספק‪ .‬לדעתם‪ ,‬הגיל המתאים למסע‬
‫הוא הגיל הבוגר‪ .‬‬
‫בסיכומו של דבר‪ ,‬הממצאים מעידים כי‬
‫המסע במתכונתו הנוכחית‪ ,‬נעשה בצורה‬
‫טובה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו ממליצים לבחון מחדש‬
‫את מטרות המסע‪ ,‬לאור הממצאים‪ ,‬ולעדכן‬
‫אותן‪ .‬מומלץ לבחון מחדש את הקריטריונים‬
‫ליוצאים לפולין‪ ,‬לאור העובדה ש‪22%-‬‬
‫ממשתפי המסעות היו בעבר בפולין‪.‬‬
‫מומלץ לבחון כיצד משפרים את התרומה‬
‫והאפקטיביות של מפקד המשלחת‪ ,‬שכן על‬
‫פי הממצאים היא נמצאה נמוכה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫המסע לפולין‬
‫נסענו כדי ללמוד‬
‫"באנו לשחרר את מאידנק"‪ ,‬עבודתם של אבנר בן עמוס ותמי הופמן‪ ,‬מעלה שאלות נוקבות ומתריסות‬
‫על מטרותיו ותפקידיו של הפרויקט הצה"לי "עדים במדים"‪ .‬דן לזר‪ ,‬קצין חיל האוויר שהשתתף בו‪ ,‬קרא ‪-‬‬
‫ובדרך כלל לא הסכים עם מה שנכתב‬
‫| דן לזר |‬
‫פרויקט המסעות לפולין "עדים במדים" עומד‬
‫במחלוקת למן תחילתו‪ ,‬ולאורך שנותיו נבחן‬
‫מהיבטים שונים ותוך גישות שונות ומגוונות‪.‬‬
‫ניסיתי להסביר‪ ,‬בעיקר לעצמי‪ ,‬מה מטרת‬
‫המסעות‪ ,‬מה מקורותיהם ואיך ניתן לנצלם נכון‪.‬‬
‫מסקנתי‪ ,‬אשר עלתה מכתיבת חוויותיי האישיות‬
‫בימי המסע‪ ,‬כמו גם מימי ההכנה ולאחר החזרה‪,‬‬
‫היא שמדובר במסע‪ ,‬אשר למרות שהוא יוצא‬
‫מגבולות המדינה ‪ -‬הוא בתמציתו דווקא מסע‬
‫פנימה‪ ,‬אל תוכנו ואל נפשנו‪ .‬מצאתי כי המסע‬
‫יכול ללבוש פנים אישיות ולאומיות כאחד‪,‬‬
‫וששני הרבדים מתקיימים גם יחד ‪ -‬בחינה‬
‫אישית ואנושית‪ ,‬יחד עם מיקוד לאומי‪ .‬אלו שתי‬
‫הרגליים עליהן עומד הפרויקט‪ ,‬ומכאן נובעים‬
‫הדיבידנדים האפשריים והרצויים שלו‪.‬‬
‫"גם היום וגם בעתיד לא‬
‫נשכח את מורשת ישראל‪,‬‬
‫את ההיסטוריה היהודית‪ ,‬את‬
‫התרבות ואת החיים שהיו‪ ,‬וניקח‬
‫אותם איתנו (בלבנו ובראשנו)‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬בה העם היהודי‬
‫מחדש את ימיו ובונה עצמו‬
‫מחדש גם כעת"‬
‫מאמר זה נכתב כתגובה לעבודת המחקר‬
‫"באנו לשחרר את מאידנק"‪ ,‬מאת אבנר בן עמוס‬
‫ותמי הופמן‪ ,‬אשר מצא כי המסעות לפולין‬
‫נעשו‪ ,‬בין אם במקורם ובין אם ברבות הימים‪,‬‬
‫למסעות צלייניים של עליה לרגל‪ ,‬ותוצאתם‬
‫מסוכנת מתוקף בלבול הזהויות שהם שותלים‬
‫בלבבות ובראשי החיילים והקצינים העוברים‬
‫אותם‪ .‬חובה להתחיל ולומר כי עבודת המחקר‬
‫מעניינת‪ ,‬עניינית ומנומקת‪ ,‬וראוי להשתמש‬
‫בתזה המוצגת בה לצרכי לימוד ובחינה מעמיקה‬
‫של פרויקט המסעות‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך כוונה ושאיפה‬
‫‪32‬‬
‫חוזרים מהטקס ביער לופוחובה‬
‫מתמדת לשיפור באיכות תכני החינוך העוברים‬
‫במסעות והימנעות מתוצאות לא רצויות‪ ,‬אשר‬
‫עלולות להיות מנת חלקו של כל תהליך הכרוך‬
‫בחינוך‪ ,‬במודע או שלא במודע‪.‬‬
‫עוד טרם התחלתי לקרוא את עבודתם של‬
‫בן עמוס והופמן‪ ,‬התעכבתי על הכותרת לבדה‪.‬‬
‫ברור היה לי כי היא מתריסה‪ ,‬ומתוקף כך חשתי‬
‫כי היא מקוממת‪ .‬אולם מדוע? אני‪ ,‬שהייתי‬
‫בפולין‪ ,‬ומשלב בתוכי את כל המגוון האנושי‬
‫המדובר בעבודת המחקר ‪ -‬ישראלי‪ ,‬יהודי‪ ,‬קצין‬
‫ואדם ‪ -‬לא חשתי אף לרגע אחד ככובש‪ ,‬משחרר‬
‫או נלחם במלחמה שטרם נסתיימה‪ .‬למאידנק‬
‫(כמו גם לבירקנאו ולטרבלינקה) באתי על מנת‬
‫להתייחד עם זיכרון בני משפחתי שנרצחו שם‬
‫(כפי שהמוני ישראל עושים בכל בית קברות‬
‫כאן בבית)‪ ,‬להניח לוח זיכרון אישי‪ ,‬לנסות להבין‬
‫דברים שאף פעם לא הבנתי ואולי גם לא אבין‪,‬‬
‫ולנסות להתחבר אל המורשת וההיסטוריה‬
‫של בני עמי‪ .‬מבחינה זו אני מסכים לביקורת‬
‫העיקרית בעבודה ‪ -‬חלקו של המסע בהקשר‬
‫המורשת והכרת חיי התרבות והחברה היהודיים‬
‫העשירים קטן מדי וראוי‪ ,‬בעיניי‪ ,‬להגדלה‬
‫משמעותית‪.‬‬
‫נדמה‪ ,‬לפחות בעיניי‪ ,‬כי שלוש התמונות‬
‫הפותחות את המאמר של בן עמוס והופמן‬
‫יוצאות ובאות אל אותם דברים אשר נשא רב‬
‫אלוף אהוד ברק בטקס הצבאי באושוויץ בשנת‬
‫‪"( 1992‬באנו ‪ 50‬שנים מאוחר מדי")‪ .‬גם אם‬
‫האמירה עצמה מטאפורית‪ ,‬מקורותיה בסך‬
‫הכול אנושיים וטבעיים‪ ,‬ונובעים מיצר קיומי‪,‬‬
‫בסיסי ורצוי של היצר להשתפר‪ ,‬ללמוד מן העבר‬
‫ולהיות ערוכים אל העתיד‪ .‬הקישור המיידי‬
‫לפתיחת הקברים והבאת קדושי השואה אל‬
‫אדמת ישראל (התמונה השלישית)‪ ,‬כרומז על‬
‫העתקת תודעת הקורבנות לחברה הישראלית‬
‫המודרנית ‪ -‬הינו מניפולטיבי יותר מאשר מרמז‬
‫על מצב עניינים שריר וקיים‪ ,‬שכן האופן בו‬
‫אני רואה את דברי הנביא יחזקאל‪ ,‬בפרשנות‬
‫מותאמת לנושא‪ ,‬מתבטא בכך שגם היום‬
‫וגם בעתיד לא נשכח את מורשת ישראל‪ ,‬את‬
‫ההיסטוריה היהודית‪ ,‬את התרבות ואת החיים‬
‫שהיו‪ ,‬וניקח אותם איתנו (בלבנו ובראשנו) גם‬
‫לכאן‪ ,‬לארץ ישראל‪ ,‬בה העם היהודי מחדש‬
‫את ימיו ובונה עצמו מחדש גם כעת‪ .‬לא את‬
‫הקורבנות אנו מביאים איתנו משם‪ ,‬אלא את‬
‫המורשת הגאה של תרבות‪ ,‬עשייה וחיים של‬
‫מאות בשנים‪ ,‬אשר נכרתו ברגע אחד‪.‬‬
‫המסע לפולין‬
‫הפנטזיה‪ ,‬אם כך‪ ,‬היא לא פנטזיה של הצלה‬
‫ונקמה‪ .‬בעיניי‪ ,‬הדבקות בעבר אינה מרמזת‬
‫על מעגל שלא הושלם ואשר יושלם רק על ידי‬
‫אקט של הצלה ונקמה (גם אם סמלי)‪ .‬בעיניי‪,‬‬
‫המסעות לפולין והמערכת הלימודית הענפה‬
‫הכרוכה בהם היא פנטזיה טבעית‪ ,‬אנושית‬
‫וחיובית של שיפור‪ ,‬לימוד והסקת מסקנות ‪ -‬איך‬
‫להיות בני אדם טובים יותר‪ ,‬להכיר את השפלים‬
‫אליהם יכול המין האנושי להתדרדר‪ .‬על אלה‬
‫יש להוסיף את זכרו של עולם יהודי עשיר שירד‬
‫לטמיון‪ ,‬והשאלה ‪ -‬מה ניתן עוד להציל ממנו‬
‫ולקחת איתנו בחזרה אל עולמנו‪ ,‬אל המערכת‬
‫הערכית והמוסרית שאנו בונים כאן מחדש‪.‬‬
‫הימנעות ממקומות אלו יבטא ניכור מן המורשת‬
‫היהודית‪ ,‬ונדמה לי שאין עוד צורך להתנתק‬
‫מן היהודי ״הגלותי״‪ .‬אנו ״ישראלים״ דיינו כדי‬
‫להפסיק לחשוש ממנו‪ .‬הביקור במחוזות עברנו‬
‫הוא תהליך טבעי ובריא‪ ,‬אם כי‪ ,‬כאמור‪ ,‬הייתי‬
‫מקדיש הרבה יותר לביקור במחוזות החיים ולא‬
‫רק באתרי המוות‪.‬‬
‫הפרויקט לא מחנך ‪ -‬הוא מלמד‬
‫לאחר עיון בעבודתם של בן עמוס והופמן‬
‫בחרתי להתייחס למספר נקודות עיקריות‬
‫העולות ממנה‪ ,‬ובעזרתן לנסות ולהגדיר את‬
‫המסעות כפי שאני מבין וחווה‪ ,‬וכפי שהייתי‬
‫רוצה לראות בהגדרות החינוכיות אשר בבסיסם‪.‬‬
‫מתוך העבודה‪" :‬אחד המניעים המרכזיים‬
‫של הצליין הוא הרצון לעבור חוויות מטלטלות‬
‫שיגרמו לשינויים פנימיים ויחזקו ‪ -‬ולעיתים אף‬
‫ייצרו ‪ -‬את האמונה"‪.‬‬
‫אפשר (ואף רצוי) לבקר מערכות חינוך ומסרים‬
‫חינוכיים‪ .‬תהליך הביקורת מקדם חשיבה פתוחה‬
‫בנושא הבניית ערכים ומסרים חינוכיים ברמה‬
‫הלאומית‪ .‬בישראל של העשורים האחרונים‬
‫אנו עדים מכל עבר לאובדן דרך ומיקוד‪ ,‬חוסר‬
‫אמונה בצדקת הדרך ואף חוסר הבנה מהי‬
‫הדרך‪ ,‬אפילו אובדן ההבחנה בין טוב ורע‪.‬‬
‫מבחינה זו‪ ,‬המסע‪ ,‬כתכנית חינוכית‪ ,‬הוא יוזמה‬
‫מבורכת וחשובה אשר עוזרת למקד את החברה‬
‫באמיתות בסיסיות שאולי נשכחו ממנה‪ ,‬ואשר‬
‫אינן קשורות לתחושת קורבנות או להשלמת‬
‫מעגל ההצלה‪/‬נקמה‪ ,‬אלא דווקא לאפשרות‬
‫לשאול שאלות קשות ברמה האישית‪ ,‬החברתית‬
‫והלאומית‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬האלמנט "הצלייני"‬
‫במסעות לפולין אינו "מוקצה מחמת מיאוס"‪,‬‬
‫כי אם סביר‪ ,‬ואולי אף מתבקש‪ ,‬לאור מגמות‬
‫בחברה הישראלית וביקוש העולה מן השטח‬
‫דגל ישראל ולוחית הנצחה בלופוחובה‪ .‬לזכר המשפחה‬
‫למיקוד ועזרה בלימוד האמת ההיסטורית‪.‬‬
‫יש לשאול‪ ,‬במסגרת זו‪ ,‬האם תפקידו של‬
‫הצבא הוא להתערב בתוך מערכת השיקולים‬
‫החינוכית‪ .‬אני מאמין כי בגילאים מוקדמים‬
‫מגיל צבא לא קיימת אפשרות לייצר מסע חינוכי‬
‫אמיתי בפולין (אלא רק חווייתי ורגשי‪ ,‬שפירותיו‬
‫אחרים ומקומם בדיון אחר)‪ ,‬ועל כן אינני מכיר‬
‫פלטפורמה טובה יותר מאשר הצבא להעברה‬
‫ממוקדת של מסרים אשר יחלחלו בסופו של‬
‫דבר לשדרות השונות של האוכלוסייה כולה‪.‬‬
‫משפט אחר בעבודה גורס כי "הצבא אינו פועל‬
‫בחלל ריק‪ ,‬אלא מקיים יחסי גומלין מורכבים עם‬
‫החברה שיצרה אותו"‪ .‬לא נותר אלא להסכים‪.‬‬
‫היות שבעיניי‪ ,‬כאמור‪ ,‬אין פלטפורמה אחרת‬
‫להעברת מסרי הלימוד מן השואה לחברה‬
‫הכללית‪ .‬הצבא‪ ,‬אשר משמש שחקן מהותי‬
‫בחברה האזרחית‪ ,‬הופך לפלטפורמה כזו‪.‬‬
‫מן המאמר עולה תחושה לא נוחה הקשורה‬
‫בכניסת הצבא למגרש המשחקים של חינוך‬
‫ולימוד לקחי השואה רק בשלבים מאוחרים‪,‬‬
‫למעשה רק בשני העשורים האחרונים‪ .‬קיימת‬
‫התעלמות מן העובדה שכלל ההתייחסות‬
‫החברתית לשואה עברה שינוי מהותי‪ ,‬שלא‬
‫לומר מהפכני‪ ,‬בין שנות החמישים והשישים‬
‫ועד שנות השמונים והתשעים ואילך‪ .‬תפיסות‬
‫מתקדמות‪ ,‬למשל לגבי מהות הגבורה‪ ,‬או היחס‬
‫למנהיגי הקהילות‪ ,‬הן נחלת שנות התשעים‬
‫והלאה‪ .‬שאלות מוסריות כבדות משקל לא עלו‬
‫לדיון בחברה הישראלית עד השנים האחרונות‬
‫ממש‪ .‬על רקע פתיחותה של החברה לדיון‬
‫נוקב ולא חד מימדי בלקחי השואה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫במסעות מנוף חיובי בבניית ערכים מתקדמים‬
‫לחברה הישראלית‪ ,‬ולא רק שימוש ציני בשואה‬
‫למטרת חיזוק יסודות פטריוטיים ושידול חיילים‬
‫לתרום ולהקריב‪.‬‬
‫על המטרות והלגיטימיות‬
‫של "עדים במדים"‬
‫מתוך העבודה‪" :‬זהו צבא רב תרבותי‪ ,‬מרובה‬
‫זהויות‪ ,‬הנתקל בקושי בבואו לגבש תפיסה‬
‫אחידה של לוחם בנוסח הצברי הישן‪ .‬אחת‬
‫הדרכים לגשר על הפערים התרבותיים היא‬
‫לפנות לעבר ולטוות זיכרון קולקטיבי שיוכל‬
‫לשמש בסיס לזהות משותפת"‪.‬‬
‫גם הצבא אשר נלחם במלחמת העצמאות היה‬
‫רב‪-‬תרבותי‪ ,‬מרובה זהויות (ושפות)‪ ,‬שנתקל‬
‫בקושי בבואו לגבש תפיסה אחידה של לוחם‪.‬‬
‫אלא שאז (בשל מגוון סיבות‪ ,‬נכונות ולא נכונות)‪,‬‬
‫לא התמודדו עם הקשיים הללו‪ ,‬והתוצאה הייתה‬
‫טראומטית וקשה עבור חלק מן האוכלוסיות‬
‫שלקחו חלק בנטל‪ .‬הצורך לייצר בסיס לזהות‬
‫משותפת מוסיף להיות נכון גם בחברה‬
‫הישראלית המודרנית‪ ,‬אשר עדיין קולטת עלייה‬
‫ומשלבת בכור ההיתוך הצבאי תרבויות וזהויות‬
‫שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבסיס ליצירת הזהות המשותפת‬
‫אינו נובע מאירוע ערטילאי‪ ,‬מומצא או ספרותי‪,‬‬
‫כי אם מן ההיסטוריה האמיתית של עמנו‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪34‬‬
‫‪33‬‬
‫המסע לפולין‬
‫המשך מעמוד ‪33‬‬
‫מבחינה זו המסעות הם עוד נדבך במיקוד החינוך‬
‫המודרני בהצדקת הדרך מחד ובחידוד המהות‬
‫הערכית מאידך ‪ -‬ובכך תורמים להחזרת החברה‬
‫הישראלית לדרך הישר‪ ,‬לאור התחושה הקיימת‬
‫בציבור של "אובדן דרך"‪ ,‬על כל משמעויותיה‬
‫והיבטיה‪ ,‬וליצירת זהות משותפת לחיילי צה"ל‬
‫על סמך עקרונות ראויים‪.‬‬
‫"האלמנט 'הצלייני' במסעות‬
‫לפולין אינו 'מוקצה מחמת‬
‫מיאוס'‪ ,‬כי אם סביר‪ ,‬ואולי אף‬
‫מתבקש‪ ,‬לאור מגמות בחברה‬
‫הישראלית וביקוש העולה מן‬
‫השטח למיקוד ועזרה בלימוד‬
‫האמת ההיסטורית"‬
‫לא להרחיק את היהדות‬
‫מהישראליות‬
‫מתוך העבודה‪" :‬לבני הדור השני יש נטייה‬
‫לקבל על עצמם את תפקיד הקורבן‪ .‬במקרה‬
‫כזה‪ ,‬המעמד‪ ...‬מקנה לכל מעשיהם מלכתחילה‬
‫תוקף מוסרי כל זמן שאפשר לטעון שהם נעשו‬
‫כדי למנוע את הישנות גורל אבותיהם"‪.‬‬
‫אני רואה בהתייחסות הזו רמיזה למצב‬
‫התודעתי‪ ,‬אשר בהיסטוריה נעשה בו שימוש‬
‫לא פעם‪ ,‬לפיו "הכול מותר‪ ,‬שכן אין עונש"‪.‬‬
‫אני סולד מרמיזה זו‪ ,‬שכן היסוד לפעולה שונה‪.‬‬
‫בעוד שבגישה האחת‪ ,‬לפעולה עצמה אין סיבה‬
‫מוצדקת מתועדת או חשש אמיתי‪ ,‬הגישה‬
‫השנייה נובעת מחשש אנושי וטבעי שאין לפסול‬
‫אותו‪ ,‬גם על רקע ניסיון החיים של החברה‬
‫היהודית והישראלית‪ .‬ניתן כמובן לבקר כל‬
‫פעולה של ישראל באמצעות צבאה‪ ,‬וראוי כמובן‬
‫לבחון תמיד את נחיצות השימוש בכוח ואת‬
‫אופיו‪ ,‬אולם נראה כי עצם הניסיון להרחיק בין‬
‫ישראל של הדורות‪/‬העשורים האחרונים והעם‬
‫היהודי‪ ,‬הקורבן של שואת אמצע המאה שעברה‪,‬‬
‫הוא תוצאה של דחיקת השואה ובידודה כאירוע‬
‫חד פעמי ושונה במהותו מכל אירוע אחר הקשור‬
‫בחברה הישראלית‪.‬‬
‫במידה מסוימת זו הרחקת היהדות מן‬
‫הישראליות ואימוץ גישה שרווחה בעבר‪ ,‬לפיה‬
‫יש להתייחס אל השואה כאל אירוע חד פעמי‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬במנותק מזמן וממקום‪ .‬איני מקבל‬
‫גישה זו וגורס כי בהתחשב בכך שהשואה היא‬
‫אירוע אנושי (גם אם בעל מאפיינים ייחודיים)‪,‬‬
‫‪34‬‬
‫במידאנק למדתי על עצמי‪ .‬לזר‬
‫יש לייחס את השלכותיו גם על פעולותיה של‬
‫החברה הישראלית עד היום‪ 70 .‬השנים שעברו‬
‫הן זמן קצר ביותר‪ ,‬ואין ספק שהדי השואה עדיין‬
‫מהדהדים בשיח הציבורי הישראלי‪ .‬אין כל דרך‪,‬‬
‫ובוודאי לא צורך‪ ,‬להרחיק את השימוש בשואה‬
‫מתכניות הלימוד וממאמצי הבנייה הערכית של‬
‫החברה הישראלית המודרנית‪ ,‬כי אם לווסת את‬
‫המסרים אשר יכולים לעלות מאירוע טראומטי‬
‫זה לכיוון חינוכי מוסכם ומועיל‪ ,‬עם דגש ניכר על‬
‫מסרים אנושיים וערכיים‪.‬‬
‫מתוך העבודה‪" :‬ריבוי פנים זה מאפשר להם‬
‫(קציני צה"ל) להביט מבעד לכוונת הרובה‬
‫במזרח התיכון ולדמיין לעצמם שהם ניצבים על‬
‫אדמת פולין ומתבוננים בצורר הנאצי‪ .‬כשמדובר‬
‫במפקדים בצה"ל שאוחזים בכלי נשק של‬
‫ממש וביכולת להשפיע על הכרעות ביטחוניות‬
‫ומדיניות‪ ,‬יש בכך סכנה אמיתית"‪.‬‬
‫אני מאמין שהחינוך הוא כלי הנשק המסוכן‬
‫ביותר שהאדם המציא‪ .‬כמובן‪ ,‬כאשר החינוך‬
‫מתמקד בקצינים וחיילים נושאי נשק ‪ -‬הסכנה‬
‫אף גדולה יותר‪ .‬ואולם‪ ,‬אי‪-‬התערבות ואי‪-‬‬
‫חינוך מסוכנים לטעמי לא פחות‪ ,‬והמסעות‬
‫יכולים דווקא לעזור‪ .‬קיים צורך לבחון‪ ,‬תדיר‪,‬‬
‫את הדרכים להשגת יעדי המסעות ולבחון‬
‫באופן ביקורתי פעם אחר פעם האם אין אנו‬
‫חוטאים למטרות אשר אנו מבקשים להשיג‬
‫על ידי שימוש בכלים לא מתאימים‪ .‬מסקנתי‬
‫מן המסע אשר עברתי בעצמי היא שכלי‬
‫המסעות לפולין משרת את היעדים הגדולים‬
‫אשר הוגדרו‪ ,‬גם אם יש מה לשפר והיכן‬
‫להתערב‪.‬‬
‫מבחינה זו‪ ,‬יש דווקא עידון בחשש שחיילים‬
‫וקצינים יראו את תמונת הקרב המודרנית‬
‫באופן פשטני ומסוכן‪ .‬דווקא ההתערבות‬
‫וההתמודדות עם הקשר ההיסטורי בין הזירות‪,‬‬
‫והדגשת המסרים הערכיים כמשימה חינוכית‬
‫ראשונה במעלה‪ ,‬עשויות לתרום להבנת‬
‫ההבדלים בין התקופות וכן לעידון הפעולה‬
‫הנעשית על ידי מי שעבר את ההדרכות במסע‬
‫והפנים את המסרים המועברים‪.‬‬
‫התמקדות מובנית בשתי הרגליים החינוכיות‬
‫של המסע יכולה דווקא להשפיע ולעזור‬
‫להוציא תחת המערכת קצינים מתונים יותר‪,‬‬
‫אנושיים יותר‪ ,‬ערכיים ומוסריים יותר‪ .‬בעיני‬
‫רוחי הייתי רוצה לראות במחסומים קצינים‬
‫אשר עברו את המסע לפולין‪ ,‬ולא כאלו אשר‬
‫לא עברו אותו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אוכל לומר‪ ,‬כי תהליך בחינת‬
‫המסעות לפולין חשוב ונדרש‪ ,‬מן ההיבט‬
‫החינוכי והן מן ההיבט הביקורתי והבונה‪.‬‬
‫מדובר במסע הנשען על שני רבדים עיקריים‪,‬‬
‫המשתלבים יחדיו לתוצאה שלמה של חיזוק‬
‫האדם היוצא אליו‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬פן אנושי וערכי‬
‫אשר מיועד לאפשר לאדם לשאול שאלות‬
‫(את הסביבה ואת עצמו) ולחזק‪/‬לפתח תודעה‬
‫ערכית ומוסרית לגבי עצמו וסביבתו‪ ,‬ומאידך‬
‫גיסא‪ ,‬פן לאומי המיועד לחבר את האדם אל‬
‫עברו ומורשת עמו‪ .‬תוצר נלווה לתהליך הוא‬
‫חוויה רגשית המלווה לעיתים ברגשות עזים‬
‫של תחושת ניצחון‪ ,‬גאווה‪ ,‬נקמה ועוד‪ .‬חוויה זו‬
‫היא אנושית‪ ,‬טבעית ואינה פסולה‪ ,‬אולם אינה‬
‫ביסוד פרויקט המסעות‪ .‬עלינו להמשיך לחתור‬
‫לחיזוק שתי הרגליים הערכיות כיסוד החינוכי‬
‫אשר בבסיס המסעות לפולין‪ ,‬ולבחון כל העת‬
‫שאיננו סוטים מן הדרך לאור ערכים אלו‪.‬‬
‫מהות החיים‬
‫המסע לפולין‬
‫את המכתב הבא כתבה ד"ר נעמה אושרי לבתה‪ ,‬לקראת צאתה למסע בפולין‪.‬‬
‫המכתב יצא איתה אל המסע ונקרא על ידי הילדים בסיומו‬
‫בתי היקרה‪ ,‬הגר‪,‬‬
‫מי יודע היכן את כעת? ערב שבת‪ ,‬ארץ נכרייה‪.‬‬
‫לב עמוס ברגשות שאין להן מילים?‬
‫ראש שופע מחשבות שאין להן סדר?‬
‫בלב המסע אל המקום הכואב בתבל את‬
‫נמצאת לבדך‪ ,‬עם חברייך למסע החיים‪.‬‬
‫ואנחנו מרחוק כל כך‪ ,‬לא יכולים אלא לשער‬
‫את גודש השעה‪ ,‬את גודל המעמד‪ .‬עומדים‬
‫מנגד ומחבקים מרחוק וליבנו חסר אותך‪.‬‬
‫בחווייתי‪ ,‬הגר‪ ,‬לא עברו אלא ימים מספר מאז‬
‫עמדתי אני‪ ,‬נערה צעירה‪ ,‬על אדמת אירופה‬
‫מנסה להבין את גודל הזוועה‪ .‬בחווייתי‪ ,‬לא‬
‫עברו אלא ימים מספר מאז היית את‪ ,‬ילדה רכה‬
‫ומתרפקת על זרועותיי‪ ,‬והנה את עצמך‪ ,‬ערב‬
‫גיוסך‪ ,‬עומדת נוכח אותן הזוועות ממש; עושה‬
‫צעדים ראשוניים במסע המורכב הזה ושמו‬
‫"להיות בן לעם היהודי"‪ ,‬מתחבטת בשאלות של‬
‫מוסר וכאב במחוזות ארץ של אפלה אנושית‪.‬‬
‫לא יכולה להימנע מן המחשבה על גורלנו‪ ,‬על‬
‫שרשרת הדורות‪ .‬לא יכולה להימנע‪ ,‬בתוך זאת‪,‬‬
‫גם מן השאלה איך שילדה יפה וצעירה שכמותך‬
‫נדרשת לבקר באזורי החשכה של ממלכת האדם?‬
‫בתוכי מקננות שתי תשובות‪ ,‬והן סותרות‪ .‬האחת‬
‫יודעת‪ ,‬כמו בטוחה‪ .‬השנייה נותרת עם היסוסיה‪.‬‬
‫האחת מדברת בגרונה את שפת ההיסטוריה‪,‬‬
‫העם‪ ,‬המולדת‪ ,‬השכחה והזיכרון‪ .‬את שפת‬
‫הזיכרון של האתמול לתועלת חיי המחר‪.‬‬
‫האחרת פורטת מנגינה אישית‪ ,‬פרטית‪.‬‬
‫עדינה יותר‪.‬‬
‫שברירית יותר‪.‬‬
‫ספקנית יותר‪.‬‬
‫אם יש סיבה בגללה המסע הזה נחוץ‪ ,‬הרי‬
‫שאיננה נמצאת רק בשדה הקולקטיבי‪ ,‬בשדה‬
‫הצדק של האומה והעם היהודי‪ .‬לא רק בשם‬
‫צדק הדורות‪.‬‬
‫אם יש סיבה למסע היא נמצאת לא פחות (אולי‬
‫גם קודם לכל) בשדה הלב האנושי שלנו‪ .‬הלב‬
‫שלך‪ ,‬הגר‪ ,‬כאישה בת חירות‪ ,‬כבת אנוש‪ .‬כי‬
‫"במקום שאין בני אדם"‪ ,‬כמו שאומר הביטוי‬
‫"הייה אתה אדם"‪.‬‬
‫במקום שיש עוולה ואי צדק‪ ,‬במקום שיש חוסר‬
‫חמלה וצרות עין ולב‪ ,‬היי את זו שליבה יוצא‬
‫אל העולם‪ ,‬אל החלש‪ ,‬אל האחר‪ .‬היי את האדם‪.‬‬
‫חשפי את אור אנושיותך‪.‬‬
‫בלכתך בשבילי העפר שרמסו בעיוורון וברשע‬
‫את חייהם של חפים מפשע‪ ,‬מוטב שתזכרי את‬
‫(ובאמצעותך נזכור כולנו)‪ ,‬כי את הנורא בפשעי‬
‫האנושות‪ ,‬את רצח האדם ההמוני‪ ,‬ביצעו לא חיות‬
‫אל‪-‬אנוש אלא דווקא בני אדם‪ ,‬כמונו‪.‬‬
‫אדם חטא לאדם‪.‬‬
‫אדם קטף חיי אדם‪ .‬ילד‪ .‬אישה‪ ,‬זקן‪.‬‬
‫בני אנוש קטלו את חיי בני אנוש‪.‬‬
‫בניו ובנותיו של אותו האל‪ ,‬בניהם ובנותיהם של‬
‫אותם השמיים‪ ,‬אותה חלקת האדמה‪.‬‬
‫לאחר האכזר אנחנו קוראים לא אחת בשמות‪.‬‬
‫קוראים לו "מפלצת"‪ ,‬קוראים לו "רוצח"‪,‬‬
‫קוראים לו "חיה אנושית"‪.‬‬
‫אלא שבכך אנחנו מדירים ומסלקים אותו משדה‬
‫הקיום שלנו‪ ,‬כאילו אין הוא יכול לצמוח בקרבנו‪.‬‬
‫שוכחים שהוא יכול וגם עלול להימצא בתוך כל‬
‫אחד מאיתנו‪ ,‬כיחידים וכחברה‪.‬‬
‫והרי הם‪-‬הרוצחים ואנחנו‪-‬בני הנרצחים‪ ,‬כולנו‬
‫בני אדם‪.‬‬
‫את אחינו ואחיותינו שחיו על אדמת פולין‬
‫וגרמניה ואירופה הגדולה הוציאו להורג אנשים‬
‫מתורבתים‪ ,‬גברים ונשים שוחרי מוסיקה ואוהבי‬
‫שיחה ופילוסופיה‪ .‬בני עמם של גדולי המחשבה‬
‫האנושית במדע ובאמנות שהפכו יופי לאיבה‪,‬‬
‫לעוולה ולאיוולת‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬בקלות המחשבה‪ ,‬אנחנו נוטים‬
‫לייחס את האכזריות לארץ הזוועות הנאצית‪,‬‬
‫לגיאוגרפיה האירופאית ולהיסטוריה של המאה‬
‫שחלפה‪ .‬ובכך‪ ,‬נוטים לשכוח שאכזריות שכזו‬
‫עלולה לצמוח בכל מקום ובכל עת‪ .‬גם כאן‪ ,‬בלבם‬
‫של מי ששכחו את טבעם החומל‪ ,‬במי שהפנו‬
‫עורף לצלמם האנושי‪ ,‬במי שהלכו שבי בעיוורון‬
‫אחרי שיכרונם של שוטים וצרי לב‪.‬‬
‫אם נדע שבכל אחד מאיתנו גלומים זרעי‬
‫הטוב‪ ,‬היופי‪ ,‬החסד‪ ,‬החמלה‪ ,‬האחריות והאהבה‪,‬‬
‫שיכולים להפוך לחממה שמתקנת עולם; אם נדע‪,‬‬
‫שבכל אחד מאתנו גלומים גם זרעי הפורענות‪,‬‬
‫האכזריות‪ ,‬צרות העין וצרות הלב‪ ,‬שיכולים‬
‫להפוך לאפלה שהורסת עולם ‪ -‬כי אז ניקח על‬
‫עצמנו את האחריות האישית והקולקטיבית‬
‫לבנות עולם טוב יותר‪.‬‬
‫והרי היותנו בני אדם‪ ,‬בני אנוש‪ ,‬בני האל‪,‬‬
‫פירושו קודם לכול‪ ,‬היותנו רעים (ידידים) זה לזה‬
‫ולא רעים (אכזריים) זה לזה‪.‬‬
‫להיות אכזר‪ ,‬פירושו להיות אח‪-‬זר‪ .‬זר‬
‫לעצמך וזר לזולתך‪ .‬להיות בן אנוש‪ ,‬כמו‬
‫שאמר הלל הזקן‪ ,‬פירושו לאהוב את רעך‬
‫ממש כמו שאתה אוהב ומכבד את עצמך‪.‬‬
‫כשנדע לאהוב יותר‪ ,‬נשנא פחות‪.‬‬
‫כשנשנא פחות‪ ,‬נדע לאהוב יותר‪.‬‬
‫לאהוב ולחמול לעצמנו ולעולם‪ ,‬להרבות טוב‬
‫בעולם‪ ,‬כמשנת הרב קוק‪ ,‬היא ברכת הדרך שלי‬
‫לליבך‪ ,‬בתי‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬במקום הבלתי אפשרי הזה‪,‬‬
‫ובכלל‪ .‬אהבה היא אולי המילה האחרונה‬
‫שתוכלי למצוא סביבך במחנות ההשמדה‪.‬‬
‫מילה שחסרה הייתה (ואולי עדיין איננה)‬
‫במחוזות האימה בשנותיה הקשות‪.‬‬
‫פחד‪ ,‬מוות‪ ,‬שנאה‪ ,‬אכזריות‪ ,‬כאב וסבל אין קץ‬
‫נפוצים (אז ואולי גם היום) הרבה יותר‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬בתי היקרה‪ ,‬דווקא שם‪ ,‬מתוך ניצחון הרוח‬
‫החופשית‪ ,‬מתוך האנושיות והאופטימיות‪ ,‬מוטב‬
‫שנזכור‪ ,‬כי סבל ורשעות מולידים רק עוד סבל‬
‫ורשעות‪ ,‬ומחוללים מעגלי איבה הדדיים שאין‬
‫להם סוף‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אם נרצה למגר את כוחות החשכה‪,‬‬
‫מוטב שנטפח את טוב ליבנו‪ :‬את היפה‪,‬‬
‫את המוריק‪ ,‬את המועיל והמחייה‪ .‬נושיט‬
‫יד‪ ,‬נקשיב‪ ,‬נגלה חמלה‪ ,‬רגישות‪ ,‬עדינות‪,‬‬
‫סבלנות‪ ,‬רוך‪ .‬בצניעות‪ ,‬בענווה ובאהבה‪.‬‬
‫סופה של האהבה להוליד עוד ועוד אהבה‪.‬‬
‫וכך תשמרי על העולם‪ ,‬ילדתי‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬נולדת גם את‪ ,‬בתי‪.‬‬
‫וכך תקוותי שתמשיכי ותצמחי‪.‬‬
‫לא נוכל לחמוק מן הסבל האישי והקולקטיבי‪.‬‬
‫מוטב שנכיר בו‪ ,‬נכיר אותו‪ .‬וממנו נחפש את‬
‫המוצא לעולם יפה יותר‪.‬‬
‫אוהבת ומתגעגעת‪,‬‬
‫אמא‬
‫*הכותבת היא מנחה ומלמדת פילוסופיה‬
‫ופסיכולוגיה בודהיסטית‬
‫‪35‬‬
‫מאבקים על הזכות להנציח‬
‫יער הקדושים‬
‫בהרי יהודה‬
‫נטיעת היער החלה ב‪ 1951-‬וכבר ב‪ 1952-‬נערך בו טקס הזכרון הראשון‪ .‬מרדכי שנהבי‪ ,‬הוגה ויוזם רעיון‬
‫יד ושם‪ ,‬טען כי לקק"ל אין זכות להעביר אליו אלמנטים של הנצחה שעמדו במוקד הפעילות המתוכנן‬
‫של יד ושם‪ .‬ההסכם שנחתם בין שני הארגונים ב‪ 1953-‬סימן את תחילת ירידת קרנו של היער‬
‫| ד"ר דורון בר* |‬
‫בשנת ‪ 1951‬החלה קק"ל (קרן קיימת‬
‫לישראל) לטעת בגבעות החשופות של‬
‫פרוזדור ירושלים את יער הקדושים‪ .‬מטרת‬
‫קק"ל הייתה לכסות אזור זה בשישה מיליוני‬
‫עצים שיהוו נר זיכרון לטבוחי השואה‪ .‬יער‬
‫הקדושים אמור היה להתפרס על פני שטח‬
‫נרחב של כ‪ 35,000-‬דונם‪ ,‬שהשתרעו מכביש‬
‫שער הגיא‪-‬אשתאול במערב‪ ,‬דרך רמת‬
‫רזיאל בדרום‪ ,‬ועד לגבעת יערים במזרח‬
‫ולשואבה בצפון‪ .‬אזור זה נבחר בגלל תכונותיו‬
‫הגיאוגרפיות הייחודיות ובמיוחד בשל‬
‫סמליותו‪ .‬צביה לובטקין‪ ,‬מלוחמות גטו וארשה‬
‫קבעה כי‪" :‬לא מקרה הוא כי יער הקדושים‬
‫ניטע בדרך לירושלים‪ .‬לא רק בזה שעיני כל‬
‫אלה אשר נשמדו היו נשואות ירושלימה‪ ,‬אלא‬
‫שגם הדור הזה‪ ,‬שהציץ לתהום הכיליון וזכה‬
‫לאושר תקומת ישראל‪ ,‬צריך לזכור כי הדרך‬
‫לעצמאות מובילה דרך יער הקדושים"‪.‬‬
‫הדרך לירושלים‪ ,‬שבצידה אתרי גבורה‬
‫וזיכרון כמו שער הגיא‪ ,‬הייתה אחת הסיבות‬
‫העיקריות לכך שאזור זה נבחר לנטיעת‬
‫‪36‬‬
‫היער‪ .‬יער הקדושים והנצחת השואה בו‪,‬‬
‫כפי שעוצבה על ידי קק"ל‪ ,‬הציעה לניצולים‪,‬‬
‫לארגונים ולקהילות הרבות גרסה לאומית‪,‬‬
‫על‪-‬מפלגתית‪ ,‬לזיכרון השואה‪ .‬כאשר מוסד‬
‫יד ושם עשה עדיין את צעדיו הראשונים (רק‬
‫מאוחר יותר הפך למוסד ההנצחה הלאומי‬
‫והעיקרי לשואה)‪ ,‬היה ביער הקדושים מימד‬
‫מאחד ופשוט‪ ,‬שסביבו יכולים היו הניצולים‪,‬‬
‫חילוניים ודתיים‪ ,‬ימנים ושמאלנים‪ ,‬להזדהות‬
‫ולשלב ידיים‪ .‬ביער הקדושים גם לא היה צורך‬
‫בהתמודדות עם הסמלת השואה והנצחתה‪,‬‬
‫כפי שנעשה במקומות אחרים באמצעות‬
‫מונומנטים‪ ,‬אנדרטאות ופסלים‪.‬‬
‫העצים הראשונים ביער הקדושים ניטעו‬
‫בתחילת חודש מרץ ‪ .1951‬בטקס הנטיעות‬
‫הראשון‪ ,‬בסמוך למושב כסלון‪ ,‬לקחו חלק‬
‫משלחות רבות של ניצולים והוא עורר‬
‫התרגשות ציבורית רבה‪" .‬על אחת מפסגות הרי‬
‫יהודה וירושלים"‪ ,‬דיווח עיתון דבר‪" ,‬שעליהם‬
‫וסביבם זורחים גגות פחוני הישובים – ניטעו‬
‫אתמול על אדמת הקרן הקיימת שש‪-‬מאות‬
‫הברושים כנגד שש‪-‬מאות ריבוא אחינו חללי‬
‫השואה"‪.‬‬
‫אירוע זה נפתח בהנפת דגל המדינה ובשירת‬
‫התקווה‪ ,‬ולאחר מכן נאמו יוסף ויץ‪ ,‬חבר‬
‫דירקטוריון קק"ל‪ ,‬ושר החינוך דוד רמז‪ .‬נציגי‬
‫"ארצות החורבן" נטעו את העצים הראשונים‪,‬‬
‫וסביבם נטעו שתילים נוספים גם נציגי‬
‫המוסדות המרכזיים של המפלגות הפוליטיות‬
‫וחברי תנועות הנוער‪ .‬אנשי קק"ל התגאו‬
‫במיוחד בכך שעולי תימן‪ ,‬תושבי המושבים‬
‫בסביבת כסלון‪ ,‬הם שיטעו את היער ויהיו‬
‫שומריו‪" :‬יש בזה משום סמל שהיער יינטע‬
‫בידי יהודי תימן – הגולה הכי עתיקה שהעלינו‬
‫אותה כמעט כליל"‪ ,‬הטעים ברל לוקר‪ ,‬יושב‬
‫ראש הסוכנות היהודית‪ ,‬בנאומו‪.‬‬
‫נטיעת היער בכסלון יצרה רושם ציבורי‬
‫עז‪ ,‬שאותו ביקשה קק"ל לנצל בכדי לעודד‬
‫את ציבור התורמים‪ ,‬אנשי הקהילות בארץ‬
‫ובתפוצות‪ ,‬בכדי להרים תרומה לנטיעת היער‬
‫ולהרחבתו‪ .‬קריאות אלו אכן מצאו הד בקרב‬
‫בני קהילות שונות‪ ,‬בארץ ובתפוצות ‪ -‬היענות‬
‫מאבקים על הזכות להנציח‬
‫המצביעה שוב על היחסים המעניינים שבין‬
‫יהודי התפוצות לבין מדינת ישראל‪.‬‬
‫לקראת כ"ז בניסן ‪ 1952‬פרסמו העיתונים‬
‫מודעות על כינוס ארצי לזכר קורבנות השואה‬
‫שיתקיים בשטח הנטיעות של יער הקדושים‬
‫בפרוזדור ירושלים‪ .‬הטקס בשנה זו נערך‬
‫לראשונה במקום שיהפוך מאוחר יותר למוקד‬
‫הסמלי של יער הקדושים‪ ,‬בצמוד לאפיקו של‬
‫נחל כסלון‪ ,‬במקום שבו תיחצב מאוחר יותר‪,‬‬
‫בסוף שנות החמישים‪ ,‬מערת הקדושים‪ .‬מאות‬
‫אנשים‪ ,‬ברובם ניצולי שואה‪ ,‬נציגי קהילות‬
‫וארגונים שקק"ל הצליחה לגיס למעמד‪ ,‬לקחו‬
‫בו חלק‪.‬‬
‫"כאשר מוסד יד ושם עשה‬
‫עדיין את צעדיו הראשונים‬
‫(רק מאוחר יותר הפך למוסד‬
‫ההנצחה הלאומי והעיקרי‬
‫לשואה)‪ ,‬היה ביער הקדושים‬
‫מימד מאחד ופשוט‪ ,‬שסביבו‬
‫יכולים היו הניצולים‪ ,‬חילוניים‬
‫ודתיים‪ ,‬ימנים ושמאלנים‪,‬‬
‫להזדהות ולשלב ידיים"‬
‫בטקס עוצבה מתכונת שתחזור גם בטקסים‬
‫שנערכו במקום בשנים הבאות‪ :‬שילוב נאומים‬
‫יחד עם אלמנטים אמנותיים דרמטיים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬הוקראה "מגילת יער הקדושים"‬
‫בשם משתתפי הכינוס והוטמנה ליד "ארז‬
‫העצמאות"‪ ,‬שהועבר מיער מעלה החמישה‪.‬‬
‫מסכת מאת אהרן מגד ניצלה היטב את‬
‫הגיאוגרפיה הדרמטית מסביב – הנחל העמוק‬
‫וחשוף הגדות‪.‬‬
‫בסיום הטקס‪ ,‬ובמהלך שנת ‪ ,1952‬המשיכה‬
‫קק"ל לעודד את הניצולים לקחת חלק‬
‫פעיל במפעל הנטיעות‪ .‬כדי ליצור הד סביב‬
‫היער‪ ,‬הזמינו אנשי הקרן דמויות ייצוגיות‪,‬‬
‫פוליטיקאים‪ ,‬ניצולים ואחרים‪ ,‬כדי שיטעו‬
‫עצים‪ .‬ליער הקדושים אף עוצב אז סמל‪ :‬נר‬
‫דולק על רקע יער שמאחוריו זורחת שמש‪.‬‬
‫כרזות יער הקדושים הבליטו את הניגוד בין‬
‫הגולה החרבה לבין ההגשמה של החזון הציוני‬
‫במדינת ישראל‪.‬‬
‫פעילות ההסברה הנרחבת נתנה פירותיה‪.‬‬
‫העיתונים דיווחו על עולי איטליה‪ ,‬הונגריה‬
‫ובולגריה‪ ,‬יוצאי פשסניק‪ ,‬ברגסאס‪ ,‬מילניצה‪,‬‬
‫מערת בני ברית ביער הקדושים‬
‫פינסק‪ ,‬סטולין‪ ,‬וורנוב ואחרים‪ ,‬שכולם ניהלו‬
‫משא ומתן עם קק"ל על הנצחת קהילותיהם‬
‫ביער הקדושים‪ .‬נראה היה לפיכך‪ ,‬כי‬
‫ההתלבטות בקרב שארית הפליטה לגבי הדרך‬
‫ההולמת להנצחת יקיריהם נפתרה‪ .‬נטיעת‬
‫יער הקדושים מילאה את הצורך הכפול של‬
‫הניצולים שהיו גם עולים חדשים ‪ -‬הם לקחו‬
‫חלק אקטיבי בעיצוב נופה של מדינת ישראל‬
‫הצעירה ובהפרחת שממתה‪ ,‬אך גם מצאו‬
‫מקום שבו יוכלו לזכור‪ ,‬לבכות ולמצוא נחמה‬
‫על מות יקיריהם‪.‬‬
‫ההתלבטויות ביחס‬
‫להנצחת הנטבחים‬
‫ההצלחה הראשונית של יער הקדושים‬
‫והתהודה הגדולה שקיבל עתה מפעל ההנצחה‬
‫חייבו את קק"ל להתמודד עם תכני ההנצחה‬
‫שאותם ביקשה לצקת אל תוך המפעל‪ .‬אכן‪,‬‬
‫התכניות המקוריות של קק"ל היו מרחיקות לכת‪,‬‬
‫ומטרתן הייתה להפוך את היער למוקד הנצחה‬
‫לאומי ובינלאומי באמצעות בניית מבני זיכרון‬
‫ואיסוף שמות הנרצחים בספרים מיוחדים‪.‬‬
‫ראשי קק"ל פנו לאדריכלים וביקשו כי ייקחו‬
‫חלק בעיצוב יער הקדושים‪ .‬התפיסה שגובשה‬
‫הייתה כי יש להקים במרכז כל יער ארצי מגדל‬
‫נישא‪ ,‬בעל צורה אדריכלית מרשימה‪ ,‬שישמש‬
‫כמעין אתר עלייה לרגל של הניצולים‪ .‬אל‬
‫מוקד ההנצחה אמורה הייתה להוביל שדרה‬
‫סלולה‪ ,‬ובתוכו‪ ,‬על דוכן מיוחד עם נר תמיד‪,‬‬
‫אמור היה להיות מוצב "ספר הקדושים"‪ ,‬שבו‬
‫יהיו רשומים שמות כל הנטבחים אשר לזכרם‬
‫ניטעו העצים באותו היער‪ .‬קק"ל הדגישה כי‬
‫הנצחה זו תהיה ארצית‪-‬קהילתית וקולקטיבית‬
‫ולא אישית‪ 14 .‬היערות שאמורים היו להינטע‬
‫חולקו לפי ארצות ההשמדה והורכבו מיערות‬
‫וחורשות קהילתיות‪.‬‬
‫נקבע כי בצד היערות הארציים יינטעו גם‬
‫שני יערות מיוחדים‪ ,‬על‪-‬קהילתיים‪ :‬יער‬
‫לוחמי הגטאות ויער הילדים הקדושים‪ ,‬שכונה‬
‫"יער מצבתם" והיה אחד ממפעלי ההנצחה‬
‫הראשונים שהוקדשו לזכר הילדים שנספו‬
‫בשואה‪ .‬הכוונה הייתה כי יהיה זה מפעל שבו‬
‫ייקחו חלק ילדי ישראל והתפוצות‪ ,‬שירימו‬
‫תרומה לנטיעת היער‪ .‬קק"ל שיתפה פעולה עם‬
‫מועצת המורים הארצית למען קק"ל‪ ,‬וקבעה‬
‫כי במקום לתרום‪ ,‬כמקובל‪ ,‬תרומה לנטיעת‬
‫עץ עם הולדת ילד‪ ,‬יופנו התרומות עתה‬
‫ליער הקדושים‪ .‬קק"ל עודדה את הפעילות‬
‫החינוכית בבתי הספר‪ ,‬ומרצים מטעמה הרצו‬
‫על היער בפני המורים והתלמידים‪ .‬בבתי‬
‫הספר הוצב לוח התרמה מיוחד‪ ,‬ובו הוצג‬
‫מספר העצים שנתרמו על ידי בית הספר‪ ,‬על‬
‫פי חלוקה לכיתות‪.‬‬
‫בט"ו בשבט ‪ 1953‬ניטעו העצים הראשונים‬
‫ביער מצבתם‪ ,‬יער הילדים הקדושים‪ .‬רכבת‬
‫מיוחדת אספה משלחות של תלמידי בתי ספר‬
‫המשך בעמוד ‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫מאבקים על הזכות להנציח‬
‫המשך מעמוד ‪37‬‬
‫ממקומות שונים בארץ‪ ,‬ואוטובוסים הובילו‬
‫אחרים אל הגבעות החשופות באזור רמת רזיאל‪.‬‬
‫הטקס כלל חשיפת סלע גדול עליו נחקקה‬
‫הכתובת "מצבתם ‪ -‬יער הילדים הקדושים"‪,‬‬
‫מסדר‪ ,‬נאומים‪ ,‬ריקודים ונטיעות סמליות‪ .‬בכרזה‬
‫שנפרסה מעל במת הטקס נכתב‪1,200,000" :‬‬
‫ילדים נכרתו בשואה‪ ,‬אחים יקרים וקדושים"‪.‬‬
‫מורים שלקחו חלק בטקס שתלו שתילים לזכרם‬
‫של מורים אשר נספו בשואה‪.‬‬
‫המאבק בין קק"ל ליד ושם‬
‫הצלחת יער הקדושים הייתה עתה ברורה‪,‬‬
‫ובמחצית הראשונה של שנת ‪ 1953‬ניטעו ביער‬
‫הקדושים חורשות רבות‪ .‬עולי צ'כוסלובקיה‬
‫היו בין הראשונים לטעת עצים ביער שעתיד‬
‫היה לכלול ‪ 260,000‬עצים‪ ,‬כמספר הנספים‬
‫בארץ זו‪ .‬יערות נוספים ניטעו על שם "קדושי‬
‫בוקובינה"‪" ,‬קדושי בסרביה"‪" ,‬קדושי פולין"‪,‬‬
‫"קדושי הונגריה"‪" ,‬קדושי יוגוסלביה"‬
‫ועוד‪ .‬טקסי הנטיעות חזרו על עצמם וכללו‬
‫התכנסות של עשרות ולעתים אף מאות מבני‬
‫הקהילות‪ ,‬נאומים של נציגי קק"ל ונטיעות של‬
‫בני הקהילה‪ .‬הקהל שהשתתף בטקסים אלו‬
‫היה הומוגני‪ :‬יוצאי אירופה ‪ -‬ברובם אנשים‬
‫חילוניים בני ‪.50-60‬‬
‫אך למרות הפניות הרבות וההצלחה הגדולה‬
‫יחסית‪ ,‬החלו להתגנב אל חלק מאנשי קק"ל‬
‫ספקות לגבי מקומו ומשמעותו של יער‬
‫הקדושים‪ .‬במיוחד הייתה גדולה האכזבה‬
‫על הקצב האיטי של איסוף כספי התרומות‪.‬‬
‫התברר כי בניגוד לציפיות‪ ,‬נאספו עד לסוף‬
‫שנת ‪ 1952‬כספים השווים לקצת למעלה‬
‫מ‪ 400,000-‬עצים‪ ,‬והשגת היעד של שישה‬
‫מיליון העצים נראתה רחוקה‪.‬‬
‫ברקע הדברים עמדה גם מערכת היחסים‬
‫המתוחה בין קק"ל לבין מרדכי שנהבי‪ ,‬הוגה ויוזם‬
‫רעיון יד ושם ומראשיו הנוספים של המוסד‪.‬‬
‫שנהבי טען כי הפעולות שנעשו על ידי קק"ל‬
‫במסגרת יער הקדושים פגעו בהנצחת השואה‪.‬‬
‫הוא הטעים כי לקק"ל אין כל זכות להעביר‬
‫לתוך יער הקדושים אלמנטים של הנצחה‬
‫שעמדו במוקד הפעילות המתוכנן של יד ושם‪,‬‬
‫ובמיוחד אל לה לעסוק באיסוף שמות הנרצחים‪.‬‬
‫ויץ‪ ,‬מטעם קק"ל‪ ,‬הטעים כי קק"ל הייתה‬
‫חייבת לפעול‪ ,‬משום שהייתה זו ממש "השעה‬
‫האחרונה"‪ ,‬וכי אין קק"ל פולשת לתחומה של יד‬
‫‪38‬‬
‫יד אנה פרנק ביער הקדושים‬
‫ושם‪ ,‬משום שכלל איננה עוסקת באיסוף ארכיוני‬
‫של המידע על השואה‪.‬‬
‫"האינטרס של יד ושם בחתימת‬
‫ההסכם היה ברור‪ :‬הרצון‬
‫להשתמש במנגנון המאורגן‬
‫היטב של קק"ל בכדי לקדם את‬
‫המפעל‪ .‬אך גם לראשי קק"ל‬
‫היה ברור שמעורבותו הלאומית‬
‫והבינלאומית של יד ושם תציל‬
‫את מפעל יער הקדושים‪,‬‬
‫שקצב התרומות והנטיעות בו‬
‫הלך וקטן"‬
‫אחרי תקופה ארוכה של מתיחות בין שני‬
‫הארגונים נחתם בסוף שנת ‪ 1953‬הסכם בין‬
‫הנהלת קק"ל לבין הנהלת יד ושם‪ ,‬ונקבע בו כי‬
‫יער הקדושים ישולב ביד ושם‪ .‬ההסכם קבע כי‬
‫קק"ל תעמיד לרשות יד הזיכרון את מנגנונה‬
‫הנרחב בתפוצות כדי שזה יסייע בהרשמת‬
‫שמות הקורבנות והלוחמים‪.‬‬
‫האינטרס של יד ושם בחתימת ההסכם‬
‫היה ברור‪ :‬הרצון להשתמש במנגנון המאורגן‬
‫היטב של קק"ל בכדי לקדם את המפעל‪ .‬אך‬
‫גם קק"ל קיוותה לנצל את חתימת ההסכם‬
‫לטובתה ולתועלתה‪ .‬לראשי קק"ל היה ברור‬
‫כי מפעל יד ושם‪ ,‬עם המעורבות הלאומית‬
‫והבינלאומית שלו‪ ,‬עשוי יהיה להציל את מפעל‬
‫יער הקדושים‪ ,‬שעתידו היה עתה לוט בערפל‬
‫וקצב התרומות והנטיעות בו הלך והואט‪.‬‬
‫ההסכם איפשר לקיים‪ ,‬לראשונה‪ ,‬את טקס‬
‫יום השואה בשיתוף פעולה בין שני גופים‬
‫אלה‪ .‬מאחר שהקמת יד ושם החלה רק‬
‫באמצע שנות החמישים‪ ,‬נערכו טקסי הזיכרון‬
‫המרכזיים והממלכתיים ביער הקדושים‪.‬‬
‫כ‪ 5,000-‬איש השתתפו ביום הזיכרון של שנת‬
‫‪ 1954‬בעצרת זו‪ ,‬שהתקיימה במעמד ראשי‬
‫המדינה‪ .‬הטקס‪ ,‬שנעשה בו שימוש מרובה‬
‫בסמלים ובאלמנטים תיאטראליים‪ ,‬ניצל‬
‫את דרמטיות הנוף בשעות הערב והלילה‪.‬‬
‫הוא נפתח עם הגעת נשיא המדינה יצחק בן‬
‫צבי וראש הממשלה משה שרת‪ .‬ילדי קיבוץ‬
‫מעלה החמישה הניפו את דגל הנשיא ואת‬
‫דגל המדינה ומאוחר יותר הורדו הדגלים לאות‬
‫אבל‪.‬‬
‫נאומים וקינות הושמעו מעל במה נישאת‬
‫שניצבה מעל לסלע ענק‪ ,‬בו נחקק השם "יער‬
‫הקדושים"‪ .‬לפיד בוער דלק לאורך כל הטקס‪,‬‬
‫ובצידו הוצב שלט שעליו נכתב‪ :‬רשות הזיכרון‬
‫לשואה ולגבורה "יד ושם" ‪ -‬מה שסימן עבור‬
‫הקהל את שיתוף הפעולה החדש בין קק"ל‬
‫לגוף זה‪ .‬גם הפעם חוברה המסכת על ידי‬
‫אהרון מגד‪ ,‬ולמעלה ממאה ועשרים בני נוער‬
‫מאבקים על הזכות להנציח‬
‫מתנועות הנוער החלוציות לקחו בו חלק‪ .‬חלק‬
‫חשוב בטקס היו הנטיעות הסמליות שנעשו‬
‫על ידי באי כוח הקהילות בחלקות שבהן ניצבו‬
‫שלטים‪ ,‬שעליהם נכתב‪" :‬נטיעות לזכר יהודי‬
‫בלגיה" וכו'‪.‬‬
‫עם רדת הערב הודלקו בזה אחר זה נרות‬
‫זיכרון ליד תשע‪-‬עשרה מפות של הארצות‬
‫שבהן הושמדו היהודים‪ ,‬והמקהלה שרה‬
‫משירי המרד והגטאות‪ .‬הנערים והנערות‬
‫נושאי הלפידים הסתדרו בשביל מיוחד‬
‫במעלה ההר‪ ,‬ונשיא המדינה עלה בלוויית שני‬
‫נושאי נרות זיכרון בשביל‪ ,‬ונטע בצלע ההר עץ‬
‫סמלי לזכר הקדוש היהודי האלמוני‪.‬‬
‫"יותר מכל‪ ,‬העניקה ההנצחה‬
‫בנטיעה לגיטימציה ציבורית‬
‫לעברם 'הגלותי' של הניצולים‪,‬‬
‫וה'מעשה החלוצי' של נטיעת‬
‫היער חיזק עבורם ועבור‬
‫החברה מסביב את דימויים‬
‫ה'ישראלי'‪ .‬יער הקדושים‬
‫העמיק‪ ,‬לפיכך‪ ,‬את תחושת‬
‫השייכות של הניצולים כלפי‬
‫מדינת ישראל"‬
‫ירידה במעמדו של היער‬
‫הטקס הממלכתי בשנת ‪ 1954‬סימן‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫הבטחה גדולה ועתיד מזהיר ליער הקדושים‪,‬‬
‫אך בפועל היה זה גם הזמן שבו החל מעמד‬
‫המקום להתערער‪ ,‬בעיקר כתוצאה מחתימת‬
‫הסכם שיתוף הפעולה עם יד ושם וההתחזקות‬
‫הנמשכת במעמד אתר הזיכרון הלאומי‪.‬‬
‫בשנים שחלפו מאז ‪ 1954‬ועד ל‪1957-‬‬
‫נמשכו פעילות גיוס הכספים והנטיעות ביער‬
‫הקדושים‪ ,‬וניתן היה לחשוב כי תכנית הפיתוח‬
‫ממשיכה באותו מתווה ראשוני שהגו אנשי‬
‫קק"ל‪ .‬גם טקסי הזיכרון הלאומיים ביום‬
‫השואה המשיכו להתקיים במקום‪ ,‬עדיין‬
‫תוך שיתוף פעולה בין קק"ל ויד ושם‪ .‬בטקס‬
‫בשנת ‪ 1955‬גילה שר החינוך בן ציון דינור כי‬
‫בקרוב ייגשו להקמת הבניינים של יד ושם בהר‬
‫הזיכרון‪ ,‬ולא ידע כי בכך הולכת ויורדת קרנו‬
‫של יער הקדושים‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬עצרת הזיכרון הממלכתית בערב יום‬
‫השואה בשנת ‪ 1956‬נערכה לראשונה בהר‬
‫הזיכרון שבירושלים‪ .‬נכון אומנם כי קק"ל‬
‫המשיכה במסורתה וקיימה בכל זאת טקס‬
‫באפיק נחל כסלון‪ ,‬אבל עיקר הזרקורים הופנו‬
‫עתה לירושלים‪ .‬גם בשנים הבאות נמשך‬
‫הפיצול‪ ,‬וקק"ל‪ ,‬בנסותה למשוך בכל זאת‬
‫קהל לטקס ביער הקדושים‪ ,‬העמידה לרשות‬
‫המשתתפים אוטובוסים שהוליכו אותם מיער‬
‫הקדושים אל הר הזיכרון בירושלים‪ .‬בשנים‬
‫אלו הלכה ונוצרה תמונת ראי בין יער הקדושים‬
‫לבין הר הזיכרון בירושלים‪ .‬ככל שהטקסים‬
‫בירושלים הלכו והתבססו‪ ,‬כך הלכה והתמעטה‬
‫ההשתתפות בטקסים ביער הקדושים‪ .‬מודעות‬
‫קק"ל בעיתונים הלכו וקטנו ושיקפו למעשה‬
‫את הירידה בהתעניינות הציבור ביחס למקום‪.‬‬
‫אך חורשות ועצים המשיכו להינטע ביער‬
‫הקדושים גם במהלך שנות השישים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1959‬נחנכה "מערת יער הקדושים לזכר חללי‬
‫השואה"‪ ,‬שהוגדרה כ"מערת התייחדות"‬
‫ומטרתה הייתה ליצור מוקד מקודש ביער‬
‫הקדושים ולפתור את בעיית היעדר המקום‬
‫האינטימי להתייחד עם זכר הקדושים‪ .‬מערה‬
‫זו והרחבה לפניה נתרמו על ידי ארגון "בני‬
‫ברית"‪ ,‬שתפס בשלהי שנות החמישים מקום‬
‫מרכזי בפעילות ההנצחה של קק"ל ביער‬
‫הקדושים‪ .‬בתוך המערה הוקמה פינה שנקראה‬
‫"משמרת"‪ ,‬ובה הוצב ארון ברזל שבתוכו‬
‫הפקידו למשמרת את רשימות הנטבחים‬
‫שהונצחו בשואה ולידה הדליקו נרות זיכרון‪.‬‬
‫טקסי יום הזיכרון התקיימו עתה לפני מערה‬
‫זו‪ ,‬אך היה ברור לכול כי בניית המערה ועיצוב‬
‫סביבתה הגיעו מאוחר מדי‪ .‬בראשית שנות‬
‫השישים נחנך אוהל יזכור בירושלים‪ ,‬ויד ושם‬
‫היה לאתר ההנצחה לשואה העיקרי במדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫נטיעת יער הקדושים על ידי קק"ל בראשית‬
‫שנות החמישים קשורה בהתמודדות עם‬
‫הנצחת השואה‪ ,‬והיא מראה עד כמה היה עניין‬
‫זה מרכזי בקרב רבים מתושבי מדינת ישראל‬
‫ויהודי התפוצות‪ .‬קק"ל פעלה על רקע המבוכה‬
‫וחוסר ההסכמה ששררו בתקופה זו ביחס‬
‫לסוגיה מורכבת זו‪ .‬בהיעדרו‪ ,‬עדיין‪ ,‬של גוף‬
‫ממלכתי שייקח על כתפיו את הנצחת השואה‬
‫וכאשר האחריות על זיכרון השואה הייתה‬
‫נתונה בידי גורמים רבים‪ ,‬החלה קק"ל לעסוק‬
‫בנושא זה באמצעות הכלי שאותו הכירה טוב‬
‫יותר מכולם ‪ -‬גיוס כספי תרומות לשם נטיעת‬
‫יערות זיכרון‪ .‬אנשי קק"ל‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬נענו‬
‫לרגשות ולצרכים של שארית הפליטה ‪ -‬בני‬
‫מאות הקהילות שחרבו בשואה‪ ,‬שהם‪ ,‬יחד עם‬
‫נציגיהם‪ ,‬ביקשו למצוא נתיב הנצחה מתאים‪.‬‬
‫קק"ל שילבה כאן מספר תחומים שבהם‬
‫עסקה קודם לכן ומאוחר יותר – נטיעת יערות‪,‬‬
‫בעיקר בכדי לבסס את הבעלות על קרקעות‬
‫המדינה וזיכרון והנצחה‪.‬‬
‫יותר מכל‪ ,‬העניקה ההנצחה בנטיעה‬
‫לגיטימציה ציבורית לעברם ה"גלותי" של‬
‫הניצולים‪ ,‬ו"המעשה החלוצי" של נטיעת‬
‫היער חיזק עבורם ועבור החברה מסביב את‬
‫דימויים ה"ישראלי"‪ .‬יער הקדושים העמיק‪,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬את תחושת השייכות של הניצולים‬
‫כלפי מדינת ישראל ואיפשר לארגוני הניצולים‬
‫הרבים שפעלו מחוץ למדינת ישראל לקחת‬
‫חלק אקטיבי בהקמתה על ידי "הפרחת‬
‫השממה"‪ .‬יערות קק"ל בכלל‪ ,‬ויער הקדושים‬
‫בפרט‪ ,‬הפכו לדגל‪ ,‬לסמל‪ ,‬לסמן של הבעלות‬
‫הציונית‪ ,‬העברית‪ ,‬היהודית והלאומית על‬
‫הקרקע‪ .‬ההנצחה ביער חיברה את הישראלי‬
‫החדש עם יער שהיה חלק חשוב ומהותי‬
‫במעשה הכתיבה של ההיסטוריה החדשה של‬
‫הישראלים במקומם ‪ -‬היסטוריה שבה הודחקו‬
‫שנות הניתוק מארץ‪-‬ישראל והועלמו מאפייני‬
‫היהודי ה"גלותי"‪ ,‬תוך עיצוב נרטיב חדש של‬
‫אומה יהודית‪ ,‬ישראלית‪ ,‬הנטועה במקומה‪.‬‬
‫המגיעים היום ליער הקדושים לא יכולים‬
‫להתעלם מהשפעתה הנרחבת של קק"ל‬
‫על האזור‪ .‬לעתים‪ ,‬למרות הזמן הרב שחלף‬
‫מאז השואה‪ ,‬מגיעים לחלקות השונות ביער‬
‫ניצולים‪ ,‬ובעיקר בני משפחותיהם‪ ,‬ומקיימים‬
‫טקסי זיכרון לקהילות שנשמדו‪ .‬בהיות יד ושם‬
‫מקום זיכרון על‪-‬קהילתי ולאומי‪ ,‬יכולים אלו‬
‫למצוא ביער הקדושים מקום לזיכרון אישי‪.‬‬
‫בדרך זו לפחות מקצת מהמטיילים והנופשים‬
‫הממלאים את היערות בפרוזדור ירושלים‬
‫נזכרים במה שקרה באירופה לפני למעלה‬
‫משישים וחמש שנים‪.‬‬
‫*הכותב הוא דיקן מכון שכטר למדעי‬
‫היהדות‪ ,‬ירושלים‬
‫‪39‬‬
‫זכויות‬
‫זכויות‬
‫| עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות |‬
‫תכנית סיוע חדשה‬
‫ליוצאי רומניה‬
‫בפברואר ‪ 2014‬פרסמה הקרן לרווחה כי היא‬
‫פותחת תכנית חדשה לסיוע ליוצאי רומניה‪.‬‬
‫הסיוע הוא במימון קרן קריטטאה מיסודם של‬
‫פדרום (איחוד הקהילות היהודיות ברומניה)‪,‬‬
‫איל"ר (ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש)‬
‫ובאמצעות ועידת התביעות‪ .‬‬
‫הסיוע מיועד ליוצאי רומניה ולניצולי שואה‬
‫יוצאי רומניה העומדים בתנאים המצטברים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬יוצאי רומניה שחיו בין השנים אפריל ‪1941‬‬
‫ועד אוגוסט ‪ 1944‬בגבולות ‪ 1937‬של רומניה‪,‬‬
‫כולל טרנסניסטריה או נולדו בגבולות הללו‬
‫בשנת ‪ 1944‬ולפניה‪.‬‬
‫‪ .2‬ושהם גם בעלי הכנסה חודשית שאינה‬
‫עולה על ‪ ₪ 5,000‬ברוטו לחודש לפונה (כולל‬
‫קרן סעיף ‪ ,2‬רנטה מגרמניה‪ ,‬תגמולים‪ ,‬פנסיה‬
‫בארץ ובחו"ל‪ ,‬ביטוח לאומי ומשכורת)‪.‬‬
‫הקרן פרסמה כי היא תאפשר הגשת בקשות‬
‫לאפיק זה עד לתאריך ‪ ,30/09/2014‬אולם אם‬
‫יתקבלו פניות רבות לקבלת החזרים‪ ,‬מעבר‬
‫לתקציב‪ ,‬הקרן שומרת לעצמה את הזכות לסגור‬
‫את האפיק באופן מיידי‪.‬‬
‫ניתן להגיש קבלות מקור בלבד בגין רכישות‬
‫שבוצעו החל מינואר ‪ 2013‬ועד לתאריך ‪15‬‬
‫בספטמבר ‪ .2014‬הסכום המשוער להחזר הינו‬
‫כ‪.₪ 4,000-‬‬
‫יובהר כי הסכום הסופי שיאושר ייקבע בהתאם‬
‫לתקציב שיתקבל ולכמות הבקשות שיוגשו‪.‬‬
‫המענק הוא עבור החזר הוצאות רק למטרות‬
‫הבאות‪ :‬תרופות (תינתן קדימות בבדיקת הבקשות‬
‫למצרפי דוח ריכוז תרופות מקופת חולים)‪,‬‬
‫נסיעות לטיפולים‪ ,‬ציוד רפואי‪ /‬שיקומי‪ ,‬טיפולים‬
‫רפואיים‪ ,‬ייעוץ רפואי‪ /‬חוות דעת רפואית שנייה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬פורסם כי ניתן להגיש בקשה רק באחד‬
‫משני ערוצי הסיוע‪ ,‬הרומני או ההונגרי (לא ניתן‬
‫בשניהם באותה השנה)‪ .‬טופס בקשה ודף הסבר‬
‫מפורט אודות הסיוע ניתן לקבל מהקרן בטל'‪:‬‬
‫‪.03-6090866‬‬
‫‪40‬‬
‫פסק דין חדש‪:‬‬
‫הקשר שבין סרטן‬
‫שלפוחית השתן‬
‫לרדיפות הנאצים‬
‫ב‪ 24.12.2013-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫השלום בבאר שבע לגבי תביעה של ניצול שואה‬
‫להכרה בסרטן שלפוחית השתן לפי חוק נכי‬
‫רדיפות הנאצים‪ ,‬הרלבנטי‪ ,‬כידוע‪ ,‬רק לניצולים‬
‫שעלו לישראל עד ה‪( 1.10.1953-‬ו"ע ‪43685-09-‬‬
‫‪ ,13‬מילה נ' הרשות)‪.‬‬
‫תביעתו למשרד האוצר להכרה במחלה זו‬
‫נדחתה‪ ,‬מכיוון שלא הוכיח את הקשר הסיבתי‬
‫בין סרטן שלפוחית השתן לבין רדיפות הנאצים‪,‬‬
‫והוא גם טען שאין באפשרותו להגיש חוות‬
‫דעת רפואית שתוכיח את אותו הקשר‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫המלצותיה הסופיות של ועדת שני‪ ,‬שעסקה‬
‫בקשר הסיבתי בין מחלות הסרטן לבין רדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬קבעו שיש להכיר רק במחלות הסרטן‬
‫של המעי הגס והחלחולת וסרטן הריאה לפי‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים (ללא הבדל בין ניצולים‬
‫מהמעגל הראשון למעגל השני)‪.‬‬
‫אולם באותו פסק דין חדש נכתב כי בית המשפט‬
‫מצא בדוח של אותה הוועדה‪ ,‬שקיים עודף סיכון‬
‫מובהק גם לפיתוח סרטן בשלפוחית השתן‬
‫בקרב קבוצת ניצולי השואה‪ :‬בעמוד ‪ 18‬בדוח‬
‫נכתב כי "עודף סיכון מובהק נצפה באופן עקבי‬
‫עבור ‪ 3‬קבוצות החשיפה ב‪ 3-‬אתרים‪ :‬מעי גס‪-‬‬
‫חלחולת‪ ,‬ריאות ושלפוחית השתן"‪.‬‬
‫בעמוד ‪ 23‬בדוח נכתב כי "בהתייחס לאתרי סרטן‬
‫ספציפיים‪ ,‬בהשוואה לקבוצת הנדחים‪ ,‬בכל‬
‫קבוצות ההשוואה נמצא עודף סיכון מובהק‬
‫לפיתוח סרטן מעי גס וחלחולת‪ ,‬סרטן ריאות‬
‫ושלפוחית השתן"‪ .‬על כן קיבל בית המשפט את‬
‫התביעה של אותו ניצול שואה בעניין זה והחזיר‬
‫את הדיון לרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד‬
‫האוצר‪ ,‬על מנת לקבוע את אחוזי הנכות בפגימה‬
‫זו‪ .‬על פסק הדין הוגש ערעור על ידי משרד‬
‫האוצר לבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫אסור לבנק להקטין‬
‫חוב מתשלומים‬
‫לניצולים שאינם‬
‫ניתנים לעיקול‬
‫ב‪ 29.12.2013-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫המחוזי בתל אביב‪ ,‬שבו התקבל ערעור של‬
‫ניצולת שואה לגבי תשלום שקיבלה לפי חוק‬
‫הטבות לניצולי שואה שעוקל על ידי הבנק‬
‫שלא כדין (רע"א ‪ 16680-09-13‬אלטר נגד בנק‬
‫דיסקונט)‪.‬‬
‫ההוצאה לפועל קבעה כי אומנם אותו התשלום‬
‫אכן עוקל על ידי הבנק שלא כדין‪ ,‬מכיוון שטרם‬
‫חלפו ‪ 30‬יום מיום התשלום (לאחר ‪ 30‬יום ניתן‬
‫היה לעקל את הסכום לפי אותו החוק)‪ ,‬אך גם‬
‫קבעה כי אותו סכום לא יוחזר אל הניצולה אלא‬
‫יופחת מסכום החוב בתיק שלה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בית המשפט קיבל לבסוף את בקשת‬
‫הערעור שהגישה אותה ניצולת שואה‪ ,‬וקבע‬
‫כי היה הבנק צריך להשיב לה מייד את הכספים‬
‫שעוקלו שלא כדין ולא לעשות בהם שימוש‬
‫לצורך הקטנת סכום החוב שלה‪.‬‬
‫יש לציין בהקשר זה‪ ,‬כי לפי חוק הטבות לניצולי‬
‫שואה (סעיף ‪ )8‬אין לעקל את הקצבה הניתנת‬
‫ממשרד האוצר ליוצאי מחנות וגטאות וכן את‬
‫דמי ההבראה (כ‪ ₪ 2,000-‬בשנה) והמענק השנתי‬
‫(‪ ₪ 4,743‬נכון ל‪ )2014-‬הניתנים לפי אותו החוק‬
‫למקבלי אותה קצבה ולמקבלי קצבה מקרן‬
‫סעיף ‪ 2‬הרשומים באוצר‪ .‬‬
‫תשלומים אחרים לניצולי שואה מוגנים בחוקים‬
‫אחרים ‪ -‬כגון קצבאות הנכות בגין רדיפות‬
‫הנאצים (כמו ‪ BEG‬מגרמניה ו‪ WUV-‬מהולנד‪ ,‬או‬
‫קצבאות נכי רדיפות הנאצים מהאוצר בישראל)‬
‫והקצבה מקרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות;‬
‫והם מוגנים מעיקול למשך ‪ 30‬יום מיום קבלת‬
‫התשלום בבנק או בדואר לפי סעיף ‪ 11‬לחוק נכי‬
‫רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫תשלומים הניתנים כסיוע לניצולי שואה‬
‫מהחברה להשבה מוגנים מפני עיקול לפי סעיף‬
‫‪(75‬ב) לחוק נכסים של נספי שואה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לציין כי באותו המקרה ניתן לאותה‬
‫ניצולה סיוע בהגשת הערעור על ידי האגף לסיוע‬
‫משפטי שבמשרד המשפטים‪ ,‬שבנוסף לכך החל‬
‫מאוקטובר ‪ 2013‬מאפשר לניצולי השואה זכאות‬
‫לסיוע משפטי בחינם‪ ,‬ללא מבחן כלכלי‪ ,‬בנוגע‬
‫לייצוגם בפני ועדות העררים בהליכים לפי חוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬חוק ההטבות וחוק ההסדרים‬
‫(‪ ,)1.1.1947‬וכן קבלת ייעוץ משפטי ראשוני‬
‫ביחס לזכויותיהם לקבלת קצבה‪ ,‬מענק שנתי או‬
‫הטבה‪ ,‬הניתנים בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם‪.‬‬
‫ניתן ליצור קשר עם המוקד הטלפוני של האגף‬
‫לסיוע משפטי בטל'‪ ,1700-70-60-44 :‬שלוחה ‪ .4‬‬
‫מימון אשפוז ארוך‬
‫טווח במוסד סיעודי‬
‫לניצולי שואה‬
‫ב‪ 26.1.2014-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫העליון שעסק בנושא המורכב של מימון אשפוז‬
‫ארוך טווח במוסד סיעודי לניצולת שואה‬
‫(בג"ץ ‪ 8766/11‬בורובסקי נגד ממשלת ישראל‬
‫ואחרים)‪.‬‬
‫בית המשפט פסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי מאושפזים‬
‫סיעודיים אינם זכאים לגמלת סיעוד מהביטוח‬
‫הלאומי (והתוספת לניצולים מהקרן לרווחה)‪,‬‬
‫מכיוון שמטרתה של גמלת הסיעוד היא מתן‬
‫סיוע למבוטח להישאר בביתו ולהמשיך‬
‫ולתפקד‪ .‬אולם פסק הדין ציין גם זכויות‬
‫אחרות שמאושפזים סיעודיים עשויים להיות‬
‫זכאים להן מעצם היותם ניצולי שואה (אם כי‬
‫לא לאותה ניצולת שואה שלגביה ניתן פסק‬
‫הדין)‪:‬‬
‫‪ .1‬השתתפות במימון האשפוז לניצול בגין‬
‫מחלה שהוכרה לו עקב רדיפות הנאצים‪:‬‬
‫לגבי ניצולים שמקבלים קצבה לפי חוק נכי‬
‫רדיפות הנאצים מהרשות לזכויות ניצולי שואה‬
‫שבמשרד האוצר ‪ -‬נאמר בפסק הדין כי המדינה‬
‫מסייעת במימון אשפוז של ניצולי שואה ככל‬
‫שהאשפוז נדרש בגין מחלה שהוכרה על ידי‬
‫הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר‬
‫לצורך התגמולים המשולמים לו‪.‬‬
‫לעניין מחלת האלצהיימר ‪ -‬נאמר בפסק הדין‬
‫כי אומצו המלצות ועדת מומחים בראשות‬
‫פרופ' שני להכיר בנכות ניצולי שואה מהמעגל‬
‫הראשון (יוצאי מחנות‪ ,‬גטאות ומקומות‬
‫השמדה או מסתור תחת כיבוש גרמני)‪ ,‬כזכאים‬
‫להכרה בשיעור ‪ 52%‬בשל רדיפות הנאצים‬
‫ללא קשר לשלב שבו מצויה המחלה‪ .‬הכרה‬
‫זו עשויה לאפשר סיוע בהשתתפות חלקית‬
‫באשפוז במוסד לתשושי נפש‪/‬מוסד סיעודי‪.‬‬
‫מצד שני ‪ -‬נאמר בפסק הדין כי לניצול שואה‬
‫הזכאי לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪,‬‬
‫אשר המדינה מסייעת במימון אשפוזו במוסד‬
‫ יופחת המשולם לו מכוח החוק ב‪ 75% -‬החל‬‫מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד (לפי סעיף‬
‫‪ 5‬לחוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬שם כתוב כי יש‬
‫להפחית רק למי ש"מוחזק על חשבון המדינה‬
‫או רשות מקומית במוסד" וש"אין בן משפחה‬
‫תלוי בו")‪.‬‬
‫לגבי מי שמקבל קצבת נכות בגין רדיפות‬
‫הנאצים מגרמניה (לפי חוק ה‪ - )GEB-‬נאמר‬
‫בפסק הדין כי מימון הטיפול הרפואי לפי‬
‫חוק הפיצויים הגרמני ניתן בנוסף לגמלה‬
‫החודשית‪ ,‬ללא כל הפחתה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫במקרה של מחלת אלצהיימר ‪ -‬נאמר שם כי‬
‫מחלה זו אינה מוכרת בגרמניה כמזכה לעניין‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬באשר לגמלה ולמימון טיפול‪.‬‬
‫לגבי ניצולים שהיו זכאים לפני שנים רבות‬
‫לקצבת נכות מישראל לפי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬אולם החלו לקבל גמלה מגרמניה‬
‫בהיותם נמנים על חוג התרבות והשפה‬
‫הגרמנית ‪ -‬פסק הדין גם ציין את ההסדר‬
‫הקיים בחוק הישראלי (סעיף ‪ 3‬א' לחוק נכי‬
‫רדיפות הנאצים)‪ ,‬שנועד לפני שנים רבות שלא‬
‫להרתיע ניצולי שואה שהיו הזכאים לתגמולי‬
‫נכות מישראל מהגשת תביעה לקבלת גמלה‬
‫מידי ממשלת גרמניה (אפשרות זו להגיש‬
‫תביעות חדשות לקצבת נכות מגרמניה בשל‬
‫רדיפות הנאצים הייתה קיימת עד סוף שנות‬
‫ה‪ 60-‬והיא איננה קיימת כיום)‪.‬‬
‫פסק הדין מציין כי לפי נהלי הרשות לזכויות‬
‫ניצולי שואה שבמשרד האוצר‪ ,‬מתן שירותי‬
‫אשפוז ומימונם לזכאי חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫חל על ניצולי שואה‪ ,‬שהיו זכאים בעבר לקבלת‬
‫תגמולים מכוח אותו החוק‪ ,‬אולם החלו לקבל‬
‫גמלה מגרמניה בהיותם נמנים על חוג התרבות‬
‫והשפה הגרמנית‪ ,‬ככל שאשפוזם הוא בגין‬
‫מחלות שהוכרו על ידי משרד האוצר אך לא‬
‫על ידי הרשויות בגרמניה‪.‬‬
‫בהקשר זה יש לציין גם את סעיף ‪ 3‬ו' לחוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬הקובע כי נכה כזה אשר‬
‫מקבל מגרמניה תשלומים הנמוכים יותר‬
‫מהתגמולים שהוא אמור היה לקבל מישראל‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים עבור אותה‬
‫התקופה‪ ,‬זכאי לקבל את ההפרש ביניהם‪.‬‬
‫‪ .2‬לקיחת קצבת השואה של הניצול‬
‫כהשתתפות עצמית במימון השהות במוסד‬
‫הסיעודי‪:‬‬
‫סוגיה נוספת שעלתה באותו פסק דין היא‬
‫ההשתתפות העצמית שמשרד הבריאות גובה‬
‫ממאושפזים סיעודיים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫גביית ההשתתפות העצמית למי שמאושפזים‬
‫על חשבון המדינה לפי "קוד" נעשית לפי חוק‬
‫ביטוח בריאות ממלכתי הקובע כי "שירותי‬
‫האשפוז ניתנים בהשתתפות המאושפז או‬
‫משפחתו בעלות הטיפול"‪ .‬בית המשפט הביע‬
‫בפסק הדין את תמיהתו מדוע הקצבה לחולי‬
‫גזזת מוזכרת בהנחיות משרד הבריאות כקצבה‬
‫שאין לקחת אותה בחשבון ואילו הקצבאות‬
‫בגין רדיפות הנאצים אינן מוזכרות שם‪.‬‬
‫חשוב לציין בהקשר זה כי אותה הוראת חוק‬
‫המופיעה בחוק פיצויי נפגעי הגזזת (בסעיף‬
‫‪(18‬א)(‪ )1‬לחוק)‪ ,‬המגנה על קצבה זו משימוש‬
‫לתשלומי חובה או היטלים לפי דין ‪ -‬כולל‬
‫תשלום ההשתתפות עצמית באשפוז סיעודי‬
‫שנקבעה בחוק ביטוח בריאות ‪ -‬מופיעה גם‬
‫בחוק הטבות לניצולי שואה בנוגע לקצבה‬
‫ממשרד האוצר ליוצאי מחנות וגטאות‪,‬‬
‫הקצבה מקרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות‬
‫ודמי ההבראה והמענק השנתי ממשרד האוצר‬
‫למקבלי אותן הקצבאות (בסעיף ‪(8‬א)(‪ )1‬לחוק‬
‫הטבות לניצולי שואה)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוראת חוק דומה המגנה מפני‬
‫שימוש לתשלומי חובה או היטלים לפי דין‪,‬‬
‫קיימת גם לגבי תשלומים הניתנים לניצולי‬
‫שואה נזקקים על ידי החברה להשבה (בסעיף‬
‫‪ 75‬א' לחוק נכסים של נספי שואה)‪ .‬לגבי כל‬
‫יתר התשלומים בגין השואה‪ ,‬כגון קצבאות‬
‫הנכות מהאוצר וגרמניה או קצבת היתומים‬
‫מצרפת‪ ,‬אין הוראה בחוק הישראלי המגנה‬
‫עליהן מפני לקיחתן לשם השתתפות עצמית‬
‫במימון האשפוז לניצולים לפי חוק ביטוח‬
‫בריאות ממלכתי‪.‬‬
‫אזהרה‪ :‬הסקירה לעיל נועדה למטרות מידע‬
‫והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל‪ ,‬ואין‬
‫בה כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת משפטית ו‪/‬‬
‫או תחליף להם ו‪/‬או המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או‬
‫הימנעות מהם‪.‬‬
‫המידע הנ"ל יכול להשתנות עקב נסיבותיו‬
‫המיוחדות של כל מקרה שלא נכללו בסקירה‬
‫וערעורים על אותם פסקי הדין שיכולים להתקבל‬
‫לאחר מכן על ידי ערכאה אחרת‪.‬‬
‫המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות‬
‫המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו‬
‫רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא‬
‫להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים‬
‫של רדיפות הנאצים‪ .‬משום כך מומלץ לפנות לייעוץ‬
‫משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי‬
‫בהסתמך על מידע זה‪ .‬המחבר אינו נושא באחריות‬
‫כלשהי כלפי הקורא‪ ,‬וכל הסתמכות על האמור לעיל‬
‫הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫מה שהזמן והעצב הותירו | אם ובנה מתמודדים עם משא העבר | רומה נוטקביץ' בן‪-‬עטר ודורון בן‪-‬עטר | ‪₪ 78‬‬
‫בקיץ ‪ 1945‬חזרה לראשונה רֹומה נו ּטק ֵביץ'‪ ,‬כנערה בת למשפחה ציונית ואמידה‪ ,‬לפולין ולוורשה ונוכחה בתמורה החדה‬
‫שחוללה המלחמה באירופה ובעיר הולדתה‪ .‬רֹומה נותרה פליטה חסרת כּל ובני משפחתה הקרובים נרצחו‪ .‬קרוב לשישה‬
‫עשורים אחר כך גוללה רומה ברגישות ובגילוי לב‪ ,‬בספר שכתבה במשותף עם בנה דורון‪ ,‬את קורותיה כנערה בגטו ורשה‪,‬‬
‫במחנות עבודה בפרוורי העיר ובמחנות הריכוז וההשמדה מייד ָנ ֶק‪ ,‬אושוויץ‪-‬בּירק ֵנאו ּ ור ָוֶונסבּריק‪ .‬אינסטינקטים חדים‪,‬‬
‫תושייה ובעיקר יד המקרה הם שאפשרו לה להוסיף ולשרוד‪ .‬הספר נחתם בימי השיבה ההדרגתית לחיים ובמעבר למחנה‬
‫עקורים‪ ,‬משם עלתה רֹומה ארצה ב‪ .1948-‬לצד תיאור חוויותיה האישיות נחשף בספר במלוא חומרתו משא ימי השואה‬
‫הרובץ עליה ועל צאצאיה‪.‬‬
‫מבצע ריינהרד | בלז'ץ‪ ,‬סוביבור‪ ,‬טרבלינקה | יצחק ארד | ‪₪ 98‬‬
‫מבצע ריינה ַרד הוא הכינוי שנתנו הנאצים לתהליך השמדתם של יהודי הגנרלגוברנמן שבפולין הכבושה‪ ,‬ובמסגרתו‬
‫גורשו בחודשים מרס ‪ - 1942‬נובמבר ‪ 1943‬יותר מ‪ 1,500,000-‬יהודים מפולין ומרחבי אירופה אל מחנות המוות בלז'ץ‪,‬‬
‫סוביבור וטרבלינקה והושמדו שם בתאי הגזים‪ .‬רק כ‪ 150-‬מהמגורשים נותרו בחיים בסוף המלחמה‪.‬‬
‫במחקרו המתועד והמעמיק יצחק ארד פורס את תולדותיהם של שלושת מחנות ההשמדה של מבצע ריינהרד מימי‬
‫הקמתם בשלהי ‪ 1941‬וראשית ‪ 1942‬ועד הריסתם בשלהי ‪ ,1943‬ומפרט את תהליך ההשמדה בידי אנשי הס"ס ועוזריהם‬
‫האוקראינים מפעילי המחנות‪ .‬לב הספר הם הפרקים המתארים את האסירים היהודים ‪ -‬כוח האדם שאולץ לסייע ביישומו‬
‫של תהליך ההשמדה ‪ -‬ואת חייהם במחנות‪ ,‬את התארגנותם למחתרת ואת המרידות‪.‬‬
‫במהדורה הראשונה של הספר נעזר ארד במקורות שלא נחשפו עד אז‪ ,‬ובכללם עדויות הניצולים ועדויות של פושעי‬
‫מלחמה נאצים‪ .‬במהדורה השנייה המעודכנת הזו הוא מוסיף עליהם פרסומים בנושא שראו מאז אור‪ ,‬וממקם את מבצע‬
‫ריינה ַרד בכרונולוגיה ובתהליך קבלת ההחלטות בנוגע ליישומו של "הפתרון הסופי של השאלה היהודית באירופה"‪.‬‬
‫יום חמישי הקדוש | פרק עלום בקורותיה של משפחה יהודית בצרפת הכבושה | ז'אן‪-‬מארי בורזקס | ‪₪ 68‬‬
‫ב־‪ 6‬באפריל ‪ 1944‬פשטה קבוצת חיילים גרמנים על עיירה שלווה במרכז צרפת ויצאה למרדף אחר לוחמי המחתרת‬
‫הרבים באזור‪ .‬כעבור שישים שנה זכרו תושבי המקום שארבעה איכרים בני המחוז נלקחו באותו יום כבני ערובה והוצאו‬
‫להורג בירייה‪ .‬אבל מתחת למאורעות האלה מסתתרים עוד אחרים‪ ,‬שהודחקו ונשתכחו במשך עשרות שנים‪ .‬המחבר‬
‫מנסה להתחקות אחר גורלה של משפחה יהודית אחת‪ ,‬ודרכה גם אחר עקבותיהם של יהודים שמצאו מקלט זמני בעיירה‬
‫אך גורלם לא שפר עליהם והם נורו במקום או גורשו למחנות ההשמדה‪ .‬הספר זורע אור חדש על נפתולי השכחה והזיכרון‬
‫וחושף את נחת זרועה הארוכה של מכונת ההשמדה הנאצית אפילו בכפרים הנידחים של צרפת‪.‬‬
‫גבורה בלב התופת‪ :‬פרקי קריאה | בעריכת אברהם מילגרם ורוברט רוזט‪ ,‬בשיתוף הכנסת | ‪₪ 78‬‬
‫מה הייתה משמעותה של הגבורה בימי השואה? האם זו באה לידי ביטוי רק בהתנגדות חמושה של יהודים ולחימה‬
‫באויב באמצעות נשק‪ ,‬דוגמת מרד גטו ורשה‪ ,‬או השתקפה גם במעשים קטנים לכאורה‪ ,‬לע ִתים אף סמויים‪ ,‬של תעוזה‬
‫אנושית ואומץ לב שבנסיבות התרחשותם הם בלתי נתפסים בעליל? באסופה לוקטו קטעים מכּתבים ויומנים שנכתבו‬
‫בימי השואה ובהם הכותבים עוסקים במושג הגבורה‪ ,‬במושגים דומים כמו אומץ לב ותעוזה‪ ,‬כמו גם בהיפוכם‪ .‬התיעוד‬
‫הנכלל באסופה זו מבטא מגוון רחב של עמדות ודעות שהשוני ביניהן נובע בין היתר מהשוני בזמן‪ ,‬במָּקום ובנסיבות‬
‫ההתרחשות בתקופת השואה‪ .‬מתברר כי הדעה שהייתה רווחת בעבר ולפיה היו יהודים שלחמו עם נשק בידם והיו‬
‫שהלכו בפסיביות למותם אינה מציגה את התמונה המלאה והמורכבת של הנסיבות‪ ,‬של מושג הגבורה ושל תגובותיהם‬
‫של היהודים בזמן השואה‪ .‬אין ספק שהתעודות המרגשות והנוגעות ללב המוצגות בספר מדגימות בבירור כי פנים רבות‬
‫לגבורה ולגיבורים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫בריחה מן הגיהינום | מאושוויץ אל החופש‪ :‬סיפור של הצלה ושליחות | אלפרד וצלר | ‪₪ 88‬‬
‫ב‪ 7-‬באפריל ‪ 1944‬נמלטו אלפרד וצלר ורודולף ורבה ממחנה ההשמדה בירקנאו כדי להציל את נפשותיהם ולספר‬
‫לעולם את האמת על מחנה המוות אושוויץ בירקנאו‪ .‬סיפור בריחתם מבירקנאו והדוח שחיברו על המחנה הוא אחד‬
‫הסיפורים הדרמטיים בתולדות השואה‪ .‬הספר מביא בלבוש ספרותי את סיפור כליאתו באושוויץ של אלפרד וצלר‪ ,‬יליד‬
‫צ’כוסלובקיה‪ ,‬ואת הסיפור המדהים של בריחתו‪ .‬וצלר מקים לתחייה ביד אמן את עולם האימה של מחנה ההשמדה על‬
‫אסיריו‪ ,‬מפקדיו הנאצים ובעלי התפקידים האחרים בני לאומים שונים‪ ,‬ומתאר ברגישות רבה‪ ,‬בהומור ובחמלה את סבלם‪,‬‬
‫הלך רוחם ותחושותיהם של יושביו‪.‬‬
‫ונתתי להם יד ושם | ‪ 60‬שנות הנצחה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬מחקר וחינוך | בלה גוטרמן | ‪₪ 148‬‬
‫ונתתי להם יד ושם‬
‫ונתתי להם יד ושם‬
‫‪ 60‬שנות הנצחה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬מחקר וחינוך‬
‫‪ 60‬שנות הנצחה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬מחקר וחינוך‬
‫השנה מציינת רשות הזיכרון לשואה ולגבורה שישים שנה לקיומה הרשמי ‪ -‬שנים שבהן לקחה חלק חשוב בהתפתחויות‬
‫שעיצבו את מדינת ישראל‪ .‬האלבום סוקר‪ ,‬עשור אחר עשור‪ ,‬את כברת הדרך הארוכה שעבר הרעיון להנציח את זכרם‬
‫של קרבנות השואה מן העת שהעלה אותו מרדכי שנהבי בעיצומה של המלחמה‪ ,‬דרך חקיקת ”חוק זיכרון השואה והגבו–‬
‫רה ‪ -‬יד ושם" בשנת ‪ ,1953‬ועד שלבש את צורתו הנוכחית בקמפוס החדש של יד ושם‪ .‬סיפורו של יד ושם מוצג באלבום‬
‫באמצעות תיעוד מגוון מארכיוני יד ושם ומעיתונות התקופה‪.‬‬
‫בלה גוטרמן‬
‫גלויות לילדי הקטן | הנרי פונר (היינץ ליכטוויץ) | מהדורה דו‪-‬לשונית עברית‪-‬אנגלית | ‪₪ 148‬‬
‫‪ ‬הנרי פונר‪ ,‬שאיבד את אמו בגיל צעיר‪ ,‬היה אחד מכעשרת אלפים ילדים שעזבו את אירופה בין דצמבר ‪ 1938‬וספטמבר‬
‫‪ 1939‬הודות לתכנית הקינדרטרנספורט‪ .‬בן שש היה כשנשלח מברלין לוויילס‪ ,‬לביתם של מוריס וויניפרד פונר‪ ,‬זוג‬
‫יהודים שהעניקו לו בית חם ואוהב‪ .‬מן הרגע שבו נפרדו דרכיהם של הנרי ואביו‪ ,‬מקס ליכטוויץ‪ ,‬שלח לו האב בקביעות‬
‫גלויות מאוירות‪ .‬אמו המאמצת של הנרי סידרה את הגלויות באלבום ולצדן שמרה גלויות ומכתבים שקיבל מקרובי‬
‫משפחה אחרים ומחברים‪ .‬מקס ליכטוויץ נרצח באושוויץ‪ .‬הספר הוא מסמך אותנטי ומרגש המציג את הגלויות ואת‬
‫המכתבים המקוריים‪.‬‬
‫בראשית הייתה שואה | משה שנר | הוצאת מאגנס‬
‫‪ ‬הספר‪ ‬מביא קשת רחבה‪ ,‬מגוונת ומקיפה של תגובות הגותיות יהודיות לשואה‪ ,‬ומציע מענים לשאלות של "צידוק‬
‫הדין"‪ ,‬למשמעות של היות יהודי לאחר השואה ולהתמודדות עם הייאוש והניהיליזם העולים מזיכרון השואה‪ .‬זיכרון‬
‫השואה מוצג בספר כצומת מרכזי במפת הדרכים של העולם היהודי בימינו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מוצגת הספרות ההגותית‬
‫האורתודוקסית‪ ,‬העושה שימוש בתבניות מסורתיות של צידוק הדין היהודי כדי להתמודד עם בעיות שהשואה מעלה‬
‫ולהסירן מסדר יומו של הציבור היהודי‪ .‬מנגד נחשף מגוון של מענים הגותיים המסרבים לראות בשואה חלק מתוכנית‬
‫ההשגחה האלוהית‪ .‬חלקם משרטטים השקפת עולם הומניסטית‪ ,‬ולפיה העולם שבו התרחשה השואה אינו נתון להשגחה‬
‫טרנסצנדנטית; האדם הוא שקובע את גורלו לטוב ולרע‪.‬‬
‫בספר נידונה בהרחבה ההגות המנסה להחזיר לעולם היהודי את אופקיו הערכיים ולהעניק משמעות מחודשת להמשכיות‬
‫יהודית‪ ,‬למרות הייאוש המבעבע בתשתית עולמם של היהודים‪ .‬נוסף על העיון הפילוסופי עולות לדיון‪ ‬סוגיות הכרוכות‬
‫בחינוך ובעיצוב תרבות הזיכרון לשואה‪ ,‬בטקסי הזיכרון ב"יום השואה"‪ ,‬ובתכנים של מסעות בני הנוער למחוזות המוות‬
‫היהודי באירופה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫אילה ‪ -‬ישראל‬
‫‪09-7469606‬‬
‫‪09-7469606‬‬
‫ת‪.‬ד‪,715 .‬‬
‫רעננה ‪4310602‬‬
‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬
‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬
‫‪03-5616706‬‬
‫‪03-5408662‬‬
‫ת‪.‬ד‪,65220 .‬‬
‫ת"א ‪67016‬‬
‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬
‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬
‫‪03-6093476‬‬
‫‪03-6951310‬‬
‫ת‪.‬ד‪,23574 .‬‬
‫ת"א ‪6123402‬‬
‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬
‫איגוד יוצאי ליטא‬
‫‪03-6964812‬‬
‫‪03-6954821‬‬
‫שד' דוד המלך ‪,1‬‬
‫ת"א ‪64953‬‬
‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬
‫איגוד יוצאי מרכז קהילות‬
‫אירופה (צנטרה)‬
‫‪02-6233225‬‬
‫‪02-6233226‬‬
‫המלך ג'ורג' ‪58‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 7440 .‬ירושלים‬
‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר‬
‫איגוד עולמי של יוצאי ווהלין‬
‫‪03-5717621‬‬
‫‪03-7321605‬‬
‫כורזין ‪,10‬‬
‫גבעתיים ‪53583‬‬
‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‬
‫איחוד עולי בולגריה‬
‫‪03-5242174‬‬
‫‪054-4590521‬‬
‫‪03-5242150‬‬
‫אבן גבירול ‪,124‬‬
‫ת"א‬
‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬
‫אלה‪ ,‬מרכז לסיוע נפשי‪-‬‬
‫חברתי ליוצאי הולנד וקרוביהם‬
‫‪03-6910921‬‬
‫‪03-6951574‬‬
‫יגאל אלון ‪157‬‬
‫ת"א ‪67443‬‬
‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון נפגעי הנאצים‬
‫‪03-6134971‬‬
‫‪03-6134969‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪,138‬‬
‫ר"ג ‪52602‬‬
‫צחי מלמד‬
‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬
‫המחתרות והגטאות‬
‫‪03-5270231‬‬
‫‪03-5279568‬‬
‫‪03-5273564‬‬
‫‪03-5273564‬‬
‫המסגר ‪,55‬‬
‫ת‪.‬ד‪57403 .‬‬
‫ת"א ‪61573‬‬
‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬
‫יהודים בצבאות פולין‬
‫‪03-5614411‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫הארבעה ‪,8‬‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫ת"א ‪64739‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬
‫המלחמה בנאצים‬
‫‪03-5614411‬‬
‫‪03-5625983‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫הארבעה ‪,8‬‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫ת"א ‪64739‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון יוצאי ורשה‬
‫‪09-7673297‬‬
‫‪052-2753960‬‬
‫‪09-7673297‬‬
‫הרצל ‪,44‬‬
‫כפר סבא ‪44444‬‬
‫חנה אברוצקי ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון יוצאי ז'ולקיב‬
‫מוסטי וילקי‬
‫‪050-5231091‬‬
‫‪08-9407114‬‬
‫הרקפת ‪,1‬‬
‫נס ציונה ‪74088‬‬
‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪av-al@zahav.net.il‬‬
‫ארגון יוצאי לודז'‬
‫‪03-5241833‬‬
‫‪03-5248137‬‬
‫קפלן ‪ ,17‬ת"א‬
‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‪,‬‬
‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור ההמשך‬
‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬
‫‪03-6412694‬‬
‫‪03-5270919‬‬
‫בראזני ‪ 3/20‬ת"א‬
‫אברהם גרין ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬
‫‪09-9579520‬‬
‫‪09-9579540‬‬
‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬
‫ת"א ‪6117102‬‬
‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון לעובדי כפייה תחת‬
‫שלטון הנאצים‬
‫‪03-6390070‬‬
‫‪03-5375598‬‬
‫המסגר ‪,55‬‬
‫ת‪.‬ד‪57403 .‬‬
‫ת"א ‪61573‬‬
‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪44‬‬
‫‪bestuur1@ajalah.com‬‬
‫‪mickey@kantorland.com‬‬
‫‪valk@012.net.il‬‬
‫‪litjews@bezeqint.net‬‬
‫‪synagog@netvision.net.il‬‬
‫‪wohlinorg@bezeqint.net‬‬
‫‪aruetii@netvision.net.il‬‬
‫‪elah@elah.org.il‬‬
‫‪tsahi@inpo.org.il‬‬
‫‪partizani@bezeqint.net‬‬
‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬
‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬
‫‪avrutzkyn@walla.com‬‬
‫‪lodz_isr@zahav.net.il‬‬
‫‪lili@lyhaber.com‬‬
‫‪ioktn@013.net‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬
‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬
‫‪03-6121533‬‬
‫‪03-7513352‬‬
‫ביאליק ‪ 125‬ר"ג‬
‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‬
‫‪03-6884928‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫לוינסקי ‪,68‬‬
‫ת"א ‪66855‬‬
‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬
‫‪03-6183784‬‬
‫‪03-5795101‬‬
‫נועם אלימלך ‪,9‬‬
‫בני ברק‬
‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬
‫‪02-6241724‬‬
‫‪02-6231810‬‬
‫ת‪.‬ד‪71197 .‬‬
‫ירושלים ‪91711‬‬
‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‬
‫ארגון עולמי של‬
‫יהודי בוקובינה‬
‫‪03-5226619‬‬
‫‪03-5270965‬‬
‫‪03-5226619‬‬
‫ארנון ‪,12‬‬
‫ת"א ‪63455‬‬
‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬
‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬
‫השואה והמרד ע"ש יצחק‬
‫כצנלסון‬
‫‪04-9958020‬‬
‫‪04-9958021‬‬
‫‪04-9958007‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי‪,‬‬
‫‪25220‬‬
‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‬
‫דור ההמשך של‬
‫יוצאי מקדוניה‬
‫‪02-6523863‬‬
‫‪02-6523863‬‬
‫הברון הירש ‪,7‬‬
‫ירושלים ‪96148‬‬
‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‬
‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי‬
‫מורשת השואה והגבורה‬
‫‪02-6443822‬‬
‫‪077-5313493‬‬
‫‪02-6443822‬‬
‫יד ושם‪,‬‬
‫ת‪.‬ד‪3477 .‬‬
‫ירושלים ‪9103401‬‬
‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬
‫הארגון הארצי של אסירי‬
‫הנאצים לשעבר (ירושלים)‬
‫‪02-6255131‬‬
‫‪02-5660340‬‬
‫‪02-6255131‬‬
‫ש"ץ ‪,5‬‬
‫ירושלים ‪94267‬‬
‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬
‫הארגון העולמי של יהודים‬
‫יוצאי לוב‬
‫‪03-5336268‬‬
‫‪03-5333456‬‬
‫הגולן ‪,4‬‬
‫אור יהודה ‪60256‬‬
‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬
‫הארגון של אסירי הנאצים‬
‫לשעבר (ת"א)‬
‫‪03-5609296‬‬
‫‪03-9504464‬‬
‫ת‪.‬ד‪,8425 .‬‬
‫ראשל"צ ‪75183‬‬
‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬
‫הוועד המרכזי‬
‫ליוצאי אוסטריה בישראל‬
‫‪03-5235853‬‬
‫‪03-5243815‬‬
‫לוי יצחק ‪,6‬‬
‫ת‪.‬ד‪1645 .‬‬
‫ת"א ‪61164‬‬
‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬
‫העמותה להצבת יד לזכר‬
‫קורבנות לנדסברג ‪-‬‬
‫קאופרינג דאכאו‬
‫‪09-9584037‬‬
‫‪054-4683331‬‬
‫‪09-9580171‬‬
‫הזורע ‪,77‬‬
‫כפר שמריהו ‪46910‬‬
‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‬
‫הפדרציה העולמית של‬
‫הקהילות הספרדיות‬
‫‪02-6523971‬‬
‫‪02-6523971‬‬
‫המשוררת רחל ‪,10‬‬
‫ירושלים ‪96348‬‬
‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫‪03-6090866‬‬
‫‪03-6968294‬‬
‫תובל ‪ 5‬בית צרפת‪,‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 7197 .‬ת"א‬
‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‬
‫התאחדות יוצאי‬
‫צ'כוסלובקיה בישראל‬
‫‪03-5172792‬‬
‫‪03-5162172‬‬
‫ביאליק ‪,45‬‬
‫ר"ג ‪52461‬‬
‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬
‫התאחדות עולי הונגריה‬
‫‪03-6917121‬‬
‫‪03-6916115‬‬
‫‪03-6095937‬‬
‫דרך מנחם בגין ‪,48‬‬
‫ת"א בניין א'‬
‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬
‫התאחדות עולי‬
‫יגוסלביה לשעבר‬
‫‪050-3556841‬‬
‫‪0503556842‬‬
‫‪077-5347434‬‬
‫המסגר ‪,55‬‬
‫ת‪.‬ד‪57403 .‬‬
‫ת"א ‪61573‬‬
‫משה בן שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫התאחדות עולי רומניה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5466502‬‬
‫‪03-5468444‬‬
‫אלכסנדר ינאי ‪,3‬‬
‫ת"א ‪62382‬‬
‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬
‫‪yakil@bezeqint.net‬‬
‫‪nitsoleyavan@gmail.com‬‬
‫‪hechaloffice@bezeqint.net‬‬
‫‪Bukovina@netvision.net.il‬‬
‫‪ttalias@gfn.org.il‬‬
‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬
‫‪dorot_hemshech@walla.co.il‬‬
‫‪ssorek@zahav.net.il‬‬
‫‪wieselmordechai@walla.com‬‬
‫‪luv@bezeqint.net‬‬
‫‪kahaolon@bezeqint.net‬‬
‫‪msafed1@safed.org.il‬‬
‫‪cp@bezeqint.net‬‬
‫‪uchanoch@zahav.net.il‬‬
‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬
‫‪info@k-shoa.org‬‬
‫‪csjews@bezeqint.net‬‬
‫‪olehungaria@gmail.com‬‬
‫‪hitahdut@gmail.com‬‬
‫‪olerom11@bezeqint.net‬‬
‫‪45‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫חזית הכבוד‬
‫‪054-5260036‬‬
‫‪054-7503449‬‬
‫‪02-6254649‬‬
‫שער יפו ‪,612‬‬
‫ת‪.‬ד‪12223 .‬‬
‫ירושלים ‪91120‬‬
‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬
‫"יד לעד" בית העדות למורשת‬
‫הציונות הדתית והשואה‬
‫‪08-8532332‬‬
‫‪08-8535687‬‬
‫‪ ‬‬
‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬
‫ילדות אבודה‬
‫‪054-2233354‬‬
‫‪03-5401035‬‬
‫ת‪.‬ד‪3528 .‬‬
‫רמה"ש ‪47134‬‬
‫יוחנן רון‪ -‬יו"ר‬
‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית‬
‫של ילדים שאותרו בצרפת‬
‫בימי השואה‬
‫‪02-5612207‬‬
‫‪02-5662021‬‬
‫עמק רפאים ‪,34‬‬
‫ת‪.‬ד‪827 .‬‬
‫ירושלים ‪27019‬‬
‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬
‫עמותה לשימור ולטיפוח‬
‫מורשת יהדות רודוס ‪-‬‬
‫דור ההמשך‬
‫‪02-6417589‬‬
‫‪02-6417589‬‬
‫משה קול ‪,20‬‬
‫ירושלים‬
‫מריו סיריאנו ‪ -‬יו"ר‬
‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬
‫ניצולי שואה‬
‫‪050-9805223‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫צבי מיתר ‪ -‬יו"ר‬
‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬
‫‪02-6222223‬‬
‫‪02-6223022‬‬
‫ת‪.‬ד‪,2947 .‬‬
‫ירושלים ‪91028‬‬
‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫עמותת ניצולי היהודים‬
‫ממחנות ריכוז ראוונסבריק‬
‫וזקסנהאוזן בישראל‬
‫‪08-9442455‬‬
‫‪08-9392908‬‬
‫קיבוץ נען‪,‬‬
‫ת‪.‬ד‪11655 .‬‬
‫ת"א ‪611216‬‬
‫אמי ארבל ‪ -‬סגנית יו"ר‬
‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬
‫והגטאות בישראל‬
‫‪04-8705367‬‬
‫‪04-8705367‬‬
‫ת‪.‬ד‪,866 .‬‬
‫קריית מוצקין ‪26108‬‬
‫‪koifman1@013.net‬‬
‫‪gitako@walla.com‬‬
‫עמותת רננה‬
‫‪03-6816431‬‬
‫‪03-6836457‬‬
‫העלייה ‪ 46‬א'‪,‬‬
‫ת"א ‪66062‬‬
‫סמירטה גרוסמן ‪ -‬יו"ר‬
‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת‬
‫יהדות טוניסיה‬
‫‪09-8622808‬‬
‫‪09-86222808‬‬
‫מקדונלד ‪,26‬‬
‫ת‪.‬ד‪ ,1738 .‬נתניה‬
‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‬
‫עמך‬
‫‪02-6250634‬‬
‫‪03-5665701‬‬
‫‪02-6250669‬‬
‫הלל ‪,23‬‬
‫ירושלים ‪94581‬‬
‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬
‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬
‫‪03-6240919‬‬
‫‪03-5617586‬‬
‫‪03-5613068‬‬
‫שד' יהודית ‪,10‬‬
‫ת‪.‬ד‪57271 .‬‬
‫ת"א ‪61572‬‬
‫חנוך וייסברג‪ -‬יו"ר‬
‫קרן להנצחת זכר חללי‬
‫גטו טרזיין‬
‫‪04-6369515‬‬
‫‪04-6369793‬‬
‫גבעת חיים איחוד‪,‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר ‪38935‬‬
‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬
‫תאומי מנגלה‬
‫‪03-6421662‬‬
‫‪03-5372865‬‬
‫הקוממיות ‪,38‬‬
‫ת"א ‪69011‬‬
‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬
‫‪46‬‬
‫‪avrom31@012.net.il‬‬
‫‪ariel@beit-haedut.org.il‬‬
‫‪deprived@netvision.net.il‬‬
‫‪aloumim@gmail.com‬‬
‫‪leomar@netvision.net.il‬‬
‫‪meitar@bezeqint.net‬‬
‫‪obi@obi-il.org‬‬
‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫‪merkazamit@netvision.net.il‬‬
‫‪amcha@amcha.org‬‬
‫‪stichting.platform.israel@gmail.com‬‬
‫‪nfo@bterezin.org.il‬‬
‫‪laksjona@gmail.com‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬
‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה‪ ,‬וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬
‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬
‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬
‫ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע‬
‫מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬
‫מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות ‪ -‬מאפשרת‬
‫פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם‪ ,‬במסגרת‬
‫חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬
‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬
‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬
‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬
‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬
‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬
‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬
‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬
‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬
‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬
‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬
‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬
‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי‪ ,‬וניתנים לפי פניה‬
‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬
‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬
‫טל‪03-6243343 :‬‬
‫פקס‪03-5613884 :‬‬
‫מייל‪Merkaz1116@gmail.com :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬
‫‬
‫עמך‬
‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬
‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי‬
‫השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל‬
‫רחבי הארץ‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים ‪91029‬‬
‫טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03-5665701-4 :‬‬
‫פקס‪03-5660817 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬
‫בנאצים‪ ,‬ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬
‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע‬
‫לניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬
‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬
‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים בישראל‪,‬‬
‫לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪ .‬החברה קוראת‬
‫ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט‬
‫כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם הטוען לזכאות בנכס‬
‫הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות‬
‫נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪ ,‬מתבקש להגיש לחברה‬
‫בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס הנ"ל‪.‬‬
‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬
‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬
‫‪47‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫המשרד לאזרחים ותיקים ‪ -‬סיוע בבירור זכויות האזרחים הוותיקים‬
‫ומתן מידע אודות כלל הזכויות‪ ,‬השירותים וההטבות המגיעים לציבור‬
‫האזרחים הוותיקים וניצולי השואה‪.‬‬
‫טלפון‪*8840 :‬‬
‫פקס‪02-5605034 :‬‬
‫מייל‪infovatikim@pmo.gov.il :‬‬
‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד‪ 10437 .‬פתח תקווה מיקוד ‪49003‬‬