הפסגה מגזין - מינהל קהילתי פסגת זאב

‫מגזין‬
‫בס"ד‬
‫הפסגה‬
‫בזוית קהילתית‬
‫מזרח‪ :‬רח' יצחק טוניק ‪ ,23‬טלפקס‪ | 02-6563766/7 :‬מרכז‪ :‬שד' משה דיין ‪ ,135‬טלפון‪ 02-5848900 :‬פקס‪02-5848910 :‬‬
‫מוניות רמות אלון‬
‫לא גובים דמי הזמנה‬
‫טלפונית בסך ‪₪ 6.20‬‬
‫נסיעות פנים וחוץ במחירים מוזלים‬
‫נתב"ג ‪₪ 200‬‬
‫‪ 250‬מוניות ‪ 24‬שעות‬
‫‪5000000‬‬
‫‪02-‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫גיליון ‪ | 4‬מינהל קהילתי פסגת זאב | מאי ‪ | 2014‬אייר‪ ,‬תשע"ד‬
‫בין זכרון‬
‫לעצמאות‬
‫פרטים בעמוד ‪5‬‬
‫בני נוער המעויינים להדריך‬
‫בקייטנות המינהל‬
‫נא לפנות לאלי גיא ‪054-6864322‬‬
‫בפסגת זאב‬
‫שלמה‬
‫אלון‬
‫שרותי אינסטלציה גני דוד המלך‬
‫בס"ד‬
‫ושיפוצים‬
‫פתיחת סתימות‬
‫הספקת דודי שמש‬
‫איתור נזילות והחלפת צנרת‬
‫‪052-2531312‬‬
‫תכנון וביצוע עבודות‬
‫גינון ועץ באומנות‬
‫רח' שמעון ‪ ,5‬ירושלים‬
‫גני דוד המלך‬
‫‪ 052-8882511‬אלי‬
‫פרויקט סח"י‬
‫המסע המופלא‬
‫של להקת מוזה‬
‫משטרה‪ ,‬קהילה‬
‫ומה שביניהם‬
‫ראיון אישי עם‬
‫יו"ר המינהל‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪| 2‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫דבר היו"ר ומנהל המינהל הקהילתי‬
‫בזוית קהילתית‬
‫אנו עומדים בעיצומם של ימים משמעותיים למדינת ישראל ולעם‬
‫היהודי‪ .‬ימים אלו מבטאים את הסיפור המשותף לכולנו‪ ,‬את זיכרון‬
‫השואה ואת מאבקנו לתקומה בארצנו‪ .‬ימי הזיכרון ויום העצמאות‪,‬‬
‫החלים בכל שנה בסמיכות זה לזה‪ ,‬משרים רוח מיוחדת במדינת ישראל‬
‫ומאפשרים לנו לשוב ולחוות מעט מן האירועים הגדולים שהתרחשו‬
‫בדורות האחרונים‪ ,‬להיזכר שוב מאין באנו ולשאול שוב לאן אנו‬
‫הולכים כשברקע‪ ,‬המחיר הכבד אותו אנו מצווים לזכור ולהזכיר‪.‬‬
‫עצרת הזיכרון המרכזית בשכונה הופקה זו השנה הראשונה בראייה‬
‫קהילתית ובכך נקבעת מסורת במסגרתה מפיקים תושבי השכונה‪,‬‬
‫המינהל הקהילתי‪ ,‬תלמידי בתי הספר ונציגי תנועות נוער את הטקס‬
‫הממלכתי‪ .‬לאחר שנים רבות שהונהג טקס שכונתי בית ספרי אנו שנה‬
‫שניה מקיימים טקס רב משתתפים בהשתתפות המשפחות השכולות‬
‫בכיכר טוניק‪.‬‬
‫השנה הוחלט לחגוג עצמאות בפסגת זאב בתפיסה שונה ולוותר על‬
‫הבאת אומן יקר המגיע לזמן קצר וקצוב‪ ,‬שרץ מבמה לבמה בלי חיבור‬
‫אמיתי לקהילה ושהמוטיבציה שלו היא בעיקר כלכלית‪.‬‬
‫במקום זאת אנו מציעים השנה חלופה קהילתית חווייתית במתחם‬
‫עצמאות לבילוי בכל הערב ובנוסף יתקיימו מופעי רחוב ופעילות‬
‫לילדים ממש כמו פעם‪ .‬כולנו תקווה שרעיון זה ייתן מענה טוב‬
‫ומהנה לכולם‪.‬‬
‫בגיליון הנוכחי אנו ממשיכים עם הקו הקהילתי שהמינהל הקהילתי‬
‫שם לו לדגש‪ .‬בגיליון זה תוכלו לקרוא על פרויקט סח"י המדהים‬
‫והחיבור המיוחד לסיפורי הגבורה של השכונה ועל השוטרים‬
‫הקהילתיים והחיבור שלהם לתושבי פסגת זאב‪ .‬תוכלו להכיר מקרוב‬
‫בעלי תפקידים במינהל מזווית מאוד אישית ואפילו תזכו להכיר מחדש‬
‫את היער המדהים שיש לנו בשכונה‪ ,‬את יער מיר‪.‬‬
‫הקהילה זה אתם ואנחנו‪ ,‬ואנחנו כאן רק בשבילכם‪.‬‬
‫חג עצמאות שמח‬
‫אהוד (אודי) רמבח‬
‫יו"ר הנהלת המינהל הקהילתי‬
‫אריה בניונס‬
‫מנהל המינהל הקהילתי‬
‫דבר העורך‬
‫בין שואה לעצמאות ‪ -‬אימי היקרה‬
‫אמי היקרה‪ ,‬איטה בן חיים קלר‪ ,‬ניצולת שואה‪ .‬במשך שנים היא נוהגת‬
‫לספר את סיפורה המאוד מרגש בקהילות שונות ואנשים מרותקים‬
‫לסיפור הכואב והמיוחד של אימי‪ .‬ילדה שהתייתמה מאב ומאם בגיל‬
‫שלוש‪ ,‬שנשארה שלושה ימים מתחת ערימות קרשים בלי לזוז כי כך‬
‫אמרו לה‪ ,‬ששרדה את השואה בזכות גוי שאימץ אותה ואת דודתה‬
‫במשך שלוש שנים קשות של בריחות‪ ,‬הלשנות ואיומים‪ .‬לאותו גוי‬
‫ולדודתה גם נולד ילד משותף במהלך השואה‪ ,‬ילד שאני שתמיד‬
‫חשבתי שהוא דוד שלי‪.‬‬
‫בתום השואה הופרדה אימי מאותו הגוי ורק לפני ‪ 20‬שנה‪ ,‬על ערש‬
‫דווי של דודתה הסכימה זו לספר לה מי היה אותו הגוי שהציל אותן‬
‫בשואה‪ .‬היא חיפשה במשך שנתיים עד אותו טלפון מרגש במוצאי‬
‫שבת אחת בו מעברו השני של הקו היה נכדו של אותו הגוי‪.‬‬
‫אימי לא זכתה להכיר את מצילה שכן הוא נהרג בניסיון לחפש אחריה‬
‫אבל הכירה סוף סוף את סיפור חייה לאחר ששמעה אותו לראשונה‬
‫ממשפחתו החדשה של מצילה‪ ,‬תדיאוש קובילקו‪.‬‬
‫סיפורה תמיד התחבר לי ליום השואה אולם דווקא השבוע אחייני‬
‫פתאום הזכיר לי כי אימי עלתה לארץ בשנת ‪ 1947‬באוניית המעפילים‬
‫פרובידס ובכך מתחבר סיפורה גם לסיפור המדינה ויום העצמאות‪.‬‬
‫גם בישראל "זכתה" אימי למנת תלאות גדושה‪ .‬היא הופרדה מדודתה‪,‬‬
‫מהדמות היחידה שעוד הכירה ונשלחה לפנימייה‪ .‬זו הייתה גם הפעם‬
‫הראשונה שהבינה כי דודתה אינה אימה כפי שחשבה‪.‬‬
‫היא אולצה להפסיק לדבר פולנית‪ ,‬ארבע שנים אחרי שאולצה להפסיק‬
‫הכר את הרכז‬
‫שאלות זהות‬
‫למה בחרת בתחום המחול בחיים שלך?‬
‫כל החיים הייתי רקדנית‪ ,‬וכל תחום הבמה וההפקות קרץ‬
‫לי ואני מגשימה שם את עצמי‪ ,‬התשוקה לבמה‬
‫מה נקודת החיבור שלך לשכונה?‬
‫חוץ מתפקידי תמיד מנסה למצוא את הדבר שיגרום לכל‬
‫תושבי השכונה מעורבים ושירגישו בבית‪ ,‬בכל התחומים‬
‫שאני יכולה‬
‫אם לא היית בתחום המחול‪ ,‬מה היית עושה?‬
‫הייתי בוחרת בתחום המשחק‬
‫באהבה גדולה לאמא‬
‫הנצחה‬
‫רקע‬
‫מור ארוסי‬
‫לדבר יידיש והתחילה את חייה החדשים בגיל ‪ 8‬בלי כלום – לא‬
‫הורים‪ ,‬לא משפחה‪ ,‬לא מכרים‪ ,‬בלי שפה ואפילו בלי דובי שיחבק‬
‫אותה בלילות‪.‬‬
‫היום אימי כבר סבתא לאחד עשר נכדים ועוד אחד בדרך‪ .‬היא ניצחה‪.‬‬
‫היא שילמה ומשלמת מחיר כבד‪ ,‬אבל היא ניצחה‪.‬‬
‫אני תמיד אמרתי לעצמי שכל עוד אמא שלי בחיים‪ ,‬שום דבר רע לא‬
‫יאונה לי כי לא יכול להיות שאלוהים יפיל את כל הסבל האנושי על‬
‫בן אדם אחד‪.‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬רווקה‬
‫פסגת זאב‬
‫גדל ב‪:‬‬
‫שירות צבאי‪ :‬חיל מודיעין‬
‫תיכון פסגת זאב‬
‫לימודים‪:‬‬
‫מפיקה של טקס הדלקת משואות‬
‫ניסיון‬
‫רלוונטי‪:‬תעסוקתי בהר הרצל‪ ,‬ומפיקה בפועל של טקס‬
‫פתיחת המכביה‬
‫פסגת זאב‬
‫כיום גר‪/‬ה ב‪:‬‬
‫שנה‬
‫ותק במינהל‪:‬‬
‫מה הדבר הראשון שאת עושה כשאתה קם בבוקר?‬
‫לחשוב על כל המשימות שיש לי היום‬
‫מה העבודה הכי מוזרה שבה עבדת?‬
‫אין‬
‫איזה ספר מונח ליד המיטה שלך?‬
‫בן החמאס של מסעב חסאן יוסף‬
‫מה אנחנו לא יודעים עליך?‬
‫אלרגית לחלב‪ ,‬חולה על סרטי דיסני‪.‬‬
‫מוטו לחיים‪:‬‬
‫תשקיע ‪ -‬תצליח‬
‫אנו פונים אליכם משפחות יקרות‬
‫שאיבדו את יקירהם בצה"ל‪ ,‬אנו רוצים‬
‫לפתוח מדור חדש שבו תוכלו להנציח‬
‫את יקירכם סמוך ליום השנה‪ ,‬על מנת‬
‫להיערך בהתאם חשוב לנו לקבל מידע‬
‫אישי מכם המשפחות‪.‬‬
‫ניתן לשלוח מידע למייל‪:‬‬
‫‪Anattwitoavishag@gmail.com‬‬
‫מדור זה הוקם להנצחת החיילת‬
‫אבישג טויטו ז"ל‬
‫עורכת‪ :‬עינת טויטו‪ ,‬תושבת השכונה‬
‫נשמח לתגובות ורעיונות‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫מערכת‪ :‬טל‘‪02-5848900 :‬‬
‫דוא״ל‪yakir.young@gmail.com :‬‬
‫עורך‪ :‬איתיאל בן‪-‬חיים | ניהול והפקה‪ :‬יקיר זקן‪ ,‬משווקים להצלחה‬
‫כתבים וחברי המערכת‪ :‬אריה בניונס‪ ,‬אהוד רמבח‪,‬‬
‫אייל מנדלסון‪ ,‬אריק קפלן‪ ,‬אבי מוליאן‪ ,‬סהר רחמים‪,‬‬
‫רותם דרוקמן‪ ,‬לאה טויטו‪ ,‬מיה בן‪-‬שושן‪ ,‬מור ארוסי‪ ,‬נילי‬
‫שרון‪ ,‬רונן קרתא‪ ,‬לאה אלקייס‪ ,‬רונית פנחס‪ ,‬רחל יהושע‬
‫ובני קובלסקיס | הגהה‪ :‬רותם דרוקמן | דפוס‪ :‬הדפוס החדש‬
‫פרסום‪ :‬מיכאל זבולוני ‪ | 052-2587582‬עיצוב מודעות‪ :‬אביגדור‬
‫אור ‪ | 052-6398872‬עימוד ועיצוב‪ :‬אלי שטיין ‪054-2290447‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב בשיתוף‬
‫חטיבת הביניים פסגת זאב‪ ,‬ממ"ד תורני פסגת זאב מזרח ותנועות הנוער‬
‫ְיִזכֹּור טקס זיכרון‬
‫ר‬
‫מרכזי קהילתי לחללי מערכות ישראל‬
‫ונפגעי פעולות האיבה‬
‫יום ראשון ד' אייר תשע"ד ‪4.5.14‬‬
‫‪ 19:45‬טקס זיכרון מרכזי בכיכר טוניק במזרח‬
‫‪" 21:00‬שרים וזוכרים" ערב שירה לזכר הנופלים‬
‫עם איציק שטרית בכיכר טוניק במזרח‬
‫נא לבוא בלבוש חם‬
‫פרטים נוספים במינהל הקהילתי‪) :‬מזרח( ‪) ,6563766/7‬מרכז( ‪5848900‬‬
‫מוזמנים למתחם‬
‫להקת הפסגות‬
‫להקות מקומיות‬
‫חים והפעלות לכל המשפחה‬
‫מתנפ‬
‫זיקוקי דינור‬
‫פרטים נוספים במינהל הקהילתי‪) :‬מזרח( ‪) ,6563766/7‬מרכז( ‪5848900‬‬
‫שינויים בתנועה בערב יום העצמאות תשע"ד‪ :‬ביום שני ה' באייר תשע"ד‪ ,5/5/14 ,‬ערב יום העצמאות יחולו שינויי תנועה באזור כיכר האירועים ברחוב יצחק טוניק‪ .‬החל מהשעה ‪ 19:00‬עד חצות‬
‫ייסגרו לתנועת כלי רכב הרחובות הסמוכים לכיכר‪ .‬דיירי הרחובות יצחק טוניק‪ ,‬משה ונטורה‪ ,‬זאב שרף ומשה גבירצמן יורשו להיכנס דרך רחוב גבירצמן ולצאת דרך רחוב טוניק בלבד עם הצגת ספח תעודת‬
‫זהות בו רשומה כתובתם‪ .‬החל מהשעה ‪ 19:00‬לא תופעל תחבורה ציבורית באזור והאוטובוסים של אגד יעקפו את המתחם‪ .‬האוטובוסים לא ינועו ברח' מאיר גרשון פינת דב סדן עד לרחוב רחמילביץ‪ ,‬בשני‬
‫הכיוונים‪ ,‬בנוסף אוטובוס לא ייסע ברחוב יוסף נדבה‪ .‬כלי רחב שייחנו על מדרכות או בנתיב נסיעה יגררו ע"י המשטרה‪ .‬מומלץ לא להגיע לכיכר עם רכבים פרטיים‪.‬‬
‫‪| 4‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫דרך ארץ‬
‫(התנהגות אנושית תקינה)‬
‫קדמה לתורה‬
‫הרב דוד שלם‬
‫חובת ספירת ימי העומר כתובה בתורה והיא לספור‬
‫הימים והשבועות שממחרת יום טוב ראשון של פסח‪,‬‬
‫שאז מקריבים קרבן העשוי מקמח שעורים שגדלו השנה‪,‬‬
‫ועד שמקריבים את קרבן עומר החיטים‪ ,‬בחג השבועות‪.‬‬
‫סך הכול ‪ 49‬ימים‪.‬‬
‫זמן הקרבת שני הקרבנות האלו מתאים לזמן הבשלתם‬
‫וקצירתם של השעורים בניסן וזמן קצירת החיטים בימי‬
‫סיוון‪.‬‬
‫מפרשים שונים טרחו לחפש מה טעם חובת ספירת‬
‫מתן תורה לא בא חלילה כדי שנפסיק להיות בני אדם‬
‫אלא כדי להעלות את האדם לרמה הגבוהה ביותר שיש‬
‫לשאוף לדבוק בד' ולהגיע לדרגת נבואה‪.‬‬
‫יש שסוברים שאדם שמתחזק בקיום תורה ומצוותיה‬
‫חייב לזנוח לא רק את מעשיו הראשונים אלא גם את כל‬
‫ההתנהגויות (גם הטובות) שבעברו ואולם אין זה נכון‪.‬‬
‫רק כשאנו מגיעים לדרגת בן אדם בשלמות אנו מסוגלים‬
‫לעמוד לרגלי הר סיני ולקבל את התורה‪.‬‬
‫רק המתוקנים ביותר במידותיהם האנושיות מסוגלים‬
‫להעריך את התורה בשלמות ולהתקרב ולדבוק בו‪.‬‬
‫העומר‪ :‬יש שאמרו שהם ימי הכנה מפסח ועד מתן תורה‬
‫(ספר החינוך ועוד)‪ .‬יש שאמרו שעם ישראל הוא עם‬
‫חקלאי ביסודו ועל כן ציווה ד' לספור את הימים שבין‬
‫קציר שעורים לקציר חיטים‪ ,‬כי יש חשש סביר שתוך‬
‫כדי עבודות השדה נשכח להתכונן לעלייה לרגל בחג‬
‫השבועות (אבודרהם)‪ .‬בכלל‪ ,‬לדעת המקובלים‪ ,‬אלו ימי‬
‫בירור מידות בנפש האדם כשכל יום מבררים פרט במידות‬
‫האדם וזה מכשיר אותנו לעבודת ד' לכל השנה‪.‬‬
‫העיסוק הרב של עם ישראל בחקלאות גם בבית ראשון‬
‫וגם אחרי חורבן בית שני הוכח באין ספור ממצאים‬
‫ארכאולוגים והדבר נמשך עד הכיבוש הערבי אז פסק‬
‫העיסוק החקלאי האינטנסיבי של כלל האוכלוסיות בארץ‪.‬‬
‫השעורה שמשה מתקופת המשנה בעיקר למאכל בהמה‬
‫והחיטה בעיקר למאכל אדם‪ .‬נמצאנו למדים שאנו נדרשים‬
‫לעלות בימי הספירה‪ ,‬מבחינה רוחנית‪ ,‬ממאכל בהמה‬
‫הרב דוד שלם ‪dshalem1@gmail.com‬‬
‫(שעורה) למאכל אדם (חיטה)‪.‬‬
‫פינת המתכון החודשי‬
‫סלט עדשים שחורות ואבוקדו‬
‫אורנה נריה יוגב‬
‫תושבת השכונה‬
‫אנו נמצאים עכשיו בעיצומה של עונת המנגלים שתגיע‬
‫לשיאה ביום העצמאות‪.‬‬
‫התקשורת המודפסת והאלקטרונית מלאה בפרסומות‬
‫למתקני צלייה כאלה ואחרים‪ ,‬במתכוני מרינדה למיניהם‬
‫ובעצות הדלקה מומלצות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לא כולם אוכלים בשר‪ .‬הצמחונות והטבעונות‬
‫הופכות לאחרונה פופולאריות יותר ויותר והרבה‬
‫מארחים ומתארחים מחפשים מנה צמחונית מוצלחת‬
‫שתשביע את רצונם של הנמנעים מבשר ותספק להם‬
‫את כל אבות המזון‪.‬‬
‫הנה סלט טעים ויפה לעין‪ ,‬קל להכנה ועשיר בסיבים‬
‫תזונתיים‪ ,‬בחלבונים ובשומנים בריאים‪ .‬הסלט מתאים‬
‫כתוספת לבשר או כמנה עיקרית בפני עצמה‪.‬‬
‫הסלט עשוי מעדשים שחורות‪ ,‬קטנות ועגלגלות‪ ,‬שהן‬
‫קצת חדשות בישראל‪ .‬הן עדינות יחסית לקטניות אחרות‪,‬‬
‫אינן משפיעות לרעה על מערכת העיכול והמרקם שלהן‬
‫מאד נעים לחך‪.‬‬
‫ככל הקטניות‪ ,‬גם הן תורמות להפחתת רמת הסוכר‬
‫והכולסטרול הרע בדמנו‪.‬‬
‫עדיין לא ראיתי עדשים שחורות במרכולים ואני קונה‬
‫אותן בחנות טבע או בשוק‪ .‬אם אינכם מוצאים עדשים‬
‫כאלה‪ ,‬אפשר להשתמש גם בעדשים חומות‪-‬ירוקות‬
‫רגילות‪ ,‬כמו כאן בתמונה‪.‬‬
‫אורנה נריה יוגב ‪orneryah@013.net‬‬
‫טיפ‪ :‬תמיד כדאי להשרות קטניות מראש‪ .‬אני אוהבת לברור ולהשרות‬
‫את כל הקטניות עם הבאתן הביתה‪ .‬לאחר ההשריה אני מסננת‪,‬‬
‫מחלקת לשקיות ומקפיאה‪ .‬אפשר להעביר מהמקפיא ישירות‬
‫לסיר‪ ,‬מבלי להפשיר‪.‬‬
‫סלט עדשים ואבוקדו‬
‫• ‪ 250‬גר' עדשים שחורות‬
‫• אבוקדו די גדול‬
‫• ‪ 2‬פלפלים (עדיף אחד אדום ואחד צהוב)‬
‫• שן שום כתושה‬
‫• כוסברה קצוצה (או פטרוזיליה)‬
‫• אפשר להוסיף גם קצת נענע קצוצה‬
‫• שמן זית‬
‫• לימון סחוט‬
‫• מלח‬
‫• פלפל שחור גרוס (רק אם אוהבים)‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫משרים את העדשים לפחות שעתיים ומבשלים עד לריכוך‬
‫לא מוגזם‪.‬‬
‫מסננים ומצננים‪.‬‬
‫חותכים את האבוקדו ואת הפלפלים לקוביות קטנות בגודל‬
‫אחיד‪.‬‬
‫מוסיפים לעדשים‪ ,‬מוסיפים את שאר מרכיבי הסלט‬
‫ומערבבים בעדינות‪.‬‬
‫משהים כחצי שעה לספיגת הטעמים‪.‬‬
‫הסלט נשמר במקרר עד יומיים‪ ,‬אך הוא במיטבו כאשר‬
‫הוא טרי‪.‬‬
‫‪| 6‬‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫בעל עסק‬
‫או עצמאי‬
‫בפסגת זאב ?‬
‫העיתון הזה הוא‬
‫במיוחד בשבילך‬
‫עיתון מגזין הפסגה מזמין אותך להצטרף‬
‫לחוג לקוחותיו ומציע לך את תוכנית‬
‫הפרסום האפקטיבית ביותר עבורך‪.‬‬
‫מופץ ב ‪ 13,000 -‬עותקים בדיוור ישיר‪,‬‬
‫המחולקים אחת לחודש‬
‫עיתון קהילתי‪ ,‬תוכן איכותי‬
‫הפצה ע"י חברת הפצה‬
‫מהמובילות ביותר בתחום‬
‫נייר מולבן איכותי‬
‫שירות אישי‪,‬מכל הלב‬
‫ובמחירים קהילתיים‬
‫לפרטים ‪ :‬מיכאל ‪0522-587582‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד | ‪7‬‬
‫תכנון המס‬
‫מתחיל‬
‫אצלנו‪...‬‬
‫הנהלת חשבונות שוטפת‬
‫משכורות‬
‫החזרי מס‬
‫הגשת דוחות שנתיים לעצמאים וחברות‬
‫סיוע בקרן לעסקים קטנים בהלוואת מדינה‬
‫ייעוץ עסקי ואסטרטגי‬
‫משה שמאי‬
‫ייעוץ מס וחשבונאות‬
‫רח' הלל ‪ ,6‬ירושלים‬
‫רב קווי‪02-6255544 :‬‬
‫פקס‪02-6255546 :‬‬
‫נייד‪050-6670721 :‬‬
‫‪mail: moshe@shamay.net‬‬
‫‪| 8‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫פרויקט‬
‫סח"י‬
‫על הקשר בין נתינה ויום הזיכרון‬
‫אלי גיא‬
‫רכז מנהיגות נוער‬
‫השבוע התקיים אחד האירועים המרגשים ביותר‬
‫בתחום הנוער‪ .‬חברי קבוצת סח"י התקבלו‬
‫כחניכים בצורה רשמית בטקס מכובד בהשתתפות‬
‫משפחתם של בתיה ואיציק (יצחק) גולדברגר‪ ,‬יהי‬
‫זכרם ברוך‪ .‬איציק גולדברגר היה אחד משלושה‬
‫ניצולים בלבד ממבצע "שמואל" בו קיפחו את‬
‫חייהם ששה עשר לוחמים שעל שמם נקרא רחוב‬
‫הששה עשר בפסגת זאב‪ .‬כעת סוגרת משפחתו של‬
‫גולדברגר סוג של מעגל והיא מאמצת את קבוצת‬
‫סח"י פסגת זאב‪.‬‬
‫סח"י פסגת זאב מאמצת‬
‫את הנתינה כדרך‬
‫הדבר הכי משמעותי לעשות בעולם הוא להעניק‬
‫חיים‪ .‬קבוצה זו נושאת‬
‫דבר מה למישהו אחר ועצום כפליים משמעותו של‬
‫את זכרם של הורינו‬
‫מעשה זה כשהוא נעשה בסתר‪.‬‬
‫בתיה ואיציק (יצחק)‬
‫מאחורי פרויקט זה הוא שבמקום לנסות ולשנות‬
‫גולדברגר‬
‫בני נוער באמצעות פעילות שאנו‪ ,‬האחראים‬
‫פרויקט סח"י‬
‫במבצע "שמואל"‪ ,‬ערב הקמת המדינה נהרגו ‪16‬‬
‫לוחמים באזור פסגת זאב‪ .‬רק שלושה לוחמים‬
‫הצליחו להינצל‪ .‬היום‪ 67 ,‬שנים אחרי‪ ,‬מאמצת‬
‫משפחת גולדברגר‪ ,‬משפחתו של איציק (יצחק)‬
‫שהיה בן השלושה היחידים שנותרו בחיים מאותו‬
‫מבצע‪ ,‬את קבוצת סח"י הפועלת בפסגת זאב‪.‬‬
‫ערב יום הזיכרון אנו נזכרים במבצע "שמואל"‬
‫הקשור מאוד לאזורנו ובאותה הזדמנות אנחנו‬
‫מתכבדים לספר לכם על פרויקט סח"י ועל הקשר‬
‫המדהים שנרקם עם משפחת גולדברגר‪.‬‬
‫קבוצת סח"י (סיירת חסד ייחודית) היא קבוצה‬
‫שחורטת על דגלה את סמל הנתינה כבסיס חברתי‬
‫ומאמינה שכל אדם באשר הוא יכול לפרוח כאשר‬
‫הוא עוזר לאדם אחר בשעת צערו‪.‬‬
‫הקבוצה התגבשה בחודשים האחרונים דרך‬
‫פעילות חברתית סביב מדורה שמשכה אליה בני‬
‫נוער משוטטים בשכונה‪ .‬במקום הזה יכול כל נער‬
‫להיות הוא באשר הוא‪ ,‬בדרך בה הוא מתנהג ובדרך‬
‫בה הוא חי את חייו‪.‬‬
‫אנו מאמינים שערך הנתינה הוא זה שישנה את‬
‫הנערים ולא חוקים או הגבלות‪ .‬הרעיון העומד‬
‫המבוגרים‪ ,‬מעבירים להם‪ ,‬יהיו אלו בני הנוער‬
‫עצמם שייזמו את הפרויקט ובאמצעות הפעילות‬
‫ישתנו בעצמם ויספגו ערכים חשובים כמו נתינה‬
‫ואחריות קהילתית‪ .‬כל זה קורה דרך הפעולות שהם‬
‫יוזמים ולא דרך פעולות שאנו‪ ,‬המבוגרים‪ ,‬מטילים‬
‫עליהם‪.‬‬
‫לאחר גיבוש של גרעין ראשוני‪ ,‬חברי הקבוצה‬
‫מתחילים בעצמם להעלות שמות של משפחות‬
‫שהם מכירים כנזקקות בשכונה ומשם‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫מתחילה הקבוצה לפעול‪ .‬הפעילות העיקרית של‬
‫חברי הקבוצה היא מתן בסתר‪ .‬אותם נערים אוספים‬
‫ומחלקים באופן קבוע למספר משפחות בשכונה‬
‫ארגזי מזון כל שבוע‪ .‬במקביל‪ ,‬חברי הקבוצה‬
‫עוסקים בנתינה גם בדרכים אחרות ‪ -‬בחג הפורים‬
‫האחרון יצאו חברי הקבוצה לבית חולים "שערי‬
‫צדק" לחלק משלוחי מנות במחלקת הילדים ובפסח‬
‫האחרון יצאו חברי הקבוצה לשפץ בתים של אנשים‬
‫מבוגרים שלא יכלו להרשות זאת לעצמם‪ .‬לצד‬
‫הפעילות המעשית מתקיימת גם פעילות ערכית‬
‫בנושאי נתינה‪ ,‬מתן בסתר‪ ,‬קהילה‪ ,‬אחריות ועוד‪.‬‬
‫השבוע נערך טקס החניכה הרשמי של קבוצת סח"י‬
‫פסגת זאב בו הם התקבלו בצורה רשמית למשפחת‬
‫סח"י הארצית‪ .‬לפני הטקס התקיים סיור מקדים‬
‫ברחוב השישה עשר וחברי הקבוצה שמעו את‬
‫סיפור המורשת מפי משפחת גולדברגר‪ .‬הטקס כלל‬
‫פעילות ערכית ברחבי השכונה ומסע אלונקות קצר‬
‫ועליו ארגז מזון‪.‬‬
‫יוצרי הפרויקט המדהים הם עמותת נכח (נתינה‬
‫כדרך חיים) שהגתה את פרויקט סח"י ומפעילה‬
‫אותו במספר שכונות בירושלים ובמספר ערים‬
‫בישראל‪ .‬העמותה בראשות עודד ואברהם גם‬
‫מלווה את הפרויקט בפסגת זאב והם תומכים בצורה‬
‫מדהימה בקידום הפרויקט בשכונה ובהפעלתו‪.‬‬
‫מטרת העמותה היא להגיע לבני הנוער המשוטטים‬
‫בשכונה ללא מעש ולחבר אותם לפעילות קהילתית‬
‫משמעותית ולהעניק לבני הנוער תחושה מדהימה‬
‫של סיפוק ומשמעות מתוך הנתינה ומכאן כמובן‬
‫גם לשנות ולו במקצת את חייהם‪.‬‬
‫עד כמה שזה ישמע מפתיע‪ ,‬הפרויקט סוחף אליו‬
‫בני נוער רבים והשמועה עוברת מפה לאוזן‪ .‬אנחנו‬
‫חוטאים הרבה פעמים כאשר אנו מתייחסים לנוער‬
‫המשוטט בשכונה בעיקר בצורה שלילית ואנחנו‬
‫כל פעם מחדש מתרגשים ושמחים לגלות כמה‬
‫נתינה יש בנוער וכמה רצון יש להם להיות חלק‬
‫מהקהילה ולתרום לה‪.‬‬
‫מבצע "שמואל"‬
‫מבצע שמואל היה מבצע צבאי במלחמת העצמאות‬
‫שמטרתו הייתה תקיפת כלי רכב ערביים בכביש‬
‫רמאללה‪-‬לטרון כתגובה להתקפות שנערכו על‬
‫אוטובוסים של יהודים‪ .‬המבצע נכשל ועלה בחייהם‬
‫של ‪ 16‬לוחמים ועל שמם קרוי רחוב הששה עשר‬
‫בפסגת זאב‪.‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫מושב עטרות היה מבודד ומוקף בכפרים ערביים‬
‫גדולים‪ .‬הערבים התנכלו לכלי הרכב היהודים‬
‫בכביש המוביל למושב בהתקפות והנחות מוקשים‬
‫במטרה לשבש את החיים בשני היישובים היחידים‬
‫שהיו אז מצפון לירושלים ‪ -‬עטרות ונווה יעקב‪.‬‬
‫ב‪ 21-‬בדצמבר ‪ 1947‬יצאה יחידה צבאית של גדוד‬
‫מוריה מחטיבת עציוני מעטרות ופגעה באוטובוס‬
‫ערבי על כביש רמאללה‪-‬לטרון‪ .‬בפעולה נהרגו‬
‫ארבעה ערבים‪ .‬בעקבות פעולה זו הגיעו אנשי עבד‬
‫אל‪-‬קאדר אל‪-‬חוסייני ומתנדבים עיראקים והשתכנו‬
‫בכפרי הסביבה‪ .‬ב‪ 2-‬במרץ ‪ 1948‬יצאה הוראה‬
‫מטעם המטה הכללי של ההגנה תחת הכותרת‬
‫"מבצע שמואל" לפגוע באוטובוס המוביל מדי‬
‫בוקר פועלים ערבים מרמאללה ללטרון‪ .‬המטרה‬
‫הייתה להבהיר לאויב המתנכל לתחבורה היהודית‬
‫כי יש לכוח היהודי יד ארוכה החודרת לאזורים‬
‫ערביים‪.‬‬
‫תחילה הטיל הפיקוד העליון בראשות יגאל ידין את‬
‫המשימה על חטיבת הראל של הפלמ"ח אך יצחק‬
‫רבין השיב כי הפקודה אינה הגיונית ואינה ניתנת‬
‫לביצוע‪ .‬ידין ביקש מדוד שאלתיאל להורות למפקד‬
‫הגדוד השישי של הפלמ"ח‪ ,‬צבי זמיר‪ ,‬לבצע את‬
‫הפעולה‪ .‬זמיר העביר את הפקודה דרך צינורות‬
‫הפלמ"ח ליצחק רבין שחזר על דבריו שהפקודה‬
‫אינה ניתנת לביצוע‪ .‬לפיכך הטיל שאלתיאל את‬
‫המבצע על גדוד "מוריה" של חטיבת עציוני שהיה‬
‫נתון לפיקודו הישיר‪ .‬מפקד הגדוד‪ ,‬זלמן מרט‪,‬‬
‫וסגנו צבי סיני ניסו לשכנע את שאלתיאל לבטל את‬
‫הפעולה באמרם כי "אסור להכות פעמיים באותו‬
‫מקום‪ .‬הערבים בסביבה התחזקו מאז התקרית‬
‫במקום ב‪ 21-‬בדצמבר וכי בפעם ראשונה יש מימד‬
‫של הפתעה ואילו בפעם שנייה זו כבר התאבדות‪.‬‬
‫שאלתיאל הודיע כי קיבל פקודה ועליו לבצעה‪.‬‬
‫הפעולה הוטלה על פלוגה ג' של הגדוד בפיקודו‬
‫של נועם גרוסמן‪ .‬גרוסמן היה בן ‪ ,21‬מפקד הפלוגה‬
‫הצעיר ביותר בחטיבה‪ .‬לאחר שבפברואר ‪ 1948‬היו‬
‫לפלוגתו מספר כישלונות‪ ,‬הוא שאף להראות את‬
‫הצלחת הפלוגה דווקא בפעולה זו‪.‬‬
‫ב‪ 3-‬במרץ ‪ 1948‬הגיעו גרוסמן ואנשיו לעטרות‬
‫ועדכנו את מגני המושב על הפעולה‪ .‬מגני עטרות‬
‫שלחו מיד שליח לשאלתיאל שעדכן את שאלתיאל‬
‫על התגבורות הערביות שהגיעו לכפרי הסביבה‬
‫וכי אין סיכוי לחזור באור יום מביתוניא לעטרות‪.‬‬
‫שאלתיאל הרשה להתקשר באלחוט לגרוסמן‬
‫ולהודיע לו שמותר לו לדחות את הפעולה לפי‬
‫שיקול דעתו אבל מכשיר הקשר התקלקל וההודעה‬
‫לא הגיעה‪ .‬אנשי עטרות ניסו לשכנע את גרוסמן לא‬
‫לצאת לפעולה אך הוא אמר‪" :‬כמו שנגיע כך נחזור‪.‬‬
‫זאת לא הפעולה הראשונה שלנו ולא האחרונה‪.‬‬
‫אין ספק שנצליח"‪.‬‬
‫הכוח תרגל השתלטות על אוטובוס‪ .‬התרגול נערך‬
‫על האוטובוס של המושב עטרות‪ ,‬אותו הם נהגו‬
‫לאבטח‪.‬‬
‫בשעה ‪ ,1:00‬אור ליום כ"ג באדר א'‪ 4 ,‬במרץ ‪,1948‬‬
‫חודש הקשר עם עטרות ונאמר לגרוסמן כי לפי הוראות‬
‫הפיקוד העליון עליו לבצע את הפעולה‪ .‬אז העירו את‬
‫החיילים‪ ,‬שהלכו לישון שלוש שעות קודם לכן‪.‬‬
‫בשעה ‪ 2:00‬יצאו מעטרות ‪ 19‬אנשי הכוח בפיקודו‬
‫‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד | ‪9‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫של נועם גרוסמן‪ .‬הכוח יצא ללא מכשיר קשר‪.‬‬
‫תחילה צעדו ‪ 3‬ק"מ צפונה ולאחר מכן ‪ 3‬ק"מ‬
‫מערבה עד הגיעם לכביש רמאללה‪-‬לטרון ליד צומת‬
‫אל‪-‬ג'יב‪ ,‬כ‪ 7-‬ק"מ דרומית‪-‬מערבית לרמאללה‬
‫(סמוך למקום בו נבנתה לימים שכונת נווה מנחם‬
‫ביישוב גבעת זאב)‪ .‬בשעה ‪ 5:00‬הגיעו הלוחמים‬
‫למקום המארב והמתינו לאוטובוס הערבי‪.‬‬
‫בשעה ‪ 6:40‬הופיע האוטובוס הערבי ואנשי המארב‬
‫פתחו עליו באש‪ .‬הנהג נפגע אך האוטובוס לא‬
‫עצר ולא ברור אם מי מנוסעיו נפגע‪ .‬לשמע היריות‬
‫הגיעו כוחות ערבים מכפרי הסביבה‪ ,‬השתלטו על‬
‫הרכסים מסביב וכתרו את גרוסמן ואנשיו‪ .‬אנשי‬
‫המארב מצאו עצמם מוקפים בכוחות ערבים חזקים‬
‫באור יום‪ .‬גם מכוניות מכביש רמאללה‪-‬לטרון‪,‬‬
‫שראו את הכוח‪ ,‬הצטרפו למרדף‪ .‬גרוסמן פקד על‬
‫אנשיו לסגת במהירות לעבר עטרות אבל לא היה‬
‫להם סיכוי‪ .‬הם הגיעו לעמק רחב יחסית‪ ,‬בו היו‬
‫מוקפים מכל עבר‪ .‬רק שלושה לוחמים הצליחו‬
‫לטפס על רכס ממזרח לעמק ולהגיע לעטרות‬
‫במסלולים שונים אך שאר חבריהם לא הצליחו‬
‫לפרוץ בעקבותיהם‪ .‬לפי מקורות ערבים נהרגו‬
‫במקום עשרה לוחמים ושישה נישבו‪ .‬השבויים‬
‫הובלו ברגל לרמאללה אבל לפתע הם נשכבו על‬
‫הארץ ואחד מהם צעק "רימון" והטיל על הערבים‬
‫הבריטים הודיעו כי מצאו ‪ 16‬גופות של לוחמים‬
‫במרכז רמאללה‪ .‬בצהריים הגופות הובלו לבית‬
‫החולים "הדסה" בהר הצופים‬
‫משפחת גולדברגר ‪ -‬דבר המשפחה‬
‫סח"י פסגת זאב מאמצת את הנתינה כדרך חיים‪ .‬קבוצה זו נושאת‬
‫את זכרם של הורינו בתיה ואיציק (יצחק) גולדברגר‪.‬‬
‫בתיה נולדה בירושלים בשנת ‪ .1928‬היא נולדה למשפחה שדגלה‬
‫במתן עזרה לזולת וספגה ערכים אלו מילדותה‪ .‬בנערותה היא‬
‫התנדבה עם נערות יתומות שהגיעו כפליטות מהשואה‪ .‬במלחמת‬
‫השחרור שירתה כקשרית בירושלים במסגרת ארגון "ההגנה"‪.‬‬
‫כשנישאה וניהלה בית משלה‪ ,‬היא בישלה אוכל לאנשים נזקקים‪.‬‬
‫בהמשך החיים היא התנדבה עם תשושי נפש בבית החולים‬
‫"טלביה"‪ ,‬ליוותה ותמכה בחולים שיצאו לקהילה‪ .‬בתיה הייתה‬
‫מסורה מאד להוריה והיוותה דוגמא לכיבוד הורים‪ .‬בשנות חייה‬
‫האחרונות התנדבה בארגון "יד שרה" במשחקיה לילדים עם‬
‫צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫איציק נולד בירושלים בשנת ‪ .1924‬הוא נולד למשפחה ברוכת‬
‫ילדים ודלת אמצעים‪ .‬כבר מגיל צעיר נאלץ לצאת לעבודה כדי‬
‫לעזור בפרנסת המשפחה‪ .‬אביו היה פעיל בארגון "ההגנה"‪ .‬בביתם‬
‫היה "סליק"‪ ,‬מקום מחבוא לנשק ששימש להגנה על השכונה בה‬
‫חיו‪ .‬הם גרו בשכונה בקו התפר באזור מעבר מנדלבאום‪ ,‬שם היו‬
‫משפחות ערביות שבזמן המאורעות פגעו ביהודים‪ .‬איציק התנדב‬
‫להבאת מעפילים‪ ,‬שהגיעו לאחר השואה מאירופה בספינות לארץ‬
‫ישראל והביא אותם לחוף מבטחים‪ .‬הוא שירת במסגרת ההגנה‬
‫בצפון ירושלים ומילא תפקידים שונים במסגרת ההגנה‪ .‬הוא ליווה‬
‫שיירות לעטרות‪ ,‬שעברו במסלולן באזור פסגת זאב ונווה יעקב (של‬
‫היום)‪ .‬כמו כן היה בין מגני עטרות‪ .‬במסגרת שירותו בהגנה הוא‬
‫נשלח להשתתף במבצע "שמואל" שבו נשלחו ‪ 19‬חיילים למארב‬
‫לאוטובוס ערבי שנסע בדרכו מרמאללה ללטרון‪ ,‬כפעולת תגמול על‬
‫ההתנכלויות של הערבים לתחבורה היהודית בדרך לעטרות‪ .‬מתוך‬
‫‪ 19‬החיילים ניצלו ‪ 3‬חיילים והיתר נהרגו על ידי הערבים מהכפרים‬
‫שבסביבה‪ .‬איציק היה אחד משלושת הניצולים‪ .‬לימים נקרא רחוב‬
‫בפסגת זאב "רחוב הששה עשר" לזכרם של הנופלים‪ .‬במשך כל חייו‬
‫דאג איציק להעביר לדורות הבאים את מורשת הגבורה וההקרבה‬
‫רימון שלא התפוצץ‪ .‬הערבים הרגו את השישה מיד‪.‬‬
‫גופותיהם חוללו מיד לאחר מכן‪.‬‬
‫כשהגיעו הידיעות על הקרב התארגן כוח מגדוד‬
‫"מוריה" לחפש את המחלקה אך זה היה מאוחר‬
‫מדי‪ .‬הבריטים הודיעו כי מצאו ‪ 16‬גופות של לוחמים‬
‫במרכז רמאללה‪ .‬בצהריים הגופות הובלו לבית‬
‫החולים "הדסה" בהר הצופים‪ .‬קשה היה לזהות‬
‫את הגופות בגלל ההתעללות שהשחיתה את פניהם‪.‬‬
‫השישה עשר הובאו למנוחות כעבור שלושה ימים‬
‫בבית הקברות סנהדריה וכעבור שלוש שנים‪ ,‬ה'‬
‫באלול התשי"א‪ 6 ,‬בספטמבר ‪ 1951‬הועברו‬
‫גופותיהם לבית הקברות הצבאי שבהר הרצל‪.‬‬
‫ב‪ 17-‬במרץ ‪ 1985‬בטקס בהשתתפות המשפחות‬
‫השכולות‪ ,‬ראש העיר דאז מר טדי קולק והנשיא‬
‫דאז חיים הרצוג‪ ,‬נקרא רחוב ראשי בשכונת פסגת‬
‫זאב מרכז בשם הששה עשר לזכרם של הלוחמים‪.‬‬
‫‬‫והנה ‪ 67‬שנים אחרי מבצע "שמואל" מתחברים להם‬
‫בני נוער‪ ,‬ערך הנתינה‪ ,‬מורשת קרב ומשפחה אחת‬
‫יקרה מפז לפרויקט מיוחד שכולו נתינה קהילתית‬
‫וחסד אמיתי וערב יום הזיכרון אנו מגלים פעם נוספת‬
‫איזה עם מדהים ואיזו קהילה מדהימה יש לנו‪.‬‬
‫אלי גיא ‪eliguy4@gmail.com‬‬
‫שלהם‪ ,‬להנחיל ערכים של אהבת המולדת והקרבה למען המולדת‪,‬‬
‫גם אם זה כרוך בסיכון החיים‪ .‬בהמשך חייו הוא עסק בבנייה של‬
‫מבנים ציבוריים חשובים בירושלים‪.‬‬
‫במהלך חייו הוא היה רגיש לצרכי הזולת והושיט יד לכל מי שהיה‬
‫זקוק לעזרה‪ .‬הוא ביצע תיקונים בבתים של אנשים מבוגרים באזור‬
‫מגוריו‪ .‬הוא התנדב בארגון ותיקי ההגנה‪ .‬במסגרת התנדבותו היה‬
‫אחראי על הקמת "נתיב ההגנה" ביער ירושלים ועל חלקת לוחמי‬
‫ההגנה בבית הקברות גבעת שאול בירושלים‪ .‬הוא היה דוגמא‬
‫לכיבוד הורים‪.‬‬
‫"גדלנו וחונכנו בבית שבו ערך הנתינה לזולת היה מרכזי וחשוב‪.‬‬
‫ההורים שמשו דוגמה לדאגה לזולת‪ ,‬להתנדבות למען הקהילה‪.‬‬
‫ערכים אלה תואמים את המטרה של סח"י‪ ,‬של נתינה בסתר ועזרה‬
‫לזולת‪.‬‬
‫מתוך היכרותנו את הפעילות של סח"י אנו רואים בה דרך שמבטאת‬
‫מאד את הערכים של נתינה כפי שאפיינה את דרכם ופועלם של‬
‫הורינו בתיה ואיציק גולדברגר ז"ל‪".‬‬
‫‪| 10‬‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מגזין הפסגה‬
‫המסע המופלא‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫של להקת‬
‫מוזה‬
‫מור ארוסי‬
‫רכזת מחול‬
‫ביום שישי ה‪ 11.4-‬רקדניות להקות מוזה חזרו‬
‫מהמשלחת אליה נסעו בתחילת חודש אפריל‪.‬‬
‫לאורך כל ימי המשלחת הרקדניות עברו חוויה‬
‫שלא ישכחו לעולם‪.‬‬
‫התחלנו את המסע ביום רביעי ה‪ 2.4-‬עם טיסתנו‬
‫לפריז‪ .‬כאשר התאספנו בשעות הצהריים במינהל‬
‫הקהילתי לקראת יציאתנו לשדה התעופה‪ ,‬קיבל את‬
‫פנינו מנהל המינהל הקהילתי ‪ -‬אריה בניונס‪ .‬אריה‬
‫איחל לרקדניות בהצלחה ובירך אותן על ההישג‬
‫הבלתי יאמן‪ .‬כבר אז היה אפשר לחוש בהתרגשות‬
‫העזה בקרב הרקדניות שכן עבור כולן זאת הייתה‬
‫הפעם הראשונה בה הן מופיעות בחו"ל‪ .‬נסענו‬
‫לשדה התעופה עם החולצות המיוחדות שהודפסו‬
‫עבור הרקדניות‪ ,‬מתנת "המתוקים של ארז"‪ .‬רבים‬
‫מעוברי האורח בשדה התעופה התלהבו מהעובדה‬
‫כי אנו נופיע בדיסנילנד‪-‬פריז ומהעובדה שאנחנו‬
‫נייצג את ישראל בערי הבירה החשובות באירופה‪.‬‬
‫עם הגעתנו לפריז‪ ,‬בערב יום רביעי‪ ,‬התחלנו להבין‬
‫כי כל העבודה‪ ,‬ההשקעה וההתמדה של כולנו סוף‬
‫סוף מגיעה לידי ביטוי‪ .‬למחרת‪ ,‬ביום חמישי יצאנו‬
‫להכיר את פריז המדהימה דרך סיור פנורמי בכל‬
‫אתרי התיירות החשובים ‪ -‬בשאנז אליזה‪ ,‬שער‬
‫הניצחון‪ ,‬כנסיית נוטרדאם‪ ,‬מגדל אייפל‪ ,‬מוזיאון‬
‫הלובר ועוד‪.‬‬
‫מלבד ימי הכיף והסיורים‪ ,‬השתתפו הרקדניות גם‬
‫בתוכנית אמנותית שכללה סדנאות מחול מקצועיות‬
‫עם המורים המובילים בפריז ובלונדון‪ .‬ביום שישי‬
‫התחלנו את היום עם שתי סדנאות מקצועיות‬
‫בסטודיו "‪ - "Harmonic‬אחד מבתי הספר לריקוד‬
‫הנחשבים בפריז‪ .‬הסדנה הראשונה בה השתתפו‬
‫הבנות הייתה סדנת בלט קלאסי למתקדמים עם‬
‫רקדנים מקצועיים שרוקדים בבלט המלכותי של‬
‫צרפת‪ .‬מי שהעביר את הסדנה היה וויין ביירס ‪-‬‬
‫מורה לבלט קלאסי שהוכרז על ידי אוניברסיטת‬
‫"באטלר" כאחד ממורי הבלט המובילים באירופה‪.‬‬
‫הסדנה השנייה הייתה סדנת ג'אז מודרני בהדרכתו‬
‫של לור דמוליאר ‪ -‬אחד מהמורים הטובים ביותר‬
‫בצרפת לג'אז מודרני‪ .‬כל השיעורים בהן הבנות‬
‫לקחו חלק‪ ,‬היו שיעורים פתוחים בהשתתפותם של‬
‫רקדנים מקצועיים ברמה גבוהה מרחבי פריז‪ .‬הלימוד‬
‫במשותף עם רקדנים מקצועיים גרם לבנות לתחושה‬
‫עצומה של כבוד ויוקרה ורצון לעמוד בפני אתגר‬
‫רציני‪ .‬במהלך כל הסדנאות צפיתי בגאווה גדולה‬
‫ברקדניות שלי‪ ,‬שהוכיחו כי האמונה בעצמן יכולה‬
‫להביא לתוצאות נפלאות וכי שום דבר אינו עומד‬
‫בפני הרצון‪ .‬בערב קיימנו ארוחת שישי והבנות קיבלו‬
‫בהפתעה מכתבים חמים מהמשפחות‪.‬‬
‫ביום שישי בערב‪ ,‬אחרי שני ימים עמוסים בפריז‪,‬‬
‫חווינו אווירה של בית ומשפחה‪ .‬לא הפסקנו לצחוק‬
‫ולספר חוויות‪ .‬אז כבר הרגשנו שלא נסענו רק‬
‫כלהקת מחול‪ ,‬אלא נסענו כמשפחה‪.‬‬
‫למחרת הגיע היום הגדול שאליו כולנו חיכינו ‪-‬‬
‫ההופעה בדיסנילנד‪ .‬התחלנו את בוקר יום שבת‬
‫בשעות המוקדמות של הבוקר‪ .‬מנהלי ומפיקי‬
‫הפסטיבל הובילו אותנו לאחורי הקלעים של פארק‬
‫"דיסנילנד"‪ .‬ראינו את התפאורות המיוחדות של‬
‫כל המופעים‪ ,‬את התלבושות והדמויות המדהימות‬
‫והתחלנו להרגיש כי השיא ממש עומד בפתח‪.‬‬
‫ואז זה הגיע‪ .‬הדבר שחיכינו לו קרוב לחודשיים‪.‬‬
‫האירוע שעבדנו בשבילו שעות ארוכות‪ .‬אולם‬
‫התיאטרון בדיסנילנד התמלא בקהל רב שהגיע‬
‫לצפות במיוחד בלהקה מישראל‪ .‬הבנות עמדו‬
‫נרגשות מאחורי הקלעים וחיכו לפתיחת ההופעה‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬האורות דלקו‪ ,‬המוסיקה הופעלה וקסם התפזר‬
‫באוויר‪ .‬התחלנו את המופע עם הריקוד "‪be our‬‬
‫‪ "guest‬מתוך הסרט "היפה והחיה"‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬לרקדניות היו שלוש דקות בלבד להחליף‬
‫תלבושות לריקוד השני‪ .‬זמן כמעט בלתי אפשרי‬
‫על מנת להחליף סט שלם של תלבושות אך הבנות‬
‫עמדו באתגר זה בגבורה רבה‪ .‬המשכנו לריקוד‬
‫האפריקאי במוסיקה מתוך הסרט "מלך האריות"‪.‬‬
‫שני הריקודים איתם הופענו זכו למחיאות כפיים‬
‫סוערות מהקהל‪ .‬עם סיום ההופעה הייתה התפרצות‬
‫רגשות גדולה מצד הרקדניות ומצדי‪ .‬לפתע הבנו‬
‫שהגשמנו חלום וכי הופענו מול מאות אנשים‬
‫מרחבי העולם‪ .‬יצאנו לחגוג את סיום ההופעה‬
‫ביום שיא של המשלחת – ביום הכיף בפארק‬
‫"דיסנילנד" בו עלינו למתקנים המפחידים והמהנים‬
‫ביותר‪ .‬בשעות הלילה המאוחרות הפלגנו במעבורת‬
‫ללונדון ונפרדנו מפריז המדהימה‪.‬‬
‫מיום ראשון ועד סיום המסע ביום חמישי ה‪10.4-‬‬
‫עברנו חוויה מיוחדת בלונדון‪ .‬טיילנו וביקרנו‬
‫במקומות הכי חשובים בלונדון ‪ -‬ב‪Oxford-‬‬
‫‪ ,steert‬באחורי הקלעים של התיאטרון הלאומי‬
‫של לונדון‪ ,‬באזור ה‪ ,convent garden-‬בבית‬
‫האופרה המלכותי‪ ,‬ב‪ ,London bridge-‬ארמון‬
‫בקינגהאם‪ ,‬הביג בן‪ tower of London ,‬ועוד‪.‬‬
‫ביום רביעי‪ ,‬יום לפני סיום המסע‪ ,‬המשכנו בתוכנית‬
‫האמנותית‪ .‬הרקדניות לקחו חלק בשתי סדנאות‬
‫מחול נוספות בסטודיו המפורסם – "‪"pineapple‬‬
‫הממוקם במרכז לונדון‪ .‬לסטודיו יש שם מכובד‬
‫מאוד בעולם המחול הבריטי‪ .‬הרקדניות השתתפו‬
‫בסדנת רפרטואר מתוך המחזמר "‪"Lion king‬‬
‫בהדרכתה של אחת מרקדניות המחזמר‪ .‬בהמשך‬
‫השתתפו הבנות גם בסדנת ג'אז עם אחת המורות‬
‫המובילות בסטודיו‪ .‬אני חייבת לציין שבכל‬
‫הסדנאות המורים דיברו בשפה זרה ‪ -‬צרפתית‬
‫או אנגלית‪ ,‬דבר שעלול היה לגרום למעט בלבול‬
‫ולתחושת לחץ מצד הבנות אך הבנות עמדו‬
‫במשימה והשתלבו מצוין בסדנאות‪ .‬בערב צפינו‬
‫במחזמר הנחשב "‪ "Lion king‬והתפעלנו‬
‫מהתפאורה‪ ,‬מהביצועים ומהתיאטרון המדהים‪.‬‬
‫מלי אילוז‪ ,‬הכוריאוגרפית של הריקודים והמורה‬
‫לג'אז של להקות מוזה סיכמה את המסע‪" :‬כשצפיתי‬
‫בסרטונים של הריקודים מההופעה‪ ,‬התמלאתי‬
‫בגאווה רבה והתרגשתי מאוד‪ .‬הבנות עשו עבודה‬
‫נפלאה בחזרות ונתנו בהופעה את הביצוע הטוב‬
‫ביותר שכל כוריאוגרף יכול לבקש מרקדניו‪ .‬אני‬
‫מצפה כבר לפרויקט הבינלאומי הבא ובטוחה שזאת‬
‫לא תהיה הפעם היחידה שנופיע בדיסנילנד"‪.‬‬
‫ליאורה איטקין‪ ,‬אחת מרקדניות המשלחת מוסיפה‬
‫את חוויותיה מהמסע‪" :‬הגשמנו חלום‪ .‬בשם כל‬
‫רקדניות המשלחת אני יכולה להגיד שעברנו חוויה‬
‫בלתי נשכחת ואנו רוצות להודות למור‪ ,‬רכזת‬
‫המחול שליוותה אותנו לאורך כל הדרך‪ .‬רוצים‬
‫להודות לה על התמיכה והעזרה בכל השלבים ‪-‬‬
‫בפיתוח הרעיון‪ ,‬בריקודים ובתלבושות‪ ,‬בתשומת‬
‫הלב לפרטים הקטנים בכל נושא ובכך שהיא‬
‫הייתה עמנו בזמן המשלחת ודאגה לאווירה שמחה‬
‫ובטוחה כל הזמן"‪.‬‬
‫אז אחרי שבילינו עשרה ימים בלתי נשכחים בפריז‬
‫ובלונדון‪ ,‬אני רוצה לומר עד כמה אני מאושרת‬
‫וגאה ברקדניות שלי‪ .‬לאורך כל הימים היינו‬
‫מאוחדות‪ ,‬מחוברות והיינו אחת לשנייה חברה‪,‬‬
‫אחות‪ ,‬אמא ושותפה‪ .‬השנה הרגשתי שאני מגשימה‬
‫עוד ועוד מטרות ומביאה את להקת מוזה למקום‬
‫שהיא לא הייתה בו בעבר‪ .‬כל זה לא היה קורה‬
‫ללא התמיכה של צוות הנהלת המינהל‪ ,‬המורות‬
‫המדהימות ורקדניות הלהקות שנותנות את כל כולן‬
‫לאורך כל השנה על מנת להגשים לעצמן חלומות‪.‬‬
‫מור ארוסי ‪mahol@pisgatze.matnasim.co.il‬‬
‫‪Tribe‬‬
‫‪F i t n e s s‬‬
‫מועדון כושר‬
‫בפסגה!‬
‫מועדון לנשים בלבד‬
‫ומועדון מעורב לגברים ונשים‬
‫פרטים בטל׳‪02-5857643 :‬‬
‫‪| 12‬‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫היער‬
‫הקהילתי‬
‫עולם טבעי קסום‬
‫ממש בתוכנו‬
‫אבי מוליאן‪,‬‬
‫העובד הקהילתי‬
‫היער הקהילתי פסגת זאב‪-‬נווה יעקב‪ ,‬המכונה‬
‫(בטעות) יער מיר ניטע על ידי קרן קימת‬
‫לישראל בתחילת שנות השמונים של המאה‬
‫הקודמת והוא משתרע על פני כ‪ 1,000-‬דונם‪.‬‬
‫היער ניטע טרם בנייתן של השכונות פסגת זאב‬
‫ונווה יעקב סביב ואדי אל ח'אפי‪ ,‬המהווה את‬
‫אחד מיובליו העליונים של נחל פרת‪ .‬תוחמים‬
‫את היער הרחובות חיל האוויר מדרום‪ ,‬נתיב‬
‫המזלות ממערב (שניהם בפסגת זאב) ומזל טלה‬
‫מצפון (בנווה יעקב)‪ .‬היער הוא אתר טבע אמיתי‪,‬‬
‫כייפי‪ ,‬עשיר בחי וצומח רבים וחשוב מכל‪ ,‬קרוב‬
‫לבית‪ .‬במרכז היער ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות‬
‫השואה מקהילת מיר (ומכאן הבלבול) ואנדרטה‬
‫נוספת לזכר חנה סנש וחבריה הצנחנים ממלחמת‬
‫העולם השנייה‪.‬‬
‫שמו של היער השגור בפי התושבים והקרבה‬
‫בלוח השנה ליום השואה מחייבים אותנו להרחיב‬
‫קמעה בקורותיה של קהילת מיר בזמן מלחמת‬
‫העולם השנייה‪.‬‬
‫קהילת מיר‬
‫מיר‪ ,‬עיירה בנפת קארליצ'י במחוז הורדנה‬
‫בבלארוס‪ ,‬כ‪ 85-‬קילומטר דרומית למינסק‪ ,‬בלארוס‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬ביוני ‪ 1941‬פלשה גרמניה הנאצית לשטחי‬
‫ברית המועצות‪ .‬כעבור חמישה ימים הגיעו הכוחות‬
‫הגרמניים לפאתי מיר וכבשו אותה לאחר קרב‬
‫שבמהלכו עלו באש כשלושה רבעים מבתי העיירה‪.‬‬
‫כשבועיים לאחר הכיבוש נצטוו יהודי מיר‬
‫להתייצב בכיכר המרכזית‪ ,‬שם נלקחו מהם‬
‫דברי הערך שלהם‪ .‬ב‪ 21-‬ביולי עצרו הגרמנים‬
‫‪ 24‬מנכבדי העיר וביניהם ‪ 18‬יהודים‪ ,‬האשימו‬
‫אותם בפעילות קומוניסטית ורצחו אותם ליד‬
‫בור גדול מחוץ לעיר – בור‪ ,‬אותו נאלצו היהודים‬
‫לחפור במו ידיהם‪ .‬באוקטובר ‪ 1941‬הפך חלק‬
‫מהעיירה לגטו ויהודי מיר רוכזו בו‪ .‬הצפיפות‬
‫הייתה גדולה; כ‪ 20-‬איש נדחסו בכל חדר‪ .‬באותה‬
‫עת היו במיר כ‪ 2,400-‬יהודים‪.‬‬
‫הפעילות ביער‬
‫מתבצעת על פי‬
‫העקרונות של "יער‬
‫קהילתי" שעיקרם‬
‫שיתוף הקהילה‬
‫ומוסדותיה בחיי היער‬
‫בעקבות המאורעות שכונו "השחיטה הראשונה"‬
‫ו"השחיטה השנייה" הושמדה קהילת מיר‬
‫המפוארת‪ .‬רק בודדים שרדו‪ .‬רוזה צביק‪ ,‬אחת‬
‫מתושבי העיירה הבודדים ששרדו‪ ,‬תרמה‬
‫להנצחתם של יהודי מיר שנרצחו בשואה ולזכר‬
‫בעלה ישראל כאלף עצים שניטעו כחורשה בתוך‬
‫היער הקהילתי פסגת זאב‪-‬נווה יעקב‪ .‬בנוסף‬
‫הוצבה אנדרטה לזכרם במקום‪.‬‬
‫צילום‪ :‬קק"ל‬
‫הטבע ביער‬
‫ביער שאורכו כקילומטר וחצי ורוחבו מאות‬
‫מטרים בודדים‪ ,‬מצויים אתרים ארכיאולוגיים‬
‫ובהם גתות‪ ,‬כבשני סיד ומערות קבורה‪ ,‬מגוון של‬
‫פרחי בר ובעלי חיים ומיני עצי יער בהם שבעה‬
‫מיני אקליפטוס‪.‬‬
‫חובבי הטבע יכולים למצוא ביער עולם מגוון‬
‫ועשיר של צומח וחי‪ .‬ביער עצמו מגוון עצום‬
‫של עצים ובהם‪ :‬אורן ירושלמי‪ ,‬אורן הגלעין‬
‫וברוטיה‪ ,‬ברוש מצוי ואריזוני‪ ,‬אלות אטלנטיות‬
‫ואקליפטוסים‪ .‬בסתיו‪ ,‬החל מספטמבר‪ ,‬פורחים‬
‫עצי האקליפטוס ומעטרים את היער‪.‬‬
‫בראשית החורף פורחים סתווניות‪ ,‬בן חצב‬
‫סתווני‪ ,‬עיריות ועוד‪ .‬בעונת החורף והאביב אפשר‬
‫לראות מרבדים של כלניות‪ ,‬רקפות‪ ,‬צבעונים‬
‫ושלל פרחים אחרים ההופכים את היער לפינת‬
‫טבע מקסימה‪.‬‬
‫היער רוחש פעילות של עולם החי‪ .‬מהיונקים‬
‫ניתן לפגוש צבאים‪ ,‬שפני סלע‪ ,‬שועלים וחזירי‬
‫בר‪ .‬חלקם פעילי לילה ולכן במשך היום הם‬
‫לא יראו‪ .‬מהעופות נבחין בציפורי שיר שונות‪,‬‬
‫משפחות שלמות של חוגלות‪ ,‬עורבים ובעונת‬
‫החורף נחליאלים‪ .‬העורבני הוא שוכן קבע במקום‬
‫ואליו מתלווים העורב האפור‪ ,‬הבולבול והנקר‬
‫הסורי שאת נוכחותו ביער ניתן לשמוע באמצעות‬
‫תקתוק מקורו על גזעי העצים‪.‬‬
‫בעקבות המאורעות‬
‫שכונו "השחיטה‬
‫הראשונה" ו"השחיטה‬
‫השנייה" הושמדה‬
‫קהילת מיר המפוארת‬
‫בחלק המזרחי של היער ישנו ריכוז של מאובנים‬
‫המעידים על פעילות ימית שהתרחשה כאן‬
‫בעידנים גיאולוגיים קדומים‪.‬‬
‫חזון היער‬
‫ביוזמת קק"ל‪ ,‬המינהל הקהילתי פסגת זאב‪,‬‬
‫המינהל הקהילתי נווה יעקב ופעילים מסורים‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫מגזין הפסג ‬
‫ה‬
‫‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד | ‪13‬‬
‫מסלולים ביער‬
‫(באדיבות קק"ל)‬
‫מקרב הקהילות בשתי השכונות גם יחד‪ ,‬נכתב‬
‫חזון ליער‪ .‬בחזון נכתב‪" :‬יער קהילתי פסגת‬
‫זאב–נווה יעקב ישמש כיער קהילתי פתוח ונגיש‬
‫לכל‪ .‬מקום מפגש המאפשר מגוון פעילויות‬
‫וחוויות תוך שמירה על איזון בין שימור הצומח‪,‬‬
‫החי והמורשת‪ ,‬פיתוח ושימוש נאות‪ .‬היער‬
‫משפיע על הקהילה והיא משפיעה עליו בעבר‬
‫בהווה ובעתיד"‪ .‬בשנת ‪ 2008‬הוצב ביער שילוט‬
‫והוסדרו בו שבילי הליכה במטרה להופכו‬
‫למוקד פעילות וטיילות לתושבי השכונות‬
‫הסמוכות ולתושבי העיר בכלל ‪ -‬יער קהילתי‬
‫פשוטו כמשמעו‪ .‬הפעילות ביער מתבצעת על‬
‫פי העקרונות של "יער קהילתי" שעיקרם שיתוף‬
‫הקהילה ומוסדותיה בחיי היער‪ .‬ביער פעילים‪,‬‬
‫מזה מספר שנים‪ ,‬מתנדבים‪ ,‬תושבי השכונות‪,‬‬
‫העוסקים בפעילות למען שמירה על היער‬
‫והדרכה בקרב הקהילה ובתי הספר‪.‬‬
‫משה בלולו הוא פעיל ותיק למען היער‬
‫ומלווה אותו כבר שנים רבות‪ .‬משה היה שותף‬
‫במאבקים שהתנהלו בעבר על מנת לשמור על‬
‫היער מפני תכניות נדל"ן שאיימו לכלותו‪ .‬את‬
‫ספיחיהן אנו רואים היום בבנייה המסיבית‬
‫עקב ריחוקה של פסגת זאב מהפארק המטרופוליני‪,‬‬
‫המוקם בימים אלו בצידה המערבי של העיר‪ ,‬חשיבותו‬
‫של היער כריאה הירוקה האיזורית עולה אף יותר‬
‫בשולי היער (אך לא בתוכו)‪ .‬משה בלולו היה‬
‫חלק משמעותי מקבוצת התושבים שרתמה את‬
‫קק"ל להשקעה ביער הקהילתי ולפיתוח חזון‬
‫היער ומימושו‪.‬‬
‫היער לאן?‬
‫כיום‪ ,‬משה משמש יושב ראש פורום גנים ופארקים‬
‫במינהל הקהילתי‪ .‬באחריות הפורום נמצא גם היער‬
‫ומשה לא נח לרגע‪ .‬יחד עם גורמים נוספים כמו עוזי‬
‫חן‪ ,‬מנהל רובע צפון‪ ,‬העושה רבות למען היער ואנשי‬
‫קק"ל‪ ,‬הם מתכננים את הצעדים הבאים בהתפתחות‬
‫היער ובהם שדרוג הכניסות ליער‪ ,‬פיתוח שולי היער‬
‫כמרכזי משחק למשפחה ושמירה על מרחבי הטבע‬
‫בתוך היער פנימה‪ .‬בימים אלו צפויים להתחיל‪,‬‬
‫ביוזמת הפעילים‪ ,‬סיורים ביער למשפחות בימי‬
‫ביער ניתן לסייר בכמה מסלולים‪:‬‬
‫מסלול קצר מסומן באדום ‪ -‬מסלול שמתחיל‬
‫בשמורת פרחי הבר (ראו בהמשך)‪ .‬יורדים‬
‫בגרם מדרגות ופוסעים בשביל נוח בינות‬
‫לעצי אורן צעירים‪ .‬במידה ויתמזל מזלנו‬
‫נוכל להבחין בין הסלעים בשפני סלע‪.‬‬
‫השביל מוליך לאנדרטת הצנחנים‪ ,‬בה‬
‫נמצא חניון מסודר עם שולחנות‪ .‬את הדרך‬
‫חזרה ניתן לעשות באותו המסלול או לעלות‬
‫דרומה לעבר רחוב משה דיין‪ ,‬עליה של‬
‫כ‪ 500-‬מטר במעלה הנחל בתוך יער מוצל‪.‬‬
‫מסלול בינוני ‪ -‬כניסה דרך שער הכניסה‬
‫המזרחי‪ .‬הליכה על דרך הרכב עד למפגש‬
‫עם 'שביל שפן הסלע' שמסומן בשחור‪.‬‬
‫בירידה נבחין בעצי יער צעירים שניטעו‬
‫ב‪ 2004-‬בשיתוף הקהילה ובהם עצי אלה‬
‫ארץ ישראלית‪ ,‬חרוב מצוי‪ ,‬אורן הצנובר‬
‫וברוש מצוי‪ .‬כשנגיע שוב לדרך עפר רחבה‬
‫בערוץ הנחל‪ ,‬המסומנת בירוק וקרויה "דרך‬
‫היער"‪ ,‬נפנה בה מערבה (שמאלה) ונצעד‬
‫לעבר חניון קק"ל באנדרטת הצנחנים‪ .‬בעונת‬
‫הפריחה נבחין בצידי הדרך בצבעים מגוונים‬
‫של סביונים‪ ,‬רקפות ועיריות‪ .‬לאחר כעשרים‬
‫דקות נגיע למפגש שבילים בו נפנה ימינה‬
‫לעבר חניון הצנחנים‪ .‬משם עליה בשביל‬
‫מסודר המסומן באדום לעבר שמורת פרחי‬
‫הבר‪.‬‬
‫מסלול ארוך מסומן בירוק ‪ -‬המסלול קרוי‬
‫"דרך היער" והוא מוליך לחלקו המזרחי של‬
‫היער במקביל לערוץ הנחל (ואדי אל חפי)‪.‬‬
‫במהלך ההליכה ניתן להתרשם ממגוון עצי‬
‫היער‪ ,‬בעיקר בחורשה שמדרום לדרך‪ ,‬בה‬
‫צומחים עצי אלה אטלנטית‪ .‬ניתן גם להתרשם‬
‫מהצבאים המשוטטים להנאתם בחלק זה של‬
‫היער‪ .‬נבחין בהשתנות הנוף ההולך ונפתח עם‬
‫ההתקדמות מזרחה‪ .‬אורך המסלול כקילומטר‬
‫עד לנקודה המזרחית ביותר‪.‬‬
‫משם נפנה בדרך המתפצלת לצפון–מערב‬
‫(שמאלה)‪ ,‬נמשיך כ‪ 300-‬מטר בהתאם‬
‫לסימון הירוק‪ ,‬עד למפגש עם דרך אספלט‪.‬‬
‫כאן נפנה דרומה בדרך העפר היורדת חזרה‬
‫לעבר הערוץ המרכזי‪ ,‬נמשיך מערבה "בדרך‬
‫היער" לנקודת ההתחלה באזור אנדרטת‬
‫הצנחנים‪ .‬בעלי המוטיבציה והיכולת‬
‫שבינינו מוזמנים לחפש בדרך חזרה משטח‬
‫של סלע ובו שרידי פעילות של בעלי חיים‬
‫שהתרחשה באזור בעבר הרחוק‪ ,‬בדמות‬
‫מאובנים הפזורים על גבי הסלעים‪.‬‬
‫שישי ושבת‪ .‬הסיורים יתקיימו ללא תשלום וייתכן‬
‫שאף יחל קורס הכשרה למדריכים ביער‪.‬‬
‫התכניות מתגבשות בימים אלו כשהבסיס להצלחתם‬
‫הוא מעורבות של המינהלים הקהילתיים בפסגת‬
‫זאב ובנווה יעקב יחד עם עיריית ירושלים והקרן‬
‫הקיימת לישראל (קק"ל)‪ .‬עקב ריחוקה של פסגת‬
‫זאב מהפארק המטרופוליני‪ ,‬המוקם בימים אלו‬
‫בצידה המערבי של העיר (מעמק הארזים ועד עין‬
‫כרם)‪ ,‬חשיבותו של היער כריאה הירוקה האיזורית‬
‫עולה אף יותר‪ .‬תושבים המעוניינים לקחת חלק‬
‫בפיתוח היער מוזמנים לפנות למינהל הקהילתי‬
‫בטלפון‪ ,‬במייל‪ ,‬בפייסבוק או באתר‪.‬‬
‫אבי מוליאן‪kehilati@pisgatze.matnasim.co.il ,‬‬
‫צילום‪ :‬קק"ל‬
‫‪| 14‬‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫משטרה‪,‬‬
‫איתיאל בן חיים‬
‫מנהל יחידת הנוער‬
‫עד לשנים האחרונות התרגלנו לראות שוטרים‬
‫במקרים של גניבות‪ ,‬מכות‪ ,‬איומים וכל מרעין‬
‫בישין המתרחשים בעולמנו אולם מאז החל פרויקט‬
‫השיטור הקהילתי אנו מגלים נוכחות משטרתית גם‬
‫בפתרון סכסוכים בין שכנים ואפילו בעזרה יומיומית‬
‫רגילה כפי שהיינו מצפים משכן או חבר לעשות‪.‬‬
‫בשכונת פסגת זאב אין כמעט איש שאינו יודע‬
‫מי הם רפאל שלומוב ויגאל פינחס‪ ,‬השוטרים‬
‫הקהילתיים‪ ,‬ועדיין בשיחה איתם לכבוד המגזין‬
‫הרביעי נדהמתי לגלות צדדים נוספים בפעילות‬
‫הקהילתית של השניים‪.‬‬
‫אז איך בכלל התחיל כל עניין השיטור הקהילתי?‬
‫הרעיון היה ליצור חוליה שתהיה הקשר בין השוטר‬
‫בשטח‪ ,‬שהופך להיות הכתובת לתושבים‪ ,‬ובין‬
‫תחנת המשטרה‪ ,‬במקרה שלנו תחנת שפט‪ .‬השוטר‬
‫הקהילתי הוא למעשה השגריר של התחנה כלפי‬
‫הקהילה ושל הקהילה כלפי התחנה‪ .‬השוטרים‬
‫הקהילתיים הם הקו הראשון של כל הכוחות –‬
‫כוחות הסיור‪ ,‬כוחות החירום ובכלל‪ ,‬כל אגפי‬
‫המשטרה השונים של תחנת שפט‪ .‬השוטרים‬
‫הקהילתיים הם חלק מהסיור אבל עם הפנים‬
‫לקהילה‪ .‬זה פרויקט שהוכיח את עצמו בכל העולם‪.‬‬
‫עד המצאת השיטור הקהילתי השוטרים במחלקת‬
‫הסיור היו מגישים‪ ,‬מה שהשוטרים מכנים "עזרה‬
‫ראשונה" ואילו השוטר הקהילתי מכיר את התושבים‬
‫עצמם ואת המאפיינים של האזור‪ .‬הוא מעורב‬
‫בקהילה‪ ,‬עובד עם כל גופי החירום של העירייה ושל‬
‫האזור ובכך הוא יכול לתת מענה עמוק‪ ,‬רחב ואישי‪.‬‬
‫בגלל שהשוטר הקהילתי הוא הכתובת הראשונה‪,‬‬
‫אנשים פונים דווקא אליו‪ ,‬גם בגלל שהתחנה‬
‫נתפסת הרבה פעמים כמשהו רחוק‪ ,‬תרתי משמע‪,‬‬
‫והרבה פניות של תושבים מגיעים לשוטר הקהילתי‬
‫ודרכו לתחנה כי הוא הפנים המוכרות‪.‬‬
‫היחידה לשיטור קהילתי הוקמה בשנת ‪1995‬‬
‫על ידי תנ"צ דני גימשי כיחידה ארצית ‪ -‬שיטור‬
‫קהילתי‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ 1999‬היחידה נהפכה‬
‫לאגף "קהילה ומשמר אזרחי" ולא תפקדה יותר‬
‫כיחידה ארצית‪ .‬לפני שנתיים‪ ,‬אגף זה אוחד עם אגף‬
‫המבצעים והיום קציני הסיור הם קציני סיור וקהילה‪.‬‬
‫המודל הנוכחי יובא מיפן‪ ,‬קנדה‪ ,‬אנגליה וארה"ב‬
‫ ארצות בהן השיטור קהילתי הוכח כיעיל מאוד‪.‬‬‫לרוב‪ ,‬השוטר הקהילתי נותן את הפתרונות‪.‬‬
‫הוא יעניק הכל לפי הצורך ויפתור בעיות באיבן‬
‫ולא יניח להן להתפתח לאירוע גדול‪ .‬את שוטרי‬
‫הסיור התושבים לא מכירים כמו את השוטרים‬
‫הקהילתיים‪ .‬שוטר סיור עובר מאירוע לאירוע ונותן‬
‫"אקמול" ואילו שוטר קהילתי פותר את הבעיות‬
‫לעומק‪ .‬ההיכרות האישית עם השוטרים הקהילתיים‬
‫גורמת ליותר ויותר אנשים להתלונן ולבקש את עזרת‬
‫השוטרים הקהילתיים‬
‫מעניקים טיפול אישי‪.‬‬
‫היכרות אישית גורמת‬
‫לפתיחות ולמידע רחב יותר‬
‫המשטרה במיוחד במקרים מאוד אישיים‪ .‬נשים‬
‫מוכות‪ ,‬למשל‪ ,‬מוכנות לספר לשוטר קהילתי דברים‬
‫שהן לא מוכנות לספר לשוטרי סיור שאינם מוכרים‪.‬‬
‫שוטר קהילתי הוא שוטר קבוע ולא משתנה‪ .‬יש לו‬
‫היכרות עם השכונה ועם הבעיות והמאפיינים של‬
‫השכונה‪ .‬לאזרח יש שוטר אישי ולא סתם מוקד‬
‫‪ 100‬ועניין זה נותן מענה ושירות טוב יותר לאזרח‪.‬‬
‫בפסגת זאב‪ ,‬כאמור‪ ,‬ישנם שני שוטרים קהילתיים‬
‫ומעט לפני חג הפסח ישבתי עם שניהם לשיחה‬
‫אישית על כל עניין השיטור הקהילתי‪.‬‬
‫רפאל שלומוב ‪ -‬רס"מ בן ‪ ,40‬נשוי באושר לנועה‪,‬‬
‫‪ 5‬ילדים‪ 22 ,‬שנים במשטרה‪ .‬בשנים האחרונות הוא‬
‫בתפקידי סיור‪ .‬רפאל הגיע לפסגת זאב לפני מספר‬
‫שנים כשוטר סיור‪ .‬בסוף שנת ‪ 2010‬התמנה לשוטר‬
‫קהילתי והוא משמש כמפקד מרכז שיטור קהילתי‬
‫מזרח מערב ודרום‪ .‬הנקודה שלו היא בבית ספר‬
‫ממלכתי א' ברחוב מאיר גרשון ‪.19‬‬
‫יגאל פינחס‪ ,‬בן ‪ ,48‬נשוי באושר לאריאלה‪4 ,‬‬
‫ילדים‪ .‬שניים מילדיו כבר בשירות צבאי‪ .‬כבר‬
‫‪ 24‬שנים במשטרה‪ .‬שירת במספר תפקידי לחימה‬
‫ביס"מ‪ ,‬יחידת האופנועים וסיור‪ .‬ב‪ 14-‬השנים‬
‫האחרונות הוא שוטר קהילתי ‪ 10 -‬שנים שימש‬
‫כמפקד מרכז שיטור קהילתי בנחלאות ובארבע‬
‫השנים האחרונות בפסגת זאב‪ .‬הוא משמש מפקד‬
‫מרכז שיטור קהילתי מרכז וצפון והנקודה שלו היא‬
‫בשדרות משה דיין ‪ 84‬ליד גן חב"ד‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬מבני הנקודה ניתנים על ידי גורמי עירייה‬
‫והמינהל הקהילתי‪ .‬זה מדגיש את החיבור הקהילתי‬
‫והציבורי‪ .‬עיריות ומינהלים קהילתיים מאוד מוכנים‬
‫לספק מבנים לשיטור הקהילתי כי בעיניהם זה‬
‫צורך קהילתי"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬הרעיון הוא שהשוטר הקהילתי ישב בתוך‬
‫הקהילה ושאנשים יגיעו אליו ולא לתחנה‪ .‬הוא כבר‬
‫יזמין את מי שצריך‪ .‬אם זה חקירות וכדומה‪ .‬הוא‬
‫המודיעין‪ ,‬קשר והשירות לקהילה‪ .‬זה הקו הראשון‪.‬‬
‫האזרח מגיע לאווירה אחרת‪ ,‬אווירה ביתית‪ ,‬לא‬
‫צריך לחכות בתור‪ ,‬לא רואים מה שרואים בתחנה‬
‫כמו אזיקים‪ ,‬צעקות וכדומה"‪.‬‬
‫המשך הכתבה בעמוד ‪> 20‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫‬
‫מגזין הפסג ‬
‫ה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד | ‪15‬‬
‫שי‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫תיק י‬
‫בביונים‬
‫הל ת‬
‫קוח‬
‫לאור הביקוש המבצע‬
‫נמשך עד שבועות‬
‫החלפת רצועה‬
‫בבית הלקוח‬
‫החלפת גלגלים‬
‫לדלת הזזה‬
‫(רצועה איכותית‪ ,‬כולל עבודה)‬
‫החלפת רשתות‬
‫לפי מטר‬
‫החלפת זכוכית‬
‫רגילה ‪ /‬כפולה‬
‫החלפת רצועה לתריס‬
‫בבית הלקוח רק ‪₪ 59.90‬‬
‫החלפת גלגלים לדלת הזזה‬
‫רק ‪₪ 240‬‬
‫(גלגלים איכותיים‪ 3 .‬שנים אחריות‪ ,‬כולל עבודה)‬
‫מנוע איטלקי לתריס‬
‫רק ‪₪ 590‬‬
‫(‪ 6‬שנים אחריות‪ .‬כולל עבודה‪,‬‬
‫לא כולל נקודת חשמל)‬
‫פרופיל בלגי במחיר מבצע‬
‫מחירים מיוחדים לקבלנים‬
‫על כל עבודות האלומיניום‬
‫חלונות הזזה ופתיחה‬
‫סגירת מרפסות ותריסים ממונעים‬
‫כל סוגי התיקונים והרשתות‬
‫רח' משה דיין ‪www.hamelim.co.il l 1‬‬
‫נייד‪ ,052-2435324 :‬טל'‪02-5828218 :‬‬
‫‪| 16‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫אהוד (אודי) רמבח‬
‫יו"ר הנהלת המינהל‬
‫בזווית קהילתית‬
‫‬
‫אריה בניונס‬
‫מנהל המינהל‬
‫לכבוד חג העצמאות ישבתי לשיחה אישית מרתקת‬
‫עם אודי רמבח‪ ,‬יו"ר המינהל הקהילתי כדי להבין‬
‫יותר לעומק מה מושך את אודי לעסוק כל כך הרבה‬
‫בקהילת פסגת זאב ולהקדיש את רוב זמנו ומרצו‬
‫בפעילות קהילתית למען השכונה‪.‬‬
‫אהוד (אודי) רמבח‪ ,‬בן ‪ ,51‬תושב השכונה משנת‬
‫‪ 1985‬ופעיל קהילתי בשכונה כבר מאותה שנה‪.‬‬
‫אודי נשוי לליזה ולהם חמישה ילדים‪ ,‬שתי בנות‬
‫נשואות‪ ,‬לילך וסיגל ועוד שלושה ‪ -‬הדס‪ ,‬ורד ואלון‪.‬‬
‫‬
‫שלום אודי‪ ,‬קודם כל מאיפה לקוחים שמות‬
‫הילדים?‬
‫‬
‫מה חשוב לך להראות בראיון שאנחנו מקיימים‬
‫איתך ערב יום העצמאות?‬
‫"הילדים נקראו כולם בשמות של פרחים כי לאמי‬
‫קראו פלורה‪ ,‬פרח בלעז‪ ,‬ומאחר והתייתמתי צעיר‬
‫מאמי‪ ,‬ילדי לא זכו להכירה ולכן היה חשוב לי‬
‫להנציח את שמה בכל אחד משמותם"‪.‬‬
‫אודי עובד בחברת חשמל כבר כ‪ 30-‬שנה‬
‫בתפקיד מתאם הסדרי תנועה מול הרשויות וקדם‬
‫פרוייקטים‪ .‬חבר ועד העובדים בחברת החשמל‪,‬‬
‫מתנדב במשטרת התנועה‪ ,‬מתנדב בארגון "יד‬
‫לבנים" ומתנדב בהנהלת המינהל הקהילתי‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בכל התקופות שילדיו היו תלמידים במסגרות בית‬
‫ספריות (ממלכתי א' במרכז‪ ,‬ממ"ד תורני מזרח‪ ,‬רנה‬
‫קסין ומכללת אורט)‪ .‬שימש גם יו"ר ועד הורים‬
‫בבתי הספר במשך שנים רבות‪ .‬בוגר תנועת הנוער‬
‫"הנוער העובד והלומד"‪ ,‬שם היה חניך‪ ,‬מדריך‬
‫וקומונר‪.‬‬
‫"יש בדיחה בקרב החברים שלי ולפיה כבר‬
‫כשנולדתי הייתי יו"ר ועדת האינקובטורים"‪,‬‬
‫צוחק אודי‪.‬‬
‫אודי דור חמישי בישראל ובירושלים (התגורר‬
‫בקטמון בילדותו)‪ .‬הוא למד בבתי הספר לוריא‬
‫(יסודי)‪ ,‬דנמרק (חטיבה) ובמכללת אורט (תיכון)‪.‬‬
‫התגייס לנחל במסגרת גרעין לקיבוץ סופה ובהמשך‬
‫עסק בתפקידי חינוך‪ ,‬ידיעת הארץ ומורשת קרב‪.‬‬
‫"אני רוצה שהתושבים ידעו את כל הדברים שאנו‬
‫עושים או עשינו‪ .‬אנו כבר שנה בהנהלת המינהל‬
‫ועד היום הוצאנו כתבות שעסקו בחזון ובמטרות‬
‫שלנו‪ .‬חשוב להדגיש את כל ההישגים שכבר הגענו‬
‫אליהם‪ .‬להראות את אלו שבטיפול ובדרך‪ ,‬ברוך‬
‫השם‪ ,‬יש הרבה עשייה ופעילות לדווח עליה"‪.‬‬
‫בשנים האחורונת אתה משמש יו"ר של מוסדות‬
‫ציבוריים רבים‪ ,‬מה מניע אותך?‬
‫"זה לא קשור ללהיות ראשון או בראש אלא יותר‬
‫קשור להיות חלק משמעותי בעשיה‪ .‬אני מאוד‬
‫אוהב את המעורבות הציבורית ולעשות למען‬
‫האחר וכדי לעשות למען האחר צריך להיות מעורב‪,‬‬
‫לקבל החלטות‪ ,‬לקדם‪ ,‬ליזום ולהפעיל‪.‬‬
‫להיות יו"ר ועד הורים או יו"ר הנהלה זה חשוב‬
‫באותה המידה אבל יש הבדל‪ .‬כשאתה אחראי‬
‫במוסד כמו מינהל קהילתי של שכונה שלמה יש‬
‫דרישות משמעותיות יותר ולכן האחריות גדולה‬
‫יותר וכדי לקדם את הפרויקטים השונים עליהם‬
‫אתה מתחייב וכדי להצליח להגשים אותם אתה‬
‫חייב להיות מוביל ושיקשיבו לך‪ .‬כל זה כדי‬
‫לקדם את האינטרסים הציבוריים וכמובן לא את‬
‫האינטרסים האישיים שלך‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אם אני מבקש מגרש כדורגל לשכונה זה‬
‫לא יהיה קרוב לבית שלי‪ ,‬כדי שהבן שלי ישחק‬
‫כדורגל‪ ,‬אלא זה יהיה בשביל השכונה כי השכונה‬
‫‬
‫ילדיי נקראו כולם‬
‫בשמות של פרחים כי‬
‫לאמי קראו פלורה‪,‬‬
‫פרח בלעז‪ ,‬ומאחר‬
‫והתייתמתי צעיר מאמי‪,‬‬
‫ילדי לא זכו להכירה‬
‫דורשת לשדרג גנים ציבוריים‪ ,‬כי יש בשכונה ילדים‬
‫קטנים שצריכים מענה‪ .‬ברגע שרוצים לקדם הרבה‬
‫דברים ובהרבה נושאים כגון תרבות‪ ,‬נוער‪ ,‬ספורט‪,‬‬
‫פיזי‪ ,‬תחבורה‪ ,‬חינוך ועוד‪ ,‬חייבים להביא לידי ביטוי‬
‫את היכולות שלך וזה בא לידי ביטוי רק אם אתה‬
‫מאמין ומוביל בניהול"‪.‬‬
‫מההיכרות שלנו האם זה קשור לעובדה שאתה‬
‫מתחיל כל ישיבה באומרך כי אתה סובל מהפרעות‬
‫קשב וריכוז?‬
‫אודי מחייך חיוך רחב ומשיב‪" :‬מאוד‪ .‬יש לי‬
‫‪ ADHD‬ו‪ ADD-‬שזה גם בעיות קשב וריכוז‬
‫וגם היפראקטיביות‪ .‬פעם‪ ,‬ילדים לא היו מאובחנים‪.‬‬
‫ילד שהיו לו בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות היו‬
‫אומרים עליו שהוא ילד מופרע ועם הזמן‪ ,‬המחקר‬
‫בנושא התפתח‪ ,‬וגילו שזה לא ילד מופרע אלא ילד‬
‫שובב וזה מאוד שונה‪.‬‬
‫‬
‫היום כשילדים מאובחנים‪ ,‬דווקא מילדים כאלה אפשר‬
‫להפיק את המקסימום‪ .‬מורים ומפקדים שכן ידעו איך‬
‫להתמודד איתי הפיקו ממני את הטוב ביותר"‪.‬‬
‫למה בחרת לגור דווקא בפסגת זאב?‬
‫"כשהתחתנו לפני ‪ 30‬שנה‪ ,‬פסגת זאב הייתה שכונה‬
‫חדשה וזה היה הכי מתאים‪ .‬זה היה הטופ לפני ‪30‬‬
‫שנה‪ .‬יכולנו לקנות בית חדש מקבלן וזה היה גם נוח‬
‫מבחינת העבודה כי אשתי שירתה כקצינה במחנה‬
‫ענתות‪ .‬פה הרחבנו את המשפחה‪ ,‬יצרנו חברים‬
‫רבים והילדים שלנו התחנכו פה‪ .‬כשהגנו לשכונה‬
‫לא היה מינהל אבל כבר אז היינו פעילים מאוד‪.‬‬
‫אני זוכר שאת יום העצמאות הראשון של פסגת‬
‫זאב אני ארגנתי ואפילו הנחתי‪ .‬קיימנו את הטקס‬
‫בתוך אולם ספורט כי אז עוד לא היו הרבה תושבים‬
‫בשכונה אבל זה היה מקסים ועד היום אני זוכר את‬
‫זה‪ .‬את האירוע הראשון קיימנו בצורה של הפעלה‬
‫לכל התושבים בלי אמן אורח שעולה סכומי כסף‬
‫מטורפים והשנה אנחנו חוזרים לאותו דפוס הפעלה‬
‫ויש בזה סוג של סגירת מעגל"‪.‬‬
‫‬
‫מתי התחיל הרצון שלך להיות חלק מהמינהל‬
‫הקהילתי?‬
‫"ההתחברות למינהל הייתה מאוד טבעית באותם‬
‫הימים‪ .‬זה היה כמו ועד שכונה כי לא היה אז את‬
‫המושג מינהל קהילתי ודי מהר נשאבתי לתוך‬
‫העשייה הזאת‪.‬‬
‫בתקופה ההיא‪ ,‬לפני ‪ 30‬שנה‪ ,‬הפעילות במינהל הייתה‬
‫במקביל לשאר הפעילויות שבהם היינו מעורבים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם אתה פעיל בבית הספר אתה באופן‬
‫אוטומטי פעיל גם בשאר האלמנטים של השכונה‬
‫כי הכול מחובר ולכן היה טבעי שמי שמחובר לבתי‬
‫הספר יהיה גם מחובר למינהל הקהילתי‪.‬‬
‫האולם היחיד שהיה זה אולם בית הספר ממלכתי‬
‫א'‪ .‬שם קיימנו את כל האירועים כמו יום עצמאות‪,‬‬
‫הקפות שניות‪ ,‬טקס יום הזיכרון ועוד‪ .‬זה היה רחבת‬
‫טוניק של היום‪.‬‬
‫ודרך אגב אני באופי שלי נמשך לעשיה אפילו‬
‫בעבודה שלי בחברת החשמל‪ .‬שם אני אמנם לא‬
‫מנכ"ל ולא יו"ר ועד אבל אני נשאב לעבודה השוטפת‬
‫ואוהב להציב לעצמי מטרות וליישם אותם"‪.‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫‬
‫מגזין הפסג ‬
‫ה‬
‫מהו המינהל הקהילתי בעיניך?‬
‫"הנהלת המינהל הקהילתי היא כמו ועד שכונה‬
‫בדיוק כמו שיש ועד עובדים‪ ,‬ועד בית‪ ,‬ועד הורים‬
‫בבית ספר‪ ,‬ועד גבאים בבית כנסת ועוד‪ .‬ההנהלה‬
‫היא ועד השכונה‪ .‬זה גוף שבוחרים‪ .‬בגלל שמדובר‬
‫בשכונה‪ ,‬הוועד יכול לקדם דברים לטובת אלה‬
‫שבחרו בו באמצעות מנגנון‪.‬‬
‫‬
‫המנגנון זה הצוות המקצועי הכולל מנהל ורכזים וכולם‬
‫עובדים ביחד‪ .‬ההנהלה פועלת מול עיריית ירושלים‬
‫כדי לממש את הארנונה אותה התושב משלם‪.‬‬
‫התושב משלם ארנונה לעירייה ואנחנו כועד דואגים‬
‫שהתושבים יקבלו את התמורה עבור תשלומי‬
‫הארנונה‪.‬‬
‫מבחינה תיאורטית היית יוכל להגיד לי שאם יש‬
‫צוות מקצועי אז שהצוות המקצועי הוא זה שייצג‬
‫את התושב‪ .‬הרי אם אני רוצה לקדם דבר מה‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬את תחום הנוער‪ ,‬אז שהרכז יקדם את‬
‫התחום‪ .‬בשביל מה אני צריך הנהלה ויושב ראש?‬
‫וזה בדיוק העניין‪ .‬כי ההנהלה והיושב ראש הם‬
‫נציגי התושבים ותפקידם הוא לדעת מה התושבים‬
‫צריכים ומה טוב ולא טוב לנו כקהילה כי אנחנו‪,‬‬
‫כולנו‪ ,‬כל התושבים‪ ,‬אנחנו זה הלקוח"‪.‬‬
‫באיזו דרך אתה מקשיב לצרכי הציבור?‬
‫"מעבר לשעות שאני משקיע במינהל‪ ,‬אני גם‬
‫מסתובב הרבה בשכונה‪ .‬אני נכנס לחנויות‪ ,‬לבתי‬
‫עסק ולבתי כנסת ואני מנסה לחוש את האנשים‪.‬‬
‫צריך לחיות את הציבור‪ .‬התפקיד של המינהל‬
‫הקהילתי זה לקצר טווחים בין התושב לבין הזכויות‬
‫שלו כי העירייה היא גוף ענק‪.‬‬
‫ההנהלה עשתה מהפך בתחום התרבות‪ .‬התחלנו עם‬
‫הנוער‪ .‬הבאנו להם את אורי חזקיה ואתה יודע למה‬
‫בחרנו באורי חזקיה ולמה נתנו לבני הנוער להחליט‬
‫אילו אומנים יופיעו במסיבת הרחוב בקיץ? כי‬
‫הנוער רצה בזה ובחר בזה‪ .‬הנוער נשאל וקיימנו‬
‫סקר בקרב הנוער ולכן בשני הפרויקטים האלה‬
‫הייתה הצלחה והענות מאוד גבוהה"‪.‬‬
‫נעשים אבל אני הרבה פעמים חושב שאולי זה לא‬
‫נעשה מספיק טוב ומצד שני אני לפעמים חושב‬
‫שאני‪ ,‬אישית‪ ,‬לא עושה מספיק‪.‬‬
‫אני מרוצה מכל הדברים שעשינו‪ ,‬המפורטים‬
‫בכתבה‪ ,‬אבל אני רוצה להספיק עוד כי אני לא יודע‬
‫מה יהיה מחר ולכן חשוב לי להספיק כמה שיותר"‪.‬‬
‫איך אתה תופס את המינהל הקהילתי בפסגת זאב?‬
‫"אני חושב שהגישה של המינהל הקהילתי בפסגת‬
‫זאב השתנתה מאוד‪ .‬המינהל בשנתיים האחרונות‬
‫נתפס אחרת‪ ,‬הרבה יותר מקצועי‪ .‬רק בשנה האחרונה‬
‫בתי ספר התחילו להיות בקשר משמעותי ובפעילות‬
‫משותפת עם המינהל הקהילתי"‪.‬‬
‫כדי לקדם את הפרויקטים‬
‫השונים עליהם אתה‬
‫מתחייב אתה חייב להיות‬
‫מוביל ושיקשיבו לך‬
‫‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד | ‪17‬‬
‫‬
‫‬
‫איך הגעת לתפקיד של יו"ר דווקא עכשיו?‬
‫"כל השנים הייתי פעיל בהנהלה אבל כשראיתי‬
‫בשנים האחרונות את ההנהלה עובדת בשיטה של‬
‫התלקחות מול העירייה‪ ,‬ראיתי שזה לא מועיל‬
‫לשכונה בכלל וזה גורם גם נזק תדמיתי‪ ,‬גם נזק‬
‫כספי וגם נזק בכך שאי אפשר לקדם כלום בשכונה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬תפסתי יוזמה והובלתי את עצמי לתפקיד‪,‬‬
‫שבו אני היום‪ ,‬כדי לתקן את כל זה ולקדם את‬
‫ענייני השכונה‪ .‬בחודשים האלה‪ ,‬בהם אני משמש‬
‫יו"ר ההנהלה יחד עם כל החברים הפעילים לצדי‪,‬‬
‫‬
‫איך המשפחה שלך מקבלת את העיסוקים‬
‫הציבוריים הרבים שלקחת על עצמך?‬
‫"אשתי‪ ,‬שתחיה‪ ,‬הכירה אותי כבר כך בתור פעיל‬
‫עסוק מאוד‪ .‬כבר שנים אשתי יודעת שזה עושה‬
‫לי טוב וממלא אותי ואם אני בא מאוחר אז אשתי‬
‫מחכה לי ומתעניינת ושואלת ואני מספר לה על‬
‫התוכניות ועל כל מה שחדש‪.‬‬
‫הילדים גדלו על זה כל השנים והם נהנים מזה כי‬
‫אבא מופיע בטקסים‪ ,‬בטיולים ובעוד הרבה אירועים‪.‬‬
‫פעם הילדים צחקו ואמרו לי שאם הייתי מקבל‬
‫פעם הילדים צחקו ואמרו לי שאם הייתי מקבל‬
‫אפילו שכר מינימום בכל התפקידים ההתנדבותיים‬
‫האלה‪ ,‬היום היינו עשירים‬
‫‬
‫אנחנו מוכיחים כי עבודה מוסדרת מול העירייה‪,‬‬
‫מול הרובע ומול מנהל מינהל קהילתי קשוב – כל‬
‫אלו מובילים לתוצאות טובות לשכונה"‪.‬‬
‫על מה אתה מצטער בדרך בה הלכת?‬
‫"האמת‪ ,‬שפה ושם איבדתי מספר חברים‪ ,‬גם‬
‫מההנהלה הקודמת וגם מהצוות שעבד פה אבל‬
‫זה המחיר שמשלם איש ציבור לפעמים‪ .‬לא תמיד‬
‫אוהבים את הדרך בה נוקט איש ציבור זה או אחר‬
‫אבל בסופו של דבר אנחנו נבחנים במבחן התוצאה‬
‫ובזה‪ ,‬להערכתי‪ ,‬אנחנו מצליחים"‪.‬‬
‫אפילו שכר מינימום בכל התפקידים ההתנדבותיים‬
‫האלה‪ ,‬היום היינו עשירים‪ .‬לשמחתי הם ישר‬
‫מתרגמים את זה לעשייה רוחנית ואומרים שאנחנו‬
‫עשירים במצוות‪ .‬הרי כל הדברים האלה הם סוג של‬
‫חסד‪ .‬כשהילדים גדלו הם כבר היו שותפים איתי‬
‫ועזרו לי‪ .‬אין ספק שלא יכולתי לעשות את כל זה‬
‫בלי התמיכה של האישה והמשפחה"‪.‬‬
‫‬
‫אז למה אתה עדיין לא מרוצה?‬
‫שוב‪ ,‬החיוך עולה בפניו של אודי‪" .‬זה לא שאני‬
‫לא מרוצה‪ .‬זה מתחלק לשניים‪ .‬מצד אחד הדברים‬
‫מאיפה הרגישות שלך לעזור לתושבים גם באופן‬
‫אישי בזמנך הפרטי מול העירייה?‬
‫"גדלתי בבית שחינך לעשיה ולראית האחר את‬
‫הרגישות ירשתי מאמי‪ ,‬שהייתה אישה מאוד מאוד‬
‫רגישה ואת הפעלתנות ירשתי מאבי שהיה מאוד‬
‫פעיל ותרם בהרבה מובנים ותחומים לחברה‪ .‬בסרט‬
‫הכי פשוט בעולם כמו סרטי בורקס ישראליים‪ ,‬או‬
‫שיר נוגה‪ ,‬כאשר יש פרידה אז תמיד יש את הדמעה‬
‫בעיניים שלי‪ .‬הרגישות שלי נובעת בעיקר מבית‬
‫הורי שחינכו אותנו לדאוג לנזקק‪ ,‬לחלש ולשכול‬
‫וכנראה גם בגלל שהתייתמתי צעיר"‪.‬‬
‫‬
‫לסיכום‪ ,‬מה היית רוצה להגיד לתושבי פסגת זאב?‬
‫"בואו להיות שותפים לעשייה‪ .‬בואו להיות פעילים‪.‬‬
‫אדם לא מודע עד כמה הוא יכול לקדם דברים‬
‫כאשר יש הנהגה נכונה עד שהוא לא מנסה כי כשיש‬
‫הנהגה נכונה זה נותן גם לציבור חשק להיות פעיל‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ברגע שאתה עובר ליד מקום שבעבר הייתה‬
‫בו בעיה ואתה רואה שהתיקון בוצע כי אתה פנית או‬
‫כשאתה מוזמן לשאת דברים בטקס סיום שנת למודים‬
‫או באיזה מסיבת רחוב אז אותי זה ממלא וכאדם דתי‬
‫אני חושב שאדם מרגיש שהוא ממש מתפלל ולא רק‬
‫הולך לבית כנסת זה כאשר הוא מתמלא מבפנים‪ ,‬כאילו‬
‫הריאות התמלאו במשהו‪ .‬זה משפיע על הצד הרוחני שלי‪.‬‬
‫כאשר אנחנו מקדמים ומובילים עד לתוצאה הרצויה‬
‫או כאשר אנו נמצאים בתהליך הנכון לקראת תוצאה‬
‫רצויה‪ ,‬כי יש דברים שלוקחים מספר שנים‪ ,‬זה‬
‫עושה לי הרגשה טובה‪ .‬זה עושה לי טוב לראות‬
‫שאני מסוגל לעשות למען הקהילה ולהצליח‪ .‬זה‬
‫עושה לי טוב לעשות לאחרים‪ ,‬למרות המחירים‬
‫האישיים שאני צריך לשלם לפעמים"‪.‬‬
‫ואדם באשר הוא אדם שעולה על מיטתו לישון‬
‫בסוף יום ישאל את עצמו אם עשה משהו טוב היום‬
‫למעל אחרים וכשהתשובה חיובית תערב שנתו‬
‫ולמוחורת יחל יומו טוב לקראת המשימות הבאות‪.‬‬
‫אריה בניונס‬
‫הישגי ההנהלה בשנה האחרונה‬
‫עירייה‬
‫• מקושרים לראש העיר ניר ברקת במיוחד לאחר‬
‫בחירתו‬
‫• מפגשים לא רשמיים להכרת רצון התושבים‬
‫• ביקור מקצועי בקרוב של ראש העיר עם מנהלי‬
‫האגפים של העירייה‬
‫• מפגשים שוטפים ויעילים מול מנהלי האגפים‬
‫• מפגשים עם פיקוח עירוני בנושא חניות ‪ -‬סיכומים‬
‫והבנות‬
‫• תוספת תקציב ליום העצמאות והזיכרון‬
‫כללי‪:‬‬
‫• שיתוף תושבים בפעילות המינהל‬
‫• עיתון קהילתי‬
‫• פייסבוק‬
‫• ניוזלטר‬
‫• שלטי חוצות‬
‫• הקמת פורומים של תושבים בתחום גינון‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫תחבורה‪ ,‬בטחון וחינוך‬
‫מנהל והנהלה‪:‬‬
‫• שותפים עושים‬
‫• לא שותפים לא עושים‬
‫• מנהל מייצב צוות‬
‫• הנהלה יציבה ופועלת‬
‫• שיתוף רובע צפון בראשות עוזי חן בפעילות‬
‫הקהילתית‬
‫מחול ‪ -‬רכזת מחול חדשה‪:‬‬
‫• עליה בהיקף פעילות‬
‫• זכיות בתחרויות‬
‫• הופעה בחו"ל ‪ -‬פריז ולונדון‬
‫נוער‪:‬‬
‫• פיתוח מחדש של מועדון הנוער "הבלופ" שנחשב‬
‫מוקצה‬
‫• פעילות תנועות נוער‬
‫• מבנים לתנועות כולל לתנועת "עזרא"‬
‫• תהליך לבניית ‪ 2‬מבנים נוספים‬
‫• פעילויות לנוער דתי‪/‬חרדי‬
‫• הגדלה והרחבה של מרכז הלמידה ההוליסטי‬
‫לתלמידי החטיבה‬
‫• הקמת מרכזי למידה במספר בתי ספר יסודיים‬
‫• הפעלת פרוייקט סח"י בשיתוף רווחה חינוכית‬
‫• הפעלת מערכי קיץ יחודיים באמצעות סיירת החופש‪,‬‬
‫סיירת הורים ופעילויות נוער יחודיות‬
‫• מרוץ אחרי‬
‫חינוך‪:‬‬
‫• חודש ה‪11-‬‬
‫• טיפול בנושא אלימות נוער‬
‫• הקמת הוועדה מחדש בראשות עו"ד אלי שמואליאן‬
‫• חיזוק הקשר אריאלה רג'ואן מלשכת ראש העיר‬
‫• פגישות שוטפות עם מנהל מנח"י‪ ,‬משה (קינלי) טורפז‬
‫• הפעלת מערך ציל"ה ‪ 40 -‬צהרונים בפסגת זאב והסביבה‬
‫הגיל השלישי‪:‬‬
‫• הקמת מועדון גברים לגיל הבכיר‪ ,‬ראשון מסוגו‬
‫בירושלים‬
‫• הקמת שני מועדונים לגימלאים בסיוע הביטוח‬
‫הלאומי ועירית ירושלים‬
‫פיזי‪:‬‬
‫• מתקני שישועים בכל הגנים‬
‫• פיתוח פארק בגן גוייטן‬
‫• פיתוח רחבת מזרח מערב‬
‫• פיתוח הכניסה ליער מיר‬
‫• הקמת גן כושר ע"י המינהל הקהילתי‬
‫המשך פיתוח ב‪:2014-‬‬
‫• שינוי תנועה ‪ -‬הפרדה מפלסית ברחוב דוכיפת‬
‫• הפעלת כביש ‪20‬‬
‫• רמפות לקראת פתיחה‬
‫• הצרת מדרכות לטובת חניות ופתיחת מסלולים‬
‫• פיתוח חניות ברחוב דוד ניב ‪ -‬שיתוף תושבים‬
‫• פיתוח תכניות בוואדי זימרה‬
‫ספורט ‪ -‬רכז ספורט חדש‪:‬‬
‫• עליה בהיקף פעילות‬
‫• הכנת פעילות לקראת קיץ‬
‫• שיפוץ מגרשי הספורט‬
‫תרבות ‪ -‬כל הצוות‪:‬‬
‫• יותר פעילויות לכל הגילאים‬
‫• פורים ‪ -‬הגדלה בהיקף הפעילות‬
‫• סטנד אפ של אורי חזקיה‬
‫• הבאת אמנים נוספים לשכונה‬
‫• יום העצמאות ‪ -‬תפיסה שונה‬
‫• יום הזיכרון בכיכר טוניק ושירי לוחמים‬
‫• ערבי נשים ‪" -‬פטמה"‬
‫• ערבי נוער‬
‫• פיתוח תכניות לגיל השלישי‬
‫• ערבי תרבות ושירה ‪ -‬שיטרית‬
‫• מעורב ירושלמי‬
‫משטרה‪:‬‬
‫• שותפות בתוכנית מיל"ה‬
‫• שותפים בישיבות ואירועים‬
‫• מעורבים חברתית‬
‫דת‪:‬‬
‫• הקפות שניות המוניות‬
‫• קידום הקצאת שטחים לבניית בתי כנסת‬
‫• פתיחת ביה"כ בסופי שבוע והחגים בשלוחות המינהל‬
‫אוכלוסיות מיוחדות‪:‬‬
‫• צעדה שכונתית בשיתוף בתי הספר‬
‫• מועדונית לילדים עם ‪CP‬‬
‫• מועדון נכים‬
‫עצמאות וחרות‬
‫‪| 18‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫קליטה ‪Абсорбция‬‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫בארץ ישראל‬
‫ורדה איתן‬
‫רכזת קליטה‬
‫בפסגת זאב עולים רבים אשר הגיעו מכל כנפי כדור‬
‫הארץ‪.‬‬
‫בהתקרב יום העצמאות‪ ,‬בחרנו להכיר לכם משפחה‬
‫אשר עלייתה ארצה מבטאת את מהותו האמיתית של‬
‫יום העצמאות "להיות עם חופשי בארצנו"‪.‬‬
‫סיפורי העליה המרגשים והייחודיים ביותר הם אלו‬
‫השייכים למשפחות אשר עלו זה מכבר מאירן –‬
‫בדרך לא דרך‪ .‬את כל רכושם השאירו באירן‪ ,‬ועלו‬
‫בחוסר כל בדרכים עקלקלות‪.‬‬
‫מטעמים מובנים איננו יכולים לפרט ולספר על‬
‫משפחות אלו‪ ,‬לחלקן עדיין קרובים וחברים באירן‬
‫וכל עדות שלהם עלולה לסכן את שלומם וחייהם‪.‬‬
‫הכמיהה לארץ ואהבתה היא זו שגרמה להם‪ ,‬לעלות‬
‫ארצה‪.‬‬
‫למרות מצבם הכלכלי המעולה באירן‪ ,‬הם בחרו‬
‫לעזוב הכל ולעלות לארץ‪-‬חסרי כל!‬
‫שכונת פסגת זאב התברכה בעולים רבים יוצאי אירן‪.‬‬
‫למעשה למעלה מ‪ 90%-‬מכלל עולי אירן אשר עלו‬
‫לירושלים במהלך ‪ 15‬השנים האחרונות‪ ,‬בחרו‬
‫להשתקע בשכונתנו פסגת זאב‪.‬‬
‫לשימחתנו "מסך הברזל" נפתח כבר לפני ‪ 24‬שנים ‪,‬‬
‫יהודים רבים עלו לארץ‪ ,‬חלקם לירושלים ו למעלה‬
‫מ‪ 9000-‬עולים מחבר המדינות לשעבר הגיעו‬
‫לשכונתנו‪ -‬פסגת זאב‪.‬‬
‫בחרנו לספר הפעם את סיפורו של‪ :‬גריגורי ברופטמן‬
‫אשר עלה עם משפחתו מאוקראינה‪.‬‬
‫גריגורי ברופטמן‬
‫תאריך לידה‪ ,15.8.1930 :‬אוקראינה‬
‫שם האם‪ :‬דבורה | שם האב‪ :‬חיים‬
‫סוד‬
‫קוראים לי גרישה ברופטמן‪ ,‬נולדתי באוקראינה‬
‫בשנת ‪ ,1930‬בעיירה קראסנוסטאב‪ ,‬אימי דבורה‬
‫נפטרה כשהייתי בן ‪ .4‬אני לא זוכר אותה בכלל‪.‬‬
‫נשארנו ‪ 4‬אחים‪ :‬וווה שנולד בשנת ‪ ,1925‬מישה‬
‫שנולד בשנת ‪ ,1926‬סיומה שנולד בשנת ‪ 1927‬ואני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1936‬אבא שלי נישא בשנית לאישה עם שני‬
‫ילדים‪ :‬יאשה שנולד בשנת ‪ 1921‬ומרי שנולדה בשנת‬
‫‪ .1928‬לאמי השנייה קראו קטיה‪ ,‬היא נולדה בשנת‬
‫‪ .1905‬יאשה ו‪-‬וווה נהרגו בחזית‪ ,‬סיומה נפטר‪ ,‬מישה‬
‫חי באמריקה ואת מרי הכניסו לכלא כשהיא סיפרה‬
‫שלנינגרד במצור‪ .‬משם היא כבר לא חזרה‪.‬‬
‫כשהתחילה המלחמה אני למדתי בעיר נובוגרד‪-‬‬
‫וולינסק שבמחוז ז'יטומיר (אוקראינה)‪ .‬אבא שלי‬
‫החליט לא לחכות ללא ידוע ומיד העמיס עגלה‪,‬‬
‫הושיב אותנו עליה‪ ,‬שלושת ילדיו‪ ,‬והסיע לקייב‪.‬‬
‫משם פינו אותנו לקזחסטן‪ ,‬לעיר סמיפלטינסק‪ .‬כך‬
‫הוא הציל את החיים שלו ושלנו‪.‬‬
‫לאחר מהן התברר שכל תושבי העיירה שלנו החליטו‬
‫להישאר במולדת‪ ,‬הם לא האמינו שהגרמנים –‬
‫"האומה התרבותית" ישמידו אותם באופן שיטתי‪.‬‬
‫את כל התושבים ריכזו בגטו והשמידו‪ .‬הנאצים שבאו‬
‫ירו למוות בכל מי שנשאר בעיירה‪ ,‬וניצלו יחידים‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫מעטים‪ .‬הטבח נעשה ביער‪ ,‬ועכשיו שם‪ ,‬מעל לקבר‬
‫אחים‪ ,‬עומד גלעד‪.‬‬
‫כשבקייב הגענו לתחנת הרכבת הצלחנו‪ ,‬כחלק‬
‫מקבוצת מפונים בקרונות תובלה שנגררו על ידי קטר‪,‬‬
‫לצאת מזרחה‪ ,‬חודש תמים ארך המסע לאוליאנובסק‪,‬‬
‫שם עזרנו לחקלאים‪ -‬אספנו את היבול‪ ,‬תפוחי אדמה‬
‫וסלק‪ ,‬מהשדות‪ .‬כשהגרמנים התחילו להתקרב גם‬
‫לשם אספו אותנו המפונים מאוקראינה‪ ,‬ושלחו אותנו‬
‫מזרחה‪ .‬במשך שבועיים נסענו בקרונות תובלה‬
‫לסמיפלטינסק‪ ,‬שם סיימתי ‪ 5‬כיתות‪ .‬שם גם חיינו‬
‫עד לסיום המלחמה‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬עזרנו לחזית ככל שיכלנו‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫אספנו מתכת להתכה ונייר למיחזור‪.‬‬
‫בסוף מאי של שנת ‪ 1945‬יצאנו למולדת‪ .‬רק ביוני‬
‫הגענו עד לנובוגרד‪ ,‬לא פגשנו כמעט אף אחד‬
‫מהמכרים‪ .‬היה צריך להתחיל את החיים מחדש‪.‬‬
‫אני סיימתי תיכון‪ ,‬ניגשתי ללימודים בבית הספר‬
‫לרפואת שיניים שבלבוב‪ ,‬סיימתי והפכתי לטכנאי‬
‫רפואת שיניים‪ .‬התחלתי לעבוד במרפאה העירונית‬
‫שנובוגרד‪ -‬וולינסק‪ ,‬שם עבדתי משנת ‪ 1954‬עד‬
‫ל‪ ,1993-‬עד רגע עלייתי לישראל‪ .‬בנובוגרד גדלתי‬
‫התחתנתי‪ ,‬עבדתי כל חיי ויצאתי לפנסיה‪ .‬שם גם‬
‫נולדו בנותיי‪ .‬בשנת ‪ 1990‬בתי הצעירה יחד עם בעלה‬
‫ובנה דימה על לישראל‪ .‬אני ואשתי המנוחה רוזה‬
‫נסענו אליהם כעבור ‪ 3‬שנים‪ .‬וכולנו יחד השתקענו‬
‫בירושלים‪ .‬בתי השניה עלתה לישראל‪ ,‬יחד עם‬
‫משפחתה‪ ,‬וחיה באשדוד‪ .‬באביב השנה מלאו ‪21‬‬
‫שנים לחיי בישראל‪ .‬יש לי ‪ 2‬נכדים ‪ ,‬נכדה ו‪ 3-‬נינים‪.‬‬
‫הורי חתני גם עלו לארץ השנה‪ ,‬וגרים לא רחוק‬
‫מאיתנו‪ ,‬בפסגת זאב‪.‬‬
‫במשפחה שלנו תמיד נשמרו מנהגים יהודיים‪ .‬אבא‬
‫חינך אותנו‪ ,‬שלושת בניו‪ ,‬לקיים את ראש השנה‪,‬‬
‫סוכות ולצום ביום כיפור‪ .‬כשאבי היה חי מנהגי‬
‫שלושת החגים האלה התקיימו בקפדנות לאחר מכן‪,‬‬
‫כשאבי נפטר‪ ,‬כולם היו נאספים מסביב לשולחן‬
‫ערוך בחגי הסתיו והאביב אבל לעיתים רחוקות‬
‫יותר‪ ,‬אפילו שהשתדלנו לשמור על המסורת לאחר‬
‫המלחמה ונפילת גרמניה הנאצית התווסף חג ה‪9-‬‬
‫במאי‪ .‬כמובן גם חגגנו את ראש השנה האזרחית‪ ,‬יחד‬
‫עם כל המדינה שבה חיינו‪ .‬לאחר העליה לישראל‬
‫המשכנו לקיים ולחגוג את כל החגים העבריים‪ .‬ממש‬
‫כמו פעם‪ .‬כל הקרובים נאספים מסביב לשולחן ערוך‬
‫בראש השנה‪ ,‬סוכות ובפסח‪ ,‬יחד עם קריאת חובה‬
‫של ההגדה‪ ,‬אכילת מצה ואכילת גפילטע‪ -‬פיש (וכי‬
‫איך אפשר בלעדיו?!)‪ ,‬וכמובן שאנחנו גם צמים‬
‫ביום כיפור‪.‬‬
‫ורדה איתן ‪varda001@bezeqint.net‬‬
‫קורס מחשבים חדש‬
‫לאור הביקוש הרב‪ ,‬מתכוונים לפתוח קבוצות‬
‫נוספות לגיל השלישי‬
‫מחשבים – מתחילים‬
‫מחשבים – מתקדמים‬
‫המעוניינים מתבקשים להירשם במזכירות‬
‫המינהל הקהילתי (ניתן לעשות זאת טלפונית)‬
‫‪ 02-5848900‬שלוחה ‪0‬‬
‫ניצולי שואה‬
‫אריכות הימים‬
‫‪План работы клуба-кафе‬‬
‫"‪"ВСТРЕЧА ДРУЗЕЙ‬‬
‫‪для переживших Катастрофу.‬‬
‫‪Встречи клуба проходят в‬‬
‫‪Матнасе Писгат Зеев, Моше Даян 135‬‬
‫‪по вторникам‬‬
‫‪Май 2014‬‬
‫יוליה בלנקי‬
‫ב‪ 6-‬באפריל ‪ 2014‬תושבת פסגת זאב ריסיה‬
‫(רוזה) אולבסקיה חגגה את יום ההולדת‬
‫ה‪ 100-‬שלה‪ .‬רוזה עלתה לישראל מקייב‬
‫(אוקראינה) בשנת ‪ 1990‬ומאז מתגוררת‬
‫עם משפחתה בפסגת זאב‪ .‬רוזה היא ניצולת‬
‫שואה‪ .‬בזמן מלחמת העולם השנייה היא‬
‫ברחה מקייב ואחרי דרך ארוכה הגיעה להרי‬
‫אוראל‪ ,‬שם עבדה במפעל תחמושת‪ .‬היא עבדה‬
‫במסירות נפש למען הניצחון המיוחל על הנאצים‪.‬‬
‫רוזה חזרה לאוקראינה לאחר השחרור של קייב‬
‫וגילתה שרוב בני משפחתה שנותרו שם‪ ,‬נרצחו‬
‫בבאבי יאר‪.‬‬
‫עובדי המרכז למיצוי זכויות ניצולי השואה בירכו‬
‫את רוזה לכבוד יום הולדתה‪ .‬המתנדבת מארגון‬
‫"עוגות של חיבה" אפתה עבורה עוגת יום הולדת‪.‬‬
‫!!!‪празднуем ДЕНЬ ПОБЕДЫ‬‬
‫‪Начало в 17.00. Цена билета 20 шек.‬‬
‫‪Подвозка из Писгат Зеева и Неве Яакова‬‬
‫‪по предварительной записи.‬‬
‫)‪у нас в гостях хор "РЕТРО" (Арад‬‬
‫‪Руководитель – Лариса Рогачевская.‬‬
‫רוזה קיבלה ברכות גם מהמוסד לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫למרות גילה המתקדם‪ ,‬רוזה מלאה באופטימיות‪.‬‬
‫היא בעלת זיכרון מצוין וחוש הומור‪ .‬היא‬
‫סיפרה בפרטי פרטים על חייה‪ ,‬על משפחתה‬
‫ועל עבודתה‪ .‬יש לה חיוך נפלא‪ ,‬רגשות חיוביים‬
‫ומשפחה אכפתית ודואגת וגם חברים‪ .‬זהו הסוד‬
‫לאריכות ימיה‪.‬‬
‫יוליה בלנקי ‪julia410@gmail.com‬‬
‫‪Начало в 14.00‬‬
‫– ‪13 мая‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫– ‪20 мая‬‬
‫‬
‫‬
‫‪27 мая – отчетный концерт хорового и‬‬
‫‬
‫‪танцевального коллективов МАТНАСа.‬‬
‫‬
‫‪Начало в 17.00‬‬
‫‪Вход 5 шекелей‬‬
‫‪• Справки по телефонам‬‬
‫‪02-5848905/6 и 052-2870251‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד | ‪19‬‬
‫מגזין הפסג ‬
‫ה‬
‫בס"ד‬
‫תנה‬
‫מ‬
‫בכל‬
‫ניה!‬
‫ק‬
‫‪L‬‬
‫‪MY ANGE‬‬
‫ב‪-‬‬
‫לחצו ‪E‬‬
‫‪IK‬‬
‫‪L‬‬
‫ו‬
‫ק‬
‫בלו‬
‫מתנה שווה!‬
‫כל סוגי המוצרים | אילוף | ייעוץ תזונתי | משלוחים חינם‬
‫מותגי מזון וציוד לבע"ח ‪ -‬במחירים‪ ,‬איכות ושירות ללא תחרות!!!‬
‫רויאל קנין לכלב‬
‫כל הסוגים‬
‫פרופלאן גורים‬
‫כלל הגזעים‬
‫יוקונובה בוגר‬
‫גזע גדול‬
‫‪ 15‬ק"ג‬
‫‪ 15‬ק"ג‬
‫‪ 12‬ק"ג‬
‫רק‬
‫רק‬
‫‪₪ 235‬‬
‫‪₪ 235‬‬
‫רק‬
‫‪₪ 190‬‬
‫ פשוט נותנים יותר‬‫‪054-2377447 02-6221131‬‬
‫‪50‬‬
‫‪10:00‬‬
‫‪20:00‬‬
‫‪www.yukids.co.il 02-6782000‬‬
‫‪| 20‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫המשך הכתבה מעמוד ‪14‬‬
‫לשוטרים הקהילתיים יש זמני קבלת קהל בימים‬
‫ושעות קבועות‪.‬‬
‫רפאל מקבל כל יום שני בין השעות ‪09:00-12:00‬‬
‫ובימי רביעי בין השעות ‪ .15:00-18:00‬יגאל מקבל‬
‫בימי ראשון בין השעות ‪ 09:00-12:00‬ובימי שלישי‬
‫בין השעות ‪15:00-18:00‬‬
‫יגאל‪" :‬בהרבה מקרים‪ ,‬כגון זקנים ונכים‪ ,‬אנחנו‬
‫מזמנים אנשים לנקודה בתוך השכונה במקום לזמן‬
‫לתחנה הרחוקה‪ .‬לכל שוטר קהילתי יש קטנוע וכך‬
‫ההגעה מאוד מהירה‪ .‬כאשר אנשים צריכים לנסוע‬
‫לתחנה בנווה יעקב‪ ,‬חלקם לפעמים מוותרים ולכן‬
‫אנחנו גם באים אליהם לגבות תלונה"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬שנינו עוזרים אחד לשני כל הזמן‪ .‬כשיש‬
‫לנו פעילות אנחנו מפנים תושבים אחד לשני"‪.‬‬
‫השוטר הקהילתי מתכלל‬
‫עבודת ארגונים ועמותות‬
‫שונים לעבודה משותפת‪.‬‬
‫זו העוצמה של השוטר‬
‫הקהילתי – הוא מאגד‬
‫משאבים וכך היכולת‬
‫לעזור היא גדולה מאוד‬
‫‬
‫אז מה זה שיטור קהילתי אם לא רק פשיעה?‬
‫‬
‫מה היתרון בהימצאות שוטרים קהילתיים?‬
‫יגאל‪" :‬אני אתן לך דוגמא מהזמן האחרון‪.‬‬
‫אישה בת ‪ 80‬מתקשרת אלי כי היא רוצה לשמוע‬
‫מוסיקה‪ .‬היא אומרת לי שהיא נתנה את המערכת‬
‫שלה לתיקון וכבר חודש הטכנאי לא עונה לה‬
‫ולא מביא לה את המערכת חזרה‪ .‬למרות שאין‬
‫פה עניין משטרתי לקחתי את הפרטים‪ ,‬ניגשתי‬
‫לטכנאי ובדקתי ומצאתי שהמערכת כבר תוקנה‪.‬‬
‫זה עשה לה את החג‪ .‬זה בעיני שירות לאזרח‪ .‬רק‬
‫שוטר קהילתי עם פנים לקהילה יכול לתת שירות‬
‫כזה‪ .‬שוטרים קהילתיים מבצעים שירות לאזרח לא‬
‫רק ברמה המשטרתית המוכרת"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬ככל שמכירים אותנו יותר כך יש יותר‬
‫טלפונים‪ .‬במקום להתקשר למוקד ‪ ,100‬אנשים‬
‫מתקשרים אלינו‪ .‬כל אחד מאיתנו מקבל עשרות‬
‫שיחות ביום‪ .‬חלקן‪ ,‬אנחנו פותרים בעצמנו וחלקן‪,‬‬
‫אנחנו מפנים להמשך טיפול‪ .‬אנחנו גם עוזרים‬
‫בנושא תאונות דרכים ועוזרים גם בשעות לילה‬
‫מאוחרות בנושאים שונים כמו הפרעת מנוחה‪,‬‬
‫סכסוכי שכנים‪ ,‬טיפול בנעדרים ועוד"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬יש לשוטרים הקהילתיים אפשרות לגייס‬
‫כמות אדירה של מתנדבים והיא זמינה לנו‪ .‬זה‬
‫ממש פן קהילתי‪ .‬ביחד אנחנו עושים פעילויות‬
‫כמו אבטחת אירועים קהילתיים‪ ,‬אבטחת הכנסות‬
‫ספר תורה‪ ,‬אבטחת טקסי יום העצמאות‪ ,‬מסיבות‬
‫רחוב ועוד הרבה אירועים"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬אנחנו עוזרים גם בהליך הרישוי של‬
‫אירועים קהילתיים‪ .‬תושבים ממלאים את הבקשות‬
‫אצלנו"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬יש את נושא סכסוכי שכנים‪ .‬זה נושא קריטי‪.‬‬
‫‪ 20%‬מהפניות למשטרת ישראל עוסקות בסכסוכי‬
‫שכנים והטרדות מנוחה‪ .‬יש לזה פוטנציאל להגיע‬
‫לרצח‪ .‬חייבים טיפול שורש בזה כי זה לא נעלם‬
‫אם זה לא מקבל מענה‪ .‬זה עלול להגיע לקטטות‬
‫המוניות‪ .‬אנחנו השוטרים הקהילתיים עושים‬
‫"השכנת שלום"‪ ,‬פישור וגישור‪ .‬אנחנו לומדים‬
‫את זה כחלק מההשתלמויות שלנו כמו השכנת‬
‫שלום‪ ,‬תקשורת‪ ,‬סמכויות‪ ,‬קשרים בקהילה וגופי‬
‫חירום‪ .‬אנחנו לומדים איך להיות מפקד טוב ועוד‪.‬‬
‫התושבים מתחילים להרגיש שהשוטר הקהילתי‬
‫הוא הדמות האכיפתית וגם הקהילתית שמשכין‬
‫שלום"‪.‬‬
‫שוטר קהילתי מתעסק‬
‫גם באכיפה וגם במניעה‬
‫והסברה וזה מוריד‬
‫משמעותית את כמות‬
‫העבירות והתלונות‬
‫רפאל‪" :‬אנחנו אחראים גם על נקודות חמות‪.‬‬
‫אנחנו ממפים אזורים חמים שמועדים לפשיעה‬
‫ועבירות בהיקף נרחב יחסית לאזורים אחרים‪.‬‬
‫נקודות שמציקות לאזרח‪ .‬יש נקודות שהשוטרים‬
‫הקהילתיים בונים לבד מההתראות שמקבלים‬
‫מהתושבים ופותרים את הבעיה ויש יעדים שמפקד‬
‫המחוז או התחנה מציעים לנו‪ .‬במאיר גרשון יש‬
‫נקודה חמה שאנחנו הקמנו‪ .‬בעקבות כך הורדנו את‬
‫מספר ההתקשרויות למשטרה כי הנקודה התקררה‪.‬‬
‫הנקודות לא נעלמות‪ .‬ברגע שרואים שיש אכיפה‬
‫והסברה הבעיות נרגעות"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬יש מקרים שבני נוער‪ ,‬למשל‪ ,‬לא מכירים‬
‫את החוק‪ .‬אנחנו מקיימים הרצאות בבתי ספר ובני‬
‫נוער מכירים שם לראשונה את החוק ובגלל זה‬
‫חלקם מפסיקים לעשות עבירות‪ .‬עד עכשיו חלקם‬
‫לא ידע שהם עוברים על החוק‪ .‬יש לנו פרויקטים‬
‫שאנחנו החלטנו לעשות כדי להפחית הפרעות‬
‫בקיץ‪ .‬אנחנו מקיימים הרצאות בבית הספר "טדי"‬
‫יחד עם עיר ללא אלימות והנהלת הבית ספר‪ .‬אנחנו‬
‫עוברים בכל הכיתות‪ ,‬ז'‪-‬י"ב‪ ,‬ובשנה הבאה נרחיב‬
‫זאת לבתי ספר נוספים‪ .‬אנחנו עושים זאת כל שנה‬
‫מחדש"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬את ההרצאות בנינו יחד עם רכז הנוער‬
‫בתחנה‪ ,‬מני ישי‪ .‬בהמשך להרצאה יש פרויקט‬
‫"חלון פתוח למשטרה"‪ .‬זה רעיון של שנינו‪.‬‬
‫אחרי ההרצאות יש זמן לשאלות אישיות של‬
‫נערים שמתביישים לשאול לפני כל הכיתה ולכן‬
‫בתיאום עם מנהלי בתי הספר אנחנו מקבלים חדר‬
‫לשעה והצוות החינוכי מאפשר לבני הנוער להיכנס‬
‫ולהתייעץ איתנו‪ .‬בהרבה מקרים מגלים תופעות‬
‫שצריך לטפל בהם‪ .‬בהתחלה הנערים חוששים‬
‫קצת אבל כשמבינים שאנחנו לטובתם הם באים"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬לפני פורים עברנו בכיתות והסברנו על‬
‫סכנות הנפצים והחומרים המסוכנים עם מצגת‬
‫וסרטונים‪ .‬שוטרי סיור‪ ,‬למשל‪ ,‬לא עושים זאת‪.‬‬
‫בעקבות זה הייתה השנה ירידה דרסטית בכמות‬
‫האירועים של נפצים וחומרים מסוכנים בפורים"‪.‬‬
‫הימצאות שוטרים‬
‫קהילתיים מורידה‬
‫את הלחץ ממוקד ‪100‬‬
‫ושוטרי הסיור יכולים‬
‫להתעסק בפשיעה‬
‫היותר קשה‬
‫רפאל‪" :‬בכל שנה מתקבלות בישראל ‪ 10‬מיליון‬
‫פניות מתושבים‪ .‬כמות האירועים השנה בעקבות‬
‫ההרצאות והתלונות מהתושבים הייתה נמוכה‬
‫בהשוואה לשנים אחרות‪ .‬אנחנו מקבלים פידבק‬
‫מהמנהלים ובכל בעיה הם מתקשרים אלינו"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬לפני עידן השיטור הקהילתי‪ ,‬לשוטרים‬
‫היה אסור בכלל להיכנס לבתי הספר‪ .‬הקשר עם‬
‫המנהלים הוא חשוב מאוד‪ .‬לפני הקמת השיטור‬
‫הקהילתי הימצאות שוטר בבית ספר היה מוציא‬
‫שם רע לבית הספר ועכשיו זה השתנה"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬יש לנו ירידה מתמשכת בסכסוכי שכנים‬
‫בפסגת זאב‪ .‬היה סיפור על סכסוך בין שכנים‬
‫שנמשך ‪ 13‬שנים‪ .‬התקשרה אלינו אם חד הורית‬
‫וטענה ששכנתה מקומה רביעית מגדלת יונים‬
‫והצואה שלהם מלכלכת לה את הכביסה‪ .‬אותה‬
‫אישה טענה שהיא מפחדת לעלות לשכנה ושהנושא‬
‫לא פתיר כבר שנים‪ .‬היא הרגישה בודדה לעומת‬
‫המשפחה מעליה שהייתה מרובת ילדים‪.‬‬
‫עליתי לשכנים ודיברתי איתם‪ .‬השכנה למעלה‬
‫התעקשה להמשיך לגדל את היונים כתחביב‪.‬‬
‫חשבתי על פתרון יצירתי‪ .‬ראיתי שהמשפחה‬
‫דתית והצעתי להם שנקיים את מצוות "שילוח‬
‫הקן"‪ .‬קיבלנו אישור מרב והזמנתי את האם החד‬
‫הורית לבוא לקיום המצווה אחרי שקיבלתי אישור‬
‫מהשכנה למעלה‪ .‬האם החד הורית הכינה עוגיות‬
‫וגם השכנה למעלה ואחרי יותר מעשר שנים שהן‬
‫לא דיברו‪ ,‬הם התחבקו והתנשקו וגילו שכבר ‪13‬‬
‫שנים הן לא יודעות כלום אחת על השנייה ולא ראו‬
‫אחת את השנייה‪ .‬מאז‪ ,‬הן החברות הכי טובות"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬נשים חד הוריות מאוד מפחדות‪ .‬מופנים‬
‫כלפיהן הרבה מקרי אלימות וקללות"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬השכנה מלמעלה שמה עץ במקום היונים‬
‫ועד היום אין לי פנייה משם"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬בדרך כלל באים שני הצדדים אלינו למש"ק‪.‬‬
‫רוב המקרים נפתרים אצלנו כי רוב הסכסוכים זה‬
‫עניינים של אגו‪ .‬מתקשרים אלינו ולא למוקד וזה‬
‫מוריד את העומס מהמוקד ומאפשר לשוטרי הסיור‬
‫לעסוק באמת בפשיעה"‪.‬‬
‫יש ירידה בפשיעה בגלל‬
‫שהשוטרים הקהילתיים‬
‫פותרים לעומק את‬
‫הבעיות‬
‫רפאל‪" :‬במקרים של פריצה‪ ,‬למשל‪ ,‬אנחנו מגיעים‬
‫לבקר גם שבוע אחרי ששוטרי המז"פ והחקירות‬
‫הגיעו כי אנשים בדרך כלל לא זוכרים באותו הרגע‬
‫מה קרה‪ .‬אנחנו גם מלווים את המשך הטיפול עם‬
‫הקורבן‪ .‬אנחנו מתרשמים מסוג העבירה ובודקים‬
‫אם הקורבן קיבל את כל השירות שהיה צריך לקבל‪.‬‬
‫אנחנו מדווחים לו על המשך החקירה ומעדכנים‬
‫אותו"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬תמיד אחרי שהם נרגעים הם מביאים לנו‬
‫עוד פרטים שעוזרים לחקירה‪ .‬אנחנו גם תומכים‬
‫בהם ומייעצים להם למנוע את המקרה הבא‬
‫כמו המלצות להתקין סורגים במרפסת‪ ,‬להתקין‬
‫מצלמות‪ .‬אנחנו עוזרים להם למנוע את המקרה‬
‫הבא‪ .‬עשינו מיפוי של מצלמות בכל הפסגה‬
‫ובהרבה מקרים של אירועים חריגים אנחנו יודעים‬
‫מאיזה מצלמה לקחת חומר כדי לקדם חקירה"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬גם במקרים של התפרצויות לבתי כנסת‪.‬‬
‫זה הפך להיות תופעה כי ספרי הקודש מאוד יקרים‬
‫ויש גם קופות צדקה‪ .‬באחד מבתי הכנסת גילינו‬
‫דרך המצלמות מספר חשודים והעברנו לחקירה"‪.‬‬
‫‬
‫מה עם פרויקטים קהילתיים?‬
‫יגאל‪" :‬יש לנו הרבה פרויקטים קהילתיים שאנחנו‬
‫מתכננים ומבצעים"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬כבר שנתיים רצוף אנחנו מקיימים‬
‫את פרויקט מיל"ה יחד עם קידום נוער‪ .‬אנחנו‬
‫מאתרים בני נוער עם תיקים קלים במשטרה או‬
‫בסיכון לתיקים ובקורס אינטנסיבי של חצי שנה אנו‬
‫מחזירים אותם למוטב‪ .‬הרעיון הוא להגיע לשופט‬
‫ולבטל את התיק בעקבות הקורס שהנערים עשו"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬הקמנו גם את פרויקט הבית החם‪ .‬זה‬
‫פרויקט מאוד ערכי של התחנה והוא נעשה בליווי‬
‫השוטרים הקהילתיים‪ .‬יש בית ברחוב בצלאל‬
‫בצראווי שמנוהל על ידי עמותת "נר יעקב" ולשם‬
‫מגיעים ניצולי שואה‪ .‬בבית זה מתקיימים פעילויות‬
‫מיוחדות לניצולי השואה ושם הם גם מקבלים סיוע‪.‬‬
‫רפאל ואני‪ ,‬מזה מספר שנים‪ ,‬התחברנו למקום‬
‫והפכנו את הבית החם לחלק בלתי נפרד מהתחנה"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬באירועים מיוחדים של התחנה כמו טקס‬
‫יום השואה או הרמות כוסית אנחנו מזמינים את‬
‫ניצולי השואה‪ .‬אנחנו מגיעים אליהם בכל החגים‪.‬‬
‫בסוכות בנינו סוכה ליד הבית החם‪ ,‬ערכנו במשותף‬
‫סדר פסח לפני החג‪ ,‬העברנו ‪ 250‬משלוחי מנות‬
‫לניצולי השואה לפני פורים ועוד ‪ 20‬משלוחי מנות‬
‫לאנשים מרותקים וכל זה בסיוע בתי הספר"‪.‬‬
‫שוטר קהילתי הוא קבוע‬
‫ולא מתחלף‪ .‬ההיכרות‬
‫היא על בסיס אישי‪ .‬זה‬
‫מאפשר פתרון רציני‬
‫ולא "עזרה ראשונה"‬
‫יגאל‪" :‬החיבור לניצולי השואה זה פרויקט הדגל‬
‫של התחנה‪ .‬אנחנו מכירים את ניצולי השואה באופן‬
‫אישי‪ ,‬אנחנו מכירים את הסיפורים שלהם ומוכנים‬
‫לעזור להם בכל מה שהם רוצים‪ .‬השנה‪ ,‬טקס יום‬
‫השואה של תחנת שפט יתקיים ברחבת הבית החם"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬יש גם את נושא הקשישים‪ .‬הם כמו‬
‫נשים מוכות‪ .‬יעד של עבירות רבות מצד כל‬
‫מיני עבריינים כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬נרקומנים‪ .‬כל ‪28‬‬
‫לחודש הקשישים מקבלים קצבאות וזה יום מועד‬
‫לפורענות‪ .‬הנרקומנים מחפשים יעדים קלים‬
‫לשדוד‪ .‬קשישים מוציאים את הקצבה מהדואר‪.‬‬
‫בפסגת זאב לא נתקלנו בהרבה מקרים כאלה‪ .‬אנחנו‬
‫מונעים אירועים כאלו מראש‪ .‬אנחנו מלמדים את‬
‫הקשישים‪ ,‬בסדרת הרצאות‪ ,‬איך להתנהג ‪ -‬לא‬
‫להשאיר מפתח מתחת לשטיח‪ ,‬לא לפתוח דלתות‬
‫ל"אנשי מקצוע"‪ ,‬לא לשים כסף בכיס האחורי‬
‫ועוד"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬אנחנו מקיימים הרצאות במינהל הקהילתי‪.‬‬
‫ב‪ 28-‬לכל חודש אנחנו מסיירים יותר‪ .‬יש לנו שני‬
‫סניפי דואר בפסגה וקב"ט הקניון מקבל באופן‬
‫רציף מאיתנו התראות והוא שם איש ביטחון‬
‫במיוחד ב‪ 28-‬בכל חודש בדואר והוא גם נמצא‬
‫בקשר איתנו כל הזמן"‪.‬‬
‫רפאל‪" :‬אנחנו מפעילים גם את יחידת "גלית" – זו‬
‫יחידת מתנדבים על שם שוטרת ששירתה בתחנה‬
‫ונהרגה‪ .‬היחידה מתעסקת בנושאי פשיעה בעיקר‬
‫בתחום של עבירות רכוש‪ .‬המוטו הוא שהמתנדבים‬
‫שומרים על הבית שלהם בעצמם‪ .‬פעם בשבוע יש‬
‫יציאה החוצה ופעם בשבועיים יש מבצע גדול‪.‬‬
‫הרעיון הוא לשמור על הבית שלך"‪.‬‬
‫יגאל‪" :‬מי שעוזר בהובלת הפרויקט הוא יו"ר‬
‫ועדת ביטחון של המינהל הקהילתי‪ ,‬מר משה‬
‫שניאור‪ ,‬שמתנדב בעצמו ביחידה‪ .‬אנחנו מזמינים‬
‫את כולם לקחת חלק בפעילות היחידה ולהתנדב‬
‫למען הקהילה בו כולנו חיים‪ .‬ניתן לפנות לאינה‬
‫גרינברג‪ ,‬מפעילת בסיס המתנדבים בטלפון ‪050-‬‬
‫‪"6278023‬‬
‫יגאל ורפאל‪" :‬אנחנו מאחלים לכל תושבי השכונה‬
‫חג עצמאות שמח"‪.‬‬
‫איתיאל בן חיים ‪noar@pisgatze.matnasim.co.il‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫‬
‫עם "צורפת העוגיות"‬
‫סדנה ייחודית מהנה ומרתקת במיוחד‬
‫בשבילך עשירה בטכניקות וצבעים‪,‬‬
‫במידע והתנסות מעשית ובעיקר כיף‬
‫נלמד את רזי העבודה עם בצק סוכר‪,‬‬
‫כיצד לעטוף עוגה ולעצב אותה‬
‫נמלא את העוגה בקרם עשיר‪,‬‬
‫אנו מזמינים‬
‫נעטר בדרכים שונות ומגוונות‪,‬‬
‫אותך‬
‫נעבוד עם שבלונות‪ ,‬מרקמים‪,‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ך‬
‫טקסטורות וצבעוניות מנצחת‪.‬‬
‫אלינו‬
‫ל‬
‫ח‬
‫גי‬
‫ג‬
‫ה‬
‫יצירתית‬
‫בסיומה של הסדנה נצא עם‬
‫ומתוקה‬
‫עוגות מעוצבות וטעימות‬
‫וחוברת מתכונים‪.‬‬
‫ב‪ 14.5.14-‬משעה ‪17:00‬‬
‫הסדנה תערךהילתי פסגת זאב במרכז‬
‫במינהל הק‬
‫משך הסדנה ‪ 3-4‬שעות‬
‫‪ ₪ 35‬כולל כל החומרים‬
‫עלות ‪0‬‬
‫והרשמה‪:‬‬
‫לפרטיהםקהילתי‪02-5848900 ,‬‬
‫מזכירות המינהל‬
‫אפרת‬
‫קוסמטיקס‬
‫לנשים בלבד‬
‫סדנת עוגות‬
‫מעוצבות‬
‫מגזין הפסג ‬
‫ה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד | ‪21‬‬
‫✔ פדיקור רפואי ואסטתי ✔ מניקור‬
‫✔ שעוות ✔ עיצוב גבות‬
‫יחס‬
‫✔ בניית ציפורניים ✔ מילוי‬
‫א‬
‫י‬
‫שי‬
‫✔ הדבקה אמריקאית‪,‬‬
‫✔ לק גל בשלל צבעים עד שלושה שבועות‪,‬‬
‫✔ טיפול פנים יופי‪.‬‬
‫לקביעת תור‪054-5273330 :‬‬
‫רח' שמואל תמיר ‪60‬‬
‫‪| 22‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫שילוב מנצח!‬
‫סניף פסגת זאב )מאיר גרשוון ‪ (46‬טלפון‪077-2346366 :‬‬
‫)סניף מעלה אדומים ‪ -‬ניר אבלס‪050-3077441 :‬‬
‫דודי פדידה‬
‫חדש בשוק!‬
‫‪2‬‬
‫‪050-9944410‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪052-3800619‬‬
‫חדש בשוק!‬
‫עסקת החודש‬
‫במזרח‪-‬הזדמנות החודש! דופלקס ‪ 6‬חד' ‪+‬‬
‫מחסן ענק צמוד לדירה‪ ,‬גינה ‪ +‬מרפסת לנוף ‪+‬‬
‫אופציות‪ ,‬מרווחת מאוד‪ ,‬רציניים למכור‪ ,‬מתאימה‬
‫למשפחות גדולות‪ .‬דודי ‪050-8365485‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪30‬‬
‫‪170‬‬
‫‪052-3800619‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪050-8365485‬‬
‫‪70‬‬
‫יהודה בן חמו‬
‫זיוה אלון‬
‫במזרח יצחק טוניק‪ .‬פנטקוטג' ‪ 5‬חד'‪ ,‬מרווח ומואר‪,‬‬
‫אופציה למרפסת‪ ,‬ניתנת לפיצול‪ ,‬מתאימה‬
‫למשקיעים‪/‬משפחות‪ .‬זיוה‪052-3800619 :‬‬
‫חדש בשוק!‬
‫חדש בשוק!‬
‫במזרח בחלק העליון! ‪ 4‬חד' )‪ 6‬מדרגות בלבד(‪,‬‬
‫משופצת‪ ,‬מרפסת גדולה לנוף קסום‪ ,‬מוארת‪,‬‬
‫כל הקודם זוכה! דודי ‪050-8365485‬‬
‫במזרח בחלק העליון! ‪ 4‬חד' )‪ 6‬מדרגות בלבד(‪,‬‬
‫משופצת‪ ,‬מרפסת גדולה לנוף קסום‪ ,‬מוארת‪,‬‬
‫כל הקודם זוכה! יוסף‪050-9944410 :‬‬
‫חדש בשוק!‬
‫במזרח במיקום טוב דופלקס ‪ 5‬חד'‪ ,‬גינה יפהפייה‬
‫לנוף‪ ,‬מרפסת )סגורה(‪ ,‬כ"פ‪ 2 ,‬כניסות לבית‪ ,‬מחסן‪,‬‬
‫מומלצת‪ .‬זיוה‪ 052-3800619 :‬יוסף‪050-9944410 :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪050-8365485‬‬
‫‪052-3800619‬‬
‫חדש בשוק!‬
‫‪ 170‬מ"ר‬
‫במפלס אחד‬
‫‪4‬‬
‫‪30‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪052-6713399‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪(5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪052-6713399‬‬
‫במזרח דן פגיס‪ 5 .‬חד' ‪ +‬גינה יפהפייה‪,‬‬
‫במפלס אחד‪ ,‬משופצת להפליא‪ ,‬מטבח וסלון‬
‫מרווחים מאוד‪ ,‬כ"פ‪ ,‬מחסן ‪ ,‬מוארת‪.‬‬
‫זיוה‪ 052-3800619 :‬יוסף‪050-9944410 :‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪50‬‬
‫‪050-9944410‬‬
‫‪052-3800619‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1,590,000‬‬
‫‪050-9944410‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪052-3800619‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪052-3800619‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1,520,000‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪100‬‬
‫‪050-9944410‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4400‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪050-8365485‬‬
‫‪3‬‬
‫יוסף‪050-9944410 :‬‬
‫ברחמלוביץ מיקום מצויין! דירת גן ‪ 4‬חד'‪ ,‬כניסה‬
‫פרטית‪ ,‬גינה ‪ 140‬מ"ר‪ ,‬מתאימה למבוגרים ונכים‪.‬‬
‫זיוה‪052-3800619 :‬‬
‫צמודה לקניון ‪ 3‬חד'‪ + ,‬מחסן ‪ +‬חניה פרטית‪,‬‬
‫אופציה ל‪ 2-‬חד' ו‪ 2‬מרפסות )קיימים היתרים(‬
‫‪ .₪ 1,250,000‬דודי ‪050-8365485‬‬
‫‪2‬‬
‫בצפון שמחה הולצברג פנטקוטג' ‪ 5‬חד'‪ ,‬מרפסת‬
‫‪ 20‬מ"ר לנוף ‪ +‬מרפסת מחדר הורים‪ ,‬מוארת מאוד‪,‬‬
‫מרווחת ומשופצת‪ ,‬מחסנים‪ ,‬חניות‪ ,‬רק להיכנס!!!‬
‫דודי‪050-8365485 :‬‬
‫יועצי הנדל"ן‪ :‬דודי‪ | 050-8365485 :‬יהודה‪ | 052-6713399 :‬זיוה‪ | 052-3800619 :‬יוסף‪050-9944410 :‬‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫‬
‫מגזין הפסג ‬
‫ה‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד | ‪23‬‬
‫מגזין הפסגה‬
‫מינהל קהילתי פסגת זאב‬
‫‪www.pzeev.org.il‬‬
‫‪| 24‬‬
‫מאי ‪ | 2014‬א' אייר תשע"ד‬
‫בס"ד‬
‫חנות המפעל‪ :‬רח' אופירה ‪ ,16‬מישור אדומים‪ .02-6717141 ,‬שעות פתיחה‪ :‬א'‪-‬ה'‪ ,9:00-17:00 :‬שישי ‪9:00-13:00‬‬
‫סניף ירושלים‪ :‬רח' יד חרוצים ‪ ,14‬ירושלים‪ .02-6712087 ,‬שעות פתיחה‪ :‬א'‪-‬ה'‪ ,9:30-19:30 :‬שישי‪9:30-14:00 :‬‬
‫‪www.halomot.co.il‬‬
‫את כל מבחר המוצרים במחירים אטרקטיביים תוכלו לראות באתר‬
‫מיטות ומזרונים‬
‫הספ‬
‫ק‬
‫ה‬
‫מ‬
‫מהיצר הירה‬
‫ן‬
‫לצרכן‬
‫מיטות ✪ מזרנים ✪ ספות נוער‬
‫רוכשים ישירות מחנות המפעל‬