ספירת תאי CD4

‫‪www.aidsmap.com‬‬
‫‪ ,CD4‬עומס נגיפי‬
‫ובדיקות נוספות‬
‫עברית‬
‫מהדורה ראשונה‬
‫‪2010‬‬
‫תודות‬
‫נכתב ע”י מיכאל קרטר‬
‫תוכן ועיצוב במימונם של תוכנית מניעת ‪ HIV‬בפאן‪-‬‬
‫לונדון של שרותי הבריאות הלאומיים של בריטניה‬
‫מהדורה ראשונה בעברית‪2010 -‬‬
‫ומשרד הבריאות של בריטניה‪.‬‬
‫נלקח מתוך המהדורה הראשונה באנגלית‪2009 -‬‬
‫התרגום ממומן ע”י מרק‪ ,‬שארפ ודוהם‪.‬‬
‫תודה ל‪ JAT-‬על תרגום מקור זה‬
‫ניתן לצפות בחוברת זו בכתב מוגדל בעזרת קובץ ‪PDF‬‬
‫‪.www.jat-uk.org‬‬
‫באתר האינטרנט שלנו‬
‫‪.www.aidsmap.com‬‬
‫המידע בחוברת זו משקף דרך פעולה מומלצת‬
‫לטיפול ב‪ HIV -‬והשגחה באירופה‪.‬‬
‫***המהדורה בעברית כתובה בלשון זכר אולם פונה‬
‫לשני המינים‪.‬‬
‫‪ ,CD4‬עומס נגיפי‬
‫ובדיקות נוספות‬
‫חוברת זו מספקת מידע אודות בדיקות שתעבור‪ ,‬על‪-‬מנת לעקוב אחר מצב בריאותך‪.‬‬
‫מטרתן של מספר בדיקות היא לבדוק כיצד ה‪ HIV-‬משפיע עליך‪ .‬בדיקות אחרות נועדו‬
‫בכדי לעקוב אחרי מצב בריאותך הכללי‪ .‬יהיו בדיקות שיתבצעו בכל פעם שתגיע‬
‫לבדיקה כללית‪ .‬בדיקות אחרות יתבצעו רק במידת הצורך‪.‬‬
‫המידע בחוברת זו אינו בא כתחליף להוועצות עם הרופא המטפל אודות טיפול‬
‫וההשגחה על ה‪ HIV-‬ותוצאות הבדיקות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬תוכל לקבל רעיונות לגבי השאלות שתוכל להעלות בפני הרופא המטפל בנוגע‬
‫לטיפול‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫חלק א’‪ -‬מעקב אחר המצב הבריאותי‬
‫החשיבות במעקב שגרתי אחר המצב הבריאותי‬
‫‪1‬‬
‫סוגי בדיקות‬
‫‪1‬‬
‫הפגישה הראשונה‬
‫‪2‬‬
‫בדיקות שגרתיות‬
‫‪4‬‬
‫סקירות צוואר הרחם וסקירות אנאליות‬
‫‪5‬‬
‫חלק ב’‪ -‬בדיקות שכיחות‬
‫‪6‬‬
‫חלק ב’‪ -‬בדיקות שכיחות‬
‫בדיקות דם‬
‫‪7‬‬
‫‪OO‬בדיקות דם למעקב אחר ה‪ – HIV-‬ספירת תאי ‪ CD4‬ועומס נגיפי‬
‫‪7‬‬
‫ספירת תאי ‪CD4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪OO‬מה שספירת תאי ה‪ CD4-‬יכולה לנבא‬
‫‪OO‬ספירה של ‪ 350‬תאי ‪ -CD4‬התחל טיפול ‪ IV‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OO‬ספירת תאי ‪ CD4‬של ‪ 200‬ומטה‪ -‬התחל טיפול ‪ HIV‬ונטול טיפול אחר למניעת דלקו ‬
‫ת‬
‫‪OO‬ספירת תאי ‪ CD4‬בעת נטילת טיפול‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪OO‬אחוז ‪CD4‬‬
‫‪10‬‬
‫עומס נגיפי‬
‫‪11‬‬
‫‪OO‬העומס הנגיפי בזמן שאינך נוטל טיפול ‪HIV‬‬
‫‪OO‬עומס נגיפי בעת נטילת טיפול ‪HIV‬‬
‫‪OO‬עומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה‬
‫‪OO‬מדוע עומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה הוא דבר חיובי‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪OO‬עומס נגיפי מאובחן בעת נטילת טיפול ‪HIV‬‬
‫‪OO‬בדיקות עמידות‬
‫‪OO‬הבהוב עומס נגיפי‬
‫‪OO‬עומס נגיפי והעברת‪ HIV‬בפעילות מינית‬
‫‪OO‬עומס נגיפי והעברת ‪ HIV‬מאם‪-‬לילד‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫בדיקות דם נוספות‬
‫‪16‬‬
‫‪OO‬כימיה של הדם‬
‫‪OO‬שומנים או חלב בדם‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫בדיקות נוספות‬
‫‪19‬‬
‫‪OO‬עצמו ‬
‫ת‬
‫‪OO‬סכרת‬
‫‪OO‬בדיקות כליות‬
‫‪OO‬בדיקות כבד‬
‫‪OO‬בדיקות מעמיקות‬
‫‪OO‬דגימות‬
‫‪OO‬צילום רטנגן‪ ,‬סקירה ואולטרסאונד‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪OO‬הליכים נוספים‬
‫‪OO‬ברונכוסקופיה‬
‫‪OO‬קולונוסקופיה‬
‫‪OO‬ביופסיה‬
‫‪23‬‬
‫‪23‬‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬
‫סיכום‬
‫‪26‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪27‬‬
‫חלק א’‪ -‬מעקב‬
‫אחר המצב‬
‫הבריאותי‬
‫החשיבות במעקב שגרתי אחר המצב הבריאותי‪ | .‬סוגי בדיקות‬
‫סוגי בדיקות‬
‫החשיבות במעקב‬
‫שגרתי אחר המצב‬
‫הבריאותי‬
‫ביותר הן‪:‬‬
‫העתיד מעולם לא נראה טוב יותר עבור אנשים עם‬
‫בדיקות גופניות‪ -‬הרופא יסתכל על גופך ויבחן אותו‬
‫יתכן ותצטרך לעבור מספר סוגי בדיקות‪ .‬הנפוצות‬
‫על מנת לבדוק סימנים או סימפטומים חריגים‪.‬‬
‫‪ .HIV‬באמצעות טיפול ה‪ HIV-‬המתאים וההשגחה‬
‫הראויה יאפשרו לך חיים בריאים יותר על פני זמן ארוך‬
‫בדיקות דם‪ -‬ינטלו דוגמיות דם ואלו יבחנו במעבדה‪.‬‬
‫באמצעות בדיקות אלו ניתן להעריך את השפעת‬
‫יותר‪ ,‬עם תוחלת חיים כמעט נורמלית‪.‬‬
‫ה‪ ,HIV-‬מידת הצלחת הטיפול ואת מצב בריאותך‬
‫הכללי‪.‬‬
‫על מנת לוודא כי תזכה בטיפול והשגחה הראויים‬
‫ביותר‪ ,‬חשוב מאוד לערוך בדיקות שגרתיות‪.‬‬
‫לעיתים תכופות‪ ,‬הרופא המטפל יבקש מספר בדיקות‬
‫דם שונות‪ .‬לפעמים‪ ,‬יהיה נדמה כי לוקחים לך הרבה‬
‫דם‪ ,‬אולם למעשה‪ ,‬נוטלים רק ככפית דם בכל‬
‫מבחנה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הפגישה הראשונה‬
‫הפגישה הראשונה‬
‫צילום רנטגן‪ ,‬סריקות‪ ,‬אולטראסאונד‪ -‬במידה ומופיע‬
‫סימפטום ספציפי‪ ,‬יתכן ותדרש לעבור צילום‪ ,‬סריקה‬
‫או אולטראסאונד‪ ,‬המאפשרים לרופא המטפל לראות‬
‫הפגישה הראשונה עם מומחה ‪ HIV‬לאחר הדיאגנוזה‬
‫את האיזורים הפנימיים של גופך‪.‬‬
‫תכלול שאלות בנוגע למצב בריאותך ולהיסטוריה‬
‫הרפואית‪ ,‬בדיקה גופנית ובדיקות דם‪.‬‬
‫הליכים כירוגיים מזעריים‪ -‬לעיתים יהיה צורך לקחת‬
‫דגימה מרקמת הגוף לבדיקת מעבדה‪ .‬זה מכונה‬
‫הרופא המטפל יבקש ממך לספק מידע אודות‬
‫ביופסיה והיא נעשית בהרדמה מקומית‪.‬‬
‫הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪OO‬האם הינך סובל כיום או בעבר ממחלות רציניות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫‪OO‬האם הופיעו כעת סימפטומים כלשהם‪.‬‬
‫‪OO‬האם ישנם מצבים בריאותיים אשר משפיעים עליך או‬
‫על בני משפחה אחרים‪ :‬כגון‪ ,‬מחלות לב‪ ,‬סכרת‪ ,‬לחץ‬
‫דם גבוה‪ ,‬בעיות בריאות נפשית וסוגי מחלת הסרטן‪.‬‬
‫‪OO‬האם הינך נוטל כיום תרופות או סמים‪ .‬כולל‬
‫תרופות ממרשם רופא‪ ,‬תרופות הנרכשות בבית‬
‫מרקחת ללא מרשם רופא‪ ,‬תרופות אלטרנטיביות‬
‫‪2‬‬
‫הפגישה הראשונה‬
‫באזור הבטן על מנת לחוש דברים חריגים וישתמש‬
‫וטבעיות וסמים בלתי חוקיים‪.‬‬
‫‪OO‬האם קיבלת חיסונים כלשהם‪.‬‬
‫בסטטוסקופ על מנת לשמוע את הנשימה ודפיקות‬
‫‪OO‬האם הינך סובל מאלרגיות כלשהן‪.‬‬
‫הלב‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרופא המטפל יערוך בדיקות אוזניים‪,‬‬
‫‪OO‬האם אתה מעשן‪ ,‬מתאמן וכיצד נראית הדיאטה שלך‪.‬‬
‫עיניים‪ ,‬פה וגרון‪.‬‬
‫יתכן וישאלוך על חיי המין שלך‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האם יש‬
‫במידה ותדווח לו על סימפטומים כלשהן‪ ,‬תערך‬
‫לך בן‪/‬בת זוג קבועים‪ ,‬כמה בני זוג מזדמנים יש לך‪,‬‬
‫בדיקה מקיפה של תסמינים אלו‪.‬‬
‫והאם נדבקת במחלות מין זיהומיות‪ .‬מידע זה יסייע‬
‫לאחר הבדיקה‪ ,‬יערכו בדיקות דם‪ .‬סוגי בדיקות הדם‬
‫לרופא המטפל לספק לך אינפורמציה כיצד להגן על‬
‫מפורטים בפרק הבא‪ .‬במידה ומופיעים סימפטומים‪,‬‬
‫מצבך הבריאותי ועל בריאותם של אחרים‪.‬‬
‫תדרש לספק דוגמיות נוספות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במידה והינך‬
‫המגדר של הוריך‪ ,‬האם אתה משתמש בקונדומים‬
‫משתעל‪ ,‬תדרש לספק דגימת כיח‪ ,‬או אם הינך‬
‫במהלך הביקור הראשון תיערך בדיקה גופנית‪ .‬תצטרך‬
‫משלשל‪ ,‬תדרש למסור דגימת צואה‪ .‬אלו יבדקו‬
‫להתפשט לטובת העניין‪ .‬תוכל לבקש להבדק ע”י רופא‬
‫במעבדה לאיתור ממצאי דלקת‪.‬‬
‫בן אותו המין‪ ,‬או שאדם נוסף יהיה נוכח בעת הבדיקה‪.‬‬
‫מרבית הבדיקות יכללו מדידת גובה‪ ,‬משקל‪ ,‬חום‬
‫הגוף‪ ,‬לחץ דם ודופק‪ .‬הרופא המטפל ילחץ בעדינות‬
‫‪3‬‬
‫בדיקות שגרתיות‬
‫בדיקות שגרתיות‬
‫לעיתים‪ ,‬סקירות בריאות מינית כלולות כחלק משגרת‬
‫ההשגחה על ה‪ .HIV-‬מרפאות אחרות מבצעות‬
‫בכל ביקור תעבור בדיקות אשר יבדקו כיצד ה‪HIV-‬‬
‫בדיקות ספציפיות‪ ,‬לדוגמא בדיקות דם שגרתייות‬
‫משפיע עליך ואת מצב בריאותך הכללי‪ .‬במידה והינך‬
‫עבור סיפוליס‪.‬‬
‫נוטל טיפול ‪ ,HIV‬הבדיקות יבחנו באיזו מידה הטיפול‬
‫משפיע עליך‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬כגון מצב בו הינך חש‬
‫לא טוב או שמופיעים סימפטומים‪ ,‬תידרש לעבור‬
‫בדיקות נוספות‪.‬‬
‫הרופא המטפל יעקוב בקפידה אחר כל ההיבטים של‬
‫מצבך הבריאותי‪ ,‬הקשורים ל‪ .HIV-‬אולם‪ ,‬עליך עדיין‬
‫להקפיד להשגיח על צורכי מצב בריאותך הכללי‬
‫באמצעות רישום אצל רופא משפחה‪.‬‬
‫במידה והינך פעיל מינית מומלץ לבצע בדיקות‬
‫תקופתיות למחלות מין זיהומיות‪ .‬בדיקות אלו ניתן‬
‫לבצע במרפאות המתמחות במחלות מין‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫סקירות צוואר הרחם וסקירות אנאליות‬
‫סקירות צוואר הרחם‬
‫וסקירות אנאליות‬
‫צוואר הרחם באמצעות מיקרוסקופ תחת תאורה‬
‫חזקה‪ ,‬בעוד שהאנוסקופיה פועל באותה הצורה בפי‬
‫הטבעת‪ .‬נוקטים באמצעים אלו בעת גילוי כל תא‬
‫חריג‪ .‬תאים אלו יסולקו באמצעות שימוש בכימיקלים‪,‬‬
‫באמצעות שריפתם או הקפאתם‪.‬‬
‫דלקת המכילה זנים מסויימים של וירוס נפוץ המכונה‬
‫“וירוס הפאפילומה האנושי” או ‪ ,HPV‬יכולה לגרום‬
‫לשינוי בתאי צוואר הרחם אשר יכול להוביל לסרטן‬
‫צוואר הרחם‪ .‬כל הנשים בעלות ‪-HIV‬חיובי צריכות‬
‫לעבור סקירת צוואר הרחם מיד לאחר איבחון ה‪.HIV-‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬יש לעבור את הסקירה אחת לשנה‪.‬‬
‫מספר זנים של ‪ HPV‬יכולים לגרום לשינויים בתאים‬
‫בפי הטבעת‪ .‬אך ערכה של סקירה אנאלית שגרתית‬
‫איננה וודאית‪.‬‬
‫בדיקות מעקב נוספות אותן ניתן לבצע עבור סוגי‬
‫הסרטן האלה ושינויי התאים הקדם‪-‬סרטניים כוללים‬
‫קולפוסקופיה ואנוסקופיה‪ .‬הקולפוסקופיה בודק את‬
‫‪5‬‬
‫חלק ב’‪ -‬בדיקות‬
‫שכיחות‬
‫בדיקות דם‬
‫בדיקות דם‬
‫בדיקות דם למעקב אחר ה‪ – HIV-‬ספירת‬
‫תאי ‪ CD4‬ועומס נגיפי‬
‫קיימות בדיקות המספקות תוצאה חד משמעית‪ ,‬כגון‬
‫קיימות שתי בדיקות דם עיקריות אשר עוקבות אחר‬
‫נוכחות דלקת‪ .‬אולם‪ ,‬תוצאות אחרות נבחנות בשילוב‬
‫השפעת ה‪.HIV-‬‬
‫היבטים נוספים של מצבך הבריאותי ואורח החיים‪.‬‬
‫ספירת תאי ‪ CD4‬מספקת לנו אינדיקציה לגבי מצב‬
‫בריאותה של המערכת החיסונית‪.‬‬
‫לבדיקות דם רבות יש ערך “נורמלי” או “תקני” או‬
‫טווח תוצאות‪ .‬חשוב לזכור כי “נורמלי” יכול להשתנות‬
‫כאשר הוא תלוי במגוון גורמים‪ ,‬הכוללים גיל‪ ,‬משקל‪,‬‬
‫העומס הנגיפי מודד את כמות ה‪ HIV-‬במערכת הדם‪.‬‬
‫מחוץ לטווח הנורמלי‪ ,‬יש לחקור את הנושא לעומקו‪.‬‬
‫בחינת תוצאות בדיקות אלו תתמוך בהחלטות‬
‫מגדר ושיטת הבדיקה‪ .‬במידה ותוצאות בדיקה היא‬
‫החשובות כגון מתי להתחיל את טיפול ה‪ HIV-‬וכן‬
‫יעקבו אחר השפעת התרופות‪.‬‬
‫הרופא המטפל יבדוק את תוצאות הבדיקות בהתבסס‬
‫על נתוניך האישים‪ ,‬ורק אז יקבל החלטה כיצד‬
‫לפעול‪ .‬לעיתים יהיה צורך לחזור על הבדיקה‪ ,‬או‬
‫לתצפת ולחכות לשינויים נוספים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ספירת תאי ‪CD4‬‬
‫ספירת תאי ‪CD4‬‬
‫החודשי‪ ,‬גלולות למניעת היריון‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬ואף‬
‫השעה ביום‪ .‬כמו כן הספירה תרד בעת דלקת או‬
‫מחלה‪.‬‬
‫תאי ‪( CD4‬לעיתים מכונים תאי‪ T-‬או תאים מסייעים)‬
‫הם תאי דם לבנים אשר אחראים לתגובת המערכת‬
‫לכן‪ ,‬רצוי לא לייחס משמעות גבוהה מדי לתוצאת‬
‫החיסונים לדלקות‪.‬‬
‫בדיקה אינדיבידואלית‪ ,‬יש לעקוב אחר הנטייה‬
‫ספירת תאי ‪ CD4‬היא מדידת מספר תאי ‪CD4‬‬
‫של ספירת תאי ה‪ CD4-‬לאורך זמן‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ‬
‫הנמצאים במילילטר מעוקב של דם (דוגמית דם‬
‫לערוך ספירת תאי ‪ CD4‬באותו בית חולים ופחות או‬
‫מזערית)‪ ,‬ולא בכל גופך‪ .‬הרופא המטפל יתייחס‬
‫יותר באותה השעה של היום‪ .‬במידה ויש לך דלקת‪,‬‬
‫לספירת תאי ה‪ CD4-‬כמספר‪.‬‬
‫כדוגמאת שפעת או התפרצות הרפס‪ ,‬מומלץ לדחות‬
‫את ספירת תאי ה‪ CD4-‬עד לאחר שתבריא‪.‬‬
‫ספירת תאי ‪ CD4‬בקרב אנשים שאינם נגועים ב‪HIV-‬‬
‫נע בין ‪ 450‬ל‪ .1600-‬אולם ספירת תאי ‪ CD4‬יכולים‬
‫במידה ויש לך ספירת תאי ‪ CD4‬גבוהה יחסית‪ ,‬ללא‬
‫להשתנות מאוד מאדם לאדם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ספירת תאי‬
‫סימפטומים ואינך נוטל תרופות אנטי‪ , HIV-‬ימדדו‬
‫‪ CD4‬גבוהה בקרב נשים‪ ,‬ביחס לגברים‪.‬‬
‫את ספירת תאי ה‪ CD4-‬אחת לשלושה עד ארבעה‬
‫חודשים (או אחת לחצי שנה במידה והיא גבוהה‬
‫במיוחד)‪.‬‬
‫ספירת תאי ה‪ CD4-‬האישית יכולה להשתנות ויכולה‬
‫לעלות ולרדת כתגובה למצבי לחץ‪ ,‬עישון‪ ,‬המחזור‬
‫‪8‬‬
‫ספירת תאי ‪CD4‬‬
‫אולם‪ ,‬במידה והספירה צנחה במהירות‪ ,‬או שהנך‬
‫ספירה של ‪ 350‬תאי ‪ -CD4‬התחל טיפול ‪HIV‬‬
‫משתתף בניסוי קליני‪ ,‬הרופא המטפל ימליץ לעקוב‬
‫במידה וספירת תאי ‪ CD4‬צונח ל‪ ,350-‬מומלץ לנטול‬
‫אחר הספירה לעיתים תכופות יותר‪.‬‬
‫טיפול ‪ .HIV‬ישנן יתרונות להתחלת טיפול כאשר‬
‫ספירת תאי ה‪ CD4-‬היא סביב ערך ‪ 350‬בהשוואה‬
‫תדירות המעקב אחר ספירת תאי ‪ CD4‬לאחר תחילת‬
‫למצב של המתנה עד שספירת תאי ה‪ CD4-‬תהיה‬
‫טיפול ‪ ,HIV‬נתונה להחלטת המרפאה וברמת ספירת‬
‫נמוכה יותר‪ .‬בקרב אנשים אשר החלו טיפול כאשר‬
‫תאי ‪ .CD4‬כקו מנחה‪ ,‬תבדק אחת לשלושה עד שישה‬
‫ערך ספירת תאי ה‪ CD4-‬היה סביב ‪ ,350‬נמצאו‬
‫חודשים‪ .‬במידה ויופיעו סימפטומים או במקרים בהם‬
‫סיכויים טובים יותר להתאוששות המערכת החיסונית‬
‫תחוש ברע‪ ,‬תבדק לעיתים תכופות יותר‪.‬‬
‫ועלייתה לרמות נורמליות‪.‬‬
‫מה שספירת תאי ה‪ CD4-‬יכולה לנבא‬
‫התחלת טיפול כאשר ספירת תאי ‪ CD4‬היא סביב ‪350‬‬
‫ללא טיפול ‪ ,HIV‬סביר להניח כי ספירת תאי ה‪CD4-‬‬
‫מוריד את הסיכוי לחלות כתוצאה מן ה‪ .HIV-‬כמו כן‬
‫תרד לאורך זמן‪.‬‬
‫הוכח כי מצב זה מפחית את הסיכון לפתח מחלות‬
‫רציניות אחרות כגון מחלות לב‪ ,‬כליות וכבד‪ ,‬כמו גם‬
‫סוגי סרטן‪.‬‬
‫מעקב אחר ספירת תאי ‪ CD4‬יכול לסייע לך ולרופא‬
‫המטפל לקבל החלטות בנוגע לטיפול ה‪HIV-‬‬
‫לכן‪ ,‬הרופא המטפל ידון איתך בנוגע לטיפול בשלב‬
‫וההשגחה‪.‬‬
‫הזה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ספירת תאי ‪CD4‬‬
‫ספירת תאי ‪ CD4‬של ‪ 200‬ומטה‪ -‬התחל‬
‫טיפול ‪ HIV‬ונטול טיפול אחר למניעת דלקות‬
‫לרמות נורמליות‪ .‬במידה ותתחיל את הטיפול כאשר‬
‫ספירת תאי ה‪ CD4-‬היא נמוכה‪ ,‬סביר להניח כי יעבור‬
‫במידה וספירת תאי ה‪ CD4-‬הוא ‪ 200‬ומטה‪ ,‬עליך‬
‫זמן רב יותר עד לטיפוס ספירת ה‪ .CD4-‬אולם חשוב‬
‫לחשוב ברצינות על התחלת טיפול אחרת תמצא‬
‫לדעת כי גם עלייה קטנה בספירת תאי ה‪ CD4-‬תהיה‬
‫בסיכון להתפתחותן של מחלות רציניות‪.‬‬
‫בעלת יתרונות בריאותיים משמעותיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬עליך להתחיל לנטול תרופה אחרת על‬
‫הרופא המטפל יעקוב אחר ספירת תאי ה‪ ,CD4-‬לצד‬
‫מנת להפחית את הסיכון להתפתחותן של מחלות‬
‫העומס הנגיפי‪ ,‬כל שלושה עד שישה חודשים מרגע‬
‫אלו‪ .‬זה מכונה פרופילקסיס‪ .‬תוכל להפסיק לנטול‬
‫התחלת הטיפול‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬ייתכן ותקבל אנטיביוטיקה למניעת ‪ ,PCP‬סוג‬
‫אחוז ‪CD4‬‬
‫של דלקת ריאות‪.‬‬
‫בנוסף לשימוש בבדיקה המשמשת לספירת מספר‬
‫פרופילקסיס ברגע שספירת תאי ‪ CD4‬תעלה‪.‬‬
‫תאי ה‪ ,CD4-‬רופאים לעיתים ימדדו את החלק היחסי‬
‫ספירת תאי ‪ CD4‬בעת נטילת טיפול‬
‫של תאי הדם הלבנים אשר תאי ‪ .CD4‬זה מכונה אחוז‬
‫עם תחילת נטילת טיפול ‪ ,HIV‬ספירת תאי ה‪CD4-‬‬
‫תאי ‪ .CD4‬בקרב אנשים בעלי ‪-HIV‬שלילי‪ ,‬אחוז תאי‬
‫תעלה בהדרגה‪ .‬קצב הגדילה עשוי להשתנות בין‬
‫ה‪ CD4-‬יהיה סביב ‪.40%‬‬
‫חודשים ואפילו שנים לספירת תאי ה‪ CD4-‬לטפס‬
‫ערך אחוז תאי ‪ CD4‬סביב ‪ 14%‬מעיד על אותו הסיכון‬
‫אנשים‪ .‬בקרב אנשים מסויימים‪ ,‬זה יכול לקחת‬
‫‪10‬‬
‫עומס נגיפי‬
‫עומס נגיפי‬
‫לחלות כמו ספירת תאי ‪ CD4‬של ‪.200‬‬
‫הרופא המטפל ימדוד אחוז תאי ‪ CD4‬כאשר קיימת‬
‫משתמשים במונח עומס נגיפי על מנת לתאר את כמות‬
‫שונות גדולה בספירת תאי ה‪ CD4-‬בין בדיקה אחת לזו‬
‫ה‪ HIV-‬בדם‪ .‬ככל שכמות ה‪ HIV-‬בדם גבוהה (ואי‬
‫אחריה‪.‬‬
‫לכך העומס הנגיפי גדול יותר)‪ ,‬כך תצנח ספירת תאי‬
‫ה‪ CD4-‬במהירות גבוהה יותר והסיכון לתחלואה גדל‪.‬‬
‫בדיקות עומס נגיפי מודדות את כמות החומר הגנטי‬
‫של ה‪ HIV-‬בדם‪ .‬תוצאות בדיקות העומס הנגיפי‬
‫מתוארות במספר השכפולים של ה‪HIV RNA-‬‬
‫במילילטר של דם‪ .‬אך‪ ,‬לרוב הרופא המטפל יתייחס‬
‫לעומס הנגיפי כמספר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עומס נגיפי של‬
‫‪ 10,000‬ייחשב כנמוך‪ 100,000 ,‬ייחשב כגבוהה‪.‬‬
‫העומס הנגיפי בזמן שאינך נוטל טיפול ‪HIV‬‬
‫במידה ואינך נוטל טיפול ‪ ,HIV‬יעקבו אחר העומס‬
‫הנגיפי באופן קבוע‪ .‬זאת מכיוון שהעומס הנגיפי יכול‬
‫לספק מידע חשוב לגבי הצורה שבה ה‪ HIV-‬משפיעה‬
‫‪11‬‬
‫עומס נגיפי‬
‫על בריאותך‪ ,‬כל עוד איננו מטופל‪ .‬בקרב אנשים עם‬
‫לדוגמא‪ ,‬עלייה מ‪ 5,000-‬ל‪ 15,000-‬לא צריכה להדאיג‬
‫ספירת תאי ‪ CD4‬זהה‪ ,‬האנשים בעלי העומס הנגיפי‬
‫במידה ואינך נוטל טיפול‪ .‬עלייה מ‪ 50,000-‬ל‪100,000-‬‬
‫הגבוהה נוטים לאבד תאי ‪ CD4‬ולחלות יותר מהר‪.‬‬
‫איננה משמעותית‪ -‬זה עדיין נמצא בטווח הטעות של‬
‫הבדיקה‪ .‬אולם‪ ,‬עלייה מ‪ 5,000-‬ל‪ 25,000-‬משמעותית‪.‬‬
‫כאשר אינך נוטל טיפול ‪ ,HIV‬העומס הנגיפי יכול‬
‫זה עלייה של פי חמש בכמות העומס הנגיפי בדם‬
‫להשתנות מבדיקה לבדיקה‪ .‬לרוב‪ ,‬עלייה בעומס‬
‫בהשוואה לתוצאות בדיקת העומס הנגיפי הקודם‪.‬‬
‫הנגיפי אינה מהווה סיבה לדאגה‪ .‬גם הכפלתו של‬
‫הרופא המטפל יחזור על הבדיקה על מנת לוודא את‬
‫העומס הנגיפי אינו חד משמעי‪.‬‬
‫הנטייה‪.‬‬
‫חיסונים‪ ,‬כגון חיסון השפעת‪ ,‬ודלקות יכולים לגרום‬
‫לעלייה זמנית בעומס הנגיפי‪ .‬הרופא המטפל ישכלל‬
‫כאשר הינך שוקל להתחיל טיפול ‪ ,HIV‬אחד הנושאים‬
‫את כלל הנתונים עם בחינת תוצאות הבדיקה‪.‬‬
‫בהם יתייעץ איתך הרופא המטפל הוא העומס‬
‫הנגיפי‪ .‬כפי שהוזכר קודם‪ ,‬מומלץ לאנשים להתחיל‬
‫כמו בספירת תאי ה‪ ,CD4-‬יש לבחון את הנטייה‬
‫טיפול ‪ HIV‬כאשר ספירת תאי ה‪ CD4-‬הוא סביב ‪.350‬‬
‫של העומס הנגיפי לאורך זמן‪ .‬כאשר קיימת עליה‬
‫לקבוצת אנשים אחת ממליצים במיוחד להתחיל‬
‫מתמשכת בעומס הנגיפי‪ ,‬המתפרשת על פני כמה‬
‫טיפול מיידי‪ ,‬וזאת לאנשים בעלי עומס נגיפי של‬
‫חודשים או שהעלייה גדולה פי שלוש‪ ,‬יש מקום‬
‫‪ 100,000‬ומעלה‪.‬‬
‫לדאגה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫עומס נגיפי‬
‫עומס נגיפי בעת נטילת טיפול ‪HIV‬‬
‫במידה ורמות העומס הנגיפי נמוכות מ‪ 40-‬או ‪ ,50‬סימן‬
‫העומס הנגיפי אמור להתחיל לרדת עם התחלת‬
‫שהינו “בלתי ניתן לאבחנה”‪ .‬מטרת טיפול ה‪ HIV-‬הוא‬
‫טיפול ‪ .HIV‬מטרת טיפול ה‪ HIV-‬היא עומס נגיפי בלתי‬
‫להגיע לעומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה‪.‬‬
‫ניתן לזיהוי‪ .‬העומס הנגיפי אמור לצנוח לרמות בלתי‬
‫ניתנות לאבחנה בתוך שלושה עד שישה חודשים‬
‫אולם‪ ,‬רק משום שרמת ה‪ HIV-‬נמוכה מדי מכדי‬
‫מרגע התחלת הטיפול‪.‬‬
‫למדוד אין זה מוכיח שה‪ HIV-‬נעלם‪ .‬ייתכן ויש לו‬
‫נוכחות בדם‪ ,‬אך בכמויות נמוכות מדי למדידה‪.‬‬
‫לאחר התחלת הטיפול‪ ,‬הרופא המטפל יבדוק את‬
‫בדיקות עומס נגיפי מודדות רמות ‪ HIV‬בדם‪ ,‬אשר‬
‫העומס הנגיפי כעבור חודש ימים ושוב לאחר שניים‬
‫עשוי להיות שונה מעומס נגיפי בחלקי גוף אחרים‪,‬‬
‫לדוגמא בקיבה או בבלוטות הלימפה‪.‬‬
‫עשר שבועות מיום תחילת הטיפול‪ .‬לאחר מכן יעקבו‬
‫אחר העומס הנגיפי אחת לשלושה עד שישה חודשים‪,‬‬
‫מדוע עומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה הוא‬
‫דבר חיובי‬
‫יחד עם ספירת תאי ה‪.CD4-‬‬
‫עומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה‬
‫עומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה הוא רצוי מכמה‬
‫לכל בדיקות העומס הנגיפי יש נקודת חיתוך אשר‬
‫סיבות‪.‬‬
‫תחתיה אינם מאבחנים ‪ HIV‬בצורה מהימנה‪ .‬נקודה זו‬
‫מכונה רמת אבחנה‪ ,‬ולבדיקות בהן משתמשים היום‬
‫ראשית‪ ,‬קיים סיכון נמוך יותר לחלות כתוצאה מה‪-‬‬
‫יש רמת אבחנה נמוכה של ‪ 40‬או ‪ 50‬העתקים‪/‬מ”ל‪.‬‬
‫‪ .HIV‬כמו כן‪ ,‬זה מקטין את הסיכון להתפתחותן של‬
‫‪13‬‬
‫עומס נגיפי‬
‫מחלות רציניות אחרות‪ .‬קיימות הוכחות לכך ש‪HIV-‬‬
‫במידה והינך נוטל טיפול ‪ HIV‬ורמת העומס הנגיפי‬
‫יכול להגביר את הסיכוי למחלות לב‪-‬ריאה (מחלות‬
‫צנח לרמה בלתי ניתנת לאבחנה‪ ,‬אולם בבדיקות‬
‫כגון מחלות לב ושבץ)‪.‬‬
‫מאוחרות יותר מטפס חזרה לרמה מאובחנת‪ ,‬סביר‬
‫להניח כי תאלץ להחליף את טיפול ה‪.HIV-‬‬
‫שנית‪ ,‬משום שעומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה מפחית‬
‫את הסיכון לפיתוח עמידות של ה‪ HIV-‬לתרופות‬
‫עומס נגיפי בעת נטיל טיפול ‪ HIV‬יכול להעיד על כך‬
‫אנטי‪ HIV-‬שהינך נוטל‪.‬‬
‫שה‪ HIV-‬פיתח עמידות הן כלפי תרופות האנטי‪HIV-‬‬
‫שהנך נוטל והן לתרופות דומות‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬עומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה מפחית את‬
‫הסיכון של העברת ‪ HIV‬לאדם נוסף‪ .‬נושא זה מפורט‬
‫בדיקות עמידות‬
‫בהרחבה בהמשך‪.‬‬
‫לפני תחילת טיפול ‪ HIV‬או החלפת תרופות האנטי‪HIV-‬‬
‫עקב עומס נגיפי מאובחן‪ ,‬עליך לערוך בדיקת עמידות‪.‬‬
‫עומס נגיפי מאובחן בעת נטילת טיפול ‪HIV‬‬
‫אלו הן בדיקות דם המזהות לאיזו תרופת אנטי‪ HIV-‬יש‬
‫במידה ורמת העומס הנגיפי לא צנח לרמות בלתי‬
‫את הסיכוי הטוב ביותר להשפיע עליך‪.‬‬
‫ניתנות לאבחנה בפרק זמן של שלושה עד שישה‬
‫חודשים מיום תחילת הטיפול‪ ,‬הרופא המטפל יעלה‬
‫בפניך את האפשרות להחליף את סוג תרופות האנטי‪-‬‬
‫תוצאות בדיקת העמידות הכי מדוייקות כאשר העומס‬
‫‪.HIV‬‬
‫הנגיפי הוא ‪ 200‬ומעלה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫עומס נגיפי‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פנה לחוברת של ‪“ NAM‬דבקות במטרה‬
‫במידה והעומס הנגיפי מאובחן בשתי בדיקות עוקבות‪,‬‬
‫ועמידות”‪.‬‬
‫עליך להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי סיבות‬
‫אפשריות ולבחון את נושא החלפת הטיפול‪.‬‬
‫הבהוב עומס נגיפי‬
‫עומס נגיפי והעברת ‪ HIV‬בפעילות מינית‬
‫לעיתים‪ ,‬אנשים עם עומס נגיפי בלתי ניתן לאבחנה‬
‫חווים מה שמכונה “הבהוב” בעומס הנגיפי‪ .‬העומס‬
‫במידה ויש עומס נגיפי גבוה בדם‪ ,‬ייתכן וקיים עומס‬
‫הנגיפי ממצב של בלתי ניתן לאבחנה‪ ,‬מטפס מעט‬
‫נגיפי גבוה גם בנוזל הזרע ובנוזל הנרתיק‪ .‬אנשים בעלי‬
‫לרמה ניתנת לאבחנה ובבדיקה שאחריה שב לרמה‬
‫עומס נגיפי גבוה מדבקים יותר מאחרים‪.‬‬
‫בלתי ניתנת לאבחנה‪.‬‬
‫בנוסף להפחתת העומס הנגיפי בדם‪ ,‬טיפול ‪HIV‬‬
‫מפחית את העומס הנגיפי בנוזל הזרע ובנוזל הנרתיק‪.‬‬
‫הבהובי עומס נגיפי אינם מצביעים בהכרח על כך‬
‫שטיפול ה‪ HIV-‬אינו משפיע יותר‪.‬‬
‫לאחרונה התקיים דיון נרחב בנוגע לרמה המדבקת‬
‫קיימות מספר תיאוריות סביב הסיבות להבהוב‪.‬‬
‫של אנשים הנוטלים טיפול ‪ HIV‬ובעלי עומס נגיפי‬
‫בכללותן‪“ ,‬טעויות” במעבדת הבדיקות או קיומה של‬
‫בלתי מאובחן בדם‪.‬‬
‫דלקת כגון הצטננות או שפעת‪ .‬מחקר אחד מצא כי‬
‫זהו נושא שנוי במחלוקת וכל הזמן נחשף מידע חדש‪.‬‬
‫הבהובים יופיעו יותר בתקופת החורף‪ ,‬דבר היכול‬
‫לתמוך בתיאוריה הטוענת כי הדלקות הן הגורם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בדיקות דם נוספות‬
‫בדיקות דם נוספות‬
‫עומס נגיפי והעברת ‪ HIV‬מאם‪-‬לילד‬
‫טיפול ‪ HIV‬מאוד יעיל במניעת העברת ‪ HIV‬מאם‪-‬‬
‫לילד‪ .‬במקרה של הריון‪ ,‬או תכנון הריון‪ ,‬יש להיוועץ‬
‫בכל בדיקה שגרתית יערכו בדיקות דם‪ .‬בנוסף‬
‫עם הרופא המטפל בנוגע לאפשרויות טיפול ה‪.HIV-‬‬
‫להסתגלות למעקב אחר ספירת תאי ה‪ CD4-‬והעומס‬
‫הנגיפי‪ ,‬בדיקות אלו יסייעו לרופא המטפל לעקוב אחר‬
‫המצב הבריאותי הכללי‪.‬‬
‫במידה ויש עומס נגיפי בלתי מאובחן בעת ההריון‬
‫ובעת הלידה‪ ,‬הסיכון להעברת ‪ HIV‬לתינוק הוא נמוך‪,‬‬
‫אולם יש לעקוב אחר המצב הבריאותי ואחר העומס‬
‫במידה והנך נוטל טיפול ‪ ,HIV‬חלק מן התוצאות יוכלו‬
‫הנגיפי של האם ושל העובר בכל תקופת ההריון‬
‫להעיד על הופעתן של תופעות‪-‬לוואי‪ .‬קיים מידע‬
‫ולאחר הלידה‪.‬‬
‫נרחב בנושא תופעות‪-‬לוואי בחוברת “תופעות לוואי”‬
‫של ‪.NAM‬‬
‫בדיקות מסויימות יכולות לזהות דלקות‪.‬‬
‫חלק גדול מהבדיקות עליהן נדון בהמשך‪ ,‬הן בדיקות‬
‫שגרתיות‪ -‬כלומר‪ ,‬יערכו אותם בכל דגימת דם שינטלו‬
‫לצורך בדיקת רמת ‪ CD4‬ועומס נגיפי‪ .‬ישנן בדיקות‬
‫שיערכו רק במקרה הצורך‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בדיקות דם נוספות‬
‫‪OO‬ספירת תאי דם אדומים‪ ,‬אשר מודדת המוגלובין‪,‬‬
‫לרוב כדאי להסתכל על הנטייה בתוצאות לאורך זמן‬
‫במקום להתמקד יתר על המידה בתוצאה מבודדת‪.‬‬
‫החומר המאפשר לתאי הדם האדומים להוביל‬
‫הרופא המטפל ידון עמך בתוצאות בדיקות הדם ויסייע‬
‫חמצן בכל הגוף‪ .‬במידה וההמוגלובין נמוך יש לך‬
‫לך לקבל החלטות לגבי הטיפול המתאים ביותר‪.‬‬
‫אנמיה‪.‬‬
‫‪OO‬רמות ההמוגלובין לרוב נמוכות יותר בקרב אנשים‬
‫הבדיקות המפורטות להלן קובצו יחד על בסיס‬
‫עם ‪ HIV‬ואנמיה שכיחה יותר מאשר בקרב‬
‫הדברים שהם מנסים לאתר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כל הבדיקות‬
‫האוכלוסיה הכללית‪.‬‬
‫‪OO‬ספירת טסיות‪ -‬תאים אלו אחראים לקרישת הדם‪.‬‬
‫הבודקות את מצב הכבד קובצו יחד‪.‬‬
‫‪OO‬בקרב אנשים עם ‪ HIV‬יש פחות טסיות דם‬
‫לא סיפקנו מידע על הטווח הנורמלי של הבדיקות‪.‬‬
‫מהממוצע‪ ,‬אולם לרוב עובדה זו איננה גורמת‬
‫זאת מכיוון שהטווח יכול להשתנות בהתאם לגיל‪,‬‬
‫לבעיות‪.‬‬
‫‪OO‬ספירת תאי דם לבנים‪ .‬זוהי מדידה של המספר‬
‫למגדר ואף בהתאם למדדים בהם משתמשים‬
‫הכולל של כל תאי הדם החיסוניים הלבנים‪ .‬הם‬
‫במעבדות הבדיקה‪.‬‬
‫חלק מהמערכת החיסונית ומגנים מפני דלקות‬
‫כימיה של הדם‬
‫וחומרים זרים‪.‬‬
‫ספירת דם מקיפה תבדוק‪:‬‬
‫בדרך כלל לאנשים עם ‪ HIV‬יש רמות מעט נמוכות‬
‫יותר‪ ,‬שוב‪ ,‬לרוב אין זה מהווה בעיה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בדיקות דם נוספות‬
‫שומנים או חלב בדם‬
‫הכולסטרול ה‪ LDL-‬ה”רע”‪ ,‬ע”י חלוקת סך כל‬
‫כולוסטרול וטריגליצריד הם שומנים בדם ולעיתים‬
‫הכולסטרול לרמות כולסטרול ה‪.HDL-‬‬
‫מכונים חלב‪ .‬קיימים שני סוגי כולסטרול‪ -‬ליפופרוטאין‬
‫כמו כן יעקבו באופן השוטף אחר רמות‬
‫או כולסטרול ‪( LDL‬לעיתים מכונה “כולסטרול רע”)‬
‫הטריגלצירידים ושומנים אחרים‪.‬‬
‫וליפופרוטאין בצפיפות גבוהה‪ ,‬או כולסטרול ‪HDL‬‬
‫(לעתים מכונה “כולסטרול טוב”)‪ .‬נמצא קשר בין רמת‬
‫שומנים גבוהה לבין סיכון מוגבר למחלת לב‪-‬ריאה‬
‫במידה ורמות הכולסטרול או הטריגליצרידים גבוהות‬
‫(מחלות כגון מחלות לב ושבץ)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא קשר‬
‫מדי‪ ,‬הרופא המטפל ייעץ לך כיצד להנמיך אותם‪.‬‬
‫בין רמות נמוכות של כולסטרול ‪ HDL‬לבין בעיות לב‪-‬‬
‫יידרשו שינויים באורח החיים‪ ,‬כגון שינוי הדיאטה‬
‫ריאה ויכול להצביע על סיכון למחלות רציניות אחרות‪.‬‬
‫והורדה במשקל‪ ,‬הגברת אימונים גופניים והפסקת‬
‫עישון‪ .‬אולם‪ ,‬קיימות גם תרופות (המכונות סטטינים)‬
‫המורידות את רמת הכולסטרול‪.‬‬
‫במהלך הבדיקה השגרתית במרפאה‪ ,‬יערכו לך‬
‫בדיקות הכוללות בדיקת “סך כל הכולסטרול”‪ -‬זהו‬
‫מדד של הרמה הכוללת של הכולסטרול בדם‪.‬‬
‫אך‪ ,‬יש חשיבות עדיין לבחון את רמות כולסטרול‬
‫ה‪ LDL-‬וכולסטרול ה‪ .HDL-‬בדיקה נוספת בוחנת‬
‫את היחס בין הכולסטרול ה‪ HDL-‬ה”טוב” לבין‬
‫‪18‬‬
‫בדיקות נוספות‬
‫בדיקות נוספות‬
‫ניתן לבדוק צפיפות עצם גם באמצעות סקירה‪ -‬ראה‬
‫בהמשך חוברת זו מידע נוסף בנושא סקירות‪.‬‬
‫עצמות‬
‫‪ HIV‬יכול להביא להחלשות העצמות‪ .‬ירידה בצפיפות‬
‫סכרת‬
‫העצם היא גם תופעת לוואי של מספר תרופות אנטי‪-‬‬
‫סכרת היא מחלה בה רמת הגלוקוז בדם (סוכר הדם)‬
‫‪.HIV‬‬
‫היא גבוהה מדי מכיוון שהגוף אינו מסוגל לעבד אותה‬
‫כנדרש‪.‬‬
‫בדיקות דם בוחנות את הכימיה של הדם‪ .‬ניתן‬
‫להשתמש בתוצאות הבדיקות המפורטות להלן‬
‫עורכים בדיקות דם על‪-‬מנת לבחון סכרת או לבדוק‬
‫לבחינת בריאות העצמות‪:‬‬
‫אם יש סיכון גבוה להתפתחותה של הסכרת‪ .‬קיימות‬
‫מספר תרופות אנטי‪ HIV-‬אשר יוחסו לסיכון מוגבר‬
‫‪OO‬סידן‬
‫של סכרת סוג ‪ .2‬הסיכון נמוך יותר בקרב התרופות‬
‫‪OO‬פוספט‬
‫בהם משתמשים לרוב היום‪ .‬הסיכון להתפתחותה של‬
‫‪OO‬סך כל הפרוטאין‬
‫סכרת מסוג ‪ 2‬גוברת באופן כללי עם הגיל‪.‬‬
‫‪OO‬אלבומין‬
‫‪OO‬גלובולין‬
‫ניתן למדוד את רמת הגלוקוז בדם‪ .‬קיימת חשיבות‬
‫למדידת רמות אנזים עמילז אשר יכול להעיד גם על‬
‫בריאות הלבלב‪ ,‬האיבר שאחראי על ייצור האינסולין‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫בדיקות נוספות‬
‫במידה ויש לך סכרת‪ ,‬הרופא המטפל יעקוב מקרוב‬
‫‪OO‬האוריאה‬
‫אחר פעילות הכליות (ראה מטה)‪.‬‬
‫‪OO‬קריאטינין‬
‫בדיקות כליות‬
‫מדי שנה יערכו דגימת שתן על‪-‬מנת לעקוב אחר‬
‫כליות בריאות הן חשובות לכולם‪ .‬ה‪ HIV -‬לכשעצמו‬
‫רמות החלבון בשתן‪.‬‬
‫יכול לפגוע בכליות וקיימות מספר תרופות אנטי‪HIV-‬‬
‫אשר עשויות לגרור תופעות‪-‬לוואי שעשויות לפגוע‬
‫בדיקות כבד‬
‫בכליות‪ .‬לכן‪ ,‬מעקב אחר פעילות הכליות היא חלק‬
‫מחלת כבד היא אחת הסיבות המרכזיות לחולי ומוות‬
‫מאוד חשוב בתהליך הטיפול וההשגחה על ה‪.HIV-‬‬
‫בקרב אנשים עם ‪ ,HIV‬לכן יש לעקוב באופן שוטף‬
‫על בריאות הכבד‪.‬‬
‫עורכים מספר בדיקות לתפקוד הכליות‪ .‬בודקים‬
‫את מספר המינרלים ותוצרי הפסולת אשר הכליות‬
‫מגוון הבדיקות שיערכו‪ ,‬יבדקו רמות של אנזינמים‬
‫אמורות להוציא מגופך‪:‬‬
‫בכבד‪ .‬בדיקות אלו כוללות‪:‬‬
‫‪OO‬נתרן‬
‫‪OO‬בילירובין‬
‫‪OO‬אשלגן‬
‫‪OO‬אלאנין אמינוטראנספירייס (‪)ALT‬‬
‫‪OO‬כלוריד‬
‫‪OO‬אלאקין פוסטפאטס‬
‫‪20‬‬
‫בדיקות נוספות‬
‫קיימים מספר וירוסים היכולים לגרום מחלת כבד‬
‫על‪-‬מנת לברר את הסיבה‪ .‬להלן מפורטות הבדיקות‬
‫ושכיחים בקרב אנשים עם ‪ .HIV‬צהבת ‪ A‬יכול לגרום‬
‫השכיחות יותר‪.‬‬
‫או צהבת ‪( C‬או שניהם) יכולה לגרום למחלת כבד‬
‫דגימות‬
‫רצינית‪ ,‬לטווח ארוך‪.‬‬
‫יהיו מקרים בהם תדרש לתת דגימת שתן‪ ,‬צואה או‬
‫למחלה לטווח הקצר‪ .‬אולם‪ ,‬דלקת עם צהבת ‪B‬‬
‫ליחה‪ .‬אלה יבדקו במעבדה לזיהוי דלקות או חריגות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫ניתן לקבל חיסונים כנגד צהבת ‪ A‬וצהבת ‪ B‬ומומלץ‬
‫לכל אחד עם ‪ HIV‬לקבל אותם‪.‬‬
‫צילום רטנגן‪ ,‬סקירה ואולטרסאונד‬
‫עליך להבדק בהפרשי זמן קבועים על‪-‬מנת לוודא‬
‫אלו הן דרכים‪ ,‬ללא כאב וללא חדירה‪ ,‬לבחינת‬
‫שהחיסונים נגד צהבת ‪ A‬ו‪ B-‬משפיעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליך‬
‫חלקים שונים של הגוף‪.‬‬
‫נדבקת בצהבת ‪ C‬ולהבדק באופן קבוע באם הנך‬
‫לצילום רנטגן יש מספר שימושים ולעיתים תכופות‬
‫בסיכון גבוה לחלות בצהבת ‪.C‬‬
‫משתמשים בו על מנת לבדוק המצאותן של עצמות‬
‫להבדק בסמוך לאבחון ה‪ HIV-‬בכדי לבדוק אם‬
‫שבורות או בעיות באזור החזה וחלל הבטן‪.‬‬
‫בדיקות מעמיקות‬
‫במידה ויש לך סימפטומים מסויימים או חש לא טוב‪,‬‬
‫בחינת צילום רטנגן יסייע לרופא המטפל לאבחן‬
‫הרופא המטפל עשוי לבקש לערוך בדיקות נוספות‬
‫מספר מחלות‪ .‬צילומי חזה הן הליך שכיח מאוד בכדי‬
‫‪21‬‬
‫בדיקות נוספות‬
‫להתבונן בלב‪ ,‬בריאות ובקיר החזה‪ .‬הן יכולים לסייע‬
‫סוג נוסף של סקירה היא ‪( DEXA‬רנטגן‬
‫באבחון הגורם למספר סימפטומים‪ ,‬כגון שיעול או‬
‫אבסורפטיאומטרי כפול)‪ .‬סקירה זו מאבחנת החלשות‬
‫קוצר נשימה‪ .‬הרופא המטפל יבקשך לערוך צילום‬
‫עצמות וגילוי איבוד שומן אשר נגרם ממספר תרופות‬
‫חזה במידה ויש חשד לדלקת בחזה או שחפת (‪.)TB‬‬
‫אנטי‪ HIV-‬ישנות יותר‪.‬‬
‫לעיתים הרופא המטפל ידרוש סקירה‪ .‬ישנן שני סוגי‬
‫משתמשים באולטראסאונד‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬על‪-‬מנת‬
‫סקירה מרכזיים‪:‬‬
‫לבחון את אזור הבטן או הקיבה‪ .‬הבדיקה כרוחה‬
‫בכלי המונח על משטח הבטן ונע באזור‪ .‬משתמשים‬
‫‪OO‬בדיקת ‪( CT‬טומוגרפיה ממוחשבת)‬
‫בו על‪-‬מנת לבדוק התפתחותו של עובר ברחם ואף‬
‫‪OO‬בדיקת ‪( MRI‬הדמיית תהודה מגנטית)‬
‫יכול להיות שימושי בעת אבחון בעיות באיברים כגון‬
‫כבד‪ ,‬קיבה‪ ,‬כליות‪ ,‬לבלב והטחול‪.‬‬
‫באמצעות סקירות אלו ניתן לאבחן סוגי סרטן‬
‫ניתן להשתמש בסוג מסויים של סקירת‬
‫ומחלות המשפיעות על הראש‪ ,‬החזה‪ ,‬הבטן ובלוטות‬
‫הלימפה‪ .‬משתמשים בסקירות ‪ MRI‬בכדי לראות‬
‫אולטראסאונד בכדי לבדוק את בריאות הכבד‪ .‬זה‬
‫את השפעת ה‪ HIV-‬על המוח ועל שינויים בהפצת‬
‫מכונה סקירת‪-‬פברו וכרוחה בשימוש במכשיר המונח‬
‫שומן הגוף‪ .‬לעיתים יתנו לך נוזל המכונה “סוכן ניגוד”‬
‫על גבי הבטן מעל הכבד‪.‬‬
‫(בתצורת משקה או באינפוזיה לוריד)‪ ,‬אשר מדגיש‬
‫אזורים של הגוף בעת הסקירה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בדיקות נוספות‬
‫הליכים נוספים‬
‫לאחר צילום רנטגן בחלל הפנימי של החזה‪.‬‬
‫במידה והרופא המטפל יזדקק למידע נוסף בכדי‬
‫לאבחן או לטפל בבעיה בריאותית‪ ,‬יתכן ותדרש‬
‫יש צורך להשתמש בברונכוסקופ‪ -‬צינור גמיש אשר‬
‫לערוך הליכים נוספים‪ .‬חלק מהליכים אלו עשויים‬
‫ממוקמים עליו פנס ומצלמה‪ ,‬ומאפשר לרופא לבדוק‬
‫להיות פולשניים יותר‪ ,‬אך לרוב אינם כרוחים בהליכים‬
‫את עץ הברונכיט (קני הנשימה) והריאות‪.‬‬
‫החולים‪ .‬לרוב עורכים אותם בעת בדיקה של מטופל‪-‬‬
‫לפני הליך הברונכוסקופיה‪ ,‬יתנו לך משככי כאבים כגון‬
‫חוץ וניתן ללכת הביתה בסיום הבדיקה‪.‬‬
‫ואליום‪ ,‬וכן הרדמה מקומית בקצה הגרון‪ .‬הברונכוסקופ‬
‫כירוגיים ואינם דורשים ממך אשפוז ממושך בבית‬
‫מועבר דרך נחיר ולתוך הריאות‪ .‬שופכים נוזל על מנת‬
‫לאסוף דגימות בהם ניתן להשתמש לצורך אבחון‬
‫במידה ומציעים לך משכך כאבים‪ ,‬תאלץ להמתין‬
‫דלקות בריאות כגון שחפת ודלקת ריאות‪.‬‬
‫בבית החולים מעט יותר זמן לפני שתוכל ללכת‪.‬‬
‫לא תוכל לנהוג‪ ,‬או לשוב לעבודה באותו היום‪ .‬יתכן‬
‫ותצטרך לדאוג למישהו שיסיע אותך הביתה ואף‬
‫לעיתים‪ ,‬ידגמו דגימת רקמה (ביופסיה) במהלך‬
‫להשאר איתך כמה שעות לאחר הפרוצדורה‪.‬‬
‫התהליך‪ ,‬לבדיקה מקיפה במעבדה‪.‬‬
‫ברונכוסקופיה‬
‫קולונוסקופיה‬
‫ניתן להשתמש בו לבחינת בעיות בחזה‪ .‬הרופא‬
‫בדיקה זו משמשת לחקירת בעיות כגון שלשול או‬
‫המטפל ימליץ על כך בעת שיעול או קוצר נשימה או‬
‫דימום במעי הגס‪ ,‬או במעי הגדול (במעיים)‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בדיקות נוספות‬
‫יש להשתמש בקולונוסקופ‪ .‬זהו מכשיר דק וגמיש‬
‫כגון הפה או פי הטבעת‪ ,‬אולם לעיתים יערכו חתך‬
‫אשר ממקומים עליו פנס ומצלמה‪ ,‬המאפשרים לרופא‬
‫קטן בכדי להחדירו‪.‬‬
‫דגימת רקמות (ביופסיות) אותם ניתן לבדוק לעומק‬
‫השימוש הנפוץ ביותר באנדוסקופ הוא בכדי לערוך‬
‫במעבדה‪.‬‬
‫גסטרוקופיה‪ ,‬מטרתו לחקור בעיות בוושט‪ ,‬בקיבה‬
‫לבדוק את הרקטום והמעי הגס‪ .‬ניתן לדגום עימו‬
‫או במעיים‪ .‬הרופא עשוי להמליץ על גסטרוקופיה‬
‫ייתכן ותצטרך לאכול על‪-‬פי דיאטה מיוחדת במשך‬
‫באם הנך סובל לעיתים תכופות מקלקול קיבה או‬
‫יום או יומיים לפני הבדיקה‪ ,‬או שתצטרך לצום לכמה‬
‫מצרבת‪ ,‬מהקאות‪ ,‬כאבי בטן או קשיים בבליעה‪.‬‬
‫הקולונוסקופ מועבר דרך פי הטבעת לרקטום ולתוך‬
‫האנדוסקופ מוחדר דרך הפה‪ ,‬לוושט ולתוך הקיבה‪.‬‬
‫על אי‪-‬נוחות‪ .‬לרוב יתנו לך משכך כאבים לסייע לך‬
‫אסור לאכול או לשתות כמה שעות לפני התהליך‬
‫לשמור על רוגע‪.‬‬
‫כיוון שהקיבה צריכה להיות ריקה‪ .‬יאמרו לך מראש‬
‫שעות‪ .‬תתבקש לקחת חומר משלשל לפני ההליך‪.‬‬
‫המעי הגס‪ .‬ההליך אינו כואב‪ ,‬אבל אנשים מעידים‬
‫כמה זמן עליך לצום‪.‬‬
‫אנדוסקופיה‬
‫תוכל לקבל משכך כאבים לפני ביצוע התהליך או‬
‫אנדוסקופ הוא גם כן צינור אליו מחוברים פנס‬
‫ומצלמה‪ .‬משתמשים בו על מנת לבחון חלקים‬
‫ספריי הרדמה מקומי או שניהם יחדיו‪ .‬התהליך לרוב לא‬
‫אחרים של הגוף‪ .‬לרוב מכניסים אותו דרך פתחים‬
‫כרוך בכאב אולם תתכן אי נוחות בעת בליעת הצינור‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בדיקות נוספות‬
‫ביופסיה‬
‫ביופסיה יכולה לסייע באבחון מעמיק יותר של כמה‬
‫סימפטומים או מחלות במידה והבדיקות הרשומות‬
‫מעלה אינן נאותות‪ .‬בביופסיה מסירים חלק זעיר‬
‫מרקמת הגוף ובוחנים אותה במעבדה‪.‬‬
‫לעיתים מבצעים ביופסיה בעת ביצוע הליך אחר‪,‬‬
‫לדוגמא בעת ברונכוסקופיה או אנדוסקופיה‪ .‬לעיתים‬
‫יבצעו אותה באמצעות מזרק ומחט או בביצוע הליך‬
‫כירוגי לאחר הרדמה מקומית‪.‬‬
‫ניתן לבצע ביופסיה על מגוון נרחב של איברים‪ ,‬כולל‬
‫העור‪ ,‬הכבד‪ ,‬הכליות‪ ,‬מח עצם‪ ,‬המעיים‪ ,‬הרקטום‬
‫וצוואר הרחם‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫סיכום‬
‫סיכום‬
‫הקיימות כיום (“בלתי מאובחן”)‪.‬‬
‫‪OO‬עומס נגיפי נמוך מפחית את הסיכון להעברת‬
‫‪OO‬ספירת תאי ה‪ CD4-‬משקף את בריאות המערכת‬
‫‪ HIV‬לתינוק‪ ,‬במהלך ההריון והלידה‪ ,‬ומפחית את‬
‫החיסונית שלך‪.‬‬
‫הסיכון בעברת ‪ HIV‬לבן(י) זוג בעת פעילות מינית‪.‬‬
‫‪OO‬מעקב אחר ספירת תאי ה‪ CD4-‬יכול לסייע לרופא‬
‫‪OO‬הרופא המטפל יבצע בדיקות דם על בסיס קבוע על‬
‫המטפל ולך להחליט מתי להתחיל את טיפול‬
‫מנת לעקוב את ספירת תאי ה‪ CD4-‬והעומס הנגיפי‬
‫ה‪ HIV -‬שלך‪.‬‬
‫ומדדים אחרים המעידים על מצבך הבריאותי‪.‬‬
‫‪OO‬משתמשים במונח עומס נגיפי לתאר את כמות‬
‫‪OO‬במידה ואתה או הרופא המטפל מודאגים מתוצאות‬
‫ה‪ HIV-‬בדם‪.‬‬
‫בדיקה מסויימת‪ ,‬או שחווית סימפטומים או תופעות‪-‬‬
‫‪OO‬ספירת תאי ‪ CD4‬ורמות עומס נגיפי יכולים‬
‫לוואי‪ ,‬ניתן לבצע בדיקות אחרות‪ ,‬מעמיקות‬
‫להשתנות באופן טבעי‪ -‬עליך‪ ,‬יחד עם הרופא‬
‫סקירות‪ .‬זה יספק מידע נוסף ויכווין אותך בנוגע‬
‫המטפל‪ ,‬לבדוק את הנטייה ולא בדיקות בודדות‪.‬‬
‫להחלטות לגבי בריאותך והטיפול‪.‬‬
‫‪OO‬מטרת טיפול ה‪ HIV-‬היא להגיע לעומס נגיפי כל כך‬
‫‪OO‬הרופא המטפל והאדם המבצע את הבדיקות יסבירו לך‬
‫נמוך‪ ,‬שלא ניתן לאבחן אותו באמצעות הבדיקות‬
‫אותם‪ ,‬ותוכל לשאול כל שאלה לפני תחילת הבדיקה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מילון מונחים‬
‫מילון מונחים‬
‫המערכת החיסונית מנגנון הגוף להלחם בדלקות‪.‬‬
‫אנסקופיה הליך הבודק את התעלה האנלית‪.‬‬
‫פרופילקסיס טיפול שנוטלים על מנת להפחית את‬
‫הסיכון להתפתחותן של מחלות‪.‬‬
‫ביופסיה הסרה של דגימה קטנה של רקמת הגוף‬
‫סטסקופ מכשיר המשתמשים בו על‪-‬מנת לשמוע את‬
‫לבדיקה מקיפה במעבדה‪.‬‬
‫צליל הלב והריאות‪.‬‬
‫קולפוסקופיה תהליך לבדיקת צוואר הרחם‪.‬‬
‫עומס נגיפי מדידת כמות הוירוס בדגימה‪ .‬עומס נגיפי‬
‫‪ CD4‬מולקולה הממוקמת על פני מספר תאים‪,‬‬
‫‪ HIV‬מציג את המידה בה ה‪ HIV-‬מתרבה בגוף‪.‬‬
‫בנקודה בה יכול להתחבר ‪ .HIV‬ספירת תאי ה‪CD4-‬‬
‫משקף פחות או יותר את מצב המערכת החיסונית‪.‬‬
‫וירוס הפפיומה האנושי (‪ )HPV‬וירוס שכיח אשר‬
‫מועבר בעת פעילות מינית‪ .‬לעיתים‪ ,‬זה אינו מזיק‬
‫וללא סימפטומים‪ ,‬אולם זנים מסויימים יכולים לגרום‬
‫ליבלות וזנים מסויימים יכולים להוביל לסרטן‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ NAM‬הוא ארגון ‪ HIV‬קהילתי‪ ,‬בבריטניה‪ .‬אנו עובדים‬
‫בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים בתחומי הרפואה‪,‬‬
‫המחקר והעבודה הסוציאלית‪ ,‬ועם אנשים שנפגעו‬
‫באופן אישי מ‪ .HIV-‬אנו מפיקים מידע מודפס ובאתר‬
‫האינטרנט בנושא ‪ ,HIV‬בשפה האנגלית‪ ,‬הכולל‬
‫מקורות מידע עבור אנשים החיים עם ‪ HIV‬ועבור‬
‫מומחים העוסקים ב‪.HIV-‬‬
‫חומר זה מבוסס על פרסום זכויות יוצרים מקורי של‬
‫‪ NAM .NAM‬איננה נושאת באחריות על דיוק התרגום‬
‫או על הרלוונטיות המקומית‪.‬‬
‫כארגון דובר אנגלית‪ ,‬אנו מתנצלים על כך שאיננו‬
‫יכולים להתכתב בעברית‪ .‬אולם‪ ,‬אתר האינטרנט‬
‫שלנו ‪ aidsmap.com‬כולל מאגרי מידע על נותני‬
‫שירות בכל העולם‪ .‬ניתן להתשמש בו למצוא ארגון‬
‫אנא תרים תרומה ע”י ביקור באתר האינטרנט‬
‫או שירותי בריאות מקומי‪.‬‬
‫‪.www.aidsmap.com/donate‬‬
‫ניתן לבקר באתר ‪ aidsmap.com‬על מנת לקרוא‬
‫מספר עמותה בבריטניה ‪.1011220‬‬
‫ולהוריד קבצים מתורגמים אחרים‪.‬‬
‫בכל שנה ‪ NAM‬מספקת מקורות מידע‪ ,‬כדוגמת‬
‫חוברת זו‪ ,‬לאלפי אנשים החיים עם ‪ ,HIV‬בחינם‪ .‬על‬
‫מנת לעשות זאת אנו מסתמכי על נדיבותם של אנשים‬
‫כמוך לסייע לנו להמשיך את עבודתנו החשובה‪ .‬אתה‬
‫יכול לעשות את ההבדל היום‪.‬‬
‫‪www.aidsmap.com‬‬
‫‪NAM‬‬
‫טלפון‪: +44 (0) 20 7840 0050 :‬‬
‫זכויות יוצרים ‪2010 NAM‬‬
‫בית לינקולן‬
‫פקס‪+44 (0) 20 7735 5351 :‬‬
‫כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫רחוב בריקסטון ‪1‬‬
‫אתר אינטרנט‪www.aidmap.com :‬‬
‫לונדון ‪SW9 6DE‬‬
‫דוא”ל‪info@nam.org.uk :‬‬
‫‪ NAM‬הוא ארגון ‪ HIV‬קהילתי‪ ,‬בבריטניה‪ .‬אנו עובדים‬
‫בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים בתחומי הרפואה‪,‬‬
‫המחקר והעבודה הסוציאלית‪ ,‬ועם אנשים שנפגעו‬
‫באופן אישי מ‪ .HIV-‬אנו מפיקים מידע מודפס ובאתר‬
‫האינטרנט בנושא ‪ ,HIV‬בשפה האנגלית‪ ,‬הכולל‬
‫מקורות מידע עבור אנשים החיים עם ‪ HIV‬ועבור‬
‫מומחים העוסקים ב‪.HIV-‬‬