שיר לט;quot&ו בשבט ראש השנה לאילנות

‫הקבוצה ע”ש קדושי פינסק‬
‫השנה ה‪ 80-‬׀ גליון ‪)3485( 10‬‬
‫יום שישי‪ ,‬ט"ז בשבט‪ ,‬התשע"ד‪17.01.14 ,‬‬
‫ראש השנה לאילנות‬
‫שיר לט"ו בשבט‬
‫מדוע נבחר ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות?‬
‫קביעה זו תמוהה‪ .‬הלוא אין זו עונת הפריחה‪ ,‬מלבד השקדיה‬
‫המקדימה ללבלב‪ .‬אין זו גם עונת הפירות‪ ,‬או זמן תחילת גשמים‪,‬‬
‫ואף לא תחילת האביב‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע ט"ו בשבט?‬
‫התשובה לכך‪" :‬הואיל ויצאו רוב גשמי שנה‪ ,‬ועלה השרף באילנות‪,‬‬
‫ונמצאו הפירות חונטים מעתה" (מסכת ראש השנה י"ד‪ ,‬ע"א)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬התאריך נקבע לא בתחילת עונת הגשמים ואף לא בעת‬
‫הפריחה או בזמן הבשלת הפרי‪ .‬התאריך נקבע לאחר שנספגו‬
‫הגשמים כראוי ועלה השרף בעץ‪ .‬העץ נמלא לחלוחית‪ ,‬סם‪-‬חיים‬
‫וחיוניות‪ ,‬והוא מוכן להוציא את פירותיו‪ .‬מאותו יום מונים לו שנה‬
‫חדשה‪ .‬עידן חדש!‬
‫בט"ו בשבט‪ ,‬לאחר שירדו רוב גשמי החורף‪ ,‬מתחדש כוח האדמה‬
‫להניב את תנובתה‪ ,‬להוציא את פירותיה‪ ,‬להראות את שבחה‪.‬‬
‫האילנות אצרו בתוכם את יכולתם העתידית לפרוח באביב ובקיץ‬
‫הממשמשים לבוא‪ .‬היום שבו אדמת ארץ ישראל מחדשת את‬
‫כוחותיה‪ ,‬הוא יום שמחה לעם ישראל‪ ,‬לנוחלי הארץ ולאוהביה‪.‬‬
‫ט"ו בשבט ‪ -‬חג האילנות‪ .‬אנו באים לחוג את חגם כאשר ענפיהם‬
‫עירומים ופירותיהם עדיין לא חנטו‪ .‬במצב זה אנו באים לברך את‬
‫האילנות בברכת חג‪.‬‬
‫מילים‪ :‬לאה גולדברג‬
‫לחן‪ :‬שרון אילאיל‬
‫אור הבוקר על כותל חדרנו רוקד‬
‫מספר כי הנץ ופרח השקד‪.‬‬
‫מדפק על חלון הענף הלבן‪:‬‬
‫אל תישן‪ ,‬אל תישן‬
‫צא לחורש וראה‪ :‬האילן מקושט‬
‫כילדה שלבשה את שמלת השבת‪,‬‬
‫וכל פרח פרח‪ ,‬וכל נבט נבט ‪-‬‬
‫ט"ו בשבט‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬ט"ו בשבט!‬
‫אדמה ירוקה‪ ,‬ריחנית ודשנה‪,‬‬
‫מברכת אותנו ברכת השנה ‪-‬‬
‫לא לריק העמל וישמח השותל‪:‬‬
‫אילנות מזדקרים על כל תל‪.‬‬
‫והשמש צוחקת בירק הפארות‪,‬‬
‫מבטיחה לשממה‪ :‬פה יהיו יערות‬
‫עוד יגיל כל לבב‪ ,‬עוד תצמיח כל יד ‪-‬‬
‫ט"ו בשבט‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬ט"ו בשבט!‬
‫אכן‪ ,‬דווקא במצב זה! דווקא משום כך!‬
‫(מתוך "תפוז אנשים" בלוגים ‪ /‬דברים שלא ידעתם על)‬
‫עריכה‪ :‬חגית שני‬
‫*כל הכתוב ברשימות הוא באחריות הכותב בלבד‪.‬‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫חשמל זורם‪...‬‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫למי מכם שלא יודע החל מיולי ‪ ,2013‬החלפתי את שי סידלניק בתפקיד קורא מוני החשמל והגז‪.‬‬
‫אתם מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה ועניין (עדיף שקשורים לתחום‪ ,‬למרות שאני מבטיח לנסות ולענות גם על‬
‫דברים אחרים)‪ .‬כמה דגשים והבהרות‪:‬‬
‫מועד קריאת המונים‪ :‬קריאת המונים מתבצעת בטווח שבין הימים האחרונים של חודש לימים הראשונים של‬
‫החודש העוקב‪ .‬בדרך כלל אין עיכובים משמעותיים מצידי באיסוף הנתונים‪.‬‬
‫בגבת לא מעט חברים עם מונה המותקן בתוך דירתם‪ .‬אני מקפיד לפנות לחברים אלו מבעוד מועד במסרון‬
‫או במייל ולנסות לקבל מהם את הקריאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אצל חלק מהמבוגרים אני עובר אישית מדלת לדלת לבצע‬
‫את הקריאה‪ .‬אני מודה שזו משימה לא פשוטה‪ .‬אני יודע שמדובר במטרד‪ ,‬אבל אני מפציר בכל מי שמקבל‬
‫את הפניה‪ ,‬לנסות ולבצע את קריאת המונה במהירות האפשרית ולהעבירה אלי‪ .‬יש אנשים שדרושים ‪3-4‬‬
‫ניסיונות כדי "להוציא" מהם את קריאת המונה‪ .‬אני אישית שונא להטריד‪ ,‬ואני מזכיר שבסופו של דבר זה באמת‬
‫באחריותכם‪ .‬בעלי מונים פנימיים‪ ,‬שלא מעבירים קריאות‪ ,‬הרי שאני נאלץ לבצע הערכות‪ .‬לפעמים הדבר פועל‬
‫לטובתם ופעמים לרעתם‪.‬‬
‫גז – ע"פ הנוהל‪ ,‬המונים נקראים אחת לרבעון‪ .‬השנה‪ ,‬בגלל שההחלפה ביני לבין שי לא נעשתה בצורה מסודרת‪,‬‬
‫היה פער גדול בקריאות – המונים נקראו ע"י שי במרץ ואז על ידי רק בספטמבר‪ ,‬וכעת שוב בדצמבר‪ .‬את מחיר‬
‫הגז אני מקבל מאלה במשרד הבניין (הוא נשאר ללא שינוי מאז שאני בתפקיד)‪ .‬הנה"ח מחייבת כל בעל מונה‬
‫בעלות של ‪ ₪ 5‬בכל חודש בו מתבצעת הקריאה‪ .‬אני מודע לכך שיש חברים שלא צורכים כלל גז ובכל זאת‬
‫משלמים את ‪ 5‬הש"ח הללו מדי חודש בו מתבצעת קריאה של המונה‪ .‬אלו הן ההחלטות נכון להרגע‪ ,‬והן לא‬
‫תלויות בי‪.‬‬
‫תפקידי הוא לקרוא את המונים בלבד ולהעביר את הנתונים להנהלת חשבונות‪ .‬אין לי סמכות לזכות חברים‬
‫או להעביר חיוב מצרכן אחד לאחר‪ .‬בכל פנייה שכזו יש לפנות לעדית – מנהלת הקהילה או לאודי ברקין –‬
‫המנהל העסקי‪.‬‬
‫טעויות – כמו בכל דבר‪ ,‬ישנן כאלו‪ .‬למרות שאני מתגאה בכך שאני לא מרבה לטעות‪ ,‬תיתכן טעות נקודתית‬
‫בקריאת מונה כזה או אחר‪ .‬במידה ואתם סבורים שנתגלעה טעות בקריאה אצלכם‪ ,‬אתם יותר ממוזמנים לפנות‬
‫אלי ואבצע בדיקה חוזרת של הקריאה‪ .‬אני רק מזכיר לכם‪ ,‬שאנשים נוטים להתריע כאשר הקריאה נראית להם‬
‫גבוהה מהרגיל‪ ,‬זכרו שמכיוון שמדובר במונה "רץ" – אם טעיתי לרעתכם וקראתי קריאה גבוהה יותר מהצריכה‬
‫בפועל – הרי ממילא היא תתקזז באופן טבעי עם הקריאה של החודש הבא‪ .‬כך שאין מה להיבהל אם החיוב‬
‫שקיבלתם גבוה מעט מהממוצע‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫קביעת המחיר – מחיר החשמל מועבר אלי כל חודש ע"י אודי ברקין‪ .‬אין לי כל נגיעה או השפעה על המחיר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הערת ספציפית לחודש האחרון – בחודש דצמבר חיובי החשמל גבוהים משמעותית מהרגיל‪ .‬הסיבות‪ ,‬פרוזאיות‪,‬‬
‫האחת‪ :‬מובנת מאליה‪ ,‬דצמבר היה חודש קר מאוד‪ ,‬אמצעי חימום הבתים (כולל המים) דורשים לא מעט‬
‫אנרגיה מה שהביא לצריכות גבוהות מהרגיל‪ .‬השניה‪ :‬מחיר החשמל‪ .‬הוא עמד בדצמבר על ‪ ₪ 0.66‬לקוט"ש‪,‬‬
‫לשם השוואה בנובמבר הוא עמד על ‪ - ₪ 0.47‬כך שאנו מדברים על עלייה של כמעט ‪ 20‬אגורות בחודש‪.‬‬
‫מקווה שהכל ברור‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫פז ישראלי‬
‫קורא המונים הישובי שלכם‪...‬‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫הודעות‬
‫תחילת חיוב על שימוש בציוד הנוי‬
‫החל משנת העבודה ‪ 2014‬נחל בחיוב מוסדות וחברים על השימוש בציוד של ענף הנוי‪.‬‬
‫מוסדות ‪ -‬נחייב על שימוש בטרקטור‪ ,‬ריסוס ועבודות נוי אחרות‪ ,‬ע"פ המחירון המקובל בין ענפים בגבת‪.‬‬
‫חברים ‪ -‬נחייב רק על השימוש בטרקטור בתעריף של ‪ ₪ 80‬לשעת עבודה‪ .‬כל עזרה אחרת לחברים תמשיך‬
‫להתבצע בהתאם ליכולת צוות הנוי ולזמינותו – ללא תשלום‪.‬‬
‫הצורך בחיוב עולה מהוצאות רבות בטיפול בטרקטור (מוסך ודלק) ונובע ממחשבה כי בצורה זו נוכל לשמור‬
‫על הציוד החשוב הזה למען כולנו‪ .‬הרישום‪ ,‬שיתבצע ע"י ענר‪ ,‬ייתן מענה לחיוב מדויק ולמעקב‪.‬‬
‫להבהרות ניתן לפנות לענר ו‪/‬או רון‪.‬‬
‫תודה על ההבנה ושיתוף הפעולה‪.‬‬
‫כותבים ומציעים‬
‫״קישואים אדומים״‬
‫בילדותי‪ ,‬כשישבנו לאכול ארוחת צהריים בגן רימון‪ ,‬לאחר שהצצנו מתחת לצלחות הפלסטיק הכתומות כדי‬
‫לראות מי המנצח שקיבל את הצלחת שבתחתיתה מוטבע כוכב אחד‪ ,‬הוגש כתוספת התבשיל לו קראנו‬
‫״קישואים אדומים״‪ .‬אלו היו קישואים שעברו בישול ברוטב עגבניות מתקתק‪ .‬הייתי יכול לאכול אותם בלי סוף‪.‬‬
‫אלו היו סוף שנות השבעים‪ .‬במטבח של חדר האוכל עבדו חברות קיבוץ‪.‬‬
‫אני מאוד רוצה לשחזר אותם במטבח הביתי שלי‬
‫ותוהה האם אפשר לאתגר את חברי גבת הוותיקים לשחזר עבורי את המתכון?‬
‫תודה‪,‬‬
‫עידו יוחנן‬
‫שנת בר מצווה בגבת‬
‫משימת בר‪ /‬בת מצווה קיבוץ גבת מחזור כיתה ז' ‪2014‬‬
‫השנה פתחנו את משימות בר‪/‬בת מצווה בנסיעה מרתקת לתל‪-‬אביב (מוזיאון העצמאות וכיכר רבין)‪.‬‬
‫הילדים שהשתתפו (בני הכיתה מגבת)‪ :‬נועה רוגל‪ ,‬עופרי בהט‪ ,‬אריאל גז‪ ,‬נועם עזר‪ ,‬אור אלמוג‪ ,‬עמית שכטר‪,‬‬
‫תומר נועם‪ ,‬ינאי הנר ודניאל יזרעאלי‪.‬‬
‫בהתחלה יצאנו בשעה מוקדמת ביחד כולם לאוטובוס (‪ )301‬לחיפה‪ .‬בתחנת "לב המפרץ" עלינו על רכבת‬
‫לתחנת "ת"א השלום" (מגדלי עזריאלי)‪ .‬ירדנו כקבוצה מהרכבת והגענו כולם יחד לכניסה למגדלי עזריאלי‪.‬‬
‫שם התפצלנו לשתי קבוצות של ארבעה וחמישה‪.‬‬
‫במשימה הראשונה היינו צריכים לחפש תמונות ולענות על שאלות על התמונות‪ .‬חיפשנו הרבה ושאלנו הרבה‬
‫מאוד אנשים‪ .‬אחרי שסיימנו‪ ,‬שתי הקבוצות‪ ,‬התפצלנו קבוצה אחת למוזיאון העצמאות והשניה לכיכר רבין‪.‬‬
‫במוזיאון‪ ,‬עינב (אמא שלי)‪ ,‬עשתה הרצאה מרתקת מאוד על הקמת המדינה כולל שאלות‪.‬‬
‫אח"כ נכנסנו ל"חדר ההכרזה" ואחרי ההסבר המרתק של עינב הלכנו לאוטובוס ועברנו לכיכר רבין (החלפנו תחנות)‪.‬‬
‫בכיכר רבין היינו צריכים להצטלם עם אתרים שצולמו באזור‪ ,‬לאחר שמצאנו וסיימנו להצטלם הלכנו לרח' בן‬
‫יהודה ‪( 147‬ליד הנמל) שם שכרנו אופניים‪ .‬ויצאנו לטיול כולם יחד‪.‬‬
‫היתה חוויה מאוד מרתקת ובעיקר אוורירית‪ .‬עצרנו באמצע ב"קפה קפה" לאכול ארוחת צהריים וגם קפצנו על‬
‫הדפים שציירנו (כמו בסיום קטע במרוץ למיליון)‪ .‬אח"כ החזרנו את האופניים‪.‬‬
‫אחרי חוויה כיפית ומרתקת עם מלא שאלות‪ ,‬חזרנו הביתה עייפים אבל עם חיוך על הפנים‪.‬‬
‫אנחנו מאוד מודים לחן וזהר נועם שהיו במגדלי עזריאלי‪ ,‬איתן גז ויוני רוגל בכיכר רבין ולעינב יזרעאלי על ההרצאה‪.‬‬
‫בשם ילדי הכיתה‪ ,‬שמחכים כבר למשימה הבאה‪,‬‬
‫דניאל יזרעאלי‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫יזמות בגבת‬
‫מספרה‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫חזרתי לפתוח את המספרה בימים‪ :‬שלישי‪ ,17:00-20:00 :‬שישי‪8:00-12:00 :‬‬
‫אשמח לפגוש אתכם ולתת את שרותיי‪( .‬רצוי לתאם מראש)‪.‬‬
‫טלפון‪04-6549767 ,054-2408320 :‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫משה ברוך‬
‫מחשבים‬
‫תיקון ושידרוג מחשבים‪ ,‬חומרה‪ ,‬תוכנה וציוד היקפי ‪ +‬הדרכה‬
‫רז שגיא‬
‫נייד‪054-2408545 :‬‬
‫מייל‪razsagi87@gmail.com :‬‬
‫קרמוניקה ‪ -‬חזרה!‬
‫מוזמנים לבוא בכל יום עד הצהריים‪,‬‬
‫או לאחר מכן בתיאום טלפוני‪:‬‬
‫‪6549455 ,6549756‬‬
‫מוניקה‬
‫איכות‬
‫הס‬
‫ביבה‬
‫וע‬
‫דת‬
‫ועדת איכות הסביבה‬
‫גבת‬
‫תעודת הוקרה‬
‫קיבלנו תעודת הוקרה מחברת "אקומיוניטי"‬
‫עבור מסירת פסולת אלקטרונית‬
‫ל"אקולוגיה לקהילה מוגנת" לצרכי מיחזור‪.‬‬
‫אלו המבקשים לפנות פסולת אלקטרונית‬
‫(ציוד מחשבים בעיקרו)‪ ,‬מוזמנים ליצור‬
‫קשר עם פז ‪ 054-2408384 -‬לפינוי‪.‬‬
‫הציוד מרוכז במשרד הרכב‪.‬‬
‫בברכה‬
‫ועדת איכות הסביבה‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫ראיון אישי‬
‫הראיון עם אלון‬
‫אנו מכירים אותו כבעלה של נועה לוצקי או זה‬
‫מהפרסומת של‪ ...‬ועכשיו גם זה שעושה מדי פעם‬
‫הצגות מצחיקות בקיבוץ‪ .‬אבל לאחר שנה שהוא‬
‫איתנו‪ ,‬הגיע הזמן שנכיר אותו קצת יותר לעומק‬
‫כי לאלון זמק יש כישרונות רבים ואחרים והתפקיד‬
‫שעשה בטלויזיה מתגמד לעומת הדברים הגדולים‬
‫שעשה באמת‪.‬‬
‫קניתי ציוד לנגריה‪ .‬גרתי אז ביפו‪ ,‬הקמתי בסלון שלי‬
‫נגריה קטנה ובניתי להנאתי‪ .‬את מה שבניתי חילקתי‬
‫כמתנות‪ .‬נגרות למדתי לבד‪ .‬הכרתי נגר מבוגר ביפו‪,‬‬
‫שעזר לי‪ .‬הייתי השוליה שלו וזה היה מבחינתי הבי"ס‬
‫הכי טוב לנגרות‪.‬‬
‫באותה תקופה חברי מהתחום הקהילתי ביקשו‬
‫שאעזור להם בהקמת תיאטרון קהילתי לנשים‬
‫אתיופיות חד הוריות בגבעת אולגה‪ .‬בבוקר עבדתי עם‬
‫הילדים ואחר‪-‬הצהריים עם האימהות‪ .‬מדובר בנשים‬
‫שלא ידעו קרוא וכתוב‪ ,‬מרקע סוציו‪-‬אקונומי לא‬
‫פשוט וכדי שלא אעשה טעויות ביקשתי מהעובדת‬
‫הסוציאלית שלהם שתהיה נוכחת שם‪.‬‬
‫עבדנו הרבה על משחקי תיאטרון‪ ,‬שנועדו לעזור להן‬
‫לצאת אל העולם‪ ,‬לדבר‪ ,‬לתקשר אחת עם השניה ועם‬
‫העולם‪ .‬הן גילו את עצמן וגם אחת את השניה וראו‬
‫שיש עוד נשים שעוברות בדיוק מה שהן עוברות‪.‬‬
‫בסוף בנינו מופע של ‪ 8‬דקות שנקרא "חלומות"‪ ,‬ובו‬
‫כל אחת מציגה את החלום שלה‪ .‬את המופע הן הציגו‬
‫מול הקהילה האתיופית‪.‬‬
‫עם הילדים עבדתי על מיומנויות שפה ואוריינות‪ ,‬על‬
‫משמעות הטקסט והחיבור שלו לחיים וכל זה מתוך‬
‫חוויה‪ ,‬דרך מופעי התיאטרון האינטראקטיביים‪.‬‬
‫למדנו כמו ב"ג'ונגל" ‪ -‬אירגנו את השולחנות‬
‫והכיסאות בערימה וטיפסנו עליהם‪ ,‬היינו בתנועה‬
‫כל הזמן‪ .‬אלו ילדים שקשה להם לשבת ולהקשיב‬
‫ויש להם חסכים ‪ -‬מאוד חסרה להם למשל דמות אב‬
‫בחיים‪ .‬ניסיתי להעביר להם את הפעילות בצורה כזו‬
‫שתמלא להם את החסר‪.‬‬
‫עבדתי שם כשנתיים ותוך כדי גם הצגתי בהצגת‬
‫הילדים "הכבש ה‪ "16-‬ושיחקתי בתיאטרון של‬
‫אורנה פורת (יחד עם השחקן ליאור ייני) את "אורי"‬
‫אחד מסיפוריה של הסופרת אסתר שטרייט וורצל‪,‬‬
‫שהלכה לעולמה לפני כחודש‪ .‬עשיתי עוד דברים‬
‫רבים ובמקביל עסקתי גם בקרמיקה ובנגרות‬
‫ובפעילות חברתית‪.‬‬
‫אלון זמק בן ‪ ,45‬כאמור נשוי לנועה לוצקי‪ ,‬הבת‬
‫של משה ואסתי לוצקי‪ .‬אבא לנעמי (‪ ,)7‬עלמה (‪,)5‬‬
‫ותמרה‪ ,‬שנולדה לפני כשלושה חודשים‪ .‬אלון מספר‪:‬‬
‫במקור אני משכונת צהלה בתל‪-‬אביב‪ ,‬גדלתי שם‬
‫בתקופה שהמקום עוד היה כמו מושב קטן ללא‬
‫כבישים‪ ,‬עם חול‪ ,‬גבעות ופרדסים‪ ,‬טבע‪ ,‬משחקי‬
‫ילדות והרבה פעילות בחוץ ובתנועת הנוער‪.‬‬
‫למדתי בבתי ספר בתל‪-‬אביב והייתי פעיל מאוד‬
‫ב"תנועת הצופים" ‪ -‬הייתי מדריך ורשג"ד‪ .‬במקביל‬
‫למדתי במוזיאון הלנה רובינשטיין פיסול עד גיל ‪.16‬‬
‫הייתי מהילדים המצחיקים‪ ,‬השובבים החיינניים‪ .‬לא‬
‫הייתי תלמיד מצטיין כי לא יכולתי לשבת יותר מדי‪...‬‬
‫"הצילה" אותי אישה מדהימה שקראו לה חיה‪ .‬היא‬
‫היתה מורה לציור‪ ,‬שלקחה אותי תחת חסותה והפכה‬
‫אותי לאחראי על הקישוט של בית הספר (יסודי צהלה)‪,‬‬
‫כולל תפאורות למסיבות סוף שנה‪ .‬בניתי וציירתי איתה‬
‫ועם המורה למלאכה‪ .‬חיה ראתה את היכולות שבי‬
‫וטיפחה אותי ועל כך מגיעה לה תודה רבה!‬
‫לאחר שסיימתי את התיכון יצאתי לשנת שירות‪ ,‬שזה‬
‫היה דבר מאוד לא נפוץ בזמנו בתל‪-‬אביב‪ ,‬וזה היה‬
‫המיפגש הראשון שלי עם עוני‪ ,‬אוכלוסיות טעונות‬
‫טיפוח ואנשים שצריך ואפשר לעזור להם‪ .‬מה‬
‫שחיה המורה עשתה איתי‪ ,‬אני עשיתי עם תלמידים‬
‫מתקשים ‪ -‬נתתי להם אחריות על תחומים שונים‬
‫כמו גננות‪ ,‬תפאורה‪ ,‬הפקה בבית הספר וזה הפך‬
‫אותם לשייכים וגם לתלמידים טובים יותר‪.‬‬
‫גם בצבא עסקתי בדברים דומים ‪ -‬הייתי מדריך קידום‬
‫נוער בגדנ"ע ‪ -‬הכנה לצה"ל לילדים ממשפחות טעונות‬
‫טיפוח‪ ,‬מקום שנותן להם הזדמנות רגע לפני שהם‬
‫מגיעים לעבריינות‪ .‬ניסיתי למצוא "כתובת" ותפקיד‬
‫מתאים בצבא לכל אחד ואחת מהם שהגיעו אלינו‪.‬‬
‫את העסק שלנו שנקרא "תיאטרון סיפור קשוב"‬
‫ייסדה נועה‪ .‬מדובר בעיבודים של סיפורי ילדים‬
‫לתיאטרון בבית הלקוח‪ .‬אנו מגיעים למקום‪ ,‬אם זה‬
‫בי"ס‪ ,‬גן‪ ,‬מעון‪ ,‬ספריה וכו'‪ ,‬כאשר אנו בונים תכנית‬
‫אישית לכל מקום‪.‬‬
‫מכאן זה התגלגל לעבודה עם ילדים בעלי צרכים‬
‫מיוחדים‪ .‬עבדנו במרכז ספיבק ברמת‪-‬גן ויצרנו תכנית‬
‫מותאמת לילדים בעלי צרכים מיוחדים (פיגור קל‪,‬‬
‫ליקויי ראיה ושמיעה ושיתוק מוחין)‪ .‬גילינו עולם חדש‪.‬‬
‫אני למדתי לא לקבל כמובן מאליו דברים כמו היכולת‬
‫לראות‪ ,‬לשמוע‪ ,‬לחייך‪ ...‬וזה מתחזק כאשר הופכים‬
‫להורים ומרגישים ברי‪-‬מזל שהילדים בריאים‪ .‬זה‬
‫לימד אותי לבחור בחיים בכל יום כשקמתי בבוקר‪.‬‬
‫אחרי הצבא טיילתי בהודו‪ .‬גם זה עוד לא היה ממש‬
‫אופנתי בתקופה הזו‪ .‬רכבתי על אופנוע ברכבי הודו‪,‬‬
‫הגעתי למקומות נידחים ואכלתי מאכלים מיוחדים‪...‬‬
‫לאחר הטיול בהודו התחלתי ללמוד משחק ב"ניסן‬
‫נתיב" במטרה להיות שחקן ולרגש אנשים‪ .‬הלימודים‬
‫היו מאוד קשים ומורכבים ברמה האישית והרגשית‪.‬‬
‫כשסיימתי את הלימודים התחלתי לעבוד בתיאטרון‬
‫ובמקביל התחלתי ללמוד כדרות על אובניים וגם‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫עם כל הקושי השתדלתי לא לרחם על הילדים האלו‬
‫ולגרום להם להרגיש שהם ילדים רגילים‪.‬‬
‫העבודה הזו הפגישה אותי עם חוויות קיצוניות עם‬
‫הורים וילדים‪ .‬פיתחנו אצל הילדים האלו גירויים‬
‫שעזרו מאוד להתקדמות שלהם ולא הבנו את‬
‫גודל ההתקדמות והמשמעות עד שקיבלנו פידבק‬
‫מהמוסד עצמו ומההורים‪ .‬זה הוביל אותנו לעבוד‬
‫עם ארגון ה"ג'ויינט" ועם ילדים עם חרדות בתקופת‬
‫הקסאמים בשדרות‪.‬‬
‫המרכז והתחלנו לבדוק יישובים ומקומות בצפון‪.‬‬
‫נעמי התחילה ללמוד בכיתה א' בבית‪-‬ספר לאומנויות‬
‫בהרצליה ‪ -‬בי"ס נחשב‪ .‬כששמנו לב לאורח החיים‬
‫מסביב‪ ,‬תוך ‪ 3‬שבועות מרגע שהחלה את הלימודים‪,‬‬
‫החלטנו לארוז ולעבור לקיבוץ כדי לבדוק את החיים פה‪.‬‬
‫היום ברור לנו שזה המקום בו אנו רוצים לחיות‪ .‬אנו‬
‫גרים ב‪ 50-‬מ"ר אבל מאושרים!!‬
‫כיף לראות שהילדים פה הם עדיין ילדים עם תום‪.‬‬
‫אני רואה את זה במופעים שאני עושה כאן‪ .‬זה פשוט‬
‫מיפגש נקי של איש שבא לספר סיפור לילדים‪ .‬אני‬
‫מרגיש ממש כמו "בולבול הקבולבול"‪.‬‬
‫אני מרגיש שזכינו בזה שבאנו לכאן‪ .‬זכינו בסבא‬
‫וסבתא נדיבים‪ ,‬שזה לא דבר מובן מאליו‪ ,‬שהכניסו‬
‫אותנו לביתם ומבלים זמן איכות עם הנכדות‪.‬‬
‫באותה תקופה הציעו לנו להשתתף בפרוייקט "אוטו‬
‫ספר"‪ .‬הרעיון היה להביא את עולם הספר למקומות‬
‫שאליהם הוא לא מגיע‪ ,‬לילדים שאין להם גישה‬
‫לספרים ואין להם ספריה במקום מגוריהם‪ .‬אנשים‬
‫היו מתאספים ורואים מופע בחינם כאשר הרכב‬
‫שימש ועוצב כתפאורה ובסוף המופע הם יכלו לקנות‬
‫את הספר במחיר עלות‪ .‬זה היה פרוייקט שנמשך‬
‫‪ 3‬שנים מהערבה ועד קצרין ויהודי טוב תרם את‬
‫הכסף להפעלתו‪ .‬הפרוייקט היה מרגש ביותר‪ .‬הגעתי‬
‫למקומות שלא הכרתי ושכנראה לא הייתי מגיע‬
‫אליהם בחיים והכרתי אנשים שונים ומגוונים‪.‬‬
‫כיום אני עדיין עוסק בקרמיקה וזה גם חלק קטן‬
‫מפרנסתי‪ .‬את הקרמיקה אני יוצר בסטודיו של‬
‫סיסיליה מקיבוץ יפעת‪ .‬סיסיליה אישה מדהימה‪ .‬היא‬
‫מעבירה חוגים לילדים ויוצרת קרמיקה סביבתית‬
‫למחייתה‪ .‬אני עושה קרמיקה שימושית‪ :‬קערות‪,‬‬
‫ספלים‪ ,‬צלחות‪ ,‬קדרות וכו'‪ ...‬אני מתמקד במתנות‬
‫ייחודיות שאני מכין בהזמנה‪ .‬למשל מתנה מיוחדת‬
‫לחתונה‪.‬‬
‫יש לי עמוד בפייסבוק‪Alon Zamek Pottery :‬‬
‫ולשמחתי כבר היו הזמנות מתושבי הקיבוץ‪.‬‬
‫לאורך השנים התמקדתי בעבודה קהילתית‪-‬חברתית‪.‬‬
‫במובן מסויים שימשתי גם ככלי טיפולי למרות שלא‬
‫למדתי טיפול‪ .‬במקביל השתתפתי בפרסומת ל"מזרחי‬
‫טפחות" עם דביר‪ ,‬במשך כחמש שנים ועוד פרסומות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫נועה החלה לעבוד במשרד פרסום כאשת תוכן‬
‫וקריאייטיב וכשנעמי נולדה היא החלה לעבוד בעריכת‬
‫תוכן ותחקירים לגופים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬אתרי אינטרנט‬
‫וחברות‪ .‬אני התחלתי לעסוק גם בקריינות לפרסומות‬
‫כמו "דלתא" למשל‪.‬‬
‫בנוסף אני מנסה לחבור לעמותות חברתיות ולעבוד‬
‫בעבודות קהילתיות‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬אולי לא אהיה מזה עשיר אבל כן מאושר!‬
‫מסר לחברי גבת‪:‬‬
‫אני מקווה שכל מי שגר פה חווה את מה שאני מרגיש‪,‬‬
‫שאני גר במקום אסתטי ויפה עם עתיד טוב!‬
‫ברגע שנולדים הילדים מתחילים לחשוב איך רוצים‬
‫לגדל אותם‪ .‬אנו ידענו שאת ילדינו לא נרצה לגדל באזור‬
‫פרוייקט "אוטו ספר"‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫אלון בשדרות‬
‫‪6‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫אבל עם לכתו של‬
‫בית גבת ֵ‬
‫מיכאל פוקס‬
‫ומשתתף בצערו של יהודה פוקס‬
‫והמשפחה‬
‫מיכאל פוקס‬
‫מיכאל נולד בתאריך ‪ 4.5.1925‬בעיירה קוטי‪ ,‬הנמצאת באזור מזרח אוקראינה‪ ,‬להוריו רבקה ומשה פוקס‪-‬פיסטנר‪.‬‬
‫משפחה דתית בת ‪ 12‬ילדים מתוכם ‪ 7‬נפטרו בינקותם ומיכאל היה הבן הרביעי במספר‪ .‬המשפחה חיה‬
‫בצניעות‪ ,‬האב עסק בחייטות והילדים עזרו בפרנסת המשפחה‪.‬‬
‫כילד שגדל בבית דתי חגגו לו בר מצווה כשהגיע למצוות ב‪ .1938-‬מייד לאחר מכן קצץ את פיאותיו והפך‬
‫לאיש עצמאי‪.‬‬
‫מיכאל הצטרף לתנועת בית"ר‪ ,‬שם רכש את הרוח הציונית‪ ,‬למד לתפעל נשק ורכש ניסיון ומשמעת צבאית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬בחול המועד פסח‪ ,‬החלה האקציה בעיירה קוטי שם נולד‪ ,‬וכבר אז נאלץ להתמודד עם קשיי‬
‫החיים ועם השואה הקשה‪ .‬רבים מצאו את מותם באש וכך גם משפחתו של מיכאל‪.‬‬
‫אחיו הבכור‪ ,‬אברהם מאיר ז"ל‪ ,‬גוייס לצבא וכך ניצל גם הוא‪.‬‬
‫כילד בודד החל מיכאל את נדודיו מגיל ‪ 14‬ובמשך ארבע שנים‪ .‬מיכאל היה בעל אומץ‪ ,‬תושיה וכח רצון‬
‫להמשיך את החיים ומשום כך הצליח להינצל פעמים רבות ממוות‪ .‬כאדם שלא נשבר ולא ויתר לעצמו‪ ,‬עזר‬
‫הרבה לחבריו ולכל מי שהיה זקוק לעזרה והחדיר בהם הרבה מוטיבציה להמשיך הלאה‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 1944‬הגיע מיכאל לארץ דרך קונסטנס לאיסטנבול ומשם ברכבת לסוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ראש הנקרה‬
‫ולעתלית‪ ,‬שם שהה במחנה מעבר‪ .‬משם הגיע לגבת לתקופה קצרה להבראה והתאוששות‪.‬‬
‫ב‪ 1945-‬גוייס מיכאל לצבא הבריגדה היהודית באירופה‪.‬‬
‫ב‪ 1946-‬עם פרוץ המאורעות‪ ,‬חזר מיכאל והגיע לקיבוץ מחניים בעקבות חבריו שהכיר בשואה‪ .‬מיכאל לחם‬
‫במלחמת השחרור והגן על קיבוץ מחניים‪ ,‬הצליח להפיל מטוס‪ ,‬היה בשיירה שהובילה אספקה לקיבוץ מנרה‪,‬‬
‫שנמצא תחת מצור‪ .‬בנוסף היה חלק מהפלוגה שיצאה להגן על משמר הירדן‪ ,‬שהדפו את הסורים וגם מכל‬
‫מאורעות אלו הצליח להינצל‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬במחניים פגש את אשתו ליזה ז"ל‪ ,‬שהכיר אותה עוד בשואה‪ .‬מיכאל וליזה נישאו ונולדו להם ‪ 5‬ילדים‪.‬‬
‫ב‪ 1952-‬היה הפילוג במחניים ומיכאל וליזה עברו להתגורר במושב בצת‪ .‬לאחר שנתיים ב‪ 1954-‬הגיעו לקיבוץ‬
‫גבת עם בתם הבכורה‪ ,‬הדסה ועם התאומים‪ ,‬משה ויהודה‪ .‬מיכאל עבד בקיבוץ בענפים שונים‪ :‬בענפי הפרי‬
‫וכחצרן‪ .‬מיכאל היה מוכר כאיש עבודה‪ ,‬חרוץ‪ ,‬אהוד ומוערך‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1963‬התאלמן מיכאל מאשתו ליזה ונשאר עם ארבעה ילדים קטנים‪ ,‬ביניהם שרל'ה בת השנתיים‪ .‬הוא לא‬
‫ויתר לעצמו‪ ,‬שיקם את חייו ונישא בשנית לעליזה וביחד גידלו וגיבשו משפחה לתפארת עם המון חום ואהבה‪.‬‬
‫מיכאל עבר לא מעט טרגדיות וקשיים ולמרות הכל שמר על אופטימיות ורצון חזק לחיים‪.‬‬
‫ב‪ 1973-‬שוב הפגישו אותו החיים עם כאב נוסף ‪ -‬מלחמת יום כיפור‪ ,‬שבה שכל את בנו משה ז"ל‪ ,‬התאום‬
‫של יהודה‪.‬‬
‫למרות כל זאת המשיך מיכאל את חייו בגבת ותמיד בראש מורם וזקוף‪ ,‬כשהאני המאמין שלו היה‪" :‬הגרמנים‬
‫לא שברו אותי‪ ,‬גם עכשיו לא אשבר"‪.‬‬
‫מיכאל כאב את כאבו בשקט ומיעט לשתף אחרים בכאבו‪ .‬שידר יציבות והמון ביטחון לילדיו ומשפחתו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1990‬עזבו מיכאל ועליזה את גבת ועברו להתגורר במגדל העמק‪ ,‬משם עברו לצור‪-‬יגאל‪ .‬מיכאל‬
‫הספיק להנות מנישואי נכדיו ומהנינים שהסבו לו נחת ושמחה בלב‪.‬‬
‫ב‪ 2003-‬מיכאל הרגיש שהוא מעט מתאושש ושוב ניחתה עליו מכה ‪ -‬שוב פקד אותו השכול כאשר נכדו אסף ז"ל‬
‫נהרג בפעילות מבצעית‪ ,‬דבר שהקשה עליו את המשך חייו‪.‬‬
‫בשלוש השנים האחרונות סעד מיכאל את עליזה אשתו‪ ,‬שגם היא חלתה ולאחרונה עברו לבית הסיעודי‬
‫בגבת וכאן בגבת מיכאל סגר מעגל של כל מהלך חייו‪.‬‬
‫כך נזכור את האבא‪ ,‬סבא מיכאל ‪ -‬איש מיוחד במינו‪ ,‬אדם שנסך ביטחון למשפחתו ולסביבה‪ ,‬איש עם הרבה‬
‫אופטימיות שראוייה להערצה‪ ,‬מוסר‪ ,‬מצפון‪ ,‬יושר ובעיקר אדם עם טוב לב והמון נתינה‪ .‬נשק לשנתו ה‪.89-‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫כתבו‪ :‬בני משפחת פוקס‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫הקריאה על הקבר הפתוח‪ :‬תלמה‬
‫‪7‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫אבא אהוב ויקר לי מאוד‬
‫אתה שייך לדור נפילים שמעטים נשארו עדיין בחיים‪.‬‬
‫איך אפשר להפרד ממך?‬
‫אני לא יכולה לקלוט שלא אראה את החיוך שלך יותר‪ ,‬את שמחת החיים‪ ,‬את הנימרצות‪ ,‬חכמת החיים והחיות‬
‫שתמיד היו בך‪ .‬היית חלק בלתי נפרד מחיינו‪ ,‬מהילדות ועד לבגרות‪.‬‬
‫כל‪-‬כך הרבה עברת ‪ -‬שרדת את השואה‪ ,‬איבדת רעיה‪ ,‬בת‪ ,‬בן ונכד ונשארת כעץ ענף זקוף קומה‪.‬‬
‫היו לך תכונות כל‪-‬כך נפלאות והבולטות ביותר הן‪ :‬יושר‪ ,‬אהבת אדם‪ ,‬שמחת חיים‪ ,‬צניעות ואופטימיות‪ ,‬נדיבות‬
‫ רצית רק לתת ולא הסכמת לקבל דבר‪.‬‬‫תמיד כששמעת על מצבים קשים קיבלת הכל בהבנה והקרנת אופטימיות ורוגע‪.‬‬
‫תמיד אמרת‪" :‬יהיה בסדר‪ ,‬לא לדאוג"‪ .‬היית חזק וכל יכול כסלע איתן‪.‬‬
‫יחד עם עליזה בנית משפחה לתפארת‪ ,‬שגדלה ומתרחבת ויסודותיה איתנים ואיכותיים ביותר‪.‬‬
‫‪ 16‬נכדים ו‪ 8-‬נינים השארת‪.‬‬
‫כאב ‪ -‬היית המסור שבאבות‪ ,‬הענקת לי המון אהבה וחום‪ .‬היית מעודד‪ ,‬מתעניין ושותף לכל התנהלותי מהילדות‬
‫דרך הבגרות‪ ,‬האמהות הסבתאות עד ימינו אלה‪.‬‬
‫היה עם מי להתייעץ‪ ,‬למי לספר‪ ,‬אל מי להקשיב וממי ללמוד הכל‪.‬‬
‫יחסים של אהבה‪ ,‬דאגה ואמון היו בינך לבין עליזה‪ .‬הייתם מרכז המשפחה ‪ -‬כולם אהבו לבוא אליכם‪ ,‬לשוחח‬
‫שיחה תרבותית‪ ,‬לשמוע עצות מועילות ובכלל להנות מאווירה חמה ומיוחדת בביתכם היפה‪ ,‬הנקי והמטופח‪.‬‬
‫כל אחד קיבל את המאכל האהוב‪ ,‬המשקה המתאים‪ ,‬הענקתם בלי גבול‪.‬‬
‫ליוויתם אותנו בכל החגים‪ ,‬בראש השנה ובפסח הענקתם מתנות לכולם‪ ,‬וכך אירוע רודף אירוע וכל אחד קיבל‬
‫את תשומת הלב המגיעה לו‪.‬‬
‫אהבתך הגדולה מכולן היו ילדיךֿ‪ ,‬נכדיך ונינך‪ .‬הם היו המקור לגאוותך ואושרך‪ .‬בכל הזדמנות התעניינת‪ ,‬צילצלת‪,‬‬
‫התמוגגת מהם כמו אילן שגדל ומתפתח מכוחות הטבע שניתנים לו‪.‬‬
‫שעות וימים סיפרת על מה שעברת בשואה‪ .‬כמה עזרת לאנשים‪ .‬היה בך רצון עז לחיות ולהיות האחד שנשאר‬
‫להמשיך את המשפחה שנספתה‪.‬‬
‫לפני מספר שנים לקחת את כל המשפחה לסיור במחניים‪ ,‬הראית לנו כל עמדה ועמדה וכל מקום ריגש אותך‪.‬‬
‫סיימנו את הסיור במשמר הירדן‪.‬‬
‫אהבת את המדינה והתעניינת בכל המתרחש בה‪.‬‬
‫באתם לכל מפגשי המשפחה לראות את כולם ואלו היו הרגעים היפים ביותר‪ .‬כמה שמחת להיות בחתונה של‬
‫גיא‪ .‬בפסח הספקנו לבלות איתכם כל המשפחה המורחבת‪ ,‬כאילו חשנו שאירוע כזה לא יחזור יותר‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עליזה הפכה להיות סיעודית וסעדת אותה במסירות ללא גבול למרות בריאותך הרופפת‪.‬‬
‫לא התלוננת וסבלת בשקט‪.‬‬
‫חסרונכם ניכר בכל‪.‬‬
‫בשעה קשה זו אנו נפרדים ממך אבא יקר‪ ,‬אנו עומדים כאן ומקבלים על עצמנו להמשיך את דרכך המופלאה‪,‬‬
‫את ערכיך הנעלים עליהם חינכת אותנו יחד עם עליזה לאורך עשרות שנים‪.‬‬
‫דמותך‪ ,‬אישיותך ואצילותך ילוו אותנו ילדיך‪ ,‬נכדיך ונינך תמיד‪.‬‬
‫יהי זכרך ברוך!‬
‫באהבה רבה‪,‬‬
‫בתך הבכורה‬
‫הדסה‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫אבא מיכאל‬
‫אזכור אותך תמיד‪ ,‬איש עבודה‪ ,‬אדם פשוט ואמיתי‪ ,‬טוב לב‪ ,‬חזק‪ ,‬נאמן‪ ,‬מאמין בדרכו ועיקש לחיים‪.‬‬
‫חייך היו לא קלים וקרו לך טרגדיות משפחתיות‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬הקמת משפחה לתפארת וכל זאת בקומה זקופה‪.‬‬
‫היו לך מילים פשוטות המקרינות רוגע ובטחון בכל מצב‪" :‬לא לדאוג‪ ,‬יהיה בסדר"‪" ,‬אל תעזרו לי"‪" ,‬אני אסתדר"‪,‬‬
‫"לא לכרוע ברך"‪" ,‬תשאירו את זה לי"‪" ,‬אני יודע מה אני עושה"‪" ,‬אני עצמאי"‪" ,‬זה מה יש"‪.‬‬
‫אתה תמיד אמרת שצריך להמשיך קדימה ולהיות אופטימי לקראת המחר‪ .‬אתה נתת לנו דוגמא בחייך לראות‬
‫שהחיים יפים ולהתגבר על קשיים‪.‬‬
‫תמיד התעניינת לשלומנו‪ .‬ידעת וגם יעצת‪ ,‬תמיד ב"עניינים"‪ ,‬עוזר ותומך‪ ,‬איש משפחה אוהב ומעורב מאוד‪.‬‬
‫לפני מספר חודשים נפלת ומאז רותקת לכסא גלגלים‪ .‬אדם סיעודי!? זה לא מיכאל פוקס‪ .‬אבא שלא אהב לקבל‬
‫עזרה ותמיד עזר לאחרים‪ .‬ידעתי בתוך תוכי שזה לא מתאים לאישיות שלך ובטח לא תוכל לחיות כך שנים‪.‬‬
‫אישית לא היה לי אבא לפני שהגעתי אליך‪ .‬היה לי מזל להיות הבן שלך‪ .‬בהתחלה קראתי לך "מיכאל" ולאחר‬
‫מספר שנים "אבא"‪ ,‬עם כל המשתמע מכך‪.‬‬
‫בחוץ היתה לך חזות נוקשה‪ ,‬אבל בפנים איש טוב לב ועדין‪ ,‬שרק נותן ועוזר‪.‬‬
‫מאוד אהבתי והערכתי אותך‪ .‬אני מנסה להמשיך את דרכך‪ .‬לא אשכח אותך‪ .‬היית לי ולמשפחה דוגמא לבעל‬
‫נאמן לאמא עליזה‪ ,‬וכן אבא וסבא לכל ילדייך‪ ,‬נכדייך ונינייך‪.‬‬
‫אוהב אותך‪ ,‬בנך‪ ,‬יאיר‬
‫לזכרו של מיכאל פוקס‬
‫בימים אלה הובא למנוחות חברנו מיכאל פוקס ששב לאדמת גבת אותה הרווה בזיעתו ובה טמונים יקיריו –‬
‫אשתו ליזה אם ילדיו‪ ,‬ביתו התינוקת רבקה‪ ,‬בנו משה‪ ,‬שנפל במלחמת יום הכיפורים ונכדו אסף שנהרג בפעולת‬
‫צה"ל בעת שרותו‪.‬‬
‫מיכאל ניצול שואה נשאר כמעט יחידי מכל משפחתו הגדולה‪ .‬עבר מצבים קשים ביותר ולולא התושייה‪ ,‬ההיגיון‬
‫והאופטימיות שלו‪ ,‬לא היה שורד‪ .‬לאחר תלאות רבות הגיע לארץ התגייס לבריגאדה ורצה לתת את חלקו‬
‫למיגור הנאצים‪.‬‬
‫כשהשתחרר הכיר בתל אביב בחורה צעירה ‪ -‬ליזה‪ ,‬גם היא ניצולת שואה וביחד עברו למושב בצת‪ .‬לאחר לידת‬
‫התאומים – משה ז"ל ויהודה‪ ,‬אימם טיפלה בהם ומיכאל חיפש עבודה‪ .‬באותם הימים המצב בארץ היה קשה‬
‫מאד ולאחר חיפושים מצא עבודה באחד הקיבוצים‪ .‬לאחר תקופה קצרה המשפחה עברה לקיבוץ מחניים‪.‬‬
‫מיכאל נלחם שם במלחמת השחרור‪ .‬כאשר חל הפילוג בקיבוץ המאוחד‪ ,‬עברה המשפחה לגבת‪ .‬הקליטה‬
‫לא הייתה קלה‪ .‬גבת היה קיבוץ גדול וגדל‪ .‬לקבוצות שהגיעו מאוחדות לאחר הכשרה בפולין היה יותר קל‪.‬‬
‫למשפחה בודדת כאשר החיים בקיבוץ לא מוכרים היה זה לא פשוט‪ .‬בינתיים נולדו בגבת עוד ‪ 2‬ילדים‪ .‬ליזה‬
‫עבדה במטבח‪ ,‬מיכאל התחיל את עבודתו בפלחה וכעבור זמן עבר לעצי הפרי‪.‬‬
‫היה ידוע כאדם חרוץ בעל כוח פיזי ומצא את מקומו‪ .‬הוא גם היה אחראי למחסן הציוד של גבת רהיטים וכל‬
‫מיני דברים היו מאוכסנים אצלו במחסן מסודרים כמו "יד שניה" ואם נזקקת למשהו הוא מאד שמח לעזור‪.‬‬
‫את אירועי השואה הוא לא שכח אף פעם ובכל הזדמנות היה מספר את מה שעבר‪ ,‬ואיך שרד בזכות האופטימיות‬
‫והחוסן הנפשי‪.‬‬
‫ליזה רעייתו חלתה במחלה קשה והלכה לעולמה‪ ,‬והוא גידל את ארבעת ילדיו כאב וכאם‪ ,‬היה מסור ללא גבול‪.‬‬
‫בערב היה אפשר לראותו בין בתי הילדים עד השעות המאוחרות‪.‬‬
‫מיכאל הכיר את עליזה‪ ,‬שהגיעה לחיות עימו והביאה עימה את שני ילדיה וביחד הקימו משפחה גדולה לתפארת‪.‬‬
‫כמה שנים לאחר מכן התגייס משה לצבא וכשפרצה מלחמת יום כיפור נפל ליד התעלה בשעות הראשונות‪.‬‬
‫השבר היה נורא‪ .‬שנים לאחר מכן בשל אי הסכמות בינו לבין הקיבוץ החליטו מיכאל ועליזה לעזוב את גבת –‬
‫הכבוד העצמי והרגישות גרמו לעזיבה זו‪.‬‬
‫החיים נמשכו‪ ,‬ילדיו התחתנו ונולדו נכדים‪ ,‬ומיכאל סבא מסור דואג ואוהב‪.‬‬
‫ואז נפל עליו אסון נוסף‪ ,‬כשנכדו אסף‪ ,‬בנם של יהודה ושולה‪ ,‬ששירת בסדיר נהרג בפעולה צבאית‪.‬‬
‫מיכאל – נוח בשלום על משכבך‪.‬‬
‫אזכור אותך בידידות‬
‫אטי שהם‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫‪ 87‬לגבת‬
‫חידון מקום‬
‫זוכרים את החידון מהיומן הקודם? ובכן‪ ,‬מייל המערכת קרס‪ ,‬אבל לא בגלל עומס התשובות‪.‬‬
‫לצערי אף לא תשובה אחת הגיעה למערכת‪ .‬הנה בכל זאת התשובות הנכונות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הבניין מימין נקרא פעם "בית הנוער"‬
‫(הבית בו גר כיום פז)‪ .‬משמאלו הבית‬
‫בו גרה כיום מירי יעקבי ומשפחתה‬
‫וביניהם נראים ברקע אוהלים בהם‬
‫התגוררו אנשי הכשרת הפלמ"ח‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫"העליה" ‪ -‬מבנה עץ שעמד במקום‬
‫שבנין הארכיון והספריות היום‪.‬‬
‫אלו היו ‪ 6‬חביות ענקיות‪ ,‬ששימשו‬
‫כאסם תבואה ועליהן נבנו מספר‬
‫חדרי מגורים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לינה משפחתית ‪ -‬הנחת תוספות‬
‫לבנינים בשכונת "אורנים"‪ ,‬לטובת‬
‫הלינה המשפחתית ‪.1984 -‬‬
‫בית הזכירות והנהלת החשבונות‪.‬‬
‫נבנה כבית הילדים‪.‬‬
‫סיכומים‬
‫פרוטוקול ישיבת וועד הנהלה מספר ‪ 30/2013‬מתאריך‪10/12/2013 :‬‬
‫יו"ר הישיבה‪ :‬משה רוגל‪ .‬מזכירת הישיבה ‪ :‬עדית פלך‪.‬‬
‫משתתפים‪ :‬משה רוגל‪ ,‬עדית פלך‪ ,‬אודי ברקין‪ ,‬אלי סידלניק‪ ,‬קובי זריהן‪ ,‬אלי פלד‪ ,‬פז ישראלי‪ ,‬מיכל אבן‪ ,‬עפרי כהן‬
‫חסרים‪ :‬מירי יעקבי‪-‬הורוביץ‪ ,‬רעיה וולוז'‪ ,‬מיכל רוגל‬
‫מוזמנים קבועים‪ :‬חגית שני – דוברות (חסרה)‪ ,‬רון יזרעאלי – יו"ר אחות גבת‪.‬‬
‫מוזמנים נוספים‪ :‬חברי הנהלת אחות גבת (ענר טלמור‪ ,‬רפי צור‪ ,‬גיא הררי)‪ ,‬ארנונה הרש‪.‬‬
‫סיכומים והחלטות‪:‬‬
‫‪ .1‬אישור פרוטוקול מה‪ – 19/11/2013-‬הפרוטוקול מאושר‪.‬‬
‫‪ .2‬תקציב ‪ 2014‬בקריאה ראשונה‬
‫החלטה‪ :‬המשך דיון על בסיס ההערות‪ ,‬בישיבה הבאה‪.‬‬
‫‪ .3‬אישור מורשי חתימה‬
‫קיימת דרישה רגולטורית לפרוטוקול נפרד לכל תאגיד ומורשי החתימה שלו‪ .‬עד כה היה אישור גורף‪.‬‬
‫החלטה‪ :‬מאושר להוציא פרוטוקול נפרד לכל תאגיד‪.‬‬
‫‪ .4‬דיווחים‪:‬‬
‫עדית‪ :‬לוטם שגיא הודיעה על עזיבה (בסוף נובמבר)‪.‬‬
‫‬
‫יו"ר הישיבה‪ :‬משה רוגל‬
‫מזכירת הישיבה‪ :‬עדית פלך‬
‫פרוטוקול ישיבת וועד הנהלה מספר ‪ 31/2013‬מתאריך‪17/12/2013 :‬‬
‫מזכירת הישיבה ‪ :‬עדית פלך‪.‬‬
‫יו"ר הישיבה‪ :‬משה רוגל‪.‬‬
‫משתתפים‪ :‬משה רוגל‪ ,‬קובי זריהן‪ ,‬אלי פלד‪ ,‬אודי ברקין‪ ,‬פז ישראלי‪ ,‬עופרי כהן‪ ,‬מיכל אבן‪ ,‬מירי יעקבי‪-‬הורוביץ‪ ,‬אלי סידלניק‪.‬‬
‫חסרים‪ :‬רעיה וולוז'‪ ,‬מיכל רוגל‪.‬‬
‫מוזמנים קבועים‪ :‬חגית שני – דוברות‪ ,‬רון יזרעאלי – יו"ר אחות גבת‪.‬‬
‫מוזמנת נוספת‪ :‬ארנונה הרש‪.‬‬
‫סיכומים והחלטות‪:‬‬
‫‪ .1‬אישור פרוטוקול מה‪ – 10/12/2013-‬הפרוטוקול מאושר‪.‬‬
‫‪ .2‬המשך דיון על תקציב ‪2014‬‬
‫החלטה‪ :‬הדיון בתקציב ימשך גם בישיבה הבאה‪.‬‬
‫‬
‫יו"ר הישיבה‪ :‬משה רוגל‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪10‬‬
‫מזכירת הישיבה‪ :‬עדית פלך‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫פרוטוקול ישיבת וועד הנהלה מספר ‪ 32/2013‬מתאריך‪26/12/2013 :‬‬
‫יו"ר הישיבה‪ :‬משה רוגל‪.‬‬
‫מזכירת הישיבה ‪ :‬עדית פלך‪.‬‬
‫משתתפים‪ :‬משה רוגל‪ ,‬אודי ברקין ‪ ,‬עדית פלך‪ ,‬פז ישראלי‪ ,‬עפרי כהן‪ ,‬מיכל אבן‪ ,‬מירי יעקבי‪-‬הורוביץ‪ ,‬אלי פלד‪,‬‬
‫אלי סידלניק‪.‬‬
‫חסרים‪ :‬רעיה וולוז'‪ ,‬קובי זריהן‪ ,‬מיכל רוגל‪.‬‬
‫מוזמנים קבועים‪ :‬חגית שני – דוברות (חסרה)‪ ,‬רון יזרעאלי – יו"ר אחות גבת (חסר)‪.‬‬
‫מוזמנת נוספת‪ :‬ארנונה הרש‪.‬‬
‫סיכומים והחלטות‪:‬‬
‫‪ .1‬אישור פרוטוקול מה‪ – 10/12/2013-‬הפרוטוקול מאושר‪.‬‬
‫‪ .2‬המשך דיון על תקציב ‪2014‬‬
‫א‪ .‬תקציב אחזקת חצר יעמוד על סכום של‪ ₪ 500,000-‬במקום ‪ .₪ 600,000‬ההפרש יועבר לסעיף בצ''מ‬
‫ והשימוש בו יהיה רק באישור המזכירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל החברים יחויבו על חבילת תקשורת הכוללת את שרות "יס"‪ ,‬קו טלפון נייח‪ ,‬ושרותי אינטרנט‪.‬‬
‫ ההחלטה תביא לביטול הצורך לסבסד את הסעיפים הנ"ל בתקציב‪.‬‬
‫ג‪ .‬תקציב ועדת ביקורת יעמוד על ‪.₪ 25,000‬‬
‫ד‪ .‬תפקיד שילוב חברתי בשכר אינו נדרש‪.‬‬
‫ה‪ .‬תפקיד ריכוז ועדת קליטה בשכר אינו נדרש‪.‬‬
‫ו‪ .‬דיון על חדר האוכל יערך בתום רבעון ראשון על בסיס נתונים מעודכנים‪.‬‬
‫ז‪ .‬תקציב גינות נוי יגדל ב‪( ₪ 50,000-‬ולא ב ‪ ₪ 100,000 -‬כפי הבקשה) זאת עקב גידול משמעותי בשטחי הגינון‪.‬‬
‫החלטה‪ :‬התקציב עובר לעדכונים בהתאם להחלטות הנ"ל‪ ,‬ההנהלה הפעילה תשקול אם יש צורך לחזור לדיון‬
‫נוסף במזכירות או להעבירו לאישור האסיפה‪.‬‬
‫‬
‫יו"ר הישיבה‪ :‬משה רוגל‬
‫מזכירת הישיבה‪ :‬עדית פלך‬
‫דיווח מהשטח‬
‫ילדי גן אורי נפגשו עם אילן‪ ,‬סבא של יאיר לוי‪-‬בארי‪ ,‬עובד קק"ל לשעבר‪ ,‬שלכבוד ט"ו בשבט נטע איתם עץ‬
‫צילום‪ :‬איריס זסלבר‬
‫והביא להם דגלים וסימניות של קק"ל‪.‬‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬
‫לזכרם‬
‫‪1935‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪1975‬‬
‫‏‪1979‬‬
‫‏‪1983‬‬
‫‏‪1987‬‬
‫‏‪1987‬‬
‫‏‪1989‬‬
‫חודש ינואר‬
‫פינסקי הרשל‬
‫שושני משה‬
‫גוטליב אטל‬
‫בן‪-‬הלוי טובה‬
‫צור מרים‬
‫גרזון חיים‬
‫מאיר יצחק (איצ'ה)‬
‫בורקו מרים‬
‫תודה‬
‫תודה לצוות בית אשל‬
‫ממשפחת פוקס‬
‫מספר ימים לפני שמיכאל פוקס‬
‫נפטר (כשהיה במצב קשה)‪.‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1998‬‬
‫מרגלית יהודית‬
‫ארליך יוסי‬
‫שורצבורד משה‬
‫שביט יהודית‬
‫ליזרוביץ שמעון‬
‫קלמן גושה‬
‫שיפמן יהודית‬
‫זמירי שושנה‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2012‬‬
‫רבניצקי שמוליק‬
‫רבינוב יהושע‬
‫סנטו לאה‬
‫גודמן מנוחה‬
‫רז חביבה‬
‫שיוביץ אולי‬
‫שרון יהודית‬
‫אוחנה פלורה‬
‫לנאוה היקרה‬
‫ולכל הצוות שעובד איתה‬
‫אתם חבורה נהדרת‬
‫שלא היינו מחליפים באחרת‬
‫יש בכם המון נתינה‬
‫שזאת ממש מתנה‬
‫אתם מעניקים‬
‫בית חם ואוהב‬
‫וזאת מכל הלב‬
‫אנחנו מאושרים שההורים זכו ועדיין‪...‬‬
‫לכל הטיפול המסור‪ ,‬האוהב והמחבק‪.‬‬
‫על כולכם נאמר‪ :‬שיש עדיין‬
‫"אנשים טובים באמצע הדרך"‪.‬‬
‫עם המון תקווה‪...‬‬
‫אוהבים‪ ,‬משפחת פוקס‬
‫ברכות ואיחולים‬
‫גשם גשם‬
‫ברכות‬
‫לפיוט שחר‬
‫עם שחרורך מצה"ל‬
‫בהצלחה באזרחות!‬
‫מתחילת העונה‬
‫ירדו ‪ 204‬מ"מ‬
‫יומן גבת גליון ‪17.01.2014 10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪yoman@gvat.org.il‬‬