סקירת פעילות דו-שנתית 2012-2013

Transcription

סקירת פעילות דו-שנתית 2012-2013
‫ק ר ןקרר ןשר” יש ” י‬
‫סקירה דו‪-‬שנתית‬
‫‪RASHI FOUNDATION‬‬
‫קיימות‬
‫חינוך‬
‫שותפות‬
‫זמות חברתית‬
‫דרך‬
‫יזמות חברתית‬
‫העצמה‬
‫הזדמנות‬
‫קרן רש”י‬
‫סקירה דו‪-‬שנתית‬
‫‪2012-2013‬‬
‫גוסטב לוואן‬
‫מייסד קרן רש"י‬
‫‪1914-2008‬‬
‫"גוסטב לוואן היה אדם מיוחד ויחיד במינו‪ ,‬אך עקב צניעותו‬
‫הגדולה והתרחקותו מכל פרסום זכו רק אנשים בודדים לדעת מי‬
‫היה באמת ובמה האמין‪.‬כעת‪ ,‬כאשר הוא כבר איננו אתנו‪ ,‬הגיע‬
‫הזמן לספר את סיפורו‪.‬‬
‫גוסטב לוואן הגיע ממשפחה שהיתה נטועה היטב במסורת‬
‫ובתרבות הפילנתרופית; התנהלותה של ממשלת צרפת בתקופת‬
‫מלחמת העולם האחרונה הותירה בו חותם עמוק והיוותה גורם‬
‫מכריע בהתמקדותו בישראל; ולבסוף‪ ,‬הצלחתו יוצאת הדופן‬
‫כאיש עסקים העמידה לרשותו את האמצעים להגשמת חזונו‪.‬‬
‫סבו של גוסטב‪ ,‬נרסיס לוואן‪ ,‬שהגיע לצרפת כילד‪ ,‬היה עורך‬
‫דין צעיר כאשר הקים יחד עם קבוצה של חברים קרובים את אליאנס ‪ -‬כל ישראל חברים (כי"ח)‪ ,‬הארגון‬
‫היהודי הבינלאומי הראשון בתקופה המודרנית‪.‬‬
‫מטרתו השאפתנית של אליאנס היתה לשפר את מצבם של המוני היהודים שחיו בעוני מחפיר במדינות‬
‫המוסלמיות באגן הים התיכון‪ ,‬על ידי הקמת רשת עצומה של בתי ספר‪ .‬למעלה ממיליון ילדים התחנכו‬
‫עד היום ברשת בתי הספר של אליאנס‪ ,‬וביניהם מקווה ישראל ‪ -‬בית הספר החקלאי הראשון בפלשתינה‪.‬‬
‫מתן גישה להשכלה בסיסית כמפתח למוביליות חברתית‪ ,‬כבוד עצמי ואיכות חיים גבוהה יותר‪ :‬זו היתה‬
‫מורשתו של נרסיס לוואן‪ .‬בנו ז'ורז'‪ ,‬אביו של גוסטב‪ ,‬שימש גם הוא כנשיא אליאנס בתורו‪ .‬גוסטב גדל‬
‫באווירה זו של אכפתיות ומסירות למי שגורלם לא שפר עליהם‪.‬‬
‫גוסטב לוואן הגיע מבית מסורתי‪ ,‬אך לא היה אדם דתי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא היה יהודי באופן עמוק ביותר‪.‬‬
‫מה שקשר אותו לעם היהודי היה תחושה חזקה של זהות ושל סולידריות‪ .‬עבורו‪ ,‬צדק חברתי משמעו‬
‫שלכל אדם תינתן הזדמנות שווה‪ ,‬והוא היה נחוש להעניק הזדמנות זו‪.‬‬
‫גוסטב חש את מדיניותה האנטישמית של ממשלת צרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה כפגיעה‬
‫קשה‪ .‬הוא הבין כי אין ערובה לכך שיהודי צרפת יזכו תמיד בהגנה על זכויות האדם היסודיות שלהם ועל‬
‫חירותם האזרחית; רק מדינת ישראל תוכל להבטיח זאת‪.‬‬
‫זו הסיבה לכך שגוסטב היה כה נחוש לשמור על בטחונה של ישראל‪ .‬הוא עמד לצידה כאשר היה צורך‬
‫לחזק את יכולתה הצבאית‪ ,‬ובמיוחד כדי לתמוך במה שממנו היא שואבת את כוחה האמיתי‪ :‬ההון האנושי‪.‬‬
‫הוא היה משוכנע כי השקעה בחברה הישראלית היא הדרך היחידה לשמור על ביטחונם של יהודים בכל‬
‫העולם‪ .‬לפיכך‪ ,‬הקרן שהקים השקיעה את עיקר משאביה בישראל‪.‬‬
‫היו לגוסטב המסורת והתרבות‪,‬‬
‫כמו גם החזון והשאיפה להפוך את‬
‫ישראל למולדת חזקה ובטוחה‬
‫יותר לעם היהודי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היו לו‬
‫האמצעים לפעול למימוש החזון‪,‬‬
‫ורוחב הלב לעשות זאת‪.‬‬
‫נדיבותו הבלתי נתפשת של גוסטב‬
‫אפשרה לאלפים רבים מתושבי ישראל‬
‫לממש את יכולתם‪ ,‬ובכך לעשות את המדינה‬
‫חזקה ובטוחה יותר‬
‫נדיבות‬
‫כאיש עסקים‪ ,‬גוסטב אמנם חיפש תמיד הזדמנויות חדשות‪ ,‬אבל מפעל חייו העיקרי היה פרייה‪ .‬כאשר‬
‫הוא קנה את חברת המים המינרליים בשנת ‪ ,1948‬היקף הייצור שלה היה ‪ 15‬מיליון בקבוקים בשנה‪.‬‬
‫כשמכר אותה ארבעים שנה מאוחר יותר‪ ,‬מפעל פרייה לבדו ייצר למעלה ממיליארד בקבוקים והקבוצה‬
‫כולה‪ ,‬עם מותגים מובילים באירופה ובארצות הברית‪ ,‬היתה חברת המים המינרליים הגדולה בעולם‪.‬‬
‫גוסטב היה אדם בלתי רגיל‪ ,‬שחי חיים נפלאים אך לא שכח לרגע את הקשר שלו לעם היהודי ולמדינת‬
‫ישראל‪ .‬נדיבותו הבלתי נתפסת אפשרה לאלפים רבים מתושבי ישראל לחיות חיים טובים יותר‪ ,‬לממש‬
‫את יכולתם‪ ,‬ובכך לעשות את ישראל חזקה‪ ,‬יציבה ובטוחה יותר‪ .‬ובזכות זאת‪ ,‬אני מאמין‪ ,‬ראוי גוסטב‬
‫לוואן להיזכר‪".‬‬
‫מתוך דברים שנשא הוברט לוואן‪ ,‬נשיא קרן רש"י‪ ,‬בטקס חנוכת קמפוס גוסטב לוואן במכללת תל חי‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫חברי ההנהלה‬
‫מר הוברט לוואן*‬
‫נשיא‬
‫חברים ושותפים יקרים‪,‬‬
‫רא”ל (מיל‪ ).‬גבי אשכנזי*‬
‫יו”ר‬
‫הדו"ח שלפניכם סוקר את פעילותה של קרן רש"י בשנים ‪ ,2012-2013‬אבל כאן ברצוני‬
‫לחלוק אתכם מעט ממה שהתחדש בקרן מאז – התפתחויות משמעותיות ויוזמות‬
‫חדשות שמימושן מתחיל בימים אלה‪.‬‬
‫תלותן בשירותי הרווחה עד שיעמדו ברשות עצמן‪ ,‬כלכלית וחברתית‪ .‬במיזם נוסף המתמקד בטיפול‬
‫במשפחות‪ ,‬לקחנו על עצמנו להתמודד עם הבעיה של ילדים ובני נוער הסובלים מהזנחה‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫בצעד חסר תקדים בפילנתרופיה הישראלית‪ ,‬הצטרפה אלינו משפחה ישראלית בראשות דניאל ודניאלה‬
‫שטינמץ כשותפה אסטרטגית‪ ,‬כשהיא מעמידה לרשות הקרן משאבים שיבטיחו את המשך הפעילות‪,‬‬
‫חיזוקה והעמקתה‪ .‬אנו שמחם וגאים על שותפות זו‪ ,‬שנולדה מתוך הערכה לעשייתה והישגיה של הקרן‬
‫והזדהות עם החזון המניע אותה‪.‬‬
‫קרן רש"י רואה בהשקעה בגיל הרך אחד ממוקדי פעילותה המרכזיים בשנים הבאות‪ .‬אנו מקדמים‬
‫בברכה את יוזמתו של משרד החינוך להוביל גיבוש מדיניות לאומית כוללת בנושא הגיל הרך ופיתוח‬
‫מערך שיבטיח יצירת רצף של שירותים איכותיים ונגישים‪ .‬ברוח זו אנחנו מתכוונים להרחיב את פריסת‬
‫רשת המרכזים לגיל הרך שאנו מפעילים ברחבי הארץ‪ ,‬ובמיוחד בפריפריה‪ ,‬אשר יהוו משאב רב ערך‬
‫לכל תכנית לאומית עליה יוחלט‪.‬‬
‫בהתאם לתכנית האסטרטגית שלנו לשנים הקרובות‪ ,‬הקרן ממקדת את מאמציה בבניית יכולות שיאפשרו‬
‫לה לפעול כיזם חברתי המזהה צרכים ומפתח מענים חדשניים‪ ,‬ואז מרחיב אותם ומבטיח את קיימותם‬
‫באמצעות שותפויות חוצות מגזרים ובעזרת יכולות ההפעלה של עמותות הבת שלה‪.‬‬
‫מאמצים אלה הניבו כבר הסכם עם משרד הבטחון על מיזם משותף שיביא לקפיצת מדרגה בתכנית‬
‫"מגשימים" להכשרת בני נוער בתחום הסייבר‪ ,‬וירחיב אותה מ‪ 400-‬משתתפים ל‪ 4,800-‬תוך ‪ 5‬שנים‪ .‬בנוסף‬
‫לחשיבות של פיתוח מצוינות בסייבר לכלכלת ישראל ולבטחונה‪ ,‬אנו רואים בכך גם הזדמנות יוצאת דופן‬
‫לקידום מוביליות חברתית; ולכן הרחבת התכנית תעשה תוך דגש על הכללת נערים ונערות מהפריפריה‬
‫הגיאוגרפית והחברתית ומקבוצות אוכלוסייה שלא היתה להן כמעט נגישות לנושא זה עד היום‪.‬‬
‫בתחום אחר‪ ,‬משרד הרווחה פנה לקרן רש"י ולג'וינט ישראל בהצעה לשתף פעולה בתכנית לאומית‬
‫להוצאת משפחות ממעגל העוני‪ .‬התכנית מבוססת על מודל אותו פיתחנו‪ ,‬שמשרד הרווחה יזם את‬
‫יישומו בהיקף נרחב‪ .‬בעזרת מענים ייחודיים העונים למכלול צרכי המשפחות‪ ,‬אנו מקווים לצמצם את‬
‫לצד שיתוף הפעולה עם משרדי ממשלה‪ ,‬אנו פועלים גם יחד עם גופים פילנתרופיים אחרים לפתח‬
‫מספר יוזמות המתבססות על מודל ההשפעה הקולקטיבית (‪ ,)collective impact‬בכלל זה פרויקטים‬
‫לשילוב יוצאי אתיופיה בישראל בשיתוף עם משפחת טאובר; לקידום החינוך המדעי‪-‬טכנולוגי בשיתוף עם‬
‫קרן טראמפ ואינטל; ולהרחבת אפשרויות התעסוקה עבור צעירים מרקע מוחלש בשיתוף עם קרן גנדיר‪.‬‬
‫אני מזמין שותפים להצטרף אלינו ביוזמות אלה ואחרות שבדרך‪ ,‬וכך לסייע במימוש הפוטנציאל שלהן‬
‫לחולל שינוי חברתי משמעותי‪.‬‬
‫מר רפי בן סימון*‬
‫סגן נשיא‬
‫מר קלוד ברול*‬
‫פרופ’ אהרון צ’חנובר‬
‫זוכה פרס נובל לביוכימיה‬
‫מר יוסף צ’חנובר*‬
‫גב’ פלורנס דה למאז‬
‫מר רוני דואק‬
‫מר עמוס חורב‬
‫מר פרנסואה לוואן‬
‫גב’ ג’רלדין לוואן‬
‫ד”ר יצחק פטרבורג‬
‫מר ארנו סנט פול‬
‫מר גבריאל בן סימון‬
‫* חברי הוועד המנהל‬
‫לסיום‪ ,‬אני מבקש להודות לכל אותם ידידים ושותפים שנענו ולקחו חלק בפעילות החירום לחיזוק העורף‬
‫במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון‪ .‬הודות לעבודה מאומצת ומסורה של צוות הקרן ועמותות הבת‪,‬‬
‫הצלחנו להעניק תמיכה לתושבי הדרום באמצעות קייטנות ניידות וימי הפגה מהם נהנו כ‪ 40,000-‬ילדים‬
‫ובני נוער‪ .‬מי ייתן ונזכה לימים של שקט ושלווה שיאפשרו לכולנו לחזור "לעסקים כרגיל" למען החברה‬
‫הישראלית כולה‪.‬‬
‫הוברט לוואן‬
‫נשיא‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪10‬‬
‫קרן רש"י‪ :‬תעודת זהות‬
‫הצוות המוביל‬
‫‪14‬‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫‪1 4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫מיל”ת‬
‫ציל"ה‬
‫תכנית הזנה במוסדות החינוך‬
‫רבדים‬
‫"תפנית" לבגרות ומניעת נשירה‬
‫רשת דרכא‬
‫מדערום‬
‫מרכזי מצוינות מדעית לנוער‬
‫פארק קרסו למדע בקמפוס גוסטב לוואן‬
‫תכנית מגשימים וקמפוס מקצועות המודיעין‬
‫מדעני וממציאי העתיד‬
‫תכנית התחדשות מקוה ישראל‬
‫‪4 0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה‬
‫‪1 2‬‬
‫‪8‬‬
‫אופקים להיי‪-‬טק‬
‫קרן קציר‬
‫מכללה אקדמית תל‪-‬חי‬
‫מכללה אקדמית כנרת‬
‫מכללה אקדמית צפת‬
‫‪48‬‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫‪4 8‬‬
‫‪52‬‬
‫‪54‬‬
‫‪56‬‬
‫‪58‬‬
‫‪60‬‬
‫‪62‬‬
‫תכניות ומרכזים לגיל הרך‬
‫מרכזי טיפול לילדים נפגעי תקיפה מינית‬
‫בתים חמים לנערות‬
‫כפר הנוער עוגן קהילתי ע”ש גולדברג‬
‫רוח מדבר פארמאדום‬
‫דרך האתגר‬
‫התערבות עירונית בתחום הבריאות‬
‫‪6 4‬‬
‫‪64‬‬
‫‪66‬‬
‫פיתוח מענים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים‬
‫רצף שירותי תעסוקה ודיור בדרום‬
‫מגדל אור‬
‫עמותות הבת של הקרן‪ :‬מזרועות ביצוע לגופים עצמאיים‬
‫‪6 8‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬
‫‪72‬‬
‫‪74‬‬
‫‪76‬‬
‫‪78‬‬
‫‪80‬‬
‫‪82‬‬
‫העמותה לתפנית בחינוך‬
‫עמותת יכולות‬
‫עמותת דרכא‬
‫בית יציב‬
‫עמותת יחדיו‬
‫עמותת יעדים לצפון‬
‫עמותת גבהים‬
‫מרכז מעשה‬
‫‪84‬‬
‫שותפים לדרך‬
‫‪9‬‬
‫פילנתרופיה בפעולה‬
‫קרן רש”י‪ :‬תעודת זהות‬
‫קרן רש”י היא קרן פרטית ועצמאית הפועלת קרוב ל‪ 30-‬שנה לסייע לאוכלוסיות מוחלשות בישראל‪,‬‬
‫ובמיוחד לדור הצעיר‪ ,‬באמצעות צמצום פערים בתחומי החינוך והרווחה‪ .‬הפעילות מתמקדת במספר‬
‫תחומי ליבה בהם קיים להערכתנו הסיכוי הטוב ביותר להשיג השפעה משמעותית‪:‬‬
‫היחידה למו"פ ויזמות הוקמה על רקע הצורך בהעמקת הידע ויכולת ניתוח המידע שלנו כבסיס לקבלת‬
‫החלטות‪ .‬היחידה החדשה תמלא תפקיד מרכזי בהגדרת כיווני ההתפתחות העתידיים של הקרן לאור‬
‫המציאות המשתנה‪ ,‬כשהיא בונה מודלים ודרכי עבודה כמענה למגמות והתפתחויות בזירה החברתית‬
‫ובהתאם לערכים המנחים את הקרן‪.‬‬
‫מתוך הכרה בפערים הגדולים הקיימים במערכת החינוך‪ ,‬אנו פועלים להעצמת בתי הספר בשיתוף‬
‫פעולה עם משרד החינוך‪ .‬תכניות הקרן מסייעות לילדים להפיק את מירב התועלת מיום לימודים‬
‫ארוך‪ ,‬מעודדות לימודי מדע וטכנולוגיה וחושפות נערים ונערות בעלי פוטנציאל גבוה לאקדמיה‪,‬‬
‫במקביל לקידום תלמידים תת‪-‬משיגים לקראת בגרות ומניעת נשירתם מבית הספר‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬מחלקת ההערכה ממשיכה לעסוק בעריכת מחקרים (ישירות או באמצעות מכונים חיצוניים)‬
‫במטרה להגדיר יעדים מעשיים ומדידים לכל תכנית‪ ,‬ולעקוב אחר ביצועה כדי לבחון באיזו מידה היא‬
‫משיגה את היעדים הללו‪ .‬המחלקה החלה לאחרונה לפתח כלים לאומדן ההחזר על ההשקעה בתכניות‬
‫(‪ ,)SROI – Social Return on Investment‬שיאפשר לנו להעריך את התועלת הכלכלית הממשית אותה‬
‫מפיקה החברה ממתן הזדמנות לפרט לממש את מלוא יכולתו‪.‬‬
‫תכניות המלגות שלנו מיועדות להסיר חסמים חברתיים וכלכליים המונעים מצעירים מוכשרים‬
‫להגיע ללימודים אקדמיים; בו בזמן אנו משקיעים בפיתוח מכללות אקדמיות בפריפריה‪ ,‬המושכות‬
‫אוכלוסייה צעירה ואיכותית ומשמשות כמנוע לצמיחה אזורית‪.‬‬
‫מחלקת הבינוי שלנו מטפלת מדי שנה בעשרות פרויקטים של בנייה ושיפוץ בהיקפים שונים‪ ,‬במטרה‬
‫להרחיב או לשדרג את שירותי החינוך והרווחה במקומות בהם חסרה תשתית כזו‪ .‬אנו לוקחים על עצמנו‬
‫את מלוא העלות של ניהול הבניה כשירות לשותפים‪ ,‬גם כאשר הקרן אינה משקיעה מכספה בפרויקט‪.‬‬
‫חיזוק מערכת החינוך הציבורי‬
‫קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה אישית וחברתית‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ונוער בסיכון‬
‫על ידי השבחת שירותים בקהילה ומסגרות חוץ‪-‬ביתיות‪ ,‬אנחנו שואפים להציב סטנדרט של איכות‬
‫שיאומץ בסופו של דבר ע"י המדינה‪ .‬מאמצינו מכוונים לפתח מענים חדשניים ורגישי תרבות למניעה‪,‬‬
‫איתור וטיפול‪ ,‬בכלל זה הגדלת היצע השירותים לאוכלוסיית הגיל הרך ושיפור איכותם‪.‬‬
‫פיתוח מענים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים‬
‫אנשי הכספים והמשפטים מעורבים בכל פרויקט כבר משלב הרעיון הראשוני‪ ,‬בין אם מדובר ביוזמה של‬
‫רש”י או של שותף‪ .‬מחלקת הכספים אחראית לתכנון תקציבי‪ ,‬מפקחת על הניהול הכספי במהלך הביצוע‬
‫ומדווחת לשותפים על התקדמות הפרויקט ועל השימוש בכספם‪ .‬המחלקה המשפטית דואגת לעריכת‬
‫הסכמים והתקשרויות עם שותפים פילנתרופיים‪ ,‬משרדי ממשלה ורשויות מקומיות‪ ,‬נותני שירותים‬
‫וגופים מפעילים‪ ,‬ומטפלת בנושאים משפטיים אחרים כגון מכרזים‪ ,‬היתרים‪ ,‬ערבויות‪ ,‬ביטוחים וכדומה‪.‬‬
‫פעילות הקרן מתמקדת במתן פתרונות שיקום‪ ,‬דיור ותעסוקה שיסייעו לאנשים בעלי מגבלות פיזיות‬
‫ומנטליות להגיע לתפקוד עצמאי ככל האפשר ולחיות בכבוד בקהילה‪.‬‬
‫כדי ליצור ערך מוסף אמיתי ובר‪-‬קיימא‪ ,‬קרן רש"י פועלת כיזם חברתי לכל דבר‪ :‬היא יוצרת סביבה בה ניתן‬
‫לבחון את ההתכנות של מענים חדשניים ואת האפקטיביות שלהם‪ ,‬ומפתחת אותם לתכניות ושירותים‬
‫המציבים סטנדרטים חדשים בתחומם‪ .‬בדרך זו הוכיחה הקרן שוב ושוב את יכולתה להוציא אל הפועל‬
‫יוזמות חברתיות ולהביא אותן לעמוד ברשות עצמן‪ ,‬אם באמצעות אימוצן על ידי הממשלה או הרשות‬
‫המקומית‪ ,‬ואם על ידי סיוע במציאה או ביצירה של מקורות מימון‪.‬‬
‫מבנה הקרן משקף את המגמה לבניית המטה כגוף יזמי המאתר הזדמנויות ומהווה כתובת מקצועית‬
‫לגורמים פילנתרופיים וציבוריים‪ ,‬בעוד עמותות הבת העוסקות בהפעלת התכניות בשטח צוברות נסיון‬
‫וידע וצועדות לקראת עצמאות‪ .‬יחידות המטה מטפלות בהיבטים שונים הקשורים בייזום ופיתוח‪ ,‬ביצוע‬
‫והערכה של תכניות‪ ,‬וכן בקשר עם שותפים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫את פעילותה של קרן רש”י מוביל צוות מקצועי שתפקידו לפתח יוזמות חדשות ולקדם את מימושן‪ ,‬תחת‬
‫הנחייתה של הנהלה המורכבת מנציגי משפחת לוואן ואישים בולטים באקדמיה‪ ,‬בכלכלה ובפילנתרופיה‬
‫בישראל‪ .‬בנוסף לכישורים ונסיון עשיר בתחומי עיסוקם השונים‪ ,‬לכל חברי הצוות משותפת המחויבות‬
‫לפעול כשטובת קהל היעד‪ ,‬והחברה הישראלית בכלל‪ ,‬לנגד עיניהם‪.‬‬
‫הצוות המוביל‬
‫רא”ל (מיל‪).‬‬
‫גבי אשכנזי‬
‫יו”ר‬
‫איציק תורג’מן‬
‫מאיר אלמליח‬
‫מנכ”ל‬
‫מבנה ארגוני‬
‫משנה למנכ”ל‬
‫‪Spirit Committee‬‬
‫מועצה מפקחת עליונה‬
‫עמותת קרן רש”י‬
‫שירה בן אור‬
‫מיקי נבו‬
‫ישראל‬
‫סמנכ”ל שותפויות‬
‫סמנכ”ל בכיר‪,‬‬
‫מו”פ ויזמות‬
‫מבקר פנים‬
‫אבי הרדון‬
‫סמנכ”ל ויועץ משפטי‬
‫מנכ”ל‬
‫זהורית פרץ‬
‫אייל לר‬
‫מנהלת כספים‬
‫ומשאבי אנוש‬
‫לירון עזריאל‬
‫עינב קרסנטי‬
‫מנהל מערכות מידע‬
‫מנהלת מחלקת‬
‫שיווק?‬
‫מנהל בינוי‬
‫משנה למנכ”ל‬
‫עמותות הבת‬
‫יחידות המטה‬
‫יניב זהבי‬
‫מו”פ ויזמות‬
‫מנהל רכש ותפעול‬
‫שותפויות‬
‫עמותת יחדיו‬
‫העמותה‬
‫לתפנית בחינוך‬
‫יעל בלה אבני‬
‫מנהלת הערכה ומדידה‬
‫אמיר נרדי‬
‫מבקר פנים‬
‫‪12‬‬
‫בניה ורכש‬
‫כספים‬
‫ומשאבי אנוש‬
‫עמותת‬
‫יעדים לצפון‬
‫עמותת יכולות‬
‫הערכה ומדידה‬
‫יעוץ משפטי‬
‫עמותת מעשה‬
‫עמותת דרכא‬
‫שיווק‬
‫מערכות מידע‬
‫עמותת גבהים‬
‫בית יציב‬
‫‪13‬‬
‫מניחים את היסודות לעתיד‬
‫תלמידים מפתחים את‬
‫יכולת החשיבה והריכוז‬
‫תוך לימוד שחמט כחלק‬
‫ממרכיב ההעשרה של‬
‫מיל”ת‬
‫חיזוק החינוך הציבורי‬
‫חושבים צעד קדימה‬
‫למעלה מ‪80%-‬‬
‫מתלמידי מיל”ת‬
‫שיפרו את הישגיהם הלימודיים במקצועות בהם‬
‫מתמקדת התכנית ‪ -‬מתמטיקה ולשון‬
‫על פי מחקר שערך משרד החינוך ב‪ 35-‬בתי ספר יסודיים‬
‫מיל”ת‬
‫היקף‪ 37,000 :‬תלמידים בתשע”ג‬
‫שותפים‬
‫משרד החינוך‬
‫רשויות מקומיות‬
‫זרוע ביצוע‬
‫העמותה לתפנית‬
‫בחינוך‬
‫מיל”ת (מסגרות יום לימודיות תוספתיות) היא‬
‫תכנית כלל‪-‬ארצית לקידום תלמידים בתחום‬
‫הלימודי והחברתי‪ ,‬בדגש על ישובי הפריפריה‬
‫ואוכלוסיות הזקוקות לתמיכה נוספת כגון ילדי‬
‫עולים ומפוני גוש קטיף‪ .‬היא פועלת משנת ‪2006‬‬
‫כהמשך של תכנית “פנימיות יום” אותה יזמה‬
‫והפעילה קרן רש”י ואשר עקרונותיה אומצו ע”י‬
‫משרד החינוך‪.‬‬
‫מיל”ת מאריכה את יום הלימודים ומעניקה תגבור‬
‫לימודי‪ ,‬העשרה וטיפול פרטני (אבחונים וטיפולים‬
‫‪ 14‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫פרא‪-‬רפואיים) לתלמידים בעלי קשיים מיוחדים‪,‬‬
‫יחד עם ארוחת צהרים חמה‪ .‬היא מקיפה ‪1,200‬‬
‫בתי ספר וגני ילדים בכ‪ 70-‬ישובים‪ .‬העמותה‬
‫לתפנית בחינוך מפעילה כעת את התכנית מתוקף‬
‫מכרז ממשלתי ללא מימון של הקרן‪ ,‬כביטוי לכך‬
‫שהמדינה לקחה על עצמה את מלוא האחריות‬
‫לצרכי התלמידים‪.‬‬
‫ציל”ה‬
‫היקף‪ 23,000 :‬תלמידים בתשע”ג‬
‫אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת טרכטנברג‪,‬‬
‫שהוקמה בעקבות המחאה החברתית של ‪,2011‬‬
‫היתה להעניק יום חינוך ארוך לכל הילדים בגילאי‬
‫‪ ;3-9‬המלצה זו אומצה ע”י הממשלה בתחילת‬
‫‪.2012‬‬
‫לצורך יישום ההמלצה יזם משרד החינוך את תכנית‬
‫ציל”ה (צהרי יום להעשרה) המבוססת על המודל‬
‫של מיל”ת; תכנית זו תקיף בסופו של דבר מיליון‬
‫ילדים כשהיא מתחילה בישובים בדירוג כלכלי‪-‬‬
‫חברתי נמוך ומתרחבת בהדרגה‪ .‬העמותה לתפנית‬
‫בחינוך נבחרה כאחד מחמשת הגופים המפעילים‬
‫כשבאחריותה בשלב זה כ‪ 23,000-‬ילדים‪.‬‬
‫התכנית החדשה ממומנת במלואה מתקציב‬
‫המדינה‪ ,‬אך כדי לאפשר את הפעלתה כבר‬
‫בתשע”ג לקחנו על עצמנו לבקשת משרד החינוך‬
‫את האתגר הארגוני והמקצועי של אספקת‬
‫הארוחות לכל משתתפיה באמצעות העמותה‬
‫לתפנית בחינוך‪ ,‬המפעילה את תכנית ההזנה‬
‫הלאומית במוסדות חינוך‪ .‬הצוות המסור של‬
‫העמותה התגייס למשימה‪ ,‬שמשמעותה הכפלה‬
‫בתוך זמן קצר של מספר הילדים הנהנים מהזנה‬
‫בבתי ספר וגני ילדים‪ ,‬ועמד בה בהצלחה‪.‬‬
‫שותפים‬
‫משרד החינוך‬
‫רשויות מקומיות‬
‫זרוע ביצוע‬
‫העמותה לתפנית‬
‫בחינוך‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪15‬‬
‫מנות משכל‬
‫הודות למאמץ ממוקד של העמותה לתפנית בחינוך‬
‫הכפלנו תוך זמן קצר את‬
‫מספר הארוחות המוגשות לתלמידים ל‪ 320,000-‬ביום‪,‬‬
‫כדי לאפשר את הפעלת תכנית ציל”ה‬
‫שותפים‬
‫משרד החינוך‬
‫רשויות מקומיות‬
‫זרוע ביצוע‬
‫העמותה לתפנית‬
‫בחינוך‬
‫תכנית הזנה במוסדות חינוך‬
‫היקף‪ 320,000 :‬ילדים בתשע”ג‬
‫(כולל מיל”ת וציל”ה)‬
‫קרן רש”י רואה במתן ארוחה מזינה מרכיב חיוני‬
‫בתכניות להארכת יום הלימודים‪ ,‬במיוחד אלה‬
‫המיועדות לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה‪.‬‬
‫תכנית ההזנה הלאומית‪ ,‬המספקת ארוחת‬
‫צהריים לבתי ספר וגני ילדים בהם קיים יום חינוך‬
‫ארוך‪ ,‬יצאה לדרך בזכות תמיכת הקרן בשלבים‬
‫הראשונים‪ ,‬ובעזרתה גם עוגנה בחקיקה בהמשך‬
‫(חוק ארוחה יומית לתלמיד‪.)2005 ,‬‬
‫‪ 16‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫משנת ‪ 2006‬פועלת התכנית על בסיס מכרז של‬
‫משרד החינוך‪ ,‬כאשר עיקר המימון מגיע מתקציבי‬
‫המשרד והרשויות המקומיות‪ .‬אנו נשענים על‬
‫התשתית המקצועית הרחבה של העמותה לתפנית‬
‫בחינוך‪ ,‬המפעילה את תכנית ההזנה מטעם הקרן‪,‬‬
‫כדי לספק ארוחות למשתתפים במסגרות נוספות‪,‬‬
‫פורמליות ובלתי‪-‬פורמליות‪ ,‬ביניהן מיל”ת ובתים‬
‫חמים לנערות‪.‬‬
‫במענה לפניה של משרד הרווחה לקחנו חלק‬
‫ביוזמה חדשה למתן הזנה כחלק מפעילות קיץ‬
‫לילדים ובני נוער בסיכון‪ ,‬במטרה לאפשר להם‬
‫להנות מביטחון תזונתי תוך בילוי החופשה במסגרת‬
‫מעשירה ומוגנת‪ .‬בעקבות הצלחת תכנית הפיילוט‬
‫בקיץ ‪ 2011‬והרחבתה בשנה שאחריה ל‪2,500-‬‬
‫משתתפים‪ ,‬החליט משרד הרווחה על שילובה‬
‫בתכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון‪.‬‬
‫אף כי האחריות לתכנית עברה למעשה לממשלה‪,‬‬
‫אנו ממשיכים לפעול להעשרתה ע”י תכנים‬
‫חינוכיים המעלים את המודעות של תלמידים‪,‬‬
‫הורים ומורים לחשיבותם של תזונה נכונה ופעילות‬
‫גופנית כמרכיבים של אורח חיים בריא‪.‬‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪17‬‬
‫רמת הציונים בבחינות המיצ”ב ביחס לממוצע הארצי‬
‫מדעים‬
‫אנגלית‬
‫מתמטיקה‬
‫עברית‬
‫‪0.28‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.34‬‬
‫ממוצע ארצי‬
‫‪-0.14‬‬
‫‪-0.33‬‬
‫‪-0.22‬‬
‫בתי ספר במיזם ‘רבדים’‬
‫בתי ספר שאינם כלולים במיזם‬
‫‪-1.07‬‬
‫נוספים כדי להשיג השפעה ברמה הישובית‪,‬‬
‫במיוחד במקומות בהם יש מקבץ של בתי ספר‬
‫היקף‪ 22,000 :‬תלמידים בתשע”ג‬
‫הלוקחים חלק בתכנית‪ .‬מודל כזה מיושם כבר‬
‫היוזמה להקמת “רבדים” ‪ -‬מערך תמיכה להעצמת‬
‫בערד בתמיכה של קבוצת תורמים מארה”ב‪ ,‬ונמצא‬
‫בתי ספר יסודיים בפריפריה‪ ,‬נולדה מתוך הנסיון‬
‫בשלבים שונים של תכנון וביצוע גם בנצרת עילית‪,‬‬
‫שצברנו יחד עם ג’וינט ישראל בהתערבויות רב‪-‬‬
‫ירוחם וקריית גת‪.‬‬
‫מערכתיות בבתי ספר המכוונות לתת מענה מקיף‬
‫לכלל התלמידים ‪ -‬מעטפת של תמיכה לימודית‪,‬‬
‫חברתית ורגשית שתאפשר לכל ילד לממש מיזם רבדים מטפל בבתי ספר בעלי קשיי תפקוד‬
‫את יכולתו‪ .‬לאחר כעשור של יישום התערבויות המתבטאים בהישגים נמוכים של התלמידים‪.‬‬
‫כאלה במתכונות שונות‪ ,‬איגדנו את כולן במסגרת כדי לבחון את אפקטיביות ההתערבות הושוו‬
‫משותפת תוך פיתוח תפיסת עבודה תיאורטית הישגיהם בבחינות המיצ”ב לאלה של בתי ספר‬
‫ומעשית כאחד‪.‬‬
‫בעלי מאפיינים דומים‪ ,‬הן ברקע הסוציו‪-‬אקונומי‬
‫מיזם רבדים פועל לצד מערכת החינוך הציבורית של התלמידים והן במצבם הלימודי‪ ,‬שלא נכנסו‬
‫ובתיאום איתה‪ ,‬כשהוא מעניק לבתי הספר לתכנית (קבוצת השוואה)‪.‬‬
‫רבדים‬
‫הישגים‬
‫מעל לממוצע ומעבר למצופה‬
‫בעוד שהישגי התלמידים במיזם רבדים התקרבו‬
‫לממוצע הארצי ואף טיפסו מעליו‪,‬‬
‫‬
‫בבתי ספר בעלי מאפיינים דומים שלא נכללו בתכנית‬
‫נשארו התלמידים הרבה מתחת לממוצע‬
‫התקרבו לממוצע הארצי‬
‫משאבים כספיים ומקצועיים במטרה להביא‬
‫לשיפור בר‪-‬מדידה בניהולם ובמיומנות המקצועית‬
‫של המורים‪ ,‬בהישגים הלימודיים של התלמידים‬
‫ובטיפוח יכולותיהם‪ ,‬בסביבה הפיסית ובאקלים‬
‫החברתי‪ ,‬וכן בקשר של בית הספר לקהילה‪ .‬סל‬
‫המענים של התכנית מותאם לצרכיו של כל בית‬
‫ספר תוך מעורבות גבוהה של הצוות כולו‪.‬‬
‫המיזם החל לפעול בשנת תשע”א וכולל כעת‬
‫למעלה מ‪ 70-‬בתי ספר‪ .‬אנחנו שואפים לשלב את‬
‫מעטפת המשאבים וההנחיה של רבדים עם גורמים‬
‫‪ 18‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫במחקר זה נמצא כי בעוד הציונים בקבוצת‬
‫ההשוואה היו הרבה מתחת לממוצע הארצי‪ ,‬בתי‬
‫הספר של רבדים היו קרובים לממוצע ואפילו‬
‫מעליו‪.‬‬
‫שותפים‬
‫הפדרציה היהודית של‬
‫דטרויט‬
‫הפדרציה היהודית של‬
‫מטרו‪-‬ווסט‪ ,‬ניו ג’רסי‬
‫הפדרציות היהודיות‬
‫בקנדה‬
‫הפדרציה היהודית של‬
‫שיקגו‬
‫קרן וורן ומיצי אייזנברג‬
‫קרן סוזן ולאונרד‬
‫פיינשטיין‬
‫קרן משפחת ג’ייקובסון‬
‫ג’יי וג’יל ברנשטיין‬
‫‪CEJP‬‬
‫ג’וינט ישראל‬
‫גזית‪-‬גלוב‬
‫קרן אבי חי‬
‫קרן גלנקור‬
‫אגודת צבע‬
‫מגבית בריטניה‬
‫זרוע ביצוע‬
‫העמותה לתפנית בחינוך‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪19‬‬
‫תכנית “סטארט”‬
‫היקף‪ 2,700 :‬תלמידים בתשע”ג‬
‫לאחר שרכשו תעודת בגרות הודות לתכנית‪ ,‬ניתן‬
‫לנבא בהסתברות גבוהה כמה מבין בוגרי סטארט‬
‫יצליחו לרכוש תואר ראשון‪ ,‬ולכן יגיעו לעבודה‬
‫מתגמלת יותר; דבר זה יביא תועלת ישירה לכלכלת‬
‫המדינה בהכנסות ממיסים (וגם תועלת עקיפה‬
‫שאותה קשה יותר לכמת)‪ .‬חישוב התועלת הישירה‬
‫בלבד מראה כי‪:‬‬
‫“סטארט” הוא אחד המודלים המרכזיים של‬
‫תפנית המיועד לתלמידים שעמדו על סף נשירה‬
‫בסוף כיתה ט’; תלמידים אלה מקבלים הזדמנות‬
‫להשלים את פערי הידע בלימודים אינטנסיביים‪,‬‬
‫הן במהלך יום הלימודים הרגיל והן בשעות אחה”צ‬
‫והערב‪ ,‬ולהגיע לסיום התיכון בכיתה י”ב עם תעודת •ההשקעה בתלמיד במהלך התכנית תכסה את‬
‫בגרות‪ .‬צוות תפנית מעניק הכשרה ייעודית לרכזים‬
‫עצמה תוך ‪ 3‬שנים מיום יציאתו לשוק העבודה‬
‫ולמורים לפני תחילת התכנית ומנחה אותם לכל‬
‫ •בתקופה של ‪ 10‬שנים חוזרים למדינה ‪₪ 3.4‬‬
‫אורכה‪.‬‬
‫על כל שקל המושקע בתכנית‬
‫על הצלחת התכנית מעידות התוצאות‪ :‬בשנת‬
‫ •לאורך קריירה שלמה‪ ,‬כל בוגר יתרום למדינה‬
‫‪ 2011‬היו ‪ 66%‬מהבוגרים זכאים לתעודת בגרות‬
‫בממוצע ‪ ₪ 280,000‬יותר ממי שלא השתתף‬
‫ ומדובר בתלמידים שממוצע הציונים שלהם‬‫בתכנית והינו בעל נתונים דומים‪.‬‬
‫בתחילת התכנית היה מתחת ל‪ .54-‬יתר על כן‪,‬‬
‫הטמעת הידע והכלים בבתי הספר המשתתפים‬
‫הביאה לעליה ניכרת בשיעור הכללי של הזכאות תכנית “מקצוע חסם”‬
‫לבגרות בהם‪.‬‬
‫היקף‪ 1,900 :‬תלמידים בתשע”ג‬
‫תלמידי סטארט ‪ -‬ההשקעה הבאה!‬
‫על פי תחשיב כלכלי טהור‪ ,‬תוך ‪ 10‬שנים צפוי בוגר “סטארט”‬
‫מהסכום שהושקע בו‬
‫להחזיר למדינה‬
‫פי ‪3.4‬‬
‫“תפנית” לבגרות ומניעת נשירה‬
‫תכנית “תפנית” שמה לה למטרה להעלות את שיעור התלמידים המסיימים את בית הספר התיכון עם‬
‫תעודת בגרות‪ ,‬כאשר היא מתמקדת דווקא בתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר‪ .‬לשם כך היא‬
‫פיתחה שיטה ייחודית של למידה מואצת לצמצום פערים גדולים ויצירת רצף של הצלחות הבונה מחדש‬
‫את בטחונם העצמי של התלמידים‪ ,‬תוך הקניית מיומנויות חדשות למורים‪.‬‬
‫‪ 20‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫לאור ההצלחה הגיעה עמותת יכולות‪ ,‬זרוע הביצוע‬
‫שלנו המתמחה בתכניות לבגרות‪ ,‬להסכמה עם‬
‫משרד החינוך על הרחבת התכנית על פני ‪ 5‬שנים‬
‫במסגרת מיזם משותף‪ .‬בה בעת‪ ,‬מתוך ההבנה כי‬
‫תעודת בגרות היא רק שלב בדרך להשכלה גבוהה‪,‬‬
‫בנינו תכנית המשך שתסייע לבוגרי סטארט במימון‬
‫הקורס הפסיכומטרי ובהשלמת בגרויות ותעניק‬
‫להם מלגות ללימודים אקדמיים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬עם העניין הגובר בהערכת‬
‫תכניות על פי מבחני עלות‪-‬תועלת‪ ,‬החלו להתפתח‬
‫מודלים שונים לניתוח התועלת הכלכלית של‬
‫תכניות חברתיות‪ .‬מחלקת ההערכה של קרן רש”י‬
‫בנתה מודל ייחודי לאומדן החזר ההשקעה (‪SROI‬‬
‫‪ )- Social Return on Investment‬בתכנית‬
‫סטארט‪.‬‬
‫לצד תכנית סטארט מפעילה עמותת יכולות מודל‬
‫נוסף של תפנית ‪ -‬תכנית “מקצוע חסם” המיישמת‬
‫את אותם העקרונות כדי לאפשר לתלמידים‬
‫לעבור את בחינת הבגרות במקצוע אחד או שניים‬
‫המהווים עבורם את המכשול האחרון בדרך לקבלת‬
‫תעודת בגרות‪ .‬כל מקצוע נלמד במשך סמסטר‬
‫אחד‪ ,‬בעיקר אחרי שעות הלימודים ובמסגרת ימי‬
‫מרתון מרוכזים‪ .‬כתכנית פשוטה יחסית המשיגה‬
‫תוצאות בזמן קצר‪ ,‬היא משמשת לעיתים קרובות‬
‫כשלב מקדים לכניסת בית הספר לתכנית סטארט‬
‫הרב‪-‬שנתית‪.‬‬
‫שותפים‬
‫צ’ק פוינט טכנולוגיות‬
‫תוכנה‬
‫‪ - MEPI‬משרד החוץ של‬
‫ארה”ב‬
‫קרן גלנקור‬
‫‪JFN‬‬
‫עורק הומניטי‬
‫קרן בן ואסתר רוזנבלום‬
‫קרן רוזלינד וארתור‬
‫גילברט‬
‫קרן גולדברג‬
‫קרן ברית כדור הארץ‬
‫ד”ר סטיב סולומון‬
‫קרן ‪ JFNA‬לשיוויון‬
‫יהודיערבי וחברה‬
‫משותפת‬
‫משרד החינוך‬
‫רשויות מקומיות‬
‫רשתות בתי ספר‬
‫זרוע ביצוע‬
‫עמותת יכולות‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪21‬‬
‫דרכא‬
‫תלמידי‬
‫השקעה בשעות הוראה‪,‬‬
‫‬
‫תלמידי דרכא מגלים יותר בגרות‬
‫בתכניות חינוכיות משלימות‬
‫ובתמיכה למנהלים ולמורים הביאה לעלייה של ‪15%‬‬
‫בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי דרכא‬
‫שותפים‬
‫אליאנסכי”ח‬
‫אגודת ידידי דרכא‪,‬‬
‫ארה”ב‬
‫פדרציית ניויורק‬
‫קרן אדליס‬
‫המרכז הישראלי‬
‫למצויינות בחינוך‬
‫אנדרי שוראקי‬
‫אגודת צבע‬
‫משרד החינוך‬
‫רשויות מקומיות‬
‫זרוע ביצוע‬
‫עמותת דרכא‬
‫לקידום בני נוער בסיכון לצד מערך תומך מצוינות‬
‫והטמעת חדשנות בחינוך‪ .‬בהתאם לצורך נעשות‬
‫היקף‪ 12,000 :‬תלמידים (צפי לתשע”ד)‬
‫פעולות הבראה הכוללות שיפוץ פיזי וליווי בתחומי‬
‫דרכא ‪ -‬רשת בתי הספר העל‪-‬יסודיים שהקימה‬
‫תפעול‪ ,‬ארגון‪ ,‬בטיחות‪ ,‬כספים ועוד‪.‬‬
‫קרן רש”י בשיתוף עם אליאנס‪-‬כי”ח‪ ,‬מבקשת‬
‫לגשר על הפערים ואי‪-‬השוויון במערכת החינוך כחלק ממעטפת התמיכה הכוללת של דרכא נהנים‬
‫בישראל בשתי דרכים עיקריות‪ :‬השפעה איכותית‪ ,‬בתי הספר מיועצים פדגוגיים המסייעים בפיתוח‬
‫על ידי שיפור המקצועיות והעצמת המנהיגות בקרב אסטרטגיות הוראה מתקדמות‪ ,‬ומתקיימות סדנאות‬
‫מנהלים ומורים; והשפעה כמותית‪ ,‬באמצעות מתן ופעילויות לחיזוק צוותי ההוראה וההנהלה ולקידום‬
‫משאבים נוספים לצורך סיוע פדגוגי‪ ,‬ליווי חברתי‪ -‬מנהיגות תלמידים‪ .‬כמו כן פועלת הרשת לחיזוק‬
‫ערכי והרחבת ההזדמנויות להן זוכים תלמידים הזהות הישראלית‪-‬יהודית ולטיפוח ערכים של‬
‫אחריות חברתית ומעורבות בקהילה‪.‬‬
‫בפריפריה‪.‬‬
‫רשת דרכא‬
‫שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי הספר של רשת דרכא‬
‫רשת דרכא מונה כיום ‪ 21‬בתי ספר בפריסה רחבה‪,‬‬
‫מקרית שמונה ועד הערבה‪ ,‬כשהיא נותנת מענה‬
‫גם לקשיים הנובעים מן הריחוק הגיאוגרפי‪ .‬לאחר‬
‫שלקחה עליה את האחריות לניהול בית הספר לפי‬
‫בקשת הרשות המקומית ובהסכמת משרד החינוך‪,‬‬
‫הרשת מחוללת שינויים רבים ומפעילה תכניות‬
‫‪92%‬‬
‫‪78%‬‬
‫בית הספר הדרוזי למדעים‪ ,‬ירכא‬
‫‪90%‬‬
‫‪75%‬‬
‫תיכון המתמיד‪ ,‬קרית שמונה‬
‫‪88%‬‬
‫‪70%‬‬
‫אולפנית דרכא‪ ,‬קרית שמונה‬
‫‪64%‬‬
‫‪68%‬‬
‫בית הספר דנציגר‪ ,‬קרית שמונה‬
‫‪60%‬‬
‫‪47%‬‬
‫תיכון חדש‪ ,‬בת ים‬
‫‪55%‬‬
‫‪13%‬‬
‫תיכון מקיף‪ ,‬נתיבות‬
‫תשע"ד‬
‫תשע"א (לפני ההצטרפות לרשת דרכא)‬
‫‪48%‬‬
‫‪ 22‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫ממוצע ארצי‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪23‬‬
‫הכי שווים שיש‬
‫הכי שווים שיש‬
‫הישגיהם של משתתפי תכנית "נגישות להשכלה גבוהה"‬
‫בבחינות הבגרות משתווים לאלה‬
‫של תלמידים מצטיינים מישובים מבוססים במרכז הארץ‬
‫מדערום‬
‫היקף‪ 22,000 :‬תלמידים‬
‫שותפים‬
‫משרד החינוך‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫רשויות מקומיות‬
‫זרוע ביצוע‬
‫בית יציב‬
‫מדערום‪ ,‬פרויקט ארוך‪-‬טווח לקידום החינוך המדעי‬
‫והטכנולוגי באזור הדרום‪ ,‬החל כמיזם משותף לקרן‬
‫רש”י ומשרד החינוך ופועל משנת ‪ 2008‬מתוקף‬
‫מכרז של משרד החינוך ובמימונו‪ .‬עם זאת‪ ,‬קרן‬
‫רש”י משקיעה משאבים נוספים בנושאים שהיא‬
‫רואה בהם חשיבות מיוחדת‪ ,‬כגון הפעילות לעידוד‬
‫לימודי הפיזיקה של מרכז אילן רמון והתכנית‬
‫לקידום הנגישות להשכלה גבוהה‪ ,‬מחנות קיץ‬
‫מדעיים ועוד‪ .‬התכניות השונות הפועלות במסגרת‬
‫מדערום יוצרות רצף המתחיל בחשיפה רחבה‬
‫לנושאי מדע וטכנולוגיה החל מגיל הגן‪ ,‬ומגיע עד‬
‫‪ 24‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫למידת חקר ברמה אקדמית של תלמידי תיכון‪.‬‬
‫בעקבות הרחבה של מודל מדערום לאזור הצפון‬
‫שהחלה בשנת תשע”א‪ ,‬פועלות כעת גם בגליל‬
‫ובגולן מגוון של תכניות להעשרה וקידום מצוינות‬
‫במדעים‪ .‬התכניות מקיפות כ‪ 4,000-‬ילדים ובני‬
‫נוער ומתקיימות בשיתוף עם בתי הספר ועם‬
‫מוסדות אקדמיים ‪ -‬מכללת תל חי‪ ,‬מכללת אורט‬
‫בראודה ומכון המחקר מיג”ל‪.‬‬
‫תכנית נגישות להשכלה גבוהה‬
‫תכנית נגישות להשכלה גבוהה מיועדת לתלמידים‬
‫בעלי פוטנציאל גבוה ומטרתה לאפשר להם‬
‫להגיע ללימודים אקדמיים במקצועות מבוקשים‪.‬‬
‫המשתתפים מקבלים שיעורי תגבור בבית הספר‬
‫כדי לשפר את ציוני הבגרות‪ ,‬ובמקביל מתנסים‬
‫בלימוד קורסים אקדמיים באוניברסיטה בימי‬
‫שישי‪ .‬בשנת תשע”ג למדו בתכנית ‪ 1,000‬תלמידים‬
‫מרחבי הנגב‪ ,‬כולל המגזר הבדואי‪.‬‬
‫במחקר הערכה של התכנית נמצא כי רובם המוחלט‬
‫של הבוגרים (‪ )95%-98%‬משיגים תעודת בגרות‬
‫העומדת בסף הקבלה לאוניברסיטה‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫הישגיהם משתווים לאלה של תלמידים מצטיינים‬
‫מישובים מבוססים במרכז הארץ‪ ,‬שהרקע הסוציו‪-‬‬
‫אקונומי שלהם חזק בהרבה‪.‬‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪25‬‬
‫נובל בתשעה צעדים‬
‫הודות לזכייתם של תשעה מתלמידי מרכז אילן רמון‬
‫בפרסים בתחרות “צעד ראשון לפרס נובל בפיסיקה”‪,‬‬
‫מבין המדינות המשתתפות‬
‫דורגה ישראל‬
‫במקום הראשון‬
‫מרכז אילן רמון‬
‫מרכז אילן רמון באוניברסיטת בן‪-‬גוריון מציע‬
‫לתלמידי תיכון לימודי פיזיקה מתקדמים עם‬
‫התנסות מעשית במעבדות משוכללות‪ ,‬וכן הנחייה‬
‫בביצוע פרויקטים אישיים ועבודות גמר לבגרות‪.‬‬
‫בשלוחה נוספת ‪ -‬מרכז האסטרונומיה בבית‬
‫יציב‪ ,‬פועלות תכניות חשיפה והעשרה לתלמידי‬
‫ביה”ס היסודי וחטיבת הביניים‪ ,‬בכלל זה אירועים‬
‫מיוחדים כמו חידון אסטרונומיה שנתי‪ ,‬פסטיבלי‬
‫מדע בחופשות ועוד‪ .‬המרכז על שתי שלוחותיו פועל‬
‫בקרב כ‪ 12,000-‬תלמידים בשנה‪ ,‬מתוכם כ‪1,000-‬‬
‫תלמידי תיכון במסלולים אישיים לבגרות בפיסיקה‪.‬‬
‫בתחרויות מדע ארציות ובינלאומיות‪ ,‬שנה אחר‬
‫שנה‪ .‬בתחרות “צעד ראשון לפרס נובל בפיזיקה”‬
‫‪ 2012‬זכה תלמיד מרכז אילן רמון בפרס ראשון‬
‫ושמונה נוספים קיבלו ציון לשבח‪ ,‬יחד עם עוד‬
‫חמישה משתתפים מישראל‪ .‬על בסיס כל הפרסים‬
‫שחולקו‪ ,‬דורגה ישראל במקום הראשון מבין כ‪80-‬‬
‫מדינות‪ ,‬לראשונה ב‪ 20-‬שנות התחרות‪.‬‬
‫יוזמה חדשה בה התחלנו כחלק מהמאמץ לטיפוח‬
‫מצוינות משלבת את העבודה על פרויקטי חקר‬
‫עם ביקור לימודי במאיץ החלקיקים הגדול בעולם‬
‫של ‪ CERN‬ליד ז’נבה‪ .‬לאחר נסיון מוצלח ב‪2012-‬‬
‫יצאו השנה שתי קבוצות של תלמידים כמשלחת‬
‫מאז פתיחתו של מרכז אילן רמון בשנת ‪ 2007‬רשמית מטעם משרד החינוך‪ ,‬ולתכנית נוסף מרכיב‬
‫גדל מספר בני הנוער הבוחרים ללמוד פיזיקה של מפגש עם בני נוער מהקהילה היהודית בז’נבה‪.‬‬
‫לבגרות במחוז הדרום בשיעור של כ‪ ,21%-‬לעומת‬
‫גידול אפסי בשאר הארץ‪ .‬בזכות איכותן הגבוהה‪,‬‬
‫עבודות חקר של תלמידי המרכז זוכות בפרסים‬
‫‪ 26‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫מאי אלון‪ ,‬בוגרת מרכז‬
‫אילן רמון שזכתה במקום‬
‫ראשון בתחרות "פיזיקאים‬
‫צעירים" וציון לשבח בתחרות‬
‫"צעד ראשון לפרס נובל‬
‫בפיזיקה"‪ ,‬מדריכה במרכז‬
‫האסטרונומיה של בית יציב‬
‫במסגרת שירות לאומי‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪27‬‬
‫שותפים‬
‫הפדרציות היהודיות‬
‫בקנדה‬
‫משפחת קרסו‬
‫קרן דניאל‬
‫צ'ק פוינט טכנולוגיות‬
‫תוכנה‬
‫משרד החינוך‬
‫מוסדות אקדמיים‬
‫מרכזים כאלה פועלים כבר בהצלחה באוניברסיטת‬
‫בן גוריון (מרכז אילן רמון) ובמכללת תל חי (מרכז‬
‫אקדמי לנוער)‪ ,‬ואנו מתכננים להפוך אותם לחלק‬
‫היקף‪ 15,000 :‬תלמידים‬
‫מרשת שתתפרס ברחבי הארץ‪ ,‬בדגש על אזורי‬
‫מצבו המדאיג של החינוך המדעי‪-‬טכנולוגי‪ ,‬הפריפריה‪ .‬הרשת תשמש כפלטפורמה לשיתוף‬
‫המתבטא בין השאר בירידה מתמשכת בשיעור ידע ומשאבים ותתמוך בהשגת יעדי מערכת החינוך‬
‫תלמידי התיכון הפונים ללימודי מדעים וברמת הפורמלית בתחום המדעים והטכנולוגיה‪.‬‬
‫הידע של סטודנטים המגיעים לאקדמיה‪ ,‬מחייב בינתיים התחלנו כבר במימושה של תכנית להקמת‬
‫פעולה ממוקדת ואפקטיבית‪ .‬בין הגורמים מרכז לנוער שוחר מדע באוניברסיטת בן גוריון‪,‬‬
‫העיקריים למשבר ניתן לציין את הקושי הגדול בשיתוף עם קרן דניאל של משפחת חוסידמן‪.‬‬
‫של בתי הספר‪ ,‬במיוחד בפריפריה‪ ,‬לגייס מורים המרכז החדש‪ ,‬שבנייתו צפויה להסתיים באמצע‬
‫למדעים ולהעמיד לרשות התלמידים סביבת לימוד ‪ ,2016‬יהווה בית לכלל התכניות באוניברסיטה‬
‫מתקדמת שתתמוך בלמידת חקר פעילה‪.‬‬
‫המכוונות לעודד נערים ונערות להעמיק בלימוד‬
‫מרכזי מצוינות מדעית‬
‫לנוער‬
‫המודל אותו פיתחנו כמענה למצב זה מתבסס על‬
‫ניצול משאבי הידע והתשתיות הקיימים באקדמיה‬
‫כדי לקדם את הוראת המדעים בבתי הספר‪ ,‬על ידי‬
‫הקמת מרכזי מצוינות אזוריים לנוער שיפעלו ליד‬
‫המוסדות האקדמיים ובשיתוף פעולה הדוק איתם‪.‬‬
‫המרכזים יחשפו את התלמידים למחקר בחזית‬
‫המדע ויעניקו להם תמיכה והדרכה בביצוע עבודות‬
‫חקר‪ ,‬ובה בעת יפעלו לחיזוק ושיפור יכולותיהם של‬
‫מורי בתי הספר‪.‬‬
‫‪ 28‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫המדעים ולטפח את כשרונם‪ ,‬תוך פיתוח והרחבה‬
‫של הפעילות הקיימת‪ .‬הוא ישמש גם כמרחב‬
‫למפגש בין בני הנוער לבין סטודנטים וחוקרים‪,‬‬
‫וכמוקד להעצמה של צוותי ההוראה בתיכון‪.‬‬
‫עושים אוניברסיטה לבית הספר‬
‫הדרך היעילה ביותר לחזק את הוראת המדעים‬
‫בבתי הספר היא לחבר אותה‬
‫אל המצוינות הקיימת באקדמיה‬
‫‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪29‬‬
‫“זה חג גדול‪ ,‬עונג להיות במקום כזה שאין כדוגמתו בעולם ‪-‬‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬ביופי הארכיטקטוני וברעיון החינוכי‪:‬‬
‫לאפשר לילדים‪ ,‬גם כאלה שהם בני ‪,90‬‬
‫לפגוש את המדע פנים אל פנים‪”.‬‬
‫נשיא מדינת ישראל שמעון פרס בטקס חנוכת פארק קרסו למדע‬
‫פארק קרסו למדע‬
‫בקמפוס גוסטב לוואן‬
‫פארק קרסו למדע בבאר שבע‪ ,‬פרויקט הדגל שלנו‬
‫בתחום החינוך המדעי‪-‬טכנולוגי‪ ,‬נפתח בסוף יוני‬
‫‪ 2013‬בטקס חגיגי ומרשים אותו כיבד בנוכחותו‬
‫נשיא המדינה שמעון פרס‪.‬‬
‫הפארק ‪ -‬מוזיאון מדע יחיד מסוגו בישראל ‪ -‬פותח‬
‫שער לעולם המרתק של מדע וטכנולוגיה בפני‬
‫ילדים ומבוגרים כאחד‪ ,‬ובמיוחד תלמידי מערכת‬
‫החינוך‪ ,‬שיגיעו אליו כחלק מתכנית הלימודים‬
‫במדעים ובמסגרת חוגי העשרה מחוץ לשעות בית‬
‫הספר‪ .‬הביקור בו נועד לעורר את המדען החבוי‬
‫בכל ילד וילדה‪ ,‬להלהיב ולהצית את דמיונם כך‬
‫שהמדע יהפוך לחלק משאיפותיהם ותכניותיהם‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫בתערוכות האינטראקטיביות מוצג מגוון של נושאים‬
‫מדעיים דרך זוויות ייחודיות הממחישות את הקשר‬
‫שלהם לחיי היומיום שלנו‪ .‬בין הנושאים‪ :‬אור וראייה‪,‬‬
‫קול ושמע‪ ,‬צופן החיים (ביולוגיה מולקולרית‬
‫וגנטיקה)‪ ,‬גרעין המדע (אנרגיה גרעינית ושימושיה‬
‫ברפואה‪ ,‬בתעשייה וכו’)‪ ,‬עולמו של צ’יפ (מיקרו‪-‬‬
‫אלקטרוניקה)‪ ,‬ועוד‪ .‬לכל אחת מן התערוכות‬
‫הקשורות לתכנית הלימודים הפורמלית צמודה‬
‫מעבדה ייעודית לניסויים מודרכים והדגמות‪,‬‬
‫שיעמיקו את הבנת התלמידים בנושא התערוכה‪.‬‬
‫עוד בפארק‪ :‬גן מדעי ובו מוצגי ענק פיסוליים‬
‫המאפשרים למבקרים לגלות תוך משחק והתנסות‬
‫את העקרונות המדעיים שבבסיס תופעות אותן‬
‫אנו מקבלים כמובנות מאליהן; מתחם לפעוטות‬
‫המעוצב כמגרש שעשועים ומזמין אותם לחקור את‬
‫העולם בעזרת החושים‪ ,‬כאשר ההורים המלווים‬
‫שותפים גם הם לחוויה; ואטרקציות רבות נוספות‪.‬‬
‫שותפים‬
‫משפחת קרסו‬
‫עיריית באר שבע‬
‫מפעל הפיס‬
‫משרד החינוך‬
‫המשרד לפיתוח הנגב‬
‫והגליל‬
‫הוועדה לאנרגיה אטומית‬
‫זרוע ביצוע‬
‫בית יציב‬
‫‪ 30‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪31‬‬
‫כחלק מאירועי פתיחת הפארק נערך טקס צנוע של‬
‫קריאת קריית החינוך הכוללת את פארק המדע‬
‫ובית יציב הסמוך (אשר מפעיל את תכניות החינוך‬
‫המדעי שלנו) על שם מייסד קרן רש”י‪ ,‬גוסטב‬
‫לוואן ז”ל‪ .‬גוסטב נמנה על התורמים הגדולים‬
‫ביותר למדינת ישראל מאז הווסדה‪ ,‬גם כתורם‬
‫פרטי בעילום שם ובעיקר באמצעות הקרן שהקים‬
‫להגשמת חזונו‪.‬‬
‫בית ליוזמות חינוכיות חדשניות‪ .‬הוא ישמש כמוקד‬
‫לרשת המרכזים המדעיים הקיימים והעתידיים‬
‫באזור הדרום‪ ,‬יסייע בפיתוח התכנים החינוכיים‬
‫שלהם וינחה את פעילותם‪.‬‬
‫נשיא קרן רש”י (שמאל)‪,‬‬
‫נשיא המדינה וראש‬
‫עיריית באר שבע חונכים‬
‫את קמפוס גוסטב לוואן‬
‫המתחם המשולב‪ ,‬ובו מתקני למידה‪ ,‬אירוח ופעילות‬
‫פנאי המשרתים אוכלוסיות מגוונות בגילאים שונים‪,‬‬
‫עובר כעת שדרוג פיזי במטרה ליצור קמפוס שיהווה‬
‫ומקור גאווה לתושביה‪ ,‬וישמש כזרז להתחדשותה‬
‫של העיר העתיקה וכמנוף למשיכת מבקרים לאזור;‬
‫יותר מכך‪ ,‬אנו מאמינים כי הודות לקשר ההדוק שלו‬
‫עם מערכת החינוך במחוז הדרום‪ ,‬הפארק יתרום‬
‫עיצובו המרהיב של הפארק משלב מבנה היסטורי לקידום משמעותי של ההישגים ובעקבות כך יביא‬
‫משוחזר בן כמאה שנה עם חללי תצוגה מודרניים‪ ,‬תושבים חדשים לאזור‪.‬‬
‫מה שמעניק לו מראה ייחודי המחבר בין עבר‪ ,‬הווה‬
‫ועתיד‪ .‬הוא יהווה נקודת ציון מרכזית בבאר שבע‬
‫‪ 32‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫קריאת הקמפוס על שמו של גוסטב לוואן היא‬
‫מחוות הוקרה צנועה למייסד קרן רש”י‪ ,‬שדמותו מהווה‬
‫שילוב יוצא דופן של הצלחה עסקית‪ ,‬מסורת פילנתרופית‬
‫של ישראל‬
‫ומחויבות להבטחת‬
‫חוסנה‬
‫חוסנה של ישראל‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪33‬‬
‫על פי מידע מודיעיני‪ :‬בוגרי מגשימים מובילים‬
‫שותפים‬
‫משרד הבטחון‬
‫המטה הקיברנטי‬
‫הלאומי‬
‫משרד החינוך‬
‫מפעל הפיס‬
‫קרן אדליס‬
‫תורם אנונימי‬
‫זרוע ביצוע‬
‫בית יציב‬
‫תכנית מגשימים וקמפוס‬
‫מקצועות המודיעין‬
‫בתמיכת משרד הביטחון; היא פועלת כעת ב‪6-‬‬
‫מוקדים בצפון הארץ ובדרומה וצפויה להתרחב‬
‫עד ‪ 600‬משתתפים בשנתיים הקרובות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות גוברת בישראל ההכרה‬
‫בחשיבותו של תחום הסייבר כמפתח לביטחונה‬
‫של המדינה ויכולתה להגן על תשתיות התקשורת‬
‫והמידע שלה‪ ,‬כמו גם להמשך צמיחתה הכלכלית‪.‬‬
‫תכנית “מגשימים” נבנתה מתוך הנחת היסוד כי‬
‫בפריפריה קיים הון אנושי איכותי שניתן לטפחו‬
‫ולהובילו למצוינות בתחום הסייבר‪ ,‬וכי יוצאי‬
‫הפריפריה המשרתים בצה”ל בתחומי המחשוב‬
‫והסייבר יובילו בעתיד את תעשיית ההיי‪-‬טק של‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בעוד תכנית מגשימים מקנה לבני ובנות הפריפריה‬
‫את הכישורים הנחוצים להשתלבות ביחידות‬
‫העילית הטכנולוגיות של חיל המודיעין‪ ,‬קרן‬
‫רש”י נענתה לבקשת משרד הביטחון לסייע גם‬
‫בהקמת קמפוס להכשרה קדם‪-‬צבאית למקצועות‬
‫המודיעין‪ ,‬שייבנה בבאר שבע כחלק מהמהלך‬
‫להעברת בסיסי צה”ל ממרכז הארץ לנגב‪ .‬אנחנו‬
‫מאמינים כי מיקומו של הקמפוס בתוך העיר‪,‬‬
‫בסמוך לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬יאפשר לו למלא‬
‫תפקיד חשוב בעיצוב שאיפותיהם ועתידם של‬
‫צעירי הדרום‪.‬‬
‫היקף‪ 200 :‬תלמידים בתשע”ג‬
‫לפי דיווחי מפקדיהם בחיל המודיעין‪,‬‬
‫בוגרי מגשימים מציגים יכולות‬
‫על אלה של עמיתיהם ליחידה‬
‫העולות‬
‫התכנית מיועדת לתלמידי תיכון (כיתות י’‪-‬י”ב) בעלי‬
‫תרומת הקרן לפרויקט מתבטאת הן בידע וניסיון‬
‫יכולת גבוהה ונטייה לתחום המחשבים‪ ,‬אבל לא‬
‫בניהול מיזמי בנייה גדולים‪ ,‬והן במאמץ לגיוס‬
‫פחות מכך מחויבות ללמוד ולהשקיע‪ ,‬התמדה‬
‫שותפים בישראל ומחוץ לה‪ .‬תכנון הקמפוס הושלם‬
‫ומשמעת עצמית‪ .‬לאחר תהליך מיון קפדני הם‬
‫ובנייתו צפויה להסתיים בשנת ‪.2016‬‬
‫מתחילים בתהליך הכשרה מאתגר הנמשך שלוש‬
‫שנים וכולל שני מפגשי לימוד שבועיים בשעות‬
‫אחר הצהריים‪ ,‬וכן סיורים בחברות הי‪-‬טק וביחידות‬
‫אמ”ן ופעילויות גיבוש לחיזוק המוטיבציה ותחושת‬
‫המסוגלות של בני הנוער‪.‬‬
‫בעקבות הצלחת הפיילוט‪ ,‬הוכרזה תכנית‬
‫מגשימים בתחילת השנה כתכנית לאומית‬
‫‪ 34‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪35‬‬
‫מדעני וממציאי העתיד‬
‫היקף‪ 150 :‬תלמידים בתשע”ג‬
‫שותפים‬
‫צ’ק פוינט טכנולוגיות‬
‫תוכנה‬
‫קרן קרב‬
‫משרד החינוך‬
‫הטכניון‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫מלנוקס טכנולוגיות‬
‫כתר תעשיות‬
‫תכנית יחודית זו שואפת לטפח דור חדש של‬
‫ממציאים‪ ,‬מדענים ומהנדסים שיובילו בעתיד‬
‫את המחקר והפיתוח באוניברסיטאות ובתעשייה‬
‫עתירת הידע בישראל‪ .‬היא מיועדת לתלמידים‬
‫ותלמידות בוגרי כיתה ח’ בעלי יכולות גבוהות‬
‫במיוחד וחשיבה יצירתית המחפשים אתגר מעבר‬
‫למסגרת הלימודים הפורמלית‪ .‬התכנית נבנתה‬
‫בהשראת יוזמתו של נשיא המדינה שמעון פרס‬
‫ובשיתוף עם האגף למחוננים ומצטיינים במשרד‬
‫החינוך‪ ,‬מוסדות אקדמיים‪ ,‬גופים מהתעשייה וצה”ל‪.‬‬
‫במהלך התכנית‪ ,‬הנמשכת ארבע שנים עד סוף‬
‫י”ב‪ ,‬לומדים המשתתפים קורסים אקדמיים‬
‫בנושאי מדע וטכנולוגיה ומתמודדים עם נושאי‬
‫מחקר מעשיים של התעשייה‪ ,‬תוך רכישת כלים‬
‫וידע ליישום רעיונות כגון עבודת צוות‪ ,‬תכנון וניהול‬
‫פרויקטים‪ .‬בסיומה יופנו הבוגרים לשירות ביחידות‬
‫המודיעין והטכנולוגיה של צה”ל‪ ,‬בהן יש ביקוש רב‬
‫לכישוריהם‪ ,‬או ישתלבו בעתודה האקדמית‪.‬‬
‫ובעקבותיה יבואו האוניברסיטה העברית ומכללת‬
‫התכנית החלה לפעול באוגוסט ‪ 2009‬ביחידה לנוער תל חי‪ .‬משרד החינוך תומך בתכנית ומעורב בה‬
‫שוחר מדע של אוניברסיטת תל אביב‪ .‬לאור הנסיון באמצעות נציגיו בוועדת ההיגוי‪ ,‬ואישר עקרונית‬
‫שנצבר בשנתיים הראשונות והודות לגיוס שותפים את השתתפותו במימון בשלב הבא‪.‬‬
‫חדשים היא התרחבה לטכניון בשנת הלימודים‬
‫תשע”ב; אוניברסיטת בן גוריון הצטרפה לאחרונה‬
‫מציבים את דגל ישראל על הירח‬
‫נבחרת מקרב “מדעני וממציאי העתיד” נוטלת חלק‬
‫ב‪ ,Space IL-‬נציגי ישראל בתחרות עולמית‬
‫להנחתת חללית רובוטית על‬
‫הירח‬
‫רפאל שרבו כהן‪ ,‬תלמיד‬
‫בתכנית מדעני וממציאי‬
‫העתיד‪ ,‬עם דגם של החללית‬
‫הרובוטית הישראלית‬
‫המשתתפת במרוץ לירח‬
‫במסגרת תחרות ‪Google‬‬
‫‪Lunar X-Prize‬‬
‫‪ 36‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪37‬‬
‫בחזרה לשורשים‬
‫האתגר העומד בפני מקוה ישראל הוא להראות‬
‫איך ניתן להעמיק שורשים בקרקע‬
‫כאשר היא הולכת ומתכסה בבטון‬
‫תכנית התחדשות‬
‫מקוה ישראל‬
‫קרן רש”י היא בעלת זיקה היסטורית חזקה לכפר‬
‫הנוער מקוה ישראל‪ ,‬שנוסד בשנת ‪ 1870‬כבית‬
‫הספר החקלאי הראשון בארץ על ידי אליאנס‪-‬כי”ח‬
‫ ארגון שמשפחת לוואן מעורבת בו עמוקות מאז‬‫הקמתו‪ .‬כיום פועלים בכפר שני בתי ספר תיכוניים‬
‫ותיקים (כללי ודתי) ובית ספר ייחודי צרפתי‪-‬ישראלי‬
‫שהוקם בשנת ‪ ,2006‬בהם מתחנכים כ‪ 1,200-‬בני‬
‫נוער (מתוכם ‪ 240‬תלמידי פנימייה)‪.‬‬
‫עם השנים הוקף הכפר במרחב עירוני צפוף ומוקדי‬
‫פעילותו איבדו חלק מן הרלוונטיות שלהם‪ ,‬מה‬
‫שהתבטא בקיצוץ בתקציבים ציבוריים ובירידה‬
‫במספר התלמידים‪ .‬התשתיות המשמשות את‬
‫‪ 38‬חיזוק מערכות החינוך הציבורי‬
‫בתי הספר הוותיקים התיישנו ואינן עונות כבר‬
‫על הצרכים‪ ,‬במיוחד לנוכח השינויים הטכנולוגיים‬
‫ואתגרי המאה ה‪ .21-‬לאור זאת יזמנו יחד עם כי”ח‬
‫תכנית התחדשות מקיפה שמטרתה “להשיב עטרה‬
‫לישנה” ‪ -‬לאפשר למקוה ישראל לשוב ולהיות‬
‫מוסד חינוכי מוביל בעיצוב פני החברה והסביבה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫התכנית‪ ,‬לה שותפים גם משרד החינוך‪ ,‬משרד‬
‫האוצר והתכנית הלאומית לפיתוח תשתיות מורשת‬
‫(תמ”ר)‪ ,‬כוללת פעולה בשני מישורים עיקריים‪:‬‬
‫•הקמת קרית חינוך חדשה שתאפשר צמיחה‬
‫של בתי הספר והידוק שיתוף הפעולה ביניהם‪,‬‬
‫בעוד כל אחד שומר על זהותו המיוחדת‪ .‬במרכז‬
‫הקריה יוקם מרכז מדעים שישרת את כל‬
‫תלמידי מקוה וגם תלמידים מן הסביבה הקרובה‬
‫השלב הראשון במימוש התכנית הוא הקמת מבנה‬
‫חדש עבור בית הספר הדתי‪ ,‬המפוזר כעת בין‬
‫מספר בניינים ישנים במתחם ההיסטורי; הבנייה‬
‫צפויה להסתיים במהלך ‪ .2014‬במקביל‪ ,‬שלושת‬
‫בתי הספר הצטרפו לרשת “דרכא” ‪ -‬יוזמה‬
‫משותפת נוספת של רש”י וכי”ח לחיזוק בתי ספר‬
‫תיכוניים בפריפריה והובלתם לקראת מצוינות‪ .‬כמו‬
‫כן אנו משפצים מבנה פנימייה ישן לצורך קליטת‬
‫תלמידים נוספים בבית הספר הדתי‪.‬‬
‫•שיקום המתחם ההיסטורי המגלם את מורשת‬
‫מקווה ישראל ופיתוחו ליצירת מוקד משיכה במתחם ההיסטורי מתבצע כעת שיפוץ של “בית‬
‫בעל ערך חינוכי‪-‬תרבותי למבקרים מישראל המתמחים” המיועד לשמש כמרכז לכלל הפעילות‬
‫החינוכית של כי”ח‪.‬‬
‫ומחו”ל‬
‫שותפים‬
‫כל ישראל חברים ‪ -‬כי”ח‬
‫קרן מיראז’ ישראל‬
‫ידידי אליאנס בדרום‬
‫קליפורניה‬
‫אגודת צבע‬
‫משרד החינוך‬
‫משרד האוצר‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫המועצה לשימור אתרים‬
‫•‬
‫חיזוק מערכות החינוך הציבורי ‪39‬‬
‫האקדמיה עולה כיתה‬
‫קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה‬
‫שותפים‬
‫מר יהודה זיסאפל‬
‫משרד הבטחון ‪ -‬היחידה‬
‫לחיילים משוחררים‬
‫אגודת דורשי הטכניון‬
‫איגוד תעשיות‬
‫האלקטרוניקה והתוכנה‬
‫הפדרציה היהודית‬
‫של סן פרנסיסקו‬
‫הפדרציה היהודית‬
‫של ניו יורק‬
‫קרן גרוס‬
‫קרן ארט‬
‫קבוצת רד בינת‬
‫חברות מהמגזר העסקי‬
‫אוניברסיטאות‬
‫של מדריך חברתי‪ .‬אנו עושים מאמצים מיוחדים‬
‫לאתר ולגייס מועמדים מתוך קהילת יוצאי אתיופיה‪,‬‬
‫היקף‪ 530 :‬סטודנטים בתשע”ג‬
‫ומעניקים להם מעטפת תמיכה מוגברת כדי למנוע‬
‫התכנית נותנת לצעירים מוכשרים בפריפריה‬
‫את נשירתם‪.‬‬
‫הגיאוגרפית והחברתית הזדמנות לרכוש תואר‬
‫אקדמי בהנדסה ובמדעים‪ ,‬גם כאשר אינם עומדים התכנית נפתחה בטכניון בנובמבר ‪ 2008‬והורחבה‬
‫בתנאי הקבלה ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי של בהמשך לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן‬
‫הלימודים‪ .‬זאת מתוך שאיפה לגשר על פערים גוריון; לאחרונה הצטרפה אליהן גם האוניברסיטה‬
‫חברתיים ובו בזמן לענות על הצורך הקריטי של העברית בירושלים‪ 936 .‬סטודנטים החלו את‬
‫ישראל במהנדסים ומדענים בעלי כישורים גבוהים לימודיהם במכינה בחמשת המחזורים הראשונים‬
‫שיאפשרו לה לשמור על מעמדה בחזית המדע ו‪ 72%-‬ממסיימי המכינות התקבלו ללימודים‬
‫באוניברסיטאות או במכללות אקדמיות‪ .‬בטווח‬
‫והתעשייה עתירת הטכנולוגיה בעולם‪.‬‬
‫הארוך‪ ,‬אנו שואפים לכך שמרבית הבוגרים ימצאו‬
‫צעירים אלה‪ ,‬שסיימו שירות צבאי או שירות לאומי‪,‬‬
‫תעסוקה בתחומים עתירי ידע ויתמכו בעתיד‬
‫והם בעלי פוטנציאל אקדמי ומוטיבציה‪ ,‬מוזמנים‬
‫בסטודנטים חדשים כחונכים ושותפים במימון‪.‬‬
‫לשפר את תנאי הפתיחה שלהם באמצעות מכינה‬
‫קדם‪-‬אקדמית ייחודית ומורחבת בת ‪ 15‬חודשים‪.‬‬
‫אלה מביניהם שסיימו בהצלחה את המכינה‬
‫ממשיכים ללימודי תואר ראשון במסגרת התכנית‪,‬‬
‫כשהם נהנים בכל תקופת הלימודים ממלגת‬
‫שכר לימוד ומלגת קיום‪ ,‬תגבור ויעוץ לימודי וליווי‬
‫אופקים להיי‪-‬טק‬
‫‪ 40‬קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה‬
‫‪70%‬‬
‫אופקים נפתחים‪ ,‬וגם שערי הטכניון‬
‫מבוגרי מחזור ד’ של המכינה בטכניון‬
‫התקבלו ללימודים אקדמיים‪ ,‬גם בפקולטות מבוקשות‬
‫כגון הנדסת חשמל ומדעי המחשב‬
‫קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה ‪41‬‬
‫שותפים‬
‫קרן קציר‬
‫אגודת צבע‬
‫הקרן המשפחתית ע”ש‬
‫תד אריסון‬
‫עורק הומניטי‬
‫עמותת ידידות טורונטו‬
‫פדרציית ניו יורק‬
‫קרן יהל ע”ש ליאון‬
‫רקנאטי‬
‫קרן סבן‬
‫מוסדות להשכלה גבוהה‬
‫פר”ח‬
‫היקף‪ 1,200 :‬סטודנטים‬
‫קרן קציר‪ ,‬המציינת כעת ‪ 13‬שנים להקמתה‪ ,‬נקראת‬
‫של שמו של פרופ’ אפרים קציר ז”ל‪ ,‬נשיאה הרביעי‬
‫של ישראל שהיה בין החברים הראשונים בהנהלת‬
‫קרן רש”י‪ .‬היא הוקמה במטרה לסייע לצעירים‬
‫להתגבר על החסמים החברתיים והכלכליים‬
‫המונעים מהם לרכוש השכלה אקדמית‪ ,‬על מנת‬
‫שזו תהווה בסיס לפריצת דרך אישית ולשינוי מהותי‬
‫בהמשך חייהם‪.‬‬
‫הגישה הייחודית של קרן קציר מכוונת להעניק‬
‫לסטודנטים מעטפת סיוע מקיפה לאורך שלוש או‬
‫ארבע שנות הלימוד לתואר ראשון‪ ,‬אשר תאפשר‬
‫להם להגיע בהצלחה לקו הגמר‪ .‬בנוסף למרכיב‬
‫הכספי ‪ -‬מלגת שכר לימוד ומלגת קיום‪ ,‬כל סטודנט‬
‫זוכה לליווי אישי ולתמיכה לימודית‪ ,‬רגשית ואף‬
‫חומרית לפי הצורך‪ ,‬דבר המתבטא בשיעור נשירה‬
‫נמוך במיוחד‪ 3% :‬בלבד בשנת תשע”ב‪ .‬כעת אנחנו‬
‫בוחנים את האפשרות לשלב בתכנית גם פעילות‬
‫‪ 42‬קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה‬
‫לאיתור צעירים בעלי פוטנציאל אקדמי ועידודם‬
‫להרשם ללימודים‪ ,‬וכן סיוע לבוגרים במציאת‬
‫עבודה התואמת את הכשרתם‪.‬‬
‫התכניות השונות של קציר מתמקדות כולן‬
‫באוכלוסיות במצב סוציו‪-‬אקונומי בינוני‪-‬נמוך‪ ,‬כגון‬
‫אמהות חד הוריות‪ ,‬בוגרי כפרי נוער ופנימיות‪,‬‬
‫יוצאי אתיופיה‪ ,‬חיילות משוחררות חסרות עורף‬
‫משפחתי ועוד‪ .‬הקרן העניקה עד היום יותר‬
‫מ‪ 14,000-‬מלגות שנתיות ויש לה למעלה מ‪5,000-‬‬
‫בוגרים‪.‬‬
‫קרן קציר שמה לה למטרה גם את טיפוחם של‬
‫הסטודנטים כאזרחים פעילים‪ ,‬תורמים ומעורבים‪.‬‬
‫כל המלגאים נדרשים לתרום מזמנם בפעילות‬
‫התנדבותית‪ ,‬וחלקם לוקחים חלק בקבוצות‬
‫מנהיגות ‪ -‬תכנית בה הם מפתחים מודעות‬
‫חברתית ומחויבות לתרגם את הערכים למעשים‬
‫בעזרת הכלים שרכשו‪.‬‬
‫להשיג את היעדים‬
‫להאמין שבשבילך הכל אפשרי‬
‫‬
‫בעקבות אימון אישי שניתן לסטודנטיות‬
‫חל שיפור משמעותי בתפיסה העצמית שלהן‬
‫כמי שבידיהן היכולת לתכנן‬
‫ולהשיג את היעדים שהציבו לעצמן‬
‫מתוך ממצאי מחקר הערכה בקרב משתתפות תכנית המלגות לאמהות חד‪-‬הוריות‬
‫קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה ‪43‬‬
‫הספרייה החדשה‬
‫במכללת תל חי‬
‫המכללות הופכות את ההשכלה הגבוהה‬
‫לנגישה יותר לתושבי הפריפריה‪,‬‬
‫מושכות סטודנטים ואנשי סגל ממרכז‬
‫הארץ ויוצרות הזדמנויות לצמיחה אזורית‬
‫שותפים‬
‫קרן יק”א‬
‫פיתוח מוסדות אקדמיים‬
‫המכללה האקדמית תל חי‬
‫קרן רש”י פועלת לבסס את תשתיות המחקר וההוראה במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬במיוחד מכללות‬
‫אקדמיות בפריפריה‪ ,‬באמצעות השקעה בבניית כיתות לימוד‪ ,‬מעבדות‪ ,‬ספריות ועוד‪ ,‬וכן מעונות‬
‫סטודנטים‪ .‬המכללות הופכות את ההשכלה הגבוהה לנגישה יותר לתושבי האזור‪ ,‬מושכות אליו סטודנטים‬
‫ואנשי סגל ממרכז הארץ‪ ,‬ומחזקות את הדימוי שלו הן בעיני הקהילה המקומית והן כלפי חוץ‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2012‬ארבע שנים לאחר פתיחתו‪,‬‬
‫נערך בקמפוס המזרחי של מכללת תל חי טקס‬
‫צנוע לציון קריאת הקמפוס על שם גוסטב לוואן‪,‬‬
‫מייסד קרן רש”י‪ .‬בכך הביעה המכללה את הוקרתה‬
‫לתפקיד המרכזי אותו מילאה הקרן בהקמתו של‬
‫הקמפוס החדש‪ ,‬שהתבטאה במשאבים כספיים‪,‬‬
‫מקצועיים וניהוליים כאחד‪.‬‬
‫הניסיון שצברנו מאפשר לנו למלא תפקידים נוספים מעבר לניהול הבנייה‪ ,‬כגון סיוע בבניית תכניות אב‪,‬‬
‫איגום ומינוף של משאבים‪ ,‬ועוד‪ .‬בה בעת‪ ,‬אנחנו חותרים לחזק את הקשר בין המוסדות האקדמיים‬
‫לקהילה‪ ,‬ובמיוחד להגביר את מעורבותם בחינוך המדעי‪-‬טכנולוגי במסגרת מרכזי מצוינות לנוער שוחר‬
‫מדע‪.‬‬
‫‪ 44‬קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה‬
‫במקביל הוקם בקמפוס המערבי (הישן) מרכז‬
‫אקדמי לנוער‪ ,‬הפועל בשיתוף פעולה הדוק עם‬
‫העמותה לקידום החינוך המדעי של מכון המחקר‬
‫מיג”ל בקרית שמונה הסמוכה‪ .‬המרכז מאפשר‬
‫לתלמידים מבתי הספר באזור כולו להתנסות‬
‫בעבודת מעבדה מעשית בסביבת למידה מתקדמת‪,‬‬
‫כצעד ראשון לקראת לימודים אקדמיים בעתיד‪.‬‬
‫לאור הביקוש הרב לתכניות המרכז מוקם כעת‬
‫מבנה מעבדות נוסף‪ ,‬שיושלם בתחילת שנת ‪.2014‬‬
‫הפדרציות היהודיות‬
‫בקנדה‬
‫מגבית בריטניה‬
‫קבוצת ‪IDB‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‬
‫משפחת קרסו‬
‫משרד החינוך‬
‫מכללת תל חי‬
‫הקמפוס נבנה בשלבים וכולל כיום שלושה מבנים‬
‫רב‪-‬תכליתיים ובהם אולמות הרצאה‪ ,‬כיתות‪,‬‬
‫מעבדות‪ ,‬אודיטוריום וחדרי סגל‪ ,‬וכן ספריה אקדמית‬
‫שהחלה לפעול בקיץ ‪ - 2013‬כולם בסטנדרט גבוה‬
‫המתחרה בזה של אוניברסיטאות מובילות בארץ‪.‬‬
‫קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה ‪45‬‬
‫הרחבה של הקמפוס למתחם בית בוסל הסמוך‬
‫והפיכתו לחלק אינטגרלי של המכללה‪ .‬הדבר‬
‫במקביל למעורבותה של קרן רש”י בהקמת המבנה‬
‫יאפשר את הגדלת מספר הסטודנטים במסלולים‬
‫הראשון של בית הספר החדש לרפואה בצפת‪,‬‬
‫האקדמיים ל‪ 3,000-‬וכן פתיחת תכניות לתואר שני‪.‬‬
‫שנפתח באוקטובר ‪ ,2011‬אנו לוקחים חלק ביוזמה‬
‫נוספת שמטרתה לנצל הזדמנות זו כמנוף לפיתוח בשלב הראשון של פרויקט ההרחבה ישופץ אחד‬
‫העיר‪ .‬היוזמה‪ ,‬בשיתוף עם קבוצת אנשי עסקים המבנים הקיימים במתחם בית בוסל ויותאם‬
‫מניו יורק‪ ,‬כוללת מספר פרויקטים לקידום החינוך‪ ,‬לשמש כספריה אקדמית מרכזית ואודיטוריום‬
‫הרווחה וחיי הקהילה בצפת‪ .‬אחד המרכזיים שבהם להרצאות וכנסים‪ .‬הספריה החדשה תכיל מגוון‬
‫הוא שדרוג תשתיות במכללה האקדמית‪ ,‬אשר יחד של מרחבי לימוד ליחידים ולקבוצות‪ ,‬כולל עמדות‬
‫עם ביה”ס לרפואה צפויה למלא תפקיד חשוב מחשב; במבואה תפעל קפיטריה אותה יוכלו‬
‫הסטודנטים ואנשי הסגל לנצל להפוגה או ללמידה‬
‫בחיזוק העיר והאזור כולו‪.‬‬
‫בלתי פורמלית‪ .‬הבניין יהווה את המוקד של חיי‬
‫במכללת צפת לומדים כיום ‪ 2,400‬סטודנטים‬
‫הקמפוס ויתקיימו בו גם תכניות לתלמידי תיכון‬
‫לתואר ראשון ועוד ‪ 350‬במכינות קדם‪-‬אקדמיות‪.‬‬
‫ופעילויות השכלה ותרבות לציבור הרחב‪.‬‬
‫במסגרת תכנית האב לפיתוח המכללה מתוכננת‬
‫מכללה אקדמית צפת‬
‫בית הספר להנדסה (שמאל)‬
‫והספריה במכללת כנרת‬
‫בעקבות שיתוף הפעולה המוצלח עם מכללת כנרת‬
‫בפרויקט הספרייה האקדמית‪ ,‬שנחנכה באוקטובר‬
‫‪ ,2010‬התבקשנו לקחת חלק בגיבוש תכנית כוללת‬
‫לפיתוח פיזי של המכללה‪ .‬השלב הבא בשותפות‬
‫היה הקמתו של מבנה נוסף סמוך לספריה ‪ -‬בית‬
‫הספר להנדסה ע”ש אחי רכוב‪ .‬המבנה תוכנן‬
‫כ”תאום” לספריה‪ ,‬שזכתה בפרס על עיצובה‬
‫המרהיב; הוא נחנך בדצמבר ‪ 2012‬ומשרת את‬
‫חמש המחלקות להנדסה על הסטודנטים ואנשי‬
‫הסגל שלהן‪.‬‬
‫שותפים‬
‫קרן משפחת סקלאר‬
‫‪CEJP‬‬
‫קרן אחי עזר‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‬
‫מכללת כנרת‬
‫מכללה אקדמית כנרת‬
‫ישראל‪ ,‬וייבנו בו גם מעונות סטודנטים ותשתיות‬
‫עתידיות נוספות‪.‬‬
‫עם התבססותו של המרכז האקדמי לנוער בתל חי‪,‬‬
‫החלה בשנה שעברה פעילות דומה גם במכללת‬
‫כנרת; זאת כחלק מתכנית אזורית לקידום לימודי‬
‫המדעים בגליל המזרחי אותה מובילה מכללת תל‬
‫חי בתמיכת קרן רש”י‪ .‬פעילות זו תרוכז ותורחב‬
‫במסגרת מרכז מצוינות המתוכנן להבנות בקמפוס‬
‫החדש של מכללת כנרת‪.‬‬
‫שותפים‬
‫‪PPSNI‬‬
‫מכללה אקדמית צפת‬
‫הספריה החדשה במכללת‬
‫צפת (הדמיה)‬
‫כעת אנו מסייעים בתכנון הרחבתה של המכללה‬
‫לקמפוס חדש ‪ -‬קמפוס דרום‪ ,‬בו יהיה עיקר‬
‫הגידול העתידי שלה‪ .‬במתחם תחנת רכבת העמק‬
‫ההיסטורית שבקמפוס יוקם מרכז ללימודי ארץ‬
‫‪ 46‬קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה‬
‫קידום ההשכלה הגבוהה כמנוף לצמיחה ‪47‬‬
‫לגדל‪ ,‬לטפח‪ ,‬לשמור‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫שותפים‬
‫‪JFN‬‬
‫הפדרציה היהודית‬
‫של סן פרנסיסקו‬
‫הפדרציות היהודיות‬
‫בקנדה‬
‫מגבית בריטניה‬
‫‪PPSNI‬‬
‫‪CEJP‬‬
‫קרן הארי וג’אנט ויינברג‬
‫קרן סאמיס‬
‫תכניות ומרכזים לגיל הרך‬
‫היקף‪ 6,000 :‬ילדים‬
‫מתוך הכרה בחשיבות החינוך‪ ,‬הטיפול והמניעה‬
‫בשנות החיים הראשונות‪ ,‬לקחה קרן רש”י על‬
‫עצמה את המשימה של הרחבת מגוון השירותים‬
‫המוצעים לאוכלוסיית הגיל הרך ושיפור איכותם;‬
‫זאת במיוחד בפריפריה‪ ,‬בה קיים חוסר במענים‬
‫מקיפים ונגישים לעומת ריבוי של גורמי סיכון‪.‬‬
‫הבסיס לפיתוח שירותים קהילתיים לילדים צעירים‬
‫ולהוריהם הוא המרכז לגיל הרך‪ ,‬המתאם ומקדם את‬
‫כלל הפעילות העירונית עבור ילדים‪ ,‬הורים ואנשי‬
‫מקצוע‪ .‬המודל שפיתחנו כולל יחידה להתפתחות‬
‫הילד (בפיקוח משרד הבריאות) העוסקת באבחון‪,‬‬
‫טיפול ומעקב אחר ילדים הזקוקים להתערבות‬
‫טיפולית; יחידה להעשרה התפתחותית; ויחידת‬
‫הדרכה והכשרה לצוותים החינוכיים ולהורים‪.‬‬
‫‪ 48‬שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫עמותות הבת שלנו מפעילות שבעה מרכזים כאלה‪,‬‬
‫חלקם ותיקים יחסית וחלקם חדשים‪ ,‬הפרושים‬
‫מקרית שמונה בצפון ועד מצפה רמון בדרום‪ .‬כל‬
‫המרכזים מרחיבים את פעילותם‪ ,‬בדגש על הדרכת‬
‫הורים ופיתוח תכניות העשרה במדעים לילדים‪,‬‬
‫תוך חיזוק שיתוף הפעולה בין גורמים שונים בישוב‬
‫לטובת הילד‪ .‬שני מרכזים נוספים הנמצאים בשלבי‬
‫הקמה יצטרפו לאלה הפועלים ליצירת רשת‬
‫של מרכזים לגיל הרך‪ ,‬שיהנו ממעטפת תמיכה‬
‫מקצועית וממאגר משותף של משאבים וידע‪.‬‬
‫בד בבד עם המעורבות בפיתוח התכני והמקצועי‬
‫של המרכזים לגיל הרך‪ ,‬אנו משקיעים גם ביצירת‬
‫תשתית פיסית הולמת לפעילותם באמצעות הקמה‬
‫של מבנים שתוכננו למטרה זו בסטנדרט גבוה‬
‫ובהתאמה לצרכי הישוב‪ .‬בשנת ‪ 2010‬השלמנו‬
‫את בניית המרכזים בקרית שמונה וחצור הגלילית‪,‬‬
‫ומרכז נוסף בעכו אותו מפעילה העירייה באופן‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫רשויות מקומיות‬
‫זרועות ביצוע‬
‫יעדים לצפון‬
‫יחדיו‬
‫עצמאי‪ .‬המרכז בשלומי פועל גם הוא במבנה מעונות יום המרחיבים את קשת השירותים לילדים‬
‫ששופץ והותאם בעזרת הקרן‪ .‬במרום הגליל ולהוריהם ומחזקים את עצמאותו הכלכלית של‬
‫ובקרית מלאכי נחנכו בשנת ‪ 2012‬מבנים חדשים המרכז‪.‬‬
‫לאחר תקופה של פעילות במקום זמני‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בצמוד למרכזים בחצור ובקרית שמונה הוקמו‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון ‪49‬‬
‫ירוקים מהצעד הראשון‬
‫פעילות העשרה במרכזים לגיל הרך‬
‫מקרבת ילדים לנושא האקולוגיה והקיימות‬
‫דרך גידול צמחי נוי‪ ,‬מאכל ומרפא‬
‫אקולוגיה‬
‫כיום מורגש חוסר בכלים כמותיים מהימנים‬
‫להערכת איכות הטיפול בגיל הרך‪ ,‬ולא נעשית‬
‫כמעט עבודת מחקר בתחום‪ .‬לאור זאת יזמנו‬
‫את הקמתו של מרכז חקר לגיל הרך בשיתוף עם‬
‫מכון סאלד‪ ,‬שהחל בעבודתו בשנת ‪ 2012‬ותוצריו‬
‫יועמדו לרשות אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫בין השאר מתבצעת בו הערכה של המרכזים‬
‫לגיל הרך של קרן רש”י במטרה לאפיין את מודל‬
‫הפעילות האופטימלי‪.‬‬
‫ערך מבחינת יכולת איגום המשאבים‪ ,‬מתן שירות‬
‫טוב יותר לקהילה ואף הצגת המרכז לגיל הרך‬
‫כמקור לגאווה יישובית‪ .‬כלי המדידה להערכת‬
‫האפקטיביות של עבודה רב‪-‬מערכתית יוצע בעתיד‬
‫לאנשי המקצוע ולציבור הרחב‪.‬‬
‫את פעילות המרכזים מנחה הגישה ההוליסטית‪,‬‬
‫הרואה חשיבות רבה בעבודה רב‪-‬מערכתית‬
‫ומשולבת של כל הגורמים המטפלים בגיל הרך‬
‫בישוב (חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬בריאות)‪ .‬ממצאים ראשונים‬
‫של מחקר על עבודה רב‪-‬מערכתית במרכזים לגיל‬
‫הרך מראים כי השותפים לה רואים אותה כבעלת‬
‫‪ 50‬שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון ‪51‬‬
‫נותנים מקום לתקוה‬
‫בעקבות הטיפול חל שיפור במצבם של ‪80%‬‬
‫מן הילדים הנפגעים‪ ,‬שהתבטא‬
‫בירידה בחומרת הסימפטומים מהם סבלו‬
‫מרכזי טיפול לילדים נפגעי‬
‫תקיפה מינית‬
‫היקף‪ 1,400 :‬ילדים בשנת ‪2012‬‬
‫שותפים‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫זרועות ביצוע‬
‫יחדיו‬
‫יעדים לצפון‬
‫המיזם לטיפול בילדים ובני נוער נפגעי תקיפה מינית‬
‫החל בשנת ‪ 2007‬במסגרת שותפות בין משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬קרן רש”י והמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬במטרה‬
‫להקים רשת ארצית של מרכזים שיעסקו בטיפול‬
‫רגשי בילדים ובמשפחותיהם ויערכו פעילויות חינוך‪,‬‬
‫הסברה והכשרה בקהילה‪.‬‬
‫בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה פיתחנו מודל‬
‫ייחודי של מרכז אזורי עם שלוחות בישובים סמוכים‪.‬‬
‫במרכז פועלת יחידה טיפולית גדולה וצוותו מעניק‬
‫טיפול גם בשלוחות המקומיות‪ .‬מעורבותו המלאה‬
‫של המשרד הובילה לאימוץ המודל כבסיס למענה‬
‫כלל‪-‬ארצי לטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית‬
‫באחריות המדינה‪ .‬כיום כולל המיזם ‪ 12‬מרכזים‬
‫אזוריים ו‪ 35-‬שלוחות; בשנים הקרובות עתידים‬
‫לקום שבעה מרכזים נוספים שישלימו את הפריסה‬
‫הארצית‪ .‬בשנת ‪ 2012‬קיבלו המרכזים כ‪1,400-‬‬
‫‪ 52‬שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫פניות וטיפלו ב‪ 930-‬ילדים‪ ,‬בנוסף לפעילות הסברה‬
‫וחשיפה בקהילה וימי עיון לאנשי מקצוע מתחומי‬
‫העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה‪.‬‬
‫במקביל להעברת המרכזים לאחריותו המלאה של‬
‫משרד הרווחה ביולי ‪ ,2013‬הוסכם להמשיך את‬
‫השותפות המשולשת במתכונת דומה במסגרת‬
‫מיזם חדש‪ ,‬שיתמקד בפיתוח מודלים להתערבות‬
‫בקרב ילדים ובני נוער בהזנחה‪ ,‬בהדרה ובעוני ובני‬
‫משפחותיהם‪.‬‬
‫מחקר הערכה שליווה את המיזם מתחילתו בחן‬
‫את תפקוד המרכזים בהיבטים שונים ‪ -‬איכות‬
‫השירות‪ ,‬פיתוח הצוות‪ ,‬הקשר עם הקהילה ועוד‪,‬‬
‫וכמובן באיזו מידה הביא הטיפול לשיפור במצבם‬
‫של הפונים‪.‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪5%‬‬
‫הרעה קלה הרעה משמעותית‬
‫‪18%‬‬
‫ללא שיפור‬
‫‪18%‬‬
‫שיפור משמעותי‬
‫יעילות הטיפול‬
‫לפי ההשפעה על‬
‫הסימפטום העיקרי‬
‫בבדיקה שהתייחסה לסימפטום העיקרי ממנו סבלו‬
‫המטופלים נמצא כי ‪ 80%‬מהם הראו שיפור או‬
‫שיפור ניכר‪ ,‬ורק אצל ‪ 6%‬חלה הרעה כלשהי‪.‬‬
‫‪ 62%‬שיפור‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון ‪53‬‬
‫ביכולתה להצליח ותשאף להגשים את עצמה‬
‫בחברה הנורמטיבית‪ .‬דגש מיוחד מושם על פיתוח‬
‫היקף‪ 1,200 :‬נערות‬
‫הצוותים ‪ -‬עו”סיות‪ ,‬אמהות בית ומדריכות ‪-‬‬
‫הבית החם הוא מסגרת טיפולית תומכת לנערות‪,‬‬
‫באמצעות הכשרות וימי עיון‪ ,‬ועל פעילויות לחיזוק‬
‫המכוונת להעניק להן חוויה חיובית של קבלה‬
‫הקשר בין הבנות להוריהן‪ ,‬ובמיוחד האימהות‪.‬‬
‫ושייכות תוך הקניית מיומנויות שיאפשרו להן לצאת‬
‫ממעגל המצוקה והסיכון‪ .‬קרן רש”י מילאה תפקיד בכל הבתים החמים פועלת תכנית לקידום‬
‫מרכזי במיזם לשדרוג הבתים החמים שהקיף כ‪ 30-‬הבריאות שמטרתה להעלות את המודעות והידע‬
‫מרכזים וכלל הרחבה של שעות הפעילות‪ ,‬הגדלת של הנערות בנושאים כגון תזונה נכונה‪ ,‬היגיינה‬
‫מספר הנערות המקבלות מענה‪ ,‬שיפור תכניות אישית‪ ,‬מין בטוח ועוד‪ .‬מחקר הערכה של התכנית‬
‫הטיפול וההעשרה‪ ,‬מתן הדרכה והכשרה מקצועית מצא כי היא הביאה לשיפור משמעותי בהרגלי‬
‫האכילה של הנערות (פחות חטיפים ומזון מהיר‪,‬‬
‫לצוות ועוד‪.‬‬
‫יותר ירקות ופירות‪ ,‬מוצרי חלב ובשר) והגבירה‬
‫בעקבות הצלחתה של תכנית השדרוג‪ ,‬אימץ משרד‬
‫את השימוש שלהן בשירותים רפואיים בקהילה‪:‬‬
‫הרווחה את הבתים החמים כתכנית לאומית מובילה‬
‫מרפאת מתבגרים‪ ,‬רופא נשים וכו’‪.‬‬
‫לנערות בסיכון‪ ,‬והגדיר תקן מחייב להפעלתם על‬
‫בסיס מודל העבודה שפיתחנו במסגרת התכנית‪.‬‬
‫במכרז שפרסם המשרד נבחרו שלוש מעמותות‬
‫הבת של רש”י להפעיל ‪ 60‬בתים חמים ברחבי‬
‫הארץ ובכל מגזרי החברה החל בשנת ‪.2011‬‬
‫בתים חמים לנערות‬
‫שותפים‬
‫משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫קרן באדר‬
‫ל ל מ ו ד ל א ה ו ב א ת ע צ ֵמ ך‬
‫ככל שהנערות זכו להדרכה מעמיקה יותר‪,‬‬
‫כך עלה שיעור הצריכה של שירותים רפואיים‬
‫וניכר אימוץ של הרגלי אכילה טובים יותר‬
‫על פי מחקר הערכה של התכנית לקידום הבריאות בבתים החמים‬
‫במקביל להפעלה השוטפת אנו ממשיכים במאמץ‬
‫להעשיר את מגוון המענים הטיפוליים‪ ,‬החינוכיים‬
‫והחברתיים כדי ליצור סביבה בה כל נערה תאמין‬
‫קרן התמרה‬
‫קרן גלנקור‬
‫דן ניר וג’יל בראופמן‬
‫פארמאדום‬
‫זרועות ביצוע‬
‫יעדים לצפון‬
‫יחדיו‬
‫העמותה לתפנית‬
‫בחינוך‬
‫‪ 54‬שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון ‪55‬‬
‫מסגרת בהתאמה אישית‬
‫הערך המוסף של העוגן הקהילתי‬
‫הוא ברצף הטיפולי‪ ,‬המאפשר לילד‬
‫לעבור בקלות ובמהירות‬
‫ממסגרת פתוחה לסגורה ולהיפך לפי הצורך‬
‫בת שישה משפחתונים המיועדים ל‪ 12-‬נערים‬
‫ונערות כל אחד; מית”ר ‪ -‬מרכז יום רב‪-‬תחומי לבני‬
‫נוער שנשרו מבית הספר; “בראשית” ‪ -‬מסגרת‬
‫היקף‪ 600 :‬משתתפים‬
‫המעניקה קורת גג ותמיכה לבני נוער במצבי משבר‬
‫קרן רש”י פועלת למתן מענים לילדים הנמצאים עד למציאת פתרון קבע עבורם; מועדון אליו מגיעים‬
‫ברמות שונות של סיכון‪ ,‬בכלל זה תכניות טיפול תלמידים מחוץ לכפר אחרי שעות ביה”ס; ומרכז‬
‫וקידום בקהילה הפועלות בשעות אחר הצהריים‪ ,‬למתבגרים והורים שמטרתו לשפר את התקשורת‬
‫מסגרות השמה חוץ‪-‬ביתיות‪ ,‬מקלטי חירום ועוד‪.‬‬
‫במשפחה ולשקם את הסמכות ההורית‪.‬‬
‫העוגן הקהילתי‪ ,‬שהקרן יזמה והובילה את הקמתו‪ ,‬לאחרונה פתחנו בכפר כיתת לימוד למתבגרים‬
‫מהווה מסגרת ייחודית בה פועלים במקביל מספר שמצבם אינו מאפשר להם עדיין להשתלב בבתי‬
‫שירותים לנוער בסיכון המשלימים זה את זה ויוצרים ספר רגילים כמו רוב חניכי הפנימייה‪.‬‬
‫רצף טיפולי‪ .‬המטפלים‪ ,‬המדריכים והמחנכים‬
‫פועלים יחד כצוות רב‪-‬מקצועי‪ ,‬דבר המאפשר בנוסף‪ ,‬פועלות מחוץ לכפר שתי דירות בהן‬
‫להעניק לבני הנוער תמיכה מקיפה ולהתאים לכל מתגוררים צעירים וצעירות בוגרי העוגן הקהילתי‬
‫אחד את המענה הטוב ביותר לצרכיו בכל שלב של שאין להם בית לחזור אליו במהלך השירות הצבאי‬
‫הטיפול בו‪ .‬כפי שרומז שמו‪ ,‬הכפר נמצא בליבה של או הלאומי‪ .‬מדריכים של הכפר מלווים אותם‬
‫שכונת מגורים בבאר שבע ותוכנן מראשיתו כחלק בתקופה זו ויסייעו להם להשתלב בקהילה עם‬
‫סיומה‪.‬‬
‫אינטגרלי מהקהילה‪.‬‬
‫כפר הנוער עוגן קהילתי‬
‫ע”ש גולדברג‬
‫שותפים‬
‫הפדרציות היהודיות‬
‫בקנדה‬
‫קרן מתנאל‬
‫תורם אנונימי‬
‫משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫הכפר נפתח בשנת ‪ 2006‬וצמח עם הקמתם‬
‫ההדרגתית של המבנים‪ .‬כיום פועלת בו פנימייה‬
‫עיריית באר שבע‬
‫זרוע ביצוע‬
‫יחדיו‬
‫‪ 56‬שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון ‪57‬‬
‫לקבל את החיים במתנה‬
‫נופי המדבר ותחושת המרחב הם חלק חשוב‬
‫של הסביבה הטיפולית‪ ,‬התומכת במטופל בתהליך‬
‫אותו הוא עובר לקראת‬
‫רוח מדבר פארמאדום‬
‫היקף‪ 100 :‬בוגרים ובני נוער‬
‫כפר רוח מדבר ברמת הנגב הוא קהילה טיפולית‬
‫ראשונה מסוגה בדרום המעניקה טיפול ושיקום‬
‫כולל לנגמלים מסמים ואלכוהול‪ .‬הוא הוקם ביוזמת‬
‫קרן רש”י ונתמך ע”י פארמאדום ‪ -‬ארגון של רוקחים‬
‫יהודיים מצרפת‪ .‬הכפר פועל מזה כשלוש שנים‬
‫ומיועד למי שעברו גמילה פיזית‪ ,‬כשהוא שואף‬
‫לאפשר להם לחזור לקהילה מצוידים בכלים‬
‫שבעזרתם יישארו נקיים מסמים‪.‬‬
‫שותפים‬
‫פארמאדום‬
‫משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫זרוע ביצוע‬
‫יחדיו‬
‫הכפר שוכן בלב מטעי זיתים וכולל מבני מגורים‬
‫למטופלים ולאנשי הצוות‪ ,‬חדר אוכל המשמש‬
‫גם כמקום התכנסות רב‪-‬תכליתי‪ ,‬מרכז טיפולי‬
‫לבוגרים ומבנה חינוך לנוער‪ ,‬מרכז לתעסוקה‬
‫והכשרה מקצועית‪ ,‬ועוד‪ .‬נופי המדבר‪ ,‬תחושת‬
‫המרחב והרוגע מהווים מרכיב חשוב של הסביבה‬
‫הטיפולית‪ ,‬והשילוב בינם לבין השירותים הניתנים‬
‫בכפר תורם להצלחת תהליך השיקום‪.‬‬
‫וטיפול פרטני ומשפחתי‪ ,‬כאשר לכל מטופל נבנית‬
‫תכנית אישית‪ .‬עד כה סיימו את התכנית בהצלחה‬
‫כ‪ 35-‬בוגרים‪.‬‬
‫התחלה חדשה‬
‫בנוסף לקהילה הטיפולית לנגמלים‪ ,‬פועלות בכפר‬
‫גם שתי מסגרות המהוות חלופה למעצר לנערים‬
‫ונערות הנמצאים בהליך שיפוטי‪ ,‬רבים מהם על‬
‫רקע של שימוש באלכוהול ובסמים‪ .‬הם מופנים‬
‫על ידי שירותי המבחן לנוער ושוהים בכפר כשלושה‬
‫חודשים‪ ,‬תקופה בה נעשית הערכה של מצבם‬
‫במטרה לבנות עבורם תכנית שתסייע להם לעלות‬
‫על דרך חדשה‪.‬‬
‫קהילת רוח מדבר כוללת כיום ‪ 55‬חברים‪ ,‬הלוקחים‬
‫חלק בפעילות מרצונם החופשי‪ .‬תקופת השהות‬
‫בכפר היא כ‪ 12-‬חודשים‪ ,‬במהלכם עוברים‬
‫החברים מספר שלבים ורוכשים בהדרגה סטטוס‬
‫ואחריות בקהילה‪ .‬הגישה הטיפולית מבוססת על‬
‫תכנית “‪ 12‬הצעדים” בשילוב עם דינמיקה קבוצתית‬
‫‪ 58‬שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון ‪59‬‬
‫עולים על הגל בדרך לבגרות‬
‫ממצאים ראשונים ומעודדים ממחקר הערכה של‬
‫“דרך האתגר” מצביעים על שיפור בתפיסת העתיד‬
‫של הנערים‪ ,‬המתבטאת בין היתר באמונה ביכולתם‬
‫להגיע לסיום התיכון עם תעודת בגרות‬
‫דרך האתגר‬
‫היקף‪ 160 :‬בני נוער‬
‫שותפים‬
‫עיריית נתניה‬
‫עיריית הרצליה‬
‫מעגל נשים הרצליה‬
‫זרוע ביצוע‬
‫העמותה לתפנית‬
‫בחינוך‬
‫מרכזי דרך האתגר הוקמו על מנת לסייע לנערים‬
‫הנמצאים בסיכון לנשירה והתנתקות ממסגרות‬
‫פורמאליות עקב מצוקות משפחתיות או חברתיות‪,‬‬
‫קשיי למידה והתמדה‪ ,‬ועוד‪ .‬למטרה זו נעשה שימוש‬
‫במגוון כלים‪ ,‬ובראשם פעילות ספורט משימתית‬
‫ומאתגרת‪ .‬זאת מתוך אמונה כי החוויה של‬
‫התמודדות עם אתגרים פיזיים ונפשיים מאפשרת‬
‫למשתתף לגלות תובנות חדשות‪ ,‬מטפחת יכולות‬
‫אישיות ובינאישיות ויוצרת הזדמנויות לשינוי‬
‫במכלול תחומי החיים‪ .‬הפעילות האתגרית‪ ,‬בשילוב‬
‫עם עזרה לימודית‪ ,‬חוגי העשרה ופעילות חברתית‪,‬‬
‫מחזירים לבני הנוער את תחושת המסוגלות‬
‫העצמית ואת האמונה ביכולתם להשתלב בהצלחה‬
‫במסגרות נורמטיביות‪.‬‬
‫המותאם לכל ילד באופן אישי‪ .‬מושם דגש על‬
‫השתתפות מלאה ורציפה בכל הפעילויות ושמירה‬
‫על כללי התנהגות מחייבים‪.‬‬
‫מרכזי דרך האתגר מהווים מסגרת משלימה‪,‬‬
‫הפועלת לפתח ולשפר את יכולות הנער לצד‬
‫המסגרות העיקריות בחייו ‪ -‬המשפחה ובית הספר‪.‬‬
‫מעורבותם של גורמים אלה ושיתופם בהישגיו של‬
‫הנער במרכז תורמים באופן משמעותי לחיזוקו‬
‫האישי ולהצלחתו‪ .‬הקשר ההדוק עם המשפחות‬
‫ועם בתי הספר מתבטא בשיחות עם ההורים‪,‬‬
‫ביקורי בית‪ ,‬משובים ושיתוף פעולה עם הצוות‬
‫המקצועי בביה”ס‪.‬‬
‫במחקר הערכה של התכנית נמצא כי ההשתתפות‬
‫בה תורמת לשיפור משמעותי הן בהישגיהם‬
‫הלימודיים של הנערים והן בתחושת המסוגלות‬
‫שלהם‪ ,‬במוטיבציה‪ ,‬באסטרטגיית הלמידה ועוד‪.‬‬
‫המרכזים בנתניה ובהרצליה (השני תחת השם‬
‫“דרך הגלים“) פועלים חמישה ימים בשבוע בשעות‬
‫אחר הצהריים כמסגרת של בית חם המעניק‬
‫אהבה‪ ,‬תמיכה וליווי יחד עם סדר יום מובנה וברור‬
‫‪ 60‬שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון ‪61‬‬
‫שותפים‬
‫פארמאדום‬
‫מועצה מקומית ירוחם‬
‫משרד הבריאות‬
‫שירותי בריאות כללית‬
‫שעות הפעילות של מרפאות קופות החולים; זאת‬
‫לאחר שנים רבות בהן נאלצו לנסוע לבאר שבע על‬
‫מנת לזכות בטיפול הולם בשעות הלילה‪ .‬בהמשך‬
‫פעילותה של קרן רש”י בתחום הבריאות נפתחה במסגרת המיזם מרפאה לבריאות השן‪,‬‬
‫מכוונת לצמצם את אי‪-‬השוויון בנגישות לשירות המשרתת ילדים שמשפחותיהם מתקשות לממן‬
‫רפואי איכותי בין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית את הטיפולים היקרים‪.‬‬
‫והחברתית‪ ,‬בדגש על בריאות בקהילה‪ .‬יוזמה‬
‫חדשה בה התחלנו יחד עם פארמאדום ‪ -‬ארגון נושא מרכזי נוסף בו עוסקת התכנית הוא קידום‬
‫של רוקחים יהודיים בצרפת‪ ,‬מתמקדת בפיתוחו אורח חיים בריא‪ ,‬באמצעות מגוון פעילויות בקרב‬
‫של מודל ליצירת רצף שירותים עירוני בתחום ילדים ובוגרים כאחד‪ .‬בין השאר הוקמה קבוצת‬
‫הבריאות כגורם המקדם איכות חיים וצמיחה‪ .‬ספורט לנשים‪ ,‬והחלה לפעול קבוצת רכיבה על‬
‫בחרנו ליישם את תכנית הפיילוט בירוחם‪ ,‬כחלק אופניים דו‪-‬מושביים בה אחד הרוכבים בכל זוג‬
‫מהתערבות רחבה בעיר בתחומי החינוך והרווחה‪ .‬הוא לקוי ראייה‪ .‬כמו כן נהנים כל תושבי העיר‬
‫התכנית פועלת תוך שיתוף פעולה הדוק עם מימי ספורט‪ ,‬הרצאות וסדנאות להגברת המודעות‬
‫המועצה המקומית ובתמיכת קופות החולים לבריאות‪ .‬בשנה הקרובה יתווסף למכלול פרויקט‬
‫ומשרד הבריאות‪ ,‬תחת הסיסמה‪“ :‬עיר בריאה נוסף ‪ -‬מסלול בריאות בפארק ירוחם‪.‬‬
‫היא עיר משגשגת”‪.‬‬
‫התערבות עירונית‬
‫בתחום הבריאות‬
‫מרשם לקהילה בריאה‬
‫קידום אורח חיים בריא ופעיל יחד עם‬
‫נגישות לשירותי בריאות לכלל התושבים‬
‫הוא מרכיב חיוני בשיפור איכות החיים בעיר ותנאי לצמיחתה‬
‫כשלב ראשון ברצף השירותים התחלנו בנושא‬
‫החיוני ביותר ‪ -‬הקמת מוקד רפואה לילי המאפשר‬
‫לתושבי העיר לקבל טיפול רפואי דחוף גם לאחר‬
‫‪ 62‬שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון‬
‫שדרוג שירותים ומסגרות לילדים ובני נוער בסיכון ‪63‬‬
‫כל אחד‬
‫הוא יחיד ומיוחד‬
‫פיתוח מענים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים‬
‫שותפים‬
‫משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫משרד הבריאות‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫רשויות מקומיות‬
‫זרוע ביצוע‬
‫יחדיו‬
‫בין השאר על ידי פתיחת יחידות “לוויין” כדוגמת‬
‫שתי היחידות למחזור פסולת אלקטרונית הפועלות‬
‫כשלוחות של המרכז הרב‪-‬נכותי בדימונה‪ .‬בה בעת‬
‫היקף‪ 420 :‬בוגרים במסגרות תעסוקה‪ 40 ,‬במסגרות מושם דגש על פיתוח יכולות שיאפשרו למשתקמים‬
‫דיור‬
‫רבים ככל האפשר להשתלב במקומות עבודה‬
‫עמותת יחדיו‪ ,‬זרוע הביצוע של קרן רש”י לתכניות רגילים תוך ליווי ותמיכה‪.‬‬
‫רווחה בבאר שבע והדרום‪ ,‬לקחה על עצמה‬
‫מסגרות הדיור מעניקות בית בקהילה לאנשים‬
‫להפעיל ולפתח מסגרות בקהילה עבור אנשים‬
‫בעלי קשיי תפקוד והסתגלות‪ ,‬תוך קידומם לקראת‬
‫בעלי צרכים מיוחדים מתוך ראייה אזורית‪ ,‬בדגש‬
‫עצמאות מירבית על ידי הקניית מיומנויות חברתיות‬
‫על תעסוקה ודיור לבוגרים (‪.)21+‬‬
‫וכישורי חיים‪ .‬לכל אחד מן הדיירים מותאמת תכנית‬
‫כיום פועלות מסגרות תעסוקה של יחדיו בבאר קידום אישית על פי צרכיו ורצונותיו‪ ,‬ונעשית הערכה‬
‫שבע (מע”ש יחד)‪ ,‬בדימונה‪ ,‬באופקים ובמועצה מתמדת של מצבם‪ .‬עמותת יחדיו הקימה בבאר‬
‫האזורית שפיר (מפעל חושן)‪ ,‬כשהן משרתות שבע מערך דיור מוגן ובו ‪ 6‬דירות לאנשים ברמות‬
‫אנשים הסובלים מנכויות פיזיות‪ ,‬נפשיות ושכליות‪ .‬תפקוד שונות‪ ,‬והיא מפעילה גם “בתים לחיים”‬
‫מסגרות אלה מציעות אפשרויות תעסוקה שונות באופקים (לגברים) ובירוחם (לנשים)‪.‬‬
‫בהתאם לרמת התפקוד של המשתקמים‬
‫וכישוריהם‪ ,‬מעבודות אריזה פשוטות ועד יצור של‬
‫חפצי נוי‪ ,‬וכן נותנות מענה לצרכיהם החברתיים‪ .‬אנו‬
‫ממשיכים במאמץ לשדרג ולהרחיב את המפעלים‪,‬‬
‫רצף שירותי תעסוקה ודיור‬
‫בדרום‬
‫‪ 64‬פיתוח מענים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים‬
‫מוכשרים באופן מיוחד‬
‫לאור הביקוש הרב לשירותי המע”ש בבאר שבע‪,‬‬
‫התחלנו בהקמת יחידת המשך שתתמקד בהכשרת משתקמים‬
‫בעלי פוטנציאל גבוה לתעסוקה נתמכת בשוק החופשי‬
‫פיתוח מענים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ‪65‬‬
‫מגדל אור‬
‫היקף‪ 3,150 :‬לקויי ראייה‬
‫שותפים‬
‫משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫זרוע ביצוע‬
‫יעדים לצפון‬
‫מגדל אור‪ ,‬מרכז רב‪-‬שירותים לאנשים בעלי לקויות‬
‫ראייה או עיוורון‪ ,‬עבר לפני כשנתיים לאחריותה‬
‫של קרן רש”י (באמצעות עמותת יעדים לצפון)‪,‬‬
‫בעקבות קשיים כספיים שהביאו ליציאתו של‬
‫המפעיל הקודם‪ .‬תכניות מגדל אור מתמקדות‬
‫בשני תחומים עיקריים‪ :‬הדרכה לשיפור התפקוד‬
‫העצמאי של לקויי הראייה; ושיקום תעסוקתי‪,‬‬
‫לשילובם המיטבי בשוק העבודה‪ .‬המרכז פועל‬
‫בפריסה ארצית ושירותיו ניתנים בקמפוס המרכזי‬
‫בחיפה ובסניפים בתל אביב וירושלים‪ ,‬וכן בביתו של‬
‫האדם לקוי הראייה ובסביבתו היומיומית‪.‬‬
‫לאחר שלב ראשוני של למידת הקשיים והאתגרים‪,‬‬
‫הוכנה תכנית התחדשות מקיפה‪ ,‬תכנית ופיזית‪,‬‬
‫במטרה להפוך את מגדל אור למוביל בתחום‬
‫השיקום התפקודי והתעסוקתי של אנשים לקויי‬
‫ראייה‪ .‬בבסיס התכנית נמצאת הגישה המתמקדת‬
‫ביצירת תנאים להשתלבותם המלאה בקהילה‪,‬‬
‫בהתאם למגמות העכשוויות בארץ ובעולם בתחום‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ 66‬פיתוח מענים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים‬
‫הכלי העיקרי התומך בהשתלבות הוא הטכנולוגיה‬
‫המסייעת‪ ,‬ההולכת ומתפתחת במהירות עם‬
‫התקדמות המחקר המדעי והחדשנות הטכנולוגית‪.‬‬
‫בפרט‪ ,‬ניתן לציין את השימוש במכשירים בעלי צג‬
‫מגע כפלטפורמה ליישומים מתקדמים הנוגעים‬
‫בכל תחומי החיים ‪ -‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬פנאי‪ ,‬ניידות‬
‫והתמצאות‪ ,‬ניהול משק הבית ועוד‪ .‬הטמעת‬
‫השימוש בטכנולוגיה זו מחייבת מתן הכשרות‬
‫מתאימות בהיקף ובתדירות גדלים והולכים‪.‬‬
‫פרויקט שדרוג התשתיות בקמפוס המרכזי‬
‫של מגדל אור‪ ,‬הנמצא כעת בתכנון‪ ,‬כולל בנייה‬
‫ושיפוץ של כיתות שישמשו להדרכה והכשרה‪ ,‬וכן‬
‫הרחבת המכון לראייה ירודה הקולט משתקמים‬
‫חדשים‪ ,‬מאבחן את מצבם ומתאים להם עזרים‬
‫טכנולוגיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מתכננים להסב את המפעל‬
‫המוגן הקיים‪ ,‬ממקום עבודה ארוך‪-‬טווח למסגרת‬
‫המשמשת להתנסות תעסוקתית כהכנה לשילוב‬
‫בשוק הפתוח‪.‬‬
‫חלון לאפשרויות בלתי מוגבלות‬
‫פיתוח יישומים המאמצים טכנולוגיות חדשניות‬
‫תוך התאמתן לצרכיהם של אנשים לקויי ראייה‬
‫צפוי לחולל‬
‫‬
‫של ממש בחייהם‬
‫מהפך‬
‫פיתוח מענים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ‪67‬‬
‫קרן רש”י ‪ -‬דור ההמשך‬
‫עמותות הבת של הקרן‪ :‬מזרועות ביצוע לגופים עצמאיים‬
‫לצד ההשקעה בייזום ובפיתוח של תכניות‪ ,‬קרן רש”י זיהתה את הצורך להיות מעורבת גם ביישומן כדי‬
‫להבטיח כי הן פועלות להשגת מטרותיהן באופן מקצועי ויעיל‪ .‬הדבר מקבל משנה תוקף לאור המגמה‬
‫של הפרטת השירותים הציבוריים והחוסר בגופים חברתיים שיוכלו לשמש כנותני שירותים‪ .‬כדי לענות‬
‫על צורך זה הקמנו במהלך העשור האחרון מספר עמותות בת המשמשות כזרועות ביצוע של הקרן‬
‫ועוסקות בהפעלה ישירה של תכניות‪ ,‬כל אחת בתחומה‪.‬‬
‫העמותה מפעילה תכניות הנוגעות‬
‫במאות אלפי ילדים מדי יום מבלי לוותר על איכות‬
‫השירות ועל טיפול פרטני בילדים הזקוקים לכך‬
‫כיום אחראיות עמותות הבת שלנו להפעלת מרבית התכניות של קרן רש”י (מלבד פרויקטי בנייה)‪ ,‬כשהן‬
‫צוברות נסיון וידע ובונות בהדרגה את יכולותיהן העצמאיות‪.‬‬
‫העמותה לתפנית בחינוך‬
‫העמותה לתפנית בחינוך היא הראשונה בין עמותות הבת אותן הקימה רש”י לצורך הפעלה ישירה‬
‫של תכניות הקרן‪ .‬העמותה מתמחה בהתערבויות בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים‪ ,‬ופעילותה שהלכה‬
‫והתרחבה במשך השנים מקיפה כיום אלפי מוסדות חינוך ומאות אלפי ילדים בכל חלקי הארץ‪ .‬הגידול‬
‫נעשה תוך הקפדה על רמת שירות גבוהה‪ ,‬ולא פחות מכך על העיקרון המרכזי של העמדת הילד וצרכיו‬
‫במרכז העשייה‪.‬‬
‫מיכאל חן‬
‫מנהל‬
‫פעילותה של העמותה מתמקדת בתכניות כלל‪-‬ארציות במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית‪ ,‬בעיקר‬
‫כאלה הפועלות תחת מכרז ממשלתי‪ ,‬כגון תכנית ההזנה במסגרת יום חינוך ארוך‪ .‬לצד הפעילות בבתי‬
‫הספר ובגנים עוסקת העמותה גם בהפעלת מסגרות לנוער בסיכון באזור המרכז‪.‬‬
‫העמותה לתפנית בחינוך מהווה גוף מפעיל מיומן בעל פריסה ארצית ויכולת ביצוע מוכחת‪ .‬המערך‬
‫המקצועי והארגוני שלה‪ ,‬וכן קשרי העבודה שבנתה עם משרד החינוך והרשויות המקומיות‪ ,‬מהווה‬
‫פלטפורמה לפעילויות נוספות של הקרן ומאפשר לנו לתת מענה מהיר ויעיל לצרכים דחופים‪ ,‬נקודתיים‬
‫ולאומיים כאחד‪.‬‬
‫במקרים רבים מפעילה העמותה מספר תכניות במקביל באותו הישוב‪ ,‬וכך נוצר מארג סינרגטי המקדם‬
‫שינוי מערכתי‪ .‬על בסיס הניסיון שצברה‪ ,‬היא פועלת כעת לפתח מודל של התערבות כוללנית שתביא‬
‫לשינוי מהותי במערכת החינוך בישוב‪.‬‬
‫פרטי קשר‬
‫העמותה לתפנית בחינוך‪,‬‬
‫כפר הנוער‬
‫בן שמן ‪7311200‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪08-9146644/5‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪08-9152865‬‬
‫דוא”ל‪:‬‬
‫‪dannys@rashi.org.il‬‬
‫‪ 68‬עמותות הבת של הקרן‬
‫עמותות הבת של הקרן ‪69‬‬
‫עמותת יכולות‬
‫נסים כהן‬
‫מנהל‬
‫עמותת יכולות מרכזת את פעילותה של קרן רש”י שמטרתה להעלות את שיעור התלמידים המסיימים‬
‫את בית הספר התיכון עם תעודת בגרות ולמנוע נשירה‪ ,‬במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית‪.‬‬
‫העמותה פועלת בשאיפה להשיב את התקווה והמוטיבציה לאלפי תלמידים אשר צברו פערים לימודיים‬
‫ורצף כישלונות לאורך השנים‪ ,‬להעלות אותם על מסלול של הצלחה‪ ,‬ובכך לקדם צמצום פערים‪ ,‬שוויון‬
‫הזדמנויות‪ ,‬מוביליות חברתית ונגישות להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫בבסיס פעילותה של עמותת יכולות עומדת התפיסה לפיה כל אחד יכול להצליח בבית הספר‪ ,‬ללא קשר‬
‫לרקע החברתי‪-‬כלכלי ממנו הגיע‪ .‬העמותה מיישמת גישה כוללנית ומואצת לצמצום פערים‪ ,‬תוך שיתוף‬
‫פעולה עם מערכת החינוך הציבורית ותחת חסותו האקדמית של ביה”ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫פעילות העמותה מתמקדת בעיקר‬
‫בתכנית “תפנית”‪ ,‬שמאז תחילתה‬
‫בשנת ‪ 2001‬יושמה במודלים שונים‬
‫בקרב עשרות אלפי תלמידים בעלי‬
‫הישגים נמוכים במיוחד והובילה אותם‬
‫להצלחות לימודיות מרשימות‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬התכנית מקנה לבית הספר כלים‬
‫בעזרתם יוכל לקדם את תלמידיו‬
‫לקראת מיצוי יכולתם; התלמידים‬
‫חווים שיפור בדימוי העצמי ובתחושת‬
‫השייכות; וקהילת בית הספר כולה‬
‫נהנית משינוי לטובה באווירה‬
‫החינוכית והחברתית‪.‬‬
‫עמותת יכולות נהנית מחסות‬
‫אקדמית של ביה”ס לחינוך‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬כשתכנית‬
‫הדגל שלה אף נלמדת במסגרתו‬
‫פרטי קשר‬
‫עמותת יכולות‪,‬‬
‫כפר הנוער מקוה ישראל‬
‫מיקוד ‪5891000‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪03-5023800‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪03-5023801‬‬
‫דוא”ל‪:‬‬
‫‪nisim@rashi.org.il‬‬
‫‪ 70‬עמותות הבת של הקרן‬
‫עמותות הבת של הקרן ‪71‬‬
‫עמותת דרכא‬
‫הפערים הכלכליים‪-‬חברתיים הקיימים בישראל מתבטאים בין השאר במשאבים המוקצים לחינוך‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך בהישגים נמוכים של תלמידים בפריפריה לעומת עמיתיהם בישובים מבוססים במרכז‬
‫הארץ‪ .‬בבתי הספר התיכוניים‪ ,‬שהפעלתם היא באחריות הרשויות המקומיות (בניגוד לבתי”ס יסודיים‬
‫וחטיבות ביניים הנמצאים תחת אחריותו הישירה של משרד החינוך)‪ ,‬בוחרות רבות מן הרשויות בפריפריה‬
‫להעביר את ניהול בתי הספר לאחת מרשתות החינוך‪.‬‬
‫ד”ר גיל פרג‬
‫מנהל‬
‫פרטי קשר‬
‫רשת דרכא‪ ,‬כפר הנוער‬
‫בן שמן ‪7311200‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪08-9146702‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪08-9146701‬‬
‫דוא”ל‪:‬‬
‫‪gilp@rashi.org.il‬‬
‫כדי להתמודד עם מורכבות האתגר של צמצום הפערים יזמה קרן רש”י‪ ,‬בשיתוף עם אליאנס‪-‬כי”ח‪ ,‬את‬
‫הקמתה של “דרכא” ‪ -‬רשת תיכונים שתפעל לקידום מנהיגות חינוכית ולשיפור רמת ההישגים בפריפריה‪.‬‬
‫צוות ההנהלה של עמותת דרכא‪ ,‬האחראי להפעלת הרשת‪ ,‬מורכב מאנשי חינוך מצטיינים ומנוסים‪,‬‬
‫בעלי הישגים מוכחים בניהול בתי ספר מובילים בישראל‪ ,‬כמו גם מחויבות חברתית ורצון לחולל שינוי‪.‬‬
‫לצד ההשקעה בהעצמת קהילת בית הספר‪ ,‬פיתוח תכניות פדגוגיות‪ ,‬שיפור תשתיות וטיפוח ערכים‬
‫חברתיים‪ ,‬דרכא מעניקה מעטפת מקצועית תומכת לבתי הספר ופועלת לקידום למידה הדדית ביניהם‬
‫ולהטמעת תהליכי מדידה ובקרה ברשת כולה‪ ,‬וכן לגיוס משאבים ושותפים להרחבת הפעילות‪.‬‬
‫‪ 72‬עמותות הבת של הקרן‬
‫דרכא שואפת לאפשר למנהל בית הספר‬
‫להפוך משוטר תנועה המנווט בין תכניות התערבות חיצוניות‪,‬‬
‫למנצח תזמורת המוביל את בית הספר בכוחותיו שלו‬
‫עמותות הבת של הקרן ‪73‬‬
‫בית יציב‬
‫הקמפוס החינוכי בית יציב בבאר שבע הוקם בשנת ‪ 1953‬ועבר ב‪ 2003-‬לבעלות משותפת של קרן רש”י‬
‫ועיריית באר שבע‪ ,‬המחויבות לשמירה על צביונו כמרכז שירותים חינוכיים עבור תושבי העיר וסביבתה‪.‬‬
‫המתחם משלב כיתות לימוד‪ ,‬בית הארחה‪ ,‬בריכת שחיה ומתקנים נוספים; הוא משמש כמרכז ללימודי‬
‫המשך למבוגרים של האוניברסיטה הפתוחה (לימודי תעודה והעשרה) ומארח כנסים וימי עיון של חברות‬
‫וארגונים שונים‪.‬‬
‫יוסי רון‬
‫מנהל‬
‫פרטי קשר‬
‫בית יציב‪,‬‬
‫רח’ העצמאות ‪,79‬‬
‫באר שבע ‪8431301‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪08-6277444‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪08-6275735‬‬
‫דוא”ל‪:‬‬
‫כזרוע ביצוע של קרן רש”י‪ ,‬בית יציב מפעיל מגוון רחב של תכניות חינוכיות המיועדות לילדים ובני‬
‫נוער מכל מחוז הדרום‪ ,‬מגיל הגן עד לתיכון‪ .‬התכניות מתמקדות בטיפוח מצוינות במדעים‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫ואנגלית ומרביתן מהוות חלק מפרויקט “מדערום” אותו מפעיל בית יציב תחת מכרז של משרד החינוך‪.‬‬
‫הוא מקיים גם שורה של אירועים לקהל הרחב ‪ -‬לילות אסטרונומיה‪ ,‬הרצאות פתוחות‪ ,‬פסטיבל מדע‬
‫שנתי בסוכות ועוד‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות החלה פעילותו של בית יציב להתרחב גם לצפון הארץ‪ ,‬הן במסגרת מכרז מדערום‬
‫והן בתכניות אחרות לחינוך מדעי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחנת אפשרות להקים בקמפוס מרכז אזורי להכשרת מורים‬
‫למדעים בשיתוף עם משרד החינוך‪.‬‬
‫‪yosir@rashi.org.il‬‬
‫בית יציב בונה רצף של חינוך מדעי‬
‫באמצעות הענקת מלגות ללימודים אקדמיים‬
‫לבוגרי התכנית למנהיגות מדעית‪,‬‬
‫אשר חונכים את הדור הבא‬
‫של מדריכים צעירים‬
‫‪ 74‬עמותות הבת של הקרן‬
‫עמותות הבת של הקרן ‪75‬‬
‫כפר הנוער‬
‫עוגן קהילתי‬
‫ממול‪:‬‬
‫מרכז לגיל הרך‪,‬‬
‫קרית מלאכי‬
‫מרכז תעסוקה‬
‫שיקומי‪ ,‬באר שבע‬
‫תכנית הפיילוט של עמותת יחדיו‬
‫למניעת אלימות במשפחה באמצעות‬
‫טיפול בגברים התוקפים‪ ,‬תזכה מעתה‬
‫למימון משרד הרווחה שהכיר בחיוניותה‬
‫פרטי קשר‬
‫עמותת יחדיו‪,‬‬
‫רח’ בן צבי ‪,10‬‬
‫באר שבע ‪8489328‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪08-6208000‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪08-6650176‬‬
‫דוא”ל‪:‬‬
‫‪yairb@rashi.org.il‬‬
‫עמותת יחדיו‬
‫עמותת יחדיו הוקמה על ידי קבוצה של אנשי ציבור מבאר שבע וסביבתה מתוך הכרה בצורך הדוחק‬
‫להרחיב את מגוון שירותי הרווחה לתושבי הדרום ולשפר את איכותם‪ .‬בעקבות שיתוף הפעולה ההדוק‬
‫שפיתחה עם רש”י‪ ,‬היא הפכה לאחר מספר שנים לעמותת בת של הקרן ומשמשת כזרוע הביצוע שלה‬
‫לתכניות רווחה בדרום‪.‬‬
‫יאיר באר‬
‫מנהל‬
‫העמותה עוסקת בייזום‪ ,‬פיתוח והפעלה של פרויקטים חברתיים בבאר שבע ובנגב כולו‪ ,‬בעיקר שירותים‬
‫ומסגרות בקהילה עבור ילדים ובני נוער בסיכון ואנשים בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬כחלק מחזונה היא מפעילה‬
‫גם תכניות רווחה קהילתית ותכניות למניעת אלימות במשפחה‪ .‬העמותה מזהה פערים חברתיים‪ ,‬קשובה‬
‫לצרכים חדשים ומקדישה את מאמציה להנגשת תקציבים ולמתן שירות מכבד ברמה מקצועית גבוהה‪.‬‬
‫עמותת יחדיו נותנת מענה לאלפי ילדים‪ ,‬בני נוער ובוגרים באמצעות למעלה מ‪ 40-‬תכניות ‪ -‬המספר‬
‫הגדול ביותר מבין עמותות הבת של רש”י‪ .‬בכל אחד מתחומי הפעילות יוצרות התכניות השונות רצף‬
‫טיפולי‪-‬שיקומי‪ ,‬אשר מקל על מקבלי השירותים לעבור ממסגרת אחת לאחרת לפי הצורך וכך מביא‬
‫לסינרגיה ביניהן‪.‬‬
‫‪ 76‬עמותות הבת של הקרן‬
‫עמותות הבת של הקרן ‪77‬‬
‫מרכז הכשרה ללקויי ראיה של מגדל אור‬
‫בית חם לנערות‪ ,‬מגדל העמק‬
‫ממול‪ :‬מרכז לגיל הרך‪ ,‬מרום הגליל‬
‫פרטי קשר‬
‫עמותת יעדים לצפון‪,‬‬
‫כפר הילדים כרמיאל‬
‫‪20100‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪04-9027700/1‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪04-9027702‬‬
‫דוא”ל‪:‬‬
‫‪limor@rashi.org.il‬‬
‫עמותת יעדים לצפון‬
‫עמותת יעדים לצפון פועלת לקדם ולשפר את השירותים החברתיים לתושבי הצפון‪ ,‬בדגש על אוכלוסיות‬
‫מוחלשות ועל ילדים ובני נוער בסיכון‪ ,‬כשהיא חותרת ליישם ראייה רב‪-‬מערכתית ולהתאים את המענים‬
‫למגוון הקבוצות האתניות והתרבותיות המרכיבות את אוכלוסיית האזור ‪ -‬יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬בדואים‪ ,‬דרוזים‪,‬‬
‫צ’רקסים ועוד‪.‬‬
‫אתגר חדש אותו לקחה העמותה על עצמה‬
‫הוא הפעלתו ושדרוגו של מרכז “מגדל אור” לשיקום עיוורים וכבדי ראייה‪,‬‬
‫שעמד על סף סגירה‪.‬‬
‫‪ 78‬עמותות הבת של הקרן‬
‫כזרוע הביצוע הצפונית של קרן רש”י‪ ,‬העמותה מפעילה תכניות במסגרת מיזמים ארציים של הקרן‪,‬‬
‫בכלל זה ארבעה מרכזים לגיל הרך (כולל שני מעונות יום)‪ 35 ,‬בתים חמים לנערות בסיכון (‪ 28‬מהם‬
‫במגזר הערבי) ושני מרכזים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית‪ .‬לאחר שצברה ידע ונסיון היא החלה לאחרונה‬
‫להכנס לתחומי פעילות נוספים המציבים אתגרים חדשים‪ .‬כך‪ ,‬קיבלה העמותה על עצמה את האחריות‬
‫להפעלתו ושדרוגו של מרכז “מגדל אור” לשיקום עיוורים וכבדי ראייה‪ ,‬שעמד בסכנת סגירה‪.‬‬
‫בעקבות זכייתה במכרז במסגרת פרויקט ‘שיקום שכונות’ של משרד השיכון‪ ,‬הרחיבה עמותת יעדים‬
‫לצפון את פעילותה לתחום נוסף‪ :‬פיתוח הון אנושי במגזר הדרוזי‪ ,‬הבדואי והצ’רקסי‪ .‬התכנית מקיפה‬
‫‪ 35‬ישובים ומתמקדת בהכוונת צעירים להשכלה גבוהה ולתעסוקה‪ .‬באותם ישובים ותחת אותו מכרז‬
‫מפעילה העמותה גם תכניות לגיל הרך בתחומי איתור וטיפול‪ ,‬העשרה והדרכת הורים‪.‬‬
‫עמותות הבת של הקרן ‪79‬‬
‫לימור לב‬
‫מנהלת‬
‫עמותת גבהים‬
‫“גבהים” החלה כיוזמה של קרן רש”י שמטרתה לסייע לעולים בעלי השכלה גבוהה למצוא עבודה‬
‫ההולמת את כישוריהם‪ ,‬ובכך לתרום בתורם לכלכלה‪ ,‬לחברה ולתרבות בישראל‪ .‬בהמשך היא עברה‬
‫לפעול במסגרת ארגון עצמאי העוסק בהעמקת הפעילות ופיתוחה לכיוונים חדשים‪.‬‬
‫ליווי מיזם סטארט‪-‬אפ ב”כוורת” של גבהים‬
‫מפגש בין עולים לנציגי חברות ביריד תעסוקה‬
‫ממול‪ :‬דניס ומאשה‪ ,‬בוגרי גבהים‪ ,‬במקום‬
‫עבודתם בחברת ‪NICE‬‬
‫התכנית לפיתוח קריירה של גבהים מקנה לעולים את הכישורים והידע הנחוצים להשתלבות בתעסוקה‬
‫בישראל באמצעות סדנאות בנושאים כגון חיפוש עבודה‪ ,‬ניהול מו”מ על תנאי העסקה‪ ,‬רישות חברתי‬
‫וכד’‪ .‬המשתתפים זוכים גם לייעוץ אישי של מומחה למשאבי אנוש ולליווי של מנטור מתחום ההתמחות‬
‫שלהם‪ ,‬וכן לסיוע מעשי בהשמה‪ .‬למעלה מ‪ 80%-‬מבין המשתתפים מוצאים עבודה בתוך שנה מסיום‬
‫התכנית‪ ,‬ורובם המוחלט (‪ )97%‬אמרו כי ימליצו עליה לחבריהם‪.‬‬
‫פארקו‪ ,‬סטארט‪-‬אפ‬
‫שיצא מחממת היזמות של גבהים‪,‬‬
‫השיק אפליקציה שזכתה כבר לתואר‬
‫“‪ Waze‬של החנייה”‬
‫פרטי קשר‬
‫עמותת גבהים‪,‬‬
‫רח’ איינשטיין ‪,68‬‬
‫תל אביב ‪6139201‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪03-5347538‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪03-5347230‬‬
‫דוא”ל‪:‬‬
‫לאחרונה השיקה העמותה מספר יוזמות חדשות‪ ,‬ביניהן “הכוורת” ‪ -‬חממה לעולים יזמים‪ ,‬המספקת‬
‫להם חלל עבודה משותף‪ ,‬מנטורים‪ ,‬יעוץ משפטי ופיננסי‪ ,‬קשר עם משקיעים ועוד‪ .‬יוזמה נוספת היא‬
‫התכנית למתמחים צעירים‪ ,‬בשיתוף עם פרויקט “מסע”‪ ,‬המזמינה סטודנטים מרחבי העולם לעשות‬
‫סטאז’ בישראל בתחומי התמחות שונים ותוך כך לבחון את האפשרות להשתקע בארץ‪.‬‬
‫בנוסף לתכניות הליבה‪ ,‬גבהים מציעה לעולים סיוע מקוון באמצעות רשתות חברתיות‪-‬מקצועיות‪,‬‬
‫המשמשות כפלטפורמה ליצירת קשר בין העולים לעמיתיהם הישראליים (כולל עולים ותיקים)‪ ,‬ופותחות‬
‫בפניהם הזדמנויות לקידום מקצועי‪.‬‬
‫‪mickael@gvahim.org.il‬‬
‫‪ 80‬עמותות הבת של הקרן‬
‫עמותות הבת של הקרן ‪81‬‬
‫מיכאל בן סעדון‬
‫מנהל‬
‫משמאל‪ :‬רישום לארגון‬
‫הבוגרים של מעשה‪,‬‬
‫במסגרת סמינר סוף שנה‬
‫מימין‪ :‬ילדים דרוזים לומדים‬
‫אנגלית תוך פעילות חווייתית‬
‫עם מתנדבי “מעשה עולם”‬
‫ממול‪ :‬פעילות הפגה‬
‫במסגרת מפגש של‬
‫מתנדבים מכל תכניות‬
‫מעשה‬
‫מרכז מעשה‬
‫מרכז מעשה עוסק מזה כעשור בקידום ההתנדבות בקרב צעירים‪ ,‬בעיקר בפריפריה החברתית‪-‬כלכלית‪,‬‬
‫ככלי למוביליות חברתית ולבניית חברה אזרחית‪ .‬משנת ‪ 2012‬הוא פועל כעמותת בת של קרן רש”י וכזרוע‬
‫הביצוע שלה לנושא התנדבות ומנהיגות צעירה‪.‬‬
‫יוסי מלכה‬
‫מנהל‬
‫מדי שנה משתתפים מאות צעירים (גילאי ‪ )18-21‬בתכניות מרכז מעשה‪ ,‬הכוללות את כל פלטפורמות‬
‫ההתנדבות הקיימות‪ :‬שנת שירות‪ ,‬נח”ל קהילתי‪ ,‬שירות אזרחי‪-‬לאומי‪ ,‬מכינה קדם‪-‬צבאית‪ ,‬התנדבות‬
‫פרטנית ותכנית “מעשה עולם” ‪ -‬שנת התנדבות משותפת לצעירים מצפון אמריקה ומישראל‪ .‬המתנדבים‬
‫פעילים בעשרות ישובים ברחבי הארץ ועובדים עם אלפי ילדים ובני נוער במסגרות חינוך פורמליות‬
‫ובלתי פורמליות‪.‬‬
‫לאורך כל תקופת ההתנדבות מקבלים הצעירים ליווי אישי וקבוצתי הכולל הכשרה מקצועית‪ ,‬בניית‬
‫תמונת עתיד ומפגשים רב‪-‬תרבותיים עם כלל מתנדבי הארגון‪ .‬מרכז מעשה ממשיך ללוות אותם גם בתום‬
‫שנת ההתנדבות דרך ארגון הבוגרים‪ ,‬בהכוונה להשכלה גבוהה ולתעסוקה ולהמשך מעורבות חברתית‪.‬‬
‫פרויקט ייחודי של מעשה הוא ‘מרכזי נעורים’ ‪ -‬תכנית לקידום שוויון הזדמנויות ומצוינות בקרב צעירי‬
‫העדה הדרוזית‪ ,‬בשותפות עם קרנות נוספות ובתמיכת משרד ראש הממשלה‪ .‬במסגרת הפרויקט הוקמו‬
‫מרכזי נוער בכל ‪ 13‬הישובים הדרוזיים בגליל‪ ,‬המציעים פעילויות לצמצום פערים לימודיים‪ ,‬טיפוח מצוינות‬
‫אקדמית‪ ,‬פיתוח זהות ומנהיגות ועוד; צעירות בנות העדה עובדות במרכזים במסגרת שנת התנדבות‪,‬‬
‫בסיוע סטודנטיות בוגרות התכנית‪.‬‬
‫‪ 82‬עמותות הבת של הקרן‬
‫באמצעות התנדבות בקרב בני נוער בסיכון‪,‬‬
‫תכנית "מעשה עולם" יוצרת סדר יום משותף‬
‫לצעירים מצפון אמריקה ומישראל‬
‫המבוסס על ערכים של תיקון עולם‬
‫פרטי קשר‬
‫מרכז מעשה‪,‬‬
‫כפר הילדים‪,‬‬
‫כרמיאל ‪20100‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪04-9027700‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪04-9027711‬‬
‫דוא”ל‪:‬‬
‫‪info@maase.org.il‬‬
‫עמותות הבת של הקרן ‪83‬‬
‫העוצמה שבשותפות‬
‫שותפים לדרך‬
‫אנו בונים שותפויות מתוך שאיפה להשיג השפעה‬
‫רחבה יותר ובת‪-‬קיימא‪ .‬לנוכח עומק הצרכים‬
‫החברתיים והיקפם המוגבל של מקורות המימון‪,‬‬
‫אין בכוחו של ארגון פילנתרופי להביא לשינוי‬
‫משמעותי כאשר הוא פועל לבדו‪ .‬באמצעות איגום‬
‫משאבים כספיים וידע‪ ,‬קרנות ותורמים החולקים‬
‫מטרה משותפת יכולים ליזום תכניות ולהרחיב את‬
‫המצליחות שבהן עד להשגת מסה קריטית‪ ,‬שתביא‬
‫את המדינה לקחת את האחריות להמשכיותן‪.‬‬
‫העולות בקנה אחד עם מטרותיה אשר החלו‬
‫ביוזמת קבוצות אחרות‪ ,‬כגון קואליציית קרן הנגב‬
‫והקרן לשוויון יהודי‪-‬ערבי וחברה משותפת של ארגון‬
‫הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (‪.)JFNA‬‬
‫על מנת לסייע לקרנות מחו"ל בקידום פעילותן‬
‫בארץ‪ ,‬פתחנו בסדרה של ימי עיון בנושא חינוך‬
‫בישראל‪ ,‬בשיתוף עם ‪ .JFN‬הראשון שבהם התמקד‬
‫בחינוך מדעי‪-‬טכנולוגי והניב כבר יוזמה חדשה‪,‬‬
‫המכוונת ליצירת שינוי משמעותי בתחום זה‬
‫לאורך השנים יצרה קרן רש"י שותפויות במגוון באמצעות שיתוף פעולה חוצה מגזרים‪.‬‬
‫סוגים והיקפים ובנתה מודלים שונים לשותפות‪ .‬קרן רש"י מציעה שירותים שונים לשותפיה‪,‬‬
‫ביניהם ניתן למנות את תכנית המענקים ללא תמורה ותוך דגש על שקיפות ואחריות‪ .‬אנו‬
‫המשלימים עם רשת התורמים היהודיים (‪ )JFN‬מעניקים מינוף כספי‪ ,‬שירותי תכנון ופיתוח‪ ,‬בקרה‬
‫למשיכת דור חדש של תורמים לעמותות תקציבית ומשפטית‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬דיווח שוטף‬
‫ישראליות; את הקואליציה של למעלה מתריסר והערכה‪ .‬אנו נושאים במלוא עלויות הניהול כך שכל‬
‫ארגונים שהוקמה סביב התכנית האזורית לחיזוק כספי השותף מופנים ישירות לפרויקט‪ ,‬ופועלים‬
‫הצפון; את קבוצת התורמים הייחודית שהשקיעה למן ההתחלה בתיאום עם הרשויות המקומיות‬
‫כגוף אחד בפרויקטים מחוללי שינוי בצפת; ואת ומשרדי הממשלה כדי להגדיל את הסיכוי לאימוצו‬
‫השותפות בין ארבעת הגופים שהתגייסו יחד לקדם בסופו של דבר כחלק מסל השירותים הציבוריים‪.‬‬
‫את פתיחת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת‬
‫במהלך השנתיים האחרונות פעלנו יחד עם‬
‫בר אילן בגליל‪.‬‬
‫למעלה מ‪ 90-‬שותפים פילנתרופיים מישראל‪,‬‬
‫בה בעת‪ ,‬הקרן מצטרפת לא פעם גם לתכניות‬
‫‪ 84‬שותפים לדרך‬
‫צפון אמריקה ואירופה ‪ -‬תורמים פרטיים‪ ,‬קרנות‪,‬‬
‫פדרציות קהילתיות וגופים עסקיים‪.‬‬
‫קרן רש"י ממשיכה לחפש שותפים שיצטרפו‬
‫להשקעה בפרויקטים אותם אנו יוזמים ומפתחים‪,‬‬
‫ותשמח לבחון רעיונות לשיתוף פעולה במיזמים‬
‫הנמצאים בתחומי העניין שלנו‪.‬‬
‫מניסיוננו‪ ,‬קבוצת‬
‫תורמים הפועלת באופן‬
‫אסטרטגי תוך שיתוף‬
‫פעולה עם הממשלה‬
‫היא מודל מוכח להשגת‬
‫השפעה משמעותית‬
‫ובת קיימא‬
‫קיימות‬
‫מינוף‬
‫השפעה‬
‫יזמות חברתית‬
‫מינוף‬
‫שקיפות‬
‫יזמות חברתית‬
‫איגום משאבים‬
‫שותפים לדרך ‪85‬‬
‫שותפים פילנתרופיים (לפי סדר א"ב)‬
‫פרויקט משותף‬
‫שותפים פילנתרופיים (לפי סדר א"ב)‬
‫פרויקט משותף‬
‫אגודת צבע‬
‫גבהים‪ ,‬מלגות קציר‪ ,‬דרכא‪ ,‬התערבות כוללת בירוחם‬
‫מינקוף‪ ,‬פרנסיס‬
‫שנטי במדבר‬
‫אלפרט‪ ,‬נורם וג'יין‬
‫‪*PPSNI‬‬
‫מסע‬
‫גבהים‬
‫בן סעדון‪ ,‬דוד‬
‫גבהים‬
‫משפחת מור‬
‫גבהים‬
‫בנק הפועלים‬
‫גבהים‬
‫משפחת קרסו‬
‫פארק קרסו למדע‪ ,‬מחנות קיץ מדעיים‪ ,‬גבהים‬
‫ברנשטיין‪ ,‬ג'יי וג'יל‬
‫‪ ,*PPSNI‬רבדים‬
‫משרד החוץ של ארה”ב ‪MEPI -‬‬
‫תפנית‬
‫ג'וינט ישראל‬
‫רבדים‬
‫ניר‪ ,‬דן וג'יל בראופמן‬
‫‪ ,*PPSNI‬בתים חמים‬
‫גזית גלוב ישראל‬
‫רבדים‬
‫סלווי אחזקות‬
‫גבהים‬
‫גרוס‪ ,‬מייקל וויקי‬
‫‪*PPSNI‬‬
‫עורק הומניטי‬
‫אקדמיה‪ ,‬תפנית‬
‫הוכברג‪ ,‬לארי‬
‫בית יגאל אלון‪ ,‬קמפוס רמות‬
‫פארמאדום‬
‫הוכפלדר‪ ,‬פיטר וסטייסי‬
‫‪*PPSNI‬‬
‫כפר רוח מדבר‪ ,‬התערבות בתחום הבריאות בקהילה‪,‬‬
‫מוקדי רפואה ליליים‬
‫הירש‪ ,‬דאגלס והולי אנדרסן‬
‫‪*PPSNI‬‬
‫פרנקלין‪ ,‬ג'ולי ומרטין‬
‫‪*PPSNI‬‬
‫הפדרציה היהודית של דטרויט‬
‫תכנית אנגלית בגליל‪ ,‬רבדים‪ ,‬מעשה‬
‫ציונות ‪2000‬‬
‫שיתופים ‪ -‬מרכז לחברה האזרחית‬
‫הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס‬
‫בתי ספר שלמים‪ ,‬גבהים‬
‫צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה‬
‫תפנית‪ ,‬מדעני וממציאי העתיד‪ ,‬מרכז לנוער שוחר מדע‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫הפדרציה היהודית של מטרווסט‪ ,‬ניו ג'רזי‬
‫רבדים‬
‫קאמינס‪ ,‬מארק וליסה‬
‫‪*PPSNI‬‬
‫הפדרציה היהודית של ניו יורק‬
‫מעשה‪ ,‬דרכא‪ ,‬אופקים להי‪-‬טק‬
‫קבוצת ‪IDB‬‬
‫ספריה במכללת תל חי‬
‫הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו‬
‫מרכזים לגיל הרך‪ ,‬מעשה‪ ,‬אופקים להי‪-‬טק‬
‫קופליק‪ ,‬מיטש וקארן‬
‫‪*PPSNI‬‬
‫הפדרציה היהודית של שיקגו‬
‫רבדים‬
‫קרן אבי חי‬
‫מעשה‪ ,‬מורשה (במסגרת רבדים)‬
‫הפדרציות היהודיות בקנדה‬
‫כפר הנוער עוגן קהילתי‪ ,‬מעשה‪ ,‬בי"ס מעו"ף‪ ,‬בי"ס רננים‪,‬‬
‫הפקולטה לרפואה בגליל‪ ,‬מכללת תל חי‬
‫קרן אדליס‬
‫קמפוס רמות‪ ,‬גבהים‪ ,‬דרכא‪ ,‬כפר הנוער בן שמן‬
‫הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (‪)JFNA‬‬
‫מעשה‪ ,‬שיתופים‬
‫קרן אחי עזר‬
‫מכללה אקדמית כנרת‬
‫הקרן לידידות‬
‫מרכז נוער‪ ,‬הוסטל אלו"ט‬
‫קרן איזבל ואלפרד באדר‬
‫בתים חמים‬
‫זיסאפל‪ ,‬יהודה‬
‫אופקים להי‪-‬טק‬
‫קרן בן ואסתר רוזנבלום‬
‫תפנית‬
‫ידידות טורונטו‬
‫מלגות קציר‬
‫קרן גולדברג‬
‫תפנית‬
‫ידידי אליאנס בדרום קליפורניה‬
‫מקוה ישראל‬
‫קרן גלנקור‬
‫רבדים‪ ,‬מעשה‪ ,‬תפנית‪ ,‬בתים חמים‬
‫כל ישראל חברים ‪ -‬כי"ח‬
‫מקוה ישראל‪ ,‬דרכא‬
‫קרן גנדיר‬
‫מעשה‪ ,‬שיתופים‬
‫כתר תעשיות‬
‫מדעני וממציאי העתיד‬
‫קרן גנדל‬
‫מעשה‬
‫לפל‪ ,‬מייקל וליסה‬
‫‪*PPSNI‬‬
‫קרן דור ס"ת‬
‫בית הספר הישראלי‪-‬צרפתי במקוה ישראל‬
‫מגבית בריטניה‬
‫מרכזים לגיל הרך‪ ,‬רבדים‪ ,‬קהילה חינוכית אשבל‪ ,‬מעשה‪,‬‬
‫קמפוס לחינוך וקהילה מרום הגליל‪ ,‬מלגות במכללת תל חי‪,‬‬
‫הפקולטה לרפואה בגליל‪ ,‬כפר גלים‪ ,‬המכללה האקדמית גליל‬
‫מערבי‪ ,‬ישיבת נתיב טפחות‬
‫קרן דניאל‬
‫מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע‪ ,‬מעשה‬
‫קרן הארי וג'נט ויינברג‬
‫מרכזים לגיל הרך‬
‫קרן התמרה‬
‫בתים חמים‬
‫מוריס אוחנה‬
‫מחנות קיץ לילדים בסיכון ולתלמידי כי"ח‬
‫קרן וורן ומיצי אייזנברג‬
‫‪ ,*PPSNI‬רבדים‬
‫‪ 86‬שותפים לדרך‬
‫שותפים לדרך ‪87‬‬
‫שותפים פילנתרופיים (לפי סדר א"ב)‬
‫פרויקט משותף‬
‫קרן וייל‪-‬בלוך‬
‫מקלט לנשים‬
‫קרן יהל (רקנאטי)‬
‫מלגות קציר‬
‫קרן לאוטמן‬
‫מעשה‬
‫קרן לוי לאסן‬
‫גבהים‬
‫קרן מורנינגסטאר‬
‫מעשה‪ ,‬תפנית‬
‫קרן מיראז' ישראל‬
‫מקוה ישראל‪ ,‬דרכא‬
‫קרן משפחת ג'ייקובסון‪ ,‬מיטשל וקייתי‬
‫‪ ,*PPSNI‬רבדים‬
‫קרן משפחת סבן‬
‫מרכז רפואי סורוקה‪ ,‬אופקים להיי‪-‬טק‪ ,‬מלגות קציר‬
‫קרן משפחת פוסט‬
‫תפנית‬
‫קרן משפחת פירס‬
‫מכללת קיי‬
‫קרן מתנאל‬
‫כפר הנוער עוגן קהילתי‪ ,‬גבהים‬
‫קרן נתן‬
‫גבהים‬
‫קרן סאמיס‬
‫מרכזים לגיל הרך‬
‫קרן סוזן ולאונרד פיינשטיין‬
‫‪ ,*PPSNI‬רבדים‬
‫קרן סטפן מוס‬
‫התחדשות עירונית בסכנין‪ ,‬מחנות קיץ לתלמידי כי"ח‬
‫קרן קיימת לישראל ‪ -‬בריטניה‬
‫גבהים‪ ,‬מרכזים לגיל הרך‬
‫קרן קיסריה‬
‫מעשה‬
‫קרן קרב‬
‫מדעני וממציאי העתיד‬
‫קרן ראסל ברי‬
‫מלגות במכללת תל חי‪ ,‬הפקולטה לרפואה בגליל‬
‫קרן רג'ינה היילבורן‬
‫מרכז מדעים לנוער‬
‫קרן רוזלינד וארתור גילברט‬
‫תפנית‬
‫קרן תד אריסון‬
‫מלגות קציר‬
‫קרנות ליליאן ולארי גודמן‬
‫מרכז לילד ולמשפחה‪ ,‬מרכז ענבל‪ ,‬מרכז רפואי סורוקה‬
‫קרן ‪Circle of Service‬‬
‫תפנית‬
‫קרן ‪Earth Alliance‬‬
‫תפנית‬
‫קרן ‪ JFNA‬לשיוויון יהודי‪-‬ערבי וחברה משותפת‬
‫מעשה‪ ,‬תפנית‬
‫שוראקי‪ ,‬אנדריי‬
‫דרכא‪ ,‬כפר הנוער בן שמן‬
‫שטייניץ‪ ,‬בנימין‬
‫מרכז נוער‬
‫‪ - CEJP‬המרכז לפילנתרופיה יהודית יוזמת‬
‫‪ ,*PPSNI‬רבדים‬
‫‪ - JFN‬הרשת לתורמים יהודיים‬
‫תפנית‪ ,‬מעשה‬
‫* פרויקטים של ‪ :PPSNI‬כישורית‪ ,‬מרכז לגיל הרך מרום הגליל‪ ,‬צפת‪ :‬עיר מנגנת‪ ,‬מצוינות לימודית בבי"ס התיכון עמל‪ ,‬מרכז נוער‪ ,‬בריכת‬
‫שחיה ציבורית ומרכז ספורט‪ ,‬בית יגאל אלון‪ ,‬ספריה במכללה האקדמית צפת‬
‫‪ 88‬שותפים לדרך‬
‫פרטי קשר‪:‬‬
‫איציק תורגמן‪ ,‬מנכ"ל‬
‫דוא"ל‪itzikt@rashi.org.il :‬‬
‫שירה בן אור‪ ,‬סמנכ”ל שותפויות‬
‫דוא”ל‪shira@rashi.org.il :‬‬
‫קרן רש”י כפר הנוער בן שמן ‪7311200‬‬
‫טל’‪ ,08-9146600 :‬פקס‪ ,08-9219404 :‬דוא"ל‪partnerships@rashi.org.il :‬‬
‫‪www.rashi.org.il‬‬
‫‪B10214‬‬
‫‪www.rashi.org.il‬‬
‫הופק ע"י מחלקת שיווק‪ ,‬קרן רש"י (ינואר ‪)2015‬‬