גיליון מס` 14, ספטמבר 2015 - Technion

‫‪>HOMEPAGE‬‬
‫מגזין הפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬הטכניון | גיליון מס' ‪ ,14‬ספטמבר ‪2015‬‬
‫מבשרי‬
‫השינוי‬
‫סטודנטים ויזמי היי‪-‬טק במגזר הערבי‬
‫מדברים על שבירת המחסומים שמתחוללת‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬עמ' ‪18‬‬
‫הפקולטה למדעי המחשב‬
‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫איך מתמודדים עם הירידה המדאיגה‬
‫במספר הנבחנים ב‪ 5-‬יח' מתמטיקה‬
‫לבגרות‪ ,‬עמ' ‪8,11‬‬
‫‪ 500‬אורחים חגגו עם הפקולטה‬
‫בכנס בוגרי התארים המתקדמים‪,‬‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫עם קצת ידע טכנולוגי וסכום סמלי‪,‬‬
‫כל אחד יכול להרכיב רחפן‪ .‬האם‬
‫מדובר בבשורות טובות? עמ' ‪24‬‬
2015 ‫ספטמבר‬
<
HOMEPAGE
2
‫תוכן העניינים‬
‫אקטואליה‬
‫‪ 6‬חדשות הפקולטה‪ :‬האירועים‪ ,‬הפרויקטים‪ ,‬הטקסים‪ ,‬הפרסים‬
‫טורים ומדורים‬
‫‪ 5‬דבר הדיקן‬
‫‪ 11‬דעת יחיד‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪31‬‬
‫‪34‬‬
‫‪000‬‬
‫למעלה מ‪-‬‬
‫‪250‬‬
‫הדירוג עמ' ‪9‬‬
‫בוגרי הפקולטה‬
‫סקר שערך לאחרונה מוסד שמואל נ‬
‫למעלה מ‪ 250-‬הם בוגרי הפקולטה למדעי ה‬
‫ראש בראש‬
‫פרופ' מיכאל אלעד מהפקולטה וטלי צבי מאינטל‪ ,‬על עבודת סטודנטים‬
‫במהלך הלימודים‬
‫חדש בפקולטה‬
‫עם פרופ' בני קימלפלד‬
‫מספר החברות שהקים‬
‫כל אחד מהבוגרים‬
‫‪176‬‬
‫‪55‬‬
‫מעבדת מחקר‬
‫עם פרופ' טל מור‬
‫‪32‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫חידות ומצטיינים‬
‫‪1‬‬
‫‪ 176‬בוגרים הקימו חברה ‪ 1‬כל אחד‬
‫תמונת מחזור‬
‫האקתון ‪ WomenTechPRO‬עמ' ‪10‬‬
‫דעת יחיד עמ' ‪11‬‬
‫מספרם הגדל של הסטודנטים הערבים בפקולטה מעיד על‬
‫מגמה של שינוי ביחס המגזר למקצועות ההיי‪-‬טק‬
‫ריקה ליכטמן‬
‫‪28‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫כתבות‬
‫‪ 18‬לא רק רפואה‬
‫‪24‬‬
‫משרות‬
‫יצרו החבר‬
‫שהקימו א‬
‫בוגרי הפק‬
‫בוגרי הפקולטה למדעי המחשב‬
‫הקימו או ניהלו חברות בעשרים‬
‫השנים האחרונות‬
‫מוהנא פארס‪ ,‬מתכלל התוכנית לקידום מתמטיקה ומצוינות מדעית במשרד‬
‫החינוך‪ ,‬על הירידה במספר הנבחנים ב‪ 5-‬יחידות במתמטיקה לבגרות‬
‫‪12‬‬
‫למעלה מ‬
‫רחפנים מעלינו‬
‫הרחפנים כפריט שימושי חוצה‪-‬תחומים‪ :‬מקמעונאות דרך‬
‫חקלאות ועד רפואה דחופה‬
‫ד"ר רועי צזנה‬
‫דברים שרואים מכאן‬
‫פרופ' גרשון אלבר‪ ,‬מהמרכז לגרפיקה וגיאומטריה חישובית‬
‫בפקולטה‪ ,‬הופך ציורים "בלתי אפשריים" לגופים תלת ממדיים‬
‫שירה שבולת באלי‬
‫החברים של אלכס‬
‫בוגר מחזור י' גילה את עצמו במדור "תמונת מחזור" ומספר על‬
‫העבר הסוער בפקולטה וההווה המסעיר כסופר ילדים ונוער‬
‫נורית פלד‪-‬קירשטיין‬
‫הדמיון מרקיע שחקים עמ' ‪24‬‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪3 HOMEPAGE‬‬
2015 ‫ספטמבר‬
<
HOMEPAGE
4
‫דבר הדיקן‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫הפקולטה למדעי המחשב‬
‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫מערכת הפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬הטכניון‬
‫עורכים אחראיים‪ :‬רון קימל‪ ,‬נועה מור‬
‫עורכת ראשית‪ :‬ריקה ליכטמן‪TEXTURA ,‬‬
‫חברי המערכת‪ :‬עירד יבנה‪ ,‬אלי ביהם‪ ,‬שירה שבולת באלי‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬דנה לו‪-‬יון גלעד‬
‫צילום‪ :‬כנרת ישורון שדה‬
‫צילום השער‪ :‬אלי גרוס‬
‫כתובת המערכת‪magazine@cs.technion.ac.il :‬‬
‫אתר הבית‪www.cs.technion.ac.il/magazine :‬‬
‫חלפו חודשים אחדים מאז פרסמנו את המהדורה הקודמת של‬
‫מגזין הפקולטה‪ ,‬ונראה כי עולם כמנהגו נוהג‪ ,‬רק יותר מהיר ופחות‬
‫זהיר‪ .‬כאן בפקולטה דווקא קורים דברים טובים‪ .‬בסמסטר אביב‬
‫שמחנו לצרף לשורותינו חבר סגל חדש‪ ,‬בני קימלפלד‪ ,‬בעל דוקטורט‬
‫מהאוניברסיטה העברית‪ .‬כבר בדפים אלה תזכו להצצה על מחקריו‬
‫של בני‪ .‬בשנת תשע"ו יצטרפו אלינו שלושה חברי סגל נוספים –‬
‫אלכס ברונשטיין‪ ,‬יובל פילמוס ורועי שוורץ – עליהם נספר בגיליונות‬
‫עתידיים‪ .‬בד בבד משתחררים לגמלאות‪ ,‬אך לבטח ממשיכים עמנו‬
‫כבימים ימימה‪ ,‬לא פחות מארבעה חברי סגל ותיקים ועתירי זכויות‪:‬‬
‫אלון איתי‪ ,‬יורם ברעם‪ ,‬שלמה מורן ואברהם סידי‪ .‬כולנו מאחלים‬
‫להם הצלחה רבה בהמשך דרכם הפורייה‪.‬‬
‫במהדורה הקודמת סיפרנו על יוזמת ‪ women@cs‬וקהילת‬
‫‪ WomenTechPRO‬המקדמות פעילויות נשים בתחום מדעי המחשב‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים התמידו פורומים אלה בפעילויותיהם המוצלחות‬
‫ואף הגדילו עשות‪ .‬במיוחד ראוי לציון ערב מרשים תחת הכותרת‬
‫"להוביל בטכנולוגיה" וכן האקתון מוצלח במיוחד אשר מחצית‬
‫ממשתתפיו היו נשים – על שני אירועים אלה תוכלו לקרוא בגיליון‬
‫זה‪ .‬נושא שני אשר קידמנו השנה‪ ,‬הרצאות בבתי ספר תיכוניים‪,‬‬
‫הוביל אותנו לקיים את המפגש השנתי של הוועדה המייעצת של‬
‫הפקולטה תחת הכותרת "חמש יחידות – מה הבעיה?"‪ .‬המפגש‬
‫התמקד בנושא לימודי מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה בתיכונים‪.‬‬
‫נושא זה‪ ,‬ובכלל הקשר עם תלמידי תיכון‪ ,‬ימשיך כמובן להעסיק‬
‫אותנו רבות גם בשנת תשע"ו‪.‬‬
‫אירוע נוסף שקיימנו בטרם קיץ‪ ,‬מרגש מאוד וראוי לציון‪ ,‬היה‬
‫כנס בוגרי התארים המתקדמים מכל הזמנים‪ .‬חמש מאות אורחינו‬
‫כללו בוגרי תארי מאסטר ודוקטורט לדורותיהם‪ ,‬סטודנטים הלומדים‬
‫עמנו היום‪ ,‬בני ובנות זוג ועובדי הפקולטה‪ ,‬וכן אורחים מקרב חוג‬
‫ידידי הפקולטה‪ .‬אנו מודים לכל החברים שטרחו ובאו; התרגשנו‬
‫מאוד מהתגובות הרבות והחמות‪.‬‬
‫במהדורה זו אנו שמחים להמשיך במתכונת המדורים והכתבות‬
‫שהשקנו בגיליון הקודם‪ .‬דיון "ראש בראש" מציג שוב דעות מנוגדות‬
‫ומשכנעות כאחד על נושא אקטואלי‪ .‬הפעם הנושא הוא עבודה של‬
‫סטודנטים בתעשייה במהלך לימודיהם‪ .‬מוהנא פארס יציג בפניכם‬
‫במדור "דעת יחיד" את משנתו הסדורה בנושא הלימודים בתיכון‬
‫במקצועות הטכנולוגיים‪ ,‬בהמשך לתרומתו החשובה לפאנל שקיימנו‬
‫במפגש הוועדה המייעצת‪ .‬מדור "תמונת מחזור" יציג את בוגרי‬
‫מחזור י' (תשמ"א‪ ,)1981-‬ואת בוגרי מחזור י"ד (תשמ"ה‪)1985-‬‬
‫שמוזמנים לזהות ולעדכן לקראת המגזין הבא‪ .‬במסגרת הכתבות‬
‫תוכלו לקרוא בין היתר על מחקרו המדעי והאמנותי גם יחד של‬
‫פרופ' גרשון אלבר‪ ,‬על טרנד ה"רחפנים" – כלי טיס אוטונומיים‬
‫בשירות אזרחי‪ ,‬על בוגר הפקולטה שהוא גם סופר ילדים מצליח‪,‬‬
‫וכתבה מעניינת במיוחד על התנופה הגדולה של סטודנטים ערבים‬
‫למדעי המחשב‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪,‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫‪ | TEXTURA‬תוכן אפקטיבי‬
‫רח' אלכסנדר זייד ‪ ,33‬קריית טבעון ‪2602100‬‬
‫‪info@textura-content.co.il‬‬
‫דפוס‪ :‬מאירי‬
‫המו"ל אינו אחראי לפרסומים‪ ,‬תוכנם‪ ,‬סגנונם‪ ,‬עיצובם ו‪/‬או התמונות הכלולות‬
‫בהם‪ .‬כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם‪ ,‬על פי‬
‫הזמנתו ובהתאם לאישורו‪ ,‬כי הוא זכאי כדין לפרסם המודעה‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪5 HOMEPAGE‬‬
‫אקטואליה‬
‫כנס בוגרי התארים המתקדמים מכל הזמנים‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫בתמונות‪ ,‬משמאל בכיוון השעון‪ .1 :‬ד"ר חיים שפירא ‪ .2‬רות אלון ‪ .3‬אורחים ‪ .4‬עודד כהן‪ ,‬מנהל מעבדת המחקר של יבמ ואהרון אהרון‪ ,‬מנהל מרכז הפיתוח של אפל‬
‫בישראל ‪ .5‬מולי אדן‪ ,‬נשיא אינטל ישראל היוצא ופרופ' אלי ביהם ‪ .6‬ליאור סושרד בהופעה‬
‫במפגש מרגש שהתקיים בראשית חודש יוני בפקולטה נאספו ‪500‬‬
‫בוגרי תארים מתקדמים מכל הזמנים לכנס משותף‪ ,‬לצד חברי‬
‫הפקולטה ועובדיה‪ ,‬סטודנטים לתארים מתקדמים ובני ובנות זוגם‪.‬‬
‫בכנס‪ ,‬שהתנהל באווירה חמה ומרגשת וכלל מפגשי רעים ותיקים‪,‬‬
‫שמעו האורחים מדוע לא כדאי להיות הראשון להציע הצעה במו"מ‬
‫עם יליד צ'צ'ניה (מפי ד"ר חיים שפירא); איך מאבחנים מחלות על‬
‫פי הריח (פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון);‬
‫‪6‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫כמה חשוב לרכוש מסחטת רימונים (פרופ' מיכאל אבירם מהפקולטה‬
‫לרפואה בטכניון); ומהי מתנת יום ההולדת המושלמת לאמא (רכב‬
‫אוטונומי – כפי שהסביר פרופ' אמנון שעשוע‪ ,‬מייסד חברת מובילאיי)‪.‬‬
‫על האירוע ניצחו שניים שחלקו במה אחת‪ :‬אמן החושים ליאור‬
‫סושרד‪ ,‬ודיקן הפקולטה עירד יבנה‪.‬‬
‫אנשי הפקולטה‪ ,‬הרואים בקשר המתמשך עם הבוגרים מקור לעוצמה‬
‫ולגאווה (ראו "הדירוג" בעמוד ‪ ,)9‬כבר מתכננים את האירוע הבא‪.‬‬
‫אקטואליה‬
‫מי ישמור על ילדי הגן?‬
‫רבקה בקנשטיין ובתה הלל מדגימות את השימוש באפליקציה‬
‫המטרה‪ :‬פיתוח התרבות‬
‫הטכנולוגית הנשית‬
‫צילום ‪ :‬ניצן זוהר‬
‫מנתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים עולה כי בשנים האחרונות‬
‫אירעו בישראל ‪ 160‬מקרים של השארת ילדים לבדם ברכב‪ ,‬ברובם‬
‫נשכחו הילדים בדרכם לגן‪ .‬שמונה מהילדים מתו‪ .‬לנוכח המקרים הללו‬
‫פיתחו סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון את ‪KidKeeper‬‬
‫ אפליקציית‪-‬התראה המעדכנת את ההורים במקרה שילדם לא הגיע‬‫לגן‪ .‬האפליקציה פותחה על ידי ליגד סיימון‪ ,‬עידו זמירי‪ ,‬אלירן וייס‪,‬‬
‫גיא רוזנבוים‪ ,‬רון סעד ואורן גלבוע‪ ,‬במסגרת פרויקט שנתי בהנדסת‬
‫תוכנה בהנחיית פרופ' יוסי גיל‪ ,‬מרצה הקורס יואב חיימוביץ והמתרגל‬
‫מוחמד וותד‪.‬‬
‫את הרעיון לאפליקציה הגתה ויזמה רבקה בקנשטיין‪ ,‬דוקטורנטית‬
‫בפקולטה לפיזיקה בטכניון ואִמה של הלל בת השלוש וחצי‪ ,‬שפנתה‬
‫לעזרתו של חיימוביץ‪" :‬הרעיון פשוט מאוד"‪ ,‬מסבירה בקנשטיין‪.‬‬
‫"בגן מוצב טאבלט עם תמונות של כל הילדים‪ ,‬וכשהורה נכנס לגן הוא‬
‫לוחץ על תמונת הילד וכך בעצם מדווח על הגעתו לגן‪ .‬אם הילד לא‬
‫הגיע לגן עד השעה שההורה הגדיר מראש‪ ,‬האפליקציה שעל הטאבלט‬
‫שולחת התראה לטלפונים הניידים של ההורים"‪.‬‬
‫את ההטמעה לאפליקציה החדשה בחרו הסטודנטים לבצע במעון נעמת‬
‫בטכניון‪" .‬ההורים בגן הם חברי סגל וסטודנטים בטכניון"‪ ,‬אומרת‬
‫בקנשטיין‪" .‬והם תמיד פתוחים לחידושים טכנולוגיים‪ .‬אחד האבות‬
‫בגן אפילו פתר לנו כמה באגים"‪.‬‬
‫מאות סטודנטים וסטודנטיות השתתפו בכנס "להוביל‬
‫בטכנולוגיה" שהתקיים בינואר ביוזמת הפקולטה למדעי‬
‫המחשב‪ ,‬קהילת ‪ WomeTechPRO‬וקהילת ‪Google Anita‬‬
‫‪ ,Borg Scholarship Alumni‬כחלק מסדרת האירועים לציון‬
‫יום הולדתה של ד"ר אניטה בורג‪ ,‬שהלכה לעולמה ב‪.2003-‬‬
‫בורג‪ ,‬שפעלה לקידום נשים בתחומי הטכנולוגיה והציבה לעצמה‬
‫מטרה להביא לשילובן של ‪ 50%‬נשים בתחומי הטכנולוגיה‬
‫עד שנת ‪.2020‬‬
‫הדוברת המרכזית בכנס היתה ד"ר קירה רדינסקי‪ ,‬בוגרת‬
‫הפקולטה שהוגדרה לאחרונה על ידי מגזין "פורבס" כאחת‬
‫מ‪ 30-‬היזמים המבטיחים ביותר בעולם מתחת לגיל ‪ .30‬במהלך‬
‫האירוע הוענקו שש מלגות הצטיינות לסטודנטיות בפקולטות‬
‫למדעי המחשב ולהנדסת חשמל‪ ,‬תרומת חברת ‪ .EMC‬ד"ר‬
‫אורנה ברי‪ ,‬סגנית נשיא לחדשנות וצמיחה במרכזי המצוינות של‬
‫‪ ,EMC‬איחלה למשתתפות כי "נשים בעלות השפעה ומנהיגות‬
‫בעולם הטכנולוגי והעסקי יהיו עניין שבשגרה‪ .‬השאר יותאם‬
‫לתרומתנו ולנוכחותנו באופן טבעי"‪.‬‬
‫בפאנל שנערך באירוע‪ ,‬שכותרתו "משאיפות להצלחות"‪,‬‬
‫השתתפו ד"ר יעל וילה‪ ,‬מנהלת מרכז המצוינות של ‪,EMC‬‬
‫פרופ' אילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון‪ ,‬עימאד‬
‫יונס‪ ,‬נשיא חברת אלפא אומגה‪ ,‬וד"ר יואל מארק‪ ,‬סגנית‬
‫נשיא מעבדות יאהו‪" .‬נשים צריכות להבין כבר מגיל הגן שהן‬
‫יכולות לעשות הכל ולא לעצור את עצמן"‪ ,‬אמרה ד"ר וילה‪.‬‬
‫צילום‪ :‬שאול מרקוביץ'‬
‫ד"ר קירה רדינסקי‪ ,‬בוגרת הפקולטה ושרי דואק‪ ,‬מייסדת קהילת‬
‫‪WomenTechPRO‬‬
‫טומנים ידיהם בקולרבי‬
‫עמותת לקט ישראל‪ ,‬שהוקמה במטרה למגר את‬
‫הרעב בקרב אוכלוסיות נזקקות באמצעות הצלה‬
‫וחלוקה מחדש של עודפי מזון טרי ומבושל‪,‬‬
‫מארגנת זה שנים אחדות את "פרויקט לקט"‬
‫שבמסגרתו נאספים עודפי יבול חקלאי ומחולקים‬
‫לנזקקים‪.‬‬
‫בשלהי פברואר הקר יצאו חברי סגל הפקולטה‪,‬‬
‫עובדים ומשתלמים אל שדות הקולרבי של‬
‫נהלל‪ .‬הם הפשילו שרוולים‪ ,‬טבלו ידיהם‬
‫באדמה הלחה והתחממו מהמאמץ ומהאווירה‬
‫המרוממת‪ ,‬וחזרו עייפים ומגובשים מתמיד‪.‬‬
‫צילום‪ :‬שאול מרקוביץ'‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪7 HOMEPAGE‬‬
‫אקטואליה‬
‫חשבון נפש‪ :‬ירידה חדה בנבחנים ב‪ 5-‬יח' מתמטיקה‬
‫צילומים‪ :‬יואב בכר‬
‫בכירי תעשיית ההיי‪-‬טק‪ ,‬חברי סגל הפקולטה ומשתתפי הפאנל‪ ,‬במפגש הוועדה המייעצת‬
‫אבי נתן ואייל בר‪-‬דוד‪ ,‬כיום מורים‬
‫הירידה המדאיגה בלימודי ‪ 5‬יחידות במתמטיקה נדונה בפאנל‬
‫שנערך ב‪ 26-‬במאי‪ ,‬במסגרת המפגש השנתי של הוועדה המייעצת‬
‫של הפקולטה‪ 30%" .‬מהתלמידים המתחילים ללמוד ל‪ 5-‬יחידות‬
‫נושרים בדרך‪ ,‬ונבחנים בסופו של דבר על פחות יחידות"‪ ,‬אמר מוהנא‬
‫פארס‪ ,‬האחראי על תוכנית 'מתמטיקה תחילה' במשרד החינוך (ראו‬
‫גם מדור "דעת יחיד"‪ ,‬עמ' ‪" ,)11‬רבים מהם הצטיינו במבחני פיז"ה‪,‬‬
‫ולמרות זאת ויתרו לעצמם"‪.‬‬
‫בפאנל שהתמקד בנושא‪ ,‬בהנחיית דיקן הפקולטה פרופ' עירד יבנה‪,‬‬
‫השתתפו גם מפקד לוטם‪ ,‬היחידה הטכנולוגית לתקשוב מבצעי ‪-‬‬
‫תא"ל דני ברן; ראש המרכז לרישום וקבלה בטכניון ‪ -‬אפרת נתיב‬
‫רונן; רכז המדעים בבית הספר ליאו באק ‪ -‬קובי שוורצבורד; ופרופ'‪ ‬‬
‫אלון וולף ‪ ,First Israel -‬מנהל מטעם הטכניון וחבר הוועד המנהל‪ .‬‬
‫במפגש‪ ,‬שמטרתו לייצר רב שיח ולקדם נושאים המשותפים לתעשייה‬
‫ולפקולטה‪ ,‬השתתפו גם אהרון אהרון‪ ,‬מנהל מרכזי הפיתוח של אפל‬
‫בישראל; ד"ר שלמה מרקל‪ ,‬סגן נשיא ברודקום העולמית; ד"ר יואל‬
‫מארק‪ ,‬סגנית נשיא מעבדות יאהו‪ ,‬ד"ר יעל וילה‪ ,‬מנהלת מרכז‬
‫המצוינות של ‪ EMC‬ישראל‪ ,‬וכן אבי נתן‪ ,‬שהקים את מרכז הפיתוח‬
‫של מיקרוסופט בישראל‪ ,‬ואייל בר‪-‬דוד‪ ,‬שעמד בראש קוואלקום‬
‫ישראל ‪ -‬שניהם פרשו מתעשיית ההיי‪-‬טק ופנו להוראה‪.‬‬
‫נתן‪ ,‬כיום מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים‪ ,‬אמר כי על המורים‬
‫להיות בבת עינה של מערכת החינוך‪ .‬לדעתו‪ ,‬השינויים במערכת‬
‫החינוך קורים לאט מדי ובאופן פרטני ולא מערכתי‪ .‬פארס הסכים כי‬
‫"לא היינו עם יד על הדופק ולא דאגנו לכמות משמעותית של מורים‬
‫שמסוגלים באמת ללמד ל‪ 5-‬יחידות"‪.‬‬
‫רבים מהדוברים הצביעו על סיבה נוספת לצניחה במספר הנבחנים‪:‬‬
‫"'מאמץ' הפך למילה גסה"‪ ,‬אמר קובי שוורצבורד מביה"ס ליאו באק‪,‬‬
‫"אתה שומע יותר ויותר הורים שאומרים לילד 'עזוב‪ ,‬אל תשקיע עכשיו‬
‫ותשלים אחר‪-‬כך'‪ ,‬אבל צריך להבהיר שכמו במוזיקה ובספורט‪ ,‬גם‬
‫כאן אי אפשר להצטיין באמת בלי מאמץ‪ .‬חייבים לומר לתלמידים‬
‫שבטח‪ ,‬יהיה קשה‪ ,‬אבל גם חווייתי‪ ,‬מלהיב ומסקרן"‪.‬‬
‫ראש המרכז לרישום וקבלה בטכניון‪ ,‬אפרת נתיב רונן‪ ,‬הדגישה את‬
‫שיעורן הנמוך של התלמידות בקרב הנבחנים‪" .‬הורים ומורים מעבירים‬
‫לילדות מסר סמוי‪ :‬אל תלכו למדעים ולמתמטיקה‪ .‬תהליך החיברות‬
‫שעוברות הבנות בונה אצלן את הנטייה לפנות לתחומים הרכים יותר‪:‬‬
‫ספרות‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬היסטוריה‪ .‬כיום"‪ ,‬הוסיפה‪" ,‬אין שום ספק שבגרות של‬
‫‪ 5‬יחידות מתמטיקה היא דרך משמעותית מאוד להקטנת אי‪-‬השוויון‬
‫ולצמצום הדרת הנשים בחברה‪ .‬אבל כדי לצאת מהמצב הנוכחי משרד‬
‫החינוך חייב להחזיר לעצמו את הסמכות‪ ,‬את השליטה"‪.‬‬
‫כמו לעבוד‬
‫בסטארט‪-‬אפ‬
‫במסגרת שיתוף הפעולה בין הפקולטה‬
‫למיקרוסופט במיזם ‪,Internet of Things‬‬
‫שבו מממשים הסטודנטים פרויקטים יצירתיים‬
‫המשלבים תוכנה ובקרים אלקטרוניים‬
‫(ארדואינו)‪ ,‬עברה המעבדה לפיתוח תוכנה‬
‫ומערכות מתיחת פנים‪ .‬המעבדה המחודשת‬
‫עוצבה כסביבת עבודה חדשנית וצוידה בעזרי‬
‫מולטימדיה– משחקי ‪ ,Xbox‬סמארטפונים‬
‫וטאבלטים– כולם כמובן חיוניים בארגז‬
‫הכלים של הסטודנט; וכבר אפשר להעיד‬
‫ששלל האפליקציות והמשחקים משמשים‬
‫כמקור להשראה‪ ,‬ולא (רק) כזוללי זמן‪.‬‬
‫פרופ' עירד יבנה ויורם יעקבי‪ ,‬מנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל‬
‫‪8‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫צילום‪ :‬שיצו צלמים‬
‫אקטואליה‬
‫איך נשמעים "עילאיים ומתנשאים"?‬
‫צילום‪ :‬שיצו צלמים‬
‫עדן סייג‬
‫< >‬
‫קראו לנו מתנשאים‪ ,‬אבל אנחנו מעדיפים מלים וסימני פיסוק על‬
‫פני אימוג'ים‪ .‬מסתבר שאנחנו לא לבד – כפי שמוכיחה מערכת‬
‫הלומדה שפיתח הסטודנט עדן סייג במסגרת הקורס 'פרויקט בבינה‬
‫מלאכותית' בהנחיית פרופ' שאול מרקוביץ'‪" .‬נקודה בסוף משפט‬
‫היא הוכחה לטון מתנשא"‪ ,‬כך‪ ,‬לפי סייג‪ ,‬מפרשת המערכת‪.‬‬
‫סייג הצליח לפצח את אחת המגבלות המטרידות ביותר שמזמן עידן‬
‫ההודעות הכתובות‪ :‬פענוח נימת הדיבור‪ ,‬הרגש והטון בהודעת טקסט‬
‫‪ .‬מערכת הלומדה שפיתח‪,‬‬
‫קצרה – בלי להשתמש ב‪-‬‬
‫אשר זכתה בתחרות הפרויקט המצטיין של אמדוקס‪ ,‬מצליחה לזהות‬
‫את הנימה הרגשית המובעת בטקסט על סמך זיהוי של תבניות‬
‫טקסטואליות חוזרות‪ ,‬מילות מפתח‪ ,‬הכרעות תחביריות‪ ,‬שימוש‬
‫בסימני פיסוק ועוד‪.‬‬
‫"השיטה שפיתחתי"‪ ,‬מסביר סייג‪" ,‬מתבססת על עמודים הומוריסטיים‬
‫שנפתחו בשנים האחרונות ברשתות החברתיות‪ ,‬כמו 'אנשים עילאיים‬
‫ומתנשאים' ו'אנשים בינוניים וסבירים'‪ ,‬שלכל אחד מהם עשרות‬
‫אלפי עוקבים‪ .‬במהלך הפרויקט בחנתי ‪ 5,000‬פוסטים שנכתבו‬
‫בקבוצות‪ ,‬ובאמצעות ניתוח סטטיסטי של הטקסט ושל האינטראקציה‬
‫החברתית מסביב‪ ,‬המערכת למדה לזהות מבנה של טקסט מתנשא‬
‫או מבנה של טקסט בינוני"‪.‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬המערכת מזהה רק את ה"מתנשאים" וה"סבירים" – אבל‬
‫בעתיד‪ ,‬אומר סייג‪" ,‬היא תאפשר לזהות כל דפוס חוזר בהתבסס על‬
‫כל מאגר נתון ברשת‪ .‬אפשר להריץ אותה על עמודי רשת פופולריים‬
‫אחרים ולזהות‪ ,‬למשל‪ ,‬טקסטים שמבטאים נטייה לאובדנות‪ ,‬קריאה‬
‫לעזרה או לחלופין התפעלות והנאה"‪.‬‬
‫אפשר לקוות שהרחבת המנגנון של סייג תייתר את השימוש הרווח‬
‫באימוג'ים בכל הודעת ווטסאפ קבוצתית‪ .‬אבל גם אם היא תפחית‬
‫מקרים של אי הבנה – דיינו‪.‬‬
‫הדירוג‬
‫עיצוב ואיור אינפוגרפיקה‪ :‬יעל שינקר‬
‫למעלה מ‪-‬‬
‫‪46,000‬‬
‫למעלה מ‪-‬‬
‫‪250‬‬
‫למעלה מ‪-‬‬
‫‪2.3‬‬
‫משרות‬
‫יצרו החברות‬
‫שהקימו או ניהלו‬
‫בוגרי הפקולטה‬
‫בוגרי הפקולטה למדעי המחשב‬
‫הקימו או ניהלו חברות בעשרים‬
‫השנים האחרונות‬
‫מיליארד דולר‬
‫גויסו על ידי החברות‬
‫שהוקמו או נוהלו על ידי‬
‫בוגרי הפקולטה‬
‫‪7‬‬
‫חברות‬
‫שהקימו בוגרי הפקולטה‬
‫נסחרות בנאסד"ק‬
‫בוגרי הפקולטה אחראים לעשרות אלפי משרות במשק‬
‫סקר שערך לאחרונה מוסד שמואל נאמן העלה כי מבין ‪ 1,319‬בוגרי הטכניון שהקימו או ניהלו חברות בעשרים השנים האחרונות‪,‬‬
‫למעלה מ‪ 250-‬הם בוגרי הפקולטה למדעי המחשב‪ .‬החברות שהקימו גייסו יותר מ‪ 2.3-‬מיליארד דולר ויצרו במצטבר למעלה מ‪ 46,000-‬משרות‪.‬‬
‫מספר החברות שהקים‬
‫כל אחד מהבוגרים‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪176‬‬
‫‪55‬‬
‫‪6‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪20%‬‬
‫תקשורת‬
‫‪82%‬‬
‫טכנולוגיות מידע‬
‫ותקשורת‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 176‬בוגרים הקימו חברה ‪ 1‬כל אחד‬
‫תחומי הפעילות של החברות שהוקמו ע"י‬
‫בוגרי הפקולטה למדעי המחשב‬
‫בוגר ‪ 1‬הקים ‪ 9‬חברות‬
‫‪41%‬‬
‫טכנולוגיות מידע‬
‫ותוכנה ארגונית‬
‫‪8%‬‬
‫מדעי החיים‬
‫‪3%‬‬
‫תחומים אחרים‬
‫‪5%‬‬
‫מוליכים למחצה‬
‫‪2%‬‬
‫קלינטק‬
‫‪21%‬‬
‫אינטרנט‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪9 HOMEPAGE‬‬
‫אקטואליה‬
‫האקתון קהילת הנשים מציג‪:‬‬
‫לכו מיד לסדר את החדר‪ ,‬גרסת האפליקציה‬
‫קבוצת ‪ ,TaskQuest‬שפיתחה אפליקציה לניהול מטלות היומיום באמצעות‬
‫משחק‪ ,‬היא הזוכה במקום הראשון בהאקתון (מרתון תיכנות) של קהילת הנשים‬
‫‪ WomenTechPRO‬והפקולטה‪ ,‬שהתקיים ב‪ 27-‬במרץ השנה‪.‬‬
‫בהאקתון ‪ ,HackPRO 2015‬שהתקיים בחסות מיקרוסופט‪ ,‬אינטל וצ'ק פוינט‪ ,‬נרשם‬
‫שיא חדש‪ 50% :‬מ‪ 70-‬המשתתפים בו היו נשים‪ .‬בשנה שעברה‪ ,‬לשם ההשוואה‪,‬‬
‫השתתפו באירוע דומה בפקולטה שלוש נשים בלבד‪" .‬עבדנו קשה כדי להגיע ליום‬
‫הזה"‪ ,‬אומרת שרי דואק‪ ,‬סטודנטית לתואר שני בפקולטה‪ ,‬שיזמה את האירוע‬
‫ומובילה את קהילת הנשים ‪" .WomenTechPRO‬אין ספק שנשים אוהבות טכנולוגיה‬
‫ומדע‪ ,‬ומצטיינות בהם‪ ,‬אבל רבות מהן חוששות ש'כל האחרים תותחים' או ש'אהיה‬
‫האישה היחידה בחדר'‪ .‬בעזרת המפגשים השבועיים של הקהילה וסדנאות תכנותיות‪,‬‬
‫לקראת ההאקתון‪ ,‬נרשמו המון נשים‪ .‬זו בלי ספק הצלחה מסחררת"‪.‬‬
‫חברי ‪ - TaskQuest‬הקבוצה הזוכה בהאקתון ‪WomenTechPRO‬‬
‫צילום‪ :‬שאול מרקוביץ'‬
‫חברי ‪ TaskQuest‬שזכו במקום הראשון מסבירים כי מאחורי האפליקציה שפיתחו‬
‫עומד הרעיון ש"אנשים מוכנים להשקיע בשביל פרס‪ .‬באפליקציה שלנו מופיעות‬
‫מטלות יומיומיות (ניקוי החדר או האכלת החתול) ‪ -‬כמשימות שביצוען מעניק‬
‫למשתתף כסף‪-‬משחק‪ .‬התנהגות שלילית‪ ,‬כמו דחייה ואי‪-‬ביצוע מטלות‪ ,‬גוררים‬
‫הפסד כסף‪ .‬לאפליקציה כזו עשוי להיות פוטנציאל בקרב הורים לילדים‪ ,‬שייעזרו‬
‫בה לעידוד הילדים לבצע משימות"‪.‬‬
‫פיתוחים נוספים שהוצגו בהאקתון היו אלגוריתם למנוע‪-‬חיפוש המבוסס על תמונות‬
‫(של קבוצת ‪ PicuLate‬שזכתה במקום השני); צמידים ייחודיים המאפשרים למחשב‬
‫לעקוב אחר תנועות של רקדנים גם אם אינם בטווח עינית המכשיר (קבוצת ‪,DanceBit‬‬
‫מקום שלישי); וכן ‪ ,Smart Mouse‬ההופך את הסמארטפון לעכבר מחשב; ‪Schedy‬‬
‫ אפליקציה המעודדת סטודנטים ללמוד באמצעות ניתוח נתונים ביומן וסיוע בניהול‬‫זמן; ‪ - Dougly‬אפליקציית טיולים המספקת למשתמש את המידע הרלוונטי במצבי‬
‫חירום‪ - Shopping ,‬רשת חברתית לאיתור מבצעי מכירות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫צוות השופטים כלל את שלומית וייס‪ ,‬סגנית נשיא אינטל ומנהלת צוות פלטפורמות‪,‬‬
‫אירית ישראלי כהנא מקרן ‪ ;Afterdocs‬ארז ברקנר‪ ,‬מנהל אבטחת הענן של חברת‬
‫צ'ק פוינט; פרופ' בני קימלפלד חבר סגל הפקולטה‪ ,‬וקרן הומל אלון ‪ -‬המנהלת‬
‫בית תוכנה וסטארט‪-‬אפ סלולרי‪.‬‬
‫לא סתם פוזלת‬
‫אחד המשתנים המבדילים‬
‫בין בעלי חיים שונים הוא‬
‫שדה הראייה שלהם‪ ,‬המוכתב‬
‫על ידי מיקום העיניים וטווח התנועה שלהן‪ .‬האדם‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מאופיין בשדה ראייה צר למדי‪ ,‬שעליו‬
‫הוא מפצה באמצעות הסטת הראש לכיוון הרצוי‪,‬‬
‫והזיקית‪ ,‬לעומתו‪ ,‬נהנית משדה ראייה רחב להפליא‬
‫וכן מהיכולת להסיט כל עין לכיוון אחר‪ .‬באמצעות‬
‫"פזילה וולונטרית" זו חוסכת הזיקית תנועות ראש‬
‫וגוף העשויות להסגיר אותה לאויביה ולטרפה כאחד‪.‬‬
‫נהוג להניח שכל אחת מעיני הזיקית נעה באופן‬
‫אוטונומי‪ ,‬כלומר ללא קשר לעין השנייה‪ ,‬אבל‬
‫מחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופ' אהוד ריבלין‬
‫מהפקולטה ופרופ' גדי קציר מאוניברסיטת חיפה‬
‫מגלה כי זו הנחה שגויה‪ .‬במחקר‪ ,‬שהתפרסם החודש‬
‫בכתב העת ‪The Journal of Experimental‬‬
‫‪ ,Biology‬בחנו החוקרים את החוקיות המכתיבה‬
‫את תנועת עיני הזיקית וגילו כי בין שתי העיניים‬
‫שורר תיאום מסוים‪.‬‬
‫פרופ' ריבלין‪ ,‬המתמחה בתחומי ראייה ממוחשבת‬
‫ועיבוד תמונה‪ ,‬חוקר את מערכת הראייה של הזיקית‬
‫כבר שנים רבות‪ .‬במחקר קודם הוא חקר וניסח את‬
‫מודל הסריקה האופטימלי של הזיקית‪ ,‬וגילה כי‬
‫הזיקית אומדת את המרחק בינה לטרפה באמצעות‬
‫תנועות ראש‪ .‬במחקר הנוכחי התגלה כי גם כאשר‬
‫הזיקית מתבוננת בשני מוקדים שונים בכל עין‬
‫בנפרד (במקרה זה‪ :‬זבוב וירטואלי חצוי לשניים‬
‫שנע על מסך מחשב בשני כיוונים שונים) – כשהיא‬
‫עומדת לתקוף‪ ,‬היא נועלת את שתי העיניים על‬
‫הטרף כדי לאמוד את המרחק לקראת התקיפה‪.‬‬
‫"המסקנה שלנו היא שעיני הזיקית אינן עצמאיות‬
‫לחלוטין כפי שנהוג לחשוב"‪ ,‬אומר פרופ' ריבלין‪.‬‬
‫"בכל רגע נתון מודעת כל עין למיקומה ולכיוונה‬
‫של העין האחרת‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬גם בראייה החד‪-‬‬
‫עינית המאפיינת את הזיקית מתקיים שיתוף פעולה‬
‫מסוים – כפי ששיתוף פעולה אחר מתקיים בראייה‬
‫הדו‪-‬עינית של האדם"‪.‬‬
‫ד"ר אמיר אדלר ‪ -‬המדען הראשי של משרד התקשורת‬
‫ד"ר אמיר אדלר‪ ,‬בוגר תואר שלישי בפקולטה‪ ,‬מונה למדען הראשי של משרד התקשורת‪ .‬מחקרו של אדלר‬
‫התמקד בלמידה חישובית ועיבוד וידאו ותמונה‪ ,‬ובתפקידיו השונים בתעשיית ההיי‪-‬טק רכש ניסיון רב בייעוץ‬
‫ופיתוח מערכות תקשורת ובהתוויית מפת הדרכים של טכנולוגיות עתידיות‪ .‬בתפקידו החדש יעסוק אדלר בקביעת‬
‫האסטרטגיה של משרד התקשורת ובהתאמתה לקצב השינויים הטכנולוגיים התכופים‪.‬‬
‫המערכת מבקשת להודות לדוברות הטכניון על עזרתה בכתיבת הידיעות‬
‫‪10‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫דעת יחיד >‬
‫על מתמטיקה‪ ,‬חינוך ובחירה חופשית‬
‫הירידה החדה במספר הנבחנים במסלול של ‪ 5‬יחידות לימוד במתמטיקה לבגרות אינה גזירת‬
‫גורל‪ ,‬אלא תוצאה של דעות קדומות ותפיסות שגויות‪ .‬צריך‪ ,‬ואפשר‪ ,‬לשנות את המגמה‬
‫מוהנא פארס‬
‫ריצ'רד דוקינס מצוטט בפתח ספרו של חיים שפירא "אינסוף"‪ ,‬כמי שקבע כי "לא‬
‫מקובל חברתית להתגאות בבורות בענייני ספרות‪ ,‬אך מקובל מאוד להתגאות בבורות‬
‫במדעי המתמטיקה"‪ .‬משמעות הדבר היא שלהיות בור ועם הארץ במתמטיקה נחשב‬
‫לעניין "טבעי" ‪ -‬שהרי מתמטיקה מתאימה ליחידי סגולה‪ ,‬גאונים‪ ,‬אולי רק לבנים‬
‫חנונים – וכי חוסר ידע מתמטי מתקבל כלגיטימי בקבוצות חברתיות ומגדריות מסוימות‪.‬‬
‫בשמונה השנים האחרונות ירד מספר התלמידים שלמדו במסלול של ‪ 5‬יחידות מתמטיקה‬
‫לבגרות בכ‪( 30%-‬מ‪ 13,000-‬תלמידים בשנת ‪ 2006‬לכ‪ 9,500-‬תלמידים בשנת ‪.)2014‬‬
‫שר החינוך נפתלי בנט מציג‪ ,‬בצדק‪ ,‬את המגמה הזאת כאיום אסטרטגי על מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬ולכן נבנתה תוכנית להכפלת מספר הלומדים במסלול של ‪ 5‬יחידות מתמטיקה‬
‫לבגרות בארבע השנים הבאות‪.‬‬
‫אלא שבניית תוכנית כזו מעלה שאלות רבות‪:‬‬
‫ברמה החינוכית‪ :‬למה להתמקד דווקא במתמטיקה ולא במקצועות אחרים? האם‬
‫תפקידו של בית הספר הוא להכין תלמידים לצורכי המשק? ומה צריכה להיות מידת‬
‫האיזון בין מיומנויות לידע?‬
‫ברמת תחום הדעת‪ :‬מה השיטה הנכונה? האם תיתכן הצלחה? מה צריכה להיות רמת‬
‫הקושי של המבחנים? איך אפשר לגשר בין רצונות התלמידים והמורים לבין דרישות‬
‫המוסדות האקדמיים הרלוונטיים?‬
‫ברמה המוסרית‪ :‬האם נכון לעודד תלמידים ללמוד מקצוע כלשהו? האם עידוד בכיוון‬
‫מסוים הוא בבחינת התערבות בבחירה החופשית? האם הצורך החברתי‪/‬לאומי גובר‬
‫על המאוויים האינדיבידואליים?‬
‫אנשי חינוך רבים סבורים כי בתהליך של עידוד תלמידים באינטנסיביות יש טעם‬
‫לפגם והוא מזכיר את עידן "ההסללה" שאבד עליו כלח‪ .‬טענתו של פרדריק סקינר‪,‬‬
‫לפיה "אם האדם הוא תוצר של כוחות הנמצאים מחוצה לו‪ ,‬הוא אינו יכול להיחשב‬
‫חופשי‪ ,‬אחראי או יצירתי"‪ ,‬מגויסת כדי להדגיש את חשיבות הבחירה הנובעת מצרכיו‬
‫ורצונותיו האישיים‪ .‬לטעמם‪ ,‬איש חינוך אמיתי לא יסכים לשום תהליך שיש בו‬
‫כפייה‪ ,‬ויש לפנות לתלמידים באופן ליברלי יותר המאפשר בחירה אמיתית ומעמיקה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬האם באמת הבחירה היא "חופשית"? האם אכן מוצג לתלמיד כל רפרטואר‬
‫האפשרויות באופן משמעותי ולא טכני? והאם תלמידים שיש להם רצון ויכולת ללמוד‬
‫מתמטיקה מוגברת קיבלו את ההזדמנות‪ ,‬התמיכה והמשאבים הנכונים?‬
‫הנתונים על ירידה חדה במספר הנבחנים במתמטיקה ברמה גבוהה מוכיחים כי‬
‫הבחירה אינה חופשית‪ .‬תלמידים רבים הם קורבנות של תפיסה שגויה ומדיניות לא‬
‫אפקטיבית‪ .‬לו ניתנה להם ההזדמנות‪ ,‬היו רבים יכולים ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה‬
‫ומאתגרת‪ ,‬ליהנות מחוויה אינטלקטואלית ומסקרנת‪ ,‬ולהצליח – מתוך בחירה שלמה‪.‬‬
‫אלא שהלגיטימציה לא לדעת‪ ,‬וממדיה העצומים של הנשירה‪ ,‬הופכים את לימודי‬
‫המתמטיקה למאיימים‪ ,‬או לכאלה המיועדים לגאונים ועשירים בלבד‪.‬‬
‫הפתרון מצוי בידי מערכת החינוך והמורים‪.‬‬
‫מחנכים ומורים צריכים להפנים ש"רבים הם המחוזות הרדומים שהתעוררו לפעולה‬
‫מתוך עיסוק בבעיה יחידה"‪ ,‬וכי עליהם לספק דוגמאות לחיקוי‪ ,‬שיוכיחו כי "פתרון‬
‫בעיות מתמטיות הוא הסולם שבאמצעותו המחשבה מתרוממת אל המחוזות הגבוהים‬
‫יותר של מחקר וחקירה" (מתוך דיון בכתב העת המתמטי ‪American Mathematical‬‬
‫‪ ,Monthly‬משנת ‪ .)1914‬הבנה כזאת תגרור איתה שינוי בדפוסי ההוראה ופיתוח‬
‫כלים חדשים ומדיניות ממשלתית תומכת‪ ,‬שיחדירו בתלמידים חדווה וסקרנות ויחשפו‬
‫בפניהם את היתרונות הגלומים בלימודי מתמטיקה ברמה גבוהה – מוביליות חברתית‪,‬‬
‫תעסוקה עתידית‪ ,‬הזדמנויות פתוחות לכול‪.‬‬
‫כאיש חינוך‪ ,‬אני אופטימי‪ .‬אני מאמין שהכפלת מספר הנבחנים ברמה של ‪ 5‬יחידות‬
‫במתמטיקה היא אפשרית‪ .‬משמעותה אינה סטטיסטית בלבד‪ ,‬ומפירותיה ייהנו הן‬
‫החברה והן הפרט‪.‬‬
‫צילום‪ :‬יואב בכר‬
‫מוהנא פארס‬
‫לו ניתנה להם באמת הבחירה‬
‫וההזדמנות‪ ,‬היו תלמידים רבים‬
‫יכולים ללמוד מתמטיקה ברמה‬
‫גבוהה ומאתגרת‪ ,‬ליהנות מחוויה‬
‫אינטלקטואלית ומסקרנת‪ ,‬ולהצליח‪.‬‬
‫אלא שהלגיטימציה לא לדעת‪,‬‬
‫וממדיה העצומים של הנשירה‪,‬‬
‫הופכים את לימודי המתמטיקה‬
‫למאיימים‪ ,‬או לכאלה המיועדים‬
‫לגאונים ועשירים בלבד‬
‫מוהנא פארס הוא מתכלל התוכנית לקידום מתמטיקה ומצוינות מדעית‬
‫במשרד החינוך‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪11 HOMEPAGE‬‬
‫< ראש‬
‫מ‬
‫הצד שלך‪ ,‬את בוודאי רואה בעיקר יתרונות להעסקת סטודנטים‬
‫כבר במהלך הלימודים‪ .‬תוכלי לפרט?‬
‫אנחנו רואים ערך רב בשילוב סטודנטים בקבוצת הפיתוח שלנו‪,‬‬
‫והסטודנטים אצלנו לוקחים חלק בקבוצה בכמה מישורים‪ :‬מצד אחד‬
‫הם מצטרפים לצוותים קיימים ומשתלבים בפיתוח המוצרים בדומה‬
‫למפתחים אחרים בקבוצה‪ ,‬ומצד שני קיים המישור המחקרי‪ ,‬שבו‬
‫הסטודנט לוקח חלק בבדיקת היתכנות של תחום חדש‪ .‬על פי רוב‪,‬‬
‫הסטודנט מוצמד לעובד בכיר יותר ותפקידו לסייע בהשלמת המשימה‬
‫במהירות; אך יש מקרים שבהם הסטודנט מקבל לידיו את מלוא האחריות‬
‫לביצוע משימה‪ ,‬לצד ייעוץ והדרכה כיצד לבצעה‪ .‬בחלק מהמקרים‬
‫הביצוע לא היה קורה ללא נוכחותם של הסטודנטים‪.‬‬
‫לפני כחצי שנה‪ ,‬למשל‪ ,‬גייסנו לצוות ה‪ data science-‬בקבוצת‬
‫המחשוב הלביש באינטל‪-‬יקום סטודנט לתואר שני‪ .‬הוא הביא אתו‬
‫ניסיון רלוונטי שרכש במהלך פרויקט הגמר שלו בתואר הראשון‪,‬‬
‫וידע תיאורטי מתחילת התואר השני‪ .‬הוא השתלב במהרה ובהצלחה‬
‫בכמה פרויקטים‪ :‬את תחילת דרכו עשה בניתוח נתונים לטובת שיפור‬
‫מוצר קיים‪ ,‬תוך כדי שהוא לומד את המערכות והכלים הקיימים בזמן‬
‫קצר ביותר‪ .‬לאחר שהכיר את הפרויקטים השונים בצוות‪ ,‬הוא הציע‬
‫רעיון לפיתוח אלגוריתם חדשני לזיהוי תבניות שימוש כחלק מצוות‬
‫פיצ'ר ייעודי שהביא מהידע שרכש באקדמיה‪ .‬האלגוריתם שהוא פיתח‬
‫שולב באחד מהמוצרים המרכזיים שלנו והוא ימשיך להרחיבו בעתיד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬הוא עוסק בטיוב אלגוריתמים קיימים שכרגע תחת פיתוח‪ ,‬וכבר‬
‫בפרק זמן קצר הציע רעיון נוסף לשיפור שאת הוכחת היתכנותו הוא‬
‫עושה בימים אלו‪.‬‬
‫הסטודנט שגייסנו מביא עמו זווית חדשנית ומקורית לפתרון בעיות‬
‫שמתבססת על מחקרים שנחשבים ‪ state of the art‬בעולם האקדמי‬
‫ובתעשייה‪.‬‬
‫האם לא כדאי לכם יותר להעסיק בוגרים "טריים"? אחרי הכל‪ ,‬אתם‬
‫מבזבזים משאבים (כסף‪ ,‬זמן) על עובדים שהם כשירים פחות‪,‬‬
‫ויש סיכוי שיעזבו אתכם מיד אחרי שצברו ניסיון‪.‬‬
‫נכון שגיוס של בוגרים "טריים" כרוך בסיכון‪ ,‬מכיוון שלבוגר אין ניסיון‬
‫תעסוקתי קודם ולכן קשה לאמוד את כישוריו בעולם המקצועי‪ .‬אבל‬
‫כשאנחנו משקיעים משאבים בסטודנט‪ ,‬כשמגיע יום גיוסו לארגון לא‬
‫רק שאנו מכירים את כישוריו ויכולותיו‪ ,‬אלא אנחנו כבר מקבלים בוגר‬
‫עם ניסיון רלוונטי‪ .‬ועל כן‪ ,‬מבחינתנו‪ ,‬ההשקעה משתלמת‪.‬‬
‫בואי נדבר על הסטודנט‪ :‬תלמיד שמבלה כ‪ 20-‬שעות בשבוע‬
‫ויותר בעבודה אולי יתקשה לעמוד בחובותיו הלימודיים‪ .‬ממוצע‬
‫הציונים שלו עלול לרדת‪ ,‬ואיתו גם סיכוייו למצוא עבודה טובה‪.‬‬
‫האם המחיר שווה?‬
‫צבירת ניסיון במהלך הלימודים מגדילה משמעותית את היכולת של‬
‫הסטודנט למצוא עבודה בתום הלימודים‪ .‬מקומות עבודה המעסיקים‬
‫סטודנטים בכלל‪ ,‬ואינטל בפרט‪ ,‬מתחשבים בסטודנטים במהלך השנה‬
‫ומאפשרים גמישות בשעות העבודה במקרה הצורך‪ .‬זה בעיקר נכון‬
‫בתקופת הבחינות‪ ,‬שבה הסטודנט יכול להשקיע יותר בלימודיו וקצת‬
‫פחות בעבודה‪.‬‬
‫עבודה במהלך‬
‫<‬
‫טלי צבי‬
‫בניגוד למוסדות לימוד‬
‫מקבילים בארה"ב‪ ,‬שם‬
‫נהוגה עבודת סטודנטים‬
‫רק בפגרת הקיץ‪ ,‬רבים‬
‫מהסטודנטים למדעי המחשב‬
‫בישראל עובדים במשרה‬
‫חלקית לאורך שנות התואר‬
‫הראשון‪ .‬המצדדים מדברים‬
‫בעד‬
‫אני חושבת שהסטודנט צריך למצוא את האיזון הנכון בשבילו‪ .‬המחיר‬
‫של העבודה לא צריך להיות ירידה בציונים‪.‬‬
‫עבודה בתקופת הלימודים היא גם מתכון לפיצול "נאמנויות"‪ .‬מדובר‬
‫בשני מרחבים תובעניים‪ ,‬והסטודנט צריך לבחור מי חשוב לו יותר‪.‬‬
‫לדעתי שני המרחבים חשובים‪ ,‬אם כי העדיפות העליונה צריכה להיות‬
‫ללימודים‪ .‬סטודנט צריך לבחור לעבוד בזמן לימודיו כי הוא חושב שזו‬
‫דרך משלימה ללמוד את המקצוע ולצבור ניסיון ועל כן עליו להשקיע‬
‫בהתאם‪ .‬הוא צריך לבחור משרה שמאפשרת לו את הגמישות הרצויה‬
‫ולקחת על עצמו משימות שיוכל לעמוד בהן‪.‬‬
‫מה דעתך על הטענה שהניסיון שסטודנטים צוברים במהלך העבודה‬
‫עלול להגביל אותם לתחום צר‪ ,‬לפני שיש בידם הכלים לבחור מה‬
‫מתאים להם?‬
‫אני לא כל כך מסכימה עם הטענה הזאת‪ .‬טענה זו תקפה גם לכל משרה‬
‫שהסטודנט יחליט לקחת כבוגר‪ .‬על הסטודנט לבחור את התחום על‬
‫פי מה שידוע לו באותו הזמן‪ ,‬ובתום הלימודים הוא יכול להחליט אם‬
‫זה התחום להמשיך ולהתמחות בו או שהוא רוצה להתנסות בתחומים‬
‫אחרים‪ .‬בתור סטודנטית בעצמי‪ ,‬עסקתי בתחום של המרת בסיסי‬
‫נתונים ודוחות ‪ -‬תחום שבחרתי אחר כך לא להמשיך לעסוק בו‪ .‬עם‬
‫זאת נחשפתי בתקופה זו לתהליכי פיתוח בחברות גדולות‪ ,‬בממשק‬
‫מול לקוחות ובאספקטים טכנולוגיים מסוימים‪ .‬כל אלה היו בשבילי‬
‫מקפצה לתפקיד שהגיע מאוחר יותר בתחום של גרפיקה ממוחשבת‪.‬‬
‫אני חושבת שגם אם התחום משתנה‪ ,‬עדיין יש הרבה מה לקחת מכל‬
‫משרת סטודנט באשר היא‪.‬‬
‫טלי צבי‪ ,‬מנהלת הפיתוח של קבוצת ‪ NDGi‬באינטל‪ ,‬אשר מפתחת שירותים מתקדמים בתחום המחשוב הלביש‪ ,‬היא בעלת תואר ראשון בפיזיקה ובמדעי‬
‫המחשב מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה‪ ,‬ואם לשני ילדים‪ .‬צבי פעילה בתחום ההיי‪-‬טק משנת ‪ .1998‬את‬
‫דרכה החלה כמתכנתת בתחום של גרפיקה ממוחשבת‪ .‬לאחר מספר שנים של תכנות וניהול צוותים במספר חברות כמו ‪AEA Technology, Enbaya, Cadent‬‬
‫הצטרפה ל‪ Telmap-‬כמנהלת מוצר והתמחתה בתחום של ניווט סלולרי ויישומים מבוססי מיקום‪ .‬אחרי חמש שנים שבהן מילאה תפקידים של סמנכ"ל מוצרים‬
‫וסמנכ"ל פיתוח תוכנה עברה לטומסון רויטרס‪ ,‬שם נחשפה לעולם ה‪ Natural Language Processing-‬והובילה את צוות הפיתוח במשך ארבע שנים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2014‬הצטרפה לאינטל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫בראש >‬
‫הלימודים‬
‫פרופ' מיכאל אלעד‬
‫<‬
‫על תרומה לתעשייה ורכישת‬
‫ניסיון‪ ,‬המקטרגים מצביעים‬
‫על ירידה ברמה האקדמית‪,‬‬
‫טשטוש בין עיקר לטפל‬
‫והחמצת המטרה העיקרית‬
‫של התואר‪ :‬הלימוד עצמו‪.‬‬
‫טלי צבי מאינטל בעד‪ ,‬פרופ'‬
‫מיכאל אלעד הנגד‪.‬‬
‫לידע הנרכש בטכניון‪ .‬עם זאת‪ ,‬האם זה אומר שעלינו לשנות את‬
‫תוכני הלימוד בטכניון? לדעתי לא‪ .‬תקופת הלימודים בטכניון אינה‬
‫"הכנה כללית לחיים"‪ ,‬אלא תקופת הכשרה מקצועית ממוקדת שבה‬
‫יש ללמוד את מהות המקצוע ומגוון הפרקים המרכיבים אותו‪ .‬כפי‬
‫שאנו יודעים‪ ,‬עומס החומר הוא עצום‪ ,‬ואנו כל הזמן נמצאים בתהליך‬
‫של פשרות והשמטת חומרים על מנת להיכנס למסגרת תלת או ארבע‬
‫שנתית של התואר הראשון‪.‬‬
‫אדם לומד לאורך כל חייו ובכל מסגרת‪ ,‬ובוודאי שהדבר נכון לגבי‬
‫מהנדס בתעשייה‪ .‬לכן‪ ,‬עלינו לקבל את העובדה שיהיו כישורים שיפותחו‬
‫במקומות העבודה ורק לאחר הלימודים בטכניון‪.‬‬
‫נגד‬
‫ה‬
‫פקולטה מקיימת שיתופי פעולה רבים עם התעשייה‪ ,‬באמצעות‬
‫מכונים‪ ,‬מלגות ופרויקטים משותפים‪ .‬מה הסיבה להתנגד‬
‫לקשר המעשי בין הסטודנטים לתעשייה‪ ,‬במסגרת יחסי עובד‪-‬‬
‫מעביד?‬
‫אין ולא צריכה להיות התנגדות לכך שסטודנטים יועסקו בחברות במהלך‬
‫לימודיהם‪ ,‬אבל לא באופן שקורה כיום‪ .‬היקף התעסוקה המקובל כיום‬
‫גדול מדי – בדרך כלל מדובר בשליש עד חצי משרה – מה שמפר את‬
‫האיזון הנכון בין ההשקעה בלימודים‪ ,‬שצריכה להיות עיקר עיסוקם‬
‫של הסטודנטים במהלך תקופת לימודיהם בטכניון‪ ,‬ובין ההשקעה‬
‫בעבודה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬סטודנט עובד הוא סטודנט שלומד פחות‬
‫טוב‪ ,‬רמתו המקצועית בסוף לימודיו ירודה בהשוואה למה שיכול היה‬
‫להיות‪ ,‬ויוצא שכולם ניזוקים – החברות מקבלות מהנדסים בינוניים‪,‬‬
‫הטכניון מאבד מרמתו‪ ,‬והבוגרים שלנו לא מממשים את הפוטנציאל‬
‫האמיתי שלהם‪.‬‬
‫באוניברסיטאות שאנו מחשיבים כמקבילות אלינו בארה"ב (ברקלי‪,‬‬
‫סטנפורד‪ )MIT ,‬מקובל שסטודנטים עובדים רק במהלך הקיץ‪ .‬לא‬
‫עולה על דעתם של אלו לעבוד במקביל ללימודיהם כי הם מכירים‬
‫בערך הלימוד‪ ,‬אולי בשל שכר הלימוד הגבוה שהם נדרשים לשלם‪,‬‬
‫ואולי בשל הנגישות להלוואות בתנאים נוחים – דבר שכדאי שהטכניון‬
‫ישקול לאמץ‪ .‬זו הגישה הנכונה!‬
‫האם הלימודים בפקולטה אכן מספקים את כל הכישורים הנדרשים‬
‫להצלחה בעולם ההיי‪-‬טק? האם יזמות‪ ,‬ניהול‪ ,‬התנסות בסביבת‬
‫עבודה אמיתית ‪ -‬אינם הכרחיים למי שיוצא אל השוק?‬
‫זה נכון שהצלחה בעולם ההיי‪-‬טק כרוכה בשפע של כישורים‪ ,‬מעבר‬
‫בוגרים חסרי ניסיון תעסוקתי מתקופת הלימודים נתקלים ביותר‬
‫קשיים להתקבל לעבודה‪ .‬מה הפקולטה יכולה להציע להם כתחליף‪,‬‬
‫כדי להבקיע את חומת הניסיון?‬
‫טענה זו בדיוק היא אחד המנועים למוטיבציה (השגויה!) לעבוד תוך‬
‫כדי לימודים‪ .‬זהו מיתוס שהחברות מעצימות‪ ,‬בעיקר כדי להבטיח‬
‫את המשך הקשר לאחר גמר הלימודים‪.‬‬
‫חשוב להבהיר‪ :‬תקופת הלימודים לתואר ראשון בטכניון היא תקופה‬
‫קצובה של ‪ 3-5‬שנים שלא תחזור לעולם‪ ,‬והיא אמורה להיות חוויה‬
‫מרתקת‪ .‬זו תקופה קסומה שבה נחשפים לידע המתקדם ביותר שיצרה‬
‫האנושות‪ ,‬ועל כל סטודנט שנמצא פה להתרגש למראה הרעיונות‬
‫המבריקים שמרכיבים את יסודות המקצוע שבו יעסוק כל חייו‪.‬‬
‫מה קורה במקום זה? הסטודנטים רצים להיות "פועלי היי‪-‬טק" אפורים‪,‬‬
‫דבר שיעשו ממילא למשך עשרות שנים לאחר לימודיהם‪ .‬בכך הם‬
‫הורסים את חוויית הלימודים‪ ,‬ומורידים את רמתם המקצועית‪ .‬חלק‬
‫מהסטודנטים ישלמו מחיר יקר על בחירתם לעבוד – רמת לימודים נמוכה‬
‫וציונים בהתאם‪ ,‬יחד עם תחושה של לחץ וחוסר הנאה מהלימודים‪,‬‬
‫מובילים לכך שרבים לא יבחרו לעשות תואר שני ושלישי‪ ,‬דבר שי ְ ַק ֵּב ַע‬
‫אותם בתעשייה בדירוג ההנדסי הנמוך ביותר הקיים‪.‬‬
‫בשורה התחתונה‪ ,‬הפקולטה לא צריכה לדאוג לתחליפים לניסיון‬
‫עבודה‪ ,‬אלא לשימור הרמה האקדמית‪ .‬בוגרים איכותיים באוניברסיטה‬
‫שהבטיחה רמת לימודים גבוהה תמיד ימצאו עבודה ובתנאים מעולים‪.‬‬
‫מה תאמר לסטודנט שפשוט צריך את הכסף?‬
‫חשבון קר יראה כי עבודה במקביל ללימודים לאורך תקופה של ‪5-6‬‬
‫שנים תניב רווח נמוך מלימודים ממוקדים ללא עבודה למשך שלוש‬
‫שנים‪ ,‬שלאחריהם תימצא עבודה במשכורת מלאה‪.‬‬
‫אני מבין את הפיתוי בטווח הזמן הבינוני – קשה לומר "לא" להזדמנות‬
‫להרוויח משכורת שמאפשרת החזקת מכונית‪ ,‬שכירת דירה ובילויים‪.‬‬
‫צריך להיות חכם כדי להבדיל בין טפל לעיקר‪ ,‬ולדעת שהלימודים‬
‫הם העיקר כעת‪.‬‬
‫אז מה הייתי אומר לסטודנט? עבוד בהיקף המינימלי שמאפשר לך רמת‬
‫חיים בסיסית ואל תגלוש מעבר לכך‪ .‬חייה בצמצום יחסי אם נדרש‪,‬‬
‫לא תמות מזה! בעוד עשר שנים מעכשיו‪ ,‬בפרק הבא בחיים (כנראה‬
‫עמוק בהיי‪-‬טק ועם משכורת נאה)‪ ,‬לא תזכור איזו מכונית היתה לך‬
‫בתקופת הלימודים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התיעוב שלך לחומר שלמדת תוך כדי‬
‫לחץ‪ ,‬תחושת הפחד מחומרים חדשים שאיפיינה את תקופת לימודיך‪,‬‬
‫הזיכרונות המרים של לימודים שבקושי עברת‪ ,‬כל אלה ילכו איתך‬
‫תמיד וישפיעו לרעה על ההתמודדות שלך עם הזדמנויות חדשות‪.‬‬
‫מיכאל אלעד הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי המחשב בטכניון‪ .‬את כל תאריו האקדמיים (תואר ראשון‪ ,‬מאגיסטר ודוקטורט) עשה בפקולטה להנדסת‬
‫חשמל בטכניון‪ .‬בשנים ‪ 2001‬עד ‪ 2003‬שהה באוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬שם עשה את תקופת הפוסט‪-‬דוקטורט‪ ,‬ובסוף שנת ‪ 2003‬הצטרף לסגל הטכניון‪ .‬תחומי‬
‫התמחותו של פרופ' אלעד הם עיבוד אותות ותמונות‪ ,‬וחקר שיטות נומריות בתחומים אלו‪ .‬תחום נוסף בו טבע פרופ' אלעד את חותמו הוא ייצוגים דלילים‬
‫ויתירים‪ ,‬והספר המוביל בזירה זו הוא פרי עטו‪ .‬פרופ' אלעד נבחר לעמית (‪ )Fellow‬של אגודת המהנדסים ‪ IEEE‬בשל תרומותיו בתחום זה‪ .‬אלעד זכה פעמיים‬
‫בפרס טאוב על מצוינות במחקר (‪ 2008‬ו‪ ,)2015-‬וכמו כן בפרס המאמר המצטיין של ‪ SIAM‬בתחום עיבוד התמונה בשנת ‪ 2012‬יחד עם פרופ' פרדי ברוקשטיין‬
‫(הטכניון) ופרופ' דוד דונוהו (סטנפורד)‪ .‬מצוינותו של פרופ' אלעד בהוראה צוינה שש פעמים במהלך השנים בפרסי המרצה המצטיין‪ .‬פרופ' אלעד עומד‬
‫בראש תוכנית הטכניון למצויינים ע"ש רוטשילד מאז תחילת שנת ‪.2015‬‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪13 HOMEPAGE‬‬
‫חדש בפקולטה >‬
‫חדוות המחקר של‬
‫פרופ' בני קימלפלד‬
‫כילד‪ ,‬מה הפליא אותך‪ ,‬סיקרן אותך?‬
‫רק בכיתות הגבוהות גיליתי עניין מיוחד במשהו מעבר לקיום דרישות‬
‫המורים‪ .‬התלהבתי אז דווקא מהלשון העברית ‪ -‬מהרעיון שמספר‬
‫קטן של עקרונות‪ ,‬כללים ותבניות יכול להסביר חלק משמעותי במבנה‬
‫המלים והמשפטים בשפה הטבעית‪ ,‬שהיא כל כך עשירה ומגוונת‪.‬‬
‫אבל מה שהלהיב אותי באמת היה‪ ,‬כצפוי‪ ,‬מחשבים‪ .‬שיעורי הבית היו‬
‫מטלות תכנותיות‪ ,‬והייתי פותר אותן בהנאה גדולה‪ .‬סחף אותי הרעיון‬
‫שאני באופן אישי יכול לגרום למחשב לעבוד‪ ,‬לפתור בעיות‪ ,‬ולייצר‬
‫מקורות הנאה (משחקים)‪ ,‬וכל זאת בשפה פשוטה וברורה המדברת‬
‫על משתנים שמייצגים ביטים‪ ,‬מספרים‪ ,‬מחרוזות ומערכים‪ .‬אז גם‬
‫התפתח הרצון שלי ללמוד מדעי המחשב‪.‬‬
‫האם היה רגע במסלול הלימודים שלך שהיתה לו השפעה מכרעת‬
‫על התפתחותך כחוקר?‬
‫היה יותר מרגע אחד כזה‪ .‬הסיפור‬
‫שלי מתחיל דווקא ממקום של חשש‬
‫וחוסר ביטחון‪ .‬התקבלתי ללימודי‬
‫מדעי המחשב באוניברסיטה‬
‫העברית בשנת ‪ ,1999‬לקראת שיא‬
‫בועת הדוט‪-‬קום‪ .‬התקבלתי על‬
‫סמך הצלחה במבחן הפסיכומטרי‪,‬‬
‫שאליו יכולתי להתכונן רבות במהלך‬
‫עבודתי כמאבטח בתעשייה האווירית‪.‬‬
‫הלימודים בשנה הראשונה היו מאוד מעניינים‪ ,‬אך‬
‫עיקר החוויה האישית היתה מאמץ וחרדה מפני כישלון‪ .‬כה‬
‫חרד הייתי‪ ,‬שלמדתי לכל מבחן באינטנסיביות רבה‪ ,‬כאילו היה‬
‫זה מבחן כניסה מחודש לפקולטה‪ .‬התוצאה היתה שסיימתי את‬
‫השנה הראשונה בממוצע ציונים גבוה ביותר‪ ,‬ועל כך קיבלתי‬
‫את פרס הרקטור ונכנסתי למסלול למצטיינים‪ .‬ובמסלול‬
‫זה נדרשתי לפרויקט מחקרי‪ ,‬וכך הכרתי את פרופ׳‬
‫יהושע (שוקי) שגיב‪ ,‬מי שלימים יהיה המנחה‬
‫שלי בלימודי במוסמך והדוקטורט‪ ,‬ויועץ יקר‬
‫בכל צעד משמעותי בקריירה‪.‬‬
‫היו מספר רגעים מכוננים במהלך לימודי‬
‫התואר הראשון ששכנעו אותי כי טובים הם‬
‫חיי החוקר במדעי המחשב‪ .‬הרגע הראשון היה‬
‫בקורס בחישוביות‪ .‬הוקסמתי עמוקות מן העובדה‬
‫שלכלים שפותחו בתיאוריה המתמטית של המחשב‬
‫יש היכולת להבחין בין בעיה הניתנת לפתרון מהיר‪,‬‬
‫בעיה שנדרש זמן רב להגיע לפתרונה‪ ,‬ובעיה שכלל‬
‫אינה פתירה‪ .‬אופי הוכחת הקושי (הרדוקציה) הוא מאוד‬
‫מעניין ‪ -‬הרבה פעמים אנחנו לא באמת מוכיחים קושי‪.‬‬
‫אנחנו מוכיחים שאם בכלל קיים פתרון מהיר‪ ,‬אזי מהנדסים‬
‫וחוקרים רבים ומצוינים חיפשו אותו בעבר ולא מצאו; זוהי‬
‫למעשה הוכחה בעלת מרכיב חברתי המתבסס על הערכתנו‬
‫לקולגות‪.‬‬
‫הרגע המכונן הבא הגיע בפעם הראשונה שקראתי והבנתי‬
‫מאמר מדעי במדעי המחשב‪ .‬זה היה מאמר שהתפרסם בכנס‬
‫חשוב במסדי נתונים‪ ,‬על חיפוש במסמכי ‪ XML‬בעזרת מילות‬
‫מפתח‪ .‬הבעיה היתה אמיתית ומעשית‪ ,‬וציפיתי למצוא אסופה‬
‫‪14‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫של טריקים ומושגים טכניים עלומים‪ .‬במקום זאת‪ ,‬ראיתי סיפור ברור‬
‫ויפה שהרשים אותי מאוד‪ :‬תיאור מילולי ידידותי של הבעיה‪ ,‬פיתוח‬
‫מודל מתמטי לבעיה‪ ,‬בניית אלגוריתמים‪ ,‬ניתוח אלגוריתמים‪ ,‬בחינת‬
‫מגבלות בכלים של חישוביות‪ ,‬ולבסוף מימוש בצורה של תוכנה שכל‬
‫אחד יכול להריץ במחשב האישי כדי לחפש במסמכי ‪ .XML‬הסיפור‬
‫הזה קסם לי‪ :‬כך אני מעוניין לפתח פתרונות לבעיות!‬
‫משם המשכתי להכיר את המחקר במסדי נתונים דרך עבודות ומאמרים‬
‫נוספים‪ ,‬ואהבתי את מה שנחשף בפני‪ .‬גיליתי‬
‫שמחקר זה אינו תחום בעולמה המוגבל‬
‫של תוכנית לניהול טבלאות‪ ,‬כי אם‬
‫בעולם כביר ועשיר של עקרונות‬
‫ושיטות לניהול מידע שאותם‬
‫ניתן להחיל על יישומים רבים‬
‫ומגוונים‪ .‬ובעולם זה‪,‬‬
‫המחקר נושק‬
‫צילום‪ :‬כנרת ישורון שדה‬
‫לנושאים רבים ושונים בתכלית במדעי המחשב ובמתמטיקה‪ ,‬כגון‬
‫מערכות הפעלה‪ ,‬אלגוריתמים‪ ,‬לוגיקה‪ ,‬חישוביות‪ ,‬הצפנה‪ ,‬סטטיסטיקה‪,‬‬
‫דחיסה‪ ,‬חישוב מבוזר‪ ,‬תורת הגרפים‪ ,‬למידה חישובית‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬די‬
‫להסתכל ברשימות המאמרים מהכנסים החשובים במסדי נתונים כדי‬
‫לאתר בקלות את כל הנושאים הללו‪ .‬הרגעים הבאים היו‪ ,‬כך אני מניח‪,‬‬
‫בכנסים ובמפגשים מדעיים בינלאומיים‪ .‬שם הכרתי אנשים נפלאים‪,‬‬
‫חלקם שותפים שלי למחקר עד היום‪ .‬הבנתי שחדוות המחקר‪ ,‬בפרט‬
‫במדעי המחשב‪ ,‬ובפרט במסדי נתונים‪ ,‬היא תופעה כללית החוצה‬
‫שפות‪ ,‬דתות‪ ,‬ומדינות (ידידות ומסוכסכות)‪ .‬שם מקומי‪.‬‬
‫ואחרי שהחלטת על תחום המחקר?‬
‫בדוקטורט עסקתי במספר נושאים בניהול מידע‪ ,‬ביניהם ייצוג מידע‬
‫הסתברותי במסדי נתונים‪ ,‬חישוב שאילתות מעל מידע הסתברותי‪,‬‬
‫וחיפוש במידע מובנה (כדוגמת טבלאות או מסמכי ‪ )XML‬בעזרת מילות‬
‫מפתח‪ .‬הרעיון הכללי שעניין אותי היה דרכי התמודדות עם הפרה של‬
‫הנחות מסורתיות על המידע שברשותנו‪ :‬המבנה גמיש יותר מיחסים‬
‫(טבלאות)‪ ,‬המבנה אינו בהכרח נהיר לשואל השאילתה‪ ,‬והמידע אינו‬
‫בהכרח ודאי ונקי מסתירות‪ .‬למעשה‪ ,‬נושאים אלו נוגעים בבעיות‬
‫גרעיניות בשימוש במקורות המידע העשירים שנגישים לנו בעידן‬
‫הנוכחי‪ ,‬המאפשר‪ ,‬ואף מעודד‪ ,‬יצירה ושיתוף מסיביים של מידע‬
‫(לדוגמה ברשתות חברתיות דרך מחשוב בעל ניידות הולכת וגוברת)‪.‬‬
‫ולמעשה‪ ,‬נושאים אלו‪ ,‬בצורות שונות‪ ,‬ממשיכים להיות מרכזיים‬
‫במחקר שלי כיום‪.‬‬
‫מיהו האדם שהשפיע עליך כחוקר יותר מכל?‬
‫אין לי ספק כי המנחה שלי בדוקטורט היה בעל השפעה מכרעת בהתוויית‬
‫הקריירה שלי כחוקר במדעי במחשב‪ .‬הוא לימד אותי כיצד לחקור‪,‬‬
‫ויותר מזה‪ ,‬כיצד להיות חוקר‪ .‬אילו בעיות ראוי וכדאי לחקור? מתי‬
‫להילחם בבעיה עקשנית ומתי לסגת? איך לתקשר עם העולם האקדמי?‬
‫איך להתמודד עם הביקורת? איך לשלב בין צניעות לקידום המעמד‬
‫האישי בקהילת המחקר? איך להשתלב חברתית בקהילה זו? איך‬
‫לשלב את התפקיד עם חיי המשפחה?‬
‫חוקרים נוספים שתרמו משמעותית להתפתחותי כחוקר היו הקולגות‬
‫במעבדת המחקר של ‪ IBM‬בקליפורניה‪ ,‬שם הועסקתי לאחר השלמת‬
‫הדוקטורט‪ .‬היתה לי שם הזכות לעבוד עם חוקרים חשובים ביותר‬
‫בתחום‪ ,‬כגון רונאלד פייגין ופוקיון קולאיטיס‪ .‬אלו שני חוקרים בעלי‬
‫גישות שונות מאוד‪ ,‬והעבודה במחיצת שניהם בעת ובעונה אחת היתה‬
‫חוויית לימוד יוצאת דופן‪.‬‬
‫ואגב‪ ,‬המחקר ב‪ IBM-‬היה משמעותי לא רק בזכות האנשים המצוינים‪.‬‬
‫למדתי המון על הקשר בין העולם האקדמי של מדעי המחשב לתעשיית‬
‫המחשבים‪ .‬הייתי חבר בקבוצה שביצעה מחקר ופרסומים מדעיים לצד‬
‫בניית תוכנה וכלים ששימשו כמוצרים מסחריים‪ .‬כלים אלו משמשים‬
‫לניתוח מידע המשלב בין מסדי נתונים מובנים לבין מידע החבוי‬
‫בטקסט (לרוב בשפה טבעית)‪ .‬המחקר שביצענו שם זכה לחשיפה‬
‫והערכה בקהילה האקדמית של מסדי הנתונים‪ ,‬ובנוסף היו לו השלכות‬
‫חשובות בפן העסקי‪ .‬אני באופן אישי חילקתי את הזמן שלי בין תכנות‬
‫עבור מערכות מסחריות‪ ,‬מחקר‪ ,‬כתיבת מאמרים‪ ,‬והגות על הקשר בין‬
‫פעילויות אלו‪ .‬את השנה האחרונה לפני חזרתי לישראל ביליתי בחברת‬
‫הזנק בשם ‪ ,LogicBlox‬שמפתחת תוכנה לניהול מידע‪ ,‬ניתוח מידע‬
‫ותכנון מבוסס מידע‪ ,‬על פי עקרונות שפותחו במחקר במסדי נתונים‪.‬‬
‫בזאת זכיתי להיכרות נוספת עם עולם התעשייה‪ ,‬הפעם מנקודת המבט‬
‫של חברה קטנה‪ .‬יש לי הערכה כבירה לשנים המהנות והפורות שבהן‬
‫ביליתי בתעשייה‪ ,‬לצד הכרה ביתרונות שבמחקר בסביבה אקדמית‬
‫טהורה ועשירה בסטודנטים חזקים‪ ,‬כמו הטכניון‪ ,‬שאליו הגעתי בסופו‬
‫של דבר‪.‬‬
‫ומיהו בעיניך האדם שהשפיע יותר מכל על תחום המחקר שלך?‬
‫המשפיע העיקרי על תחום מסדי הנתונים (ולמעשה יוצרו) הוא אדגר‬
‫קוד‪ ,‬מדען בריטי שעבד במעבדת המחקר של ‪ IBM‬בקליפורניה‪ ,‬וזוכה‬
‫פרס טיורינג‪ .‬קוד הגה את הרעיון שניהול המידע ייעשה על ידי מערכת‬
‫כללית המבוססת על לוגיקה מתמטית‪ ,‬שבה הגישה למידע נעשית‬
‫בשפה גבוהה (כדוגמת אלגברת היחסים או לוגיקה מסדר ראשון)‬
‫שאינה תלויה באופן בו המידע מאוחסן במחשב‪ ,‬או באוסף האינדקסים‬
‫המאפשרים גישה מהירה לפרטי המידע‪ .‬זהו‪ ,‬כמובן‪ ,‬המודל של מסד‬
‫הנתונים היחסי‪ .‬כידוע‪ ,‬רעיון זה גרר תעשיית תוכנה אדירה ותחום‬
‫מחקר אקדמי עשיר ופורה (שהשנה אחד מנציגיו הבולטים קיבל את‬
‫פרס טיורינג)‪ .‬סיפורו של קוד מייצג עבורי באופן מובהק את המתכון‬
‫למחקר מוצלח במדעי המחשב‪ :‬הוא ידע לזהות בעיה אמיתית‪ ,‬מאתגרת‬
‫ורבת השפעה‪ ,‬הצליח לקלוע לרמת ההפשטה הנכונה שתאפשר שינוי‬
‫תפיסה בסיסית מצד אחד ומימוש מעשי מצד אחר‪ ,‬פיתח מודל אלגנטי‬
‫שמתמודד עם הבעיות האמיתיות‪ ,‬תיאר את רעיונותיו באופן פשוט‪,‬‬
‫ברור וידידותי לקורא‪ ,‬וידע להתמודד עם הספקות שהעלתה סביבתו‬
‫בתחילת הדרך‪ ,‬לפני ששינה את עולמנו‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שפיתחת?‬
‫בעיות המחקר הראשונות שבהן התעניינתי עסקו בחיפוש במידע מובנה‪.‬‬
‫באחזור מידע טיפוסי‪ ,‬תוצאת חיפוש היא ״מסמך״ רלוונטי למילות‬
‫החיפוש‪ .‬כשהמידע מובנה‪ ,‬אנו רוצים למצוא ״מבנים״ המקשרים יחדיו‬
‫מספר יחידות מידע (לדוגמה‪ ,‬רשומות במסד נתונים יחסי) המקושרות‬
‫יחדיו בקשר סמנטי‪ ,‬ויחדיו הן מהוות תוצאת חיפוש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לשאילתה‬
‫״בינה מלאכותית שאול״ במסד הנתונים של הפקולטה למדעי המחשב‬
‫נרצה כתוצאה אפשרית קבוצת רשומות המכילה רשומה של הקורס‬
‫בבינה מלאכותית‪ ,‬רשומה של הפרופסור שאול‪ ,‬ורשומה המציינת‬
‫שהקורס ברשומה הראשונה ניתן על ידי הפרופסור ברשומה השנייה‪.‬‬
‫כדוגמה נוספת‪ ,‬לשאילתה ״מיטל שאול״ נרצה כתוצאה אפשרית קבוצת‬
‫רשומות המראה שמיטל היא מתרגלת בקורס שמלמד שאול‪ .‬הבעיות‬
‫שחקרתי עסקו בהגדרת תוצאות חיפוש‪ ,‬הגדרת טיב של תוצאות‬
‫חיפוש‪ ,‬ובעיקר אלגוריתמים לחיפוש‪.‬‬
‫ומהו הדבר האחרון שפיתחת?‬
‫בפרויקט הנוכחי אני מעשיר את המודל היחסי עם יכולות לניתוח‬
‫מעמיק של טקסט‪ .‬יישומים רבים כיום מכילים ניתוח טקסט (כגון מדיה‬
‫חברתית) כמרכיב מרכזי‪ ,‬ולשם כך מפעילים תקשורת מסועפת בין‬
‫מסדי נתונים לאלגוריתמים עבור טקסט‪ .‬מטרת הפרויקט היא לפשט‬
‫את התהליך‪ ,‬ולמעשה לבנות פרדיגמות תכנות שימזערו את כמות‬
‫העבודה ורמת הכישורים הנדרשת לפיתוח יישומים מבוססי טקסט‪.‬‬
‫זהו פרויקט גדול שמהווה מקור למספר פרויקטים קטנים יותר‪ ,‬כגון‬
‫יצירת לוגיקה אחידה למידע מובנה ומידע חסר מבנה‪ ,‬פיתוח שפות‬
‫לבניית מודלים סטטיסטיים על בסיס מסדי נתונים‪ ,‬התוויית דרכים‬
‫כלליות להתמודדות עם חוסר עקביות‪ ,‬ניתוח שפה טבעית‪ ,‬וכריית‬
‫מידע למציאת תבניות משמעותיות במידע מורכב‪.‬‬
‫תעודת זהות‬
‫שם‪ :‬בני קימלפלד‬
‫גיל‪39 :‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי ‪2 +‬‬
‫מקום מגורים‪ :‬חיפה‬
‫תחום העיסוק והתפקיד בפקולטה‪ :‬מערכות לניהול מידע‪ ,‬חבר סגל‪.‬‬
‫ביוגרפיה אקדמית בקצרה‪ :‬אחרי דוקטורט במדעי המחשב‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬חמש שנים במעבדת המחקר של‬
‫‪ IBM‬בסן חוזה‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬ועוד שנה בחברת ‪ LogicBlox‬בברקלי‪,‬‬
‫קליפורניה‪ .‬בשנת ‪ 2015‬הצטרף לסגל האקדמי של הפקולטה למדעי‬
‫המחשב בטכניון‪ ,‬כפרופסור חבר‪ .‬פירסם מעל שישים מאמרים‬
‫מדעיים על ניהול מידע‪ ,‬ומשמש כעורך חבר בכתב העת‬
‫‪.Journal of Computer and System Sciences‬‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪15 HOMEPAGE‬‬
‫מעבדת מחקר >‬
‫עם פרופ' טל מור‪ ,‬המעבדה לעיבוד אינפורמציה קוונטית‬
‫הקוונטים ישברו את האינטרנט?‬
‫במשפט אחד‪ :‬במה עוסק המחקר שלך?‬
‫אני עוסק בעצם בארבעה מחקרים‪ ,‬והם מאוד שונים זה מזה‪ :‬הצפנה‬
‫קוונטית ובפרט הצפנה קוונטית‪-‬למחצה; חישוב קוונטי בעזרת "ספינים"‬
‫וקירור אלגוריתמי; חישוב קוונטי‪-‬למחצה; תחילתו של הקוד הגנטי‬
‫(תחילת החיים)‪.‬‬
‫מטרתם של מודלים‬
‫קוונטיים‪-‬למחצה‬
‫היא כפולה‪ :‬למצוא‬
‫מודל שעדיין יהיה‬
‫מעניין מבחינת עוצמת‬
‫החישוב‪ ,‬אך בו בזמן‬
‫יהיה גם קל יותר לבנייה‬
‫במעבדה‬
‫פרופ' טל מור‬
‫לאילו תחומי מחקר הם משתייכים?‬
‫שלושת המחקרים הראשונים שייכים לתחום האינפורמציה והחישוב‬
‫הקוונטיים‪ .‬הרביעי שייך לתחום החישוב ביולוגי‪ .‬מאחר שלקירור‬
‫אלגוריתמי הוקדשה כתבה ב‪( HOMPAGE-‬גיליון ‪ ,)2‬ארחיב כאן‬
‫דווקא על שלושת המחקרים האחרים‪.‬‬
‫הצפנה קוונטית‪-‬למחצה‪ :‬העוצמה של הצפנה קוונטית טמונה בכך‬
‫שהיריב אינו יכול להאזין לשיחות ולמסרים מוצפנים בצורה חסויה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל ניסיון להאזין גורם לרעש בלתי נמנע‪ ,‬שחושף את הניסיון‪.‬‬
‫החידוש בהצפנה קוונטית‪-‬למחצה הוא בכך שהיא אמורה להיות פשוטה‬
‫יותר מהצפנה קוונטית‪ ,‬כי רק אחד המשתתפים בהעברת הסוד ‪ -‬רק‬
‫השולח‪ ,‬או רק המקבל‪ ,‬הוא בעל יכולות קוונטיות‪ .‬כיום אני מעורב‬
‫גם בתחילתו של פרויקט אחר בתחום ההצפנה הקוונטית – תקשורת‬
‫סודית בעזרת לוויין הנושא עמו יכולות קוונטיות‪.‬‬
‫חישוב קוונטי‪-‬למחצה‪ :‬תיאורטית מחשבים קוונטיים יכולים "לשבור"‬
‫את כל האינטרנט שקיים כיום (פחות או יותר)‪ ,‬כי הם מפצחים את‬
‫ה‪( RSA-‬שיטת הצפנה שמאפשרת לחתום‪ ,‬להשתמש בסיסמאות‪,‬‬
‫וגם לשלם דרך האינטרנט)‪ .‬אלא שהם מתבססים על שליטה מלאה‬
‫באלקטרון הבודד‪ ,‬הפוטון הבודד או האטום הבודד‪ .‬שליטה שכזו כבר‬
‫זיכתה חוקרים לפני כשנתיים בפרס נובל‪ ,‬אך עדיין בלתי אפשרי לבנות‬
‫מחשב קוונטי בעל מספר רב של ביטים‪ .‬בינתיים הגיעו רק לכעשרה‬
‫ביטים קוונטיים‪ .‬מטרתם של מודלים קוונטיים‪-‬למחצה היא כפולה‪:‬‬
‫למצוא מודל שעדיין יהיה מעניין מבחינת עוצמת החישוב‪ ,‬אך בו בזמן‬
‫יהיה גם קל יותר לבנייה במעבדה‪.‬‬
‫תחילתו של הקוד הגנטי‪ :‬בשנת השבתון שלי החלטתי לחפש שאלות‬
‫מעניינות גם בתחומים אחרים‪ ,‬והתחלתי לחקור את שאלת תחילת‬
‫החיים‪ ,‬ובפרט איך התחיל הקוד הגנטי‪ .‬בשילוב של כמה רעיונות‬
‫מתחום הפיסיקה וממדעי המחשב הגעתי למסקנות ראשוניות‪ ,‬ולדעתי‬
‫גם מאוד חדשניות‪ ,‬בנושא זה של יצירת קוד יש‪-‬מאין‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫מה החידוש שבשני המחקרים האחרונים שהזכרת‪ ,‬בהשוואה‬
‫למחקרים אחרים שנעשים היום בתחום?‬
‫רוב המחקר בתחום המחשוב הקוונטי מתמקד בחישוב קוונטי "מלא"‪,‬‬
‫כי לגביו כבר ידוע (מבחינה תיאורטית) שלמחשב שכזה תהיה משמעות‬
‫עצומה‪ .‬אבל ההתקדמות הטכנולוגית‬
‫היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬אטית מאוד‪ .‬היום מעניין‬
‫אותי במיוחד לבחון דרכים שונות‬
‫של הגדרת מחשב קוונטי למחצה‪,‬‬
‫שכן יש מספר דרכים כאלה‪.‬‬
‫בנושא תחילת החיים – התברר לי‬
‫שמודל מתימטי מסוים‪ ,‬המתאר‬
‫"קבוצות של מולקולות בעלות יכולת‬
‫קבוצתית לקטליזה עצמית"‪ ,‬טומן‬
‫בחובו פוטנציאל אדיר שברובו טרם‬
‫מומש‪ ,‬להסביר שלבים בתחילתם של‬
‫החיים על פני כדור הארץ‪ .‬באמצעות‬
‫שילוב של רעיונות ממדעי המחשב‪,‬‬
‫מעין דיגיטיזציה של הביולוגיה (כמו‬
‫שבמחשב הרגיל מתעלמים ממתחים‬
‫וזרמים ואנרגיות‪ ,‬ומתייחסים רק‬
‫לאפסים ואחדים)‪ ,‬הצלחתי לבנות‬
‫צילום‪ :‬כנרת ישורון שדה מודל‪ ,‬בעזרתה של אילנה אגמון‬
‫מהפקולטה לכימיה‪ ,‬המסביר היטב‬
‫שלב קריטי שלא הוסבר עדיין‪ :‬אפשרות מסוימת (וכנראה סבירה)‬
‫להיווצרותו של הקוד גנטי וגם לקיבעון שלו – כלומר לכך שהוא זהה‬
‫לכל האורגניזמים הקיימים כאן‪.‬‬
‫מה האתגרים שעומדים בפניך?‬
‫האתגר הוא תמיד להפתיע עם מחקר פורץ‪-‬דרך‪ ,‬וגם לשכנע את הקהילייה‬
‫המדעית הרלוונטית שאכן המחקר הוא כזה‪.‬‬
‫על הרצף שבין מחקר בסיסי לבין מחקר יישומי‪ ,‬היכן היית ממקם‬
‫את המחקרים שלך?‬
‫במחקר שלי מתקיימות כל האופציות‪ .‬למשל בקירור אלגוריתמי הוצאנו‬
‫פטנט‪ ,‬והיה שלב שאפילו חשבתי להקים חברת סטארט‪-‬אפ‪ .‬לעומת זאת‬
‫יש לי גם עבודות מאוד בסיסיות ביסודות החישוב התקשורת וההצפנה‪.‬‬
‫תאר את המעבדה שלך‪ :‬מהם הכלים והחומרים שבהם אתה משתמש?‬
‫נייר‪ ,‬עט‪ ,‬לוח‪ ,‬טוש מחיק‪ ,‬ואימייל‪ .‬גם מוח‪ .‬כרבע מפרוייקטי‪-‬המחקר‬
‫שלי מתבצע במעבדות השונות בטכניון‪ :‬מעבדת מיקרו‪-‬פוטוניקה ומעבדת‬
‫תמ"ג ‪ -‬תהודה מגנטית גרעינית‪ ,‬ואולי בעתיד הקרוב גם מעבדת ‪.MRI‬‬
‫איפה אתה רואה את המחקר שלך בעוד חמש שנים?‬
‫אין לי מושג‪ .‬זה היופי במחקר‪ .‬שאלות שכבר פתורות מפנות את מקומן‬
‫לשאלות שעדיין איני יכול לשער מהן‪ .‬אולי הבנת המוח וה"מודעות"?‬
‫אם היתה לך הפרספקטיבה ההיסטורית‪ ,‬מהו בעיניך הדבר החשוב‪,‬‬
‫המרכזי‪ ,‬שאתה עושה?‬
‫במהלך עבודתי התברר לי שאיני מסוגל להמר נכון איזה מחקר שלי‬
‫ימשוך תשומת לב והמוני ציטוטים‪ ,‬ואיזה מחקר יזכה להתעלמות כמעט‬
‫מוחלטת‪ .‬כמו שנאמר‪ :‬מאז שחרב בית המקדש‪ ,‬ניתנה הנבואה לשוטים‪.‬‬
17 HOMEPAGE
<
2015 ‫ספטמבר‬
‫זאת שוב הכלכלה‬
‫עם עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הערבים למדעי המחשב‪ ,‬גל‬
‫של יוזמות לשילוב ערבים בתעשיית ההיי‪-‬טק‪ ,‬מרכז תעסוקה חדשני‬
‫בנצרת ופרץ של סטארט‪-‬אפים בהתהוות – נראה שההיי‪-‬טק נושא עמו‬
‫בשורה‪ .‬הפקולטה כמיקרוקוסמוס‬
‫ריקה ליכטמן‬
‫‪18‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫"‬
‫בכיתה י' רציתי ללמוד רפואה‪ ,‬ולמזלי הטוב לימד אותי מורה‬
‫שהיה בוגר הטכניון‪ .‬הוא היה אומר לי‪ ,‬חסן‪ ,‬אתה מתמטיקאי‪,‬‬
‫למה אתה הולך ללמוד רפואה?"‪ ,‬מספר חסן עבאסי‪ ,‬כיום דוקטורנט‬
‫בפקולטה למדעי המחשב‪" .‬עם הזמן הבנתי שהוא צודק‪ ,‬וזה מה שמתאים‬
‫לי‪ .‬אבל כשסיפרתי בסביבה שאני מתכוון ללמוד הנדסת מחשבים‪,‬‬
‫התגובה הראשונה היתה תמיד 'אבל שמענו שאתה תלמיד טוב‪"...‬‬
‫בעשר השנים שעברו מאז‪ ,‬אומר עבאסי‪ ,‬השתנו פני הדברים‪.‬‬
‫"המודעות לחשיבותו של התחום עולה‪ .‬הכול מתפתח מהר‪ .‬היום‪ ,‬לא‬
‫רק שמספר הסטודנטים עלה‪ ,‬יש גם הרבה יותר סטודנטים ערבים‬
‫לתארים מתקדמים‪ .‬היה מחסום והוא נשבר‪ .‬אנשים מבינים מה זה‬
‫מחשבים‪ ,‬ולפחות בין הצעירים זה מקצוע מאוד נחשב"‪.‬‬
‫לדברי דיקן הפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬פרופ' עירד יבנה‪ ,‬בעשור‬
‫האחרון חלה עלייה משמעותית בשיעור הסטודנטים ששפת אימם‬
‫ערבית אשר החלו ללמוד בפקולטה‪ ,‬מכ‪ 10%-‬לפני עשר שנים‪ ,‬לכ‪-‬‬
‫‪ 25%‬לאחרונה‪ .‬יבנה מעריך ששיעור הערבים מבין כלל הסטודנטים‬
‫הלומדים בפקולטה אינו רחוק מחלקם באוכלוסיית ישראל‪.‬‬
‫הצעירים כסוכני השינוי‬
‫דומה שסיפורו של עבאסי משקף את השינוי שחל הן בשאיפות של‬
‫בני הדור הצעיר של ערביי ישראל והן בבחירות שלהם – ומנגד‪ ,‬את‬
‫הציפיות והתקוות שהיו מנת חלקו של דור ההורים‪.‬‬
‫הצעירים‪ ,‬כדרכם של צעירים‪ ,‬הם סוכני השינוי‪ ,‬אלה האמונים‬
‫על הקריאה במפת העתיד‪" .‬אנשים שסיימו תואר במדעי המחשב‬
‫רואים בזה שליחות"‪ ,‬אומר עבאסי‪" .‬הם באים לבתי ספר‪ ,‬מסבירים‪,‬‬
‫מרימים פרויקטים עם התלמידים‪ .‬יש כאן סטודנטים שאמרו לי שבגלל‬
‫הביקורים שלי אצלם בבית הספר הם הגיעו לכאן"‪.‬‬
‫צילום‪ :‬שאול מרקוביץ'‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪19 HOMEPAGE‬‬
‫זאת שוב הכלכלה‬
‫מחשבית‪ ,‬שפה אוניברסלית‬
‫לצד השינויים הסוציולוגיים‪ ,‬הדמוגרפיים והתרבותיים – בחברה שהיא‬
‫במהותה צעירה ודינמית (כ‪ 60%-‬מערביי ישראל הם בני פחות מ‪,30-‬‬
‫לפי נתוני עמותת "סיכוי" לקידום שוויון אזרחי) ‪ -‬נראה שזמינותן‬
‫של טכנולוגיות חדשות‪ ,‬תלויות המחשב והטלפונים החכמים‪ ,‬מהווה‬
‫מקפצה נוחה במעבר בין שפות אתניות‪/‬לאומיות לשפות אוניברסליות‪,‬‬
‫כמו מתמטיקה ושפות מחשב‪.‬‬
‫"תמיד אהבתי מדעים‪ ,‬והבחירה במדעי המחשב היתה טבעית בשבילי"‪,‬‬
‫אומרת למא סאבא‪ ,‬בוגרת טרייה של הפקולטה‪ ,‬כיום עובדת באינטל‪,‬‬
‫"אבל זה לא יהיה נכון לומר שבגלל שמתמטיקה היא שפה בינלאומית‬
‫לא היה לי קשה עם העברית‪ ,‬ובכלל עם הסתגלות למציאות חדשה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אני רואה היום‪ ,‬כשאני יוצאת לשוק העבודה‪ ,‬איך בחברות‬
‫הגדולות מתחילה מגמה שמאפשרת מרחב הטרוגני יותר‪ ,‬מעורב יותר‪,‬‬
‫ורצון לשלב אנשים ממוצאים ורקעים שונים‪ .‬אם חברות קטנות מבוססות‬
‫חסן עבאסי‪" :‬כשסיפרתי שאני מתכוון ללמוד הנדסת‬
‫מחשבים‪ ,‬התגובה הראשונה היתה 'אבל שמענו‬
‫שאתה תלמיד טוב‪ '...‬עכשיו אומרים לי‪' ,‬מה אכפת‬
‫לך מדוקטורט‪ .‬לך תעשה כסף!'"‬
‫ההורים‪ ,‬אלה שעל פי רוב גם מממנים את הלימודים‪ ,‬ממשיכים‬
‫מצידם לבטא חשדנות כלפי התחום שנחשב בעיניהם יציב פחות‪.‬‬
‫"אני מכיר בחור שעשה הרבה אפליקציות לטלפונים בזמנו החופשי‪,‬‬
‫עוד בתיכון‪ ,‬ואחר כך עבד כמפתח משחקים בחברה במגזר"‪ ,‬מספר‬
‫עומר מסראווה‪ ,‬בוגר טרי של הפקולטה ומיוזמי עמותת חאסוב (מחשב)‬
‫לקידום טכנולוגיה בחברה הערבית‪ ,‬העובד כמהנדס תוכנה בגוגל‪.‬‬
‫"אבל ההורים שלו רצו שילמד רפואה במקום לעשות את מה שהוא‬
‫אוהב‪ .‬רבים מההורים עדיין רוצים שילדיהם ילמדו את המקצועות‬
‫הבטוחים‪ ,‬רפואה או עריכת דין"‪.‬‬
‫יש לך מושג למה?‬
‫"יש כאלה שחושבים שזה פחות יוקרתי‪ ,‬ויש כאלה שחושבים שזה‬
‫פרופ' עירד יבנה‪" :‬השאיפה‬
‫היא שאנשים גם יכירו ויתחברו‪.‬‬
‫בתארים המתקדמים זה עובד‬
‫טוב מאוד‪ ,‬אבל בתואר הראשון‬
‫נראה לי שזה פחות נפוץ‪ .‬הייתי‬
‫שמח אילו האינטגרציה החברתית‬
‫היתה נרחבת יותר"‬
‫עולם עם יותר סיכונים‪ ,‬יזמות‪ ,‬לא משהו בטוח שכדאי להיכנס אליו"‪.‬‬
‫האיזכור של לימודי רפואה או משפטים אינו מקרי (ראו מסגרת)‪,‬‬
‫והוא מעלה שאלה ביחס לכיוון המקצועי שאליו פונים‪ ,‬באופן מסורתי‪,‬‬
‫בני מיעוטים‪ .‬לדברי סאמי סעדי‪ ,‬מייסד ומנכ"ל משותף של ארגון‬
‫"צופן" הפועל לשילוב ערבים בתעשיית ההיי‪-‬טק‪" ,‬סוגי התעסוקה‬
‫בחברה הערבית היו עד היום מוגבלים‪ ,‬והמצטיינים והמצטיינות פנו‬
‫למקצועות שנתפסו כבטוחים יחסית‪ ,‬כמו רפואה‪ ,‬רוקחות‪ ,‬הוראה –‬
‫כאלה שאפשר למצוא בהם עבודה וגם להישאר בקרבת הבית והמשפחה‬
‫(בעיקר מבחינת הנשים הערביות)‪ .‬כיום‪ ,‬החברה הערבית מכירה בסוג‬
‫תעסוקה אחר‪ ,‬שהוא פוטנציאל לצמיחה אישית אך גם פוטנציאל‬
‫לפיתוח כלכלי שימנף את החברה הערבית כולה"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫עומר מסראווה‪" :‬השפה היא‬
‫בהחלט חסם‪ .‬אני עצמי‪ ,‬עוד‬
‫לפני שהתחלתי את הלימודים‬
‫כבר פיתחתי אפליקציה לטלפון‬
‫שהורידו יותר מחצי מיליון‬
‫משתמשים‪ .‬במחשבים הבנתי‪,‬‬
‫אבל עברית לא ידעתי"‬
‫עדיין על העיקרון של 'חבר‪-‬מביא‪-‬חבר'‪ ,‬אז דווקא בחברות הגדולות‬
‫מתחילים להכיר בערך המוסף של המגוון והשוני"‪.‬‬
‫השפה היא הסיבה לנשירה של סטודנטים במהלך הלימודים?‬
‫עומר מסראווה‪" :‬היא בטח לא הסיבה היחידה‪ ,‬אבל היא בהחלט‬
‫חסם‪ .‬אני עצמי‪ ,‬עוד לפני שהתחלתי את הלימודים‪ ,‬כבר פיתחתי‬
‫אפליקציה לטלפון שהורידו יותר מחצי מיליון משתמשים‪ .‬במחשבים‬
‫הבנתי‪ ,‬אבל עברית לא ידעתי‪ .‬זו הסיבה שבגללה לקחתי שנת הפסקה‬
‫בין התיכון ללימודים בטכניון‪ .‬רציתי לעבוד במקום שבו אוכל לשפר‬
‫את העברית שלי"‪.‬‬
‫אמרת שיש עוד סיבות‪.‬‬
‫"נכון‪ ,‬יש עוד לא מעט קשיים‪ .‬זה לא קשור למתח בין יהודים‬
‫לערבים‪ ,‬כי באמת שאין כאן חיכוכים‪ ,‬אבל זה כן קשור להבדלים‬
‫בתרבות‪ ,‬בחינוך‪ ,‬במה שעברנו לפני שבאנו לכאן‪.‬‬
‫"תראה‪ ,‬רובנו מגיעים ללימודים מיד אחרי התיכון‪ ,‬ולא בשלים‬
‫מספיק‪ .‬מחיים של פינוק‪ ,‬פתאום צריך להסתדר לבד‪ ,‬להיות עצמאי‪.‬‬
‫זו הפעם הראשונה שאתה לא ישן אצל ההורים‪ ,‬אף אחד לא משגיח‬
‫עליך‪ ,‬לא אומרים 'תלך' או 'תעשה'‪.‬‬
‫"ומסתבר שאנחנו לא מוכנים מספיק לעצמאות הזאת‪ .‬פתאום אפשר‬
‫עימאד תלחמי‪" :‬תקרת הזכוכית‬
‫היא בעיקר פנימית‪ .‬עד לפני‬
‫שנים מעטות החלום של סטודנט‬
‫ערבי הסתכם בלמצוא עבודה‬
‫מסודרת‪ ,‬אבל זה משתנה לאט‬
‫לאט‪ .‬המשימה שלי היא לראות‬
‫את הסטודנט הזה וחבריו מנפצים‬
‫את תקרת הזכוכית של עצמם"‬
‫למא סאבא‪" :‬אף אחד לא הגביל‬
‫אותי ולא אמר לי אל תלכי ללמוד‬
‫מחשבים‪ .‬אבל אובייקטיבית‪,‬‬
‫עבודה בהיי‪-‬טק לנשים בכלל –‬
‫ולאישה ערבייה בפרט – מערימה‬
‫קשיים‪ :‬שעות העבודה ארוכות‪,‬‬
‫שעות ארוכות בדרכים‪ .‬קשה לנהל‬
‫ככה חיי משפחה"‬
‫לא ללכת להרצאות‪ ,‬ולא לעשות תרגילים‪ ,‬ואף אחד לא יגיד לך כלום‬
‫ ואז אתה נופל‪ .‬אין לך בגרות נפשית וחינוך לאחריות‪ ,‬וגם לא עשית‬‫צבא במשך כמה שנים‪ ,‬כמו רוב הסטודנטים היהודים שמגיעים לכאן‪.‬‬
‫מבחינת יכולות‪ ,‬ברור שאין הבדל בינינו לבין היהודים‪ ,‬אבל מבחינת‬
‫בגרות מנטלית‪ ,‬לקיחת אחריות – יש הבדל גדול‪ .‬זה משהו שבתי‬
‫הספר בחברה הערבית צריכים להתחיל להתייחס אליו – להכין את‬
‫הילדים טוב יותר ללימודים גבוהים"‪.‬‬
‫הפערים האלה‪ ,‬מסכים פרופ' יבנה‪ ,‬אמנם אינם יוצרים חיכוכים‪,‬‬
‫אבל הם גם לא תורמים יותר מדי ליצירת אינטגרציה חברתית אמיתית‪.‬‬
‫"ככלל‪ ,‬היחסים בין הסטודנטים מהמגזרים השונים טובים‪ ,‬אבל לימודים‬
‫בפקולטה אינם מתמצים ברכישת ידע – חשוב גם טיפוח קשרים‪,‬‬
‫השאיפה היא שאנשים יכירו ויתחברו‪ .‬בתארים המתקדמים זה עובד‬
‫טוב מאוד‪ ,‬המסטרנטים והדוקטורנטים יושבים יחד ומדברים‪ ,‬מתפתחת‬
‫ידידות‪ .‬המחיצות מתבטלות‪ .‬אבל בתואר הראשון נראה לי שזה פחות‬
‫נפוץ‪ .‬בדרך כלל הנטייה היא להסתובב בקבוצות נפרדות ‪ -‬ערבים‬
‫ויהודים‪ .‬זה אולי טבעי‪ ,‬אבל הייתי שמח אילו האינטגרציה החברתית‬
‫היתה יותר נרחבת"‪.‬‬
‫התאגיד הוא הזהות החדשה‬
‫כשעימאד יונס‪ ,‬נשיא חברת המכשור הרפואי אלפא אומגה הפועלת‬
‫בנצרת‪ ,‬מחפש עובדים חדשים‪ ,‬הוא לא רוצה שיהיה להם "נוח"‪.‬‬
‫"נוחות היא מצב בעייתי"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬מי שמחפש נוחות לא מגיע‬
‫לטכניון‪ ,‬ובטח לא גומר תואר במדעי המחשב‪ .‬כמעסיק‪ ,‬אני חייב‬
‫לספק לעובדים שלי אווירה תומכת – אבל הם עצמם צריכים להיות‬
‫במאמץ תמידי לצאת מאזור הנוחות"‪.‬‬
‫מהו "אזור הנוחות" להיי‪-‬טקיסטים?‬
‫"כשכולם באים מאותו רקע‪ ,‬מדברים באותה שפה‪ ,‬אז כולם סחבקים‬
‫ונוח להם‪ .‬אבל החוכמה היא להקים בסיס טוב שיקלוט דווקא את‬
‫השונות‪ ,‬כי השונות מביאה רעיונות חדשים‪ ,‬יצירתיות‪ .‬שילוב אנשים‬
‫מרקע שונה בחברה שלי מוכיח את עצמו בכל תחום – גם בפיתוח‪ ,‬גם‬
‫בייצור‪ ,‬גם בשיווק‪ .‬יושבים אצלנו בנצרת עובדים ערבים ויהודים‪,‬‬
‫ויש גם אמריקאים ואירופאים‪ .‬אנחנו צוות שמגשים אותן מטרות"‪.‬‬
‫האם תורמת להצלחה גם העובדה שבעידן תאגידי הענק‪ ,‬את מקומן‬
‫של הנאמנויות האתניות והלאומיות תופסת הזהות התאגידית? האם‬
‫חברות כמו גוגל‪ ,‬מיקרוסופט‪ ,‬פייסבוק ואחרות נעשות דומיננטיות‬
‫וחזקות יותר מהמדינות שבהן הן פועלות? נראה שמוקדם מדי לדבר על‬
‫כפר גלובלי נטול נאמנויות אתניות‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬לא מעט מהסטודנטים‬
‫החובשים את ספסלי הפקולטה רכשו את הניסיון המוקדם שלהם‬
‫במסגרת מערכת הביטחון‪ ,‬ביחידות כמו ‪ 8200‬ואחרות‪ .‬לדברי חסן‬
‫עבאסי‪" ,‬עד היום‪ ,‬לא שמעתי על מקרה אחד שמישהו לא התקבל‬
‫עימאד יונס‪" :‬כשכולם באים מאותו‬
‫רקע‪ ,‬מדברים באותה שפה‪ ,‬אז‬
‫לכולם נוח מדי‪ .‬החוכמה היא‬
‫להקים בסיס טוב שיקלוט דווקא‬
‫את השונות‪ ,‬כי השונות מביאה‬
‫רעיונות חדשים‪ ,‬יצירתיות"‬
‫לעבוד בחברה בגלל שהוא ערבי‪ ,‬אבל ברור שיש לנו פחות אופציות‪,‬‬
‫כי כל התעשיות הביטחוניות חסומות בפנינו"‪.‬‬
‫עימאד תלחמי‪ ,‬יו"ר ומייסד ‪ Babcom Center‬וממקימי חממת‬
‫תקווין (בראשית) לעידוד יזמות ערבית בהיי‪-‬טק‪ ,‬דווקא רואה בכך‬
‫יתרון‪" :‬לערביי ישראל יש יתרון אדיר שאין לדוברי העברית – אנחנו‬
‫גם דוברי ערבית ומחוברים לעולם הערבי‪ .‬השפה הערבית עתידה‬
‫להיות השפה הרביעית הנפוצה באינטרנט‪ ,‬עם ‪ 400-350‬מיליון דוברי‬
‫ערבית‪ ,‬שחסרות להם אפליקציות ואתרי תוכן‪ .‬וזו לא רק שפה‪ ,‬אלא‬
‫גם תרבות‪ .‬אנחנו מבינים מה רוצים בסעודיה ומה בירדן ובמצרים‪,‬‬
‫ואנחנו פה עם נגישות ישירה לטכנולוגיה הטובה ביותר בעולם‪ .‬זה‬
‫מצב של ‪ ,win win‬גם של ההתפתחות הכלכלית של ערביי ישראל‬
‫וגם של המדינה והמזרח התיכון‪ .‬אני רואה בזה גשר אמיתי לשלום"‪.‬‬
‫שיעור הסטודנטים החדשים דוברי ערבית כשפת אם בפקולטה‬
‫‪30%‬‬
‫‪27.88%‬‬
‫‪25.23% 25.63%‬‬
‫‪25.00%‬‬
‫‪24.51%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20.08%‬‬
‫‪20%‬‬
‫שיעור הערבים מתוך האוכלוסייה הכללית‬
‫‪17.31%‬‬
‫‪15.60%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪13.31%‬‬
‫‪10.46%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪7.28%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪0%‬‬
‫נתונים על עבודת ערבים‬
‫בהיי‪-‬טק*‬
‫‪44%‬‬
‫מהערבים שהם בעלי תואר‬
‫אקדמי במדעים מדויקים עובדים‬
‫כמורים‬
‫מתוך ‪ 110,000‬מפתחי תוכנה‬
‫בישראל בשנת ‪ ,2015‬רק ‪2,500‬‬
‫(‪ )2.5%‬הם ערבים‪.‬‬
‫לפני ‪ 6‬שנים עמד מספרם על ‪350‬‬
‫(‪ )0.5%‬בלבד‬
‫נכון להיום‪ ,‬בתעשיית ההיי‪-‬טק‬
‫הישראלית חסרים עוד‬
‫עובדים‬
‫‪5,000‬‬
‫*על פי נתוני ארגון צופן‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪21 HOMEPAGE‬‬
‫זאת שוב הכלכלה‬
‫רפואה‪ ,‬מדעי המחשב‪ ,‬או גם וגם‬
‫בתחילה התלבטתי‪ .‬האם לפנות לרפואה ‪ -‬ללבוש חלוק לבן‪,‬‬
‫לרפא את העולם‪ ,‬והכי חשוב – לראות את אמא מאושרת? או‬
‫אולי לבחור במדעי המחשב או הנדסת חשמל ‪ -‬למצוא עבודה‬
‫מאתגרת‪ ,‬להשתלב בתחום ההיי‪-‬טק ולשנות את‬
‫חזית הטכנולוגיה?‬
‫מעולם לא היה לי ספק בחשיבות מקצועות הרפואה‬
‫למין האנושי‪ ,‬ראיתי בהם שליחות אלוהית‪ .‬אבל‬
‫הבעיה העיקרית מבחינתי ברפואה היה העדר מובהק‬
‫של נוסחות ומשוואות‪ .‬בסופו של דבר הבנתי שבעיני‪,‬‬
‫גם אם לפעמים קשה להבין נוסחאות‪ ,‬קל יותר‬
‫לסמוך עליהן מאשר על בני אדם‪ ...‬‬
‫בחרתי במדעי המחשב‪ .‬חיפשתי עבודה שמשלבת‬
‫אתגר מתמטי‪ ,‬מחקר ופתרון בעיות בחזית הטכנולוגיה‬
‫ הרחק ממגע ישיר עם אנשים‪ .‬אבל עדיין בער בי הרצון לעזור‬‫לאנשים בדרגה ראשונה‪ ,‬ולרגעים חלפה בי המחשבה שאולי‬
‫לא בחרתי נכון‪.‬‬
‫במיוחד צפו המחשבות האלה ברגעים קשים‪ ,‬שבהם ביליתי‪,‬‬
‫חסר ישועה‪ ,‬עם היקרים לי בבתי חולים‪ .‬שם‪ ,‬לא ראיתי איך‬
‫פז הירשמן‪" :‬בשונה מהעבר‪,‬‬
‫הצעירים והצעירות הערבים‬
‫והערביות יודעים היום שבקצה‬
‫התהליך הלימודי המאתגר מצפה‬
‫להם עבודה ההולמת את כישוריהם‪.‬‬
‫זה לא היה כך לפני ‪ 5-7‬שנים"‬
‫ואין תקרת זכוכית?‬
‫תלחמי‪" :‬תקרת הזכוכית היא בעיקר פנימית‪ .‬כשאתה שואל בחור‬
‫יהודי שסיים תואר במדעי המחשב לאן הוא רוצה להגיע‪ ,‬הוא מן הסתם‬
‫יאמר 'אני אגיע לראש הפסגה‪ ,‬אולי אהיה מנכ"ל‪ ,‬אולי אפתח חברה'‪.‬‬
‫סטודנט ערבי רואה קודם את החברים שלא מצאו עבודה‪ .‬עד לפני‬
‫שנים מעטות החלום שלו הסתכם בלמצוא עבודה בחברה מסודרת עם‬
‫תנאים טובים‪ .‬היום‪ ,‬אני שמח לראות שלאט לאט זה משתנה‪ .‬המשימה‬
‫שלי‪ ,‬ואולי החלום שלי – היא לראות את הסטודנט הזה וחבריו מנפצים‬
‫את תקרת הזכוכית של עצמם"‪.‬‬
‫למא סאבא מאשרת‪" :‬אף אחד לא הגביל אותי ולא אמר לי אל תלכי‬
‫ללמוד מחשבים‪ ,‬או אל תצאי לעבוד‪ .‬אבל אובייקטיבית‪ ,‬עבודה בהיי‪-‬‬
‫טק לנשים בכלל – ולאישה ערבייה בפרט – מערימה הרבה קשיים‬
‫בגלל שעות העבודה הארוכות‪ .‬במקרה של אישה ערבייה‪ ,‬על זה צריך‬
‫להוסיף את השעות הארוכות בדרכים‪ ,‬בתחבורה ציבורית שלא מגיעה‬
‫לכל היישובים הערביים‪ .‬אף אחד לא צריך לומר לי שקשה ככה לנהל‬
‫חיי משפחה"‪.‬‬
‫סצינת היי‪-‬טק בנצרת‬
‫את הקשיים האלה בדיוק בא לפתור פארק התעשייה בנצרת‪ ,‬שהקים‬
‫סטף ורטהיימר (נחנך ב‪ )2013-‬ו"שינה את כללי המשחק"‪ ,‬לדברי פז‬
‫הירשמן‪ ,‬מנכ"ל משותף בארגון צופן‪" .‬ליבו של השינוי הוא בהבאת‬
‫התעשייה לתוך החברה הערבית‪ ,‬לתוך ערים ערביות‪ .‬נצרת אחראית‬
‫לכ‪ 40%-‬מהגידול במשרות היי‪-‬טק המאוישות על ידי ערבים‪ .‬מ‪30-‬‬
‫מועסקים בהיי‪-‬טק בשנת ‪ ,2008‬צמחה העיר לכדי מרכז היי‪-‬טק‬
‫משחק עם ביטים יכול לספק את התשובות‪.‬‬
‫עם סיום התואר השני נפתחו כמה אפשרויות בתחום ההתמחות‬
‫שלי ‪ -‬גרפיקה ממוחשבת‪ ,‬אחת מהן אפילו מחברת סטארט‪-‬אפ‬
‫שלימים הצליחה מאוד‪ .‬אבל כשהגעתי לבסוף לחברת ביוסנס‬
‫וובסטר (חברה בת של ג'ונסון & ג'ונסון‪ ,‬שמתמחה בפתרונות‬
‫לריפוי קצב לב לא סדיר)‪ ,‬הבנתי שמצאתי את המיזוג‬
‫הנכון‪.‬‬
‫כבר שמונה שנים שאני עובד בחברה‪ ,‬שהפיתוח בה‬
‫משלב מגוון רב של תחומים ‪ -‬תוכנה‪ ,‬חומרה‪ ,‬הנדסת‬
‫מערכת‪ ,‬בדיקות‪ ,‬רגולציה‪ ,‬אינטגרציה‪ ,‬פיזיקה ואפילו‪...‬‬
‫רפואה‪ .‬אני עוד זוכר איך התרגשתי בפרוצדורה הראשונה‬
‫שנכחתי בה‪ ,‬בבית חולים באירופה‪ ,‬כשראיתי איך‬
‫הרופא משתמש במוצר שהייתי חלק מהפיתוח שלו‪.‬‬
‫הרגשתי כאילו אני הוא הרופא הסמוי בפרוצדורה‪.‬‬
‫במבט לאחור‪ ,‬אני לא מתחרט על הבחירה שעשיתי‪.‬‬
‫השילוב בין היכולת להביא מרפא לאנשים לבין המשוואות ושורות‬
‫הקוד שאני אוהב הוא בעיני הביטוי המושלם ליכולות שלי‪ .‬סיפוק‬
‫כזה לא הייתי מוצא בשום מקום אחר‪.‬‬
‫פאדי מצארווי‬
‫הכותב הוא מהנדס תוכנה מומחה תלת ממד בחברת ביוסנס וובסטר‬
‫לגיטימי‪ ,‬עם ‪ 700‬עובדים‪ ,‬מתוכם כ‪ 100-‬יהודים וכ‪ 25%-‬נשים ערביות‪,‬‬
‫העובדים בחברות כגון גליל סופטווייר‪ ,‬אמדוקס‪ ,‬ברודקום‪ ,‬אלפא אומגה‬
‫ועוד רבות אחרות‪ .‬מובן שכדי ששינוי כזה יתרחש יש צורך בתשתיות‪,‬‬
‫ועל הממשלה לקדם הקמת אזורי היי‪-‬טק בערים ערביות נוספות‪,‬‬
‫במקביל לשילוב אקדמאים ערבים בתעשיות המתקדמות בכל הארץ"‪.‬‬
‫הירשמן אומר שהקפיצה העצומה במספר הסטודנטים הערבים הפונים‬
‫ללימודי מחשבים נובעת בראש וראשונה מההכרה באופק הכלכלי‬
‫שלהם‪" .‬בשונה מהעבר‪ ,‬הצעירים והצעירות הערבים והערביות יודעים‬
‫היום שבקצה התהליך הלימודי המאתגר מצפה להם עבודה ההולמת‬
‫את כישוריהם‪ .‬זה לא היה כך לפני ‪ 5-7‬שנים"‪.‬‬
‫מה השתנה?‬
‫הירשמן‪" :‬אפשר לדבר על שלושה תהליכים שקרו במקביל‪ .‬לפני‬
‫הכל‪ ,‬ישנם 'צורכי השוק' – מחסור של ‪ 5,000‬מפתחי תוכנה‪ ,‬וההבנה‬
‫שההון האנושי האיכותי הערבי קריטי לקידום ההיי‪-‬טק הישראלי‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬גם בממשלה התעוררה ההבנה שאי אפשר לבנות כלכלה בת‬
‫קיימא כאשר ‪ 20%‬מהאוכלוסייה אינם לוקחים חלק במנועי הצמיחה‬
‫של המשק‪ ,‬ובראשם ההיי‪-‬טק‪ .‬ההבנה הזאת מתורגמת היום להשקעה‬
‫תקציבית בתחום‪ ,‬באמצעות משרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי‬
‫של מגזרי המיעוטים‪ .‬לצד אלה ישנה גם פעילות שטח של ארגונים‬
‫חברתיים כמו צופן‪ ,‬מענטק‪ ,‬קו משווה‪ ITWORKS ,‬ואחרים‪ ,‬שהעלתה‬
‫את המודעות לסדר היום"‪.‬‬
‫ב'צופן' מדברים על כ‪ 2,500-‬ערבים בחברות ההיי‪-‬טק בישראל‪,‬‬
‫שהם כ‪ 2%-‬מכלל העובדים (לעומת ‪ 0.5%‬בשנת ‪ ,)2007‬והמספר גדל‬
‫והולך בכל שנה‪ .‬פרופ' עירד יבנה מקווה שהגידול לא יפסח גם על‬
‫אלה הבוחרים להמשיך לתארים מתקדמים באקדמיה‪" ,‬כי זה העתיד‬
‫שלנו‪ .‬בכמויות איננו יכולים להתחרות‪ ,‬בוודאי לא בסין ובהודו‪ .‬תמיד‬
‫נצטרך להתבלט במקום של הפיתוח הכי מתקדם‪ ,‬ולשם כך דרושים‬
‫אנשים שיודעים לחקור‪ .‬הפער במספר הסטודנטים הערבים לתואר‬
‫ראשון הולך ונסגר‪ ,‬עכשיו תורם של הסטודנטים לתארים המתקדמים‪.‬‬
‫הם אלה שיובילו וינהיגו ויהיו מודל לחיקוי לדור הבא"‪.‬‬
‫חסן עבאסי מחייך‪" .‬אני מאמין במחקר‪ ,‬בגלל זה נשארתי באקדמיה‪.‬‬
‫אבל עכשיו אומרים לי‪' ,‬השתגעת? כבר יש לך תואר במדעי המחשב‪,‬‬
‫מה אכפת לך מדוקטורט‪ .‬לך תעשה כסף!"‬
‫סייע בהכנת הכתבה‪ :‬מוטי פוגל‬
‫‪22‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
23 HOMEPAGE
<
2015 ‫ספטמבר‬
‫הרחפנים נוסקים‪,‬‬
‫הדמיון מרקיע‬
‫שחקים‬
‫‪24‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫פעם קראו להם מזל"טים‪ ,‬והם היו מגושמים‪ ,‬מורכבים ויקרים להחריד‪.‬‬
‫אבל שילוב של מגמות טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית‪,‬‬
‫האווירונאוטיקה והתקשורת – לצד ירידה דרמטית בעלויות – הביא‬
‫לכך שכלי טיס זעירים‪ ,‬ששימשו בעבר את התעשיות הביטחוניות‬
‫לבדן‪ ,‬עתידים להפוך בקרוב לפריט שימושי חוצה–תחומים‪:‬‬
‫מקמעונאות דרך חקלאות וכלה ברפואה דחופה‪ .‬לא מוגזם להמר‬
‫שבתוך עשר שנים מהיום‪ ,‬הם גם יחליפו את השליח של הפיצה‪...‬‬
‫ד"ר רועי צזנה‬
‫מ‬
‫איור‪ :‬אילה טל‬
‫לחמת יום כיפור היתה מהקשות שבמלחמות ישראל‪ .‬אבדות‬
‫כבדות נרשמו בכל החזיתות‪ ,‬אך אחת ההפתעות הכאובות‬
‫ביותר הגיעה מטילי קרקע‪-‬אוויר שסיפקו הסובייטים לבעלי בריתם‬
‫במצרים ובסוריה‪ .‬מטוסי הסילון הישראליים התקשו להתמודד עם‬
‫הטילים החדישים‪ ,‬והטייסים גילו שכל גיחה לוותה בסיכון גבוה בשמים‪.‬‬
‫בעקבות המלחמה‪ ,‬החליטו ארבעה יזמים לפתח מטוס ללא טייס‬
‫(מל"ט)‪ ,‬שיוכל להחליף מטוסים מאוישים במשימות בשטח‪ .‬חברת‬
‫תדיראן רכשה את הזכויות לפיתוח המל"טים החדשים‪ ,‬ובתוך פחות‬
‫מחמש שנים נכנסה ההמצאה החדשה לשירות פעיל בצה"ל כשהיא‬
‫מתהדרת בשם המבצעי סייר‪ .1-‬הסייר ואחיו הצעירים‪ ,‬סייר‪ 2-‬וסייר‪,3-‬‬
‫המשיכו להתפתח בעשורים הבאים ולקחו חלק בפעילויות מבצעיות רבות‪.‬‬
‫הם היו אמורים בעיקר לאסוף מודיעין‪ ,‬באמצעות מצלמה טלוויזיונית‬
‫שמוקמה בגחון כלי הטיס ומשדרים רבי‪-‬עוצמה שהעבירו את המידע‬
‫בזמן אמת לתחנת קליטה שעל הקרקע‪.‬‬
‫לעינינו המודרניות‪ ,‬הסיירים ההם נראים כשריד מתקופה פרה‪-‬‬
‫היסטורית‪ .‬צורתו המסורבלת‪ ,‬הגוצית‪ ,‬של המל"ט זיכתה אותו בשמו‬
‫המסחרי "מסטיף"‪ ,‬והמצלמות והמשדרים הקיימים בטלפונים החכמים‬
‫של ימינו מאפילים ביכולותיהם על ציוד הצילום והתקשורת המשוכלל‬
‫ביותר של שנות השבעים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬המסטיפים הוכיחו את יכולותיהם‬
‫במלחמת לבנון הראשונה בשנת ‪ ,1982‬כאשר צילמו ושידרו את מיקומן‬
‫של סוללות הנ"מ הסוריות‪ .‬מל"טים אחרים שוגרו כדי למשוך אש‬
‫מצד הסוללות‪ ,‬שהסגירו בכך את מיקומן – והושמדו במהירות‪ .‬בתוך‬
‫יומיים בלבד‪ ,‬במה שידוע כיום כמבצע ערצב ‪ ,19‬חוסלו ‪ 23‬סוללות‬
‫טילי קרקע‪-‬אוויר סוריות‪ ,‬ושמונים כלי טיס סוריים הופלו מהשמים‪.‬‬
‫כל זאת – מבלי שאפילו טייס ישראלי אחד יאבד את חייו‪ .‬המבצע‬
‫נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם‪ ,‬ודחף את מדינות‬
‫המערב למרוץ קדחתני לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים משלהן‪ .‬אחת‬
‫מתוצאותיו של מרוץ זה‪ ,‬שנועד להקנות לממשלות את היכולת להגן‬
‫על אזרחיהן‪ ,‬מביא אותנו באופן פרדוקסלי למצב שבו כל אדם יכול‬
‫לרכוש לעצמו וללמוד להפעיל בקלות כלי טיס בלתי מאויש שיכולותיו‬
‫מתחילות לעלות על אלו של המסטיף המקורי‪ .‬כלים אלו‪ ,‬המכונים‬
‫"רחפנים"‪ ,‬הופעלו בשנים האחרונות בעיקר על ידי כוחות הביטחון‪,‬‬
‫אך יש להם גם הפוטנציאל לשנות את העולם לטובה‪.‬‬
‫הטובים (והעשירים) לטיס‬
‫איננו יודעים מה היתה העלות של המל"טים והמזל"טים משנות‬
‫השבעים והשמונים‪ ,‬אך ברור שהיא נאמדת במאות אלפי דולרים לכל‬
‫כלי טיס‪ .‬לשם המחשה‪ ,‬עלות הייצור של אחד המל"טים האמריקאיים‬
‫המשוכללים ביותר משנות התשעים‪ ,‬הידוע בשמו "טורף" (‪,)Predator‬‬
‫מוערכת בארבעה מיליון דולרים‪ .‬עלויות אסטרונומיות אלו גרמו לכך‬
‫שכלי הטיס הבלתי מאוישים ייוותרו בידיהם של אנשי הצבא באופן‬
‫כמעט בלעדי‪.‬‬
‫מצב זה השתנה באופן חד בעשור האחרון‪ .‬המטוסים ללא‪-‬טייס‬
‫הגדולים והמגושמים נותרו אמנם בידי כוחות הביטחון‪ ,‬אך כלי הטיס‬
‫הקטנים יותר עברו קפיצת מדרגה ביכולותיהם‪ ,‬לצד ירידה דרסטית‬
‫בעלויות שמאפשרת לכל אדם ליהנות מהטסתם‪.‬‬
‫"תעשיית הטלפונים החכמים נדחפה למיזעור החיישנים בגלל‬
‫התחרות‪ .‬בשביל מי שעוסק ברובוטיקה‪ ,‬להסתכל היום על הטלפון‬
‫החכם – הכולל אוסף מרשים של חיישנים – זה קסם‪ .‬אתה מסתובב‬
‫עם המכשיר ביד ומקבל את הטכנולוגיה כמובנת מאליה‪ ,‬והיכולת הזו‬
‫נמצאת אצל כל אדם בכף היד"‪ ,‬אומר אהוד ריבלין‪ ,‬פרופסור בפקולטה‬
‫למדעי המחשב בטכניון‪ ,‬ואחד האנשים המפתחים את אמצעי הבקרה‬
‫והשליטה ברחפנים‪" .‬הרחפנים מגיעים למצב מאוד דומה היום‪ :‬עם‬
‫טכנולוגיית בקרה מתקדמת וזמינה‪ ,‬לצד אוסף כזה של חיישנים‬
‫ויכולת חישוב תמוכת חוק מור‪ ,‬אתה מקבל יכולת ביצוע זמינה לכל‬
‫ורחפנים שאפשר לשלוח לאוסף של משימות"‪.‬‬
‫כדי להמחיש את גודל השינוי‪ ,‬מספיק לבחון מספר נתונים שסיפק‬
‫(בבלוג הטכנולוגיה ‪ )Geektime‬ד"ר פיטר דיאמנדיס‪ ,‬מקים אוניברסיטת‬
‫הסינגולריות‪ ,‬על אודות התפתחות הרכיבים שבבסיס הרחפנים‪ .‬מערכות‬
‫מיקום לווייני (‪ )GPS‬ומקלטים תואמים‪ ,‬שעלותם נאמדה בעבר בעשרות‬
‫אלפי דולרים ומשקלם בעשרות קילוגרמים‪ ,‬זמינים כיום במשקל גרם‬
‫אחד ובפחות מחמישה דולרים; מערכות לבקרה עצמית‪ ,‬שייצבו כלי‬
‫טיס באוויר תוך כדי תנועה‪ ,‬עולים היום באיביי דולר אחד; המצלמה‬
‫הדיגיטלית הראשונה שפותחה על ידי קודאק ב‪ 1975 -‬שקלה ארבעה‬
‫ק"ג וצילמה תמונות של ‪ 0.01‬מגה‪-‬פיקסל בשחור‪-‬לבן – לעומתה‪,‬‬
‫המצלמה הדיגיטלית באייפון ‪ 6‬מצלמת כבר בשמונה מגה‪-‬פיקסל (פי‬
‫‪ )!800‬וכל גודלה – גרגר אפונה‪ .‬דיאמנדיס מדבר גם על כך שכיום‬
‫אפשר לשלוט ברחפנים באמצעות משדרים זעירים ומתוחכמים – הרי‬
‫הם הטלפונים החכמים‪.‬‬
‫כל הטכנולוגיות הללו משולבות ברחפנים המודרניים‪ ,‬ומספקות‬
‫להם יכולות שבעבר היו מחייבות השקעה של מאות אלפי דולרים‬
‫ויותר‪ .‬היום‪ ,‬כל אדם יכול לרכוש רחפן משוכלל בעלות של אלף‬
‫שקלים חדשים‪ ,‬ולהזניק אותו לשמים דקות ספורות לאחר פתיחת‬
‫האריזה‪ .‬המרום מפסיק להיות נחלת הממשלות והצבאות‪ .‬הוא שייך‬
‫עתה לכולנו‪ .‬אלו אינן מטאפורות ‪ -‬וחברות למחקר כלכלי צופות כי‬
‫שוק הרחפנים יגיע לכמעט חמישה מיליארד דולרים בשנת ‪.2021‬‬
‫השאלה היא רק איך נשתמש בהם‪.‬‬
‫משלוחים דרך האוויר‬
‫כאשר ג'ף בזוס היה בן שלוש‪ ,‬הוא ביקש בנימוס לעבור מהלול למיטה‬
‫של גדולים‪ .‬אמו סירבה‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬היא צפתה בתדהמה‬
‫בפעוט שהגניב ללול מברג והחל לנסות לפרק את כלוב העץ שמסביבו‪,‬‬
‫בורג אחר בורג‪ .1‬בזוס לא הפסיק לשעשע ולהדהים את הוריו לאורך‬
‫השנים‪ .‬בילדותו הוא התקין אזעקה חשמלית בחדרו כדי למנוע מאחיו‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪25 HOMEPAGE‬‬
‫הרחפנים נוסקים‬
‫הקטנים להיכנס‪ ,‬הפך את המחסן המשפחתי למעבדה‪ ,‬והמשיך והשלים‬
‫בהצטיינות תואר ראשון במדעי המחשב והנדסת חשמל‪ .‬בשנת ‪1994‬‬
‫זיהה היזם בן השלושים את הגדילה המהירה בשוק האינטרנט‪ ,‬וייסד‬
‫חברת אינטרנט למשלוח ספרים‪.‬‬
‫בזוס החליט לקרוא לחברה "אמזון"‪ .‬אולי שמעתם עליה‪.‬‬
‫מאז ועד היום‪ ,‬בזוס ממשיך לנהל את אמזון ולהמציא מחדש את שוק‬
‫הספרים והמשלוחים‪ .‬בשנת ‪ 2007‬שחררה אמזון לשוק את הקינדל –‬
‫קורא הספרים האלקטרוני ששינה את דפוסי הקריאה של מאות מיליוני‬
‫בני אדם בעולם‪ .‬אבל לבזוס זה עדיין לא הספיק‪ .‬הוא החליט שהלקוחות‬
‫צריכים לקבל גם את הסחורות החומריות שלהם מהר יותר‪ ,‬ופתח את‬
‫שירותי "אמזון פריים" שמספקים הזמנות תוך פחות מיומיים‪ .‬רבים‬
‫סברו שלא ניתן לחדש את התחום יותר מכך‪ ,‬אבל בזוס חשב אחרת‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2013‬התראיין מנכ"ל אמזון בטלוויזיה וחשף פצצה חדשה‪:‬‬
‫אמזון‪ ,‬כך סיפר‪ ,‬נכנסת לשוק הרחפנים‪ .‬בחזון שתיאר‪ ,‬יוכל כל אדם‬
‫להזמין משלוח אווירי של עד ‪ 2.5‬קילוגרמים ממחסני אמזון‪ ,‬ורחפן‬
‫ייעודי יגיע לנקודה שציין – בבית או בשטח – וינחית בידיו את החבילה‪.‬‬
‫בזוס שיער שבתוך ‪ 4-5‬שנים תצליח אמזון לשנע משלוחים ישירות‬
‫ללקוח באמצעות רחפנים‪ .‬מכיוון ש‪ 86%-‬מהסחורות ששולחת אמזון‬
‫כיום נכללים בטווח המשקל המיועד של ‪ 2.5‬קילוגרמים‪ ,‬קיים סיכוי‬
‫ממשי שבתוך עשור או שניים נהיה עדים לעשרות אלפי רחפנים בשמי‬
‫המטרופולינים הגדולים בארצות הברית‪ ,‬כשהם נעים הלוך ושוב בין‬
‫מחסניה של אמזון לבתי הלקוחות‪.‬‬
‫נשמע חלום? העתיד‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬עולה על כל דמיון‪ .‬חברת סטארט‪-‬אפ‬
‫בשם מטרנט (‪ )Matternet‬הכריזה כבר ב‪ 2013 -‬על כוונותיה להמציא‬
‫מחדש את המשלוחים במדינות נחשלות‪ .‬במדינות רבות באפריקה ניתן‬
‫למצוא כפרים המרוחקים מהכבישים המרכזיים‪ ,‬דבר המותיר אותם‬
‫בבידוד כפוי‪ .‬סלילת כבישים חדשים תעלה הון תועפות לממשלות‪,‬‬
‫ואינה מוצדקת בעבור אותם כפרים קטנים‪ .‬אנדריאס רפטופולוס‪,‬‬
‫אחד ממקימי מטרנט‪ ,‬החליט לספק פתרון חדשני לבעיה‪ ,‬המדלג מעל‬
‫הצורך בהקמת תשתית חדשה ויקרה‪ .‬רפטופטלוס רואה לפניו עתיד‬
‫שבו אפריקה מרושתת במגדלים שבהם יוכלו רחפנים לעצור לרגע קל‪,‬‬
‫להחליף סוללות ולהמשיך מיד בדרכם‪ .‬הרחפנים של מטרנט מסוגלים‬
‫כיום לשאת קילוגרם אחד בלבד של מטען לאורך עשרים קילומטרים‪,‬‬
‫אך יכולותיהם נמצאות במגמת שיפור מרשימה‪ ,‬והמומחים חוזים כי‬
‫בשנים הקרובות הם ייהנו גם מבינה מלאכותית מתקדמת שתמזער‬
‫את הסיכוי לטעות בדרך או להתנגש ברחפנים אחרים‪.‬‬
‫"יכולת הטיסה עם מטען נישא משמעותי היא קריטית‪ .‬מגבלה זו‬
‫לא איפשרה לנו להשתמש ב'רחפני מדף' (מלשון מוצר מדף‪ ,‬ר"צ)‪.‬‬
‫אנחנו בונים במעבדה רחפנים שיכולים לשאת מטען של כשני קילוגרם‬
‫במשך כחצי שעה‪ .‬שמנו דגש על אינטגרציה‪ ,‬באמצעות איסוף חלקים‬
‫והרכבתם ביחד‪ ,‬במחירים שמתברר כי רק הולכים ויורדים"‪ ,‬מוסיף‬
‫פרופ' אהוד ריבלין‪ .‬בתנאי התחלה שכאלו‪ ,‬אין פלא שבאמזון סבורים‬
‫שבתוך חמש שנים יצליחו לפתח רחפנים תעשייתיים משוכללים‪ ,‬שיוכלו‬
‫לשאת את שני הקילוגרמים הללו במשך שעה או יותר‪.‬‬
‫רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית סיפקה כבר אישור לאמזון‬
‫לפתוח בניסויים במשלוחי רחפנים בערים‪ ,2‬ומטרנט עצמה עתידה‬
‫לפתוח בניסויים בשווייץ בימים אלה‪ ,‬בשיתוף פעולה עם משרד הדואר‬
‫השווייצרי‪ .‬מי יודע? אם יצליח הניסוי‪ ,‬אולי גם דואר ישראל יצטרף‬
‫לחגיגה‪.‬‬
‫בשירות החקלאות‬
‫חקלאות‪ ,‬מאז ומעולם‪ ,‬הסתמכה על מידע‪ .‬מי מהצמחים מקבל די‬
‫מים מצינורות ההשקיה‪ ,‬איזה עץ במטע סובל ממתקפת טפילים‪ ,‬מהו‬
‫ריכוז המינרלים בכל מטר רבוע שבשדותיו האינסופיים של האיכר‬
‫המודרני‪ ,‬ומתי הוא מתאים בדיוק לשתילת דור חדש של גידולים?‬
‫פרופ' אהוד ריבלין‬
‫צילום‪ :‬שאול מרקוביץ'‬
‫פרופ' אהוד ריבלין‪" :‬אחד התחומים שאנו עובדים‬
‫עליהם כיום הוא ניווט בסביבה ללא ‪ ,GPS‬כמו זו‬
‫הקיימת בקניונים עירוניים‪ ,‬במרכזי קניות ובמבנים‪,‬‬
‫וכמובן בתוך הבית או במנהרה של החמאס‪ .‬אנחנו‬
‫יכולים להשתמש במידע תלת ממדי על המבנים בשטח‪,‬‬
‫וככה אפשר להמשיך את המשימה ולהביא חבילות‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬עד המטר האחרון"‬
‫התשובה לשאלות אלו התקבלה עד היום דרך הרגליים‪ .‬החקלאים‪,‬‬
‫בני משפחותיהם ופועלי השדה היו צועדים כל יום בין הצמחים‪ ,‬בוחנים‬
‫אותם‪ ,‬ממוללים את העלים בין אצבעותיהם לבדוק את מידת הלחות או‬
‫מחפשים עדויות לטפילים‪ .‬אלא שבחוות הענק המודרניות (רוב היבול‬
‫בארצות הברית גדל כיום בשדות ששטחם עולה על ‪ 4,000‬דונם)‪,‬‬
‫קשה לצפות מהחקלאי שיספק תשומת לב אישית לכל צמח בשדה‪.‬‬
‫בחוות המודרניות ביותר כיום‪ ,‬ניתן למצוא רחפנים חמושים במצלמות‬
‫ובחיישנים מכל הסוגים – חיישני לחות‪ ,‬לחץ‪ ,‬מצלמות אינפרא‪-‬אדום‬
‫ועוד – העוברים מעל השדות ומשדרים למחשב הלוח של האיכר את‬
‫ממצאיהם‪ .‬מומחים בתחום חוזים כי בשנים הקרובות תהיה תעשיית‬
‫החקלאות אחראית למחצית מכל טיסות הרחפנים בארצות הברית‪,3‬‬
‫ומספר זה צפוי רק לגדול‪ .‬כבר בעתיד הנראה לעין יוכל כל חקלאי‬
‫ליהנות מבקרת איכות על שדותיו ברמה גבוהה‪ ,‬באמצעות רחפן הנטען‬
‫משקע חשמלי רגיל ומונע באופן אוטונומי בפטרולים לאורך ולרוחב‬
‫השדה‪ .‬התפתחות זו תספק גם לנו שפע של טוב‪ :‬האיכרים יוכלו לרסס‬
‫את השדות בחומרי הדברה באופן נקודתי יותר ויצמצמו את בזבוז‬
‫המים‪ .‬אנו נקבל מזון זול יותר ובריא יותר‪ ,‬ומי יודע – ברבות הימים‬
‫ובשילוב הרחפנים של אמזון‪ ,‬אולי נוכל יום אחד לקבל את הפירות‬
‫ישירות מהשדה‪.‬‬
‫מצילי חיים‬
‫הגבר כסוף‪-‬השיער לפת את חזהו‪ ,‬והתמוטט באיטיות לקרקע‪ .‬אשה‬
‫צעירה – בתו – הופיעה מיד לצדו‪ ,‬אך הוא כבר איבד את הכרתו‪.‬‬
‫היא ידעה שהמצב חמור‪ :‬מדי יום מתים ‪ 2,200‬בני אדם ממחלות לב‬
‫בארצות הברית‪ ,‬וסיכויי ההישרדות של הסובלים מדום לב עומדים על‬
‫‪ 10.6%‬בלבד‪ .‬בידיים רועדות שלפה את הטלפון הנייד וחייגה לשירותי‬
‫ההצלה‪ .‬במרחק כמה רחובות משם התעורר רחפן צהוב לחיים ויצא‬
‫לדרכו‪ ,‬כשהוא מונחה באמצעות ‪ GPS‬ומוכוון ישירות לבניין ממנו‬
‫‪1 http://www.businessweek.com/1998/50/b3608008.htm‬‬
‫‪2 http://www.the-shops.co.uk/news/delivery-by-amazon-drones-authorised-in-the-united-states.html‬‬
‫‪3 http://investigatemidwest.org/2014/07/11/farmers-turn-drone-technology-to-the-skies-despite-cloudy-regulation/‬‬
‫‪26‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫התקבלה השיחה‪ .‬הוא טס במהירות של מאה קמ"ש‪ ,‬ובתוך פחות‬
‫מדקה הגיע ליעדו‪ .‬הצעירה הרימה אותו‪ ,‬רצה אל אביה‪ ,‬ובהתאם‬
‫להנחיות חיברה את אביה לשלושה כבלים שנמתחו מהרחפן‪ .‬המכשיר‬
‫אמד את הפעילות החשמלית התזזיתית של הלב‪ ,‬וסיפק ברגע הנכון‬
‫הלם חשמלי‪ .‬האב פקח את עיניו באיטיות‪ ,‬הבת נשמה לרווחה‪ ,‬ואנשי‬
‫צוות הצילום שצילמו את הסצינה המבוימת מחאו כפיים והעלו את‬
‫הסרטון הוויראלי לרשת‪.‬‬
‫הסיפור המתואר אירע במסגרת סרטון תדמית שצולם עבור פרויקט‬
‫"אמבולנס רחפן" באוניברסיטה הטכנית של דלפט שבהולנד‪ .4‬האב ובתו‬
‫היו אמנם שחקנים‪ ,‬אך הרחפן היה אמיתי וממשי לגמרי‪ .‬יוצר הפרויקט‬
‫הוא סטודנט לתואר מתקדם באוניברסיטה‪ ,‬שחוזה כי הגעה של רחפן‬
‫לזירת האירוע תוך דקה אחת יכולה להקפיץ את סיכויי ההישרדות‬
‫של החולה ל‪ .80%-‬החלום הוא למקם רחפן מסוג זה‪ ,‬בעלות נמוכה‪,‬‬
‫בכל שכונה ואפילו בראש כל בניין גבוה‪ ,‬ובעת הצורך להזניק אותו‬
‫כדי לספק לכל אדם‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬ציוד רפואי כפי הנדרש‪:‬‬
‫מאינסולין וסוכר לחולי סוכרת‪ ,‬דרך ערכת תרופות חירום עם מזרקים‬
‫ומחטים‪ ,‬ועד למוניטור דפיברילטור לטיפול בדום לב‪.‬‬
‫שימושים אחרים רבים לצורכי חירום מתוכננים בימים אלו עבור‬
‫הרחפנים‪ ,‬במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד‪ .‬קיימים ניסיונות לפתח‬
‫רחפנים שיגיעו לאר"נים (אירועים רבי‪-‬נפגעים)‪ ,‬שיצלמו אזורים‬
‫שעברו רעידות אדמה קשות‪ ,‬ואפילו ייכנסו לבניינים מטים‪-‬ליפול‬
‫ולאזורים אחרים בסיכון גבוה כדי לספק מידע לשירותי החילוץ וההצלה‬
‫על המתרחש‪ .‬אך אלו האירועים הנדירים יותר‪ ,‬והשימוש ברחפנים‬
‫במקרים אלו כמעט ברור מאליו‪ .‬האמת היא שאם מגמת השיפור ביכולות‬
‫הרחפנים תמשיך להתקדם‪ ,‬הרי שבעשורים הקרובים נראה את הרחפנים‬
‫בכל מקום‪ ,‬גם (ובמיוחד) במדינות המתקדמות ביותר‪.‬‬
‫חברת "תגובת קו‪-‬חיים" (‪ )Lifeline Response‬מספקת דוגמה טובה‬
‫לדרך שבה יוכלו הרחפנים לשנות את חיינו בתחומים רבים ושונים‪.‬‬
‫לאחר ששתי אחייניותיו של פיטר קאהיל חוו ניסיון חטיפה‪ ,‬הוא‬
‫פתח את חברת "תגובת קו‪-‬חיים" ויצר אפליקציה לטלפונים חכמים‬
‫המזעיקה רחפן וכוחות משטרה לזירת האירוע‪ .‬בדומה לאמבולנסים‬
‫המרחפים‪ ,‬גם הרחפן המשטרתי אמור להגיע למקום במהירות של מאה‬
‫קמ"ש ותוך פחות מדקה‪ ,‬לצלם את המתרחש‪ ,‬להשמיע קול אזעקה‬
‫ולהרתיע את פורעי החוק‪ .‬לפי קאהיל‪ ,‬שלושים מוסדות אקדמיים‪,‬‬
‫תאגידים ובתי‪-‬חולים נרשמו כבר כדי להשתמש ברחפני החירום‪.5‬‬
‫כיצד ישתנה תפקיד השוטר‪ ,‬כאשר כל אדם יכול בזמן אמת להזעיק‬
‫רחפן שיצלם את המתרחש ויעביר דיווח מידי לתחנת המשטרה – או‬
‫ישירות לתחנת הטלוויזיה?‬
‫העתיד הגדול של הרחפנים‬
‫השימושים שתוארו ברחפנים עד כה אמנם מרגשים‪ ,‬אך החברות‬
‫הגדולות ביותר – כגוגל ופייסבוק – מרשות לעצמן לחלום רחוק הרבה‬
‫יותר‪ .‬כיוון ששתי החברות נסמכות על האינטרנט להפקת רווחים‬
‫עצומים‪ ,‬הן שמו לעצמן מטרה לחבר חלק גדול ככל האפשר מהאנושות‬
‫לרשת העולמית‪ .‬כדי להגשים את המטרה מפתחות גוגל ופייסבוק‬
‫בימים אלו כלי‪-‬טיס בלתי‪-‬מאוישים‪ ,‬המונעים בעיקר בכוח השמש‬
‫ומסוגלים להישאר באוויר במשך ימים רבים ולספק חיבור לאינטרנט‬
‫גם באזורים הנידחים ביותר בעולם‪ .‬כלי טיס אלו אינם דומים לרחפנים‬
‫הזעירים שבשוק‪ ,‬ולמעשה הם צפויים להגיע לגודל של מטוסי בואינג‬
‫‪ .747‬אלו יהיו "רחפני ענק"‪ ,‬שיסתמכו על ההתפתחויות בטכנולוגיות‬
‫התקשורת‪ ,‬המיחשוב והרובוטיקה שמניעות את הרחפנים‪.‬‬
‫עדיין מוקדם לקבוע אם רחפני הענק יצליחו לספק חיבור לרשת‬
‫לכל מקום ויובילו לשינוי דרמטי בעולם‪ .‬אך אם יצליחו‪ ,‬הם יספקו‬
‫בכך שירות לאנושות כולה‪ ,‬ויקפיצו את מספר המשתמשים ברשת‬
‫משלושה מיליארד ליותר מחמישה מיליארד בני אדם בתוך פחות‬
‫מעשור‪ .‬פייסבוק חוזה שעד שנת ‪ 2018‬יוכלו רחפני הענק לעלות‬
‫לאוויר – ואנו יכולים רק להחזיק להם אצבעות‪.‬‬
‫עוד ארוכה הדרך?‬
‫ברור שלרחפנים יש פוטנציאל גדול‪ ,‬אך הדרך לעתיד הבוהק במרומים‬
‫עדיין אינה פתוחה לגמרי‪ .‬המחוקק חושש (בצדק) מעתיד שבו רחפנים‬
‫יוטסו ברום גבוה ויתנגשו בשוגג במטוסים ובמסוקים‪ .‬אפילו רחפנים‬
‫המוטסים ברום נמוך עלולים לסבול מתקלות הפעלה או תקלות טכניות‪,‬‬
‫וליפול בכל רגע מהשמים על ראשיהם של עוברי אורח תמימים ברחובות‪.‬‬
‫אלו אינם חששות מופרכים‪ .‬מאז ‪ 2001‬התרסקו יותר מ‪ 400-‬מל"טים‬
‫אמריקאיים מסביב לעולם‪ ,‬כתוצאה מטעויות אנוש של מפעיליהם‪,‬‬
‫מתקלות מכניות ומתנאי מזג אוויר קשים‪ .6‬באחד מהמקרים התרסק‬
‫מל"ט בגן שעשועים אמריקאי‪ ,‬דקות ספורות לאחר שחבורת ילדים‬
‫יצאה ממנו‪ .‬האם אנו באמת מוכנים להכנסת הרחפנים לשימוש פעיל‬
‫ויומיומי?‬
‫רשות התעופה הפדרלית נותרת זהירה‪ ,‬אך היא מוכנה לבחון מחדש‬
‫את עמדותיה‪ .‬כתוצאה מלחץ ציבורי המגיע מהתעשייה‪ ,‬מחקלאים‬
‫פרטיים ומחובבי רחפנים‪ ,‬מעוצבת מחדש הרגולציה בארצות הברית‬
‫על מנת להתיר שימוש ברחפנים בערים ובשטחים פתוחים‪ .‬קשה עדיין‬
‫לדעת מה תהיה צורתם הסופית של החוקים בנושא‪ ,‬אך כל המעורבים‬
‫מבינים שהכללים הקיימים – שהתגבשו בימים בהם רק מתי‪-‬מעט‬
‫יכלו להגיע לשמים – חייבים להשתנות‪.‬‬
‫בו בזמן שהכללים משתנים‪ ,‬משתכללים גם הרחפנים והופכים בטוחים‬
‫יותר לשימוש‪ .‬מומחים לבינה מלאכותית‪ ,‬כפרופ' אהוד ריבלין‪ ,‬משקיעים‬
‫לילות כימים בפיתוח אמצעי בקרה ממוחשבים שישלטו ברחפן ויאפשרו‬
‫לו לקבוע בעצמו את נתיבו‪ ,‬להימנע מתאונות ולנחות בשלום גם ללא‬
‫מפעיל אנושי צמוד‪.‬‬
‫"אחד התחומים שאנו עובדים עליהם כיום הוא ניווט בסביבה ללא‬
‫‪ ,GPS‬כמו זו הקיימת בקניונים עירוניים‪ ,‬במרכזי קניות ובמבנים‪,‬‬
‫וכמובן בתוך הבית או במנהרה של החמאס"‪ ,‬חושף ריבלין‪" .‬אנחנו‬
‫יכולים להשתמש במידע תלת ממדי על המבנים בשטח‪ ,‬ואז אפשר‬
‫לנווט בצורה מאוד יפה ומדויקת בתוך הבתים‪ ,‬עם התאמה בין התמונות‬
‫מהרחפן לבין השרטוטים התלת ממדיים של הבניין‪ .‬ככה אפשר להמשיך‬
‫את המשימה בתוך המבנה ולהביא למשל חבילות עד המטר האחרון"‪.‬‬
‫לעניין זה ראוי להזכיר כי במסגרת המעבדה לעיבוד גיאומטרי של‬
‫תמונות (‪ )GIP‬בראשותו של פרופ' רון קימל‪ ,‬פיתחו הסטודנטים רחפנים‬
‫אוטונומיים בעלי חישה ויזואלית המסוגלים לעשות מיפוי גיאומטרי‪,‬‬
‫למצוא מיקום ואוריינטציה מרחבית ולזהות מכשולים ומטרות‪ .‬כחלק‬
‫מהפרויקט אותו מנחים מהנדס המעבדה ירון חונן‪ ,‬אלי חיון‪ ,‬אוהד‬
‫מנשה ופרופ' זיו גיל‪ ,‬כירורג בכיר ברמב״ם‪ ,‬ישתתפו הסטודנטים‬
‫בתחרות (‪ AMAVC (Autonomous Micro Air Vehicles Competition‬של‬
‫עמותת "פניני חוכמה"‪.‬‬
‫במקום שבו מספר מגמות טכנולוגיות משתלבות ביחד‪ ,‬מתחילים‬
‫להיווצר קסמים‪ .‬כך קרה כאשר טכנולוגיות החיישנים‪ ,‬המיחשוב‬
‫והתקשורת השתלבו ביחד ליצירת הטלפון החכם‪ ,‬וכך קורה היום‪,‬‬
‫כאשר שילוב דומה מתחיל להתרחש בין תחומי האווירונאוטיקה‪,‬‬
‫הבינה המלאכותית והתקשורת‪" .‬הרחפנים ייתנו לאנשים את היכולת‬
‫לבצע אוסף של משימות"‪ ,‬חוזה פרופ' ריבלין‪" .‬תוכל לבדוק באופן‬
‫אקטיבי את מצב הבית של ההורה המבוגר‪ ,‬לבצע בחינות שגרתיות של‬
‫מצב עמודי החשמל או לדגום את מצב זיהום האוויר בנקודות שונות‬
‫במפרץ חיפה ‪ -‬וכל זה מבלי לקום מהכורסה‪ .‬חלק ניכר ממשימות‬
‫אלו אפשריות לביצוע כבר היום‪ ,‬תוך פיתוח זול‪ .‬החומרה הנדרשת‬
‫זמינה לחלוטין ובעלות נמוכה"‪.‬‬
‫העתיד כבר בדרך – ואם למדנו משהו מההיסטוריה הרי זה שהוא‬
‫יגיע לכולנו מהר יותר מכפי שאנו מצפים‪ .‬כמעט אפשר לומר‪ ,‬בטיסה‪.‬‬
‫‪4 https://www.youtube.com/watch?v=y-rEI4bezWc‬‬
‫‪5 http://www.policeone.com/police-products/police-technology/Emergency-Response/articles/7830668-Security-app-flies-drones‬‬
‫‪6 http://www.washingtonpost.com/sf/investigative/2014/06/20/when-drones-fall-from-the-sky/ to-your-location-in-emergency‬‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪27 HOMEPAGE‬‬
‫לא יתחילו את‬
‫המהפכה בלעדיו‬
‫בתחום הדפסות התלת ממד‪ ,‬אומר פרופ' גרשון אלבר‪ ,‬חבר במרכז‬
‫לגרפיקה וגיאומטריה חישובית בפקולטה (‪ ,)CGGC‬דומה שמערכות‬
‫התוכנה מפגרות אחרי החומרה; ה‪ ,IRIT-‬מערכת לתכנון וייצור‬
‫בעזרת מחשב (תיב"ם) שפותחה במרכז‪ ,‬יכולה לצמצם את הפער‬
‫ואולי לתרום לזירוז המהפכה התעשייתית הבאה‬
‫שירה שבולת באלי‬
‫פרופ' גרשון אלבר צילומים‪ :‬כנרת ישורון שדה‬
‫‪28‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫פ‬
‫רויקט המחשוב הראשון שבנה פרופ' גרשון אלבר מימיו היה‬
‫מכונה למיון תפוזים‪" .‬עבדתי אז כסטודנט במכון וולקני‪,‬‬
‫ובנינו מכלום מחשב (חומרה ותוכנה) המבוסס על ‪ Z80- CPU‬משנות‬
‫ה‪ ,80-‬שדגם את צורת הפולס החשמלי של גביש פיאזואלקטרי‪ .‬הגביש‬
‫קיבל מכה מנפילה קטנה של תפוז ממסוע‪ ,‬ומיין כך תפוזים רכים או‬
‫קשים"‪ ,‬הוא נזכר‪ .‬צריך ללחוץ על הפרופסור לא מעט לפני שיודה‬
‫שהיה בפרויקט הראשון ההוא ממד חלוצי‪-‬כמעט‪ ,‬אבל לבסוף הוא‬
‫מתרצה‪" :‬הייתי כנראה משוגע שעשיתי את זה"‪ ,‬הוא מחייך במבוכה‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬כבר כנער צעיר היו לאלבר (‪" )55‬ג'וקים בראש‪ ,‬ג'וקים של‬
‫אלקטרוניקה"‪ .‬בסוף שנות ה‪ 70-‬מחשבים עוד היו חזיון נדיר‪ ,‬ותכנות‬
‫לא היה מקצוע‪ .‬הוא גדל בראשון לציון‪ ,‬וכדי ללמוד אלקטרוניקה‬
‫היה נוסע בטרמפים לאורט יד סינגלובסקי ביד אליהו‪" .‬יש לי הערכה‬
‫גדולה מאוד לתיכון שלמדתי בו‪ .‬אני בוגר הנדסת מחשבים‪ ,‬אבל יד‬
‫סינגלובסקי נתן לי לא פחות מהטכניון בכל מה שקשור לחומרה"‪.‬‬
‫לפקולטה למדעי המחשב הגיע כמעט במקרה‪ .‬תחילה למד סמסטר‬
‫בפקולטה לאווירונאוטיקה‪ ,‬אבל בהמשך עבר‪ ,‬בעקבות חברים‪ ,‬ללמוד‬
‫הנדסת מחשבים‪ .‬גם הבחירה בגיאומטריה לא הייתה ממש מתוכננת‪:‬‬
‫"משה שפיטלני‪ ,‬פרופסור מהפקולטה להנדסת מכונות‪ ,‬חיפש מישהו‬
‫ממדעי המחשב לעזור לו בתכנות וגייס אותי לעבודה‪ .‬את התואר השני‬
‫עשיתי בפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬עם הנחיה חיצונית של שפיטלני"‪.‬‬
‫את התואר השלישי השלים בסולט לייק סיטי‪ ,‬יוטה‪" ,‬ה ֶמ ָכּה של‬
‫הגיאומטריה והגרפיקה הממוחשבת בימים ההם"‪.‬‬
‫בשונה מגיאומטריה הנבנית במחשב לתצוגה בלבד‪,‬‬
‫ומשמשת לסרטים ולמשחקי מחשב‪ ,‬במידול גיאומטרי‬
‫לצורכי אנליזה וייצור אובייקטים יש צורך גם באמינות‬
‫פיזיקאלית‪ .‬בשביל משתמשי המידול הגיאומטרי אנחנו‬
‫מחפשים שיטות נוחות ואינטואיטיביות‪ ,‬ובשביל אנשי‬
‫הייצור והאנליזה ‪ -‬את הכלים המתמטיים שמייצגים‬
‫את הגיאומטריה בצורה שמתאימה להם‬
‫מה בין סרט אנימציה לקוקה‪-‬קולה‬
‫כשאלבר מדבר על תחום המחקר שלו‪ ,‬מידול גיאומטרי‪ ,‬הוא מלא‬
‫התלהבות‪ ,‬מנסה לסחוף את בן שיחו לעולם הרב ממדי המיוצג במחשב‪.‬‬
‫"את רואה?" הוא שואל כשהמראיינת אוחזת בקבוק שתייה‪" ,‬לא רק‬
‫סרטים תלת ממדיים קשורים לגרפיקה ממוחשבת‪ ,‬גם הבקבוק הזה‬
‫שייך לתחום"‪.‬‬
‫הוא לא מתכוון כמובן לעובדה שכל יציאה לקולנוע כרוכה בשתיית‬
‫משקאות קלים‪ ,‬או שבעבור שניהם משלמים מחיר מופקע‪ .‬אלבר עוסק‬
‫בשאלה איך מייצגים תכונות גיאומטריות של גופים‪ ,‬ומהן השיטות‬
‫המתמטיות המתאימות לייצוג גופים גיאומטריים במחשב‪.‬‬
‫"בשונה מגיאומטריה הנבנית במחשב לתצוגה בלבד‪ ,‬ומשמשת‬
‫לסרטים ולמשחקי מחשב‪ ,‬במידול גיאומטרי לצורכי אנליזה וייצור‬
‫אובייקטים יש צורך גם באמינות פיזיקאלית"‪ ,‬הוא מסביר‪ .‬למידול‬
‫הגיאומטרי שלושה שלבים – מידול‪ ,‬אנליזה וייצור‪ ,‬כשבשלב האנליזה‬
‫נבדקת האמינות הפיזיקאלית של המודל ומנותחות דרישות הייצור‪,‬‬
‫"בשביל משתמשי המידול הגיאומטרי אנחנו מחפשים שיטות מידול‬
‫נוחות ואינטואיטיביות‪ ,‬ובשביל אנשי הייצור והאנליזה ‪ -‬את הכלים‬
‫המתמטיים שמייצגים את הגיאומטריה בצורה שמתאימה להם"‪.‬‬
‫הכלים שבהם מדובר מבוססים על פונקציות מתמטיות הנקראות‬
‫ספליינים ‪ -‬פונקציות פולינומיאליות בחלקים‪ .‬אלבר חוקר ספליינים‬
‫שנים רבות‪ ,‬וספרו ‪( Geometric-Modeling-with-Splines‬שנכתב‬
‫במשותף עם איליין כהן וריצ'רד פ‪ .‬רייזנפלד‪Elaine Cohen, Richard ‬‬
‫‪ ,)F. Riesenfeld‬נחשב לחדשני‪ .‬בשנת ‪ 2011‬קיבל אלבר את הפרס‬
‫ע"ש ג'ון גריגורי כהערכה על תרומתו יוצאת הדופן במידול גיאומטרי‪.‬‬
‫אז איך קשור הבקבוק הזה למידול גיאומטרי?‬
‫אלבר‪" :‬בשיטות הייצור היום‪ ,‬כל דבר – מבקבוק מים דרך חלקי‬
‫הפלסטיק והמתכת של הטלפון הנייד ועד מכוניות ומטוסים ‪ -‬הכל‬
‫מתוכנן במחשב‪ .‬גם הייצור בשיטות מסורתיות כמו יציקה‪ ,‬חריטה או‬
‫כרסום מבוסס על תכנון קודם במחשב‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה כשמדובר‬
‫במדפסות תלת ממד"‪.‬‬
‫חומרי הדפסה שונים פותחים פתח ליצירה של גופים‬
‫מורכבים עם תכונות המשתנות באופן רציף ‪ -‬צפיפות‬
‫החומר‪ ,‬גמישות לעומת קשיחות‪ ,‬חוזק‪ ,‬רכות‪ ,‬הולכת‬
‫חום‪ ,‬הולכת חשמל‪ ,‬שקיפות ואטימות‪ ,‬צבע וכו'‪.‬‬
‫הייצוג הגיאומטרי של גוף כזה חייב ייצוג נפחי‪,‬‬
‫ולמערכות התיב"ם הקיימות אין יכולות ייצוג כזה‪.‬‬
‫בעזרת ה‪ ,IRIT-‬אנחנו חוקרים שיטות מידול נפחיות‬
‫חסכוניות בזיכרון וברמת דיוק גבוהה‬
‫עוד לפני שנגיע למדפסות תלת ממד‪ ,‬אלבר מספר על מערכת ה‪IRIT-‬‬
‫שהוא מפתח‪ .‬מדובר במערכת תיב"ם (תכנון וייצור בעזרת מחשב –‬
‫‪ )CAD‬מחקרית‪" ,‬מה שאומר שהיא לא סגורה‪ ,‬וביכולתנו להתערב‬
‫בתכונות שלה לפי צרכינו ובהתאם לבעיות שאנו נתקלים בהן‪ .‬זה‬
‫מאפשר לנו התפתחות וגילוי מתמיד‪ ,‬כלומר מחקר ברמה אחרת"‪.‬‬
‫תוכנות תיב"ם שכיחות בתחומים רבים‪ ,‬ובהם הנדסת מכונות‪,‬‬
‫אדריכלות וגם ביוטכנולוגיה‪ .‬המשתמש בתוכנה עובד על משטח‬
‫הדומה לתוכנות הציור המוכרות מהמחשבים הביתיים‪ ,‬אך במקום‬
‫ציור דו ממדי הוא יוצר מודל תלת ממדי‪ .‬לאחר בניית הגיאומטריה‪,‬‬
‫התוכנה מתרגמת את המודל לנתונים לפי סוג המכונה‪ .‬מכונת הייצור‬
‫בתורה קוראת את הנתונים ומייצרת את המודל ‪ -‬מכונת עיבוד שבבי‪,‬‬
‫מדפסת תלת‪-‬ממד וכו'‪.‬‬
‫"ה‪ IRIT-‬היא תוכנת תיב"ם לכל דבר שאינה בנויה למשתמשי קצה‪ ,‬אך‬
‫יודעת לעשות דברים רבים שתוכנות תיב"ם אחרות לא יודעות לעשות"‪.‬‬
‫מה מייחד אותה?‬
‫בין השאר‪ ,‬היא מבוססת על פותר אילוצים פולינומיאליים ייחודי‪.‬‬
‫צריך להבין שפתרון משוואות פולינומיאליות הוא אתגר ידוע בהרבה‬
‫תחומים‪ .‬בתחום הגיאומטריה‪ ,‬אנחנו פותרים אותן בעזרת הספליינים‪.‬‬
‫יש דוגמאות רבות בגיאומטריה של מערכות תיב"ם שבהן ניתן לעשות‬
‫רדוקציה של הבעיה הגיאומטרית לבעיה של פתרון משוואות פולינומיאליות‬
‫ ולכן הכלי הזה הוא קריטי‪ .‬פותר דומה לשלנו לא קיים במערכות‬‫תיב"ם אחרות‪ .‬זה מתבטא למשל בעובדה שהוא מציע פתרון גלובלי‪.‬‬
‫המשמעות היא שכאשר לבעיה יש יותר מפתרון אחד (ממשי)‪ ,‬נמצא‬
‫את כל הפתרונות שיש"‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית השלישית‬
‫כשמדברים על ייצור באמצעות מחשב‪ ,‬אי אפשר שלא לדבר על‬
‫מדפסות התלת ממד‪ ,‬שרבים גורסים שהמצאתן מבשרת את המהפכה‬
‫התעשייתית השלישית‪ .‬המדפסות היום מדפיסות בפלסטיק‪ ,‬בגומי‪,‬‬
‫במתכת‪ ,‬הן מדפיסות בתים למגורים – והיום כבר מדברים גם על‬
‫האפשרות של הדפסת איברים ביולוגיים‪.‬‬
‫"מבחינת מערכות התוכנה‪ ,‬טכנולוגיית המידול הנדרשת להדפסת‬
‫תלת ממד מפגרת אחרי המדפסות עצמן"‪ ,‬אומר אלבר‪" .‬בשונה משיטות‬
‫קלאסיות של עיבוד שבבי‪ ,‬הנעשה מחומר יחיד בפעולה של הורדת‬
‫החומר (‪ ,)subtractive manufacturing‬מדפסות התלת ממד עושות‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪29 HOMEPAGE‬‬
‫לא יתחילו את המהפכה בלעדיו‬
‫עבודה הפוכה של הוספת חומר (‪ .)additive manufacturing‬בשיטות‬
‫הקלאסיות‪ ,‬כדי ליצור גוף מחומרים שונים יש ליצור כמה חלקים‬
‫נפרדים ולחברם יחד‪ .‬מדפסת התלת ממד יכולה לייצג גם את פנים‬
‫הגוף ולא רק את המעטפת החיצונית‪ ,‬ויודעת כבר היום גם להדפיס‬
‫חומרים שונים במקומות שונים באותו המוצר – פה פלסטיק‪ ,‬ופה‬
‫גומי – פה חלק גמיש ופה חלק קשיח‪.‬‬
‫"ולא רק זה‪ ,‬חומרי הדפסה שונים עם תכונות שונות פותחים פתח‬
‫רחב ליצירה של גופים מורכבים עם תכונות המשתנות באופן רציף‬
‫(‪ - )functionally graded materials‬צפיפות החומר‪ ,‬גמישות לעומת‬
‫קשיחות‪ ,‬חוזק‪ ,‬רכות‪ ,‬הולכת חום‪ ,‬הולכת חשמל‪ ,‬שקיפות ואטימות‪,‬‬
‫צבע וכו'‪ ,‬כשגוף אחד יכול להיות מורכב מכמה חומרים בעלי תכונות‬
‫שונות‪ .‬הייצוג הגיאומטרי של גוף כזה חייב ייצוג נפחי‪ ,‬כלומר כזה‬
‫המתאר בגוף הטרוגני את הגוף כולל את תכולתו – את המעטפת‪,‬‬
‫אבל גם את הפנים‪.‬‬
‫"אני מאמין שגם אם השימוש במדפסות תלת ממד לא יחליף באופן‬
‫מלא את הייצור המסורתי‪ ,‬בתוך ‪ 20‬שנה הוא יתפוס את החלק המרכזי‬
‫של הייצור‪ ,‬מה שהופך את הייצוג הנפחי לחיוני‪ .‬למערכות התיב"ם‬
‫הקיימות היום אין יכולות ייצוג נפחיות – או שהטכנולוגיה הקיימת‬
‫עושה שימוש בשיטות בנאליות ומסורבלות הדורשות כמויות אדירות‬
‫של זיכרון; בין השאר‪ ,‬ובעזרת ה‪ ,IRIT-‬אנחנו חוקרים שיטות מידול‬
‫נפחיות חסכוניות בזיכרון וברמת דיוק גבוהה"‪.‬‬
‫מה זאת אמנות?‬
‫עבודתנו בתחום ה"גופים הבלתי אפשריים" מבוססת‬
‫על שבירת שמורות (‪ )invariant‬שטבועות במוחנו‪.‬‬
‫אנחנו מנצלים את השמורה שמניחה שקו ישר במישור‬
‫התמונה הוא אכן גם קו ישר במרחב‪ ,‬ו'מרמים' אותה‪.‬‬
‫כמות ההתייחסויות ברשת לאתר '‪'Escher for Real‬‬
‫שלנו גדולה פי כמה מכל הציטוטים של כל המאמרים‬
‫שכתבתי גם יחד‬
‫מה צריך לעשות כדי שהמערכת שלכם תהפוך לנחלת הכלל?‬
‫"מבחינה מחקרית‪ ,‬התוכנה פתוחה ואפילו חינמית לחוקרים‪ ,‬עם‬
‫עשרות רבות של משתמשים בעולם שאנחנו יודעים עליהם‪ .‬מסחרית‪,‬‬
‫התמונה יותר מורכבת‪ ,‬ולמרות שיש לתוכנה רשיונות מסחריים‪ ,‬ה‪IRIT-‬‬
‫היא מערכת ייעודית למחקר‪ ,‬ולא מוצר‪ .‬היא לא בנויה למשתמשי קצה‬
‫מבחינת רמת הגימור‪ ,‬וצריך להשקיע שנים של עבודה כדי להפוך אותה‬
‫למוצר‪ .‬חשוב מזה‪ ,‬לדעתי תחום הייצור בעזרת מחשב עומד לפני‬
‫מהפכה בין השאר בגלל מדפסות התלת ממד‪ ,‬ואני מקווה שהכלים‬
‫שיש בידינו להציע יאפשרו לעשות את המהפכה הזאת לקלה יותר"‪.‬‬
‫לייצגם כגוף תלת ממדי‪ .‬כמות ההתייחסויות ברשת לאתר '‪Escher‬‬
‫‪ 'for Real‬שלנו גדולה פי כמה מכל הציטוטים של כל המאמרים‬
‫הכוננית העמוסה מיצגים והקירות המכוסים תמונות בלשכתו שכתבתי בכל תחומי המחקר שלי גם יחד‪ .‬הנושא הזה‪ ,‬ללא‬
‫של פרופ' אלבר בפקולטה מעידים על חיבה יתרה לאמנות‪ .‬שאלה ספק‪ ,‬מאתגר את הציבור הרחב"‪.‬‬
‫סקרנית מעלה שמדובר בפירות יצירתו של אלבר עצמו – ובהן‬
‫בעבר‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬נמצאו פתרונות גיאומטריים לחלק מגופים‬
‫עבודות עץ‪ ,‬תמונות מוזאיקה‪ ,‬מודלים ומיצגים מפלסטיק וזכוכית‪ .‬אלה‪ ,‬אבל הייחוד ביצירות שלנו בכך שהוא אינו מאפשר שינוי‬
‫"יש לי משיכה לאמנות פלסטית‬
‫טופולוגי במודל – אי אפשר‬
‫ולמלאכות‪ .‬גם כילד עסקתי‬
‫לחתוך אותו‪" .‬עבודתנו‬
‫בנגרות – עד היום יש בבית‬
‫מבוססת על שבירת שמורות‬
‫רהיטים שבניתי‪ .‬זה אמנם‬
‫(‪ )invariants‬שטבועות‬
‫לא תחום העיסוק המרכזי‬
‫במוחנו‪ ,‬כמו 'קווים ישרים‬
‫שלי‪ ,‬אבל היום זה התחביב‬
‫במישור הציור הם לא בהכרח‬
‫העיקרי ואני משתדל לפנות‬
‫קווים ישרים במרחב'‪ .‬אנחנו‬
‫לו כל רגע פנוי"‪.‬‬
‫מנצלים את השמורה שמניחה‬
‫עד כדי כך‪ ,‬שמאז שב משנת‬
‫שקו ישר במישור התמונה‬
‫שבתון בסיאטל‪ ,‬לפני כשבע‬
‫הוא אכן גם קו ישר במרחב‪,‬‬
‫שנים‪ ,‬הקים אלבר – חבר‬
‫ו'מרמים' את מוח הצופה"‪.‬‬
‫באגודת החרטים הישראלית –‬
‫אלבר מספר על אספן‬
‫נגרייה שלמה בביתו שבחיפה‪.‬‬
‫אמריקאי שרכש את‬
‫גם מערכת ה‪ IRIT-‬מעורבת‬
‫העיזבון של אשר בשנות‬
‫בעניין‪ ,‬ובחלק מעבודותיו‬
‫השבעים‪ ,‬תמורת כמיליון‬
‫הוא מחבר את מכונת ה‪CNC-‬‬
‫דולר‪" .‬האיש הזה‪ ,‬שמעריך‬
‫הביתית שלו לתוכנה ובונה פרופ' גרשון אלבר בנגרייה שלו ואחת מעבודותיו‬
‫היום את שווי העבודות‬
‫מיצגים שמידל בעזרתה‪.‬‬
‫שברשותו במאות מיליוני דולר‪ ,‬יצר איתי קשר לפני כמה שנים‪,‬‬
‫ההשקה לאמנויות בתחומי המחקר שלו באה לידי ביטוי גם הזמין אותי אליו והראה לי את העבודות המקוריות של אשר –‬
‫בתוכנה אוטומטית למוזאיקה שאותה פיתח וכן בעבודות בסגנון זה היה ביקור בקודש הקודשים"‪.‬‬
‫האופ‪-‬ארט ועבודות תלת ממדיות המקפלות בתוכן שניים או‬
‫אולי אתה בעצם אמן נחבא?‬
‫שלושה דימויים דו ממדיים בו בזמן (‪ .)Ortho Pictures‬אחת‬
‫"פיתחנו תוכנה למידול של גופים 'בלתי אפשריים' במחשב‪,‬‬
‫המוכרות שבעבודותיו‪ ,‬המוצגת גם כמיצג בקומת המבוא של כך שכל נער יכול ליצור גופים כאלו‪ ,‬אבל יש האומרים שאם‬
‫הפקולטה‪ ,‬היא העבודה על הגופים "הבלתי אפשריים" השואבת זה נעשה במחשב – זאת לא אמנות‪ .‬מצד שני‪ ,‬בעידן הפוסט‪-‬‬
‫השראה מציוריו של האמן מ‪.‬ק‪ .‬אֶשֶ ר‪" .‬מעל לעשר שנים אנחנו מודרניזם כמעט הכל זה אמנות‪ .‬האמת היא שאני לא עוסק‬
‫בוחנים את הציורים 'הבלתי אפשריים' הללו ומראים כי ניתן בשאלה אם זו אמנות או לא; אני נהנה‪ ,‬וזה יותר ממספיק"‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫מצטיינים‬
‫מינויים‬
‫פרופ' חגית עטיה מונתה כמשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים (מנל"א)‪ .‬במסגרת‬
‫תפקידה תהיה אחראית על מכלול ההיבטים האקדמיים והמנהליים הנוגעים לסגל האקדמי‬
‫בטכניון‪.‬‬
‫פרופ' מיכאל אלעד מונה לראש תוכנית המצוינים של הטכניון המאפשרת תוכנית‬
‫לימודים אישית וייחודית למיצוי הסקרנות‪ ,‬היצירתיות והעמקת תחומי הדעת לסטודנטים‬
‫המעוניינים ומסוגלים ללמוד אחרת‪.‬‬
‫הצטיינות במחקר ‪ -‬סגל אקדמי‬
‫פרופ' ארנה גרימברג זכתה בפרס ‪ - CAV 2015‬הפרס החשוב ביותר בתחום ‪Formal‬‬
‫‪ ,Verification‬שהוענק לה ולחוקרים נוספים על פיתוח ויישום טכנולוגיית ‪.CEGAR‬‬
‫פרופ' דן צפריר זכה בפרס ‪ IBM‬לשנת ‪ 2014‬על מחקרו בתחום ‪Accelerating Virtual‬‬
‫‪ .I/O‬הפרס מוענק לחברי סגל על תרומה ייחודית בתחומם ועל הישגים מבטיחים במיוחד‬
‫לתעשייה‪.‬‬
‫עוד זכה פרופ' דן צפריר במענק מחקר מטעם חברת גוגל על מחקרו "‪Efficient and‬‬
‫‪."Scalable Protection from I/O Devices‬‬
‫ד"ר נדב עמית זכה בפרס ‪ Google Security Vulnerability‬על מחקרו ‪Virtual CPU‬‬
‫‪ Validation‬שהביא לזיהוי יותר ממאה נקודות תורפה ב‪.Linux/KVM -‬‬
‫מתרגלים מצטיינים לסמסטר אביב תשע"ד‬
‫מתרגל מצטיין מתמיד בפעם הרביעית‪ :‬מור וייס ‪ -‬אוטומטים ושפות פורמליות‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי מתמיד בפעם השנייה‪ :‬דנה דרקסלר ‪ -‬לוגיקה ותורת הקבוצות‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי מתמיד‪ :‬גל ללוש – קומבינטוריקה ותיכון תוכנה; כפיר לב‪-‬ארי ‪-‬‬
‫הגנה במערכות מתוכנתות; חסן עבאסי ‪ -‬ארגון ותכנון המחשב‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי‪ :‬אנסטסיה ברגינסקי ‪ -‬מערכות הפעלה; בת‪-‬חן גולדן – מבוא‬
‫למדמ"ח; אביעד כרמל ‪ -‬הנדסה לאחור ונוזקה; גל מאור – תורת החישוביות‬
‫מתרגלים מצטיינים לסמסטר חורף תשע"ה‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי מתמיד בפעם השלישית‪ :‬דנה דרקסלר ‪ -‬לוגיקה ותורת הקבוצות‬
‫מתרגל מצטיין מתמיד בפעם השנייה‪ :‬שחר חן ‪ -‬ארגון ותכנון המחשב‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי מתמיד‪ :‬גל מאור ‪ -‬תורת החישוביות‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי‪ :‬מיכל דורי – קריפטולוגיה; מיכל הורביץ ‪ -‬אוטומטים ושפות‬
‫פורמליות; ג'ליל מוראני ‪ -‬הגנה במערכות מתוכנתות; תהילה מייזלס ‪ -‬מבוא למדמ"ח‬
‫שפת ‪ ;C‬מג'ד עומרי – מבני נתונים; ארתור קייאנובסקי ‪ -‬מערכות הפעלה; ארטיום‬
‫שרוב ‪ -‬מבוא לתורת הצפינה‬
‫זוכי פרסים ומלגות לשנת תשע"ה‬
‫משתלמים לתארים גבוהים‬
‫פרס המאמר המצטיין לסטודנטים בכנס ‪ :ESA 2015‬מירב זהבי‬
‫פרס המאמר המצטיין לסטודנטים בכנס ‪ :MFCS 2015‬מירב זהבי‬
‫מלגת גוגל ע"ש אניטה בורג לשנת ‪ :2014‬שרי דואק‪ ,‬אריג' קוסטה‬
‫מלגת גוטווירט‪ :‬מיכל הורוביץ‬
‫מלגת ג'ייקובס‪ :‬נחשון כהן‬
‫פרס ג'ייקובס לפרסום המצטיין‪ :‬דניאל גנקין‪ .‬שותפים למחקר פרופ' עדי שמיר ממכון‬
‫וייצמן וד"ר ערן טרומר מאונ' ת"א‬
‫מלגת ג'ייקובס‪/‬קוואלקום‪ :‬עומרי אייזנקוט‬
‫מלגת דניאל‪ :‬חסן עבאסי‬
‫מלגת ‪ :HPI‬מיה ארבל ואלכסנדר ליבוב‬
‫מלגת ות"ת‪ :‬ג'ליל מוראני‬
‫מלגת זף‪ :‬דנה דרקסלר‬
‫מלגת יבמ‪ :‬אלעד קרבי ונתנאל רביב‬
‫מלגת משרד המדע‪ :‬עומר כ"ץ‬
‫מלגת לב ציון‪ :‬נחשון כהן‬
‫מלגת ליידי דיוויס ‪ :2015‬גאוטם פאי‬
‫מלגת מצוינות פקולטית‪ :‬עומרי אייזנקוט‪ ,‬אלכסנדר ליבוב‪ ,‬אלעד קרבי‪ ,‬חסן עבאסי‬
‫מלגת מל ברלין‪ :‬נועם שגב‬
‫פרס ‪ SPEC‬לעבודת דוקטורט ייחודית לשנת ‪ :2014‬נדב עמית‬
‫חידות =‬
‫ד"ר עודד מרגלית‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬פרופ' גרשון אלבר (ראו כתבה בעמ' ‪ )28‬עוסק‪ ,‬לצד מחקריו‪,‬‬
‫ב"מימוש" של צורות "בלתי אפשריות"‪ .‬אפשרות נוספת לממש‬
‫צורה בלתי אפשרית היא להשתמש בארבעה ממדים‪ .‬ניתן ליצור‬
‫קובייה דו ממדית (=ריבוע) על ידי ארבעה רקדנים המקופלים‬
‫לצורת האות "ר" היושבים בפינות ומושיטים ידיים ישרות לצד‬
‫אחד ורגליים ישרות בתשעים מעלות‪ .‬האם ניתן ליצור קובייה‬
‫תלת ממדית תוך שימוש ברקדני "ר" כאלה? האם אפשר ליצור‬
‫קובייה ארבע‪-‬ממדית? איך?‬
‫‪ .2‬לעיתים הגדרה של רוב ומיעוט עלולה לבלבל‪ .‬נניח שבמדינה‬
‫יש שלושה מחוזות‪ .‬אם שניים מהם "כחולים" ואחד "אדום"‬
‫– המדינה מוגדרת "כחולה" ולהיפך‪ .‬בכל מחוז שלוש ערים‪.‬‬
‫אם שתי ערים הן "אדומות" ואחת "כחולה" – העיר מוגדרת‬
‫"אדומה" ולהיפך‪ .‬בכל עיר שלושה רבעים‪ .‬בכל רובע שלוש‬
‫שכונות‪ .‬בכל שכונה שלושה רחובות‪ .‬בכל רחוב שלושה בתים‪.‬‬
‫בכל בית שלוש קומות‪ .‬בכל קומה שלוש דירות‪ .‬בכל דירה‬
‫שלוש משפחות‪ .‬בכל משפחה שלושה אנשים ("אדומים" או‬
‫"כחולים")‪ .‬ובכל הרמות – זוג "כחולים" ואחד "אדום" מגדיר‬
‫את היישות כ"כחולה" עם מיעוט "אדום" ולהיפך‪.‬‬
‫נניח שמדינה מסוימת היא "אדומה" ובלי אף יישות הומוגנית‬
‫(שלושה תת מרכיבים באותו הצבע) בכל המדינה‪ .‬לכמה אנשים‬
‫צריך להמיר צבע על מנת לשנות את המדינה ל"כחולה"?‬
‫‪ .3‬יש תאריכים‪ ,‬כגון ‪ 31.12‬שאי אפשר להתבלבל בהם‪ ,‬ויש‬
‫כאלה כגון ‪ 1.2‬שאפשר לקרוא כאחד בפברואר או השניים‬
‫בינואר (תלוי במדינה)‪ .‬כמה ימים בשנה אפשר להתבלבל?‬
‫רמז‪ :‬אל תשכחו את תאריך הולדתו של סופר בוגר הטכניון‬
‫שמוזכר בגיליון זה‪.‬‬
‫תשובות לחידות מהגיליון הקודם‪:‬‬
‫‪ .1‬החלק השרוף בשטיח מסומן ב‪ .X-‬חתך יחיד כמצויר מאפשר‬
‫לחברו כמלבן ‪.19*13‬‬
‫תשובה לבונוס‪ :‬שטחו של החלק הלא שרוף הוא ‪ ,247‬ליאור‬
‫(רון) בגימטריה‬
‫סטודנטים לתואר ראשון‬
‫מלגת מצוינות פקולטית סמב"ה‪ :‬טלאור אברמוביץ‪ ,‬אורי אלון‪ ,‬מתיאס בונה‪ ,‬עאסי‬
‫הלאל‪ ,‬יונתן זרצקי‪ ,‬אייל טולצ'ינסקי‪ ,‬עופר יזרעאילוב‪ ,‬חביב כהן‪ ,‬אלכסנדר‬
‫מאידניק‪ ,‬שגיא מרקוביץ‪ ,‬אוהד פדר‪ ,‬רועי רז‬
‫מלגה ע"ש ארנסט פרוידמן‪ :‬דור קצלניק‬
‫מלגת גוגל ע"ש אניטה בורג לשנת ‪ :2014‬סוניה גנדלמן‬
‫תחרות התכנות בחסות גוגל – צוות ראשון‪ :‬עידו חכימי‪ ,‬ניצן טור ודמיטרי קוזנוב‪.‬‬
‫צוות שני‪ :‬עומר דניאל‪ ,‬אבירם מגן ואיתי צוקר‬
‫פרס אמדוקס לפרויקט המצטיין ‪ :2014‬עדן סייג בפרויקט ‪Sentiment Classification‬‬
‫‪ ;of Texts in Social Network‬אלעד ריכרדסון בפרויקט ‪CutOut: Segmentation‬‬
‫‪ ;and Editing of Images on a Mobile Phone‬טל שור בפרויקט ‪Interpolation-‬‬
‫‪Based Subset Selection‬‬
‫תוכנית המצוינים לפידים מחזור ח'‪ :‬אדם ארדרייך‪ ,‬דניאלה בר לב‪ ,‬ולנטין דשינסקי‪,‬‬
‫גל מלכה‪ ,‬מיכאל מלצב‪ ,‬אלעד נחמיאס‪ ,‬גל פרץ‬
‫‪ .2‬אם נמספר את קודקודי קוביה הונגרית כשלשות אז המסלול‬
‫הבא הוא מעגלי (מתחיל ומסתיים באותה הנקודה) אבל כל‬
‫שלושת היטליו חסרי מעגלים‪,]0 ,0 ,2[ ,]0 ,0 ,1[ ,]0 ,0 ,0[ :‬‬
‫[‪,]2 ,2 ,2[ ,]2 ,1 ,2[ ,]1 ,1 ,2[ ,]1 ,1 ,1[ ,]1 ,0 ,1[ ,]1 ,0 ,2‬‬
‫[‪,]0 ,2 ,0[ ,]0 ,2 ,1[ ,]0 ,1 ,1[ ,]0 ,1 ,2[ ,]0 ,2 ,2[ ,]1 ,2 ,2‬‬
‫[‪,]2 ,0 ,0[ ,]2 ,0 ,1[ ,]2 ,1 ,1[ ,]2 ,2 ,1[ ,]2 ,2 ,0[ ,]1 ,2 ,0‬‬
‫[‪.]1 ,0 ,0[ ,]1 ,0 ,0[ ,]1 ,1 ,0[ ,]2 ,1 ,0‬‬
‫‪ .3‬הפתרון היחיד לתרגיל הוא ‪754806-65213 = 689593‬‬
‫ואז התרגיל השני הוא ‪ )68139-853(/6‬ותוצאתו ‪.9981‬‬
‫נשאיר לקורא לתרגם את הפתרון לאותיות‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪31 HOMEPAGE‬‬
‫אנלוגי בעולם דיגיטלי‬
‫שלוש השנים שבילה אלכס פז‪-‬גולדמן‪ ,‬בוגר מחזור ‪ ,'81‬בפקולטה‬
‫זכורות לו בעיקר בזכות המהומות שליוו אותו כעורכו של "אפסילון"‪,‬‬
‫עיתון הסטודנטים‪ .‬מאז‪ ,‬הספיק לנטוש את מדעי המחשב ולהקדיש את‬
‫זמנו לכתיבה‪ ,‬וגם לחזור בכיוון ההפוך‪ .‬בגיל ‪ ,59‬עם משרה בחברת‬
‫היי‪-‬טק ושלושה ספרי ילדים ונוער מוערכים‪ ,‬הוא מאמין שהשילוב‬
‫שומר על שפיותו‬
‫נורית פלד‪-‬קירשטיין‬
‫ב‬
‫אלכס פז‪-‬גולדמן‬
‫שנת ‪ 1980‬פרצו בטכניון מהומות שכמוהן טרם נראו בקמפוס‬
‫השליו‪ .‬אלימות ודקירות‪ ,‬צמיגים שהוצתו והפגנות המונים‬
‫שהפרו את השקט עלו לכותרות העיתונים ברעש גדול‪ .‬מי שהצית את‬
‫האש היה אלכס פז‪-‬גולדמן‪ ,‬תלמיד שנה ב' בפקולטה למדעי המחשב‬
‫והעורך הראשי של עיתון הקמפוס "אפסילון"; הראשון שלא חשש‬
‫לפרסם ביקורת נוקבת על שחיתויות בוועד אגודת הסטודנטים‪ ,‬אשר‬
‫הקימה עליו אויבים רבים‪ .‬לאחר שלושה גיליונות בלבד‪ ,‬הוא הודח‪.‬‬
‫כשאלכס פז‪-‬גולדמן (‪ )59‬קיבל בדואר את הגיליון האחרון של‬
‫"‪ ,"HOMEPAGE‬מגזין הפקולטה‪ ,‬הוא נתקל בתמונת מחזור י' (‪,1981‬‬
‫ראו בעמוד הבא) ובבת אחת הוצף זיכרונות‪" .‬מיד רצתי לחפש את‬
‫הפרצוף שלי"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬פחדתי שאולי מחקו אותי בגלל שעשיתי‬
‫בלגן בקמפוס ואחר כך בכלל עזבתי את התחום ועברתי לכתיבה"‪.‬‬
‫כשנרגע מעט התיישב וכתב מכתב למערכת ("יותר מכל עקב תאוות‬
‫הפרסום הבלתי מרוסנת שלי‪ ,‬וכמובן גם כדי שיידעו שהיו במחזור שלנו‬
‫גם 'נפלים' כמוני‪ ,‬שכיום בקושי מצליחים לתפקד עם סמארטפון"‪,‬‬
‫הוא מסביר)‪" .‬נדמה לי שמכל בוגרי המחזור"‪ ,‬חתם את מכתבו‪" ,‬אני‬
‫הרחקתי נדוד מתחום מדעי המחשב כשהפכתי לסופר ילדים"‪.‬‬
‫רק לא באמצע‬
‫פז‪-‬גולדמן‪ ,‬כיום תושב תל אביב ואב לארבעה ילדים‪ ,‬הגיע לטכניון‬
‫כמעט במקרה‪ .‬הוא נולד בקיבוץ המעפיל להורים ניצולי שואה וגדל‬
‫בשכונת רמת עמידר ברמת גן‪" .‬כל החיים הייתי טיפוס ריאלי"‪ ,‬הוא‬
‫‪32‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫מספר‪" ,‬ומיד אחרי הצבא הלכתי ללמוד בטכניון‬
‫מדעי המחשב‪ .‬לא היתה לי טיפת מושג מה‬
‫זה ומדוע ולמה‪ .‬מישהו אמר לי‪' ,‬אתה ריאלי‪,‬‬
‫לך ללמוד מדעי המחשב'‪ .‬באותה תקופה לא‬
‫היה מבחן פסיכומטרי‪ .‬הספיק שהיה לך ‪8‬‬
‫בבגרות ריאלית כדי להתקבל אוטומטית"‪.‬‬
‫"בשנה הראשונה הייתי בהיסטריה גמורה"‪,‬‬
‫הוא נזכר‪" ,‬הייתי בטוח שיעיפו אותי‪ ,‬במיוחד‬
‫כשעם חוג חברי נמנו סטודנטים מבריקים‬
‫כמו ד"ר אלכס קומן‪ ,‬כיום פרשן בכיר ב'לילה‬
‫כלכלי'‪ ,‬וטוביה הולצר‪ ,‬כיום פרופ' טובי‬
‫עציון‪ ,‬חבר סגל בפקולטה‪ .‬את השנה הראשונה‬
‫העברתי במחיצתו של טובי שבדק לי את כל‬
‫המבחנים‪ ,‬לימד אותי‪ ,‬והוכיח לי מתמטית‬
‫שאני אפס מושלם (ואני הייתי מצטנע ואומר‬
‫שאף אחד לא מושלם)‪ .‬הוא היה אומר‪' :‬פה‬
‫צילום‪ :‬ריטה קליין קיבלת ‪ ,35‬פה ‪ .'...40‬כשקיבלתי ‪ 80‬הייתי‬
‫בטוח שטעו‪ ,‬שרשמו בטעות ‪ 8‬במקום ‪."3‬‬
‫בשנה השנייה נדמה היה שמהלך העניינים‬
‫משתפר והולך‪ ,‬ולחייו נוסף תחום עניין חדש‪" :‬אפסילון"‪ ,‬עיתון‬
‫הסטודנטים‪" .‬יום אחד אומר לי חברי הטוב מאז ועד היום‪ ,‬בנצי‬
‫לופו‪' :‬תראה איזה זבל כותבים פה בעיתון'‪ .‬ב'אפסילון' היה מדור‬
‫סאטירה שנקרא 'פסי'‪ ,‬ואמרנו לעצמנו‬
‫שאנחנו יכולים לכתוב את זה יותר‬
‫מצחיק‪ .‬כך התחלנו לכתוב מדור בשם‬
‫'אפ‪-‬בצל' על חוויותיו של סטודנט‬
‫בפקולטה למדעי המחשב בטכניון‪.‬‬
‫שם המדור היה ראשי תיבות של‬
‫השמות שלנו‪ .‬לאחר כמה גיליונות‬
‫ביקשו מאיתנו להצטרף לעיתון‪.‬‬
‫התחלתי ככתב‪ ,‬אחר כך הייתי‬
‫סגן עורך‪ ,‬ובשלב מסוים נהייתי‬
‫העורך‪ .‬העיתון תחת עריכתי‬
‫היה מאוד ביקורתי‪ .‬כל מיני‬
‫פרשיות של שחיתויות החלו‬
‫לצוף‪ ,‬מה שעורר הרבה זעם"‪.‬‬
‫כמה מהכתבות שפרסם פז‪-‬‬
‫גולדמן העמידו באור לא מחמיא את פעילי אגודת‬
‫הסטודנטים‪" ,‬כמו למשל מתן דיור במעונות לפעיל לשעבר שכבר לא‬
‫היה סטודנט ואשר היה חברו של יו"ר הוועד"‪ ,‬הוא נזכר‪" ,‬או ראיון עם‬
‫יו"ר אגודת הסטודנטים הערבים בטכניון‪ ,‬שהאגודה החליטה שאסור‬
‫לאפשר לו פתחון פה בעיתון הסטודנטים הרשמי‪ .‬היה גם מאמר שבו‬
‫ציטטתי את פרופ' ליבוביץ'‪ ,‬שאמר כי דגל אינו אלא סמרטוט תלוי‬
‫על מוט‪ .‬טענו נגדי שפגעתי בקודשי ישראל‪ .‬אחרי שלושה גיליונות‬
‫הדיחו אותי‪ .‬הם הסבירו שצריך פיקוח‪ ,‬שלא ייתכן שעורך העיתון‬
‫יעשה דין לעצמו ויכתוב דברים שעלולים לפגוע באגודה ובתדמיתה‪.‬‬
‫הייתי מאוד חלש בפוליטיקה‪ ,‬חשבתי שמספיק שהצדק ייראה‪ .‬היו‬
‫הפגנות של סטודנטים נגד ההדחה שלי‪ ,‬היו מהומות בשנתיים האלה‬
‫שהייתי בעיתון‪ ,‬ובין לבין גם הספקתי להתחתן בשנה השנייה ולהתגרש‬
‫בשלישית‪ .‬פלא שהיתה הידרדרות דרסטית בלימודים שלי?"‬
‫נשמע שקצת נהנית לעשות מהומות‪.‬‬
‫"נהניתי לעשות עיתונות חוקרת‪ ,‬בועטת‪ ,‬נושכת ‪ ‬ומצחיקה‪ .‬העדפתי‬
‫ש‪ 50%-‬יאמרו שהעיתון מחורבן ו‪ 50%-‬יאמרו שהוא מצוין מאשר‬
‫‪ 100%‬יגידו שהוא בסדר"‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬היו גם צדדים חיוביים לשנים שבילית בפקולטה?‬
‫"ביליתי ארבע שנים בפקולטה במסלול ‪ BSc‬כי לא היה מסלול תלת‪-‬‬
‫שנתי‪ .‬נהניתי בטירוף מהלימודים והייתי גם לא רע (מצטיין דיקן בשנה‬
‫הראשונה) עד שחיידק העיתונות הכה בי‪ .‬אלמלא נדרשתי להתפרנס‬
‫הייתי גם נשאר לתואר שני‪ .‬כל מקצועות המתימטיקה והמחשב היו‬
‫מרתקים ואני זוכר עצמי בשנה הראשונה‪ ,1977 ,‬יוצא מחדר המחשב‬
‫בשתיים‪-‬שלוש לפנות בוקר עם ארגז כרטיסיות‪ ,‬ככה קודדו אז‪ ,‬מאושר‬
‫כולי כשהתוכנית רצה‪ .‬ד"ר צילג ז"ל היה כמובן המרצה בה"א הידיעה‪.‬‬
‫שליטה מדהימה בחומר משולבת בחוש הומור ואישיות כובשת‪ .‬גם‬
‫ד"ר אבי בנימיני מחדו"א היה נהדר‪ .‬מעניין ששני המאורות‪ ‬הם דווקא‬
‫ממתימטיקה‪ .‬אחרים שהשאירו חותם זכו להיות מונצחים בהומור בעמוד‬
‫של 'אפ‪-‬בצל'‪ ,‬כמו למשל ד"ר אברהם סידי שלימד אופטימיזיציה‬
‫והוקדש לו פרק תחת השם 'ד"ר אב‪ CD‬מרצה לפסימיזציה'"‪.‬‬
‫ואז הבנת שזה הכיוון שלך‪ ,‬כתיבה ועריכה?‬
‫"כן‪ ,‬התגלית של הכתיבה בעיתון ממש פתחה בפני אופקים חדשים –‬
‫להחזיק את העיתון ביד‪ ,‬לראות שאנשים מגיבים‪ ,‬ללכת לבית הדפוס‪,‬‬
‫הריח של העיתון‪ .‬כל זה נתן לי עונג של משהו חדש לגמרי"‪.‬‬
‫גם וגם‬
‫כשסיים פז‪-‬גולדמן את התואר‪ ,‬כבר היה נגוע בקדחת הכתיבה‪ .‬הוא‬
‫מצא עבודה כמתכנת זוטר "עם מינימום אחריות"‪ ,‬כדי שייוותר לו זמן‬
‫פנוי לכתיבה‪ .‬בד בבד החל לכתוב סיפורי ילדים ל"משמר לילדים"‪,‬‬
‫ל"הארץ שלנו"‪ ,‬ל"כולנו" – "הדבר המשותף לכל המקומות שכתבתי‬
‫בהם הוא שהם כבר נסגרו"‪ ,‬הוא צוחק – ובעיקר נמשך לתחום הסאטירה‪.‬‬
‫יחד עם בנצי לופו‪ ,‬חברו מימי הלימודים‪ ,‬כתבו קטעים הומוריסטיים‬
‫ל"דבר אחר" ובהמשך ל"העולם הזה"‪" .‬מנהל החשבונות של 'העולם‬
‫הזה' אמר לנו‪' ,‬אני לא יודע למה אורי (אבנרי) בכלל קיבל אתכם‪ ,‬אין‬
‫לנו כסף‪ .‬אולי‪-‬אולי אוכל לשלם לכם ‪ 50‬שקל לעמוד'‪ .‬בשלב ההוא‬
‫הייתי מוכן ליפול על צווארו‪ ,‬אבל בנצי אמר‪' :‬לא'‪ .‬מנהל החשבונות‬
‫שאל אותו‪' :‬כמה חשבת?'‪ ,‬ובנצי לא היסס לרגע וענה‪ 200' :‬דולר‬
‫לעמוד'‪ .‬והוא הסכים‪ .‬זו היתה תובנה לחיים – כמה שאתה מעריך את‬
‫עצמך‪ ,‬ככה יעריכו אותך"‪.‬‬
‫"ב‪ ,'88-‬כשהייתי בן ‪ ,33‬חישבתי מסלול מחדש‪ ,‬איפה אני נמצא‬
‫מבחינת ההערכה העצמית ואיפה אני נמצא מבחינת השוק‪ .‬אמרתי‬
‫לעצמי‪ ,‬בעניין הסאטירה אני חושב שאנחנו בעשירון העליון‪ .‬אבל‬
‫השוק מעריך אותנו אי שם במאיון התחתון‪ .‬לעומת זאת בעולם הטכני‪,‬‬
‫של ההיי‪-‬טק‪ ,‬אז עוד לא היתה המילה הזאת‪ ,‬אני חושב שאני שבע‪-‬‬
‫שמונה‪ ,‬אבל מעריכים אותי עשר פלוס‪ .‬אז החלטתי שאני עוזב לגמרי‬
‫את הכתיבה ומתמקד בהיי‪-‬טק‪ .‬ובאמת‪ ,‬התקדמתי מהר‪ ,‬נהייתי סמנכ"ל‬
‫מחקר ופיתוח בחברת 'אראלנט' וכבר התנתקתי לגמרי מעולם הכתיבה‪.‬‬
‫עד שאיריס ארגמן‪ ,‬שהיתה בת זוגי‪ ,‬הציעה שנכתוב יחד ספר‪ .‬כתבנו‬
‫יחד את 'הרפתקה בחולות'‪ ,‬הספר הראשון שלנו שעובד גם למחזה‪.‬‬
‫כעבור זמן היא הציעה שאקח סיפור קצר שכתבתי ל'הארץ שלנו'‪,‬‬
‫ו'תכניס לתוכו את החיים שלך'‪ .‬ככה כתבתי את ספרי השני‪' ,‬המרגל‬
‫האבוד והשמלה הירוקה'‪ .‬לאחרונה הוצאתי את ספרי השלישי‪' ,‬תעלומת‬
‫העיניים השחורות‪-‬כחולות'"‪( .‬ראו מסגרת)‪.‬‬
‫ושוב חישבת מסלול מחדש?‬
‫"המצב שונה כשאתה בן ‪ 33‬בלי ילדים וכשאתה בן ‪ ,55-56‬מפוטר‬
‫מההיי‪-‬טק‪ ,‬עם ארבעה ילדים‪ .‬אלה כבר לא אותם קריטריונים‪ .‬הייתי‬
‫מובטל שלוש‪-‬ארבע שנים‪ ,‬עד שלפני שנה חזרתי לעבוד בהיי‪-‬טק‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬אחת הבעיות של האנשים בגילי‪ ,‬מעבר לעובדה שאתה מגיע‬
‫לגיל מסוים ובכלל לא מסתכלים על קורות החיים שלך‪ ,‬היא שרבים‬
‫מתקשים להבין שעכשיו הם הולכים להשתכר כפי שהשתכרו בתחילת‬
‫הקריירה שלהם‪ .‬האגו מקשה עליהם‪ .‬אבל לי אין בעיה של אגו אז זה‬
‫בסדר‪ .‬היום אני עובד כמנהל פרויקטים בווקלטק מג'יק ג'ק‪ .‬הבוס‬
‫שלי הוא בחור צעיר ומבריק שכשאני הייתי סמנכ"ל מחקר ופיתוח‬
‫הוא היה זוטר"‪.‬‬
‫אולי העובדה שיש לך גם את הכתיבה מאפשרת לך לשים את‬
‫האגו בצד בתחום ההיי‪-‬טק?‬
‫"בעולם הטכנולוגי מעולם לא היה לי אגו‪ ,‬גם כשהייתי סמנכ"ל‪ .‬הייתי‬
‫יכול לבוא עם הצעה שנראית לי הכי טובה‪ ,‬והמתכנת הכי טרי יכול‬
‫היה לבוא ולהגיד לי שזה שטויות‪ .‬לא היתה לי בעיה להסכים איתו‬
‫אחרי שבדקתי את עצמי שוב‪ .‬כיום אני סופר ילדים ונוער וגם היי‪-‬‬
‫טקיסט‪ ,‬ואני מאמין בשילוב‪ .‬אני מכיר הרבה היי‪-‬טקיסטים שעושים‬
‫דבר נוסף שקשור באמנות‪ .‬זה שומר על השפיות"‪.‬‬
‫ההיסטוריה הישראלית‬
‫כסיפור בלשי לנוער‬
‫ספריו של אלכס פז‪-‬גולדמן מצליחים להאיר מאורעות‬
‫ותהליכים היסטוריים מזווית חדשה‪ ,‬ולהנגיש אותם לילדים‬
‫ובני נוער בני ימינו‪ .‬כזה הוא‪ ,‬למשל‪" ,‬הרפתקה בחולות"‪,‬‬
‫שנכתב בשיתוף עם איריס ארגמן וראה אור ב‪ 2009-‬בהוצאת‬
‫מטר‪ .‬הספר‪ ,‬שעובד למחזה ונבחר למצעד הספרים של משרד‬
‫החינוך‪ ,‬מספר על ילדה תל אביבית שחוזרת בזמן לתל אביב‬
‫של מאורעות ‪.1936‬‬
‫"המרגל האבוד והשמלה הירוקה" בהוצאת כנרת זמורה‪-‬‬
‫ביתן‪ )2011( ‬מתרחש בשנת ‪ 1964‬בשכונת רמת עמידר‪ ,‬על‬
‫רקע פרשיות ריגול שהסעירו את מדינת ישראל הצעירה‪ .‬גם‬
‫ספר זה נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך‪" .‬תעלומת‬
‫העיניים השחורות‪-‬כחולות"‪ ,‬שיצא בשנה שעברה בהוצאת כנרת‬
‫זמורה‪-‬ביתן (‪ ,)2014‬מתרחש בשנת ‪ 1967‬ועוסק בפרשת ילדי‬
‫תימן‪ .‬עלילתו הבדיונית מפנה אצבע מאשימה כלפי הממסד‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪33 HOMEPAGE‬‬
‫תמונת מחזור >‬
‫מחזור י'‪ :‬משמרות המהפכה‬
‫כשפרצו בוגרי מחזור ‪ '81‬אל שוק העבודה קיבל את פניהם ה‪ ,IBM PC-‬שהושק באותה השנה‬
‫בעולם ובישר את מהפכת המחשבים האישיים‪ .‬אחדים מהם חולשים היום על עמדות מפתח‬
‫בתעשיית ההיי‪-‬טק בארץ ובעולם‪ ,‬אחרים מלווים בגאווה את ילדיהם במסדרונות בפקולטה‪,‬‬
‫אך נראה שאיש אינו שוכח את משמרות הלילה בתור למסוף השרתים‬
‫גיל ברזילי (‪ )57‬סגן נשיא ב‪Morgan-‬‬
‫‪ Stanley‬בניו יורק‬
‫"תקופה חשובה בחיי"‬
‫חגית ברזילי (‪ )57‬מנהלת פרויקטים ב‪GAF-‬‬
‫‪ Building Materials‬בניו ג'רזי‬
‫נמרוד מילר (‪ )58‬מנהל מחלקת סיוע טכני‬
‫בחברת ‪EZchip technologies‬‬
‫"הלימודים הקנו לי יכולת ללמוד באופן‬
‫עצמאי‪ ,‬ליישם נושאים חדשים ולהתמודד‬
‫עם בעיות מאתגרות‪ .‬מזה מספר שנים שאני‬
‫מתרגל בקורס מעבדי רשת מהירים בפקולטה‬
‫להנדסת חשמל ומרגיש מעין סגירת מעגל"‬
‫ירון מנצל (‪Hi Tech - Wave Systems )59‬‬
‫"זמן קסום שנהיה מוערך יותר ויותר עם‬
‫חלוף השנים"‬
‫רותי אילוז (‪ )56‬מנהלת פרויקטים‬
‫"היה מתיש והיה שווה"‬
‫ד"ר אלכס קומן (‪ )58‬מרצה למדעי המחשב‬
‫במכללה האקדמית תל אביב‪-‬יפו ופרשן‬
‫בתוכנית הטלוויזיה "לילה כלכלי"‬
‫"חברה טובים מרצים רעים"‬
‫יעקב קניג (‪ )56‬מנהל חטיבת הפרויקטים‬
‫הטכנולוגיים ‪ -‬אירופה מזה"ת ואפריקה‪HP ,‬‬
‫"תקופה נפלאה של שילוב בין לימודים‬
‫ברמה גבוהה והתהוות של חברויות חזקות‬
‫שנשמרו עד עצם היום הזה‪ .‬דמויות מפתח‬
‫מהסגל נשארו חקוקות בלב ובראש עד היום"‬
‫שוניה פכט (‪ )61‬בעבר סמנכ''ל טכנולוגיות‬
‫באדאנת‪ ,‬כיום מוביל פעילות ייעוץ להקמת‬
‫פתרונות מידע‬
‫"הקורסים זכורים לי לטובה‪ ,‬כולל המתנה‬
‫במשמרות לילה בתור להריץ כרטיסי ניקוב‪.‬‬
‫במיוחד ספגתי דעת מהרצאותיו של פרופ'‬
‫שמעון אבן ז''ל"‬
‫עודד נונברג (‪ )60‬מנהל מחלקת סיוע‬
‫טכני‪ ,‬מרכז המחשבים‪ ,‬חברת חשמל‬
‫"אני זוכר את האינטימיות עם המרצים‪,‬‬
‫תחושה של משהו חדש‪ ,‬תחילת הדרך (כי‬
‫מי שיער שתבוא מהפכה שכזו)"‬
‫איתן רון (‪ )58‬מנהל מערכות מיחשוב‬
‫"לעבוד על מחשב באותם ימים היה חוויה‬
‫אחרת לגמרי מהיום‪ .‬מחשבים אישיים לא‬
‫היו‪ ,‬עבדנו רק על שרתים והיה קשה אפילו‬
‫להשיג את הזכות לעבוד על מחשב"‬
‫ניצן טל (‪ )59‬יזם‬
‫"זאת הייתה בחירה טובה ללמוד מדעי‬
‫המחשב ‪ -‬בחירה שעזרה לקריירה העסקית‬
‫‪34‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫שלי‪ ,‬למרות שבחיים האמתיים ‪ 5%‬ממה‬
‫שעזר לי היו הלימודים‪ ,‬והשאר ‪ -‬היגיון‬
‫בריא"‬
‫ספי נאור (‪ ,)57‬פרופסור מן המניין בפקולטה‬
‫למדעי המחשב‪ ,‬הטכניון‬
‫אריאלה אבני (‪ )57‬עד לאחרונה מנכ"לית‬
‫‪ ,Time To Know‬יועצת לסטארט‪-‬אפים‬
‫ומשקיעה‬
‫"יש משפטי מפתח שנחקקו בזיכרוני‪ ,‬כמו‬
‫זה של ד"ר דוד צילג‪' :‬אני מציע לכם לתרגל‬
‫היטב במהלך הסמסטר‪ ,‬כי אם לא ‪ -‬כל מה‬
‫שתזכרו בסוף הסמסטר זה שפעם הבנתם‬
‫את זה ‪ .'...‬בתום הלימודים הייתי בסוף‬
‫החודש השמיני להריוני וכך התחלתי לחפש‬
‫עבודה‪ ,‬הדרישה לאנשי תוכנה היתה מעל‬
‫ומעבר להיצע‪ ,‬והבעיה היתה להחליט איפה‬
‫לעבוד‪ .‬אין לי ספק שהידע‪ ,‬עומק החשיבה‬
‫והמקצוע שרכשתי בפקולטה עיצבו את חיי‬
‫ואת חיי משפחתי בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫המקצוע הביא אותי למחוזות שונים בעולם‪,‬‬
‫העשייה תמיד מילאה אותי סיפוק אדיר‬
‫וההישגים היו נפלאים‪".‬‬
‫*סדר הבוגרים מחולק לפי שורות מימין לשמאל‪ .‬צבע המסגרת הוא כצבע הריבוע מימין לשורה‬
‫נגה הירש כהן (‪ )57‬מנהלת מחלקת‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬תכנון ובקרה בחטיבת התקשוב‬
‫בחברת החשמל‬
‫"הלימודים תרמו לי רבות‪ ,‬והכרתי בהם‬
‫את חברי לחיים עודד כהן‪ ,‬שעד היום‬
‫עוסק בתחום‪ .‬גם ילדינו בתחום‪ :‬בתנו‬
‫סיימה בהצטיינות את התואר הראשון‬
‫בפקולטה והחלה את לימודי התואר השני"‬
‫מיכה בן‪-‬אפריים (‪ )60‬מנהל מו"פ בחברת‬
‫‪.Metalix CAD/CAM Ltd‬‬
‫"זה היה מזממממן‪"...‬‬
‫ריקי אביב (לוינקופף) (‪ )58‬סגן נשיא‬
‫ומנכ״ל מזרח אירופה‪ ,‬המדינות הבלטיות‪,‬‬
‫המדינות הנורדיות וישראל בחברת דיבולד‬
‫העולמית "הלימודים סיפקו ארגז כלים‬
‫שימושי לקריירה המקצועית‬
‫ושימשו לפתרון אתגרים‬
‫ובעיות"‬
‫יחיאל שינדלהיים (‪ )56‬סגן‬
‫נשיא חברת התוכנה אורקל‬
‫ ‪ Oracle Corporation‬סן‬‫פרנסיסקו‬
‫"כיתה קטנה‪ ,‬יחס חם וביתי‬
‫והרבה כייף"‬
‫אבי שפיר (‪)63‬‬
‫"בחצי השנה הראשונה לא הכרתי אף‬
‫אחד‪ ,‬בחלק גדול מהשיעורים לא הבנתי‬
‫כמעט כלום‪ ,‬ולעיתים חשבתי שכנראה‬
‫לא הגעתי למקום הנכון‪ .‬לקח לי חצי שנה‬
‫להסתגל לרמה‪ ,‬לצורת הלימוד ולהגיע‬
‫לפתרונות"‬
‫אלה מטלון (‪ )58‬מנכ״ל פורום ‪MIT‬‬
‫ליזמות‪ ,‬יו״ר רשת היזמות העולמית‪,‬‬
‫מרצה בקורס יזמות באוניברסיטת ת״א‬
‫"זוכרת את פרופ' פרנסס שואל את אחת‬
‫הסטודנטיות‪ ,‬שהתנשקה עם החבר שלה‬
‫במסדרון‪' :‬אז מה אתם עושים בלילה‪,‬‬
‫לומדים אוטומטים?'"‬
‫איתן קנת (‪ )58‬מנהל מוצר בתחום סחר בענן‬
‫"למדנו כמה חשוב להשתמש בעיפרון‬
‫ובמחק כשכותבים תוכנה‪ ,‬וקצת פחות‬
‫חשוב ‪ -‬באמת למדתי לגשת לבעיות‬
‫ולפתור אותן בכל תחום בו אני עוסק"‬
‫רוברט הברמן (‪ )62‬סגן נשיא‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫מערכות מידע בפדרציה היהודית בלוס‬
‫אנג'לס‬
‫"בית הספר הטוב ביותר שיכולתי לבקש‬
‫(למרות שאני לא בטוח שככה הרגשתי‬
‫גם אז‪ ;)...‬הלימודים בפקולטה הכינו‬
‫אותי לחלוטין לכל מה שהגיע אחר כך‬
‫בחיי המקצועיים"‬
‫סידני לוי (‪ )62‬מהנדס תוכנה בכיר בחברת‬
‫"קו מערכות"‬
‫"אין ספק שהלימודים בפקולטה הקנו לי‬
‫את הידע הדרוש להתקדמות ולהצלחה"‬
‫נאוה גור ברלי (‪)57‬‬
‫בועז שני (‪ )60‬ראש פרויקט ברפאל‬
‫"הדבר החשוב שהטכניון העניק הוא‬
‫כלים להתמודדות עם בעיות קשות‬
‫ועם תחומים לא מוכרים"‬
‫שלמה זילברשטיין (‪ )54‬פרופ'‬
‫למדעי המחשב ודיקן באוניברסיטת‬
‫מסצ'וסטס אמהרסט‬
‫"היה מרגש ללמוד מחשבים בתקופה‬
‫הזאת בטכניון‪ .‬כל שיעור הכרתי שפת‬
‫תכנות חדשה וקונספט תכנות שונה‪ .‬קיץ‬
‫אחד עזרתי לפתח תוכנה עבור ה‪VAX-‬‬
‫והתאהבתי ב‪ ,UNIX -‬באלגנטיות‬
‫ובפשטות שבו‪ .‬הזרעים לתשוקתי‬
‫למחשבים ולקריירה הארוכה שלי‬
‫במדעי המחשב נזרעו בזמן ההוא"‬
‫עינת כץ (‪ )55‬מנהלת תוכנה בסטארט‪-‬‬
‫אפ בקיסריה‬
‫"יש לי מסר לסטודנטים של היום‪ :‬למידה‬
‫והתחדשות מתמדת הם הכרחיים‪ .‬זו‬
‫האחריות שלכם‪' ,‬להישאר רלוונטיים'‬
‫בתחום הבועט הזה"‬
‫יואב שוהם (שטיין) (‪ )59‬פרופסור‬
‫למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד‬
‫ומדען בכיר בגוגל‬
‫"זוכר לטובה את קורס תורת האוטומטים"‬
‫לאה גונר (‪ )61‬מהנדסת מערכת‬
‫בחברת ‪HP INDIGO‬‬
‫"יש לי המון זיכרונות טובים מארבע‬
‫השנים שביליתי בטכניון"‬
‫אבי ארמי (‪SW Quality )57‬‬
‫‪Assurance Manager‬‬
‫"להיות עולה חדש‪ ,‬ולהיכנס ללימודים‬
‫בשנה השלישית בטכניון אחרי שלושה‬
‫חודשים באולפן – זה באמת היה‬
‫מאתגר"‬
‫יוסי בנג'י בעלים של חברת השקעה‬
‫בנדל"ן‬
‫"לא קל להיות עולה חדש וללמוד‬
‫בטכניון"‬
‫בנצי לופו (‪ )60‬מפתח בכיר בחברת‬
‫‪myThings‬‬
‫אשר שמשון (‪ )60‬עצמאי‬
‫"טוב ללמוד בעד ארצנו ועוד יותר‬
‫טוב לסיים את הלימודים"‬
‫דוד טוביאס (‪ )58‬מנהל הרשות‬
‫למחשוב תקשורת ומידע באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‬
‫"הלימודים בפקולטה נתנו כלים‬
‫להתמודדות עם נושאים ואתגרים‬
‫חדשים"‬
‫מחזור אחד בגיליון‬
‫בכל גיליון נשוב אל בוגרי מחזור‬
‫אחד ונספר את סיפורם‪.‬‬
‫בגיליון הבא‪ :‬מחזור י"ד‪.1985 ,‬‬
‫האם זה המחזור שלכם?‬
‫מזהים את עצמכם?‬
‫כתבו לנו איפה אתם היום ומה אתם‬
‫זוכרים מימי הלימודים‪.‬‬
‫התמונה מופיעה גם בקישור‪:‬‬
‫‪http://tinyurl.com/technion1985‬‬
‫יוסי גלס (‪)60‬‬
‫"בסך הכל זה היה תיכון מהדורה ב'‪ :‬אנשים‬
‫רציניים מדי (בדרך כלל‪ ,‬כולל אותי)‪ ,‬מרצים‬
‫משעממים בדרך כלל‪ ,‬לימודים לא קשים‬
‫במיוחד בדרך כלל‪ .‬גולת הכותרת היה אחד‬
‫השותפים לדירה (יואב) במעונות קנדה‪,‬‬
‫שבישל אוכל מרוקאי נהדר"‬
‫עדית טבל (אנגלברג) (‪ )59‬מנכ"לית של‬
‫סטארט אפ בתפקידה האחרון‬
‫"אני זוכרת כרטיסיות ניקוב‪ ,‬ושבשנה‬
‫האחרונה כבר היו מסכים ומקלדת ‪ -‬רק‬
‫לפני ‪ 34‬שנים‪ ,‬וזה נראה כמו פרה‪-‬היסטוריה"‬
‫אלכס פז (‪ )59‬מנהל פרויקטים בווקלטק‬
‫מג'יק ג'ק וסופר ילדים ונוער‬
‫"נדמה לי שמכל בוגרי המחזור אני הרחקתי‬
‫נדוד מתחום מדעי המחשב‪ ,‬ובשנים האחרונות‬
‫אני סופר ילדים ונוער"(ראו כתבה בעמ' ‪)32‬‬
‫דני מוזס (‪ )56‬ארכיטקט בקבוצת ה‪Mobile-‬‬
‫של אינטל‬
‫שמואל ריינר (‪)58‬‬
‫"הלימודים בפקולטה (שהיתה אז מצומצמת‬
‫ואינטימית) הקנו לנו‪ ,‬מעבר לידע המקצועי‪,‬‬
‫גם 'גאוות יחידה' ואת היכולת שלא לחשוש‬
‫מכל פרויקט ואתגר חדשים בארץ ובעולם"‬
‫יהודה גיגי (‪ )61‬מנהל אגף שירותי מיחשוב‬
‫ותקשורת גלובלית‪ ,‬בתפקידו האחרון‬
‫"חוויתי ארבע שנים של ניתוק מוחלט מחיים‬
‫נורמליים אך סיום התואר הביא אותי לסיפוק‬
‫גדול‪ ,‬מה שתרם לי רבות בהמשך בבניית‬
‫הקריירה המוצלחת שלי"‬
‫ספטמבר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪35 HOMEPAGE‬‬
2015 ‫ספטמבר‬
<
HOMEPAGE
36