גיליון מס` 13 - Technion

‫‪>HOMEPAGE‬‬
‫מגזין הפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬הטכניון | גיליון מס' ‪ ,13‬ינואר ‪2015‬‬
‫ר‬
‫חדש >‬
‫מדו בראש‬
‫ראש‬
‫סטודנטיות מהפקולטה‬
‫מאתגרות את ‪ ,Waze‬עמ' ‪6‬‬
‫האם ייתכן מחקר לא‪-‬יישומי‬
‫במדעי המחשב? עמ' ‪18‬‬
‫כשמחשבים יוכלו להרגיש‪.‬‬
‫על כנס ‪ TCE‬האחרון‪ ,‬עמ' ‪24‬‬
‫הפקולטה למדעי המחשב‬
‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬
IBM Research - Haifa
We’re hiring!
Cognitive
computing
$75B
Big Data
analytics
spent on R&D since the
beginning of 2000.
Cloud
computing
75%
100
patents/
year
Our lab leads in IP generation among
Israeli hi-tech companies. IBM has
maintained US patent leadership
worldwide for 21 years.
of our research staff have PhD or MS
degrees in computer science, electrical
engineering, math or related fields.
Mobile
1972
IBM Research - Haifa
has been pioneering
R&D in Israel since
its establishment over
40 years ago.
Storage
The Lab plays a
leadership role
in realizing
"innovation that
matters" across
the globe.
Hardware and
software quality
Security
Cognitive Analytics and
Solutions
Cognitive computing
Computer-assisted reasoning
Machine learning
Augmented reality
Social analytics
Multimedia analytics
Bio-medical
informatics
Information
retrieval
IBM Careers
& Jobs Israel
Jobs at IBM Israel
Computing as a
Service
Cloud computing
Quality and verification
Security
Virtualization
Software-defined environments
Storage systems
Millimeter-wave designs
Mobile and Industry
Solutions
Wearable computing
Internet of Things
Location services
Spatiotemporal visual
analytics
System engineering
Operational decision
management
Mobile cloud
services
Think. Invent. Enjoy.
IBM Career Portal: https://jobs3.netmedia1.com/cp/faces/job_search
2015 ‫ינואר‬
<
HOMEPAGE
2
‫תוכן העניינים‬
‫הפקולטה במקום ה‪ 1-‬בטכניון בקבלת מענקי ה‪ERC-‬‬
‫אקטואליה‬
‫‪ 6‬חדשות הפקולטה‪ :‬האירועים‪ ,‬הכנסים‪ ,‬הטקסים‪ ,‬הפרסים‬
‫מענק המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ה‪ )European Research Council( ERC-‬הוא המענק היוקרתי והגבוה ביותר‬
‫שמוענק לחוקר יחיד באירופה‪ ,‬ומטרתו לתרום לקידום המחקר במתן כל האמצעים הדרושים להבטחת החופש האקדמי‬
‫טורים ומדורים‬
‫‪ 5‬דבר הדיקן‬
‫השנה שבה הוענק‬
‫המענק לראשונה‬
‫‪ 11‬דעת יחיד‬
‫‪2007‬‬
‫‪13.2‬‬
‫מיליארד אירו‬
‫תקציב ה‪ ERC-‬לשנים ‪2013-2020‬‬
‫‪7‬‬
‫ישראל ניצבת במקום ה‪7-‬‬
‫מתוך ‪ 29‬מדינות אירופיות‬
‫שקיבלו את המענק‬
‫‪11,485,253‬‬
‫הדירוגאירו‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫סך מענקי ‪ERC‬‬
‫חוקרי הפקולטה‬
‫שקיבלו‬
‫עודד כהן‪ ,‬סגן נשיא‪ ,‬יבמ‪ ,‬על היתרון המקצועי של בעלי תארים מתקדמים‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫עיצוב ואיור אינפוגרפיקה‪ :‬יעל שינקר‬
‫‪12‬‬
‫ראש בראש‬
‫פרופ' חוסאם חאיק ופרופ' אלפרד ברוקשטיין על למידה מרחוק (‪)MOOC‬‬
‫חדש בפקולטה‬
‫עם פרופ' איתן יעקובי‬
‫המענקים ניתנים בהתאם ל‪ 3-‬רמות של ותק מיום קבלת הדוקטורט‬
‫מעבדת מחקר‬
‫עם פרופ' תומר שלומי‬
‫‪7‬‬
‫מספר החוקרים מטעם‬
‫הפקולטה שזכו עד היום במענק‬
‫‪5‬‬
‫שנים‬
‫תקופת המענק‬
‫חידות ומצטיינים‬
‫תמונת מחזור‬
‫פואמה‬
‫פרופ' איתן יעקובי עמ' ‪14‬‬
‫כתבות‬
‫‪ 18‬יצאו ממגדל השן‬
‫הן נחשבו לתיאוריות מתמטיות מופשטות‪,‬‬
‫עד שהעידן הנוכחי גילה אותן מחדש והפך אותן לכלי‬
‫יישומי במימוש פיתוחים טכנולוגיים‬
‫ד"ר רועי צזנה‬
‫‪24‬‬
‫‪30‬‬
‫מדע בדיוני הופך למציאות‬
‫האם ההתפתחויות המהירות בתחום‬
‫עיבוד האותות עתידות לשנות את העולם‬
‫כפי שאנו רואים אותו‪ .‬על כנס ‪ TCE‬שהתקיים בטכניון‬
‫שירה שבולת באלי‬
‫הכאוס המוגבל של גוגל‬
‫איך הגיע ליאור רון מקריית ביאליק לשבת בהנהלת‬
‫מוטורולה מוביליטי בדאונטאון שיקגו‪ ,‬ואיך כל זה קשור‬
‫למנכ"ל גוגל העולמית‬
‫תמוז גלעדי‬
‫אנו כואבים את לכתו של חברנו‬
‫גדי רחמים ז"ל אשר נפטר בטרם עת‬
‫ב‪ 17-‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫גדי עמד בראש צוות המחשוב בפקולטה‬
‫וקידם בהצלחה ביחד עם צוותו מגוון מרשים‬
‫של פרויקטים בתחום המחשוב‪.‬‬
‫הוא הוביל את אנשיו ברגישות ובמקצועיות‬
‫והנהיג סביבת עבודה יצירתית ומגבשת‪.‬‬
‫גדי יחסר לנו מאוד‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪3‬‬
‫בואו לעבוד בסביבה מאתגרת וחדשנית‪ ,‬עם מיטב המוחות העוסקים‬
‫במחקר ופיתוח של מערכות רפואיות מתקדמות‬
‫‪ Philips Healthcare Israel‬בחיפה מפתחת ומייצרת פתרונות טכנולוגיים חדשניים‪,‬‬
‫המאפשרים לרופאים לאבחן באופן מדויק קשת רחבה של מחלות‪ .‬החברה מפתחת מערכות תוכנה‬
‫ואפליקציות קליניות‪ ,‬אשר הופכות כל מחשב לתחנת עיבוד מתקדם של תמונות הדמיה רפואיות‪.‬‬
‫המוצר ‪ IntelliSpace Portal‬מהווה פתרון כולל עבור רדיולוגים ומאפשר צפייה וניתוח של‬
‫ת מ ו נ ו ת ר פ ו א י ו ת ה מ ת ק ב ל ו ת מסורקים שונים‪ .‬עד כה המוצר הותקן במאות אתרים‬
‫ברחבי העולם והוא זוכה להכרה בינלאומית כמוביל בתחומו‪.‬‬
‫בפיליפס חיפה פועלת גם חטיבה העוסקת בפיתוח וייצור של סורקי ‪ ,CT‬המסייעים מדי שנה‬
‫באבחון מיליוני מטופלים ברחבי העולם‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בפיתוח מוצרי הדור הבא של פיליפס שיספקו לרופאים‬
‫א לגוריתמים‪ ,‬שי טות עבודה וכלי הדמיה שיהפכו את עבודתם ליעילה ומדויקת יותר‪.‬‬
‫המוצרים שלנו מבוססי טכנולוגיות תוכנה שונות‪:‬‬
‫‪Cloud computing, Machine Learning, Advanced Visualization Algorithms,‬‬
‫‪Advanced Image Processing Algorithms, Natural Language Processing,‬‬
‫‪Pe r fo r m an ce Opti mi zati on, Advanced User Experience.‬‬
‫דרושים‬
‫מהנדסי תוכנה מבריקים*‬
‫דרישות‪:‬‬
‫• תואר ‪ B.Sc‬בהנדסת תוכנה‪ /‬מדעי המחשב‬
‫• ניסיון מוכח בפיתוח בשפת ‪C++ / JAVA / C#‬‬
‫• ניסיון ב‪Object Oriented -‬‬
‫• יכולת ביטוי באנגלית ברמה גבוהה‬
‫• יכולת עבודה בצוות ועם צוותים מרוחקים בסביבה גלובאלית‬
‫• ניסיון בחברה רב לאומית‪ -‬יתרון‬
‫*קיימות מגוון משרות החל ממפתחים מתחילים עם שנת ניסיון ועד למפתחים בכירים‪.‬‬
‫קו"ח יש לשלוח ל‪philips_technion@talent-sys.com -‬‬
‫למשרות נוספות היכנסו ל‪www.philips.com -‬‬
‫המודעה מיועדת לנשים וגברים כאחד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫דבר הדיקן‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫הפקולטה למדעי המחשב‬
‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫מערכת הפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬הטכניון‬
‫עורכים אחראיים‪ :‬רון קימל‪ ,‬נועה מור‬
‫עורכת ראשית‪ :‬ריקה ליכטמן‪TEXTURA ,‬‬
‫חברי המערכת‪ :‬עירד יבנה‪ ,‬רוי גינוסר‪ ,‬שירה שבולת באלי‪,‬‬
‫אהרן לקיש‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬דנה לו‪-‬יון גלעד‬
‫צילום‪ :‬כנרת ישורון שדה‬
‫איור השער‪ :‬אילה טל‬
‫כתובת המערכת‪magazine@cs.technion.ac.il :‬‬
‫אתר הבית‪www.cs.technion.ac.il/magazine :‬‬
‫‪ | TEXTURA‬תוכן אפקטיבי‬
‫רח' אלכסנדר זייד ‪ ,33‬קריית טבעון ‪2602100‬‬
‫‪info@textura-content.co.il‬‬
‫דפוס‪ :‬מאירי‬
‫המו"ל אינו אחראי לפרסומים‪ ,‬תוכנם‪ ,‬סגנונם‪ ,‬עיצובם ו‪/‬או התמונות הכלולות‬
‫בהם‪ .‬כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם‪ ,‬על פי‬
‫הזמנתו ובהתאם לאישורו‪ ,‬כי הוא זכאי כדין לפרסם המודעה‪.‬‬
‫קיץ תשע"ד היה סוער‪ ,‬לנו ִּכ ְלכָל עם ישראל‪ .‬סטודנטים לא מעטים‪,‬‬
‫כמו גם בנים ובנות של עובדי הפקולטה‪ ,‬נקראו לשירות בדרום‬
‫במבצע "צוק איתן"‪ .‬אירועים רדפו אירועים‪ ,‬סיפורי מצוקה והצלה‪,‬‬
‫גבורה והקרבה‪ ,‬ולבסוף רגיעה ותהליך ארוך ולא פשוט של חזרה‬
‫לשגרה‪ .‬כל אלה הזכירו לנו שוב‪ ,‬כמדי כמה שנים‪ ,‬שאנו חיים‬
‫ופועלים בעין הסערה של המזרח התיכון‪.‬‬
‫בתוך כך החלה שנה חדשה‪ .‬בשנת תשע"ה אנו שוב רואים עלייה‬
‫מרשימה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בפקולטה‪ ,‬על‬
‫אף רף הקבלה הגבוה‪ .‬תופעה מעודדת זו אופיינית לשנים האחרונות‪,‬‬
‫אלא שהשנה מתלווה לה גידול משמעותי ורצוי מאוד גם במספר‬
‫הסטודנטים החדשים לתואר שני‪ .‬תחל שנה וברכותיה‪.‬‬
‫בשנה החולפת שמחנו בהצטרפותו של חבר סגל חדש לשורותינו‪,‬‬
‫איתן יעקובי‪ ,‬בוגר תואר שני בפקולטה ובעל דוקטורט מאוניברסיטת‬
‫קליפורניה בסן דיאגו‪ .‬איתן חוקר בתחום תורת הצפינה עם שימושים‬
‫עבור זיכרונות מחשב‪ .‬ובימים אלה אנו שמחים על בואו של חבר סגל‬
‫חדש נוסף‪ ,‬בני קימלפלד‪ ,‬בעל דוקטורט מהאוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫בני עוסק בתחום מערכות ותיאוריה של מסדי נתונים‪ ,‬ובחילוץ‬
‫וכריית מידע‪.‬‬
‫שנה זו עמדה בסימן קידום נשים וניצני פעילויות עם בתי ספר‬
‫תיכוניים‪ .‬מיזם ‪ ,Women@CS‬אשר חגג לא מכבר שנה להיווסדו‪,‬‬
‫התמיד בפעילויותיו לקידום נשים בתחום מדעי המחשב‪ .‬קהילת‬
‫‪ ,WomenTechPRO‬אשר הוקמה ביוזמתה והובלתה של הסטודנטית‬
‫לתואר שני שרי דואק‪ ,‬מקיימת בקביעות מפגשי ְמ ַפּתְחֹות‪ ,‬אשר‬
‫מקדמות פרויקטים טכנולוגיים וקהילתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬השקנו פעילות‬
‫פקולטית של הרצאות בבתי ספר תיכון‪ .‬בשנה זו‪ ,‬מתנדבות ומתנדבים‬
‫מבין חברי הסגל‪ ,‬מהנדסים וסטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה‬
‫מבקרים בבתי ספר תיכוניים ומרצים על נושאים נבחרים במדעי‬
‫המחשב‪ ,‬וכך פותחים צוהר לתחום המחקר המגוון והמרתק הזה‪.‬‬
‫בשלב הנוכחי אנו מתמקדים בשני בתי ספר בחיפה‪ ,‬והתגובות‬
‫עד כה מצוינות‪ .‬בהמשך יש בכוונתנו להרחיב את הפעילות ואף‬
‫לבקש מבוגרי הפקולטה להצטרף ליוזמה – נשמח מאוד אם תירתמו‬
‫למשימה חשובה ונעימה זו‪.‬‬
‫חלפה כמעט שנה מאז המהדורה הקודמת של ‪.Homepage‬‬
‫במהדורה הנוכחית אנו משלימים את השינוי המקיף באופי המגזין‪,‬‬
‫צורתו וסגנונו‪ ,‬שינוי אשר התחלנו בו במהדורה הקודמת‪ .‬בדפים‬
‫אלה תפגשו בדיון "ראש בראש" המציג דעות מנוגדות על נושא‬
‫אקטואלי – כל אחת צודקת ומשכנעת מרעותה‪ .‬הפעם הנושא הוא‬
‫קורסים המוניים מקוונים ‪,MOOC (Massive Open Online Courses( -‬‬
‫הזוכים לתמיכתו הנלהבת של פרופסור חוסאם חאיק והסתייגותו‬
‫האסרטיבית של פרופסור אלפרד ברוקשטיין‪ .‬עודד כהן (‪)IBM‬‬
‫יציג בפניכם ב"דעת יחיד" את השקפתו בזכות הלימודים לתארים‬
‫מתקדמים‪ ,‬בהמשך להרצאה מרתקת בעניין זה אשר נשא בפקולטה‬
‫באביב שעבר‪ .‬מדור חדש‪" ,‬תמונת מחזור"‪ ,‬יציג את בוגרי הפקולטה‬
‫מימים עברו‪ ,‬ונשמח מאוד אם תזהו את עצמכם ואת חבריכם‪ ,‬ותעדכנו‪.‬‬
‫במסגרת הכתבות תוכלו לקרוא בין היתר על המחקר התיאורטי אשר‬
‫מּונָע מסקרנות מדעית גרידא‪ ,‬אך הופך ברבות הימים לשימושי‪.‬‬
‫הפנים החדשות של ‪ Homepage‬נועדו להדק את הקשר בין‬
‫הפקולטה לשוחריה ולאפשר לכם ‪ -‬סטודנטים‪ ,‬בוגרים וידידים‬
‫– לקחת חלק פעיל במגזין‪ ,‬ולהביא לידי ביטוי מחשבות‪ ,‬רעיונות‬
‫ודעות‪ .‬נשמח אם תרימו את הכפפה‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪,‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪5‬‬
‫אקטואליה‬
‫על מה חולמים סטודנטים מצטיינים?‬
‫ליאור צורף בכנס ‪ TED‬העולמי‪ ,‬שנת ‪2012‬‬
‫השידוך בין בר רפאלי לבין האב‪-‬טיפוס החנוני בא לידי ביטוי‬
‫בתקשורת ההמונים כל כך הרבה פעמים‪ ,‬עד שנדמה שמדובר בלא‬
‫יותר מקלישאה שמיצתה את עצמה‪ .‬אבל כשהחלום "לצאת עם‬
‫בר רפאלי" חלק את המקום הראשון עם החלום "לעבוד בגוגל"‪,‬‬
‫במצעד החלומות הפרועים שאירגן ליאור צורף למצטייני הדיקן‬
‫לשנת תשע"ד‪ ,‬נדמה היה לנוכחים שאולי דווקא להם‪ ,‬בניגוד‬
‫לאחרים‪ ,‬יש סיכוי להגשים אותו‪.‬‬
‫מצעד החלומות המדובר התרחש במסגרת ההרצאה "לחיי החולמים"‬
‫(‪ ,)To The Crazy Ones‬שנשא צורף‪ ,‬בוגר הפקולטה החוקר‬
‫את תחום תורת ההמונים‪ ,‬בטקס הענקת מלגות הצטיינות במדעי‬
‫המחשב (סמב"ה) לשנת תשע"ד‪ .‬צורף‪ ,‬שזכור מהרצאה על חוכמת‬
‫ההמונים שנשא בכנס ‪ TED‬העולמי בשנת ‪ ,2012‬ביקש להמחיש את‬
‫צילום‪ :‬ג'יימס דנקן דיווידסון‬
‫הכלי שפיתח – שימוש בחוכמת ההמונים‪ ,‬מופרכת ככל שתהיה‪,‬‬
‫לצורך קבלת החלטות‪.‬‬
‫כשהוא חולק את חלומותיו ותובנותיו וכמוהם את המכשולים והמפלות‬
‫שהיו בדרכו‪ ,‬ביקש צורף מהנוכחים לספר על חלומותיהם הפרועים‬
‫ביותר‪ .‬לפי חוכמת הקהל שישב באולם‪ ,‬הדרך להגשים את שני‬
‫החלומות שכיכבו בראש הרשימה‪ ,‬בר רפאלי וגוגל‪ ,‬עוברת במקום‬
‫אחד‪ :‬הקמת סטארט אפ מצליח‪ .‬כן‪ ,‬גם סטארט אפ הוא חלום – אבל‬
‫מי אם לא הם יכולים להגשים אותו‪.‬‬
‫את הטקס‪ ,‬שבו חולקו תעודות ל‪ 164-‬מצטייני דיקן‪ ,‬חתם צורף‬
‫במסר אישי‪ .‬לא ויתרתי‪ ,‬הוא אמר באוזני הקהל המרותק‪ ,‬גם‬
‫כשנכשלתי פעם אחר פעם‪ .‬גם אתם‪ ,‬פנה אל המצטיינים‪" ,‬אל‬
‫תוותרו‪ ,‬תהיו משוגעים"‪.‬‬
‫סטודנטיות בפקולטה יצרו פקק מדומה‬
‫שיר ידיד ומיטל בן סיני‪ ,‬סטודנטיות לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬ביצעו לפני חודשים‬
‫אחדים מתקפת סייבר מוצלחת על תוכנת הניווט הפופולרית ‪ Waze‬וגרמו לה לדווח על פקק‬
‫תנועה מדומה‪ .‬כדי שלא לפגוע בזרימת התנועה בכבישי הארץ נוצר הפקק המדומה בכביש‬
‫מרכזי בתוך הטכניון‪ .‬ה"מתקפה" בוצעה במסגרת פרויקט במהלך לימודי התואר הראשון‬
‫בפקולטה‪ ,‬ולטענת המנחים‪ ,‬נמרוד פרטוש ופרופ' ערן יהב‪ ,‬התוכנה מסוגלת להטעות את‬
‫אפליקציית הניווט גם בכל כביש אחר ולגרום לה לדווח מידע מוטעה לנהגים‪.‬‬
‫התוכנה שכתבו הסטודנטיות מאפשרת יצירה אוטומטית של משתמשי ‪ Waze‬מדומים‪ ,‬באמצעות‬
‫כלי המדמה סמארטפונים על גבי המחשב‪ .‬במהלך העבודה יצרו ידיד ובן סיני אלפי משתמשים‬
‫פיקטיביים ב‪ Waze-‬וגם הצליחו לזייף את המיקום הגיאוגרפי של כל אחד ואחד מהם‪.‬‬
‫ב‪ Waze-‬הבטיחו ללמוד את המחקר‪ ,‬כדי שמקרים כאלה לא יישנו‪.‬‬
‫שיר ידיד ומיטל בן סיני‬
‫‪6‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫אקטואליה‬
‫חדש בפקולטה‪Start Up Day :‬‬
‫‪Women@CS‬‬
‫לאחרונה יצאה הפקולטה ביוזמה חדשה ‪ - Startup Day -‬שמטרתה להדק‬
‫את הקשר עם חברות סטארט‪-‬אפ‪ .‬הפקולטה מארחת חברות סטארט‪-‬אפ‬
‫מובילות‪ ,‬המציעות הזדמנויות תעסוקה ב"יריד גיוס אלטרנטיבי"‪ ,‬והיזמים‬
‫העומדים בראש החברות מציגים בפני הסטודנטים וחברי הסגל את החברה‬
‫ואת האתגרים הטכנולוגיים העומדים לפתחה‪.‬‬
‫באירוע הראשון התכנסו שבע חברות הנמנות עם השמות החמים בתעשייה‪:‬‬
‫‪.Wix, Checkmarx ,Myheritage, Wibbitz, Outbrain, Fiverr, ClickTale‬‬
‫אירוע נוסף יתקיים במאי ‪.2015‬‬
‫המיזם לקידום נשים בפקולטה‪,Women@CS ,‬‬
‫מתרחב השנה וכולל שני פרויקטים חדשים שיסייעו‬
‫לקידום נשים במדעי המחשב בדרך של לימוד משותף‪,‬‬
‫נטוורקינג ותמיכה הדדית‪.‬‬
‫הפרויקט הראשון הוא מסגרת מנטורינג‪ ,‬שבה‬
‫סטודנטיות ותיקות מלוות סטודנטיות מתחילות‬
‫במפגשים אישיים ובאירועים קבוצתיים‪ .‬הפרויקט‬
‫השני הוא ‪ – WomenTechPRO‬קהילת נשים המתכנסת‬
‫בפקולטה בכל יום ראשון אחר הצהריים למפגשים‬
‫של נטוורקינג‪ ,‬וקבוצות לימוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקדמות‬
‫המשתתפות עבודה עצמאית ובצוותים על פרויקטים‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬ובהם אפליקציית גוגל‪-‬גלאס לזיהוי‬
‫הבעות פנים שתסייע לבעלי תסמונת אספרגר‪ ,‬צמיד‬
‫ניטור לתינוק הכולל אפליקציה מרחוק להורים ועוד‪.‬‬
‫לפרויקט מוזמנות להצטרף נשים מהתעשייה‪ ,‬בוגרות‬
‫הפקולטה‪ ,‬וכל מי שמעוניינת להעשיר את עצמה‬
‫ולהתמקצע טכנולוגית‪.‬‬
‫להצטרפות‪facebook.com/WomenTechPRO :‬‬
‫שרי דואק‪ ,‬סטודנטית לתואר שני בפקולטה‪ ,‬העומדת בראש קהילת‬
‫‪WomenTechPRO‬‬
‫חו"ל‬
‫ג'וני סרוג'י‪ ,‬בוגר הפקולטה‪ ,‬מונה לתפקיד סגן נשיא ‪Apple‬‬
‫ג'וני סרוג'י מונה להיות סגן נשיא אפל בתחום החומרה‪,‬‬
‫וידווח ישירות למנכ"ל טים קוק‪ .‬סרוג'י‪ ,‬ערבי‪-‬ישראלי‬
‫יליד חיפה‪ ,‬סיים את לימודי התואר הראשון בפקולטה‬
‫ב‪ .1987-‬את התואר השני‪ ,‬בהנחייתו של פרופ' דן‬
‫ברי בנושא ‪Adaptation of the Unix Ditroff for‬‬
‫‪ ,Formatting Arabic Tex‬סיים ב‪.1991-‬‬
‫מחברת אפל נמסר כי סרוג'י "מוביל את כל תחום‬
‫הפיתוח וארכיטקטורת הסיליקון‪ ,‬ומכסה מגוון גדול‬
‫של מכשירים וטכנולוגיות"‪ .‬בין השאר אחראי סרוג'י‬
‫על פיתוחים פורצי דרך בתחום הסילקון וטכנולוגיות‬
‫חומרה‪ ,‬כולל האפליקיישן פרוססור‪ ,‬שליטה באחסון‪,‬‬
‫חיישני מגע במסך‪ ,‬תקשורת אלחוטית ושבבים הקשורים‬
‫לתחום החשמל‪.‬‬
‫סרוג'י החל את דרכו המקצועית במעבדות פיתוח החומרה‬
‫של ‪ IBM‬בחיפה‪ .‬הוא כיהן בתפקידים אחדים באינטל‬
‫– בחיפה ובטקסס – וב‪ 2008-‬הצטרף לאפל‪ .‬סרוג'י‬
‫שימש בתפקיד מנהל פיתוח במחלקת השבבים למכשירי‬
‫כף יד באפל עד שנת ‪ ,2011‬אז מונה למנהל הפיתוח‬
‫בתחום ‪ .VLSI‬מאוגוסט ‪ 2013‬מכהן סרוג'י באופן לא‬
‫רשמי בתפקיד סגן הנשיא לתחום החומרה‪ ,‬ובאוגוסט‬
‫האחרון מונה לתפקיד באופן רשמי‪ ,‬והפך בכך לסגן‬
‫הנשיא הישראלי הראשון באפל‪.‬‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪7‬‬
‫אקטואליה‬
‫הקסדה של סטיבן הוקינג‬
‫אפשרות לתקשר עם סטיבן הוקינג באמצעות גלי המוח בלבד‪,‬‬
‫והמצאות יצירתיות נוספות‪ ,‬הוצגו בסיום קורס הפרויקטים השנתי‬
‫של בוגרי השנה הרביעית בהנדסת תוכנה‪.‬‬
‫ה‪ ,4BIP-‬שמאחוריה שיתוף פעולה בין הסטודנטים להנדסת תוכנה‬
‫לבין חוקר המוח דניאל פורמן‪ ,‬דוקטורנט אורח בפקולטה לרפואה‬
‫בטכניון‪ ,‬היא חלק מפיתוח ממשק משתמש עבור הוקינג וחולים‬
‫אחרים במצבו‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הולך מצבו של הוקינג ומידרדר‪ ,‬ולאט לאט תאבד‬
‫לו היכולת להניע את מעט השרירים שעוד נותרו פעילים בגופו – כמו‬
‫שרירי הלחיים‪ ,‬העפעפיים וכו'‪ .‬כדי להמשיך ולתקשר עם המוח‬
‫המבריק הכלוא בגוף שהולך וכושל‪ ,‬פיתחו חוקרי מוח מהפקולטה‬
‫לרפואה בטכניון טכנולוגיה חדשה שנועדה לקלוט אותות ממוחו‬
‫באמצעות קסדת ‪ EEG‬שמתרגמת את ה"מחשבות" לארבעה אותות‬
‫פשוטים יחסית לביצוע‪ :‬הזזת אגודל ימין ושמאל; הזזת זרת ימין‬
‫ושמאל‪ .‬בדרך זו תתאפשר העברת מסרים מהירה יותר מזו העומדת‬
‫לרשות הוקינג‪.‬‬
‫ומה עושים עם ארבעה סיגנלים? את התשובה לשאלה הזאת התבקשו‬
‫הסטודנטים בקורס הפרויקטים לספק‪ .‬שתי קבוצות התמודדו עם‬
‫האתגר‪ :‬האחת פיתחה מקלדת‪ ,‬שמאפשרת הקלדה באמצעות החשיבה‬
‫על ידי שימוש בארבעה כפתורים בלבד; האחרת פיתחה "קיצורי‬
‫דרך" באמצעות מסרים מוכנים מראש‪ ,‬שיועברו ישירות אל בן‬
‫השיח או המטפל‪.‬‬
‫עוד פרויקט מעניין מתחום הרפואה הוא ‪- Watch My Heart‬‬
‫תוכנת מעקב אחר חולי לב שפותחה בהנחיית פרופ' אורי רוזנשטיין‬
‫מהפקולטה לרפואה בטכניון‪ ,‬מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית‬
‫החולים בני ציון‪ .‬זוהי אפליקציה לטלפון‪ ,‬המדווחת על הפעילות‬
‫הגופנית והחברתית של החולה (מספר צעדים‪ ,‬מהירות‪ ,‬מספר שיחות‬
‫טלפון ומשכן‪ ,‬מיקום ועוד)‪ .‬המערכת כוללת גם אתר שמחווה את‬
‫הדיווחים לרופא‪ .‬מדובר במהפכה במערך הטיפול והמעקב אחר‬
‫חולי לב‪ ,‬שכן היום נעשה המעקב באמצעות שאלון שמתבסס על‬
‫דיווח סובייקטיבי של המטופל‪.‬‬
‫פרויקטים אחרים בקורס שאבו את השראתם מחיי היום יום של‬
‫הסטודנטים‪ ,‬כמו ‪ - Cookie Jar‬פלטפורמה לניהול תקציב משותף‬
‫לדירת שותפים או לניהול תקציב משפחתי; ‪ - Homing‬אפליקציה‬
‫נוחה וידידותית למשתמש‪ ,‬לפרסום ולחיפוש דירות במהירות ובקלות;‬
‫‪ - ClassApp‬אפליקציית עזר למרצה‪ ,‬המאפשרת ליצור "כיתות"‬
‫שבהן אפשר לנהל סקרים ואירועים‪ ,‬לעקוב אחר נוכחות התלמידים‬
‫ועוד; וכן ‪ PicNic -‬משחק לתיוג תמונות שמייצר מאגר תמונות‬
‫לשימוש מחקרי‪.‬‬
‫סטיבן הוקינג‬
‫‪Nasa/ Paul Alers‬‬
‫ראשון בראש‬
‫קחו דיקן חסר מעצורים‪ ,‬ראש מינהל‬
‫עם אנרגיות בלתי נדלות‪ ,‬וחברי סגל‪,‬‬
‫מאסטרנטים‪ ,‬דוקטורנטים ועובדי מנהלה‬
‫שמפגינים יכולות קולינריות מרשימות‬
‫– וקיבלתם את "ראשון‪-‬ראשון"‪ :‬מפגש‬
‫פקולטי המתקיים מדי יום ראשון הראשון‬
‫בכל חודש‪ ,‬וכולל עדכונים שוטפים‪,‬‬
‫מצגות וסרטונים מחיי הפקולטה – והרבה‬
‫אוכל טוב פרי ידם של המשתתפים‪.‬‬
‫לטעימה‪ ,‬היכנסו לקישור‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫אקטואליה‬
‫הסטודנט חביב אללה ריזיק וצוותו זכו במקום הראשון בתחרות ה"מייקתון"‬
‫< >‬
‫באחד מסופי השבוע של אוקטובר התכנסו בנצרת עשרות מתכנתים‬
‫ומתכנתות‪ ,‬רובם מהמגזר הערבי‪ ,‬לתחרות מייקתון (מייקרס מרתון‪,‬‬
‫על משקל האקאתון) שנמשכה ‪ 36‬שעות‪ .‬בתחרות‪ ,‬שיזם ארגון‬
‫"צופן" המחבר בין תעשיית ההיי‪-‬טק בישראל לבין החברה הערבית‪,‬‬
‫השתתפו ‪ 17‬קבוצות מעורבות של יהודים וערבים שהתבקשו לפתח‬
‫רעיון טכנולוגי חדשני‪.‬‬
‫בתום עבודה קדחתנית הוצגו עבודות מסקרנות‪ ,‬שלא היו מביישות‬
‫פרויקטים שנתיים ארוכי טווח‪ .‬בין ההמצאות בלטו שעון מעורר‬
‫בדמות כפכף‪-‬פלא שבורח מבעליו המנומנם וכך מעיר אותו; עגלה‬
‫נושאת עציץ המחוברת לחיישנים ונעה בעקבות השמש לפי צרכיו‬
‫של העציץ; אפליקציית משלוח סמסים אלמוניים – ועוד‪.‬‬
‫במקום הראשון זכתה ה‪ ,SUG - Smart Universal Glove -‬כפפה‬
‫חכמה‪ ,‬שבעזרת טכנולוגיית ‪ Sign to Speech‬מתרגמת תנועות‬
‫של שפת הסימנים לקול‪ ,‬ומסייעת לאילמים לדבר‪ .‬הפרוטוטייפ‬
‫שיצרו הופך את שפת הסימנים לטקסט שניתן לקרוא או להשמיע‬
‫באמצעות הסמארטפון‪ .‬כרגע‪ ,‬מתוכנת המוצר לשפה האנגלית‪,‬‬
‫אך בעתיד מתכוונים הממציאים הצעירים להתאימו גם לשפות‬
‫סימנים אחרות‪.‬‬
‫על מקורות ההשראה לכפפה מספר חביב אללה ריזיק‪ ,‬הוגה הרעיון‬
‫ואחד מחברי קבוצת הפיתוח‪ ,‬שחבריה מסיימים בימים אלו את‬
‫לימודיהם בפקולטה‪" :‬אני יליד הכפר עין מאהל‪ ,‬יישוב שבו אחוז‬
‫החירשים‪-‬אילמים הוא הגבוה בעולם‪ .‬כל חיי ראיתי מסביבי את‬
‫התקשורת של האילמים בינם לבין עצמם ועם הסביבה השומעת‪.‬‬
‫בעוד שבתקשורת ביניהם הצליחו החירשים‪-‬אילמים ליצור שפה‬
‫משלהם‪ ,‬שפת הסימנים‪ ,‬בקשר עם האוכלוסייה השומעת יש הרבה‬
‫הדירוג‬
‫קושי‪ .‬חיפשתי רעיון לפתרון פרקטי ונוח לשימוש‪ ,‬שיעזור לאילמים‬
‫בתקשורת היומיומית"‪.‬‬
‫ריזיק הגיע אל הטכניון במסגרת תוכנית נע"מ (נוער ערבי מצטיין)‪.‬‬
‫אחרי מסלול ארוך שכלל מכינה‪ ,‬לימודים בפקולטה להנדסת חשמל‬
‫והשתלבות בשוק העבודה – החליט לשוב ללימודים‪ ,‬כי "גיליתי את‬
‫היופי שבמדעי המחשב"‪ ,‬כלשונו‪" .‬אני אוהב לראות את המחשבות‬
‫ביותר מזווית אחת"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫ומה עכשיו? ריזיק וחברי הצוות שלו אינם מתכוונים לעצור בזכייה‬
‫במייקתון‪ ,‬ובמקביל לסיום לימודיהם הם ממשיכים בפיתוח הכפפה‬
‫ובחיפוש משקיעים עבור ההמצאה שבכוחה לעזור למיליונים‪.‬‬
‫חביב אללה ריזיק (משמאל) וסאלח איבראהים‬
‫הפקולטה במקום ה‪ 1-‬בטכניון בקבלת מענקי ה‪ERC-‬‬
‫מענק המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ה‪ )European Research Council( ERC-‬הוא המענק היוקרתי והגבוה ביותר‬
‫שמוענק לחוקר יחיד באירופה‪ ,‬ומטרתו לתרום לקידום המחקר במתן כל האמצעים הדרושים להבטחת החופש האקדמי‬
‫‪2007‬‬
‫מיליארד אירו‬
‫תקציב ה‪ ERC-‬לשנים ‪2013-2020‬‬
‫עיצוב ואיור אינפוגרפיקה‪ :‬יעל שינקר‬
‫השנה שבה הוענק‬
‫המענק לראשונה‬
‫‪13.2‬‬
‫‪7‬‬
‫ישראל ניצבת במקום ה‪7-‬‬
‫מתוך ‪ 29‬מדינות אירופיות‬
‫שקיבלו את המענק‬
‫‪7‬‬
‫המענקים ניתנים בהתאם ל‪ 3-‬רמות של ותק מיום קבלת הדוקטורט‬
‫‪11,485,253‬‬
‫אירו‬
‫סך מענקי ‪ ERC‬שקיבלו חוקרי הפקולטה‬
‫מספר החוקרים מטעם‬
‫הפקולטה שזכו עד היום במענק‬
‫‪5‬‬
‫שנים‬
‫תקופת המענק‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪9‬‬
‫אקטואליה‬
‫דניאל גנקין‪ ,‬סטודנט לתואר שלישי‪ ,‬בין מפענחי הצפנת ‪RSA‬‬
‫גנקין (משמאל) מדגים התקפה באמצעות מגע (במקרה זה באמצעות נקניק)‪ .‬התוקף נוגע בחלק מתכתי‬
‫חשוף של המחשב‪ ,‬תוך כדי מדידת המתח הנוצר על גופו ביחס לאדמה‬
‫דניאל גנקין‪ ,‬סטודנט לתואר שלישי בפקולטה‪ ,‬נמנה‬
‫עם צוות החוקרים שהצליחו לפצח את אלגוריתם‬
‫ההצפנה ‪ RSA‬באמצעות שימוש בחומרה בסיסית‬
‫והאזנה למחשב בתהליך עבודתו‪ .‬גנקין חבר בעבודתו‬
‫לפרופ' עדי שמיר (אחד משלושת מפתחי ה‪)RSA-‬‬
‫ממכון וייצמן‪ ,‬ולד"ר ערן טרומר‪ ,‬איתמר פיפמן‬
‫ולב פחמנוב מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫במאמרים שפרסמו‪ ,‬הסבירו החוקרים כי פיצחו‬
‫את האלגוריתם באמצעות "התקפת ערוץ צדדי"‬
‫ התקפה‪ ‬קריפטוגרפית המנצלת מידע שאפשר‬‫להשיגו מאופן היישום הפיזי או השימוש של מערכת‬
‫ההצפנה‪ ,‬ולא בכוח או באמצעות מציאת נקודות‬
‫תורפה באלגוריתם‪ .‬החוקרים הסבירו כי לפחות‬
‫בחלק מהמקרים ניתן לבצע את התקיפה באמצעים‬
‫בסיסיים כדוגמת מיקרופון‪ ,‬ואפילו באמצעות מגע‬
‫פשוט (בתמונה‪ :‬הנקניק מדמה מגע יד אדם במחשב)‪.‬‬
‫התקיפה הנוכחית היא אחת בסדרה של ניסיונות‬
‫מוצלחים לפצח את אלגוריתם ההצפנה ‪RSA‬‬
‫שגנקין שותף להם‪ .‬משמעותה לתחום אבטחת‬
‫המידע קריטית שכן לדברי החוקרים‪ ,‬ניתן לגנוב‬
‫מפתחות פענוח סודיים של מחשב בעזרת מגע פיזי‬
‫של כמה שניות‪ ,‬או אפילו על ידי האזנה מרחוק‬
‫לפעולתו באמצעות מיקרופון‪.‬‬
‫פרופ' דני רז ‪-‬‬
‫מנהל מרכז הפיתוח של ‪ Bell Labs‬בישראל‬
‫פרופ' דני רז‪ ,‬חבר סגל הפקולטה‪ ,‬מונה למנהל מרכז הפיתוח של ‪ Bell Labs‬בישראל‪ .‬רז‪ ,‬המתמחה‬
‫בניהול ואופטימיזציה של ‪ IP‬ורשתות ענן‪ ,‬שימש כיועץ בתחומים אלה לחברות מובילות ואף כיהן‬
‫בעבר כחבר בצוות מעבדת מחקר הרשתות ב‪.Bell Labs -‬‬
‫‪ Bell Labs‬הוקמה בשנת ‪ 1925‬והיא אחראית לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך כמו הטרנזיסטור‪,‬‬
‫הלייזר‪ ,‬התאים הסולאריים ועוד‪" .‬זוהי הזדמנות ייחודית בעבורי כמדען להיות חלק מהעיצוב‪-‬‬
‫מחדש של עולם התקשורת‪ ,‬ולהשפיע על חייהם של אנשים רבים ברחבי העולם‪ .‬כגודל ההזדמנות‬
‫כך גודל האתגר"‪ ,‬אמר רז‪.‬‬
‫פרופ' דני רז‬
‫נבחרת התכנות בתחרות בפורטוגל‬
‫בחודש נובמבר השתתפה נבחרת התכנות של הפקולטה בתחרות‬
‫‪ ACM/ICPC-SWERC‬אשר נערכה בפורטו‪ ,‬פורטוגל‪ .‬חברי‬
‫הנבחרת‪ ,‬אשר נתמכה בידי גוגל ‪ -‬נותנת החסות לתחרות התכנות‬
‫בטכניון ‪ -‬היו נופר כרמלי‪ ,‬עדן סייג ואורי ברוסילובסקי‪ ,‬שלושתם‬
‫סטודנטים בתוכנית המצויינות "לפידים"‪ .‬מאמן הנבחרת היה‬
‫רועי גלבהרט (חבר הנבחרת בשנת ‪ ,)2013‬והנחה את המשלחת‬
‫פרופ' גיל ברקת‪.‬‬
‫חמש פעמים בעבר התברגו נבחרות הפקולטה בצמרת וזכו‬
‫במדליות שונות בתחרות‪ ,‬שבה נדרשות הנבחרות לפתור‬
‫בעיות רבות ככל האפשר במשך חמש שעות‪ .‬הבעיות לקוחות‬
‫ממגוון תחומים במתמטיקה ומדעי המחשב‪ ,‬ועל הצוותים לכתוב‬
‫תוכניות מחשב הפותרות אותן נכונה‪ .‬קודם להשתתפותה בתחרות‬
‫הבינלאומית‪ ,‬השתתפה הנבחרת הנוכחית בקורס אקדמי ייעודי‬
‫שבו נלמדו ותורגלו עקרונות התחרות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫משמאל לימין‪ :‬גיל ברקת‪ ,‬אורי ברוסילובסקי‪ ,‬נופר כרמלי‪,‬עדן סייג‪ ,‬רועי גלבהרט‬
‫דעת יחיד >‬
‫דרושים‪:‬‬
‫מאסטרנטים ומעלה‬
‫בעתיד‪ ,‬מתכנתים יהפכו למשאב נפוץ וזול יחסית‪ ,‬והחברות המובילות יחזרו אחרי אנשי מקצוע‬
‫בעלי ידע עמוק‪ ,‬יכולת מחקר ויצירתיות‬
‫עודד כהן‬
‫מדי פעם אני נדרש לשאלה מדוע חשוב להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים – תואר שני‬
‫ודוקטורט‪ .‬לא אעסוק בטור קצר זה בסיפוק האישי הנובע מהתעמקות בבעיה מעניינת‬
‫ומהעשרה אישית; אתייחס דווקא להיבט התכליתי ‪ -‬קריירה ואפשרויות תעסוקה‪.‬‬
‫בעולם התעסוקה של ימינו אנו רואים השכם והערב מודעות "דרושים" של חברות‬
‫הששות להציע משרות לבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב והנדסת חשמל‪ ,‬ובפרט‬
‫לבוגרי המוסד המוביל בתחומים אלה בישראל – הטכניון‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בין גיבורי‬
‫התרבות של כולנו‪ ,‬אנשי ההיי‪-‬טק‪ ,‬נמצאים ביל גייטס‪ ,‬מייקל דל‪ ,‬מארק צוקרברג‪,‬‬
‫לארי אליסון‪ ,‬סטיב ג’ובס ובכירים נוספים‪ ,‬שהקימו חברות מבוססות טכנולוגיה וצברו‬
‫הון של מיליארדי דולרים‪ ,‬אף שלא השלימו אפילו את לימודיהם לתואר הראשון‪.‬‬
‫מדוע אם כך להתאמץ ללמוד מעבר לתואר הראשון?‬
‫הרשו לי לחלוק אתכם מניסיוני האישי ומהתבוננות בנעשה בתעשיית ההיי‪-‬טק‬
‫בארץ ובעולם‪.‬‬
‫הצטרפתי כחוקר למעבדת מחקר של חברה בינלאומית‪ ,‬יבמ‪ ,‬שבמאמץ לשמר חוקר‬
‫מוכשר אחד‪ ,‬פרופ’ יוסף רביב ז"ל‪ ,‬פתחה סניף קטן בקמפוס של הטכניון בחיפה‪.‬‬
‫כמעט כל החוקרים שנשכרו למעבדה היו בעלי תארים מתקדמים וחלק נכבד מהם היו‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬בוגרי הטכניון‪ .‬כיום מונה המעבדה הזאת‪ ,‬שיש לי הזכות לעמוד בראשה‪ ,‬מאות‬
‫חוקרים‪ ,‬והיא נודעת כמעבדת המחקר הגדולה ביותר של יבמ מחוץ לארה"ב‪ .‬הגידול‬
‫לאורך השנים נבע אך ורק מהצלחתנו בפרויקטים חדשניים וחכמים‪ ,‬שכדי לתרום‬
‫לחלקים ניכרים מהם נדרש ידע שרובו אינו נרכש במסגרת הלימודים לתואר ראשון‪.‬‬
‫ברשותכם‪ ,‬ארחיב מעט לצורך הדוגמה על אחד הפרויקטים שלנו‪ :‬מדובר בפיתוח‬
‫מערכת הבונה באופן אוטומטי טיעוני "בעד ונגד" בסוגיה מסוימת‪ .‬אפשר לבקש‬
‫מהמערכת להתייחס לשאלה "האם כדאי להמשיך ללימודי תואר מתקדם?" והמערכת‬
‫תנבור במאגרי מידע עצומים ותעלה סדרת נימוקים לחיוב ולשלילה‪ .‬מערכת זו היא‬
‫חלק מתחום חדש‪ ,‬מחשוב קוגניטיבי‪ ,‬אשר דורש ידע מעמיק בלמידה חישובית ועומק‬
‫מחקרי ניכר בשטחים נוספים‪.‬‬
‫כי זאת יש לדעת‪ :‬חדשנות אינה רק “רעיון טוב”‪ .‬יישום חדשנות דורש ידע עמוק‬
‫ויכולת מחקר‪ ,‬שעל פי רוב הם נחלתם של בוגרי התארים המתקדמים‪.‬‬
‫התנסות במחקר היא נכס – הן לסטודנט והן למעסיק העתידי שלו‪ .‬מפתחי החדשנות‬
‫הטכנולוגית עובדים בדרך כלל בפרויקטים הדורשים ידע רב‪-‬תחומי ושיתוף פעולה‬
‫מיטבי בצוות‪ .‬חבר צוות כזה נדרש להיות בעל ידע רחב ועמוק‪ ,‬ואפשר לדמות אותם‬
‫ל"אנשים בצורת ‪ :"T‬הרוחב נרכש בלימודי התואר הראשון‪ ,‬העומק ‪ -‬בלימודים‬
‫לתארים מתקדמים‪.‬‬
‫תשאלו‪ ,‬ובצדק‪ ,‬מה בדבר מייסדי חברות הענק שהזכרנו בפתיחה‪ ,‬שלא סיימו‬
‫אפילו תואר ראשון? נודה שיש יחידי סגולה שמסוגלים גם אחרת‪ ,‬אבל אפשר להביא‬
‫דוגמאות רבות יותר לבעלי תארים מתקדמים שתרמו ליצירת חברות ענק המבוססות‬
‫על טכנולוגיה מתקדמת‪ .‬את גוגל ייסדו סרגיי ברין‪ ,‬לארי פייג’ ואריק שמידט‪ ,‬בעלי‬
‫תואר שני ושלישי‪ .‬אינטל הוקמה בידי ד"ר גורדון מור (הידוע מ"חוק מור") וד"ר‬
‫רוברט נויס‪ .‬הפרופסורים ארווין ג'ייקובס ואנדרו ויטרבי (האלגוריתם של ויטרבי)‬
‫הקימו את קוואלקום‪ .‬יש עוד חברות רבות‪ ,‬בהן ישראליות – או שלוחות ישראליות‬
‫של חברות בינלאומיות – שמייסדיהן הם בעלי תארים מתקדמים‪.‬‬
‫תאמרו‪ ,‬נניח שנוותר על חדשנות שמשנה את העולם ונסתפק בתעסוקה טובה כמהנדסי‬
‫תוכנה בחברה ראויה‪ ,‬לא חבל על הזמן שנשקיע בהמשך הלימודים? בטווח הקצר ייתכן‬
‫שכן‪ ,‬אבל אם נביט לעתיד‪ ,‬סביר להניח שבעקבות התפתחות טכנולוגית (בשטחים‬
‫כמו מחשוב ענן‪ ,‬מחוללי יישומים או מחשוב קוגניטיבי) מתכנתים יהפכו למשאב נפוץ‬
‫וזול יחסית (‪ - )commodity‬ורק בעלי ידע עמוק‪ ,‬יכולת מחקר ויצירתיות יחוזרו‬
‫ברצינות על ידי החברות הטכנולוגיות המובילות‪ .‬אין ספק איפוא שבראייה ארוכת‬
‫טווח‪ ,‬ידע עמוק – ולא רק רחב ‪ -‬הוא אחד המפתחות להצלחה‪.‬‬
‫חדשנות אינה רק "רעיון טוב"‪ .‬יישום‬
‫חדשנות דורש ידע עמוק ויכולת‬
‫מחקר‪ ,‬שעל פי רוב הם נחלתם של‬
‫בוגרי התארים המתקדמים‬
‫עודד כהן הוא סגן נשיא‪ ,‬יבמ‪ ,‬מנהל מעבדת המחקר של יבמ בחיפה‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪11‬‬
‫< ראש‬
‫למידה‬
‫א‬
‫יך בדיוק מתבצע קורס ה‪?MOOC-‬‬
‫הלמידה מתבצעת בעזרת פלטפורמה בשם קורסרה‪ ,‬שפותחה‬
‫באוניברסיטת סטנפורד‪ .‬כל אדם יכול להתחבר לקורסרה ללא תשלום‬
‫וללא דרישות קדם אקדמיות וליצור פרופיל אישי‪ .‬הלומד יכול לבחור את‬
‫הקורס שמעניין אותו מתוך אלפי קורסים שמציעות מאות אוניברסיטאות‬
‫מובילות בעולם – סטנפורד‪ ,NYU ,‬קורנל‪ ,‬קרנגי מלון‪ ,‬הטכניון ורבות‬
‫אחרות‪ .‬הקורס שלנו‪ ,‬ננוטכנולוגיה וננו‪-‬חיישנים‪ ,‬נמשך עשרה שבועות‬
‫ומופיע פעמיים – בערבית ובאנגלית‪ .‬חומרי הלימוד כוללים הרצאות‬
‫מוקלטות‪ ,‬ספר לימוד אלקטרוני‪ ,‬בחנים ושאלות פתוחות להגשה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הקורס כולל אזור להודעות וקבוצות דיון‪ ,‬המאפשרות שיח‬
‫בין הלומדים ומקום לשאילת שאלות ולקבלת מענה מלומדים אחרים‬
‫או מצוות הקורס‪.‬‬
‫מהם לדעתך יתרונות המיזם?‬
‫היתרון המרכזי הוא היכולת להנגיש תכנים אקדמיים ברמה גבוהה‬
‫ובאופן מקצועי לאוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם‪ ,‬שבשום צורה‬
‫אחרת לא היו יכולות להיחשף לידע זה‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬ידע הוא כוח‪ ,‬והמיזם מאפשר העצמה של אנשים‪ ,‬פקיחת עיניים‬
‫וראייה של דברים בצורה שונה וביקורתית‪ .‬בקורס שלנו בערבית‬
‫למדו כ‪ 3,000-‬איש מ‪ 120-‬מדינות ובקורס באנגלית למדו למעלה‬
‫מ‪ 16,000-‬איש מ‪ 170-‬מדינות – מגיל ‪ 16‬ועד למעלה מ‪ .75-‬מאחר‬
‫שבקורסים אלו משתתפים אלפים מכל העולם‪ ,‬נוצרות רשתות של‬
‫קשרים חברתיים ומתפתחים יחסי עבודה בין אנשים‪ ,‬שחוצים מרחקים‬
‫גיאוגרפיים ומחלוקות פוליטיות‪.‬‬
‫האם לדעתך יש תחומים שבהם ה‪ MOOC-‬מתאים יותר?‬
‫ההבדל אינו בתחומי הדעת אלא באופי הלומד‪ ,‬ביכולת וברצון שלו‬
‫ללמוד מרחוק‪ .‬לשם כך דרושות משמעת עצמית גבוהה‪ ,‬יכולת ארגון של‬
‫סביבת הלמידה ותכנון זמן‪ .‬מחקרים הראו שלא כל אדם מסוגל לכך‪ ,‬ויש‬
‫הזקוקים לאינטראקציה בלתי אמצעית עם המורה והסטודנטים האחרים‪.‬‬
‫ולכן חשוב לאפשר לסטודנטים לבחור את הסביבה המתאימה להם‪.‬‬
‫אחת הטענות נגד ה‪ MOOC-‬היא החשש שלמידה מקוונת תגרום‬
‫לסטנדרטיזציה‪ ,‬לאחידות‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אותו קורס יועבר על ידי‬
‫ה"מומחים הטובים ביותר בתחומם"‪ ,‬בסופו של דבר לא יבואו‬
‫לידי ביטוי וריאנטים‪ ,‬סגנונות ושפות‪.‬‬
‫טענה זו היתה עשויה להיות נכונה‪ ,‬אם היה מדובר בקורסים שניתנים‬
‫רק על ידי אוניברסיטה אחת ובעזרת פלטפורמה אינטרנטית אחת‪.‬‬
‫אבל כיום יש עשרות פלטפורמות שפונות למרצים בכל רחבי העולם‬
‫ומבקשות שיעלו בהן קורסים‪ .‬בכל פלטפורמה כזו ניתן למצוא אלפי‬
‫קורסים במגוון נושאים‪ .‬לא רק שאין סטנדרטיזציה‪ ,‬אלא שכיום יש‬
‫לאנשים מכל העולם מגוון כלים ואמצעים לרכוש ידע עשיר ומעודכן‬
‫בלי שיידרשו לשלם עליו‪.‬‬
‫המיתולוגיה המדעית גורסת שהצלחתו של "פרויקט מנהטן"‬
‫מ‪ 1942-‬היתה טמונה בדינמיקה ובשיחות המסדרון שבין החוקרים‬
‫שהסתגרו בלוס אלאמוס‪ .‬האם בלמידה מקוונת אין חשש לאובדן‬
‫ההפריה ההדדית?‬
‫פרופ' חוסאם חאיק‬
‫<‬
‫בעד‬
‫למידה מרחוק באמצעות‬
‫קורסים פתוחים מרובי‬
‫משתתפים (– ‪MOOC‬‬
‫‪Massive Open Online‬‬
‫‪ )Course‬רוכשת לה‬
‫אוהדים רבים ומתפתחת‬
‫במוסדות אקדמיים‬
‫מובילים ברחבי העולם‪.‬‬
‫המצדדים מדברים על‬
‫יתרון פדגוגי טהור‪,‬‬
‫האדם הוא יצור חברתי‪ ,‬שאוהב לחלוק‪ ,‬לדבר‪ ,‬לשמוע וכדומה‪ .‬לכן‬
‫תמיד יהיה צורך בקשר בינאישי ובדיאלוג‪ .‬עם זאת‪ ,‬קשר בינאישי‬
‫לא מחייב מגע פיזי‪ .‬עולמות שבעבר קראו להם "וירטואליים" הם‬
‫ממשיים לכל דבר ועניין מבחינת המשתמשים בהם‪ .‬דור ה‪ Y-‬משתמש‬
‫במסרונים‪ ,‬ציוצים והודעות אינסטגרם‪ ,‬ורואה בהם חלק מרכזי מהתקשורת‬
‫החברתית שלו‪ .‬בקורס ננוטכנולוגיה וננו‪-‬חיישנים למדו סטודנטים‬
‫מהטכניון שהעדיפו לעבוד על הפרויקט הסופי עם סטודנטים ממקומות‬
‫אחרים בעולם‪.‬‬
‫לפעמים נדמה שהטכנולוגיה מוקסמת מעצמה‪ ,‬ומשאבים עצומים‬
‫מבוזבזים על שינוי שאינו מהותי‪ .‬האם ה‪ MOOC-‬אכן עתיד לשנות‬
‫דפוסי למידה באופן עמוק‪ ,‬או שהוא רק מרכבה מהירה יותר?‬
‫ה‪ MOOC-‬הוא עוד אמצעי שנועד לרתום טכנולוגיות מתקדמות‬
‫(כגון אינטרנט ומכשירים ניידים) להפצת ידע‪ .‬במקרה של הקורס‬
‫שלנו‪ ,‬הדגש היה לא רק על העברת ידע‪ ,‬אלא גם על הצגתו בצורה‬
‫ויזואלית‪ ,‬דינמית‪ ,‬אינטראקטיבית ומהנה‪ ,‬עם שילוב של אנימציות‬
‫תלת מימד‪ ,‬סרטונים וקישורים למקורות מידע מגוונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס‬
‫כלל שאלות שדרשו לא רק שינון ידע אלא גם חשיבה יצירתית והצגת‬
‫רעיונות חדשניים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יעילותם של קורסים מקוונים כמו גם‬
‫למידה משמעותית תלויים בעיקר בלומד עצמו‪ .‬היו אנשים שנרשמו‬
‫לקורס‪ ,‬צפו במספר מועט של הרצאות וברגע שהחומר נהיה מורכב‬
‫הרימו ידיים ופרשו‪ .‬לעומתם היו לא מעט שצפו בכל ההרצאות‪ ,‬הביעו‬
‫התעניינות גדולה‪ ,‬שלחו שאלות והיו מאוד פעילים בקבוצות הדיון‪.‬‬
‫היה‪ ,‬למשל‪ ,‬מהנדס מכרות מברזיל שציין שהידע שרכש בקורס יסייע‬
‫בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות במקום עבודתו; מרצה באוניברסיטה‬
‫מעיראק שכתב מכתב תודה מרגש; וחוקר של סרטן העין מהודו שהציע‬
‫שיתוף פעולה מחקרי‪ .‬אלה מוכיחים כי הפוטנציאל הטמון ב‪MOOC -‬‬
‫הוא עצום‪ ,‬וזו רק ההתחלה‪.‬‬
‫פרופ' חוסאם חאיק‪ ,‬חלוץ ה‪ MOOC-‬בטכניון‪ ,‬הוא פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסה כימית ובמכון ראסל‪-‬ברי לננו‪-‬טכנולוגיה בטכניון‪ .‬פרופ' חאיק‬
‫הוא מומחה בהתקנים מבוססי ננו‪-‬חומרים‪ ,‬חיישנים ומערכות הרחה מלאכותיות וביו‪-‬סמנים נדיפים‪ .‬כיום מוביל פרופ' חאיק שני מאגדים אירופאיים‬
‫(‪ LCAOS‬ו‪ ,)VOLGACORE-‬הכוללים כ‪ 16-‬קבוצות מחקר וכשש חברות‪ ,‬שעוסקות בפיתוח דורות ההמשך של הטכנולוגיות שהומצאו במעבדותיו בטכניון‪.‬‬
‫מאז שהצטרף לטכניון זכה פרופ' חאיק ביותר מ‪ 48-‬פרסים ואותות כבוד וכן בפרסי הוראה רבים‪ ,‬והוא חתן "פרס ינאי לחינוך האקדמי"‪.‬‬
‫פרופ"מ מירי ברק היא ראש קבוצת מדע וטכנולוגיות למידה במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ומחקריה מתמקדים בממשק שבין חינוך מדעי‬
‫לשילוב טכנולוגיות מתקדמות בהוראה ולמידה‪ .‬פרופ"מ ברק פיתחה לצד פרופ' חאיק את קורס ה‪ MOOC-‬הראשון בטכניון ומשמשת כיועצת פדגוגית תוך‬
‫ליווי מחקרי‪ .‬פרופ"מ ברק שימשה כראש המרכז הבינלאומי ללמידה מרחוק בטכניון והובילה מחקר הערכה רב משתתפים שבחן את השימוש במחשבים‬
‫ניידים באוניברסיטת ‪ MIT‬שבארה"ב‪ .‬מחקריה מפורסמים בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫בראש >‬
‫מרחוק‬
‫כ‬
‫<‬
‫ואילו המקטרגים חוששים‬
‫מאובדן המגע האנושי‬
‫והשתלטות הטכנולוגיה‬
‫על מהות ההוראה‪.‬‬
‫פרופ' חוסאם חאיק‬
‫(בשיתוף פרופ"מ מירי‬
‫ברק) בצד הבעד;‬
‫פרופ' אלפרד ברוקשטיין‬
‫בצד הנגד‪.‬‬
‫הנה מה שיש להם לומר‪:‬‬
‫ראשון אפילו לבוגרי תיכון‪ .‬אבל תואר אמיתי‪ ,‬כזה שמעניק ידע‬
‫רחב ובסיסי בלימודים מתקדמים – אינו מתאים לכל אחד‪ ,‬ולדעתי‬
‫מוסד אקדמי אינו צריך להתאמץ כדי להתאים את עצמו להמונים‪.‬‬
‫האוניברסיטאות לא צריכות להיות מפעלים לייצור תארים‪ ,‬אלא לדאוג‬
‫לכך שמי שבא בשעריהן אכן ילמד ויפנים שיטות מחקר ויצירת ידע‬
‫תוך פיתוח יכולת לשאול שאלות טובות‪.‬‬
‫פרופ' אלפרד ברוקשטיין צילום‪ :‬כנרת שדה ישורון‬
‫נגד‬
‫שמדברים על יתרונות הלמידה מרחוק‪ ,‬מונים בין השאר את‬
‫העובדה שה‪ MOOC-‬מאפשר השכלה גבוהה לכול‪ ,‬והוא חוסך‬
‫במשאבים הן למוסדות האקדמיה והן לסטודנטים‪ .‬מה רע בזה?‬
‫לידע המועבר באמצעות האינטרנט יש כמובן ערך‪ ,‬אבל אני מאמין‬
‫שהוא אינו יכול להחליף את החינוך האיכותי והמובחר שהאוניברסיטאות‬
‫צריכות לספק באמצעות הרצאות פורמליות ופגישות פנים אל פנים‬
‫עם הסטודנטים‪.‬‬
‫אקדים ואומר כי אני מייצג כאן עמדה שמרנית‪ ,‬המבוססת על ההתנסות‬
‫שלי ועל החינוך שקיבלתי בעצמי‪ .‬כמי שלמד ולימד במשך שנים בשיטה‬
‫הישנה והטובה‪ ,‬אני משוכנע כי אין תחליף למתכונת האוניברסיטה‬
‫הקלאסית על כל מרכיביה – הנוכחות בכיתה‪ ,‬המפגש עם המורה‪,‬‬
‫הדיון המתעורר בזמן אמת‪ .‬לדעתי‪ ,‬ה"אוניברסיטה" איננה מיועדת‬
‫להמונים‪ .‬החינוך הגבוה‪ ,‬מעצם הגדרתו‪ ,‬הוא חינוך איכותי ומובחר‬
‫שמיועד רק למי שרוצה ומסוגל להעמיק‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬האפשרות של הפצת גוף ידע מסוים למאות אלפי תלמידים‬
‫איננה חדשה מרעישה‪ .‬דבר כזה קיים מזמן ‪ -‬קוראים לו ספר‪ .‬ספר‬
‫נגיש לכל המעוניין וכולל בתוכו את החומר בצורה הטובה ביותר‬
‫שהכותב יכול לספק‪.‬‬
‫ההמוניות פועלת לשני כיוונים‪ .‬אכן‪ ,‬אפשר לשדר מידע להרבה אנשים‪,‬‬
‫אבל השאלה שצריכה להישאל היא מה תפקידו של המורה – האם‬
‫הוא מסתכם ב‪ Live-Show-‬להמונים? מורה יכול להיעזר בהרצאות‬
‫מקוונות ובשאר אמצעים דיגיטליים (לדוגמה‪ ,‬ההרצאות ב‪Kahn -‬‬
‫‪ )Academy‬אבל בזה לא מסתכם תפקידו‪ .‬האם מורה יכול באמת‬
‫לענות למאתיים אלף סטודנטים ששואלים שאלות? אני טוען כי יש‬
‫להפריד בין קורסים מעשירי‪-‬ידע המופצים לקהל הרחב לבין קורסים‬
‫אקדמיים‪ ,‬שעליהם מקבלים קרדיט במסגרת הלימודים לתואר‪ .‬אנו‬
‫חיים בעידן שבו תואר ראשון הפך ל"מוצר" ולמקפצה הכרחית בשוק‬
‫העבודה; אפשר‪ ,‬אם רוצים‪ ,‬למכור תואר בכסף‪ ,‬או פשוט לחלק תואר‬
‫ומה לגבי התפקיד הפעיל של הסטודנט? פרופ' שמואל ליימן‪-‬‬
‫וילציג‪ ,‬ראש המחלקה למדעי המדינה באונ' בר אילן‪ ,‬טוען שדווקא‬
‫למידה מקוונת מטפחת לימוד עצמאי‪ ,‬שהוא תנאי הכרחי בתקופה‬
‫שבה הידע מתיישן במהירות‪.‬‬
‫אני בדעה שהמרדף אחר הידע העדכני ביותר אינו מהות הלימוד‪.‬‬
‫עלינו לטפח סטודנטים בעלי יכולת ללמוד ולחשוב באופן עצמאי‪ ,‬וזה‬
‫בדיוק תפקידה של האוניברסיטה ‪ -‬לספק את הבסיס האיתן‪ ,‬להקנות‬
‫את הידע במושגים האלמנטריים באופן המעמיק ביותר‪ .‬כשהבסיס‬
‫קיים – יתקיים בעקבותיו גם לימוד עצמאי‪ .‬רק מפגש אמיתי בין‬
‫סטודנט למורה‪ ,‬דיון שמתפתח בכיתה‪ ,‬התייחסות לכיתה הספציפית‬
‫שעומדת מול מרצה ספציפי‪ ,‬בנייה ופיתוח של תיאוריה על הלוח‪,‬‬
‫כולל דוגמאות‪ ,‬הסברים‪ ,‬סיפורים (ואפילו טעויות‪ ,‬אפשר ללמוד הרבה‬
‫מטעויות!) רק אלה יכולים להנחיל בסטודנט שיטות ללמידה עצמאית‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬ראוי להתייחס למה שקורה היום גם בבתי הספר התיכוניים‪:‬‬
‫במקום ללמד את הבסיס האיתן‪ ,‬את היסודות של המתמטיקה‪ ,‬הכימיה‪,‬‬
‫הפיסיקה או הביולוגיה האלמנטרית‪ ,‬רותמים את העגלה לפני הסוסים‬
‫ורצים ללמד תחומים "מתקדמים" כמו מדעי המחשב‪ ,‬ביוטכנולוגיה‪,‬‬
‫מכטרוניקה ורובוטיקה‪ .‬בעקבות כך לתלמידים יש אמנם "ידע כללי‬
‫מתקדם" בתחומי נישה שונים‪ ,‬אבל הוא שטחי ביותר וחסר יסודות‪,‬‬
‫ולכן לא מקנה לתלמיד כלים לחשיבה עצמאית‪.‬‬
‫פרופסור דניאל לוין‪ ,‬עוזר המשנה הבכיר לקידום ההוראה בטכניון‪,‬‬
‫מספר כי באחד הקורסים שהעביר בהוראה מקוונת עלה הציון‬
‫הממוצע מ‪ 71-‬ל‪ .79-‬לדעתו‪" ,‬אין ספק ששינוי הגישה מחייב‬
‫השקעה רבה מצד המרצים והסטודנטים‪ ,‬אבל ההשקעה הזאת‬
‫משתלמת"‪.‬‬
‫כמובן שאפשר להשקיע ולהכין קורסים יפים ללימוד מרחוק‪ .‬האוניברסיטה‬
‫הפתוחה עושה זאת בהצלחה כבר שנים רבות‪ .‬האוניברסיטאות המסורתיות‬
‫קפצו בהתלהבות יתרה על הרעיון של לימוד להמונים‪ ,‬אבל היום מתברר‬
‫שבמוסדות רבים יש אכזבה‪ .‬מתוך ‪ 40,000‬סטודנטים שנרשמים‬
‫לקורס מקוון מסיימים את הקורסים בסופו של דבר כ‪.500-1000-‬‬
‫יש מקומות שהשקיעו מיליוני דולרים בפיתוח ‪ MOOC -‬כמובן שלא‬
‫מטעמים אידיאולוגיים – אבל בסופו של דבר‪ ,‬מה שגורם לסטודנטים‬
‫ללמוד הוא העניין וההשקעה בלימוד עצמאי מודרך‪ ,‬לא הטכנולוגיה‬
‫שמאפשרת נגישות לחומר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אני סבור שיש מקום ללימוד מרחוק‪ ,‬אך הטכנולוגיות המודרניות‬
‫לעולם לא יחליפו כיתה קטנה מסורתית‪ ,‬ומורה שמסביר את החומר‬
‫בדרכו ולפי השקפתו‪ ,‬משתמש בגיר (או טושים) ליד הלוח‪ ,‬ומראה‬
‫כיצד לבנות את התורה בפני הסטודנטים (כמובן‪ ,‬אלה שלא שקועים‬
‫במסכים שלהם בזמן ההרצאה!)‬
‫פרופ' אלפרד ברוקשטיין הוא פרופ' מן המניין בפקולטה למדעי המחשב בטכניון‪ ,‬מחזיק בקתדרה ע"ש אולנדורף במדעים‪ ,‬בעל תואר דוקטור בהנדסת‬
‫חשמל מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה‪ .‬תחומי העניין של פרופ' ברוקשטיין הם נחילי רובוטים‪/‬נמלים‪ ,‬עיבוד‪ ,‬ניתוח וסינתזה של תמונות ואותות‪ ,‬זיהוי‬
‫תבניות‪ ,‬והיבטים שונים של גיאומטריה שימושית‪ .‬פרופ' ברוקשטיין כתב והשתתף בכתיבתם של למעלה מ‪ 150-‬מאמרים בעיתונות המדעית‪ ,‬והוא נבחר לעמית‬
‫(‪ )Fellow‬של האגודה למתמטיקה שימושית (‪ )SIAM‬בשל תרומותיו לעיבוד אותות‪ ,‬ניתוח תמונות ורובוטיקה של הנמלים‪ ,‬וכן זכה בפרס ‪SIAM/Imaging‬‬
‫‪ Science - Best Paper Award‬יחד עם ‪ Prof. David Donoho‬מסטנפורד ופרופ' מיכאל אלעד מפקולטה למדעי המחשב בטכניון‪ .‬בין השנים ‪2002-2006‬‬
‫כיהן פרופ' ברוקשטיין כדיקן בית הספר ללימודים מתקדמים ובין השנים ‪ 2007-2011‬כראש תוכנית הטכניון למצוינים‪.‬‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪13‬‬
‫חדש בפקולטה >‬
‫על רגל אחת עם פרופ' איתן יעקובי‬
‫כילד‪ ,‬מה הפליא אותך‪ ,‬סיקרן אותך‪ ,‬הניע אותך?‬
‫מאוד אהבתי מתמטיקה וחידות מתמטיות‪ .‬יכולתי לשבת שעות ולפתור‬
‫להנאתי בעיות‪ .‬אהבתי ואני עדיין מאוד אוהב אתגרים‪ ,‬במיוחד אתגרים‬
‫בינאריים‪ :‬הצלחתי או לא הצלחתי‪ .‬היופי המתמטי‪ ,‬האלגנטיות‬
‫בבעיות והסיפוק בהרגשת ה"הצלחתי לפתור!" מלווים אותי‬
‫עד היום‪ .‬מעבר להנאה‪ ,‬אהבתי לקרוא על מדע וחידושים‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬בעיקר כאלה ששילבו בהם כלים ורעיונות מתמטיים‬
‫מתקדמים שמראים עד כמה מתמטיקה היא שימושית ויפה‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שבנית או פיתחת?‬
‫בנייה של קודים עבור תיקוני שגיאות דו ורב‬
‫מימדיות‪ .‬זו היתה עבודה המסטר בפקולטה‬
‫בהנחיית פרופ' טובי עציון‪ .‬זו היתה הפעם‬
‫הראשונה שהרגשתי באמת איך זה לעשות‬
‫עבודת מחקר משמעותית‪.‬‬
‫ומה הדבר האחרון?‬
‫מחקר משותף ביחד עם ד"ר גלה‬
‫ידגר ופרופ' אסף שוסטר על מימוש‬
‫של "קודים לזיכרונות לכתיבה חד‬
‫פעמית" (‪Write Once Memory‬‬
‫‪ ,)Codes‬או בקיצור ‪,WOM Codes‬‬
‫בזיכרונות פלאש‪.‬‬
‫האם היה רגע במסלול הלימודים שלך שהיתה לו‬
‫השפעה מכרעת על התפתחותך כחוקר?‬
‫כאשר התחלתי את לימודי בפקולטה שבה בסופו של דבר‬
‫עשיתי תואר ראשון ושני‪ ,‬ידעתי שארצה ללמוד מדעי‬
‫המחשב עם דגש על ההיבטים המתמטיים בתחום זה‪ .‬מסיבה‬
‫זו גם בחרתי לעשות תואר ראשון נוסף בתמטיקה‪ .‬באופן‬
‫טבעי‪ ,‬קורסי הבחירה שלקחתי בפקולטה היו התיאורטיים‬
‫יותר‪ ,‬שמהם מאוד נהניתי‪ .‬מעל כולם‪ ,‬וכנראה ביתרון בולט‪,‬‬
‫אהבתי מאוד את הקורס "מבוא לתורת הצפינה" שניתן על‬
‫ידי פרופ' רוני רוט‪ .‬אני עוד זוכר את השיחה שהיתה לי עם‬
‫פרופ' עידו טל‪ ,‬שבזמנו היה המתרגל בקורס וכיום חבר סגל‬
‫בפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬כאשר התלבטתי אם לקחת את‬
‫הקורס‪ ,‬ואת ההתרגשות מההרצאה והתרגול הראשון בקורס‪.‬‬
‫זה היה בהחלט אחד הקורסים היפים ביותר לטעמי‪ ,‬שמשלבים כלים‬
‫מתמטיים לצורך פתרון בעיות פרקטיות‪ ,‬וזו כנראה היתה אהבה משיעור‬
‫ראשון‪ .‬לכן‪ ,‬ההמשך היה ברור‪ ,‬וידעתי שארצה להמשיך בתחום זה‬
‫למחקר בתואר שני שאותו עשיתי בהנחייתו של פרופ' טובי עציון‪.‬‬
‫כאשר התחלתי את לימודי הדוקטורט ב‪ ,UCSD-‬בפגישה הראשונה‬
‫עם אחד ממנחי הדוקטורט‪ ,‬פרופ' ג'ק וולף המנוח (האחרים היו‬
‫פרופ' פול סיגל ופרופ' אלכסנדר ורדי)‪ ,‬ביקשתי ממנו כיוון לתחומי‬
‫מחקר בדוקטורט‪ .‬תגובתו הראשונה היתה שאני צריך למצוא לבד‬
‫משהו שיעניין אותי‪ ,‬אבל בהמשך הוא נתן לי מעטפה חומה ובה‬
‫שקפים ישנים מהרצאה שהעביר בשנות ה‪ 80-‬על נושא שהיה אז‬
‫חדש ‪ .WOM Codes -‬במשך תקופה ארוכה‪ ,‬גם אחרי שכבר בחרתי‬
‫לחקור במסגרת הדוקטורט קודים עבור זיכרונות פלאש‪ ,‬לא טרחתי‬
‫לפתוח את המעטפה ההיא‪ .‬רק יותר מאוחר‪ ,‬לקראת סוף הדוקטורט‪,‬‬
‫באחת הפעמים שסידרתי את המשרד‪ ,‬מצאתי אותה‪ ,‬והבנתי שג'ק‬
‫ידע עוד מהפגישה הראשונה בינינו במה אעסוק ברוב מהדוקטורט‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מעולם לא הפסקתי לחקור ‪ ,WOM Codes‬ובאחרונה כאמור‪,‬‬
‫במחקר משותף עם ד"ר ידגר ופרופ' שוסטר‪ ,‬חקרנו כיצד לממש ‪WOM‬‬
‫‪14‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫‪ Codes‬בזיכרונות פלאש על מנת לשפר את הביצועים ולהאריך את משך‬
‫החיים של הזיכרונות הללו‪ .‬לימים‪ ,‬החזרתי את המעטפה לג'ק לאחר‬
‫שסידרתי את המשרד‪ .‬חודש לפני סיום הדוקטורט שלי הוא נפטר‪.‬‬
‫אבל כאשר רציתי לקחת שוב את המעטפה‪ ,‬כדי שתהיה לי‬
‫למזכרת ממנו‪ ,‬לא הצלחנו למצוא אותה‪.‬‬
‫אם היית יכול לבחור בין הוראה למחקר‪ ,‬מה היית‬
‫מעדיף?‬
‫התשובה הקצרה היא מחקר‪ .‬התשובה הארוכה היא שאלה‬
‫שני דברים שונים שנותנים המון סיפוק בדרכים‬
‫שונות‪ .‬אני מאוד נהנה כאשר אני מצליח‬
‫ללמד אחרים‪ ,‬ומאוד נהנה לפתור בעיות‬
‫עם חוקרים אחרים‪ .‬היתרון באקדמיה הוא‬
‫שהיא מאפשרת ליהנות משני העולמות‬
‫בצורה אידיאלית‪.‬‬
‫מיהו האדם שהשפיע עליך כחוקר‬
‫יותר מכל?‬
‫שלושה אנשים בעיקר השפיעו עלי‪:‬‬
‫הראשון הוא אייל סיני שהיה המורה‬
‫לפיסיקה שלי בתיכון‪ .‬ממנו קיבלתי‬
‫את הכלים והיסודות להיות חוקר‪ ,‬כיצד‬
‫ללמוד‪ ,‬לא לוותר‪ ,‬ולהתמודד עם כל מכשול‬
‫ללא תחושת נחיתות‪ ,‬ובעיקר לדעת שעם עבודה קשה ‪ -‬הכל אפשרי‪.‬‬
‫השני הוא פרופ' טובי עציון‪ .‬מטובי למדתי כיצד לחקור‪ ,‬איך‬
‫לגשת לפתרון בעיות ובעיקר לא לוותר גם כשהבעיה נראית‬
‫קשה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬טובי לימד אותי על מסירות‪ ,‬התמדה‪,‬‬
‫חריצות‪ ,‬עזרה לאחרים‪ ,‬והכל תוך שמירה על מצוינות‪.‬‬
‫השלישי הוא פרופ' ג'ק וולף‪ ,‬שהסיפור שסיפרתי למעלה ממחיש‬
‫עד כמה משמעותית היתה תרומתו לעבודתי‪ .‬אינטואיציה מחקרית‬
‫היא דבר שקשה מאוד לרכוש‪ ,‬ובפרט קשה לדעת מה לחקור‬
‫ואיך לבנות תוכנית מחקר ארוכת טווח‪ .‬לג'ק היתה היכולת‬
‫המופלאה להסתכל על המחקר מזווית ראייה שונה‪ .‬עד היום‪,‬‬
‫כשאני נתקל בבעיות אני תמיד חושב "מה ג'ק היה אומר"‪.‬‬
‫אם לא היית כאן היום‪ ,‬איפה היית?‬
‫שאלה טובה‪ .‬אולי הייתי מלמד‪ ,‬אולי הייתי עובד בחברת‬
‫הייטק‪ ,‬ואולי הייתי מחפש שמחת חיים במקום אחר או‬
‫בתחום אחר‪.‬‬
‫איך אתה נח?‬
‫מנוחה היא בזבוז זמן‪ .‬אני אוהב מאוד לעשות ספורט‪ ,‬במיוחד‬
‫גלישת גלים ויוגה‪ ,‬ואני מנסה גם לקרוא כשיש לי זמן פנוי‪.‬‬
‫צילום‪ :‬כנרת ישורון שדה‬
‫תעודת זהות‬
‫גיל‪34 :‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬רווק‬
‫מגורים‪ :‬ישראל‬
‫תחום העיסוק‪ :‬תורת הצפינה‪ ,‬תורת האינפורמציה ואלגוריתמים‪,‬‬
‫בעיקר עבור זיכרונות ומערכות לאחסון מידע‪.‬‬
‫ביוגרפיה אקדמית‪ :‬תואר ראשון כפול במתמטיקה ובמדעי המחשב‬
‫בטכניון‪ ,‬תואר שני במדעי המחשב בטכניון‪ ,‬דוקטורט בהנדסת‬
‫חשמל באוניברסיטת קליפורניה‪ ,‬סן דייגו (‪ ,)UCSD‬פוסט דוקטורט‬
‫באוניברסיטת קלטק (‪.)Caltech‬‬
15
HOMEPAGE
<
2015 ‫ינואר‬
‫מעבדת מחקר >‬
‫עם פרופ' תומר שלומי‪ ,‬ראש המעבדה לביולוגיה חישובית‬
‫אלגוריתמים נלחמים בסרטן‬
‫במשפט אחד‪ :‬במה עוסק המחקר שלך?‬
‫המעבדה שלי חוקרת מה משתבש בחילוף החומרים של תאים סרטניים‬
‫וכיצד ניתן לנצל זאת לפיתוח תרופות אנטי סרטניות חדשות‪ ,‬באמצעות‬
‫שילוב של פיתוח מודלים ואלגוריתמים חישוביים עם ניסויים ביולוגיים‬
‫בתאים סרטניים במעבדה‪.‬‬
‫לאיזה תחום מחקר הוא משתייך?‬
‫המחקר הוא אינטר‪-‬דיסציפלינרי‪ ,‬ומשלב מומחיות בביולוגיה מולקולרית‬
‫וסרטן‪ ,‬כימיה אנליטית ומדעי המחשב‪ .‬אפשר לשייך את המחקר‬
‫לכמה תחומים‪ :‬ביולוגיה של מערכות (‪ ,)Systems Bioligy‬ביולוגיה‬
‫חישובית‪ ,‬ביואינפומרטיקה וחקר הסרטן‪.‬‬
‫מה החידוש בהשוואה למחקרים אחרים‬
‫שנעשים כיום בתחום?‬
‫תהליך חילוף החומרים (מטבוליזם) מאפשר‬
‫לתא לייצר את האנרגיה וחומרי הבנייה (כגון‬
‫רכיבי ‪ DNA‬וחלבונים) הדרושים לו לצורך קיום‬
‫חיים ולצורך שכפול‪ .‬תאים סרטניים משתכפלים‬
‫בצורה בלתי מבוקרת ונוטים לצבור מוטציות‬
‫ב‪ DNA-‬שלהם‪ ,‬בין השאר בגנים שמשתתפים‬
‫בתהליכים מטבוליים‪ .‬מוטציות אלה פוגעות‬
‫בתהליך חילוף החומרים ובמקרים מסוימים‬
‫גורמות להתפתחות תלות של התאים בפעילות‬
‫של "מסלולי גיבוי"‪ .‬במחקר שלנו אנחנו מנסים‬
‫למצוא את מסלולי הגיבוי המטבוליים שתאים‬
‫סרטניים מפעילים כדי להתגבר על מוטציות‬
‫גנטיות ספציפיות‪ .‬הרעיון הוא שעיכוב תרופתי‬
‫של פעילות מסלולי הגיבוי הללו יאפשר‬
‫הריגה סלקטיבית של תאים סרטניים שעברו פרופ' תומר שלומי‬
‫מוטציה מבלי לפגוע בתאים בריאים‪ .‬מחקר זה‬
‫מכוון לתחום של "רפואה מותאמת אישית"‪ ,‬שבו יתאפשר לבחור את‬
‫צורת הטיפול הספציפית לאחר ביצוע אנאליזה של מוטציות גנטיות‬
‫בגידול של חולה‪.‬‬
‫ומה האתגרים והקשיים שעומדים בפניך?‬
‫האתגרים במחקר מגוונים ונובעים בראש וראשונה מהעובדה שתהליך‬
‫חילוף החומרים בתאים אנושיים הוא מורכב להפליא ומערב פעילות‬
‫משולבת של אלפי מולקולות וחלבונים ואת האינטראקציות ביניהם‪.‬‬
‫נהוג לתאר את פעילות המערכת כ"רשת מטבולית"‪ .‬אתגר מרכזי הוא‬
‫פיתוח שיטות מידול חישוביות לאנליזה של מידע ביולוגי שיסביר‬
‫את פעילות הרשתות הללו‪ .‬אתגרים חישוביים נוספים מערבים פיתוח‬
‫שיטות לתכנון של ניסויים ביולוגיים מורכבים שיתארו את פעילות‬
‫הרשתות‪ .‬נוסף על האתגרים החישוביים‪ ,‬אנחנו מתמודדים עם אתגרים‬
‫טכניים בניסויים הביולוגיים המאפשרים לזהות ולכמת ריכוזים של‬
‫מאות מולקולות בתאים סרטניים שאנחנו מגדלים במעבדה‪.‬‬
‫על הרצף שבין מחקר בסיסי לבין מחקר יישומי‪ ,‬היכן היית ממקם‬
‫את מחקרי קבוצתך?‬
‫המעבדה משלבת מחקר בסיסי ויישומי‪ .‬במסגרת מחקר בסיסי אנחנו‬
‫מפתחים שיטות המערבות ניסויים במעבדה ואלגוריתמים שיאפשרו‬
‫לקבל תיאור מדויק ומקיף של תהליכי חילוף חומרים – שיטות שניתן‬
‫להשתמש בהן למטרות מחקר שונות בתאים אנושיים ובמיקרו אורגניזמים‪.‬‬
‫במסגרת מחקר יישומי אנו בוחנים שינויים מטבוליים שהם תוצאה של‬
‫‪16‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫מוטציות ספציפיות ומנגנוני עמידות לתרופות בסוגי סרטן מסוימים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בסרטן לבלב‪ ,‬שנחשב לאחד ממיני הסרטן הקטלניים ביותר‪,‬‬
‫מתרחשת מוטציה מסוימת בגן שנקרא ‪ MTAP‬בקרוב ל‪ 30%-‬מהגידולים‪.‬‬
‫אנחנו מנסים להבין מה השינויים המטבוליים שמתרחשים כתוצאה‬
‫מהמוטציה הזאת וכיצד אפשר לנצל אותם לתקיפה סלקטיבית של‬
‫התאים הסרטניים‪ .‬אלגוריתמים לאנליזה של מדידות ביולוגיות מהווים‬
‫כלי עיקרי במחקר זה‪.‬‬
‫תאר את המעבדה שלך‪ :‬מהם הכלים והחומרים שבהם אתם משתמשים?‬
‫אופי המחקר המולטי‪-‬דיסציפלינרי והשילוב של שיטות חישוביות‬
‫וניסוייות במעבדה אחת מקנה לנו יכולות ייחודיות שלא קיימות‬
‫במעבדות אחרות בעולם‪ .‬המחקר הביולוגי הניסויי מערב גידול של‬
‫תרביות תאים סרטניים‪ ,‬שימוש בכלים של‬
‫ביולוגיה מולקולרית ותאית לביצוע שינויים‬
‫גנטיים‪ ,‬מעקב אחרי פעילות תרופות ועוד‪.‬‬
‫כדי לאפיין מערכות של חילוף חומרים‬
‫אנחנו משתמשים בשיטות של כימיה‬
‫אנליטית באמצעות מערכות מתקדמות‬
‫של מס‪-‬ספקטרומטריה‪ .‬פיתוח של שיטות‬
‫חישוביות ומודלים חישוביים מאפשרים‬
‫לנו לעשות אינטגרציה של המידע שנאסף‬
‫מהמדידות הביולוגיות‪ ,‬לבצע תחזיות ולתכנן‬
‫ניסויים מורכבים‪ .‬המחקר החישובי מערב‬
‫שיטות אופטימיזציה‪ ,‬תורת הגרפים‪,‬‬
‫מודלים הסתברותיים‪ ,‬למידה חישובית‬
‫וכריית מידע‪ .‬המעבדה כוללת סטודנטים‬
‫ועמיתי מחקר מתחומים שונים‪ ,‬כולל‬
‫ממדעי המחשב (גם בלי רקע משמעותי‬
‫צילום‪ :‬כנרת ישורון שדה בביולוגיה)‪ ,‬מביולוגיה ומכימיה‪.‬‬
‫איפה אתה רואה את המחקר שלך בעוד חמש שנים?‬
‫מאז שהצטרפתי לטכניון‪ ,‬לפני שש שנים‪ ,‬המחקר שלי עוסק בפיתוח‬
‫שיטות חישוביות לאנליזה מטבולית‪ .‬בשנה האחרונה נכנסנו גם לעולם‬
‫הביולוגיה ה"רטובה" במטרה לשלב מחקר חישובי וניסויי יחדיו‪,‬‬
‫ובימים אלה אנחנו מקימים מערכת ניסויית חדשנית בתחום‪ .‬בעוד חמש‬
‫שנים יהיו בידינו כלים שיאפשרו לנו להתבונן בתהליכים מטבוליים‬
‫ברמה תת‪-‬תאית ובשלבים שונים במחזור חיי התא‪ ,‬ויאפשרו לנו‬
‫למפות בצורה סיסטמתית שינויים מטבוליים בתאים סרטניים שנוצרים‬
‫ממוטציות ספציפיות‪ .‬בפרספקטיבה יישומית‪ ,‬נרכוש הבנה מקיפה‬
‫של שיבוש הפעילות המטבולית בסרטן הלבלב‪ ,‬ואנו מקווים למצוא‬
‫מטרות חדשות לפגיעה בתאים כאלה‪.‬‬
‫אם היתה לך הפרספקטיבה ההיסטורית‪ ,‬מהו בעיניך הדבר החשוב‬
‫והמרכזי ביותר שאתם עושים?‬
‫בעיני‪ ,‬הדבר החשוב במחקר שלנו הוא השילוב של פיתוח שיטות‬
‫חישוביות עם מחקר במעבדה ביולוגית לצורך חיפוש מטרות חדשות‬
‫לפגיעה בתאים סרטניים – חיפוש שמוביל לתוצאות לא צפויות שלהן‬
‫פוטנציאל חשוב במלחמה בסרטן‪ .‬במסגרת המחקר שלנו בשנים‬
‫האחרונות זיהינו חלבון מסוים שיכול לשמש מטרה חדשה לתקיפה‬
‫של סרטן כליה ספציפי‪ .‬התגלית הזאת מובילה בימים אלה לניסיון‬
‫בתעשייה לפתח תרופה אנטי‪-‬סרטנית חדשה‪ ,‬ובאופן כללי‪ ,‬מדגימה‬
‫איך פיתוח אלגוריתמים ומודלים של מערכות ביולוגיות יכולים לקדם‬
‫את חקר הסרטן‪.‬‬
17
HOMEPAGE
<
2015 ‫ינואר‬
‫מדע טהור‪.‬‬
‫יש דבר כזה?‬
‫על תיאוריות מתמטיות שנחשבו ל"שכיות‪-‬חמדה אינטלקטואליות" ‪-‬‬
‫והפכו לכלים יישומים בעולם הטכנולוגיה המודרני‬
‫ד"ר רועי צזנה‬
‫‪18‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫איור‪ :‬אילה טל‬
‫ב‬
‫ראשית היתה תורת המספרים‪ ,‬הענף המתמטי העוסק בחקר‬
‫המספרים השלמים והראשוניים‪ .‬חרס עתיק שהתגלה במסופוטמיה‬
‫חושף כי כבר לפני ‪ 3,800‬שנים פיתחו הקדמונים נוסחאות הקשורות‬
‫לתורת המספרים‪ .‬מאז אותם ימי קדם רק המשיכה תורת המספרים‬
‫להתפתח‪ ,‬תוך שהיא שובה בקסמה גם מתמטיקאים גדולים‪ ,‬מפייר‬
‫דה פרמה ולאונרד אוילר ועד ז'וזף לואי לגראנז' וקרל פרידריך גאוס‪.‬‬
‫על אף‪ ,‬ואולי בשל‪ ,‬העובדה שתורת המספרים שימשה בעיקר כבסיס‬
‫לפיתוחים מתמטיים מורכבים יותר‪ ,‬בפני עצמה כמעט לא נמצאו לה‬
‫שימושים מעשיים‪ .‬מתמטיקאים השקיעו את מרצם וזמנם בניסיונות‬
‫לאתר ולזהות מספרים ראשוניים – כאלו שאינם מתחלקים ללא שארית‬
‫באף מספר מלבד בעצמם ובאחד ‪ -‬וכן את תכונותיהם וההקשרים‬
‫ביניהם‪ .‬היו אלו שעשועים על נייר ומחשבות פילוסופיות נטולות כל‬
‫חשיבות מלבד זו שנראתה בעיני המתמטיקאים עצמם‪ .‬בתחילת המאה‬
‫העשרים התוודה תיאורטיקן המספרים לאונרד דיקסון על הסיבה‬
‫לאהבתו הגדולה לתחום‪" .‬תודה לאל"‪ ,‬אמר‪" ,‬על שתורת המספרים‬
‫לא זוהמה בשום יישום"‪ .‬לו היה חי היום‪ ,‬היה דיקסון זונח ככל הנראה‬
‫את תורת המספרים בשאט נפש‪.‬‬
‫בכבלים האופטיים שמתחת לפני האדמה שלרגליכם‪ ,‬בגלי הרדיו‬
‫החולפים באוויר שסביבכם‪ ,‬בכרטיס האשראי שאתם מכניסים לכספומט‪,‬‬
‫בכולם שוכנת תורת המספרים‪ .‬התובנות שהתקבלו מאלפי שנות מחקר‬
‫בתחום משמשות כיום להצפנה בשיטת ה‪ ,RSA-‬שבאמצעותה מועברים‬
‫מיליארדי דולרים בביטחון יחסי בין בנקים ובין לקוחות מדי שעה‪.‬‬
‫הבסיס לשיטות ההצפנה המודרניות פותח בשיתוף פעולה בין שלושה‬
‫מדעני מחשב שאחד מהם‪ ,‬עדי שמיר‪ ,‬חוקר עד היום בישראל במכון‬
‫וייצמן‪ .‬השיטה שפיתחו מסתמכת על הכפלת שני מספרים ראשוניים‬
‫עצומים בגודלם – באורך של מאתיים ספרות ויותר – באופן שאינו‬
‫מאפשר למחשב רגיל לגלות בפרק זמן סביר (פחות מאורך חיי היקום‬
‫כולו) אילו שני מספרים הוכפלו‪ .‬בדרך זו מסוגלים בנקים‪ ,‬שירותי ביון‪,‬‬
‫ואפילו רשתות תקשורת אלחוטיות‪ ,‬להעביר מידע בקלות‪ ,‬במהירות‬
‫ובביטחון בין אנשים‪ .‬אילולא תורת המשחקים "שלא זוהמה בשום‬
‫יישום"‪ ,‬מערכת הבנקאות העולמית היתה ודאי נראית אחרת‪ ,‬וכמוה‬
‫רבים מהיישומים שהביאה לנו המהפכה הדיגיטלית‪.‬‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪19‬‬
‫מדע טהו ר‪ .‬יש דבר כזה?‬
‫מדע מופשט ומדע יישומי‬
‫לאורך ההיסטוריה של האנושות‪ ,‬ניתן היה לחלק את החוקרים לשני‬
‫סוגים‪ :‬אלו המשקיעים עצמם בפתרון בעיות שאינן בעלות יישום מיידי‬
‫במציאות‪ ,‬ואלו המנסים למצוא פתרון לאתגרים שהמציאות מציבה‬
‫בפניהם ברגע זה ממש‪ .‬הסוג הראשון עוסק במדע לשם מדע‪ ,‬בעוד‬
‫שהאחרים עוסקים במדע יישומי‪.‬‬
‫כפי שאפשר לצפות‪ ,‬קיימת לעתים תכופות תחרות סמויה בין החוקרים‬
‫בשני התחומים‪ ,‬הנובעת מההבדלים בין הפילוסופיות שמנחות כל אחד‬
‫מהם‪ .‬אנשי המדעים המופשטים (התאורטיקנים הלא שימושיים) רואים‬
‫עצמם כהולכים בעקבות הסקרנות‪ ,‬גם למחוזות שאין בהם כל שימוש‬
‫כיום‪ .‬אנשי היישום‪ ,‬לעומתם‪ ,‬מתמקדים בתיקון העולם כאן ועכשיו‪,‬‬
‫ומלכסנים מבט מזלזל במדענים המופשטים‪ ,‬אותם "תאורטיקנים‬
‫לא שימושיים"‪ ,‬שלכאורה משחיתים את זמנם לטובת שכיות‪-‬חמדה‬
‫אינטלקטואליות‪.‬‬
‫האמת מורכבת יותר מעמדות פשטניות אלו‪ .‬במציאות של ימינו‬
‫אנו עדים יותר ויותר לדרך שבה מדע מופשט הופך ליישומי‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מספק ברבות הימים בסיס לפתרונות טכנולוגיים ופותח תחומים‬
‫חדשים של מדע יישומי עבור חוקרים רבים‪ .‬התפתחויות אלו אירעו‬
‫בשפע לאורך ההיסטוריה ובמגוון תחומים מדעיים – מהביולוגיה‬
‫והכימיה ועד לפיזיקה ולאסטרונומיה – אך דומה שבמדעי המחשב‬
‫במיוחד הולכות והופכות תיאוריות ותורות מתמטיות "חסרות שימוש"‬
‫לבעלות יישום קריטי לחברה במגוון תחומים‪ .‬לדברי פרופ' רון קימל‬
‫מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון‪ ,‬אפשר אפילו לומר ש"למרות‬
‫האתגר האינטלקטואלי האדיר בסיווג בעיות במדעי המחשב‪ ,‬התאוריות‬
‫הקלאסיות של איפיון בעיות לפי קושיין מתבררות כבעלות חשיבות‬
‫שולית יחסית בעולם המעשי"‪.‬‬
‫הקשתות והצמתים של הדנ"א‬
‫בשנת ‪ 1991‬הצטרף דן גייגר לפקולטה למדעי המחשב בטכניון כחוקר‬
‫צעיר‪ .‬מחקריו היו בעלי גוון תיאורטי עמוק בתחום היישומי של בינה‬
‫מלאכותית ועסקו בפתרון בעיות מתמטיות והוכחת משפטים‪" .‬רוב‬
‫המחקרים שלי היו תיאורטיים מאוד‪ .‬כלומר‪ ,‬הם עסקו במתמטיקה‪,‬‬
‫במשפטים מתמטיים ובהוכחות שלהם"‪ ,‬מודה גייגר‪" ,‬אך הקשר שלהם‬
‫למציאות ‪ -‬שהיה קיים תמיד ‪ -‬לא היה מיידי"‪.‬‬
‫חלק מהבעיות שבהן עסק גייגר נוסחו בכלים של תורת הגרפים‪.‬‬
‫על פניה‪ ,‬תורת הגרפים נראית קרובה יותר ליישום מתורת המספרים‪,‬‬
‫מכיוון שאנו משתמשים בה לייצוג נתונים שונים הלקוחים מן המציאות‬
‫ולמציאת ההקשרים ביניהם‪" .‬דמיין מפה גיאוגרפית עם ערים וכבישים‬
‫שמחברים ביניהן"‪ ,‬מסביר פרופ' גייגר‪" .‬בתורת הגרפים‪ ,‬המפה נקראת‬
‫גרף‪ ,‬הערים נקראות צמתים‪ ,‬והכבישים נקראים קשתות‪ .‬זה מבנה‬
‫מאוד שכיח כדי לייצג נתונים בבעיות רבות"‪.‬‬
‫מה הצורך בדרך ייצוג שכזו למציאות? חברת ‪ Waze‬יכולה לענות‬
‫על השאלה בקלות‪ ,‬מכיוון שהיא מסתמכת על ייצוגים מתורת הגרפים‬
‫כדי לבחון שאלות שמיליוני משתמשים מעלים אליה מדי יום‪ .‬למשל‪,‬‬
‫איך להגיע מצומת אחד במפה לצומת אחר‪ ,‬בדרך המהירה ביותר‪.‬‬
‫במודל המשוער של ‪ ,Waze‬כל כביש הוא קשת ולכל אחת מהקשתות‬
‫"משודך" משקל מסוים בהתבסס על הזמן שיידרש לנסיעה בכביש‪ ,‬על‬
‫העומס העכשווי‪ ,‬על עלות הנסיעה בכביש אגרה‪ ,‬על מספר הרמזורים‬
‫ושיקולים אחרים‪ .‬לאחר מכן מחשב האלגוריתם של ‪ Waze‬את המסלול‬
‫הקצר ביותר בין נקודת ההתחלה לנקודת הסוף‪ ,‬תוך שימוש בעקרונות‬
‫ובתובנות מתורת הגרפים‪.‬‬
‫גייגר עצמו לא תרם אמנם ל‪ ,Waze‬אך הבעיות המתמטיות הבסיסיות‬
‫שבהן השקיע את מרצו הביאו לתובנות ששירתו דווקא את הקהילה‬
‫הרפואית‪" .‬באחת הבעיות שחקרתי היה צריך למצוא אוסף של צמתים שאם‬
‫‪20‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫פרופ' דן גייגר‬
‫צילום‪ :‬כנרת ישורון שדה‬
‫פרופ' דן גייגר נעזר בפתרונות‬
‫שפיתח בתורת הגרפים כדי ליצור‬
‫תוכנה שתסייע בגילוי מחלות‬
‫גנטיות‪“ .‬עברתי שינוי כשהבנתי‬
‫שאנשים משתמשים בתוצר שלי כדי‬
‫לתת ייעוץ גנטי‪ .‬היום‪ ,‬במקום לחפש‬
‫בעיות מתמטיות חדשות‪ ,‬אני מחפש‬
‫בעיות בשטח‪ ,‬והן בתורן מובילות‬
‫לבעיות מתמטיות חדשות"‬
‫נוציא אותם מהמפה‪ ,‬לא יהיו יותר מעגלים במפה הזו‪ .‬כלומר‪ ,‬בין‬
‫כל שתי נקודות יהיה בדיוק מסלול אחד"‪ .‬הוא אומר‪" .‬דנתי בבעיה‬
‫הזאת כי היא איפשרה לי לעשות חישובים במודל הסתברותי שנקרא‬
‫רשתות בייסיאניות‪ .‬אלו רשתות שבאמצעותן מחשבים הסתברות של‬
‫מאורעות‪ ,‬בהסתמך על מאורעות קודמים מן העבר‪ .‬למשל‪ ,‬אם זיהיתי‬
‫סימפטומים של כמה מחלות אפשריות בחולה יחיד‪ ,‬אז אני יכול לחשב‬
‫מה ההסתברות שהוא חולה בכל אחת מהמחלות האלו‪ ,‬ולדרג מה הסיכוי‬
‫לכל מחלה‪ .‬כך אני יכול גם להגיד מה כדאי לרופא למדוד עכשיו כדי‬
‫להעלות את הסבירות לאבחנה מבדלת"‪.‬‬
‫שיטת הרשתות הבייסיאניות שחקר גייגר שימשה באותן שנים‬
‫לאנליזה גנטית של חולים פוטנציאליים‪ .‬חקר הגנטיקה האנושית‬
‫מסתמך בחלקו על עצי משפחה‪ .‬באמצעות סקירה של חברי משפחה‬
‫נגועה‪ ,‬ניתן להבין מה מקור המחלה הגנטית‪ .‬ניתוח באמצעות רשתות‬
‫בייסיאניות יכול לסייע במשימה זו‪ ,‬אך בתחילת שנות התשעים ידעו‬
‫כל הסוקרים הגנטיים כי קיימות קהילות מסוימות שעליהן קשה במיוחד‬
‫לבצע ניתוח כזה‪ .‬אלו הן הקהילות שבהן נהוגים נישואי קרובים‪ ,‬כגון‬
‫אלו המתקיימים בין בני‪-‬דודים מדרגה ראשונה ושנייה‪.‬‬
‫"עד היום מאוד חשוב להבין את השלכות נישואי קרובים בישראל‪,‬‬
‫כי בנגב ובגליל‪ ,‬למשל‪ ,‬עד שבעים אחוזים מהנישואין באוכלוסיות‬
‫מסוימות הם בין קרובי משפחה‪ :‬שלושים אחוזים בין קרובים מדרגה‬
‫ראשונה‪ ,‬וארבעים אחוזים מדרגה שנייה ושלישית"‪ ,‬מעיר גייגר‪,‬‬
‫ומוסיף כי גם אוכלוסיות באזורים גיאוגרפיים אחרים בישראל אינן חפות‬
‫מבעיות גנטיות שהצטברו במהלך שנים ארוכות של נישואי קרובים‪.‬‬
‫"נישואים כאלו היו נהוגים בעבר בכל קהילות ישראל"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫גייגר נעזר בפתרונות שפיתח במסגרת חקר תורת הגרפים כדי ליצור‬
‫את תוכנת פאסט‪-‬לינק (‪ ,)FastLink‬שהפכה במהרה להיות התוכנית‬
‫המובילה בתחום האנליזה הגנטית‪ .‬האלגוריתם החדש הצליח להתמודד‬
‫היטב גם עם עצי המשפחה הסבוכים והמצטלבים‪ ,‬הדומים יותר לשיחים‪,‬‬
‫הניכרים בנישואי קרובים‪ .‬עד היום יש רופאים המתעקשים להמשיך‬
‫להשתמש בפאסט‪-‬לינק‪ ,‬אך גייגר עצמו המשיך וכתב תוכנה חדשה‬
‫בשם סופר‪-‬לינק (‪ ,)SuperLink‬שסייעה כבר לגילוי יותר ממאה מחלות‬
‫גנטיות שונות‪ ,‬ועמה עובדים חוקרים ורופאים רבים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫"עברתי שינוי כשהבנתי שאנשים משתמשים בתוצר שלי כדי לתת‬
‫למשפחות את הייעוץ הנכון"‪ ,‬מודה גייגר‪" .‬בעבר התעניינתי מאוד‬
‫בדברים תאורטיים‪ ,‬עד שגיליתי את הסיפוק שמעניק הצד הפרקטי של‬
‫המחקר‪ .‬ואז‪ ,‬במקום לחפש בעיות מתמטיות חדשות‪ ,‬הלכתי לחפש‬
‫בעיות בשטח‪ ,‬והן בתורן הובילו אותי לבעיות מתמטיות חדשות"‪.‬‬
‫פרופ' רון קימל‬
‫צילום‪ :‬שאול מרקוביץ‬
‫פרופ' רון קימל השתמש בהגדרות‬
‫של כלי המדידה האבסטרקטי הקרוי‬
‫מרחק גרומוב‪-‬האוסדורף‪ ,‬המתאר‬
‫את היחסים שבין מרחבים מטריים‪,‬‬
‫כדי להשוות בין יריעות ומשטחים‪.‬‬
‫“הכלי החישובי שיצרנו בא לידי‬
‫ביטוי במחקר שבו תיכננו מסיכות‬
‫אינהלציה לתינוקות"‬
‫תמונות מתמטיות‬
‫למתמטיקאי פליקס האוסדורף הייתה בעיה אחת גדולה לאורך חייו‪:‬‬
‫הוא היה יהודי‪ ,‬בתקופה שבה הנאצים בגרמניה נידו כל אקדמאי‬
‫שאיתרע מזלו להשתייך לגזע הלא נכון‪ ,‬או שתמך בתיאוריה מתמטית‬
‫שלא הייתה "ארית" מספיק‪ .‬העובדה שהאוסדורף היה באותה העת‬
‫בשיא גדולתו האקדמית ונחשב ברבים לאחד המתמטיקאים המבריקים‬
‫ביותר בגרמניה (שלושה מכוני מחקר קרויים כיום על שמו)‪ ,‬לא עזרה‬
‫לו להימלט מדין הממשל והדור‪ .‬כאשר הבין כי נחרץ דינו להישלח‬
‫למחנות הריכוז‪ ,‬הוא ואשתו נטלו את חייהם באמצעות גלולת רעל‬
‫בשנת ‪.1942‬‬
‫שנה אחת לאחר מותו של האוסדורף‪ ,‬נולד המתמטיקאי הרוסי‬
‫מיכאיל גרומוב‪ .‬גרומוב הסתמך על מחקריו של קודמו כדי לפתח את‬
‫מרחק גרומוב‪-‬האוסדורף‪ ,‬המתאר את היחסים שבין מרחבים מטריים‪.‬‬
‫זהו משפט אבסטרקטי לגמרי‪ ,‬שגרומוב עצמו סבר שאפשר להשתמש‬
‫בו רק לפתרון בעיות מתמטיות מופשטות‪ .‬הוא לא הביא בחשבון את‬
‫התפתחותם המהירה של המחשבים ואת הצורך הגובר בעיבוד תמונות‬
‫ברמה גבוהה‪ ,‬אך כאשר התפשטו המחשבים ותוכנות ההנדסה ועיבוד‬
‫התמונה‪ ,‬מצא משפט גרומוב‪-‬האוסדורף עדנה מחודשת‪.‬‬
‫"חוקרי עיבוד תמונה‪ ,‬בין היתר גם אנחנו‪ ,‬לקחו את כלי המדידה‬
‫של מרחק גרומוב‪-‬האוסדרוף‪ ,‬והשתמשו בו לפתור בעיות בתחום"‪,‬‬
‫מספר פרופ' רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון‪" .‬השתמשנו‬
‫בהגדרות של גרומוב כדי להשוות בין יריעות ומשטחים‪ ,‬והכלי החישובי‬
‫שיצרנו בא לידי ביטוי במחקר שבו תיכננו מסיכות אינהלציה לתינוקות"‪.‬‬
‫מסיכות אינהלציה לתינוקות‪ ,‬מסתבר‪ ,‬אינן דומות לאלו של מבוגרים‪.‬‬
‫המסיכות הראשונות לתינוקות היו פשוט מסיכות מבוגרים מוקטנות‪ ,‬אך‬
‫התרופה שהוזרמה לתוך המסיכה נפלטה בחלקה החוצה דרך הפערים‬
‫שבין המסיכה לעור הפנים‪ .‬המשמעות היתה שתינוקות קיבלו רק חלק‬
‫מהתרופה שניתנה להם דרך המסיכה‪ .‬בשלב זה נכנסה קבוצת המחקר‬
‫של קימל לתמונה‪ ,‬כשהם חמושים בכלים מתמטיים שפותחו במאה‬
‫העשרים ויושמו מחדש למטרות עיבוד תמונה‪.‬‬
‫"סרקנו פנים של ‪ 400‬תינוקות במרפאות"‪ ,‬מספר קימל‪ .‬את הסריקות‬
‫היה צורך לעבד ולהשוות בכלים מתמטיים מתקדמים‪ ,‬שכללו שימוש‬
‫במרחק גרומוב‪-‬האוסדורף ואחרים‪ .‬מתוך ההשוואות הצליחו החוקרים‬
‫לפלח את מאות הפרצופים לשלוש קבוצות אופייניות‪ ,‬שעבור כל אחת‬
‫מהן נבחר סוג פנים אחד כמייצג המוצלח ביותר‪ ,‬ועבורו יוצרה המסיכה‬
‫המתאימה לאותה קבוצה‪ .‬בדרך זו נוצרו שלוש מסיכות מסוגים שונים‬
‫המתאימות לפניהם של תינוקות מהקבוצה ההולמת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מרחק האוסדורף אינו משמש רק לפיתוח מסיכות לתינוקות‪.‬‬
‫כל מומחה העובד עם תוכנות לעיבוד צורות (בגרפיקה חישובית)‬
‫משתמש בכלי מתמטי זה‪ ,‬גם אם אינו מודע לכך‪ .‬הרעיונות המופשטים‬
‫של האוסדורף משמשים כיום כמעט בכל סרט קולנוע‪ ,‬בפרסומות‬
‫בטלוויזיה ואפילו בטלפונים החכמים שלנו‪ .‬נדרשו אמנם כמעט מאה‬
‫שנים עד שנמצא יישום לפיתוחיו המתמטיים של האוסדורף‪ ,‬אך זה‬
‫אינו נחשב לפרק זמן ארוך במיוחד במעבר ממדע מופשט ליישומי‪.‬‬
‫בסבירות גבוהה‪ ,‬חלקו האיכותי של המדע המופשט של היום ישרת‬
‫את ילדינו ואת נכדינו בעתיד הרחוק (או הקרוב)‪.‬‬
‫מהם הפיתוחים במדע המופשט המתרחשים כיום‪ ,‬ועשויים לשרת‬
‫את הדורות הבאים? התשובה הכנה ביותר היא שאיננו יכולים לדעת‪.‬‬
‫תחומים שנחשבו בעבר למופשטים לגמרי שינו את העולם בתוך עשרות‬
‫שנים בודדות‪ .‬תורת הקוואנטים‪ ,‬למשל‪ ,‬פותחה על מנת לתאר את‬
‫העולם המוחשי‪ ,‬אך ברזולוציה שלא נדמתה כלל כבת‪-‬יישום‪ .‬אף על‬
‫פי כן‪ ,‬תוך שנים ספורות היא שימשה ליצירת הטרנזיסטורים הקיימים‬
‫כיום בכל מחשב‪ ,‬טלפון אלחוטי ומסך טלוויזיה‪ ,‬ובסופו של דבר גם‬
‫לפיתוח הלייזר הקיים במכשירי הבלו‪-‬ריי‪ .‬אין מנוס מלצטט בנקודה‬
‫זו משפט שיוחס לחתן פרס נובל נילס בוהר‪" ,‬קשה לספק תחזיות;‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪21‬‬
‫מדע טהו ר‪ .‬יש דבר כזה?‬
‫במיוחד לגבי העתיד"‪.‬‬
‫קשה לדעת מראש אילו תחומי מדע מופשט ילבשו גוון יישומי‬
‫בעתיד‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬כדי לתת טעימה ממגוון האפשרויות‪ ,‬אפשר‬
‫לבחון את מחקריו של פרופ' אלי בן‪-‬ששון מהפקולטה למדעי המחשב‬
‫בטכניון‪ ,‬שהצלחותיו במדע מופשט מתחילות כבר היום להיתרגם‬
‫ליישומים במציאות‪ ,‬אף שיידרשו אולי עוד שנים רבות להבשלתם‪.‬‬
‫אל העתיד ומעבר לו‬
‫בניגוד לגייגר ולקימל‪ ,‬שניצלו תחומים תאורטיים לצורכי יישום‬
‫מעשי‪ ,‬פרופ' אלי בן‪-‬ששון התחיל לחקור תחום חישובי בעל יישומים‬
‫ברורים בעולם – אך הבין בתוך זמן קצר שהיישומים הממשיים עשויים‬
‫להיות שונים מאוד מאלו שעליהם חשב בתחילה‪.‬‬
‫"בפוסט‪-‬דוקטורט שלי התחלתי להתעניין בבניית הוכחות הניתנות‬
‫לבדיקה הסתברותית (‪,")probabilistically checkable proofs‬‬
‫מסביר בן‪-‬ששון‪" .‬אני אוהב לתאר את זה ככתיבת מבחנים למרצים‬
‫עצלים‪ .‬נגיד שיש לך מרצה עצלן שרוצה לכתוב בחינה במתמטיקה‬
‫כך שיוכל לבדוק אותה בקלות רבה‪ ,‬תוך קריאה של חלק מזערי מן‬
‫ההוכחות שהוגשו על ידי התלמיד‪ ,‬ובכל זאת לדעת בסבירות גבוהה‬
‫אם ההוכחות נכונות‪ .‬בשנות השמונים גילו שאפשר לעשות את זה‪ ,‬כל‬
‫עוד תשובות המבחן נכתבות בצורה מאוד מיוחדת שניתנת לבדיקה‬
‫בצורה הסתברותית‪ .‬הסטודנטים כותבים הוכחה בפורמט כזה‪ ,‬ואז‬
‫הבודק 'מעלעל' במבחן בלי לקרוא אותו‪ ,‬פותח אותו במקומות אקראיים‪,‬‬
‫קורא ‘אותיות’ בודדות מכל עמוד ועושה חישוב על סמך האותיות‬
‫האלו כדי להחליט אם התשובה נכונה או שגויה"‪.‬‬
‫דוגמת המבחן משמשת כדרך טובה להסברת היישומים של "הוכחות‬
‫הניתנות לבדיקה הסתברותית"‪ ,‬אך לא קיימים מבחנים באוניברסיטה‬
‫או בבתי הספר הנבדקים בדרך זו‪ ,‬מכיוון שכתיבת הוכחות המתאימות‬
‫לדרך הבדיקה היא מטלה ארוכה ומייגעת‪ .‬בן‪-‬ששון ייעל אמנם את‬
‫תהליך ההתמרה להוכחות כלליות מסוג זה‪ ,‬אך הבין שבמקום לחקור‬
‫דווקא את השימוש במבחנים‪ ,‬ניתן ליישם את התהליך בתחום המטבעות‬
‫המבוזרים‪ ,‬שרובנו מכירים כיום את הדוגמה הבולטת ביותר שלו ‪-‬‬
‫ה"ביטקוין"‪.‬‬
‫המטבעות הידועים כ'ביטקוין' (‪ )Bitcoin‬אינם אלא פיסות קוד‬
‫הניתנות להעברה בין משתמשים דרך רשת האינטרנט‪ .‬כל פיסת קוד‬
‫שכזו מכילה מידע המאפשר למחשבים המעבדים אותה לאמת את‬
‫ייחודו של המטבע ולזהות דרך אילו חשבונות הוא עבר‪ .‬הביטקוין‬
‫יכולים באופן עקרוני להחליף את השימוש במטבעות המונפקים על‬
‫ידי ממשלות‪ .‬כבר היום מוכנים יותר מאלף בתי עסק בעולם הפיזי‬
‫לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום‪ ,‬כמו גם יותר מ‪ 35,000 -‬סוחרים‬
‫קטנים ברשת האינטרנט‪ .‬אבל לא הכל שפיר עדיין בגן העדן הדיגיטלי‪.‬‬
‫"אם אני רוצה לקנות ממך תפוח עם ביטקוין‪ ,‬ולך יש כתובת וירטואלית‪,‬‬
‫אני מפרסם הודעה שכל העולם יכול לקרוא‪ ,‬שאני מעביר עכשיו דולר‬
‫אחד לכתובת הווירטואלית הזאת"‪ ,‬מסביר בן‪-‬ששון את אחת המגבלות‬
‫העיקריות במסחר באמצעות המטבעות הדיגיטליים‪" .‬אם מחר אתה‬
‫תשתמש במטבע שבו שילמתי לך‪ ,‬גם אתה תפרסם הודעה שאתה מעביר‬
‫את המטבע מהכתובת הווירטואלית שלך לכתובת חדשה‪ .‬ואני אוכל‬
‫לראות שהשתמשת במטבע שלי‪ ,‬אפילו בלי להיות מתכנת דגול‪ .‬ואם‬
‫קנית בסטארבקס כוס קפה ולסטארבקס לא אכפת לפרסם את הכתובת‬
‫הפומבית שלהם‪ ,‬אז אוכל לדעת מה עשית עכשיו עם הכסף שלך"‪.‬‬
‫במצב עניינים זה‪ ,‬קשה לראות כיצד ישתמשו ממשלות‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בביטקוין‪ .‬ברור שקיימת בעיה אתית בחוסר הפרטיות המלווה את‬
‫השימוש במטבע‪ .‬האם אנו יכולים להסכים‪ ,‬למשל‪ ,‬לכך שמעבידים‬
‫יוכלו לדעת כיצד בדיוק מוציאים עובדיהם את משכורתם?‬
‫"זה כמו שתפרסם באופן ציבורי את חשבון הבנק שלך"‪ ,‬מסכים בן‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫פרופ' אלי בן‪-‬ששון‬
‫צילום‪ :‬שאול מרקוביץ‬
‫פרופ' אלי בן‪-‬ששון התעניין‬
‫בבדיקת "הוכחות הניתנות לבדיקה‬
‫הסתברותית"‪ ,‬אך הבין כי ניתן ליישם‬
‫את התהליך דווקא בתחום המטבעות‬
‫המבוזרים‪ ,‬דוגמת ה"ביטקוין"‪.‬‬
‫מערכת זירוקאש שפיתח שומרת על‬
‫האנונימיות של המשתמש‪ ,‬מבלי‬
‫לפגוע בביטחון וברמת ההצפנה‬
‫המאפיינת את הביטקוין‬
‫ששון‪ .‬ברור לפיכך כי קיים צורך גדול באנונימיות ובהסתרת פרטי‬
‫ההעברות הכספיות המתרחשות באמצעות ביטקוין‪ ,‬אך נכון להיום‬
‫הבעיה טרם נפתרה‪.‬‬
‫אפשר לומר כי בעיית האנונימיות של מטבעות הביטקוין דומה לבעיית‬
‫המבחנים שתיאר בן‪-‬ששון‪ .‬כדי לאמת את אמינותו של הביטקוין‪,‬‬
‫המחשב נאלץ לעבור על הקוד הפנימי של כל אחד מהמטבעות‬
‫הדיגיטליים‪ ,‬ונחשף בתהליך זה למידע שמפר את האנונימיות של‬
‫בעליו‪ .‬ואולם‪ ,‬באמצעות שימוש באלגוריתם הנכון וקידוד מתאים‬
‫של המטבע הדיגיטלי‪ ,‬ניתן לעבור לצורה חדשה של קריאה שבה‬
‫נבדקים רק חלקים מזעריים מהקוד הפנימי של המטבע‪ ,‬שמספיקים‬
‫לאשר את השימוש בו אך אינם חושפים מידע רגיש‪.‬‬
‫"בזכות מענק גדול שקיבלתי ב‪ 2009-‬מהאיחוד האירופי‪ ,‬בין היתר‬
‫עבור מימוש מערכות הוכחה הסתברותית‪ ,‬התאפשר מימון ראשוני‬
‫לפרויקט שכולל כיום חברי צוות מן הטכניון‪ ,MIT ,‬אוניברסיטת תל‬
‫אביב ו‪ .ETH Zurich-‬בהמשך חברנו לחוקרים נוספים מאוניברסיטת‬
‫ג’ונס הופקינס ויצרנו את מערכת זירוקאש (‪ .)ZeroCash‬זו מערכת‬
‫שבה גם אם אני משלם לך במטבע‪ ,‬אני עדיין מפרסם הודעה שכולם‬
‫יראו‪ ,‬אבל כל מה שהיא אומרת זה ש’מישהו שילם משהו למישהו’‪.‬‬
‫גם אם אני משלם לך משכורת‪ ,‬ואתה קונה בה תפוח מחר‪ ,‬אני לא‬
‫אוכל לדעת את זה"‪.‬‬
‫במציאות של ימינו אנו עדים יותר ויותר לדרך‬
‫שבה מדע מופשט הופך ליישומי‪ ,‬תוך שהוא מספק‬
‫ברבות הימים בסיס לפתרונות טכנולוגיים ופותח‬
‫תחומים חדשים עבור חוקרים רבים‪ .‬התפתחויות‬
‫אלו אירעו בשפע לאורך ההיסטוריה ובמגוון‬
‫תחומים מדעיים – מהביולוגיה והכימיה ועד‬
‫לפיזיקה ולאסטרונומיה – אך דומה שבמדעי‬
‫המחשב במיוחד הולכות והופכות תיאוריות ותורות‬
‫מתמטיות "חסרות שימוש" לבעלות יישום קריטי‬
‫לחברה‪ ,‬במגוון תחומים‬
‫המערכת של בן‪-‬ששון שומרת על האנונימיות של המשתמשים‬
‫במטבעות הדיגיטליים‪ ,‬מבלי לפגוע בביטחון וברמת ההצפנה המאפיינת‬
‫את הביטקוין‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ה‪ ZeroCash-‬עשוי להיות אחד המטבעות‬
‫הדיגיטליים שיתפסו את מקומו של הביטקוין בעתיד‪ .‬מכיוון ששוק‬
‫הביטקוין הוערך בסוף ‪ 2013‬בעשרה מיליארד דולרים‪ ,‬ברור כי מדובר‬
‫בפיתוח שעשוי להיות בעל משמעות כלכלית קריטית עבורנו ועבור‬
‫ילדינו – אף שהבסיס המתמטי עבורו החל במקום שונה מאוד‪.‬‬
‫איך לשפר את העולם‬
‫מדענים צעירים רבים נכנסים ללימודים לתארים גבוהים מתוך‬
‫מטרה – משתמעת‪ ,‬אם לא מוצהרת במפורש – להפוך את העולם‬
‫למקום טוב יותר‪ .‬אם תשאלו אותם מה מטרתם‪ ,‬הם יודו בחיוך שהם‬
‫רוצים להרוויח כסף‪ .‬אך מהו כסף‪ ,‬אם לא נכונותם של אנשים לתגמל‬
‫את אלו המספקים להם רמת חיים גבוהה? בדרך זו‪ ,‬אנשי המדע‬
‫והטכנולוגיה משפרים את העולם עבור כולנו‪.‬‬
‫האם יכול מדען צעיר לכוון את עצמו ישירות לשיפור העולם‪ ,‬או‬
‫שדרכו לשם חייבת להיות פתלתלה ועקיפה‪ ,‬בדומה לדוגמאות שהובאו‬
‫עד כה‪ ,‬שבהן רעיון רדף רעיון והמצאה רדפה מדע בסיסי?‬
‫"יש דרכים לכוון לשם‪ ,‬אבל לא ברור בכלל שבאוניברסיטה זה צריך‬
‫להיות הרצון שלנו"‪ ,‬אומר דן גייגר‪ .‬ואכן‪ ,‬האוניברסיטה מוכרת כיום‪,‬‬
‫לטוב ולרע‪ ,‬כמעוז המדע הבסיסי נטול היישום‪ .‬בזמן בו שני שלישים‬
‫מהמחקר המדעי והטכנולוגי מתבצעים על ידי חברות תעשייתיות‬
‫החותרות כל העת ליישום‪ ,‬קיים צורך גם במקום שבו מושם הדגש‬
‫על מחשבה‪ ,‬גילוי והבנה מחדש של העולם‪ ,‬מבלי שתעלה השאלה‬
‫הבלתי פוסקת – כמה זה שווה לי‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬קיימת סיבה טובה גם לביצוע המחקר היישומי‪ ,‬המסייע‬
‫באופן מיידי לתעשייה‪ .‬הדרך לתרגום תוצאות המדע הבסיסי ליישומים‬
‫בשטח אורכת זמן רב – לעתים שנות דור ויותר‪ .‬המעבר ממדע בסיסי‬
‫ליישומי דורש זמן‪ ,‬אך הדיווידנדים בסופו של דבר עשויים להיות‬
‫גדולים בהרבה ומן הסוג המשנה את העולם לגמרי‪.‬‬
‫מדעי המחשב מהווים כיום דרך ביניים בין שני סוגי המדעים‪ ,‬מכיוון‬
‫שבעיות מתמטיות תיאורטיות יכולות לעבור הטמעה כמעט מידית‬
‫במחשבים המתקדמים ביותר‪ .‬במדעי המחשב במיוחד‪ ,‬המדע המופשט‬
‫מתקרב ונושק למדע היישומי‪ ,‬עד שההבדל ביניהם מיטשטש‪" .‬דוקטורט‬
‫ברמה מאוד גבוהה ויפה‪ ,‬פירושו לקחת בעיה שהיא תאורטית עם נגיעה‬
‫מעשית‪ ,‬ולנסות לפתור אותה כך שתהיה לך גם תיאוריה מוצלחת וגם‬
‫יישום מוצלח"‪ ,‬אומר גייגר‪ ,‬ומודה מיד‪" ,‬אבל זה דורש מזל"‪.‬‬
‫מזל כזה – של מדע מופשט המביא ליישום מוצלח כבר בשנים‬
‫הקרובות – חשוב לכולנו‪.‬‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪23‬‬
‫הולך לעיבוד‬
‫מכונית שנוסעת מעצמה‪ ,‬משקפיים שמורים את הדרך או מחשב‬
‫שמגלה אמפתיה – מה שנחשב בגדר מדע בדיוני אתמול הוא המציאות‬
‫של היום‪ ,‬ולכל היותר מחר‪ .‬כנס ‪ TCE‬שהתקיים לפני חודשים אחדים‬
‫בטכניון העניק הצצה אל ההתפתחות המרתקת בעולם עיבוד האותות‬
‫והתמונה‪ ,‬באמצעות שורה ארוכה של מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה‬
‫העולמית שדנו בדרכים למזג בין המחקר ליישומו‬
‫שירה שבולת באלי‬
‫‪24‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫ב‬
‫לב מדבר לא מזוהה נראה גבר צעיר לבוש מדי אסיר כתומים‬
‫כורע על ברכיו‪ .‬לידו‪ ,‬לבוש שחורים ורעול פנים‪ ,‬עומד מי‬
‫שבעוד דקות יהפוך לרוצחו האכזרי – ולאימת המערב‪ .‬זהותו של‬
‫השבוי‪ ,‬ג'יימס פולי‪ ,‬עיתונאי אמריקאי חטוף‪ ,‬נודעה בעולם מיד‪ .‬אך כדי‬
‫לזהות את האדם שערף את ראשו‪ ,‬בעל המבטא הבריטי המובהק‪ ,‬ואת‬
‫המקום והזמן המדויקים שבהם צולם האירוע‪ ,‬נדרשו עוד שעות שבהן‬
‫סער העולם‪ .‬בחקירה מאומצת ובסיוע טכנולוגי שכלל עיבוד אותות‬
‫תמונה וקול‪ ,‬אותות שידור סלולאריים ולווייניים‪ ,‬אותות מהמיילים‬
‫ששלחו החוטפים‪ ,‬ובשילוב הצלבת נתונים מתקדמת מול מאגרי מידע‬
‫שונים‪ ,‬הגיע לבסוף הפיצוח‪ .‬בתוך שעות אחדות ידעו שירותי הביון‬
‫בלונדון וקוראי העיתונים בכל העולם את שמו של עבד אל־מאג'ד‬
‫עבד אל־בארי‪ ,‬איש ארגון הטרור דאעש‪.‬‬
‫יכולות הזיהוי והמעקב הללו‪ ,‬שעד לפני כמה שנים נדמו לסצינה‬
‫מסרט מדע בדיוני‪ ,‬הן רק חלק מהיישומים הקיימים של תחום עיבוד‬
‫האותות‪ .‬יש להניח שבעשור הקרוב יכולות אלו רק ישתכללו ויאפשרו‬
‫לצבאות ברחבי העולם להשיג תוצאות מרשימות בהרבה בזיהוי‪ ,‬מעקב‬
‫והגעה אל עצמים או אנשים הראויים לתשומת לבם‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬שכבות נוספות של מידע‪ ,‬הנמצאות על סף יישום ושילוב‬
‫במערכות ביטחוניות דומות‪ ,‬יאפשרו זיהויו של אדם על סמך צילום‬
‫פנים וניתוח תנועה‪ .‬בעתיד הנראה לעין יוכלו אלגוריתמים בעיבוד‬
‫בעתיד הנראה לעין יוכלו אלגוריתמים בעיבוד‬
‫תמונה לנתח מאפיינים ייחודיים לתצלומי פנים‬
‫או לדפוסי הבעות של אנשים‪ ,‬וכך לאתר אותם‬
‫ממרחק‪ ,‬גם בתנאים קשים של זוויות הצילום‪,‬‬
‫תנועה של האובייקט – ואפילו רעלה שתסתיר‬
‫חלק מהפנים‬
‫תמונה לחשב מאפיינים ייחודיים לתצלומים הקיימים במאגרי מידע‬
‫של אנשים או לדפוסי הבעות פניהם וכך לאתר אותם ממרחק‪ .‬יכולות‬
‫אלה מרשימות למדי גם אם האדם שתמונתו נמצאת בבסיס הנתונים‬
‫יעמוד בדיוק מול המצלמה ולא יזוז‪ ,‬אולם הטכנולוגיה העתידית תדע‬
‫לבצע את המשימה גם בתנאים מאתגרים יותר‪ :‬למשל‪ ,‬אם המידע‬
‫שהמערכת תקבל יהיה חסר‪ ,‬אם בשל זווית הצילום‪ ,‬בגלל תנועת‬
‫המטרה‪ ,‬המרחק – או משום שהדמות תעטה רעלה שתסתיר חלק מפניה‪.‬‬
‫התעשיות הביטחוניות אמנם מקדימות את שאר העולם בשימוש‬
‫בטכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬אבל אין ספק שתחום עיבוד האותות והתמונה‬
‫חי סביבנו בכל אשר נפנה‪ ,‬ולא רק לצורכי הגנה וביון‪ .‬בטלפונים‬
‫המודרניים‪ ,‬שקשה לדמיין את החיים בלעדיהם‪ ,‬ישנם עיבודים‬
‫מתקדמים של תמונה‪ ,‬קול‪ ,‬אותות תקשורת‪ ,‬קבצים מכווצים מכל‬
‫סוג‪ ,‬ועוד‪ .‬התקשורת באינטרנט מושתתת על עיבוד אותות‪ ,‬וכמוה‬
‫תעשיית הטלוויזיה והמוסיקה‪ ,‬הרפואה המודרנית‪ ,‬תעשיית המכוניות‬
‫והתחבורה בכלל – ובעצם‪ ,‬כמעט כל מה שאפשר לצרף אליו את‬
‫המונח "דיגיטלי"‪.‬‬
‫בכנס ‪ TCE‬שהתקיים בטכניון בחודש מאי (ראו מסגרת) באה לידי‬
‫ביטוי ביתר שאת מרכזיותו של התחום‪ ,‬שחידושיו המדעיים מיתרגמים‬
‫לא פעם ליישום מיידי‪ .‬מדענים בזירה זו מפתחים מערכות הדמיה‬
‫השמות החמים בעולם‬
‫על הרצף שבין האקדמיה לתעשייה והשאיפה לחבר ביניהם קם לפני‬
‫ארבע שנים מרכז ה‪( TCE-‬המרכז להנדסת מחשבים בטכניון)‪.‬‬
‫במסגרת פעילותו מקיים המרכז בכל שנה כנס מרכזי‪ ,‬שבו יושבים‬
‫זה לצד זה אנשי אקדמיה ובכירי התעשייה‪ .‬בחודש מאי האחרון‬
‫התקיים הכנס הרביעי במספר‪ ,‬תחת הכותרת "כשלמידת מכונה‬
‫וראייה נפגשות"‪ ,‬אשר עסק בחידושים האחרונים בתחום עיבוד‬
‫האותות והתמונה‪" .‬הגיעו מדענים מהמובילים בעולם בתחום‬
‫– כמו פרופ' גיירמו ספירו מאוניברסיטת דיוק בארה"ב ופרופ'‬
‫ריצ'רד ברניוק מאוניברסיטת רייס בארה"ב‪ ,‬וכן פרופ' אמנון‬
‫שעשוע מהאוניברסיטה העברית ‪ -‬וכן נציגים בולטים של עולם‬
‫המעשה"‪ ,‬אומרת רות בונה‪ ,‬מנהלת המרכז‪" ,‬במטרה ליישר‬
‫קו ולקבל את תמונת המצב המלאה בעולם‪ .‬הכנס‪ ,‬ששיקף את‬
‫חזית המחקר והעשייה בתחום‪ ,‬עסק גם במה שקיים בהווה וגם‬
‫באתגרים שבהם נעסוק בעתיד"‪.‬‬
‫רפואית‪ ,‬כגון ‪ MRI‬ואולטראסאונד‪ ,‬כדי לאפשר אבחון רפואי מדויק‬
‫מאי‪-‬פעם; מערכת מובילאיי – פיתוח ישראלי שעליו יורחב בהמשך ‪-‬‬
‫מסייעת לנהגים ומתריעה מפני סכנות בכביש; אלגוריתמים מתוחכמים‬
‫"מתקנים" את התמונות המטושטשות שהתקבלו מטלסקופ החלל האבל‬
‫או "מנקים" רעשי רקע מהקלטות; וכן אחד היישומים המדוברים של‬
‫השנים האחרונות ‪ -‬הגוגל גלאס‪.‬‬
‫להוריד את "השומן העודף"‬
‫תחום עיבוד האותות החל להתפתח לפני יותר ממאה שנים‪ .‬הרעיון‬
‫שבבסיסו היה למדוד תופעות ולבצע עיבוד אנלוגי על מדידות אלה‬
‫(לניקוי רעש‪ ,‬לניתוח‪ ,‬ועוד)‪ .‬במהלך ‪ 50‬השנים האחרונות‪ ,‬לאור‬
‫התפתחות המחשבים והעלייה האדירה בכוח העיבוד שלהם‪ ,‬חל מהפך‬
‫בדרך שבה אנו מנתחים ומבינים נתונים באופן כללי‪ ,‬וגם תחום עיבוד‬
‫האותות השתנה לבלי הכר‪.‬‬
‫עיבוד אותות מתייחס לניתוח מידע המגיע מחיישנים שונים ול"הבנתו"‪:‬‬
‫קידוד‪ ,‬סיווג‪ ,‬מיון ופענוח‪ .‬אם בעבר המידע היה קשור בעיקר לאותות‬
‫קוליים ולתמונות‪ ,‬היום מקורות המידע עשירים יותר‪ ,‬וכוללים את תעבורת‬
‫האינטרנט על כל גוניה‪ ,‬אותות מלוויינים‪ ,‬קרינה אלקטרומגנטית‪,‬‬
‫קרינה סלולארית‪ ,‬מדידות תלויות זמן‪ ,‬מיקום‪ ,‬אותות ביולוגיים ועוד‪,‬‬
‫והצורך הופך ליותר ויותר מהותי‪ .‬כדי לאפשר ניתוחי מידע במגוון‬
‫יישומים‪ ,‬צריכים המדענים העוסקים בתחום לפתור שפע של בעיות‬
‫ממגוון רחב של זירות מדעיות – ובראש וראשונה עליהם להגיע ל"זיקוק"‬
‫של המידע‪ ,‬צמצומו ותמצותו – במטרה להשתמש במידע הרלוונטי‬
‫ולא ברעשי הרקע המקיפים אותו‪.‬‬
‫"צריך להבין שהעולם מוצף במידע ומדענים ומהנדסים נמצאים‬
‫בחיפוש מתמיד אחר שיטות יעילות לתקן אותו‪ ,‬לפענח אותו ולדחוס‬
‫אותו"‪ ,‬מסביר פרופ' מיכאל אלעד מהפקולטה וממארגני כנס ‪.TCE‬‬
‫"דחיסת המידע היתה ונשארה נושא מרכזי‪ ,‬כשאחת השאלות החשובות‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪25‬‬
‫הולך לעיבוד‬
‫פרופ' פיימן מילנפאר‬
‫על אף הביקורת‪ ,‬אפשר לומר שפרויקט‬
‫המשקפיים החכמים של גוגל וחברת אורקם‬
‫הישראלית הביאו לקדמת הבמה את המיחשוב‬
‫הלביש ואת טכנולוגיית המציאות הרבודה‪ .‬גם‬
‫אם יידרש עוד זמן לפתרון כל השאלות שמעלה‬
‫השימוש בהם‪ ,‬אין ספק שהיכולות החדשות‬
‫שמאפשר תחום עיבוד האותות ישפיעו על חיינו‬
‫באופנים שקשה עדיין לנבא‬
‫היא כיצד מורידים את השומן העודף ונשארים עם העיקר"‪.‬‬
‫"כמעט כל יישום בתחום צריך לעבור תהליך שנקרא 'הורדת ממד' ‪-‬‬
‫מיצוי החלק הרלוונטי שבו"‪ ,‬ממשיך אלעד‪" .‬אם לדוגמה יש לך תמונה‬
‫מלוכלכת‪ ,‬איך אתה מבדיל בין התוכן התמונתי לבין הלכלוך? תמונה‬
‫היא אוסף של מספרים עם קשר מאוד הדוק ביניהם ואנחנו מעוניינים‬
‫למצוא את אותו קשר‪ .‬אם רק ‪ 2,000‬מתוך מיליון מִספרים מסַפרים את‬
‫הסיפור‪ ,‬זה יעזור לי להוריד את הרעש‪ .‬כדי למצוא את הקשר הזה בין‬
‫המספרים אנו נעזרים במבניות מתמטית‪ .‬ניצול המבניות הוא נשמת‬
‫אפו של התחום‪ .‬מרגע שזיהינו שקיימת מבניות במידע‪ ,‬ננצל אותה‬
‫כדי למצוא את הדפוסים המעניינים אותנו‪ ,‬להשלימם אם הם חסרים‪,‬‬
‫ולהתעלם ממידע אחר שלא רלוונטי למשימה שלנו"‪.‬‬
‫אם אפשר לבחור בתימה מרכזית שעברה כחוט השני בין רבים‬
‫מהדיונים וההרצאות בכנס‪ ,‬הרי שאותו צמצום‪" ,‬הפשטת הנתונים"‪,‬‬
‫הוא התימה הזאת‪ .‬פרופ' גיירמו ספירו מאוניברסיטת דיוק שבארה"ב‪,‬‬
‫‪26‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫למשל‪ ,‬הציג אלגוריתמים חדשניים לתכנון הטלה מיטבית של מידע‬
‫לשם חלוקתו לאשכולות המשויכים לתת‪-‬מרחבים נמוכי ממד‪ .‬נשמע‬
‫מפחיד וקשה לעיכול‪ ,‬אך ההשלכות של רעיונות אלו הן רחבות היקף‬
‫– עבודתו של ספירו הודגמה על משימות כגון זיהוי ספרות בכתב יד‬
‫(לקריאה אוטומטית של מיקוד)‪ ,‬זיהוי אדם מתמונה אחת – תהיה‬
‫זווית הצילום או התאורה אשר תהיה ‪ -‬ובשני המקרים בדיוק חסר‬
‫תקדים‪ .‬כמוהו‪ ,‬תקפו את הנושא מזוויות שונות גם פרופ' ריצ'ארד‬
‫ברניוק מאוניברסיטת רייס בארה"ב; פרופ' רונן טלמון מהטכניון ופרופ'‬
‫יואכים וויקרט מאוניברסיטת ‪ SAARLAND‬בגרמניה‪ ,‬שהציגו את‬
‫הטכניקות העדכניות ביותר – כאלה שפותחו בשנה‪-‬שנתיים האחרונות‬
‫– לדחיסה‪ ,‬שחזור‪ ,‬שיפור‪ ,‬מציאת חריגים ועוד שפע של אמצעים‬
‫מערכת המוביל איי משמשת מעין “עין שלישית”‬
‫לנהג‪ ,‬המתריעה מפני התנגשויות ומונעת תאונות‪.‬‬
‫בעקבות שיתופי פעולה עם ענקיות תעשיית‬
‫הרכב‪ ,‬נושאת החברה את עיניה לאתגר הבא‪:‬‬
‫מערכת נהיגה אוטונומית שתייתר את תפקידו של‬
‫הנהג האנושי‬
‫שמטרתם להיפטר מהטפל ולמצות את העיקר‪ .‬בכירי התעשייה‪ ,‬מהארץ‬
‫והעולם‪ ,‬התקבצו כדי להתעדכן – ואחדים גם באו כדי להציג את‬
‫הפיתוחים האחרונים שלהם‪.‬‬
‫נדרשת ראייה הוליסטית‬
‫בדרך להפיכת המחשב לידידו הטוב ביותר של האדם‪ ,‬יש לעבור‬
‫עוד כמה שלבים – ובהם יצירת פרוטוקולים של תקשורת בין‬
‫המכשירים השונים ומקורות המידע‪ ,‬ופיתוח נוסף בתחום למידת‬
‫מכונה ולמידה עמוקה (‪.)Machine Learning, Deep Learning‬‬
‫תחומים אלו‪ ,‬שנידונו אף הם בכנס בשל הממשק שהם מקיימים עם‬
‫תחום עיבוד האותות‪ ,‬עוסקים בזיהוי תבניות אוטומטי ובפיתוח‬
‫אלגוריתמים אוניברסאליים המיועדים לאפשר למחשב‪ ,‬המשתמש‬
‫בידע הרב שנצבר‪ ,‬ללמוד מתוך דוגמאות‪ .‬אם בעבר התמקד המחקר‬
‫בפיתוח אלגוריתמים ספציפיים לעיבוד תמונות‪ ,‬ופתוח אלגוריתמים‬
‫אחרים לאותות דיבור‪ ,‬היום – כפי שמדגיש פרופ' סטפן מאלאט‪,‬‬
‫חוקר בכיר ב‪ ENS-‬בפריס ‪ -‬נדרשת ראייה הוליסטית‪ ,‬שתאפשר‬
‫לכלי אחד לטפל ולעבד מגוון של מקורות כאילו היו אחד‪.‬‬
‫מאלאט‪ ,‬שסקר בכנס את תחום הלמידה העמוקה מדגיש את‬
‫הצורך בפתרון כולל‪ ,‬ששלב את תחום הלמידה הממוחשבת וזיהוי‬
‫התבניות האוטומטי‪" .‬אנו חווים התפוצצות בכמות הידע שאנו‬
‫קולטים ומשמרים‪ .‬מנקודת מבט מדעית זהו המערב הפרוע"‪,‬‬
‫הוא טוען‪ .‬לדבריו‪ ,‬בלמידה עמוקה עובדים החוקרים עם רשתות‬
‫נוירונים ‪ -‬פיתוח המבוסס על הניסיון לחקות את הרקמות של‬
‫המוח האנושי‪" ,‬שהוא עדיין המכונה הטובה ביותר ללמידה וזיהוי"‪.‬‬
‫פרופ' סטפן מאלאט‬
‫צילומים‪ :‬יוסי שרם‬
‫ניתוח הקול המרובד‪ ,‬השיטה שפותחה‬
‫בנמסיסקו ומשמשת היום לצרכים בתחומי‬
‫הביטחון‪ ,‬משאבי האנוש‪ ,‬הביטוח ועוד‪,‬‬
‫מאפשרת לא רק את זיהוי הדובר ואת הנאמר‪,‬‬
‫אלא אף את ניתוח רגשותיו‪ .‬בעתיד‪ ,‬אומרים‬
‫בחברה‪ ,‬המחשב לא רק יקרא רגשות‪ ,‬אלא יוכל‬
‫גם לזייף אותם ואף להרגיש בעצמו‬
‫הגוגל גלאס כמשל‬
‫אחד הדוברים בכנס היה פרופ' פיימן מילנפאר מאוניברסיטת סנטה‬
‫קרוז בקליפורניה‪ .‬מילנפאר מעורב בפיתוחו של המוצר שנחשב בעיני‬
‫רבים לספינת הדגל של תחום עיבוד האותות ובכלל לאחד המוצרים‬
‫המדוברים ביותר – והשנויים ביותר במחלוקת ‪ -‬בעת האחרונה‪:‬‬
‫פרויקט גלאס ‪ -‬משקפי המציאות הרבודה של גוגל‪ .‬מילנפאר וצוותו‬
‫ייצרו עבור המשתמשים מציאות חדשה‪ ,‬המורכבת מרבדים ממוחשבים‬
‫המצטרפים למציאות הפיזית המוכרת לנו‪ .‬אייקונים של הודעות טקסט‪,‬‬
‫מיילים‪ ,‬מידע על מקומות‪ ,‬תקשורת וידאו וחצים המורים לאן לצעוד‬
‫יופיעו על גבי מסך זעיר הנמצא על העדשה הימנית של המשקפיים‪,‬‬
‫לצד מצלמה שתאפשר לצלם תמונות סטילס ווידאו ולחלוק עם העולם‬
‫את נקודת המבט של הבעלים בכל רגע נתון‪.‬‬
‫אם יצליחו להתפשט בציבור הרחב‪ ,‬עשויים הגוגל גלאס לשנות את‬
‫הדרך שבה אנשים מתקשרים אלו עם אלו‪ .‬מילנפאר‪ ,‬שדיבר בכנס על‬
‫האתגרים הטכנולוגיים של הגוגל גלאס ‪ -‬בשל ההקטנה של העדשה‬
‫והגלאים ‪ -‬לא התייחס להיבטים נוספים של המוצר‪ ,‬כמו הסוגיות‬
‫הסוציולוגיות והאתיות העולות ממנו‪.‬‬
‫על אף הביקורת‪ ,‬אפשר לומר שפרויקט המשקפיים החכמים של‬
‫גוגל וחברת אורקם הישראלית הביאו לקדמת הבמה את המיחשוב‬
‫הלביש ואת טכנולוגיית המציאות הרבודה‪ .‬גם אם יידרש עוד זמן‬
‫לפתרון כל השאלות שמעלה השימוש בהם – נדמה שאת הגלגל הזה‬
‫כבר אי אפשר להחזיר לאחור‪ .‬אין ספק שהיכולות החדשות שמאפשר‬
‫תחום עיבוד האותות ישפיעו על חיינו באופנים שקשה עדיין לנבא‪.‬‬
‫בעתיד‪:‬‬
‫מכונית בלי נהג ורגשות בלי פסיכולוג‬
‫פיתוח נוסף שמדגים יישום לעיבוד אותות ותמונה הוא המערכת‬
‫החכמה שפיתחה חברת מוביל איי הישראלית‪ ,‬מייסודו של פרופ' אמנון‬
‫שעשוע מהאוניברסיטה העברית‪ .‬שעשוע סיפר בכנס על המערכת‪,‬‬
‫המוטמעת ברכב ומתריעה בזמן אמת מפני מגוון סכנות התנגשות‪ ,‬סטיות‬
‫מנתיב הנסיעה ועוד‪ .‬פונקציות אלה משמשות כמעין "עין שלישית"‬
‫עבור הנהג‪ ,‬ומאפשרות למנוע תאונות דרכים‪ .‬אם כל זה אינו מספיק‪,‬‬
‫המערכת מזהה תמרורי מהירות המוצבים בדרך ומתריעה בעת מעבר‬
‫מאזור מהירות אחד למשנהו‪ ,‬מזהה הולכי רגל ורוכבי אופניים בשעות‬
‫אור יום‪ ,‬וכן מספקת שליטה אוטומטית על הגבהת אורות הרכב או‬
‫הנמכתם‪ .‬שיתופי הפעולה עם ענקיות תעשיית הרכב‪ ,‬כמו ב‪-‬מ‪-‬וו‪,‬‬
‫ג'נרל מוטורס‪ ,‬פורד ויונדאי הפכו את מוביל איי לחברה השווה למעלה‬
‫מעשרה מיליארדי דולרים‪ .‬עם הנפקת מנייתה בבורסה של ניו יורק‪,‬‬
‫נושאת מוביל איי את עיניה לתחום מאתגר אף יותר‪ :‬בניית מערכת‬
‫נהיגה אוטונומית לכלי רכב‪ ,‬שתייתר את תפקידו של הנהג האנושי‪.‬‬
‫תחום עיבוד האותות חולש גם על ענפים שונים ברפואה‪ ,‬כפי שהציג‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪27‬‬
‫הולך לעיבוד‬
‫צילום‪ :‬אלינה ליבשיץ‬
‫פרופ' מיכאל אלעד‬
‫פרופ' מיכאל אלעד‪" :‬תמונה היא אוסף של‬
‫מספרים עם קשר מאוד הדוק ביניהם‪ .‬אם רק‬
‫‪ 2,000‬מתוך מיליון מִספרים מסַפרים את הסיפור‪,‬‬
‫זה יעזור לי להוריד את הרעש המיותר ולמצוא‬
‫את הקשר ביניהם‪ .‬ניצול המבניות המתמטית הוא‬
‫נשמת אפו של התחום"‬
‫בכנס כריסטיאן לורנץ ממחלקת המחקר של חברת פיליפס‪ .‬פיליפס‬
‫מפתחת מודלים אוטומטיים לפילוח תמונות רפואיות‪ ,‬כמו תמונות‬
‫המופקות ממכשירי ‪ ,MRI, CT‬רנטגן ועוד‪ .‬מדובר במכשירים המייצרים‬
‫כמויות גדולות של תמונות ומידע‪ ,‬שפענוחם צורך משאבים רבים וזמן‬
‫יקר‪ .‬הפיכת המידע לממוחשב‪ ,‬כפי שהסביר לורנץ‪ ,‬תעזור לייעל‬
‫תהליכים‪ ,‬ובחלק מהמקרים אף להציל חיים‪.‬‬
‫אם הדוגמאות הקודמות עסקו בעיבוד תמונה‪ ,‬הציג אמיר ליברמן‪,‬‬
‫מנכ"ל חברת נמסיסקו‪ ,‬יישום מעניין למחקרו בתחום עיבוד אותות‬
‫דיבור‪ .‬השיטה שפיתח ‪ -‬ניתוח קול מרובד‪)Layered Voice Analysis) LVA ,‬‬
‫מאפשרת לא רק את זיהוי הדובר ואת הנאמר‪ ,‬אלא אף את ניתוח‬
‫רגשותיו של הדובר‪ .‬את הרגשות המסתתרים בין המלים‪ ,‬ולפעמים אף‬
‫בינות לטונים המודעים והלא מודעים‪ ,‬מצליחה שיטת הניתוח הרבוד‬
‫לזהות ולמפות‪ ,‬ואף ליצור פרופיל אישיותי של הדובר‪ .‬מוצרי החברה‬
‫המושתתים על שיטה זו משמשים לצרכים ביטחוניים ומשטרתיים‪,‬‬
‫לאיתור הונאות בתחום הביטוח‪ ,‬למרכזי שירות טלפוניים‪ ,‬למיון כוח‬
‫אדם‪ ,‬לתחום הבידור ועוד‪.‬‬
‫אם נדמה שזיהוי רגשות בלי מגע יד אנושי בדמות פסיכולוג‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫פסיכותראפיסט או כל מאבחן פארא‪-‬רפואי אחר הוא בבחינת עסק‬
‫מפוקפק אם לא מדע בדיוני ממש‪ ,‬נדמה שליברמן אינו עוצר בזה‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬מחשב שיודע היום לקרוא רגשות‪ ,‬יידע מחר לזייף אותם;‬
‫ובעתיד הנראה לעין ‪ -‬יוכל 'להרגיש' בעצמו"‪ .‬לא ירחק היום‪ ,‬הוא‬
‫טוען‪ ,‬והמחשב יהפוך באמת לידידו הטוב של האדם‪.‬‬
‫מילא לייתר את הנהגים‪ ,‬הפסיכולוגים‪ ,‬שוטרי התנועה – אבל את‬
‫הכלבים? אכן‪ ,‬כפי שאומר פרופ' אלעד‪ ,‬ממארגני הכנס‪" ,‬בכל מה‬
‫שקשור לעתיד – הכל פתוח‪ .‬המגבלה האמיתית היא בדמיון"‪.‬‬
‫מערכת מובייל איי‬
29
HOMEPAGE
<
2015 ‫ינואר‬
‫אריק שלח אותי‬
‫מייסד אינטל אנדי גרוב הביע באוזניו משאלה‪ ,‬ונשיא גוגל אריק שמידט‬
‫גייס אותו לטובת הפרויקטים הגדולים של החברה והציב אותו בהנהלת‬
‫מוטורולה‪ .‬כך הגיע ליאור רון מקריית ביאליק לדאונטאון שיקגו‬
‫תמוז גלעדי‬
‫ב‬
‫שנת ‪ 2006‬ישב ליאור רון בשיעור של אנדי גרוב‪ ,‬מייסד ומנכ"ל‬
‫אינטל‪ ,‬באוניברסיטת סטנפורד‪ .‬בסופו של השיעור‪ ,‬שעסק‬
‫ברפואה וטכנולוגיה רפואית‪ ,‬סיפר גרוב לסטודנטים את מה שהיה אז‬
‫בגדר סוד‪ :‬הוא חולה פרקינסון‪ .‬בסוף השיעור ניגש רון למשרדו של‬
‫גרוב‪ ,‬וסיפר לו על טכנולוגיה חדשה שפיתח בטכניון בהנחייתו של‬
‫פרופסור יורם ברעם מהפקולטה למדעי המחשב ‪ -‬משקפיים המעניקים‬
‫לחולה הפרקינסון 'משוב שמיעתי' המסייע לו ללכת‪ .‬גרוב סגר את דלת‬
‫המשרד והִׁשְ ּבִיע את רון שיביא למימושה המסחרי של הטכנולוגיה‬
‫הזאת‪ .‬בעזרתו של גרוב הצליחו רון וברעם לממש את אותה משאלה‪,‬‬
‫וכיום המשקפיים המיוחדים זמינים לרכישה‪.‬‬
‫המסע המרתק של ליאור רון לאורך הממשק בין מדע ליישום החל‬
‫בלימודי התואר השני בטכניון‪" .‬העבודה עם יורם ברעם היתה בהחלט‬
‫טריגר חשוב בהתעניינות שלי במחקר יישומי‪ .‬היא גרמה לי להידלק‬
‫על האפשרות להפוך רעיון טכנולוגי למוצר שמשנה את חיי היומיום‬
‫של המשתמש‪ .‬גם העבודה עם פרופסור אהוד ריבלין‪ ,‬בנושא ראייה‬
‫‪30‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫ממוחשבת‪ ,‬נמשכה אחר כך מחוץ לאקדמיה‪ ,‬בשיתוף פעולה ביני לבינו‬
‫במסגרת פרויקט ‪ Google Street View‬הישראלי‪ .‬ונפלאות הבינה‬
‫המלאכותית‪ ,‬שאותן למדתי אצל פרופסור שאול מרקוביץ‪ ,‬שירתו‬
‫אותי היטב בצבא ובגוגל‪ .‬היכולת הזאת לרתום את המדע לשימושים‬
‫מעשיים‪ ,‬לשינויי חייהם של אנשים‪ ,‬היא בהחלט פריווילגיה גדולה‪,‬‬
‫ואני נמצא כיום במקום שבו אני מממש אותה יום יום"‪.‬‬
‫המקום הזה הוא משרדי חברת מוטורולה בשיקגו‪ .‬לתפקידו שם‪,‬‬
‫סגן נשיא לניהול מוצר‪ ,‬הוא נכנס לפני כשנתיים‪ ,‬לאחר רכישתה של‬
‫מוטורולה על ידי גוגל תמורת ‪ 12.5‬מיליארד דולר‪" .‬בתור ישראלי היתה‬
‫לי תמיד אמפתיה למוטורולה‪ ,‬עם 'מירס' ומכשירי הסלולר הראשונים‪,‬‬
‫וכאן קיבלתי הזדמנות בעצם להמציא את מוטורולה מחדש"‪.‬‬
‫חברה ותיקה כל כך יכולה להשתנות?‬
‫ועוד איך‪ .‬במסגרת התחדשותה של מוטורולה הוחלט לצמצם את‬
‫ספקטרום המוצרים‪ ,‬ולעומת שנת ‪ ,2012‬שבה הוציאה החברה ‪70‬‬
‫מוצרים חדשים‪ ,‬בשנת ‪ 2013‬יצאו לשוק חמישה מוצרים בלבד‪ .‬זה חלק‬
‫משינוי עמוק בתרבות הארגונית‪ ,‬שבמסגרתו הועבר המטה למיקום‬
‫החדש‪ ,‬בדאונטאון שיקגו"‪.‬‬
‫ספר קצת על הלהיט של הקיץ האחרון ‪.Moto 360 -‬‬
‫מדובר בשעון חכם (‪ ,)smartwatch‬שמוביל את תחום המיחשוב‬
‫ה ָלבִיׁש (‪ )Wareable‬אצלנו‪ .‬זהו מכשיר האנדרואיד הלביש הראשון‪,‬‬
‫והוא פועל על מערכת הפעלה חדשה בשם ‪.Android wear‬‬
‫והוא עגול!‬
‫הצורה העגולה שלו נקבעה בעקבות סקרים שערכנו‪ ,‬ובהם גילינו‬
‫שהציבור רוצה ששעוני היד שלו – חכמים ככל שיהיו – יישארו‬
‫עגולים‪ .‬הרעיון המרכזי שלנו הוא שעון שיספק לך בנוחות (שלא כמו‬
‫בטלפון‪ ,‬שצריך לשלוף מהכיס) מידע דיגיטלי מגוון‪ .‬יותר מזה‪ ,‬השעון‬
‫שלנו "דוחף" מידע על פי המיקום שלך‪ ,‬ונותן לך התראות חיוניות‪:‬‬
‫מתי הפגישה הבאה‪ ,‬מי שלח לך מייל‪ ,‬איזה סטטוס מעניין התפרסם‬
‫בשעה האחרונה‪ .‬הוא גם מגיב לקול שלך שאתה רוצה לברר זמני‬
‫טיסות וזמני פגישות או לקבוע תזכורת כלשהי לעצמך‪.‬‬
‫בוא נחזור לטכניון‪ .‬איך ומתי הגעת לכאן?‬
‫גדלתי בקריית ביאליק‪ ,‬ואלה היו כמובן ימי טרום‪-‬האינטרנט‪ ,‬כך שכל‬
‫ילד שוחר מדע שרצה לטעום מ"העולם הגדול" ידע שהטכניון הוא‬
‫המקום בשבילו ‪ -‬עם חוגי העשרה‪ ,‬טכנודע וקייטנות מדע ומתמטיקה‪.‬‬
‫למדתי בכיתת מחוננים בליאו באק‪ ,‬ולמזלי השתלבתי בתחילת שנות‬
‫התשעים בתוכנית ניסיונית שאיפשרה לתלמידי תיכון להתחיל ללמוד‬
‫לתואר ראשון‪ .‬התוכנית הזאת‪ ,‬יוזמה של פרופסור אבי ברמן‪ ,‬היתה‬
‫דוגמה מצוינת לגמישות החינוכית והמחשבתית של הטכניון‪ .‬הייתי בן‬
‫‪ ,14‬ואבי זרק אותנו לתוך קורסים של תואר ראשון ולתורת הקבוצות‬
‫ולמדעי המחשב‪ .‬עד סוף התיכון סיימתי סמסטר ראשון מתוך התואר‪.‬‬
‫איך התייחסו אליכם?‬
‫כסטודנטים מן המניין‪ .‬הדלת של המרצים היתה פתוחה תמיד‪ ,‬וזו‬
‫בהחלט היתה חוויה מכוננת‪ .‬שם למדתי כמה אנחנו טועים‪ ,‬לפעמים‪,‬‬
‫כשאנחנו מניחים שמסגרות ואפשרויות מסוימות סגורות בפנינו‪ .‬אפשר‬
‫להשיג המון במאמץ ובהתמדה‪.‬‬
‫רון אכן התמיד – והמשיך בטכניון‪ .‬לאחר השלמת התואר הראשון‬
‫במסגרת העתודה הוא התגייס לצה"ל‪ ,‬ובמהלך השירות השלים תואר‬
‫שני‪ .‬את שני התארים עשה בפקולטה למדעי המחשב‪.‬‬
‫למה דווקא מדעי המחשב?‬
‫זה תחום שאהבתי תמיד‪ ,‬כי יש בו אפשרויות בלתי מוגבלות‪" .‬התוכנה‬
‫בולעת את העולם"‪ ,‬אמר מרק אנדרסן ‪ -‬וצדק‪ .‬מדעי המחשב משפיעים‬
‫על כל תחום קיים – ביולוגיה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬תחבורה ועוד – וארגז כלים‬
‫בסיסי במדעי המחשב פותח לך עולם שלם ומאפשר לך להשתלב בכל‬
‫תחום שתרצה ולהשפיע על העולם באופן ממשי‪.‬‬
‫היו אופציות אחרות?‬
‫אם לא הייתי הולך למדעי המחשב הייתי בטח לומד אסטרופיזיקה או‬
‫הנדסת חלל‪ .‬חקר החלל‪ ,‬והרעיון של התיישבות בני אדם מחוץ לכדור‬
‫הארץ‪ ,‬ריתקו אותי תמיד‪ ,‬וכיום אנחנו חיים בתקופה שבה חברות‬
‫פרטיות יכולות‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬לבנות תעשייה אמיתית בחלל‪ .‬למזלי‪,‬‬
‫למרות שלא הלכתי לתחום החלל‪ ,‬היתה לי הזדמנות נהדרת להגשים‬
‫את העניין שלי בתחום הזה‪ .‬כשהגעתי לגוגל ב‪ 2007-‬מצאתי שם שני‬
‫אסטרונומים די משועממים‪ ,‬והבנתי מיד שיש כאן הזדמנות שאסור‬
‫להחמיץ‪ .‬בחוצפה ישראלית טיפוסית עניינתי אותם בחלום שלי‪ ,‬וככה‬
‫התחלנו יחד לעבוד על מה שהפך לימים ל‪Google Sky, Google-‬‬
‫‪ Moon‬ו‪ .Google Space-‬מה שאומר שגם בחברה גדולה יש ליוזמה‬
‫האישית המון השפעה ופוטנציאל‪ .‬שהביאו את החלל למחשבים של‬
‫מיליארדי אנשים ברחבי העולם‪.‬‬
‫כיום אני מעורב גם בתחרות ‪( Google Lunar X Prize‬שמי שיזכה‬
‫בה ינחית על הירח רובוט שינוע עליו וישדר נתונים לכדור הארץ;‬
‫בתחרות משתתף גם הצוות הישראלי ‪ )SpaceIL‬ובאחת הקבוצות‬
‫שמתחרות בה‪ .Moon Express :‬אני מקווה שבמסגרת הזאת נצליח‬
‫להנחית חללית פרטית ראשונה על הירח עד סוף שנה הבאה‪.‬‬
‫אז אתה בעצם "סטארט‪-‬אפיסט בתנאי מעבדה"?‬
‫במובן מסוים כן‪ .‬אני יזם בתוך חברה גדולה – וכעת אני מדבר על‬
‫גוגל – שהצליחה לפתח בתוכה מערך של תמיכה אמיתית ומשמעותית‬
‫ביזמות פנימית‪ .‬הרי כולנו מבינים שאי אפשר לשרוד בעולם ההיי‪-‬טק‬
‫בלי חדשנות‪ ,‬ושחברה מאו ֶּבנֶת לא תהיה אטרקציה לעובדים – הם‬
‫יזלגו החוצה לחברות קטנות שבהן הם יוכלו לפרוח‪ .‬לכן גוגל מוכנה‬
‫לעגל פינות בדרישה ְל ֵסדֶר וארגון לטובת "כאוס מוגבל"‪.‬‬
‫בתחילת דרכי בגוגל השתתפתי בפגישה אצל‬
‫נשיא גוגל‪ ,‬לארי פייג'‪ ,‬שבה נדון רעיון צנוע‬
‫למדי‪ :‬מיפוי הרחובות הראשיים בסן פרנסיסקו‪,‬‬
‫באמצעות שלוש מכוניות שיסתובבו ויצלמו‪.‬‬
‫כך נולד הפרויקט הגרנדיוזי של מיפוי ארה"ב‬
‫כולה‪ ,‬ובהמשך פרויקטים כמו ‪ Google Earth‬או‬
‫‪ .Street View‬המיפוי הממוחשב הראשון של‬
‫אפריקה הוא למעשה הפרויקט שאני הכי גאה בו‬
‫את השירות הצבאי עשה רון ביחידת המחשבים של חיל המודיעין‪,‬‬
‫"שם ניתנה לי האפשרות להיות מעורב במגוון פרויקטים רגישים‬
‫לביטחון המדינה‪ ,‬כולל עבודה ישירה מול ראש הממשלה אריאל שרון‬
‫ושר הביטחון שאול מופז‪ .‬שירתתי שבע שנים‪ ,‬ועסקתי בתחומי המיפוי‬
‫ובתמיכה בלחימה‪ .‬זו היתה תקופה מיוחדת מאוד שלימדה אותי להנהיג‪,‬‬
‫לנהל ולהוביל מוצר"‪ .‬שבוע אחרי השחרור הוא נחת באוניברסיטת‬
‫סטנפורד‪ ,‬ללימודי מינהל עסקים עם התמחות בטכנלוגיה ויזמות‪.‬‬
‫"במשך הרבה שנים רציתי להגיע לשם‪ ,‬להבין את ההוויה הזאת של‬
‫סיליקון ואלי‪ ,‬את התרבות הזאת‪ .‬תכננתי לעשות שם דוקטורט במדעי‬
‫המחשב אבל הלכתי ל‪ .MBA-‬זאת היתה תקופה מדהימה‪ ,‬בסביבה‬
‫יזמית מאוד‪ ,‬עם חשיפה לתעשייה"‪.‬‬
‫ושם פגשת את מנכ"ל גוגל אריק שמידט‪.‬‬
‫נכון‪ .‬אריק משקיע המון בטיפוח דור העתיד‪ ,‬ובמסגרת הזאת הוא מגיע‬
‫לשעתיים בשבוע לסטנפורד‪ .‬במסגרת הקורס שלקחתי אצלו – קרנות‬
‫הון סיכון – עשיתי פרויקט על מיזם אפשרי שקשור לדברים שחשבתי‬
‫עליהם בצבא – מידע גיאוגרפי ומנוע חיפוש שמחבר מיקום ומפה‪.‬‬
‫באפריל ‪ 2007‬הוא הציע לי להצטרף לגוגל‪ ,‬וכל השאר היסטוריה‪.‬‬
‫ספר קצת על ההיסטוריה הזאת‪.‬‬
‫בתחילת דרכי בגוגל השתתפתי בפגישה אצל נשיא גוגל‪ ,‬לארי פייג'‪,‬‬
‫שבה נדון רעיון צנוע למדי‪ :‬מיפוי הרחובות הראשיים בסן פרנסיסקו‪,‬‬
‫באמצעות שלוש מכוניות שיסתובבו ויצלמו שם במשך חצי שנה‪.‬‬
‫"יש לכם מושג מה האורך הכולל של דרכים סלולות בארה"ב?" שאל‬
‫לארי‪ .‬לא היה לנו מושג‪ ,‬אבל בדקנו – התשובה היא ‪ 3.94‬מיליון‬
‫קילומטר ‪ -‬ומשם יצא הפרויקט הגרנדיוזי של מיפוי ארה"ב כולה‪.‬‬
‫איך עושים את זה?‬
‫אלמנט מאוד חשוב בתהליך הזה היה הרעיון של שיתוף הקהילה‬
‫בהקמת הפרויקט – רעיון שחילחל אחר כך במקומות אחרים‪ ,‬בין השאר‬
‫ב‪ .Waze-‬קשה להסביר את גודלו של פרויקט כזה‪ :‬למשל‪ ,‬במיפוי‬
‫הממוחשב הראשון של אפריקה כולה‪ .‬טסתי לניירובי‪ ,‬הסתובבתי‬
‫בין האוניברסיטאות וערכנו תחרויות מיפוי בין סטודנטים שמיפו‬
‫את הכפרים שלהם‪ .‬למעשה‪ ,‬זה הפרויקט שאני הכי גאה בו עד‬
‫היום‪ .‬העבודה על הפרויקטים האלה ‪,Google Maps Mobile -‬‬
‫‪ – Street View, Google Earth‬נתנה לי הזדמנות ליצור‪ ,‬ממש‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪31‬‬
‫אריק שלח אותי‬
‫מהשלב הראשון‪ ,‬מוצרים חדשים בקנה מידה גלובלי‪ .‬כשהתחלתי היה‬
‫לנו מידע על שתי מדינות בלבד‪ ,‬וכעשרה מיליון משתמשים‪ .‬במהלכה‬
‫של תקופה ארוכה ומרתקת גדלנו משלושים חברי צוות לכמה אלפים‬
‫ובסופה היו לנו יותר ממיליארד משתמשים ומידע מפורט על יותר‬
‫ממאתיים מדינות‪.‬‬
‫מהפכות האינטרנט והסלולר מאחורינו‪ .‬יש עוד למה לצפות?‬
‫בהחלט‪ .‬אין לי ספק שאנחנו רק בתחילת המהפכות הטכנולוגיות‪.‬‬
‫אמנם יכול להיות שעולם המובייל כפי שאנחנו מכירים אותו (מסך‪,‬‬
‫אנטנה‪ ,‬שיחה וכו') כבר קרוב לשיא‪ ,‬אבל יש לנו עוד המון אתגרים‪,‬‬
‫ובעיקר‪ :‬המעבר לאינטראקציה טבעית‪ .‬זה כולל שימוש קולי מלא‪,‬‬
‫"הבנה ממוחשבת" של הסביבה הפיזית ותגובה הולמת‪ ,‬קריאת גלי‬
‫מוח ומצבים רגשיים‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬שיפור הממשק‪.‬‬
‫יותר מזה‪ ,‬כי הצעד הבא הוא חיים ללא ממשק‪ .‬הדוגמה בתחום החיפוש‬
‫היא אפליקציית ‪ ,Google Now‬שמראה לי דברים בלי שאני מחפש‪:‬‬
‫כשאני קם בבוקר היא מודיעה לי מה מזג האוויר‪ ,‬כשאני נכנס לאוטו‬
‫היא מדווחת לי על פקקים‪ ,‬כשאני מגיע לעבודה היא פותחת לי יומן‬
‫פגישות‪ ,‬כשאני צועד היא סופרת לי צעדים‪ ,‬וכשאני נכנס למסעדה‬
‫היא מציגה לי ביקורות‪ ,‬תפריטים והנחות‪.‬‬
‫או תחום התחבורה‪ ,‬לדוגמה‪ .‬אני‪ ,‬למשל‪ ,‬נוסע כיום ב"טסלה"‪ ,‬שפותחת‬
‫לי את הדלת כשאני מתקרב‪ ,‬מתניעה את המנוע‪ ,‬מתאימה את המושב‬
‫למשקל שלי‪ .‬למעשה‪ ,‬היא מבטלת את הממשק‪ .‬וכמו שיש מכוניות‬
‫חכמות יש כיום בתים חכמים שמרגישים את מי שנמצא בהם ומגיבים‬
‫לנוכחותו‪.‬‬
‫לעשירים בלבד‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬וזה בהחלט עוד אתגר‪ :‬להפוך את מוצרי‪-‬הנישה למוצרים שווים‬
‫לכל נפש‪ .‬שכל בית יהיה חכם‪ ,‬שכל מכונית תהיה חכמה‪ .‬אנחנו‬
‫יודעים מניסיון שעלויות הטכנולוגיה יורדות ללא הרף‪ ,‬כך שברור‬
‫לי שלׁשָ ם זה הולך‪.‬‬
‫אם לא הייתי לומד מדעי המחשב‪ ,‬בטח הייתי‬
‫בוחר באסטרופיזיקה או בהנדסת חלל‪ .‬אבל לא‬
‫זנחתי את ההתלהבות מהחלל‪ ,‬וכיום אני מעורב‬
‫גם בתחרות ‪ ,Google Lunar X Prize‬שמי שיזכה‬
‫בה ינחית על הירח רובוט שינוע עליו וישדר‬
‫נתונים לכדור הארץ‪ .‬אני מקווה שבמסגרת הזאת‬
‫נצליח להנחית חללית פרטית ראשונה על הירח‬
‫עד סוף שנה הבאה‬
‫סטודנטים‪ ,‬אתם במקום הנכון‬
‫"התואר הראשון הוא חוויה מחשלת מאוד‪ ,‬שמוציאה אותך מה"קומפורט‬
‫זֹון"‪ .‬זו מסגרת מאוד מאתגרת שמתרגלת אותך בהתמודדות עם‬
‫מצבים‪ ,‬לחץ זמן‪ ,‬בעיות מורכבות – ולכן היא מיקרו‪-‬קוסמוס מאוד‬
‫אמיתי של החיים שאחר כך‪.‬‬
‫הלימודים בטכניון עיצבו את הקריירה שלי בהרבה מובנים ומישורים‪.‬‬
‫קודם כל‪ ,‬הם נתנו לי כלים להתמודדות עם בעיות ומצבים שונים‪.‬‬
‫הטכניון תרגל אותי במגוון רחב של מיומנויות שבאות לידי ביטוי‬
‫באופן יומיומי בעבודה‪ :‬עבודה בסביבה רב תחומית‪ ,‬הפתרון של‬
‫בעיה קשה בזמן קצוב‪ ,‬הנכונות ללמידה מתמדת‪ .‬שנית‪ ,‬בטכניון‬
‫למדתי כמה גדול כוחה של הטכנולוגיה בקידמה ובפתרון בעיות‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬לכל אורך הקריירה‪ ,‬אני מחפש תמיד את הטכנולוגיה הבסיסית‬
‫שתסייע לי לפתור את הבעיה שלפני‪ .‬ואני זוכר תמיד כמה חשוב‬
‫להבין דברים באופן עמוק ‪ -‬להבין את האלגוריתמיקה‪ ,‬את המכניקה‪,‬‬
‫גם כשאתה יושב בעמדה ניהולית ואמור להפיק מוצר‪ .‬שלישית‪,‬‬
‫חשוב לדעת לקבל הרבה החלטות בזמן קצר ובתנאי אי ודאות – ואת‬
‫זה בהחלט לומדים בטכניון בתרגילים ובקורסים‪.‬‬
‫בהיבט הבין‪-‬אישי למדתי בטכניון לעבוד עם אנשים חכמים מאוד‬
‫וטכניים יותר ממני‪ .‬אף פעם לא הייתי הילד הכי חכם בכיתה‪ ,‬והיום‬
‫ברור לי שזה ממש לא אסון‪ .‬כמנהל בעולם ההיי‪-‬טק לא יעזור לך‬
‫כמה אתה מבריק אם לא תדע לתת אמון באנשים‪ ,‬לרתום אותם‬
‫לעבודה משותפת ולכוון אותם לכיוון הנכון‪ .‬בתחום המחשבים‪ ,‬רבות‬
‫‪32‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫מפריצות הדרך נובעות ממשק מוצלח בין אנשים מדיסציפלינות‬
‫שונות‪.‬‬
‫לכן אני יכול לומר בביטחון לסטודנטים בטכניון שהם במקום‬
‫הנכון‪ .‬ההתפתחות הטכנולוגית מואצת ללא הרף‪ ,‬והטכנולוגיה‬
‫הופכת באמת לאמצעי מרכזי לפתרון בעיות מהותיות בכל תחומי‬
‫החיים‪ :‬חינוך‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מסחר‪ .‬חלוץ האינטרנט מארק‬
‫אנדרסן אמר‪"( Software is eating the world :‬התוכנה בולעת‬
‫את העולם")‪ .‬לכן אתם‪ ,‬הסטודנטים של היום בטכניון‪ ,‬נמצאים כיום‬
‫במקום הכי טוב להיערך בו לקראת העתיד‪ .‬אין ‪ -‬ולא חשוב מהו‬
‫עתידכם התעסוקתי – שום תחליף להבנה טכנית מעמיקה ולשפה‬
‫המדעית‪ ,‬האנליטית והטכנולוגית שתרכשו בטכניון‪ .‬העולם זקוק‬
‫לכם‪ ,‬והאתגר שלכם בסיום הלימודים הוא שיפור העולם במידת‬
‫האפשר – בנישה שלכם‪ ,‬מתוך הכישרון והידע שלכם‪ .‬אל תסתפקו‬
‫במה שמספק רבים מהאנשים כאן בעמק הסיליקון‪ :‬רדיפה אחר‬
‫הרשת החברתית האחרונה‪ ,‬או האפליקציה ששונה מקודמתה ב‪,1%-‬‬
‫בצ'ופצ'יק של הקומקום; נצלו את היכולות שלכם‪ ,‬את האינטלקט‬
‫שלכם‪ ,‬לעשות משהו משמעותי‪ .‬זו אחריותכם לחברה‪.‬‬
‫והטיפ האחרון‪ :‬אל תפחדו מבעיות קשות‪ .‬לעבודה על בעיות קשות‬
‫יש יתרון – בדרך כלל לא תהיה לך תחרות‪ ,‬כי כולם מפחדים להיות‬
‫שם‪ .‬לכן אני מאמץ את הקריאה של לארי פייג' – אל תפחדו לירות‬
‫אל הירח‪ .‬תכוונו גבוה‪ .‬תהיו שאפתנים‪ ,‬והביטחון יבוא עם הזמן"‪.‬‬
‫מצטיינים‬
‫הצטיינות במחקר ‪ -‬סגל אקדמי‬
‫פרופ' מיכאל אלעד מופיע ברשימת ‪ Thomson Reuters‬של המדענים המשפיעים‬
‫ביותר בתחומם‪.‬‬
‫הרשימה כוללת ‪ 3,200‬חוקרים מרחבי העולם אשר פרסמו את המספר הרב ביותר‬
‫של מאמרים מרובי‪-‬ציטוטים בין השנים ‪ .2002-2012‬בסך הכול‪ ,‬מופיעים ברשימה‬
‫עשרה מדענים מהארץ‪ ,‬ומתוכם שניים מהטכניון‪.‬‬
‫פרופ’ ספי נאור ופרופ' ארז פטרנק נמנים על הזוכים בתוכנית ‪Yahoo Faculty‬‬
‫‪.Research and Engagement‬‬
‫התוכנית נועדה לעודד מחקרים פורצי דרך באמצעות שיתופי פעולה בין סטודנטים‬
‫וחברי סגל בתחום האינטרנט בהוראה‪ ,‬מחקר והתנסות מעשית‪.‬‬
‫צוות המעבדה למערכות מחשבים‪ :‬מולי בן‪-‬יהודה‪ ,‬נדב עמית‪ ,‬פרופ' דן צפריר‬
‫ופרופ' אסף שוסטר זכו בפרס ‪ Pat Goldberg Memorial‬למאמר המצטיין‪,‬‬
‫לשנת ‪ 2012‬ביחד עם אבל גורדון‪ ,‬נדב הראל ואלכס לנדאו מ‪-‬יבמ מחקר בחיפה‪.‬‬
‫פרופ' שאול מרקוביץ זכה בפרס המאמר המצטיין של ‪ IJCAI-JAIR‬לשנת ‪ 2014‬על‬
‫מאמרו‪Wikipedia-based Semantic Interpretation for Natural Language :‬‬
‫‪ .Processing‬שותפו למאמר הוא יבגני גברילוביץ‪ ,‬בוגר תואר שלישי בפקולטה‪.‬‬
‫פרופ' אלפרד ברוקשטיין מונה כעמית האגודה היוקרתית למתמטיקה חישובית‬
‫ויישומית ‪ .SIAM‬פרופ' ברוקשטיין נבחר בשל תרומתו לעיבוד אותות‪ ,‬עיבוד‬
‫תמונה ורובוטיקה של נמלים והינו חבר הטכניון הראשון שנבחר לאגודה‪.‬‬
‫פרופ' אלפרד ברוקשטיין ופרופ' מיכאל אלעד זכו בפרס ‪SIAM/‬‬
‫‪ Imaging Science‬לשנת ‪ ,2014‬על מאמרם ביחד עם דוד דונוהו‪:‬‬
‫‪From Sparse Solutions of Systems of Equations to Sparse Modeling ‬‬
‫‪of Signals and Images, SIAM Review, Vol. 51 no. 1 (2009), pp. 34-81‬‬
‫הצטיינות בהוראה ‪ -‬סגל אקדמי‬
‫פרופ' ראובן בר‪-‬יהודה זכה בפרס ינאי להצטיינות בחינוך אקדמי לשנת תשע"ד;‬
‫נבחר כמרצה מצטיין טכניוני – סמינר באלגוריתם סמסטר חורף תשע"ד‬
‫פרופ' ערן יהב זכה בפרס ינאי להצטיינות בחינוך אקדמי לשנת תשע"ד‬
‫ד"ר גדי אלכסנדרוביץ קיבל ציון לשבח על הצטיינות בהוראה ‪ -‬אוטומטים‬
‫ושפות פורמליות‪ ,‬בסמסטר חורף תשע"ד‬
‫מתרגלים מצטיינים לסמסטר אביב תשע"ג‬
‫מתרגל מצטיין מתמיד‪ :‬אלון בריפמן ‪ -‬אנליזה נומרית‬
‫מתרגל מצטיין טכניוני בפעם השנייה‪ :‬מור וייס ‪ -‬אוטומטיים ושפות‬
‫פורמליות; שחר חן ‪ -‬ארגון ותכנות המחשב; שחר תמנת‪ - ‬תורת החישוביות‪ ‬‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי‪ :‬כפיר לב‪-‬ארי ‪ -‬הגנה במערכות מתוכנתות; גל ללוש –‬
‫קומבינטוריקה; מג'ד סרור ‪ -‬מבוא למדעי המחשב שפת ‪ ;C‬חסן עבאסי – ארגון‬
‫ותכנות המחשב‬
‫מתרגלים מצטיינים לסמסטר חורף תשע"ד‬
‫מתרגל מצטיין מתמיד בפעם השישית‪ :‬גדי אלכסנדרוביץ‪ - ‬לוגיקה ותורת הקבוצות‬
‫מתרגל מצטיין מתמיד בפעם השלישית‪ :‬מור וייס ‪ -‬אוטומטיים ושפות פורמליות‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי מתמיד‪ :‬ערן‪ ‬גלעד ‪ -‬תכנות מקבילי ומבוזר; יוחאי‪ ‬‬
‫קפלן ‪ -‬תורת החישוביות‬
‫מתרגל מצטיין מתמיד‪ :‬דנה דרקסלר‪ - ‬לוגיקה ותורת הקבוצות; שחר חן‪ - ‬ארגון‬
‫ותכנות המחשב‬
‫מתרגל מצטיין פקולטי‪ :‬מתן‪ ‬חמיליס ‪ -‬מבני נתונים; נחשון כהן ‪ -‬מבוא למדעי‬
‫המחשב; ליאת‪ ‬פטרפרוינד ‪ -‬אוטומטיים ושפות פורמליות‬
‫זוכי פרסים ומלגות לשנת תשע"ד‬
‫משתלמים לתארים גבוהים‬
‫פרס הזהב על מאמר מצטיין בכנס ‪ :ALT 2014‬חסן עבאסי‬
‫מלגת ‪ Larraine Segil C200 Scholar‬לשנת ‪ :2014‬שרי דואק‬
‫מלגת גוגל ע"ש אניטה בורג לשנת ‪ :2014‬אלה בולשינסקי‬
‫תחרות פיתוחים ביטחוניים לשנת ‪ :2014‬אלעד קרבי‬
‫מלגת גוגל‪ :‬אמיר אדלר‬
‫מלגת י‪.‬ב‪.‬מ‪ :‬אנסטסיה דוברובינה‪ ,‬מור וייס‬
‫מלגת ג'ייקובס‪-‬גוטווירט ‪ /‬וולף‪ :‬שחר חן‬
‫מלגת זף‪ :‬מירב זהבי‬
‫מלגת פיין‪ :‬אריה טל‬
‫מלגת מצויינות פקולטית‪ :‬עומרי אייזנקוט‪ ,‬שרית בוזגלו‪ ,‬דנה דרקסלר‪ ,‬מיכל‬
‫הורוביץ‪ ,‬יקיר ויזל‪ ,‬לימור לייבוביץ‬
‫מלגת ‪ :HPI‬גיל אינצינגר‪ ,‬אורי ורנר‪ ,‬נדב עמית‬
‫מלגת סייבר‪ :‬עומר כץ‪ ,‬כפיר לב ארי‪ ,‬נמרוד פרטוש – סבאן‬
‫סטודנטים לתואר ראשון‬
‫פרס שיתוף פעולה במחקר‪ :‬גיל אינציגר‪ ,‬ירון קסנר‬
‫מלגת מצויינות פקולטית – סמב"ה‪ :‬נטע אלעד‪ ,‬מתיאס בונה‪ ,‬אורי ברוסילובסקי‪,‬‬
‫יובל דגן‪ ,‬סער זהבי‪ ,‬חביב כהן‪ ,‬עידן כהן‪ ,‬נופר כרמלי‪ ,‬אייל טולצ׳ינסקי‪,‬‬
‫אוהד טלמון‪ ,‬עופר יזרעאילוב‪ ,‬זיו רונן‪.‬‬
‫פרס אמדוקס לפרויקט המצטיין ‪ :2013‬אנטון וולקוב ומיכל רומנו בפרויקט ‪;Condi‬‬
‫רועי חי ויונתן קולכשטין‪ ,‬בפרויקט‪;Real Time 3D Surface Reconstruction :‬‬
‫ורד כהן ונורית שוובסקי‪ ,‬בפרויקט‪Subverting BIND’s SRTT Algorithm :‬‬
‫‪Derandomizing NS Selection‬‬
‫מלגת גוגל ע"ש אניטה בורג לשנת ‪ :2014‬פאתן נסרלאדין‬
‫פרס פיינל ‪ :2014‬אורי ברוסילובסקי‪ ,‬חביב כהן‪ ,‬נופר כרמלי‪ ,‬פתאן נסרלאדין‬
‫חידות =‬
‫ד"ר עודד מרגלית‬
‫שאלות‪:‬‬
‫תשובות לחידות מהגיליון הקודם‪:‬‬
‫‪ .1‬שטיח בגודל ‪ 16‬על ‪ 16‬מטרים ניתן למיעון על ידי שמונה סיביות‬
‫כתובת‪:‬‬
‫כתובת השורה היא ‪ A1*8+A2*4+A3*2+A4‬וכתובת העמודה היא‬
‫‪ .B1*8+B2*4+B3*2+B4‬נניח שנשרפו המשבצות המקיימות את המשוואה‬
‫])‪A1*A2*B1*B2*[B3+B4+(A3*A4*B3*B4‬‬
‫כאשר "*" מסמן את הפעולה הבוליאנית ‪ AND‬ו‪ "+"-‬מסמן ‪.XOR‬‬
‫חתוך את השטיח השרוף חלקית לשני חלקים וחברם שוב לצורת מלבן‪.‬‬
‫שאלת בונוס‪ :‬מה הקשר בין גודל השטיח לדמות שרואינה בעיתון זה?‬
‫‪ .1‬רצ"ב דוגמא למצב בו בכל פקולטה אחוזי קבלת נשים גבוהים מאלו‬
‫של הגברים‪ ,‬אבל למרות זאת בסה"כ התמונה הפוכה‬
‫‪ .2‬מצא דרך לכופף טבעת מחוט ברזל במרחב תלת ממדי כך שבכל‬
‫שלושת היטליה (על מישורי ‪ XY, XY‬ו‪ )YZ-‬יהיו עצים (לא תהיה‬
‫לולאה)‪.‬‬
‫‪ .3‬פתור את חידת אותיות ומספרים הבאה (החלף כל אות בספרה שונה‬
‫תאוריה‬
‫‬
‫כך שהתרגיל יהיה נכון)‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מעשית‬
‫מדידות‬
‫‪-‬‬
‫נרשמים‬
‫פקולטה א ‪100‬‬
‫פקולטה ב ‪1000‬‬
‫‪1100‬‬
‫סה"כ‬
‫נרשמות‬
‫‪1000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1100‬‬
‫מתקבלים מתקבלות ‪ %‬מתקבלים ‪ %‬מתקבלות‬
‫‪50‬‬
‫‪900‬‬
‫‪950‬‬
‫‪600‬‬
‫‪95‬‬
‫‪695‬‬
‫‪50‬‬
‫‪90‬‬
‫‪86‬‬
‫‪60‬‬
‫‪95‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ .2‬הסיכוי שחניה אחת תוותר ריקה הוא‪ )1-1/5132(10240 :‬ומלינאריות‬
‫התוחלת נקבל שמספר החניות הריקות יהיה בערך ‪.673.6‬‬
‫‪ .3‬לתיק הסטודנטית יש חמש פאות; לתיק הסטודנט יש ארבע; מכיוון‬
‫ששניים מהם הודבקו וכעת הן בתוך הגוף שנוצר יוותרו‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫‪ 7=5+4-2‬פאות‪ .‬אבל מסתבר שנאבד שתי פאות נוספות משום שהן‬
‫קו‪-‬לינאריות (על אותו מישור) – ולכן התשובה היא חמש‪ .‬המעוניינים‬
‫בחידה דומה‪ ,‬קשה יותר‪ ,‬בארבע ממדים‪ ,‬ראו חידת פברואר‪http:// :‬‬
‫‪domino.research.ibm.com/Comm/wwwr_ponder.nsf/Challenges/‬‬
‫‪February2014.html‬‬
‫כעת מה הערך‪ ,‬באותיות‪ ,‬של תוצאת התרגיל‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מישו ‪ -‬דמעות‬
‫ת‬
‫‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪33‬‬
‫תמונת מחזור >‬
‫מחזור א'‪ :‬היינו העתיד‬
‫הדור הראשון של בוגרי הלימודים למדעי המחשב במדינת ישראל הורכב מקבוצה קטנה של‬
‫חלוצים‪ ,‬סטודנטים שעברו מפקולטות אחרות במהלך לימודיהם בטכניון‪ ,‬כששמעו על פתיחתה‬
‫של פקולטה חדשה‪ .‬אי אז‪ ,‬כשהתוכנות עוד נכתבו על כרטיסים מנוקבים והמחשב מילא בניין‬
‫שלם‪ .‬יצאנו לבדוק איפה הם היום ומה הם זוכרים מהימים ההם‬
‫אברהם ירחי (‪ ,)68‬פרש‬
‫לאחרונה מיבמ‪ ,‬לאחר קריירה‬
‫של קרוב ל ‪ 40‬שנה כמנתח‬
‫מערכות ומנהל פרויקטים‪:‬‬
‫"הייתי תלמיד למתמטיקה‬
‫ש'נשאב' לפקולטה למדעי‬
‫המחשב היישר לשנה ג'"‬
‫‪34‬‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫<‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫ציפי קרפל (‪ ,)64‬סמנכ"ל‬
‫בקבוצת ביטוח ישיר בעבר‪,‬‬
‫מנהלת חברה משפחתית‬
‫ומשמשת כדירקטורית בחברות‬
‫אחדות‪" :‬היינו קבוצה קטנה של‬
‫תלמידים‪ ,‬הייתה הרגשה של‬
‫חלוציות ומשפחתיות"‬
‫אייל לבדינסקי (‪ ,)64‬חי‬
‫באוסטרליה‪ ,‬עבד עד לפרישתו‬
‫בחברת התוכנה ‪ SPL‬כמפתח‬
‫מוצר וראש צוות מו"פ בסניף‬
‫החברה בסידני‪" :‬ככיתה קטנה‪,‬‬
‫הייתה לנו גישה ישירה אל‬
‫המרצים שהשקיעו בנו הרבה‬
‫מעבר להרצאות‪ .‬מאוד נהניתי‬
‫מהחופש ללכת בעקבות מה‬
‫שעניין אותי ‪ -‬גישת לילה‬
‫למעבדות‪ ,‬לימוד גרפיקה על‬
‫ידי בניית משחקים‪ ,‬כתיבת‬
‫תוכניות טיסה ועוד"‬
‫מרגלית רז (‪ ,)67‬ממקימי‬
‫מושב יעד ‪ -‬הכפר התעשייתי‬
‫הראשון בישראל שהתבסס על‬
‫בית תוכנה שהוקם ביישוב‪,‬‬
‫בניהולה‪ .‬כיום‪ ,‬גמלאית‬
‫ומלמדת שיעורים פרטיים‬
‫במתמטיקה‪" .‬פרופ' אלן רייטר‬
‫דיבר אז על אינטרנט ותקשורת‬
‫לא קווית‪ ,‬בזמנו זה היה‬
‫בלתי נתפס; והנה – זה הפך‬
‫למציאות"‬
‫דוד קרשנר ז"ל נפטר‬
‫פואמה‬
‫ׁשֵ ׁש ּדַּקֹות ַל ִּמ ְבחָן‬
‫דניאל גלירנט (‪ ,)63‬יו"ר מועצת המנהלים של שרין‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬החברה הישראלית היחידה הנסחרת בבורסה‬
‫של סינגפור‪" :‬למדתי שכאשר לומדים משהו שממש אוהבים‪,‬‬
‫הלימודים עוברים כחוויה ולא כמטלה"‬
‫תמימה קורן‪-‬אולשנסקי (‪ ,)64‬מהנדסת תוכנה בכירה‬
‫ב‪ ,Dell-‬חיה בארה"ב‬
‫שבתי גרצ'ק (‪ ,)64‬מנכ"ל משותף בחברת ‪T.T.S.-Tiger‬‬
‫‪" :Team Solutions Ltd‬הלימודים בפקולטה הם ההכנה‬
‫הטובה ביותר שיש לעבודה בתחום"‬
‫נילי בלדר‪-‬גרינפלד (‪ ,)64‬מהנדסת תוכנה‪ ,‬חיה בארה"ב‪:‬‬
‫"אני אסירת תודה על כך שעברתי למדעי המחשב כשנפתח‬
‫המסלול‪ .‬המרצים היו מקצועיים ומעניינים‪ .‬אני עדיין אוהבת‬
‫את המקצוע ואף פעם לא משתעממת"‬
‫יצחק ורדי (‪ ,)66‬מהנדס תוכנה‪" :‬אין קשר בין מה שלמדתי‬
‫לבין העבודה‪ .‬כשהגעתי לתעשייה‪ ,‬היה צורך ללמוד הכל‬
‫מחדש"‬
‫מחזור אחד בגיליון‬
‫מְחֻּסַר הַׁשְ רָָאה וְסָרּו ַח‬
‫עַל ׁשָ טִי ַח י ָׁשָ ן ְּב ַח ְדרִי‪,‬‬
‫ִמתְּבֹונֵן ַּב ִּת ְקרָה‪ ,‬ל ֹא ּבָטּו ַח‬
‫ִמּנַי ִן יַּגִי ַע ֶעזְרִי‪.‬‬
‫אֶת מֵיטַב ַה ִּספְרּות ַה ְּמקֻ ֶּבלֶת‬
‫ְּכבַר ָחרַׁשְ ּתִי הָלֹו ְך וְחָזֹור‪,‬‬
‫ְּברֻּבָּה ל ֹא ָמצָאתִי ּתֹו ֶעלֶת‪,‬‬
‫ְּבכֻּלָּה ל ֹא ָמצָאתִי מָזֹור‪,‬‬
‫עִם ּפִיתָגֹורַס‪ ,‬וַי ֶירְשְ ְטרַאס‪ ,‬אֹויְלֶר‪,‬‬
‫מְַא ְרּגֵן ֲחבִיתָה ו ְ ָסלָט‪,‬‬
‫ַאייזִק נְיּוטֹון ַמ ְדלִיק אֶת הַּבֹויְלֶר‪,‬‬
‫ַא ְרכִי ֶמדֶס טֹובֵל ּבַָא ְמּבָט‪,‬‬
‫ַּש ְרּתִי ִלסְטֹוקְס ּו ֶּברְנּולִי‪,‬‬
‫ִה ְתק ׁ ַ‬
‫רַק לִׁשְ א ֹל מֶה ָחדָׁש ַּב ֶּמ ְחקָר‪,‬‬
‫ֲאבָל הֵם מ ִּׁשּום מָה ל ֹא עָנּו לִי –‬
‫י ִ ָּתכֵן ׁשֶ ֶה ְחלִיפּו ִמ ְסּפָר‪.‬‬
‫אִינְ ֶטגְ ָרלִים ּפֹוׁשְ טִים עַל ַה ֶחדֶר‪,‬‬
‫נִגְזָרֹות ִמ ְת ַּפּתְלֹות עַל ַהּקִיר‪,‬‬
‫ּפֹולִינֹום ְּבלִי ָּבסִיס ּו ְבלִי ֵסדֶר‬
‫ְמ ַצּי ֵר ׁשְ מִינִיֹות ַּב ֲאו ִיר‪,‬‬
‫ִמ ָּסבִיב קָקֹופֹונְי ָה הִי ְס ֶטרִית‪,‬‬
‫ַּשעָה ׁשֵ ׁש ּדַּקֹות ַל ִּמ ְבחָן‪,‬‬
‫הׁ ָ‬
‫ׁשֵ ם הַּקּורְס ָאנָלִיזָה נּו ֶמרִית‪,‬‬
‫וְהַּטֹפֶס אֵינֶּנּו מּוכָן‪.‬‬
‫עירד יבנה‬
‫בכל גיליון נשוב אל בוגרי מחזור אחד ונספר את סיפורם‪.‬‬
‫בגיליון הבא‪ :‬מחזור י'‪.1981 ,‬‬
‫האם זה המחזור שלכם? מזהים את עצמכם? כתבו לנו איפה אתם‬
‫היום ומה אתם זוכרים מימי הלימודים‪.‬‬
‫התמונה מופיעה גם בקישור‪http://tinyurl.com/technion1981 :‬‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫<‬
‫‪HOMEPAGE‬‬
‫‪35‬‬
&WFSZEBZQFPQMFXJUIEJęFSFOUEFHSFFT
BOEUBMFOUTEPBNB[JOHUIJOHTBU"QQMF
What will you do?
"QQMFJTIJSJOHXXXBQQMFDPNKPCTJM
2015 ‫ינואר‬
<
HOMEPAGE
36
8FBSFDPNNJUUFEUPEJWFSTJUZ"QQMFJTBO&RVBM&NQMPZNFOU0QQPSUVOJUZBOEBĨSNBUJWFBDUJPOFNQMPZFS5.BOE‰"QQMF*OD"MMSJHIUTSFTFSWFE