ניתוק מושהה של חבל הטבור

‫עמדת ארגון המיילדות בישראל ביחס לעיתוי ניתוק חבל הטבור‬
‫יולי ‪2015‬‬
‫הספרות המקצועית תומכת בניתוק מושהה (לאחר ‪ 1‬דקה) לצורך שיפור בריאות הילוד הן הפג והן הילוד במועד‪ ,‬זאת‬
‫‪1‬‬
‫ללא תופעות לוואי משמעותיות‪.‬‬
‫היתרונות הברורים לפג כוללים‪:‬‬
‫‪2,3‬‬
‫‪ .1‬ייצוב מעבר ממחזור דם עוברי למחזור הדם של הילוד‬
‫‪ .2‬הפחתת בצורך במתן דם‬
‫‪ .3‬הפחתה בדימום מוחי‬
‫‪ .4‬הפחתת היארעות ‪NEC‬‬
‫בקרב ילודים במועד היתרונות הם‪:‬‬
‫‪1,4‬‬
‫‪ .1‬עליה במאגרי הברזל‬
‫‪ .2‬הפחתה של אנמיה של התינוק‬
‫תופעות הלוואי שנצפו‪:‬‬
‫‪ .1‬עליה קטנה במספר הילודים שהזדקקו לטיפול באור עקב צהבת הילוד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬פוליציטמיה אסימפטומטית (מעבדתית ולא קלינית)‪.‬‬
‫ארגון הבריאות העולמי )‪(WHO‬‬
‫‪4‬‬
‫וארגונים מקצועיים ‪ 7,6‬כגון ה‪Royal College of Obstetrics and Gynecology -‬‬
‫וה‪ American College of Nurse Midwives -‬ממליצים על ניתוק מושהה לצורך מניעת אנמיה של הילוד והתינוק‪.‬‬
‫מחקר אשר בדק את נפח הדם העובר בין האם לילוד בהתחשב במיקום השליה‪ ,‬לא מצא הבדל בין מיקום הילוד בפתח‬
‫הוגינה לבין מיקום הילוד על בטן אימו ‪.8‬‬
‫התוויות נגד לניתוק מושהה כוללות מצבים בהם יש צורך במתן טיפול מיידי לאם (תת לחץ דם חמור‪ ,‬היפרדות שליה)‬
‫או לילוד (קרע של ‪ ,Vasa previa‬תשניק סב לידתי‪ ,‬חשד ל‪ ,Meconium Aspiration Syndrome -‬מומים הדורשים‬
‫החייאה מיידית‪ ,‬זיהומים של האם כדוגמת ‪ .)HIV‬במצבים הללו יש לשקול סחיטה של חבל הטבור‪ 9.‬בעת צורך‬
‫באיסוף דם טבורי לבן משפחה הזקוק להשתלה‪ ,‬לא יבוצע ניתוק מושהה‪.‬‬
‫בהתבסס על הספרות המיילדותית העדכנית‪ ,‬המלצתנו היא שמיד לאחר הלידה הילוד יונח על בטן אימו מבלי לנתק‬
‫את חבל הטבור‪ ,‬ויבוצע ניתוק מושהה של חבל הטבור כשיגרה בטווח של ‪ 1-3‬דקות בקרב ילודים במועד ועד ל‪60-‬‬
‫שניות בקרב פגים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫קביעת סטנדרטים לתהליך זה‪ ,‬לכל הילודים (הן פגים והן ילודים במועד)‪ ,‬תסייע להטמעה מוצלחת‪ .‬גישה אחידה‬
‫תפחית שונות בין מוסדות ובין מטפלים‪.‬‬
‫כתובת להתקשרות‪ :‬ארגון המיילדות בישראל‪ ,‬דבי גדל‪-‬בר מזכירה‪ ,‬ביה"ס האקדמי לסיעוד שיבא‪ ,‬תל השומר ‪52621‬‬
‫‪ dybeer@sheba.health.gov.il‬טל‪ 03-5302580 :‬פקס‪03-5302590 :‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
1. McDonald, S. J.; Middleton, P.; Dowswell, T.; and Morris, P. S. (2013). Effect of timing of
umbilical cord clamping of term infants on maternal and neonatal outcomes. Cochrane
Library. Retrieved 03/03/2015
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/14651858.CD004074.pub3/abstract
2. Rabe H, Diaz-Rossello JL, Duley L, Dowswell T. Effect of timing of umbilical cord clamping and
other strategies to influence placental transfusion at preterm birth on maternal and infant
outcomes. Cochrane Database Syst Rev. 2012 Aug 15;8:CD003248. doi:
10.1002/14651858.CD003248.pub3.
3. Backes C, Rivera B, Haque U, Bridge J, Smith C, Hutchon D, Mercer J. (2014). Placental
Transfusion Strategies in Very Preterm Neonates: A Systematic Review and MetaAnalysis. Obstetrics & Gynecology, 12.)1), 47-56.
4. WHO (2014). Guideline: Delayed umbilical cord clamping for improved maternal and infant
health and nutrition outcomes. Geneva: World Health Organization. Retrieved 03/03/2015
http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/148793/1/9789241508209_eng.pdf?ua=1
5. Hutton, EK, Hassan, ES. (2007). Late vs. early clamping of the umbilical cord in full-term
neonates. JAMA 297(11):1241-1252
6. R.C.O.G. (2015) Clamping of umbilical cord and placental transfusion. Scientific Impact
Paper, Royal College of Obstetrics and Gynecology, No. 14 Feb. 2015
7. ACNM (2014) Delayed umbilical cord clamping. Position paper, American College of Nurse
Midwives. May 2014.
8. Vein, N. E. and Satragno, D. S. et-al (2014). Effect of gravity on volume of placental transfusion: a
multicenter, randomized, non-inferiority trial. The Lancet. Volume 384, Issue 9939, July 2014,
Pages 235–240. http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673614601975
9. McAdams, R.M. (2014). Time to implement delayed cord clamping. Obstetrics and Gynecology.
123(3), 549-551.
52621 ‫ תל השומר‬,‫ ביה"ס האקדמי לסיעוד שיבא‬,‫בר מזכירה‬-‫ דבי גדל‬,‫ ארגון המיילדות בישראל‬:‫כתובת להתקשרות‬
03-5302590 :‫ פקס‬03-5302580 :‫ טל‬dybeer@sheba.health.gov.il