שכולו טוב

1
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫מהממצאים העולים מדו"ח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים‬
‫שכותרתו‪" :‬אנשים עם מוגבלות‪ ,"2015 ,‬אשר פורסם בחודש האחרון‪ ,‬עולה כי ‪ 57%‬מקרב‬
‫האנשים עם מוגבלות מועסקים לעומת ‪ 78%‬מקרב אנשים ללא מוגבלות‪ .‬הפער גדול יותר‬
‫בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה‪ ,‬מהם רק ‪ 42%‬מועסקים‪ .‬מספרים אלה משקפים את‬
‫הספרות המקצועית לפיה שיעורי האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלות גבוהים באופן משמעותי‬
‫בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות )יש מחקרים המצביעים על שיעורי אבטלה של ‪ 80-90%‬בקרב‬
‫אנשים עם מוגבלות חמורה( וכי שיעורי ההשתתפות שלהם בעולם העבודה נמוך באופן‬
‫משמעותי מאחיהם ואחיותיהם ללא מוגבלות‪ .‬מצב זה מוביל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לקשיים כלכליים‬
‫ולהחמרה במצב החברתי‪-‬כלכלי של האנשים עם מוגבלות מחד‪ ,‬ולהפסד בתפוקה למשק‬
‫והשקעת משאבי מדינה על קצבאות מאידך‪ .‬לכן‪ ,‬הגדלת שיעור אנשים עם מוגבלות המועסקים‬
‫בשוק החופשי נמצא בעדיפות גבוהה בקרב קובעי המדיניות בישראל וברחבי העולם‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים אנו עדים לקידום חקיקה ומדיניות שתכליתם הגדלת שיעור המועסקים עם‬
‫מוגבלות בשוק החופשי‪ ,‬פיתוח והעברת התערבויות מבוססות ראיות שיסייעו לאנשים עם‬
‫מוגבלות בתהליכי ההשתלבות‪ ,‬השמירה והקידום במקום העבודה ויצירת מנגנוני עידוד‬
‫למעסיקים במטרה שיכירו ביתרונות הקיימים בהעסקת עובדים עם מוגבלות‪ .‬כחלק ממאמצים‬
‫אלה‪ ,‬בשנת ‪ 2014‬חתם שר הכלכלה על צו הרחבה לעידוד והגברת תעסוקת אנשים עם‬
‫מוגבלות וזאת על ידי חיוב המעסיק‪ 1‬לוודא כי הוא מעסיק אנשים עם מוגבלות בהיקף הנקבע‬
‫‪ 1‬הצו חל על כל המעסיק ‪ 100‬עובדים ומעלה למעט המדינה ויחידות סמך שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הממשלה קיבלה‬
‫החלטה ברוח דומה ולפיכך כעת חלה החובה גם על הממשלה ויחידות הסמך שלה מכוח החלטתה )ולא מכוח צו‬
‫ההרחבה( ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בהסכם )‪ 2%‬בשלב הראשון‪ ,‬ואז ‪ .(3%‬בהמשך נקבע כי המעסיק צריך למנות אחראי להעסקת‬
‫אנשים עם מוגבלות מטעם המעסיק‪ .‬בהמשך לקביעת ויישום הצו‪ ,‬נתונים מהספרות‬
‫המקצועית‪ ,‬והניסיון של מדינות אשר פעלו‪/‬פועלות בשיטות המחייבות מעסיקים להעסיק ‪%‬‬
‫מסוים של עובדים עם מוגבלות‪ ,‬מעלים מספר שאלות תיאוריות ופרקטיות בנוגע ליעילות של‬
‫שיטה זאת לקידום ייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות בשוק העבודה‪.‬‬
‫זרקור החודש‪ ,‬אשר נכתב על ידי גל זוהר‪ ,‬חוקר בכיר בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות‬
‫ואוכלוסיות מוחלשות‪/‬חלשות בישראל וב‪ ,OECD-‬מביא את היתרונות והחסרונות של גישה זאת‬
‫תוך הצגת אלטרנטיבות מבוססות מחקר וניסיון של מספר מדינות אשר מובילות בקידום‬
‫העסקת אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי‪ .‬זרקור זה מהווה תקציר של סקירה נרחבת שמר‬
‫זוהר ערך לבקשת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים‪ ,‬אשר‬
‫תתפרסם בחודשים הקרובים‪ .‬אני מבקש להודות למר זוהר על שהוא מאפשר לנו לסוגיה‬
‫חשובה ומורכבת זאת‪ .‬בנוסף לזרקור החודש‪ ,‬תוכלו לקרוא את המדור החברתי העוסק בקשר‬
‫בין טכנולוגיה ומציאת אהבה‪ ,‬את פינת הצנ"ש המרתקת שנכתבה על ידי איילת צוקרמן‪,‬‬
‫להיכנס לקישור לניוזלטר המתורגם של מזכירות אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם‬
‫מוגבלות ולהתעדכן במשרות הפתוחות בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫אני מקווה שתמצאו גיליון זה מעניין ורלוונטי‪.‬‬
‫בהזדמנות זאת אני מבקש לאחל לכםן שנה אזרחית טובה‪ ,‬נעימה ומוצלחת‪.‬‬
‫שלכםן‪,‬‬
‫ד'ר אמיר טל‬
‫מנהל מו"פ‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫‪3‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם‪5...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬מערכות הייצוג ההולם ומערך הקוואטות עבור שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק‬
‫החופשי – הניסיון הבינלאומי מאת גל זוהר ‪9................................................................................................‬‬
‫מדור החברה והפנאי מאת דני גרמייז‪15.........................................................................................................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‪ .‬מאת‬
‫איילת צוקרמן‪18.....................................................................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪20............................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫‪" .1‬אנשים עם מוגבלות בישראל‪ ."2015 ,‬אנשים עם מוגבלות בישראל‪ ,2015 ,‬בעריכת‬
‫ליטל ברלב‪ ,‬יוסף קרן‪-‬אברהם‪ ,‬ישראל הבר וגבי אדמון‪-‬ריק‪ ,‬הנו דו"ח מקיף שמטרתו‬
‫לספק מידע לקובעי מדיניות‪ ,‬לפעילי זכויות אדם‪ ,‬לעיתונאים‪ ,‬לחוקרים ולציבור הרחב‬
‫על מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל בתחומי חיים שונים‪ ,‬ובהם תעסוקה‪,‬‬
‫השכלה‪ ,‬מגורים‪ ,‬פנאי‪ ,‬השתלבות חברתית‪ ,‬בריאות ומצב כלכלי‪ .‬הדו"ח הנוכחי מעדכן‬
‫את נתוני הדוחות קודמים של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד‬
‫המשפטים וממשיך את המעקב לאורך זמן במדדים שונים שהוגדרו‪ ,‬לצורך ניטור מצבם‬
‫של אנשים עם מוגבלות בישראל‪ .‬בדו"ח זה מוצגים נתוניהם של אנשים עם מוגבלות‬
‫בהשוואה לנתוני אנשים ללא מוגבלות בישראל‪ .‬נוסף לכך מוצגים נתונים נפרדים עבור‬
‫אנשים עם מוגבלות חמורה ומתונה‪ .‬הדו"ח פותח בתיאור שכיחות המוגבלות בישראל‬
‫בכלל ובחלוקה לפי גיל‪ ,‬מין ומגדר‪ .‬בהמשך מתואר מצבם של אנשים עם מוגבלות‬
‫בהשוואה למצבם של אנשים ללא מוגבלות במספר תחומים‪ :‬חינוך והשכלה‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬
‫מצב כלכלי‪ ,‬דיור וסביבת מגורים‪ ,‬חיי חברה ופנאי‪ ,‬שימוש במחשב ובאינטרנט ובריאות‪.‬‬
‫לקריאת הדו"ח היכנסו‪:‬‬
‫‪http://index.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/SiteDocs/DisabilitiesStatisticalReport‬‬
‫‪2015.pdf‬‬
‫‪ .2‬עוני ובריאות הנפש‪ :‬מהדורה מיוחדת של עלון האגודה הישראלית לשיקום‬
‫פסיכיאטרי )יספר"א(‪ .‬השנה הוקדש הכנס השנתי של יספר"א להיבטים שונים‬
‫הנוגעים לקשר בין עוני לבין בריאות הנפש‪ .‬לקראת הכנס פורסמה באתר יספר"א‬
‫)‪ (www.ispraisrael.org.il‬שורת מאמרים העוסקים במגוון נקודות מבט על הקשר בין עוני‬
‫לבין בריאות נפשית ואשר קובצו במהדורה מיוחדת של עלון יספר"א ‪ 14‬למען באי הכנס‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫חברי יספר"א ולקהל המתעניין בנושא זה‪ .‬כל המאמרים מתייחסים לקשר בין עוני‬
‫ובריאות נפש במטרה להנגיש חומרים בנושא גם בשפה העברית‪ .‬לקריאת המהדורה‬
‫המיוחדת היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.ispraisrael.org.il/Items/03691/Ispra%20news%2014.pdf‬‬
‫‪ .3‬משפט וחברה‪ :‬היבטים רב‪-‬תחומיים‪ .‬הכנס השנתי של האגודה הישראלית למשפט‬
‫וחברה‪ .‬המונח "משפט וחברה" מניח הבנה רב תחומית של ידע ופרקטיקה הקשורים‬
‫בטבורם לעולם המשפט‪ .‬מטרת הכנס‪ ,‬אשר יתקיים באוניברסיטה העברית ב‪,25-26 -‬‬
‫בינואר‪ ,‬ויארח חוקרים מובילים בתחום המשפט והחברה‪ ,‬היא לאתגר את הדיאלוג הבין‬
‫תחומי ולבחון בצורה ביקורתית את הקשר התיאורטי‪ ,‬היישומי והמתודולוגי בין תחום‬
‫הידע המשפטי ותחום הידע החברתי‪ .‬ההרצאות בכנס תבחנה את סוגיית הקשר הזה‬
‫מנקודת מבט רב תחומי‪ .‬חלק ממושבי הכנס יעסקו גם בתחום המוגבלויות‪ .‬לצפייה‬
‫בתכנית הכנס‪ ,‬אשר מהווה גם היתר כניסה חד פעמי לקמפוס הר‪-‬הצופים‪ ,‬היכנסו‪:‬‬
‫‪http://bit.ly/1O0Gg9t‬‬
‫‪ .4‬נתונים אודות עולים המטופלים במסגרות בריאות הנפש מאת מרכז המחקר‬
‫בכנסת‪ :‬לבקשת חבר הכנסת אברהם נגוסה‪ ,‬יושב‪-‬ראש ועדת העלייה‪ ,‬הקליטה‬
‫והתפוצות‪ ,‬מרכז המחקר והמידע בכנסת הכין מסמך הסוקר בקצרה את הרפורמה‬
‫בבריאות הנפש ומציג נתונים אודות פניות של עולים לקבלת טיפול בבריאות הנפש וכן‬
‫נתונים אודות התאבדויות בישראל ובתוכם מקרי התאבדויות של עולים‪ .‬בנוסף‪ ,‬המסמך‬
‫סוקר את התייחסותן של ארבעת קופות החולים לרפורמה בבריאות הנפש‪ .‬לקריאת‬
‫הדו"ח היכנסו‪:‬‬
‫‪https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03653.pdf‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .5‬מרכזים אינטגרטיביים לפי מודל ‪ One Stop Shop:‬עקרונות‪ ,‬סטנדרטים ודגשים‬
‫בפיקוח‪ :‬סקירת ספרות מאת מכון מאיירס‪-‬ג'ויינט‪-‬ברוקדייל‪ .‬מודל ה‪One Stop -‬‬
‫‪ Shop‬נעשה נפוץ בשנים האחרונות במדינות המפותחות במערכות נותנות שירות‬
‫בתחום החברה והרווחה‪ .‬המודל תואם מגמה של שיפור שירות על ידי הנגשת שירותים‪,‬‬
‫ריכוזם במקום אחד והסרת מכשולים בירוקרטיים‪ ,‬גאוגרפיים ואחרים‪ .‬בסקירה זאת‪,‬‬
‫שנכתבה על ידי הילה דולב ותמי צמח‪-‬מרום וביוזמת התכנית הלאומית לילדים ולנוער‬
‫בסיכון ואשלים‪ ,‬מוצגים עקרונות וסטנדרטים המקובלים במדינות המפעילות שירותים‬
‫לפי מודל זה‪ .‬שלושת הפרקים הראשונים של הסקירה מתמקדים בבחינה מקיפה של‬
‫מודל‪ .One Stop Shop‬תחילה מוצג הרקע להתפתחות המודל‪ ,‬אחר כך המטרות והרעיון‬
‫שעומדים מאחוריו‪ ,‬והפרק השלישי מרחיב את היריעה ומציע טיפולוגיה לאפיון סוגי‬
‫המרכזים ולהבחנה ביניהם‪ .‬פרק ‪ 4‬מציג את היתרונות והחסרונות של המודל‪ .‬שלושת‬
‫הפרקים הבאים מציגים את הפרקטיקות ביישום המודל‪ :‬פרק ‪ 5‬מציג את העקרונות‬
‫המרכזיים ליישום המודל‪ ,‬פרק ‪ 6‬מציג את הסטנדרטים בהפעלת מרכז לפי המודל‪,‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬פרק ‪ 7‬מציג דגשים בפיקוח על מרכזי ילדים הפועלים לפי המודל‪ .‬לקריאת‬
‫הסקירה היכנסו‪:‬‬
‫‪http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/Skira(2).pdf‬‬
‫‪7‬‬
‫ניוזלטר נובמבר של המזכירות לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם‬
‫מוגבלויות‪.‬‬
‫כחלק מהמאמצים של קבוצת שכולו טוב להנגיש את הידע העדכני ביותר בתחום‬
‫המוגבלויות התנדבנו לתרגם את הניוזלטר החודשי של מזכירות אמנת האו"ם בדבר‬
‫זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות כך שמעתה הניוזלטר יהיה זמין לקוראי השפה‬
‫העברית‪ .‬אתם‪/‬ן מוזמנים‪/‬ת להפיץ אותו בקרב הקולגות שלכם ולצרף את הקישור‬
‫‪8‬‬
‫לניוזלטר באתרים וברשתות החברתיות של הארגונים שלכם‪/‬ן‪.‬‬
‫לקריאת הניוזלטר של חודש נובמבר היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.un.org/…/docu…/newsletter/november2015_hebrew.doc‬‬
‫קישור לתרגום העברי של ניוזלטר נובמבר יפורסם בתחילת חודש דצמבר באתר‬
‫האו"ם‪ ,‬בגיליון הבא של מגזין זה וכן ברשתות החברתיות של קבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬מערכות הייצוג ההולם ומערך‬
‫הקוואטות עבור שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק‬
‫החופשי – הניסיון הבינלאומי‬
‫גל‬
‫‪2‬‬
‫זהר‪3‬‬
‫בשנתיים האחרונות מתקיים בישראל דיון מקיף אודות מערכות הייצוג ההולם )בעיקר הדיון על‬
‫צוו ההרחבה והמכסה המינימלית של העסקת אנשים עם מוגבלות במגזר הציבורי(‪ ,‬המחייב‬
‫הבנה אודות הניסיון המקיף של מדינות שונות בעולם בתחום זה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬נציבות שוויון זכויות‬
‫לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬אשר הייתה הראשונה להבין את החשיבות של למידת מערכות קיימות‬
‫בעולם‪ ,‬ביקשה לקיים סקירה מקיפה אודות הניסיון הבינלאומי מתוך רצון לסייע לקובעי המדיניות‬
‫בישראל לקבל החלטה מושכלת אודות המודל המתאים ביותר ואופן יישומו‪.‬‬
‫רעיון הייצוג ההולם מהווה את אחד הכלים המרכזיים לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות‬
‫לאורך עשורים רבים‪ .‬העיקרון המרכזי המנחה הינו הרצון לוודא כי מעסיקים יאמצו את עקרון‬
‫ההעדפה המתקנת להעסקת אנשים עם מוגבלות על מנת להגביר את שיעורי התעסוקה של‬
‫קבוצה זו הנמוכים מקבוצות אוכלוסייה אחרות‪ .‬על אף הקבלה הגורפת אודות הצורך בהעדפה‬
‫‪2‬‬
‫זרקור זה מבוסס על סקירה מקיפה שהוכנה עבור ומומנה על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד‬
‫המשפטים‪ .‬הסקירה המלאה עתידה להתפרסם בחודשים הבאים‪.‬‬
‫‪ 3‬חוקר בכיר בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות ואוכלוסיות מוחלשות‪/‬חלשות בישראל וב‪OECD-‬‬
‫‪9‬‬
‫מתקנת‪ ,‬מערך הייצוג ההולם הינו מורכב ליישום וכולל הסדרים שונים ומגוונים‪ .‬יותר מכך‪,‬‬
‫המחקרים המעטים יחסית שבחנו נושא זה באופן מקיף מצאו כי לא נמצאה הלימה משמעותית‬
‫בין ההסדרים הללו לבין עלייה בשיעורי התעסוקה‪ ,‬פרט לשתי קבוצות – אנשים שיש להם מגבלה‬
‫קלה יחסית ואנשים שקיבלו את המגבלה בזמן עבודתם )לאו דווקא נפגעי עבודה(‪.‬‬
‫ההגדרה הקלאסית של מערכות ייצוג הולם מתמקדת בצורך "לחייב מעסיקים במגזר הפרטי ו‪/‬או‬
‫הציבורי‪ 4...‬להבטיח שיעור מינימלי של אנשים עם מוגבלות" )‪ .(Thornton, 1998, p. 4‬על בסיס‬
‫הבחנתו של גריב )‪ ,(Greve, 2009‬אודות קיומן של שלוש מערכות לייצוג הולם‪ 5,‬מחקר זה מבחין‬
‫בין שלושה מודלים שונים הקיימים ברחבי העולם‪:‬‬
‫א‪ .‬מערכת וולונטרית )‪ :(voluntary system‬מערכת הכוללת המלצות כלליות )בדרך כלל‬
‫ללא יעדים ברורים(‪ .‬מערכת כזו קיימת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בבריטניה שם מודגש המרכיב הוולונטרי‬
‫ולקיחת אחריות עצמית על ידי המעסיקים המוכנים לקחת על עצמם אחריות גדולה יותר‬
‫להגברת שיעורי ואיכות התעסוקה של אנשים עם מוגבלות )כולל באמצעות הסכמים של‬
‫ארגונים מעסיקים(‪ .‬המערכת הוולונטרית החליפה את מערכת הייצוג המחייבת‬
‫שהופעלה במדינה עד אמצע שנות התשעים‪ ,‬שהופסקה לאחר היענות נמוכה מאוד של‬
‫מעסיקים שעמדו ביעד של ‪.3%‬‬
‫ב‪ .‬מערכת ייצוג הולם חצי מחייבת )‪ :(quasi-compelling system‬קביעת יעדים ברורים‪,‬‬
‫ללא סנקציות ממשיות ואיסוף הנתונים גמיש המתבצע‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על ידי המעסיק‪.‬‬
‫באירלנד הוחלט בשנים האחרונות להפעיל מערכת כזו במגזר הציבורי עבור כל אדם‬
‫המדווח באופן עצמאי שיש לו "מגבלה שאובחנה על ידי אנשי מקצוע המשפיעה באופן‬
‫‪ 4‬ההגדרה מדגישה את הצורך להגדיר מעסיקים בסדר גודל מסוים‪ .‬במרבית המדינות מדובר על עסקים מעל ‪20‬‬
‫אנשים אך במדינות אחרות מדובר בעסקים גדולים אף יותר‪.‬‬
‫‪ 5‬המלצות משפטיות כלליות‪ ,‬מחויבות משפטית ללא אכיפה‪ ,‬מחויבות משפטית מגובה בסנקציות ) ‪levy-quota‬‬
‫‪(system‬‬
‫‪10‬‬
‫משמעותי על יכולת עבודתו(' )‪ .(NDA, 2015, p. 3‬מערכת חצי מחייבת מופעלת גם‬
‫בארה"ב במסגרתה כל ספק העובד מול הממשל האמריקאי צריך לעמוד ביעד של ‪.7%‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הניסיון של ממשל אובמה לקדם את חובת העסקה התמתן וכיום מערכת היעדים‬
‫אינה כוללת 'מכסה מחייבת'‪ ,‬שתמנע מהממשל לחתום הסכמים עם אותם ספקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מערכת קוואטות )‪ :(levy-quota System‬מערכת מחייבת הכוללת אכיפה קפדנית‪,‬‬
‫מערך סנקציות )חיוביות ושליליות(‪ ,‬דוחות מקיפים ומערכת איסוף נתונים חיצונית – כיוון‬
‫שעמידה בתנאי החוק קשורה למתן סנקציות כלכליות חיוביות ו‪/‬או שליליות‪ ,‬כך איסוף‬
‫המידע חייב להיות קפדני יותר‪ .‬שיעור המעסיקים הנדרשים לעמוד בתנאי החוק משתנה‬
‫בין המדינות‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬כל מעסיק )פרטי וציבורי( בגרמניה שיש לו למעלה מ‪ 20-‬עובדים‬
‫חייב למלא ‪ 5%‬מהמשרות באנשים עם מוגבלות‪ .‬בצרפת‪ ,‬בה הקריטריונים להגדרת‬
‫האנשים עם מוגבלות העומדים בקריטריונים הם נרחבים מאוד‪ 6,‬היעד עמד היעד על ‪6%‬‬
‫בשנת ‪ .2012‬אחד הממצאים הבולטים שעולה בכל המערכות הוא שיעור המעסיקים‬
‫העומדים בתנאי החוק והעומד על פחות משליש במרבית המדינות )פרט ליפן‪ ,‬שם היעד‬
‫להעסקה נמוך באופן משמעותי(‪ .‬באותן מדינות הוקמה קרן האחראית לקניסת‬
‫המעסיקים שאינם עומדים בתנאי החוק‪ ,‬כאשר מרבית המעסיקים מעדיפים לשלם קנס‬
‫זה על פני עמידה בתנאי החוק‪ .‬הכסף מופנה לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫הסקירה המקיפה‪ ,‬שכוללת מדינות נוספות שאינן נכללות בתקציר זה‪ ,‬נשענת על שני‬
‫ממדים עיקריים המבחינים בין המערכות השונות‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬קיימים הגורמים המשפיעים‬
‫על מערכת היעדים הכמותניים‪ ,‬תוך התמקדות בשלושה גורמים – ‪ (1‬היעד לשיעור‬
‫ההעסקה המינימלי )לדוגמה‪ (2 ,(3% ,‬הגדרת קהלי היעד – מעסיקים ואנשים עם מוגבלות‬
‫)מקביל להבחנה בין אנשים עם ‪ 20-30-40‬אחוזי נכות בישראל( ו‪ (3-‬שיעור המעסיקים‬
‫‪ 6‬אחד הקריטריונים כולל אנשים המוכרים על ידי המינהלת לשוויון זכויות ועצמאות של אנשים עם מוגבלות‬
‫)‪.(CDAPH‬‬
‫‪11‬‬
‫העומדים בתנאי החוק‪ .‬למעשה‪ ,‬בחירה בקריטריונים מחמירים יותר של אנשים הנכללים‬
‫במסגרת החוק תוביל בהכרח לשיעור נמוך יותר של מעסיקים העומדים בתנאי החוק‪ ,‬כך‬
‫שיכולת התמרון של מקבלי ההחלטות היא מוגבלת‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬קיימים גורמים איכותניים נוספים המשפיעים על אופי המערכת ובראשן‬
‫ההחלטה האם המדינה צריכה‪ ,‬יכולה ו‪/‬או מוכנה לאכוף אי‪-‬עמידה בתנאי החוק‪ ,‬לצד‬
‫ההחלטה האם ובאיזה אופן יש להפעיל תמריצים שליליים וחיוביים‪ .‬גורמים איכותניים‬
‫אלו צריכים להילקח בחשבון ביתר שאת בעת ההחלטה אודות המערכת המתאימה ביותר‬
‫ליישום בישראל‪.‬‬
‫לצד ההיבטים אלו‪ ,‬חשוב להדגיש מספר מגמות בולטות‪ ,‬כגון האחדה של קריטריונים‬
‫ופירוק ההבחנה בין מוגבלת חמורה למוגבלות קלה‪ ,‬התמקדות בנכויות נראות והחרגה‬
‫של אנשים שאינם רוצים לחשוף את מגבלתם )בעיקר סביב אנשים שיש להם לקות‬
‫נפשית(‪ .‬מגמה נוספת היא הכלת החוקים והתקנות גם על אנשים הנמצאים במשרות‬
‫חלקיות‪.‬‬
‫המצב בישראל‪ :‬אופי המערכת ועמידה ביעדים‬
‫הדיון סביב הצורך להפעיל מערכת מחייבת יותר קיים בישראל למעלה מעשרים שנה‪ ,‬אך‬
‫עד לשנתיים האחרונות לא ננקטו צעדים יישומיים לקידומו‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬בהובלת‬
‫ההסתדרות וארגוני המעסיקים התגבש הסכם קיבוצי שלווה בצו הרחבה לעידוד והגברת‬
‫תעסוקת אנשים עם מוגבלות‪ .‬צו ההרחבה כולל חובת העסקה של ‪) 3%‬החל מהשנה‬
‫השנייה לצו ההרחבה( אנשים עם מוגבלות עבור חברות המעסיקות לפחות ‪ 100‬עובדים‪,‬‬
‫במקביל לחובת העסקה של ‪ 5%‬בחברות הממשלתיות‪ .‬על אף זאת‪ ,‬אלו עדיין הנחיות‬
‫כלליות שאינן עונות לכל האתגרים הנובעים מאימוץ חקיקה ותקנות אלו‪ .‬על מנת לקדם‬
‫זאת באופן יעיל‪ ,‬יש לבחון את המצב בישראל לאור הניסיון הבינלאומי והמודלים השונים‬
‫שהופעלו בעולם במקביל להצגת תמונה מהימנה אודות המצב הקיים בישראל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לפי נתוני הביטוח הלאומי ניתן להשוות באופן חלקי את המצב בישראל למדינות ‪OECD‬‬
‫נוספות‪ .‬אף על פי שמבין החברות הגדולות )‪ 100‬עובדים ומעלה( כ‪ 14%-‬מהחברות לא‬
‫העסיקו אפילו לא אדם אחד עם מוגבלות‪ 7,‬שיעור המעסיקים העומדים בתנאי דומה ואף‬
‫גבוה ממדינות ‪ OECD‬נוספות ‪ -‬כ‪ 34%-‬מהמעסיקים עומדים כבר היום ביעד העסקה‬
‫מינימלי של ‪ 3%‬של אנשים עם מוגבלות )אנשים מוכרים עם ‪ 40%‬נכות ומעלה ואנשים‬
‫שעברו שיקום(‪ 8.‬ברם‪ ,‬חשוב להבין כי גם באותן מדינות בהן יש חובת ייצוג הולם‪ ,‬הגדרות‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬המעסיקים ותנאי הזכאות במסגרת החוק שונים באופן מהותי בין המדינות‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬כל השוואה בין המדינות הינה מוגבלת‪.‬‬
‫תובנות ואתגרים מרכזיים עמן התמודדו המדינות סביב הנושא‬
‫כאמור‪ ,‬מחקרים מראים כי אין הלימה חד‪-‬משמעית בין שיעורי התעסוקה לבין האופן בו‬
‫נקבעו שיעורי הייצוג ההולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחקרים מראים כי מערך הקוואטות מסייע בעיקר‬
‫לאנשים עם מוגבלות קלה ולאנשים החווים מגבלה‪/‬מחלה‪/‬פגיעה במהלך חייהם‪,‬‬
‫ומסייעים באופן חלקי מאוד לקידום תעסוקה של אנשים עם מוגבלות קשה‪ .‬יותר מכך‪,‬‬
‫אנשים רבים הנכללים תחת הגדרות החוק מועסקים בדרך כלל במשרות נמוכות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬חשוב להדגיש כי שיעור המעסיקים העונה לקריטריונים של הייצוג ההולם הינו‬
‫נמוך ומעסיקים רבים מעדיפים לשלם את התשלום על אי‪-‬עמידה בתנאי הייצוג ההולם‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬התשלום המתקבל מאיסוף הקנסות מהווה מקור עיקרי להפעלת תכניות‬
‫לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה‪.‬‬
‫‪ 7‬הנתונים אינם כוללים מידע אודות אנשים המוכרים על ידי משרד הביטחון ואנשים שקיבלו תכניות שיקום‬
‫חיצוניות לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ 8‬כאשר בוחנים רק אנשים שיש להם ‪ 40%‬נכות ומעלה או אנשים שיש להם ‪ 20%‬ומעלה ניתן לראות כי שיעור‬
‫המעסיקים העומד בתנאי נע בין ‪ 25%‬ל‪ ,(52%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ מערכות הייצוג ההולם – על המודלים השונים המופעלים במסגרתה – יכולים לסייע‬,‫לסיכום‬
‫ חשוב להבין את היתרונות והחסרונות‬,‫ עם זאת‬.‫לשילוב וקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות‬
‫ באופן שיאפשר למקבלי ההחלטות בישראל לקבל החלטה מושכלת אודות‬,‫של כל שיטה‬
‫ יש להמשיך ולבחון את ההשפעות של‬,‫ במקביל‬.‫האופן בו ראוי לקדם מודל כזה או אחר‬
.‫מערכות הייצוג ההולם ביחס לכלי מדיניות נוספים‬
‫מקורות‬
Greve, B. (2009). The Labour Market Situation of Disabled People in European Countries
and Implementation of Employment Policies: A Summary of Evidence from Country
14
Reports. Academic Network of European Disability ….
Nagae, A. (2015). Disability Employment and Productivity. Japan Labor Review, 12(1), 56–
75.
Thornton, P. (1998). Employment Quotas, Levies and National Rehabilitation Funds for
Persons with Disabilities: Pointers for policy and practice. Retrieved from
http://eprints.whiterose.ac.uk/73404/
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫באהבה‬
‫דני גרמייז‬
‫‪9‬‬
‫בדו"ח הנציבות‪ ,‬שהוזכר מספר פעמים בגיליון זה‪ ,‬נמצא כי אנשים עם מוגבלות מדווחים יותר‬
‫על תחושת בדידות ועל היעדר חברים בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנשים עם‬
‫מוגבלות מדווחים כי אין להם אדם שהם יכולים לסמוך על עזרתו בעת מצוקה או משבר‪.‬‬
‫בהמשך לממצאים עולה‪ ,‬מחקרים רבים מעידים על החשיבות של חיי חברה ושל זוגיות בחיי‬
‫האדם‪ ,‬על תרומתם לבריאות הפיזית והנפשית‪ ,‬ועל השפעתם המיטיבה לאיכות ושביעות הרצון‬
‫מהחיים‪.‬‬
‫מהפכת האינטרנט והמובייל בעשורים האחרונים הובילה לסוג של קפיצה אבולוציונית בכל‬
‫הנוגע לדרך שבה הפרט מתקשר עם סביבתו‪ ,‬יוצר קשרים חברתיים ורומנטיים‪ ,‬מאתר מידע‬
‫בתחומי החיים השונים ועוד‪ .‬בעקבות מהפיכה זאת‪ ,‬הוקמו מספר אתרים המיועדים לאנשים‬
‫עם מוגבלות‪ ,‬בני משפחתם ובעלי עניין נוספים‪ ,‬ובכללם‪ ,‬אתרים לקידום חיי החברה והזוגיות‬
‫של אנשים עם מוגבלות‪ .‬אחד האתרים המובילים בתחום זה הנו ‪ Love‬דווקא‪.‬‬
‫‪ 9‬מנהל שותף באתר ‪ Love‬דווקא‬
‫‪15‬‬
‫"‪ LOVE‬דווקא" )‪ (http://www.lovedavka.co.il‬הנו אתר פנאי והיכרויות לאנשים עם מוגבלות‬
‫המאפשר לאנשים עם ובלי מוגבלות להיפגש‪ ,‬להכיר ולאהוב‪ .‬בניגוד לאתרי היכרויות אחרים‪,‬‬
‫שבהם אדם עם מוגבלות צריך להתלבט האם‪ ,‬מתי ואיך להציג את המוגבלות בלי להבהיל את‬
‫האדם האחר‪ LOVE ,‬דווקא הוא מרחב מוגן שמאפשר לשים את המוגבלות על השולחן דווקא‬
‫כדי שאפשר יהיה לא לדבר עליה ועל הפיל הענק שבאמצע החדר‪ .‬לי יש כיסא גלגלים‪ ,‬לך יש‬
‫מכשיר שמיעה? סבבה‪ ,‬בוא נדבר על קולנוע!‬
‫‪ Love‬דווקא הוקם לפני כעשר שנים על ידי אפרת עילם‪ ,‬זכרונה לברכה‪ ,‬אשר הלכה לאחרונה‬
‫לעולמה‪ ,‬ועד כה נרשמו אליו יותר מ‪ 25,000-‬אנשים שיצרו לא מעט קשרים ובתים בישראל‪.‬‬
‫האתר זוכה בימים אלה להשקה מחודשת כאתר פנאי והיכרויות‪ .‬בהמשך לעולה מדו"ח‬
‫הנציבות וממחקרים שהראו שאחד הנושאים שמפריעים לאנשים עם מוגבלות הוא הבדידות‪,‬‬
‫באתר החדש מושם דגש על פעילויות פנאי שמאורגנות על ידי עמותות וארגונים פרטיים‬
‫וחברתיים‪ ,‬כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לצאת מהבית‪ ,‬להכיר אנשים אחרים‪ ,‬ליצור‬
‫קשרים ואינטראקציות חברתיות – קשרים שעשויים לפעמים להוביל‪ ,‬לא כמטרה אלא כתופעת‬
‫לוואי מבורכת‪ ,‬גם לקשרים רומנטיים‪ .‬כמובן שהפעילויות לא מיועדות אך ורק לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪ .‬להיפך‪ .‬כחלק מהתפיסה הרואה חשיבות בחיבור בין אנשים באשר הם‪ ,‬בלי קשר‬
‫למוגבלותם‪ ,‬אנו שואפים שקהל מגוון והטרוגני ככל האפשר יגיע לפעילויות הפנאי‪ ,‬להעשיר‬
‫את עצמם ואת חייהם‪ .‬במסגרת האתר פועל גם פורום ייעוץ והדרכה שמנוהל על ידי‬
‫פסיכולוגית קלינית ממרכז "רעות דלת פתוחה"‪ ,‬ומשיב לשאלות בנושאי מיניות‪ ,‬יחסים‪ ,‬אהבה‬
‫וזוגיות – נושאים אשר לא פעם מודחקים ומודרים מהשיח החברתי ומותיר אנשים רבים עם‬
‫חששות‪ ,‬חרדות‪ ,‬חוסר ביטחון ודימוי עצמי ומיני נמוך‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫לסיום מאמר קצר זה‪ ,‬כאדם אשר עוסק בקידום חיי זוגיות וחברה בקרב אנשים עם מוגבלות‪,‬‬
‫ובכובע אחר‪ ,‬בקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות באמצעות טכנולוגיית האינטרנט והמובייל‪,‬‬
‫אני מבקש לעודד את קידום המחקר העוסק בהשפעת השימוש בטכנולוגיה על הזדמנויות‬
‫ואיכות חייהם של אנשים עם מוגבלות; מחקר אשר יאפשר לנו לספק את השירותים היעילים‬
‫והרלוונטיים ביותר לאוכלוסייה גדולה ומגוונת זאת‪.‬‬
‫נשמח לראותכםן באתר!‬
‫‪17‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪,‬‬
‫לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‬
‫אמון‪ ,‬ספק ונחישות בתכנית "צרכנים נותני שירות"‬
‫איילת צוקרמן‬
‫‪10‬‬
‫ידע מניסיון אישי כגורם מקדם החלמה הינו רעיון מרכזי שהולך וצובר תאוצה במערך השיקומי‪.‬‬
‫אחד מנושאי הדגל של הרעיון בפרקטיקה השיקומית הם אנשי הצוות של תכנית 'צרכנים נותני‬
‫שירות'‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬בשרות הרעיון וקידומו נבקש מהצרכנים להשמיע את קולם ועמדתם‪.‬‬
‫עמדה זו הינה נכונה ומתבקשת אולם ברשימה קצרה זו אבקש לחרוג ממנהג מבורך זה ולכתוב‬
‫אודות הרעיון מזווית קצת שונה אולי אפילו נסתרת‪ :‬זווית ההסתכלות של רכז או רכזת ליווי‬
‫תעסוקתי בתוכנית 'צרכנים נותני שרות'‪ .‬ואם אדייק קצת יותר את הזווית בה אני מבקשת לתת‬
‫לנושא אומר שאני מבקשת לדבר על הרוח ‪...‬ולא על הנתונים והמגמות‪ .‬אלה האחרונים יש להם‬
‫נטייה להשתנות לרדת לעלות ולהפתיע בעוד שהרוח‪ ,‬הרוח גדולה יותר ויציבה יותר‪ .‬הרוח‬
‫מכתיבה את הכיוון גם אם לעיתים נדמה כי ערפילים מכסים את הדרך‪ .‬בהקשר זה 'משיבי‬
‫הרוח' הינם צוות תכנית 'צרכנים נותני שרות'‪ .‬צוות זה מורכב מאנשים שאוהבים להתווכח‪,‬‬
‫לצעוק‪ ,‬להגיד הרבה 'אבל' להתרגז ואז להירגע ולחזור לעסוק במלאכה; אנשים אשר שיכלם‬
‫פועל בשרות ליבם ולא להפך‪ ...‬אם הייתי מנסחת מודעת דרושים אלטרנטיבית לתפקיד הייתי‬
‫כותבת‪ ..‬לתוכנית צרכנים נותני שרות דרושים אנשים נותני אמון בעלי נטייה חזקה ללכת‬
‫עם ראש בקיר תוך ידיעה ברורה שעוד רגע הנה הקיר נפרץ‪...‬‬
‫‪ 10‬רכזת ליווי אזור באר שבע‬
‫‪18‬‬
‫פעמים רבות נאמר לנו שאנחנו קצת 'מנותקים' מהעשייה השיקומית‪ ,‬לעיתים אנחנו בעצמנו‬
‫מרגישים לא ממש מובנים‪ ...‬אולם פגישה אחת עם לקוח )צנ"ש( או לקוחה מבהירים לנו מיד‬
‫למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים באופן בו אנו פועלים‪ .‬בעשייה יד ביד עם הלקוחות‬
‫השונים אנחנו מממשים‪ ,‬הלכה למעשה רעיון גדול בתוך שגרת היומיום הקשה והמורכבת‪.‬‬
‫הרעיון לא שלנו אבל הרוח הדוחפת את מפרשי האוניה מורכבת בין היתר מרוח האמון שלנו‪.‬‬
‫אמון שאנחנו נותנים קודם כל בלקוחות שלנו‪ ,‬בחלומות שלהם‪ ,‬בשאיפות שלהם‪ ,‬אמון שאנחנו‬
‫נותנים במנהלי השיקום אשר בוחרים לצאת מהקונבנציה ולהעסיק 'צרכנים נותני שרות' ‪ .‬ולצד‬
‫האמון נמצא הספק ‪ ....‬ספקות של הלקוחות בעצמם‪ ,‬ספקות של מעסיקים בהעסקת צרכנים‪,‬‬
‫ספקות שלי בעצמי‪ ,‬עשיתי מספיק? ואולי יותר מידי? ועוד ‪...‬ועוד‪...‬בכדי לצלוח את הספקות לצד‬
‫האמונה נדרשת נחישות‪ ,‬וככה אחת לשבוע כשהרכזים מכל קצוות הארץ מתכנסים לישיבה‬
‫אנחנו מטעינים זה את זה בנחישות‪ ,‬באמונה למהססים ובקמצוץ ספק לאלה שבאותן פעמים‬
‫מדברים בסימן קריאה אחד יותר מידי‪.‬‬
‫מבחינתי אין זכות גדולה יותר מלעבוד בשרות רעיון גדול בו את או אתה מאמינים בו‪ .‬לא משנה‬
‫איזה רעיון זה‪ ,‬העיקר שיהיה גדול יותר משגרת היומיום הקטנה והשוחקת של חיינו‪ .‬אם הרעיון‬
‫שאת או אתה מאמינים בו הינו רעיון של מימוש ידע מניסיון אישי בתהליכי שיקום והחלמה אני‬
‫מזמינה אותך לשלב איתנו יד ולהצטרף להרפתקה שנקראת 'צרכנים נותני שרות'‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫דרושים לקבוצת שכולו טוב‬
‫‪20‬‬
‫**את הקו"ח עבור כל המשרות נא להעביר ל‪ jobs@s-tov.org.il-‬ולציין את כותרת‬
‫המשרה**‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום למפעל המשלב "קורינט" בבאר שבע‪ ,‬למשרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום ערכותי‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪ .‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪.‬‬
‫‪ .1‬אזור השפלה – משרה מלאה‪.‬‬
‫‪ .2‬אזור אשדוד‪ ,‬אשקלון וקריית גת – משרה מלאה‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת לחנות סיפור חוזר באשקלון‪ ,‬משרה מלאה‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה‬
‫ביעדים‪ ,‬ליווי תהליכי התעסוקה של המשתקמים‪ .‬התפקיד מיועד לבעלי‪/‬ות נסיון או‬
‫הכשרה במקצועות הבריאות בלבד!‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית‪-‬חובה ‪ !-‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש‪ .‬יכולת ביצוע מס’ פעולות‬
‫במקביל‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪ .‬אהבת ספרים‪.‬‬
‫**התפקיד בהיקף משרה מלאה‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת בית קפה בפתח תקווה‪ ,‬למשרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות שוטפת על בית הקפה‪ ,‬אחריות על צוות העובדים והנעתם ליעדים‪,‬‬
‫ניהול מקצועי של המטבח‪ ,‬ניהול מלאי ושיווק הפרויקט‪.‬‬
‫התפקיד במשרה מלאה‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – חובה‪ .‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬
‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ .‬יוזמה ויצירתיות‪ .‬ניסיון בניהול צוות עובדים – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית טובה‪.‬‬
‫יחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם‬
‫מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה‬
‫החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה‬
‫עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‬
‫‪.1‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לסיפור חוזר‬
‫‪22‬‬
‫אזור ירושלים – ‪ 50%‬משרה‬
‫‪.2‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה למפעלים‬
‫מפעל לוד – ‪ 50%‬משרה‬
‫‪.3‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לערכותי‬
‫חדרה‪-‬נתניה – ‪ 50%‬משרה‬
‫עוזר‪/‬ת תפעול למפעל המשלב בטייבה – ‪ 50%‬משרה‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי תפעולי של תהליכי העבודה של המשתקמים‪ ,‬הדרכתם והנעתם‬
‫ליעדים‪ .‬התפקיד במסגרת ‪ 50%‬משרה ‪.‬תחילת עבודה מיידית‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬רקע בתפקיד תפעולי ‪ /‬יצרני – יתרון‪ .‬ניסיון קודם במסגרת שיקומית – יתרון‪ .‬מגורים‬
‫באזור טייבה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים ותקשורת בינאישית טובה‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת סוכנים בסיפור חוזר – לאזור בקעת אונו‪ 75% ,‬משרה‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬מעקב וליווי שיקומי של המתמודדים בפרויקט‪ ,‬איתור נקודות מכירה‬
‫חדשות וקידום מכירות ‪** .‬העבודה היא עבודת שטח באזור בקעת אונו והסביבה‪ ,‬החלפה‬
‫לחופשת לידה‪ .‬תיתכן אפשרות‬
‫להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ .‬יכולת ניהול מספר משימות במקביל‪ .‬כושר מנהיגות‪ .‬ארגון‬
‫וסדר‪ .‬אהבת ספרים‪.‬‬
‫מנהל‪/‬ת כספים‪ ,‬משרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול מערך הכספים והתקציבים של הקבוצה‪ ,‬ניהול תקציבי הארגון‪,‬‬
‫הובלת מהלכים של התייעלות כלכלית‪ ,‬ניתוח כדאיות ועוד ‪.‬התפקיד בהיקף משרה מלאה‬
‫במשרדי ההנהלה בלוד ‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת מנהל עסקים ‪ /‬תעשייה וניהול ‪ /‬כלכלה ‪ /‬רו"ח‪ .‬ניסיון מוכח בניהול תקציבים‬
‫ומערך כספים בארגון מבוזר‪/‬רב תחומי ‪.‬ניסיון בניהול מקצועי של מערכת שכר ‪.‬יכולת אנליטית‬
‫גבוהה וחשיבה עסקית ‪ .‬ראייה מערכתית ויכולת הובלת תהליכים חוצי ארגון ‪ .‬יחסי אנוש‬
‫מצוינים‪.‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות "מבלים פלוס" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות‪ ,‬בניית תכניות שיקום‪ ,‬הנחיית‬
‫קבוצה‪ ,‬ליווי פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬חשיפה למסגרות בריאות הנפש באיזורים‪:‬‬
‫* ראשון‪-‬רחובות – ‪ 50%‬משרה‬
‫‪23‬‬
‫* ת"א – ‪ 75%‬משרה‬
‫* טבריה – ‪ 50%‬משרה‬
‫*התפקידים בהיקף משרה חלקית – עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬תואר ראשון במקצועות בריאות‪/‬טיפול באומנויות ‪/‬בריאות הנפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬נסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪,‬‬
‫תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות "יאללה מבלים אחרת" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי‬
‫המשתקמים לפני ובזמן הפעילויות‪ .‬באזורים‪:‬‬
‫* אשדוד – ‪ 50%‬משרה‬
‫* טבריה – ‪ 50%‬משרה‬
‫*התפקידים בהיקף משרה חלקית – עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – יתרון‪ ,‬הכרות טובה עם עולם התרבות‪ ,‬הפנאי והבילוי באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‪ .‬תואר ראשון במדעי החברה – יתרון‪ ,‬ניסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם‬
‫צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינאמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים‬
‫באזור הרלוונטי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הוויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫‪25‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪research@s-tov.org.il‬‬