ד - התיאטרון הקאמרי

‫בימוי עמרי ניצן‬
‫תפאורה ותלבושות אורנה סמורגונסקי‬
‫מוסיקה יוסי בן נון‬
‫תאורה קרן גרנק‬
‫תנועה יחזקאל לזרוב‬
‫הדרכת קסמים ואפקטים ליאור רוכמן‬
‫עיצוב סאונד ישי חממי‬
‫משתתפים (לפי סדר הופעתם)‪:‬‬
‫יאיר בן כנען גיל פרנק‬
‫רודי‪ ,‬אחיו יחזקאל לזרוב‬
‫ולריה‪ ,‬דוגמנית מרינה שויף‬
‫ימימה‪ ,‬דוגמנית מונה מרקוביץ'‬
‫טינצ'י‪ ,‬דוגמנית אלינור פוגל‬
‫הגר‪ ,‬אשתו של יאיר לימור גולדשטיין‬
‫ורה הלנה ירלובה‬
‫איש השוק השחור טוני וילקין‬
‫עוז‪ ,‬בנם של יאיר והגר עידו רוזנברג‬
‫דבי (דבורה)‪ ,‬אחותו התאומה דינה סנדרסון‬
‫נחום‪ ,‬איש שב"כ ‪ /‬מנחה ‪/‬‬
‫גבר בגן ‪ /‬מלצר שחר פרץ‬
‫בועז‪ ,‬איש שב"כ ‪ /‬סוהר ‪/‬‬
‫גבר בגן ‪ /‬מלצר אודי פרסי‬
‫אביתר‪ ,‬עיתונאי ‪ /‬גבר בגן ליאור חקון‬
‫אנתוני‪ ,‬רופא‪ ,‬אורח מאמריקה גדעון כרמל‬
‫הקטעים המוסיקליים בהצגה‪ :‬קטע מתוך‬
‫הקונצ'רטו לפסנתר של גריג ‪ //‬מארש צה"ל‬
‫מאת יואב תלמי ‪ //‬במהלך המערכה הראשונה‬
‫מושמע השיר ‪ ITS OH SO QUIET‬מאת לאנג ומדר‪/‬‬
‫רייזנפלד בביצוע בטי האטון‪ .‬בסוף המערכה‬
‫מושמע קטע מתוך אותו שיר בביצועה של ביורק‪.‬‬
‫הקלטות אולפן עמית פוזננסקי‬
‫אפקט נעל האש יובל קדם‬
‫בניית בובה טל פרנק‬
‫עוזרת לבמאי ליאת בן שושן‬
‫מנהלת ההצגה נאוה לוי‬
‫מנהל הבמה ששון סגרון ‪/‬‬
‫שמואל מיכאלוב ‪ /‬איתן דאלי‬
‫תכנות תאורה אלון כהן‬
‫תאורן אהרון (שבי) נחום‬
‫מפעיל הסאונד עמית מרקו‬
‫מלבישה נטשה מנטל‪ ,‬אתי אליאס‬
‫אביזרנית רותי לוי‬
‫מאפרות מחלקת האיפור‬
‫ד‬
‫רמה משפחתית המכסה על סודות אפלים‬
‫ המחזה עוקב אחר משפחת בן כנען בשתי‬‫תקופות מכריעות בחייה‪ :‬בשנות החמישים‪,‬‬
‫אבי המשפחה יאיר בן כנען‪ ,‬קצין בכיר בצבא‪ ,‬מתמסר‬
‫לקריירה צבאית במדינה הצעירה‪ ,‬כשהוא עיוור לצרכיה‬
‫של משפחתו ‪ -‬אשתו וילדיו הקטנים‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬אחיו‪ ,‬רודי‪ ,‬היפוכו הגמור‪ ,‬הומוסקסואל‪,‬‬
‫מהראשונים שיצאו מהארון בארץ ישראל‪ ,‬בתל־אביב‬
‫השמרנית של אותן שנים‪ .‬רודי‪ ,‬הכבשה השחורה‬
‫במשפחה‪ ,‬הוא בעל חנות פרוות בארץ השמש הקופחת‪,‬‬
‫עסק שקורס מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫בשנות השבעים‪ ,‬יאיר‪ ,‬עתה שר בממשלה‪ ,‬שנאלץ‬
‫להתמודד עם תוצאות אטימותו‪ ,‬מייצג דור שלם שהתמסר‬
‫ל"הקמת המפעל" על חשבון יחסיו עם המשפחה‪.‬‬
‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬
‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬
‫צילומים ז'ראר אלון‬
‫עיצוב שער התוכניה "ליד‪"LEAD/‬‬
‫הצגה ראשונה ‪30.12.10‬‬
‫משך ההצגה שעה וארבעים דקות‪ .‬אין הפסקה‪.‬‬
‫מחלקות הייצור של התיאטרון הקאמרי להצגה זו ‪-‬‬
‫תפאורה ובמה (נגריה‪-‬מסגריה)‪ :‬משה כהן‪ ,‬אלכס‬
‫גולדין ‪ /‬תלבושות ומתפרה‪ :‬הדס אבנרי‪ ,‬רימה‬
‫חזין‪ ,‬מרים חסין‪ ,‬ז'וזט תמים ‪ /‬אביזרים‪:‬‬
‫אורלי שנברגר‪ ,‬ולריה גלוזמן ‪ /‬איפור ופיאות‪:‬‬
‫מלאני קפלן‪ ,‬רנה שפלר‪ ,‬לרה גולומב‪ ,‬נטשה‬
‫אוסמולובסקי‪ ,‬טניה רוזנשטיין‪ ,‬לנה פרגמן‬
‫‪3‬‬
‫שיחה עם עדנה מזי"א‬
‫את יכולה להרחיב קצת על הדימויים בהצגה‪ ,‬הפרוות‪ ,‬למשל?‬
‫אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה הולכת עם אמי ברחוב בן יהודה בתל־אביב‪ ,‬ומביטה‬
‫מוקסמת בחנויות הפרווה הרבות שהיו פרושות לכל אורך הרחוב‪ .‬אז זה נראה טבעי ככל דבר‬
‫אחר‪ .‬רק כשהתבגרתי היכה בי האבסורד‪ .‬פרוות בתל־אביב הקופחת? הסמליות זעקה ממש‪.‬‬
‫הגעגועים לאירופה‪ .‬הרצון העיקש להביא את שם לכאן‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬פרוות הן גם מטפורה‬
‫בימתית מציתת דמיון‪.‬‬
‫האם למחזה יש איזו כוונה לחנך‪ ,‬להצביע על ליקויים‪ ,‬לתקן ?‬
‫מחזה מציג תהליך‪ .‬בזה כוחו‪ .‬הצופים נאלצים לשבת בדממה ולצפות בעמדתו של הזולת‪,‬‬
‫מלאכה נדירה בחיי היום יום‪ ,‬בהם אנחנו מחכים בקוצר רוח שהזולת יסיים את דברו‪ ,‬כדי‬
‫שנביע אנו את עמדתנו‪ .‬אני מאמינה שהחמלה ‪ -‬בניגוד לרחמים העצמיים המתעוררים‬
‫באחר‬
‫כשאנחנו רואים רק את הצד שלנו ‪ -‬מתעוררת כאשר אנחנו מצליחים לצפות בדממה ֵ‬
‫מתוך עצמו‪ .‬אולי זה לא הופך אותנו לאנשים טובים יותר‪ ,‬אבל זה הופך אותנו לאנשים‬
‫מודעים יותר‪ .‬אולי זה מתפקידיו של התיאטרון‪.‬‬
‫מה עם האשמה? האם כולנו אשמים? האם זה רק דור מסויים?‬
‫לאנשים יש רגשות אשמה‪ ,‬ובצדק‪ .‬לנו כלפי ילדינו ולילדינו כלפי ילדיהם וכך הלאה עד קץ‬
‫הימים‪ .‬לעולם לא נוכל להיות טובים כפי שהיינו אמורים להיות בעולם מתוקן‪ .‬אבל במחזה‬
‫הזה‪ ,‬אני מנסה להתמקד בנציגי דור ההנהגה‪ ,‬שהילדים היו אי־שם בתחתית סדר העדיפויות‬
‫שלו‪ .‬ההצדקות‪ ,‬באותם ימים‪ ,‬היו זמינות ובעלות משקל‪ .‬בנו כאן מדינה‪ .‬לפעמים אני חושבת‬
‫שאולי אחת הסיבות הסמויות להקמת הקיבוצים‪ ,‬היתה כדי להיפטר מהילדים‪.‬‬
‫לימור גולדשטיין‪ ,‬גיל פרנק‬
‫שוב כתבת סיפור על משפחה‪...‬‬
‫מישהו אמר פעם שמשפחה היא כמו מחנה השמדה קטן‪ .‬מעניינת אותי האינטימיות‪,‬‬
‫המעוותת לעיתים‪ ,‬המתקיימת בתוך המשפחה‪ .‬אנשים מרשים לעצמם להתנהג כפי שלא‬
‫היו מרשים לעצמם להתנהג בחוץ‪ ,‬לטוב ולרע‪ .‬זה אפל ודרמטי‪ ,‬ומגוחך‪ ,‬ומלא צער ואושר‪,‬‬
‫ולפעמים הכוונות הטובות הורגות‪ ,‬אבל אלה חומרים טובים לדרמה‪.‬‬
‫"וינה על הים"‪" ,‬סיפור משפחתי"‪" ,‬המורדים"‪ ,‬האם כולם נוגעים בביוגרפיה האישית שלך?‬
‫זאת יותר ביוגרפיה נפשית מקונקרטית‪ .‬עם השנים פיתחתי רגישויות והזדהויות עם אנשים‬
‫סביבי או עם דמויות ספרותיות ובידיוניות‪ ,‬עד שהן הפכו לשלי‪ .‬למשל דמותו של סטפן בראון‬
‫שהתגלגלה לדמותו של רודי במחזה‪ .‬יום אחד ישבתי במסעדה שנקראת על שמו‪ ,‬ברחוב אלנבי‪,‬‬
‫והבטתי בתמונות על הקיר‪ .‬תל אביב הסלונית של שנות החמישים‪ .‬פרוון הומוסכסואל‪ .‬זה תכף‬
‫משך אותי‪ .‬אחר כך ראיתי את הסרט הדוקומנטרי רב־ההשראה שעשו הבמאי איתמר אלקלעי‬
‫והתסריטאי ניר שנהב‪.‬‬
‫רודי‪ ,‬במחזה שלי‪ ,‬שונה מאד באישיותו מסטפן בראון‪ .‬רודי ילדותי‪ ,‬קפריזי‪ ,‬מוחצן‪ ,‬בעוד‬
‫שסטפן בראון‪ ,‬עד כמה שהתרשמתי‪ ,‬היה מאופק ומהוגן משהו‪ .‬הדמות‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬צמחה‬
‫מתוכי והתלבשה על קולב חיצוני‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫האם את כועסת על יאיר או שאת מבינה גם אותו?‬
‫ישו‪ ,‬על הצלב‪ ,‬אמר‪' ,‬רחם עליהם כי אינם יודעים את אשר הם עושים'‪ .‬בן אדם לא אטום‬
‫בכוונה‪ .‬ככה הוא‪ .‬יאיר והגר במחזה בטוחים שהם עושים את הדבר הנכון‪ .‬הגר עוברת תהליך‬
‫התפכחות‪ ,‬בעוד שיאיר משלם מחיר כבד על סירובו להתעורר גם כשהכתובת מונחת לפניו‬
‫באותיות זוהרות‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬זה הכל עניין של זוית ראיה‪ .‬תלוי לאן אתה מכוון את תשומת לבך‪ .‬זה מה‬
‫שאני מנסה לעשות במחזה הזה‪ .‬להפנות את תשומת הלב‪.‬‬
‫האם לכל הדמויות במחזה יש תיקון בסופו של דבר?‬
‫ברמה זו או אחרת‪ .‬זה לא עניין של סוף טוב‪ .‬זו אמונה שלי‪ ,‬שאם דמות לא מתפכחת‪,‬‬
‫הטרחתי את הקהל לשווא‪ .‬אם מורם מעם כגנרל ושר לא מסוגל להבין את פשעו‪ ,‬איך נבין‬
‫אנחנו‪ ,‬החיילים הפשוטים‪ .‬אני חושבת שקטרזיס יכול לבוא רק ממימוש האופציה לתיקון‪.‬‬
‫את יכולה לספר משהו על תהליך העבודה על המחזה?‬
‫זו ההצגה הרביעית שעמרי ניצן ואני משתפים בה פעולה‪ .‬עמרי הוא דרמטורג תובעני‪ ,‬יסודי‬
‫וסבלני מאד‪ .‬שוב ושוב היה קורא את כל עשרים ושלוש הגירסאות של המחזה‪ .‬מנסה לדלות‬
‫איזה משפט ראוי שנשכח‪ .‬בפגישות העבודה האינסופיות‪ ,‬הייתי רושמת את הערותיו‪ ,‬מלמדת‬
‫את עצמי להיות קשובה‪ ,‬לא לשלוף מגננות‪ ,‬רק לנסות להחלץ בשלום מהעולם ההרמטי של‬
‫הכתיבה‪ ,‬ובעזרתו‪ ,‬לצלוח את המעבר לבמה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ציוני‬
‫חסון‬
‫דניאל בויארין‬
‫גיל פרנק‬
‫עידו רוזנברג‬
‫‪‬‬
‫לאחר שסבינה שפילריין‪ ,‬הפציינטית‬
‫והפילגש של יונג‪ ,‬ויתרה על חלומה ללדת‬
‫"זיגפריד" יהודי ליונג‪ ,‬והודיעה לו שהיא הרה‬
‫מבעלה היהודי‪ ,‬כתב לה פרויד‪" :‬כפי שאת יודעת‪,‬‬
‫החלמתי מכל שמץ של נטייתי אל העניין הארי‪,‬‬
‫והייתי רוצה להניח שאם יהיה זה בן זכר‪ ,‬יגדל‬
‫להיות ציוני חסון‪ .‬על כל פנים‪ ,‬הילד או הילדה‬
‫חייבים להיות שחרחרים‪ ,‬לא בלונדים‪ ,‬הבה‬
‫ונגרש את כל האשליות מן הסוג ההוא"‪ .‬ההיבטים‬
‫ה"גזעיים" של משאלת פרויד באשר לילד מובנים‪,‬‬
‫אך קידוד המגדר מסתורי יותר‪ .‬פרויד ממגדר את‬
‫הציוני כזכר‪ .‬מדוע?‬
‫בשביל פרויד‪ ,‬בעת כתיבת המכתב‪ ,‬הציונות היא‬
‫זכרית משום שהיא נסובה מיסודה על גבריות‪...‬‬
‫בשלב זה בחיי פרויד שימשה "הציונות" בתפקיד‬
‫זהה לזה ששימשה האדיפליות בצמתים אחרים‬
‫‪6‬‬
‫בחייו‪ .‬שתיהן מסמנות את הפיכת הגבר היהודי‪,‬‬
‫הנשי‪ ,‬הכביכול־קוויר‪ ,‬לזכר‪...‬‬
‫על פי פרויד‪ ,‬משה עומד על ההר וצופה מנגד‪,‬‬
‫בגעגועים‪ ,‬על "הארץ המובטחת" שאינה ארץ־‬
‫ישראל אלא רומא‪ ,‬מולדתם של הארים ‪ -‬כמו‬
‫חניבעל באגם טראסימנום‪ .‬חלומות רומא של‬
‫פרויד‪ ,‬ובמיוחד החלום הידוע כ"בני המיופס"‪,‬‬
‫מצפינים את רומא כמושא תשוקה וגם כאתרו של‬
‫המדכא השנוא‪ .‬טקסט זה ‪ -‬החלום ופירושו בטקסט‬
‫של פרויד ‪ -‬כולל את האמירה הדחוסה ביותר של‬
‫משאלה אמביוואלנטית‪ :‬להישאר איכשהו יהודי‬
‫בשם‪ ,‬אך להשתנות לחלוטין כך שהיהדות תהיה‬
‫בלתי נראית; כלומר‪ ,‬להפוך יהדות זו למהות‬
‫"גברית" שאין להבחין בינה לבין האריּות‪ .‬כפי‬
‫שנראה‪ ,‬אמביוואלנטיות כזאת מסמלת את התנועה‬
‫הציונית בעת היווסדה‪...‬‬
‫כאשר היהודים המשוחררים רצו לעצב מחדש‪,‬‬
‫בנואשותם‪ ,‬את הגבר היהודי בדמות הגבר האנגלו־‬
‫סקסוני (במיוחד)‪ ,‬שהיה הגבר האולטימטיבי‬
‫של עולמם‪ ,‬הם חיפשו דגמי גברים כמו־יהודים‬
‫ חניבעל השמי; משה שעבר שינוי; ומסאנה‪,‬‬‫גנרל יהודי כביכול‪ .‬ובסופו של דבר‪ ,‬כל המסורת‬
‫המקראית של שלטון עצמי ויציאה למלחמה הובנה‬
‫כאנטיתזה לנטיות יהודי הפזורה לפסיביות‪.‬‬
‫בשביל פרויד‪ ,‬הציונות היא אמצעי לדיכוי‬
‫ההומוסקסואליות היהודית הנשית שלו ולשליטה‬
‫עליה‪ .‬הסיפור המשפחתי ‪ -‬אני צאצאם הישיר של‬
‫הלוחמים השמים העתיקים‪ ,‬לא בנם של האוסטיודן‬
‫הנשיים‪-‬פסיביים ‪ -‬ואף הסיפור האדיפלי‪,‬‬
‫מכחישים את מוצאו של פרויד כבנו של היהודי‪-‬‬
‫הקוויר‪-‬ה"אימפוטנט"‪ ,‬שהרים את הכובע שהשליך‬
‫הגוי לכביש וביטא כך את הפסיביות שלו לנוכח‬
‫הארי הגברי‪" .‬אם אביו היה צריך להיות יהודי‪,‬‬
‫זיגמונד היה רוצה לפחות אב גאה בגזעו‪ ,‬גיבור‬
‫אמיץ"‪ .‬באופן דומה‪ ,‬קבוצות ספורט פרוטו־ציוניות‬
‫מוקדמות נתנו לעצמן שמות של לוחמים יהודים‬
‫כמו "בר־כוכבא" ו"מכבי" (שתי דמויות אלו שוליות‬
‫למדי ואף מגונות במסורת חז"ל) ואימצו אותם‬
‫כסמלים שלהן‪...‬‬
‫על פי פרויד‪ ,‬כך נראה‪ ,‬לא היה צורך להשתתף‬
‫בבניין הבית הלאומי היהודי כדי לפתור את הבעיה‬
‫היהודית; הספיק להיות "ציוני חסון" ולשנות את‬
‫דימוי הגבר היהודי מדימוי של נשיות "מפגרת"‪,‬‬
‫לכזה של גבר אמיתי‪ ,‬כלומר ‪ -‬למרות שפרויד ניער‬
‫חוצנו מכך ‪ -‬לתחליף "גבר ארי"‪...‬‬
‫בהתחשב במגדריות הגברית בת־זמננו‪ ,‬אין זה‬
‫מפתיע שפרויד מקדד את הציונות כגברית‪ ,‬ממין‬
‫זכר‪ ,‬כתשובה מפורשת לתיאורו האנטישמי את‬
‫היהדות כנשית‪ .‬לדעתי‪ ,‬פרויד‪ ,‬כמו גם נורדאו‪,‬‬
‫הפנימו את הפרשנות השלילית של האנטישמים‬
‫לגבריות היהודית ‪ -‬גבריות שתוארה כמעוותת‬
‫באופן פתולוגי ‪ -‬ולכן ראו בציונות פתרון למצב‬
‫היהודי‪ .‬מפעלם של הציונים היה במידה רבה‬
‫הפיכת הגבר היהודי לטיפוס הגברי שהעריצו ‪-‬‬
‫הגבר ה"ארי" האידיאלי‪ .‬אם המשימה הפוליטית‬
‫של הציונות היתה להפוך את היהודים לעם ככל‬
‫העמים‪ ,‬אזי השינוי במימד הנפשי התבטא בנסיון‬
‫להפוך את היהודי לגבר ככל הגברים‪ .‬הסיסמה‬
‫הציונות "ככל הגויים" היתה אם כן בעלת משמעות‬
‫כפולה‪ ,‬כי היא התקבלה בקרב העם במובן של‬
‫"כמו (הגברים) הגויים"‪ .‬היבט זה של הציונות‪ ,‬אני‬
‫טוען‪ ,‬היה ההיבט שמשך את פרויד‪ .‬דרך ההזדהות‬
‫עם משה הכובש הפך פרויד את עצמו לזכר‬
‫וביטל את ביטול הגבריות שביסוד יהדותו‪ ,‬בעודו‬
‫נשאר יהודי בשמו וברגשותיו ‪ -‬כמו שאר הגברים‬
‫היהודים‪-‬אוסטרים שייסדו את מועדוני הספורט‬
‫היהודיים‪" ,‬מכבי" ו"בר־כוכבא"‪.‬‬
‫"האמן אאמין כי יקום‬
‫דור יהודים חדש ונפלא‬
‫מן הארץ‪ ,‬המכבים‬
‫יקומו לתחיה"‪.‬‬
‫בנימין זאב הרצל‪,‬‬
‫"מדינת היהודים"‬
‫יחזקאל לזרוב‪ ,‬הלנה ירלובה‬
‫מתוך מאמרו של דניאל בויארין "נשף המסיכות הקולוניאלי‪:‬‬
‫ציונות‪ ,‬מגדר‪ ,‬חיקוי" ‪ -‬הקתדרה לתרבות תלמודית‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫ברקלי‪ ,‬קליפורניה‪ .‬תרגמה מאנגלית‪ :‬חווה בויארין‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫יהדות‬
‫של‬
‫שרירים‬
‫מיכאל גלוזמן‬
‫דינה סנדרסון‪ ,‬עידו רוזנברג‬
‫"עלינו ליצור שוב‬
‫יהדות של שרירים‪.‬‬
‫שוב! כי ההיסטוריה‬
‫מעידה‪ ,‬שיהדות כזו‬
‫כבר היתה לעולמים"‪.‬‬
‫מכס נורדאו‬
‫‪8‬‬
‫‪‬‬
‫עם עליית הלאומיות היהודית בשלהי‬
‫המאה ה‪ ,19-‬ובמיוחד עם התגבשותה‬
‫של האידיאולוגיה הציונית במפנה המאה‪ ,‬סיפרה‬
‫לעצמה התרבות העברית את סיפורה במונחי הגוף‬
‫והצהירה שוב ושוב על הצורך לכונן גוף יהודי‬
‫חדש‪ .‬כבר בשנות השבעים של המאה ה‪ 19-‬החלה‬
‫הספרות העברית לייצר שיח מסועף על פגימותו של‬
‫הגוף היהודי‪ .‬ספרות זו ‪ -‬שהיתה הזירה המרכזית‬
‫של המחשבה הלאומית ‪ -‬תארה את הגבר היהודי‬
‫כמי שגולה לא רק מארצו אלא גם מגופו ומגבריותו‪.‬‬
‫טקסטים ספרותיים ופובליציסטיים רבים תארו גבריות‬
‫פגומה זו‪ ,‬החקוקה על הגוף‪ ,‬ודמיינו במקביל גוף‬
‫אלטרנטיבי‪ :‬אנטי־גלותי‪ ,‬ציוני‪ ,‬גברי [‪]...‬‬
‫עם עליית הציונות המדינית בשנות ה‪ 90-‬של המאה‬
‫ה‪ 19-‬חל מפנה בשיח היהודי על הגוף‪ ...‬תיאודור‬
‫הרצל ומכס נורדאו ‪ -‬המנסחים המובהקים של‬
‫האידיאולוגיה הציונית המרכז אירופית ‪ -‬יצרו זיקה‬
‫מובהקת בין תחייתו הלאומית של העם לבין שיקומו‬
‫הגופני של הפרט‪ .‬בהסתמכם על ערכי הלאומיות‬
‫הגרמנית המודרנית ועל תרבות הגוף הגרמנית דחו‬
‫הרצל ונורדאו את הגוף היהודי וקראו לביסוסם של‬
‫ערכי הגבריות‪ ,‬המהוגנות והכבוד‪ .‬שניהם תפסו‬
‫את תרבות הגוף (בנוסח הגרמני של תנועת הנוער‬
‫ותרבות הנעורים) ככלי מרכזי לעיצובו של אדם‬
‫יהודי חדש וכתנאי לתחייה לאומית [‪]...‬‬
‫הרצל ונורדאו ביקשו להדגיש את התנאים‬
‫החברתיים והפיסיים שהביאו לניוונו של הגוף‬
‫היהודי‪ .‬במאמרו "יהדות השרירים" (‪ )1900‬הציג‬
‫מכס נורדאו את הציונות במונחי שיקום הגוף‬
‫והגבריות‪" :‬לפני שנתיים אמרתי בהתייעצות‬
‫הוועדה של הקונגרס הבאזילאי‪ :‬אנו חייבים לחשוב‬
‫על כך שעלינו ליצור שוב יהדות של שרירים‪ .‬שוב!‬
‫כי ההיסטוריה מעידה‪ ,‬שיהדות כזו כבר היתה‬
‫לעולמים‪ .‬זמן מרובה‪ ,‬מרובה מדי‪ ,‬עסקנו בהמתת‬
‫בשרנו‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬אין אני מדייק בלשוני‪.‬‬
‫האחרים הם שעסקו בהמתת בשרנו‪ ,‬ומתוך הצלחה‬
‫גדולה מאוד‪ ...‬נחדש‪ ,‬איפוא‪ ,‬את הקשר אל‬
‫המסורות עתיקות היומין שלנו‪ :‬נהיה שוב גברים‬
‫עמוקי חזה‪ ,‬דרוכי אברים‪ ,‬עזי מבט"‪]...[ .‬‬
‫כמו נורדאו‪ ,‬גם הרצל האמין כי שיקום הגוף הגברי‬
‫הוא תנאי למימוש הלאומיות היהודית ואף הוא‬
‫"‪...‬יש במפנה המאה‬
‫דמיון רב באופן שבו‬
‫מתוארים היהודי‬
‫וההומוסקסואל‪ :‬שניהם‬
‫כאחד מפרים את הסדר‬
‫המגדרי הטבעי"‪.‬‬
‫הרבה לכתוב על הגוף‪ ...‬בניגוד לתפיסת הניוון‬
‫שרווחה במפנה המאה‪ ,‬שתלתה את מצבו של‬
‫הגוף היהודי בתורשה‪ ,‬תפס הרצל את הגוף היהודי‬
‫כתולדה של הסביבה‪ ,‬ולכן כניתן לשינוי‪ .‬כבר כאן‬
‫עורך הרצל אנלוגיה שתשוב ותופיע בכתביו‪ .‬רק‬
‫הגוף הנכון (כגון זה של רוכבי המערב הפרוע)‬
‫יאפשר ליהודי לממש את תקוותיו הלאומיות‪,‬‬
‫ולחילופין‪ ,‬רק מימוש הלאומיות ובעלות על הקרקע‬
‫יובילו ליצירת גוף גברי חזק ומעורר כבוד‪ .‬הרצל‬
‫חש קורת רוח בעת שפגש שלושה סבלים יהודים‬
‫בירושלים‪ .‬אמנם יהודי היישוב הישן‪ ,‬המתקיימים‬
‫מכספי חלוקה‪ ,‬עוררו בו רתיעה עזה‪ ,‬אולם המפגש‬
‫עם סבלי ירושלים הפיח בו תקוות נסתרות‪.‬‬
‫"כשהסתכל הרצל בחבורת יהודים זו‪ ,‬רחבי גרם‬
‫וגבוהים כ'בני הנפילים'‪ ,‬ניגש אליהם‪ ,‬מישש את‬
‫שריריהם המתוחים‪ ,‬צילם אותם ושלח לכל אחד‬
‫שני מג'ידי (מטבע גבוה למדי בימים ההם) ונפטר‬
‫מהם בתודה‪ .‬אחר כך העיר ד"ר הרצל‪ :‬אם נוכל‬
‫להביא הנה ‪ 300,000‬יהודים כאלה‪ ,‬תהיה כל הארץ‬
‫שלנו‪ ,‬אני מבטיח לכם"‪]...[ .‬‬
‫מקובל לתפוס את נורדאו כאבי הרעיון של יהדות‬
‫השרירים וכאידיאולוג העיקרי של תרבות הגוף‬
‫הלאומית; אולם הרצל עצמו הציב את שיקום הגוף‬
‫היהודי בלב לבו של המעשה הציוני‪ .‬ביומנו חזר‬
‫פעם אחר פעם על הצורך ליצור יהודי גופני חדש‬
‫ובכך תאר את הסובייקט של הציונות כגבר העתיד‬
‫לעבור טרנספורמציה גופנית‪ ,‬מגדרית ומינית‪ ...‬גם‬
‫את מדינת היהודים מסיים הרצל בקריאה נרגשת‬
‫להיווצרותו של יהודי חזק‪ ,‬אמיץ ולוחם‪" :‬על כן‬
‫האמן אאמין‪ ,‬כי יקום דור יהודים חדש ונפלא מן‬
‫הארץ‪ .‬המכבים יקומו לתחייה"‪]...[ .‬‬
‫אלטנוילנד שפורסם באוקטובר ‪ ,1902‬עורר עם‬
‫הופעתו עניין רב‪ ,‬תורגם ללשונות רבות‪ ,‬וחולל‬
‫פולמוס תרבותי סוער‪ ...‬הרומן מעמיד במרכזו‬
‫סובייקט גברי חלוש ומלנכולי המוצא את תיקונו‬
‫ הנפשי והגופני ‪ -‬רק עם העלייה לארץ ישראל‪.‬‬‫בעלילה בדיונית זו‪ ,‬המתמקדת בשיקומו המגדרי‬
‫והמיני של צעיר יהודי גלותי ומלנכולי‪ ,‬נותן הרצל‬
‫ביטוי לתפיסה הרווחת על הפתולוגיה של הגוף‬
‫היהודי ועל פגימותה של הגבריות היהודית‪ .‬נרטיב‬
‫החניכה ברומן מוליך את הגיבור‪ ,‬פרידריך לבנברג‪,‬‬
‫לא רק אל הטריטוריה הלאומית בפלשתינה ואל‬
‫החברה החדשה הצומחת בה‪ ,‬אלא אל מחוזותיה‬
‫לימור גולדשטיין‪ ,‬גיל פרנק‬
‫הנכספים של הגבריות התקנית‪ .‬לפיכך‪ ,‬אלטנוילנד‬
‫אינו רק אוטופיה פוליטית‪ ,‬אלא גם אוטופיה‬
‫מגדרית ומינית‪ ,‬הפותרת את מצוקותיו של הגבר‬
‫היהודי המעורער והחלוש ומובילה אותו אל חוף‬
‫המבטחים של ההטרוסקסואליות‪]...[ .‬‬
‫עלילת אלטונוילנד עוסקת בנסיון "לרפא" את‬
‫תחלואיו הנפשיים של הגבר היהודי המלנכולי והנשי‪.‬‬
‫מתוך ספרו של מיכאל גלוזמן "הגוף הציוני‪ :‬לאומיות‪ ,‬מגדר‬
‫ומיניות בספרות העברית החדשה" הוצ' הקיבוץ המאוחד‪.2007 ,‬‬
‫מיכאל גלוזמן הוא פרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הלנה ירלובה‪ ,‬דינה סנדרסון‪ ,‬יחזקאל לזרוב‪ ,‬עידו רוזנברג‬
‫‪‬‬
‫הפתעה מוזרה מזומנת לכל המתעמק‬
‫בשאלת האשה והיהדות‪ ,‬כשמתברר לו‬
‫באיזו מידה נראית דווקא היהדות רווייה בנשיות‬
‫ שמהותה נחקרה עד כה רק בניגוד לגברי באשר‬‫הוא‪ ,‬הוא עלול לייחס ליהודי שיעור נשיות גדול‬
‫הרבה יותר מאשר לארי‪ ...‬הואיל ויש מספר רב‬
‫של נקודות חשובות ביותר‪ ,‬שבהן נתגלתה לנו‬
‫המהות העמוקה של הנשיות‪ ,‬ואשר לתמהוננו אנו‬
‫שבים ומוצאים אותן כאילו בשנית גם אצל היהודי‪,‬‬
‫הרי מחובתנו לעמוד גם כאן בקפדנות ובדיוק על‬
‫המשותף והמפריד‪...‬‬
‫כדי לציין מיד קו של דמיון לאשה‪ ,‬מוזר ביותר עד‬
‫כמה מעדיפים היהודים את הנכסים המטלטלים‬
‫ גם בימינו‪ ,‬אף על פי שמותר להם לרכוש‬‫נכסים אחרים‪ ,‬וכי למעשה‪ ,‬על אף יצר הרווח‪,‬‬
‫אין להם כל צורך ברכוש‪ ,‬בבעלות על מקרקעין‪.‬‬
‫הרכוש הפרטי קשור קשר אמיץ לייחוד הפרט‪,‬‬
‫לאינדיבידואליות‪...‬‬
‫ליהודי אין שום יחס לאידאה של המדינה ‪ -‬והדבר‬
‫נובע בודאי מחוסר ההבנה הגמור של היהודי לרעיון‬
‫המדינה‪ ...‬העובדה שהיהודי זר לרעיון המדינה‪,‬‬
‫לא זה מקרוב‪ ,‬אלא מאז ומתמיד‪ ,‬רומזת על כך‬
‫‪10‬‬
‫יהדות‬
‫ונשיות‬
‫אוטו ויינינגר‬
‫"ליהודי‪ ,‬כמו לאשה‪,‬‬
‫חסרה האישיות‪...‬‬
‫ליהודי האמיתי‪ ,‬בדומה‬
‫לאשה‪ ,‬אין אני‪ ,‬ומשום‬
‫כך אין לו גם ערך‬
‫עצמי‪ ".‬אוטו ויינינגר‬
‫שליהודי‪ ,‬כמו לאשה‪ ,‬חסרה האישיות; כי רק העדר‬
‫אני הניתן להבנה‪ ,‬הוא הגורם לאי־חברותיות של‬
‫היהודים והנשים כאחד‪ .‬בדומה לנשים‪ ,‬היהודים‬
‫אוהבים להצטופף זה לצד זה‪ ,‬אבל אין הם‬
‫מתקשרים זה עם זה כיצורים עצמאיים הנבדלים זה‬
‫מזה מכוח אידאה אינדיבידואלית‪.‬‬
‫כשם שאין במציאות "כבוד של נשים" כך אי אפשר‬
‫לדמיין ג'נטלמן יהודי‪ .‬ליהודי הפנימי חסרה אותה‬
‫אצילות פנימית‪ ,‬המביאה להרגשת הכבוד של‬
‫האני ומצד הזולת‪ .‬אין אצולה יהודית; דבר מפליא‬
‫במיוחד‪ ,‬שהרי היהודים מתחתנים רק בינם לבין‬
‫עצמם מזה אלפי שנים‪.‬‬
‫בכך נעוץ גם ההסבר למה שמכונה שחצנות יהודית‪.‬‬
‫היא מבטאת את העדר תודעת העצמי ואת הצורך‬
‫הכביר בהעלאת ערך האישיות הפרטית על ידי‬
‫השפלת הזולת; כי ליהודי האמיתי‪ ,‬בדומה לאשה‪,‬‬
‫אין אני‪ ,‬ומשום כך אין לו גם ערך עצמי‪ .‬מכאן‪ ,‬על‬
‫אף המרחק שלא ישוער בין היהודי לאריסטוקרטיה‪,‬‬
‫נובעת להיטותו הנשית לתארים‪ ,‬להיטות העומדת‬
‫בשורה אחת עם יהירותו המנופחת‪...‬‬
‫בצדק באים סנגורי היהודים ומעלים על נס את‬
‫העובדה שהיהודים מבצעים פשעים חמורים לעתים‬
‫"צדק‪ ,‬צדק ויינינגר‪:‬‬
‫מידות של נשים לאומה‬
‫זו! אין כוח גברא‪ ,‬אין‬
‫כוח יוצר"‪ .‬י‪.‬ח‪ .‬ברנר‬
‫רחוקות יותר מן הארים‪ ...‬גם פרקליטי הנשים‪ ,‬לא‬
‫פחות ממלמדי הזכות על היהודים‪ ,‬נוהגים להצביע‬
‫על שיעור הפשע הנמוך בקירבן כעל הוכחה‬
‫לשלמותן המוסרית‪ ...‬אבל מה שחסר באמת לאישה‬
‫וליהודי הוא הגדלות‪ ,‬גדלות מכל הבחינות‪ ...‬בגבר‬
‫הארי השד הטוב והשד הרע נאבקים ביניהם על‬
‫השליטה בו‪ .‬ביהודי‪ ,‬כמו באשה‪ ,‬לא קיימת עדיין‬
‫ההפרדה בין הטוב לבין הרע‪ ...‬בשונה מן הארים‪,‬‬
‫היהודים אינם חיים כאינדיבידואלים חופשיים‪,‬‬
‫אוטונומיים‪ ,‬הבוחרים בין טוב ורע‪ ...‬היהודי‬
‫האמיתי‪ ,‬כמו האשה האמיתית‪ ,‬חיים שניהם רק‬
‫כסוג‪ ,‬ולא כאינדיבידואלים‪.‬‬
‫מתוך פרק י"ג בספרו של אוטו ויינינגר (‪)1903-1880‬‬
‫"מין ואופי"‪ ,‬בתרגומו של רן הכהן‪ .‬הקטע צוטט מתוך‬
‫הרבעון להיסטוריה "זמנים"‪ ,‬מס' ‪ ,88‬סתיו ‪.2004‬‬
‫‪11‬‬
‫מי הם האריסטוקרטים?‬
‫רועי פולקמן‬
‫‪‬‬
‫באחת משיחותי עם עדנה מזי"א על המחזה‪ ,‬אמרתי לה את פרשנותי לשאלה‪ :‬מי הם‬
‫האריסטוקרטים? שייכתי אותם למושג המוכר "אליטה משרתת"‪ ,‬אותו קומץ אנשים‬
‫ההולכים לפני המחנה‪ ,‬אשר בחרו לראות את טובת הכלל לפני טובתם האישית והמשפחתית‪ ,‬מושג‬
‫שהיווה בסיס ערכי לדור מקימי המדינה‪ .‬אולם עדנה‪ ,‬כדרכה‪ ,‬לקחה את הרעיון הדידקטי המדבר‬
‫על מנהיגות וטובת הכלל‪ ,‬והפכה אותו לסיפור על אנשים ולא על רעיונות‪ ,‬למפגש בין הגדול‬
‫והכללי‪ ,‬לקטן ולאישי‪ .‬המאמץ לבניית מדינה חדשה הוא לא רק מאמץ של מלחמות ופוליטיקה‪,‬‬
‫אלא מאמץ של בניית זהות אישית חדשה לאנשים שבאו ממקומות שונים‪ ,‬ומהיסטוריה אישית‪,‬‬
‫שלעתים לא התיישבה עם הסיפור הגדול שניסו אותם מנהיגים לשוות לחייהם‪.‬‬
‫החוויה שלי מהמחזה היא חוויה של מפגש בין השאיפה לגדולה‪ ,‬למנהיגות‪ ,‬לשינוי לאומי‪,‬‬
‫להקרבה ולטובת הכלל‪ ,‬לבין העובדה שמאחורי כל המחשבות הגדולות יש אנשים‪ ,‬ישנם‬
‫יחסים‪ .‬אותו דור נפילים שחיפש את הגדולה הלאומית והאישית‪ ,‬לא פעם ניחן בעיוורון קיצוני‬
‫לקרובים אליו ולמחיר האישי שעליהם לשלם עבור השאיפות והמעשים של קרוביהם‪ .‬במהלך‬
‫התחקיר על המחזה התוודעתי לביוגרפיות של כמה דמויות מפתח שפעלו בשנותיה הראשונות‬
‫של המדינה‪ .‬הקונפליקטים‪ ,‬העימותים ולעתים אף הטרגדיות האישיות המלוות את גיבורי‬
‫"האריסטוקרטים" מסתתרות לא אחת מאחורי חייהם של לא מעט ממנהיגינו‪.‬‬
‫ניסיוני האישי מהשנים האחרונות במפגש עם מובילי דרך ועם מנהיגים שונים‪ ,‬מלמד כי‬
‫במידה רבה שכחנו את משמעותה של ההקרבה‪ ,‬ולא פעם גם את משמעותה של הדוגמה‬
‫האישית‪ .‬הובלת המדינה הפכה למקצוע‪ ,‬ומנהיגים הפכו למנהלים‪ .‬מנהל יכול להפריד בין חייו‬
‫מבית והדוגמא האישית שהוא מציג‪ ,‬לבין הדרך בה הוא מנהל את המערכת עליה הוא מופקד‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬תהליך נורמלי של התבגרות לאומית‪ ,‬מאידך‪ ,‬אנחנו האזרחים ראויים למנהיגות ולא‬
‫רק לניהול‪ ,‬עלינו לדעת לדרוש חזון‪ ,‬ערכים‪ ,‬הקרבה ודוגמא אישית‪ ,‬ולצפות ממנהיגינו להיות‬
‫ראויים לאמוננו כאנשי עשייה‪ ,‬כאינטלקטואלים‪ ,‬כאנשי משפחה וחינוך‪ .‬במחזה איננו יודעים‬
‫מה הייתה תרומתו של בן כנען‪ ,‬ומה עשתה הגר‪ ,‬אנחנו חווים את מעשיהם מבעד לחשיבות‬
‫העצמית שהם מעניקים לה‪ .‬אך האם דמותו המפוחדת עד כדי אלימות של יאיר היא דמות‬
‫המנהיג שהיינו רוצים לראות? האם נאמר שעל הנעשה בביתו איננו רוצים לדעת ואין זה‬
‫רלוונטי לתפקודו המקצועי שעל פיו עלינו לשפוט?‬
‫מעבר לסיפור המסופר היטב ולחוויה התיאטרונית‪ ,‬אני לוקח עימי מהמפגש עם המחזה ועם‬
‫היוצרת‪ ,‬את המחשבה בדבר העובדה שמנהיגות אמיתית מתחילה מבית; שרגישות‪ ,‬ערכים‪,‬‬
‫אכפתיות וקבלת האחר אינם סיסמאות לבחירות ולנאומים‪ ,‬אלא אורח חיים‪ .‬ודווקא בימים‬
‫אלו‪ ,‬בהם לא אחת אנחנו נוטים לבחור מנהיגים תוך התעלמות מוחלטת מחייהם האישיים‬
‫ותכונותיהם הפרטיות‪ ,‬יתכן שעלינו להתבונן על האנשים המובילים אותנו ולשאול האם היינו‬
‫רוצים בהם כמחנכים לילדינו‪ .‬האם יש בהם הרגישות‪ ,‬ההקשבה והאכפתיות‪ ,‬ולא רק כוח‬
‫הרצון והשאיפה להצליח‪.‬‬
‫יחזקאל לזרוב‪ ,‬גיל פרנק‬
‫‪12‬‬
‫רועי פולקמן הוא סטודנט לתואר שלישי בבית הספר למדיניות ציבורית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫בתחום תהליכי קבלת החלטות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫דינה סנדרסון‪ ,‬עידו רוזנברג‪ ,‬גיל פרנק‪ ,‬לימור גולדשטיין‪ ,‬הלנה ירלובה‪ ,‬יחזקאל לזרוב‬
‫מצפן‬
‫מצפן נולדה פעמיים‪ :‬בפעם הראשונה בשנת ‪ 1962‬על ידי קבוצת‬
‫פורשים מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית אשר מחו כנגד‬
‫היגררותה של מפלגה זו אחרי ברית המועצות; בפעם השנייה לאחר מלחמת ‪ ,'67‬אז משכה‬
‫אליה התנועה הקטנה עשרות צעירים ישראלים מוכי הלם מהכיבוש הישראלי של השטחים‬
‫המיושבים בפלסטינים‪ ,‬ועמם בני נוער יהודים מחו"ל שהגיעו למצפן‪ ,‬נישאים על גלי‬
‫ההתלהבות ממרד הסטודנטים של ‪ '68‬ומהרעיונות האוטופיים של "השמאל החדש"‪...‬‬
‫ההישג העיקרי של מצפן הוא ההישג האנושי‪ .‬בתקופה שבה בערו בחברה הישראלית רק לפידים‬
‫לאומיים הצליחה חבורה קטנה של ישראלים‪ ,‬ברובם צעירים‪ ,‬להבעיר כאן לפידים של צדק‪,‬‬
‫של רגישות לסבלו של כל אדם‪ .‬מצפונם הוביל אותם להבנה אינטואיטיבית‪ ,‬עקרונית‪ ,‬נחושה‪,‬‬
‫שהוכחה במשך השנים גם כנכונה מבחינה פוליטית‪ ,‬שלא יתכן שהישראלים‪-‬היהודים יוכלו‬
‫לנהל את חייהם בשלווה ובנחת בעוד הפלסטינים החיים כה קרוב אליהם נתונים למרותו של‬
‫שלטון כיבוש‪.‬‬
‫מתוך ספרה של ניצה אראל "המצפון והפנטזיה"‪ ,‬הוצאת רסלינג‪.2010 ,‬‬
‫טוני וילקין‪ ,‬יחזקאל לזרוב‬
‫אקסודוס פלסטינית‬
‫‪...‬תכננתי לחזור‬
‫לישראל בקיץ כדי‬
‫להרשם לאוניברסיטה‪ ...‬בישראל ממשיכים אנשי השמאל המעטים במאבק נגד הכיבוש‪ ,‬ואני‬
‫מסתובב עם אנדריי בארצות הברית‪.‬‬
‫באחת השיחות סיפרתי לאנדריי על רעיון שהתגלגל בחוגי "מצפן"‪ :‬הפלסטינים יעמיסו פליטים‬
‫על ספינה וישיטו אותה לחופי ישראל כמין אקסודוס שנייה‪ ,‬הפעם פלסטינית‪ .‬כל מי שגדל‬
‫על המיתוסים של הציונות קלט מיד איזה כוח גלום בספינת מעפילים כזאת‪ ,‬שהפלגתה יכולה‬
‫להפוך את הדימוי של הפלסטינים בדעת הקהל מחבורת טרוריסטים לעם של פליטים שחותרים‬
‫לשוב למולדתם‪ .‬ב"מצפן" החליטו להעלות את הרעיון בדרכי עקיפין‪ ,‬וקיוו שהפלסטינים יאמצו‬
‫אותו‪ .‬לכן פורסמה באחד הגליונות של "מצפן" ידיעה מפוברקת ולפיה מתבשל הרעיון אצל‬
‫הפלסטינים עצמם‪.‬‬
‫בעת שסיפרתי על כך לאנדריי‪ ,‬גמלה בי ההחלטה לנסות להידבר על כך ישירות עם‬
‫הפלסטינים‪ ...‬אמרתי שאם תתארגן ספינה כזאת‪ ,‬אהיה מוכן לעלות עליה‪ :‬לא רק מתוך‬
‫סולידריות עם הפלסטינים‪ ,‬אלא גם כדי להבטיח את חייהם של הפליטים; חשבתי שאם יהיו‬
‫על סיפונה ישראלים‪ ,‬תהסס ממשלת ישראל להטביע אותה (הייתי צעיר ונאיבי)‪ .‬אנדריי אמר‬
‫שהוא מוכן להצטרף‪ .‬במשך כמה שעות ניסינו לדמיין את התגובה בישראל כשתתקרב הספינה‬
‫אל חופיה‪ ,‬מי ידרוש לתת לנוסעיה להיכנס‪ ,‬מי יגמגם‪ ,‬מי ידחה את הרעיון על הסף‪...‬‬
‫למחרת הגיע מברק מאמי ובו ביקשה שאתקשר אליה בדחיפות‪ .‬כבר ציפיתי לגרוע מכל‪ .‬אמי‬
‫פתחה את השיחה ב"מה נשמע" ו"הכל בסדר?" ואני הייתי בטוח שהיא מחפשת דרך להכין‬
‫אותי לבשורה מרה‪.‬‬
‫"קרה משהו?" ניסיתי לעזור לה‪" .‬לא‪ ,‬אצלינו הכל בסדר‪ ,‬איך אצלך?"‬
‫"הכל בסדר‪ ,‬אני מתכנן לחזור עד סוף החודש"‪.‬‬
‫"תיזהר"‪ ,‬היא אמרה‪ ,‬וצליל של דאגה הסתנן לקולה‪" .‬אל תסתבך בשום דבר מסוכן"‪.‬‬
‫רק אחרי שחזרתי לישראל סיפרה לי שיענקלה‪ ,‬חבר טוב שלה וגמלאי של שירות הבטחון‪ ,‬הציע‬
‫לה בדיסקרטיות להזהיר אותי לפני שיהיה מאוחר‪.‬‬
‫מתוך ספרו של אהוד עין‪-‬גיל "תחנות בדרך חצרמוות" (עמ' ‪ ,)286 ,272-3‬הספריה החדשה‪ ,‬הוצאת הקיבוץ‬
‫המאוחד‪/‬ספרי סימן קריאה‪.2004 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫"אתה מאמין למה שהם מספרים‬
‫לנו‪ ,‬שהם הופכים ילדים מושתנים‬
‫לגברים‪ ,‬שכמו נחש אתה משיל‬
‫כאן את הנשל המחורבן שלך ויוצא‬
‫אדם חדש‪ ,‬חזק ומוכשר לכבוש את‬
‫העולם‪ ...‬תסתכל בחברה שלך‪...‬‬
‫‪16‬‬
‫מה אתה רואה? את דור כובשי כנען‬
‫בסופה? אתה רואה חורבות אדם‪...‬‬
‫יש כאלה שלא יתאוששו מזה כל‬
‫החיים שלהם‪ ,‬שיישארו נכים מבחינה‬
‫נפשית‪ ,‬פצועים לתמיד"‪.‬‬
‫יהושע קנז "התגנבות יחידים"‬
‫גדעון כרמל‪ ,‬עידו רוזנברג‪ ,‬לימור גולדשטיין‪ ,‬אודי פרסי גיל פרנק‪ ,‬יחזקאל לזרוב‪ ,‬שחר פרץ‪ ,‬ליאור חקון‪ ,‬מרינה שויף‪ ,‬הלנה ירלובה‬
‫‪17‬‬
‫עדנה מזי"א ‪ /‬המחזאית‬
‫נולדה בתל־אביב‪ .‬כתיבה לתיאטרון‪ :‬וינה על הים‪ ,‬הכפיל (עפ"י דוסטוייבסקי)‪ ,‬עיבוד לפלטונוב‪,‬‬
‫הדוד מקייפטאון בתיאטרון העירוני חיפה‪ .‬משחקים בחצר האחורית אשר הוצג בחיפה ובתיאטרון‬
‫הקאמרי‪ ,‬תורגם לשפות רבות והוצג ברחבי אירופה‪ ,‬בין היתר בתיאטרון הרויאל קורט בלונדון‪.‬‬
‫בתיאטרון הקאמרי‪ :‬סיפור משפחתי עליו זכתה בפרס ע"ש מאיר מרגלית ובפרס ע"ש לאה‬
‫גולדברג‪ .‬על המחזה המורדים זכתה בפרס מחזאית השנה לשנת ‪ ,1998/99‬ובפרס מרגלית לשנת‬
‫‪ - 2008 .1999‬היה או לא היה‪ .‬עבודות בימוי בקאמרי‪ :‬חברות הכי טובות‪ ,‬ליזיסטרטה ‪ ,2000‬ויה‬
‫דולורוזה‪ ,‬עקר בית‪ ,‬יומן חוף ברייטון (אותו גם תירגמה)‪ ,‬אוי אלוהים‪ ,‬משפחה חמה‪ .‬כתבה‬
‫וביימה את הורדוס ואת ילדים רעים‪ .‬ב‪ 1997-‬פרסמה את הרומן "התפרצות ‪ ”X‬בהוצאת הספריה‬
‫החדשה ‪ -‬הקיבוץ המאוחד‪ .‬הספר יצא לאור באירופה בתרגומים שונים‪ .‬ב‪ 2005-‬יצא לאור ספרה‬
‫"רומן משפחתי" בהוצאת "קשת"‪ ,‬וב‪ 2010-‬יצא ספרה הראשון לילדים "סבתא עוד פעם"‪.‬‬
‫עמרי ניצן ‪ /‬הבמאי‬
‫נולד ב‪ 1950-‬בתל־אביב‪ .‬בוגר המגמה לבימוי בדרמה סנטר לונדון‪ :1979-1974 .‬במאי בית בתיאטרון‬
‫הבימה‪ :1980-1979 .‬במאי־בית בתיאטרון הקאמרי‪ :1985-1980 .‬מנהל אמנותי בתיאטרון חיפה‪.‬‬
‫‪ :1991-1985‬מנהל אמנותי בתיאטרון הבימה‪ :1993-1991 .‬מנהל אמנותי בפסטיבל ישראל‪,‬‬
‫ירושלים‪ .‬מ‪ 1994-‬משמש כמנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי‪ .‬ביים חמישה ממחזותיו של‬
‫ברטולט ברכט‪ :‬חתונה ועלייתה ונפילתה של העיר מהגוני בקאמרי‪ ;1980 ,‬מעגל הגיר הקווקזי‬
‫בהבימה‪ ;1987 ,‬הנפש הטובה מסצ'ואן בתיאטרון הלאומי של מינכן‪ ;1989 ,‬אמא קוראז' בקאמרי‪,‬‬
‫‪ .2002‬ביים עשרה ממחזות שקספיר‪ :‬חלום ליל קיץ והלילה ה‪( 12-‬הבימה)‪ ,‬נשי וינדזור העליזות‪,‬‬
‫ריצ'רד השלישי‪ ,‬הסוחר מונציה‪ ,‬קומדיה של טעויות‪ ,‬כטוב בעיניכם (הקאמרי)‪ ,‬מהומה רבה על‬
‫לא מאומה (תיאטרון חיפה)‪ ,‬כטוב בעיניכם (תיאטרון באר־שבע)‪ ,‬המלט (הקאמרי)‪ .‬בין שאר‬
‫ההצגות שביים‪ :‬על קלות דעת וצביעות‪ ,‬מי תהום‪ ,‬האוצר‪ ,‬הזכייה הגדולה‪ ,‬המטבח‪ ,‬הביתה‬
‫הביתה‪ ,‬מותו של סוכן‪ ,‬סוף ההתחלה‪ ,‬משרתם של שני אדונים‪ ,‬ביקור הגברת הזקנה‪ ,‬סיפור‬
‫משפחתי‪ ,‬רצח‪ ,‬המורדים‪ ,‬אויב העם‪ ,‬אמא קוראז'‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬יתוש בראש‪ ,‬היה או לא היה‪,‬‬
‫אמדיאוס‪ ,‬גטו‪ .‬באופרה הישראלית ביים את שיקוי האהבה מאת דוניצטי (הוצגה גם באופרה של‬
‫ברלין ובפסטיבל האופרה של פינלנד)‪ ,‬האיטלקיה באלג'יר מאת רוסיני‪ ,‬אותלו מאת ורדי‪ ,‬מסע אל‬
‫תום האלף מאת יוסף ברדנשווילי וא‪ .‬ב‪ .‬יהושע (הוצגה גם באופרה של רומא)‪ ,‬הילד חולם מאת‬
‫גיל שוחט וחנוך לוין‪ .‬בטוקיו ביים את נבוקו ובאופרה של אנטוורפן את שמשון ודלילה מאת סן‬
‫סאנס‪ .‬פרסים‪ :‬זכה בפרס טנא לבימוי‪ .‬זכה ‪ 4‬פעמים בפרסי "כינור דוד" ופעם אחת בפרס "ורד‬
‫הכסף" כבמאי השנה‪ .‬חתן פרס חנה וגוטליב רוזנבלום לשנת ‪ .2000‬זכה ‪ 5‬פעמים בפרס התיאטרון‬
‫הישראלי בקטגורית "במאי השנה"‪ :‬על רצח שזכתה גם בתואר "הצגת השנה" לשנת ‪ ,1997‬על‬
‫המורדים ‪ -‬שזכתה גם בתואר "הצגת השנה" לשנת ‪ ,1998‬על קומדיה של טעויות שזכתה גם‬
‫בפרס התיאטרון הישראלי לשנת ‪ 1996‬כ"קומדיה של השנה"‪ ,‬על כטוב בעיניכם בבימויו שזכתה‬
‫גם בתואר "ההצגה המחודשת הטובה ביותר" לשנת ‪ 2001‬ועל המלט שזכתה גם בתואר "הצגת‬
‫השנה" לשנת ‪ .2005‬ב‪ 1997-‬זכה בתואר "איש השנה בתיאטרון" מטעם "ידיעות אחרונות" וערוץ‬
‫‪ ,2‬ובאותו תואר מטעם "מעריב"‪ .‬לא מכבר זכתה המלט בתואר "הצגת העשור"‪ ,‬במישאל שנערך‬
‫בין ‪ 50‬אנשי תיאטרון מתחומים שונים‪ .‬אמדיאוס זכתה בפרס ה"העלאה המחודשת" לשנת ‪.2009‬‬
‫אורנה סמורגונסקי ‪ /‬מעצבת התפאורה והתלבושות‬
‫בוגרת אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬החוג לתיאטרון‪ .‬עבודות עיצוב בתיאטרון‪ :‬מטמורפוזה‪ ,‬כובע מלא‬
‫גשם בבית צבי‪ .‬רצח‪ ,‬אויב העם‪ ,‬המפקח‪ ,‬חברות הכי טובות‪ ,‬הורדוס‪ ,‬ליזיסטרטה ‪ ,2000‬הרב‬
‫קמע‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬ילדים רעים‪ ,‬הדודה ואני‪ ,‬הצמה של אבא‪ ,‬אשה בעל בית‪ ,‬מילאנו‪ ,‬המפיקים‪,‬‬
‫מותו של סוכן‪ ,‬יומן חוף ברייטון‪ ,‬כנר על הגג‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬תרה‪ ,‬ינטל‪ ,‬הבדלה‪ ,‬גטו‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫איחש פישר בתיאטרון הקאמרי; הרולד ומוד‪ ,‬ביאנקה‪ ,‬סתיו ימיו‪ ,‬אמנות‪ ,‬סילביה‪ ,‬שבעה‪,‬‬
‫ספר הג'ונגל‪ ,‬ערפל‪ ,‬טוב‪ ,‬המים זוכרים‪ ,‬ז'קו‪ ,‬ארוחה עם חברים‪ ,‬אלטלנה‪ ,‬תאונה‪ ,‬הקונצרט‪,‬‬
‫מבזק חדשות‪ ,‬סליחות‪ ,‬מה עושים עם ג'ני‪ ,‬פלדה‪ ,‬נערי ההיסטוריה‪ ,‬מראה מעל הגשר‪,‬‬
‫בתיאטרון בית ליסין; חבילות מאמריקה‪ ,‬תמרה‪ ,‬כולם אוהבים את אופל‪ ,‬ציד המכשפות‪ ,‬שלוש‬
‫נשים גבוהות‪ ,‬הדיבוק‪ ,‬מועדון האלמנות העליזות בתיאטרון הבימה‪ .‬הדוד מקייפטאון‪ ,‬אילוף‬
‫הסוררת‪ ,‬להיות או להיות‪ ,‬האשה שבישלה את בעלה‪ ,‬אותלו‪ ,‬הכפיל‪ ,‬המיליונרית מנאפולי‪,‬‬
‫בתיאטרון חיפה; המתחזה בתיאטרון באר־שבע‪ .‬מקס ומוריץ‪ ,‬המלאך במדיטק‪ .‬עיצבה תלבושות‬
‫לאופרה נבוקו בטוקיו בבימויו של עמרי ניצן‪ .‬עיצבה תפאורה לטקס הענקת פרס ספיר בטלוויזיה‪.‬‬
‫יוסי בן‪-‬נון ‪ /‬המוסיקאי‬
‫פסנתרן ומלחין‪ .‬בוגר תואר ראשון ב"אקול נורמל סופרייר" בפריז‪ .‬בוגר תואר שני ב"מנהטן סקול‬
‫אוף מיוזיק" בניו־יורק‪ .‬הופיע כסולן עם כל התזמורות הסימפוניות בארץ‪ .‬היה בין זוכי קרן שרת‬
‫במשך ‪ 12‬שנים ברציפות‪ .‬פרסים‪ :‬פרס אקו"ם להלחנה לתיאטרון‪ .1992 ,‬פרס מרגלית להלחנה‬
‫לתיאטרון‪ .2000 ,‬זוכה פרס התיאטרון ‪ 2004‬על הנאהבים והנעימים‪ .‬הלחין וניהל מוסיקלית‬
‫הצגות בכל התיאטראות בארץ‪ .‬בין עבודותיו ‪ -‬תיאטרון הבימה‪ :‬ירמה‪ ,‬ההולכים בחושך‪ ,‬בית‬
‫ברנרדה אלבה‪ ,‬קופסה שחורה‪ ,‬הנאהבים והנעימים‪ ,‬חודש בכפר‪ ,‬העז‪ ,‬מלחמה‪ ,‬אנה קארנינה‪,‬‬
‫כל החיים לפניו‪ ,‬איולף הקטן‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪ :‬מתנקשים‪ ,‬עשו עליך פעם סרט‪ ,‬אלטלנה‪,‬‬
‫חשמלית ושמה תשוקה‪ ,‬הדוד וניה‪ ,‬פרינסס מרי ‪ .7‬תיאטרון באר־שבע‪ :‬כשאת אומרת לא‪,‬‬
‫קומדיה של טעויות‪ ,‬השחף‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬אשכבה‪ ,‬נורה‪ ,‬הבכיינים‪ ,‬כטוב בעיניכם‪ ,‬מעיין‬
‫הכבשים‪ ,‬אמא קוראז'‪ ,‬המלט‪ ,‬המפיקים‪ ,‬גפן בלאדי‪ ,‬החגיגה‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬כנר על הגג‪ ,‬שמו‬
‫הולך לפניו‪ ,‬ג'וני הלך‪ ,‬ינטל‪ ,‬גטו‪ ,‬איחש פישר‪ .‬תיאטרון הרצליה‪ :‬ים יבשה ים‪ .‬עכו‪ :‬פרומות‪.‬‬
‫קרן גרנק ‪ /‬מעצבת התאורה‬
‫בוגרת המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב‪ .‬עיצבה תאורה להצגות רבות‪,‬‬
‫ביניהן‪ :‬מכולת‪ ,‬איחש פישר‪ ,‬לילה לא שקט‪ ,‬מבדולח לעשן‪ ,‬לעוף מכאן‪ ,‬הבדלה‪ ,‬אמדיאוס‪,‬‬
‫תרה‪ ,‬אוי אלוהים‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬רוזנקרנץ וגילדנשטרן‪ ,‬זה הים הגדול‪ ,‬מותו של סוכן‪ ,‬יומן‬
‫חוף ברייטון‪ ,‬באדנהיים ‪ ,1939‬האב‪ ,‬שמנה‪ ,‬לילה טוב אמא‪ ,‬פלונטר‪ ,‬צחוק של עכברוש‪ ,‬המלט‪,‬‬
‫דמוקרטיה בתיאטרון הקאמרי‪ .‬כתם לידה‪ ,‬נודניק‪ ,‬הלהקה‪ ,‬טייפ‪ ,‬טקסי‪ ,‬שלמה המלך ושלמי‬
‫הסנדלר‪ 8 ,‬נשים‪ ,‬כתר בראש‪ ,‬אליס בארץ הפלאות‪ ,‬החיים בשלוש גירסאות‪ ,‬צורה לאהבה‬
‫בתיאטרון הבימה‪ .‬הכלה וצייד הפרפרים‪ ,‬לוקאס הפחדן‪ ,‬המוות ישב לידי בהבימה‪/‬החאן‪.‬‬
‫איזבלה‪ ,‬תשליך‪ ,‬ג'ייפס‪ ,‬הימים הכי טובים בתיאטרון באר־שבע‪ .‬אהבה זה לא הכל‪ ,‬הבנליות‬
‫של האהבה‪ ,‬אקווס‪ ,‬אנדה‪ ,‬עלמה ורות‪ ,‬מייק‪ ,‬האגם המוזהב‪ ,‬הדבר האמיתי‪ ,‬רק אתמול נולדה‬
‫בתיאטרון בית ליסין‪ .‬שלושה בלילה‪ ,‬דממה‪ ,‬סוג'וד‪ ,‬המולוכייה של אמא‪ ,‬ריקוד הציפורים‪,‬‬
‫שלוש נשים מחכות בצוותא‪ .‬אהבה וזעם בתיאטרון הרצליה‪ .‬מופעי מחול‪ :‬משחקי ילדים‪ ,‬בארץ‬
‫שחורה שחורה ‪ -‬קבוצת המחול נעה דר‪ .‬ג'וי‪ ,‬טיפהפופה ‪ -‬של יוסי יונגמן‪ .‬זוכת פרס פסטיבל‬
‫עכו ‪ 1999‬על עיצוב התאורה להצגה פריילופ‪ .‬זוכת פרס התיאטרון הישראלי ‪ 2005‬על עיצוב‬
‫התאורה להמלט בקאמרי‪ .‬עיצבה את התאורה לשמשון ודלילה באופרה של אנטוורפן‪ ,‬בלגיה‪.‬‬
‫ליאור רוכמן ‪ /‬יעוץ קסמים ואפקטים‬
‫בוגר הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין‪ .‬עוסק בקסמים למעלה מ‪ 16-‬שנה‪ .‬זכה כעשר‬
‫פעמים במקומות הראשונים בתחרויות קסמים‪ .‬כיום משמש כשופט בתחרויות ומרצה לקוסמים‪.‬‬
‫בין ההפקות להן סיפק יעוץ‪ :‬אוי אלוהים‪ ,‬רומיאו ויוליה בקאמרי‪ .‬טרנקילה בתיאטרון עכו‪.‬‬
‫היפה והחיה בתיאטרון המסחרי‪ .‬גן הדובדבנים בסמינר הקיבוצים‪ .‬במקביל משחק בקאמרי‬
‫בהצגות משחקים בחצר האחורית וזהר‪ .‬טלוויזיה‪ :‬העוקץ‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫לימור גולדשטיין ‪ /‬הגר‬
‫יחזקאל לזרוב ‪ /‬רודי‬
‫ילידת תל־אביב‪ .‬בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב‪ .‬תיאטרון הבימה‪ :‬אשתו של קרלי‬
‫בעל עכברים ואנשים‪ ,‬סמנתה בעסק משפחתי‪ .‬התיאטרון העירוני חיפה‪ :‬ברבלין באנדורה‪ ,‬רוני‬
‫שטרן ביאיר‪ ,‬חווה בבריאת העולם ועסקים אחרים‪ ,‬הדה בהדה גבלר‪ .‬פסטיבל עכו‪ :‬התלמידה‬
‫בהשעור‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬ויולה בהלילה השנים עשר‪ ,‬שירלי באדון וולף‪ ,‬אדריאנה בקומדיה‬
‫של טעויות‪ ,‬מרתה בהמורדים‪ ,‬קליאופטרה בהורדוס‪ ,‬ליזיסטרטה בליזיסטרטה‪ ,‬ג'ני בפרק‬
‫ב'‪ ,‬רמונד שנדביז ביתוש בראש‪ ,‬אלה בתרה‪ ,‬מירי במשפחה חמה‪ ,‬ורד שלמון בחורף מתחת‬
‫השולחן‪ .‬טלוויזיה‪ :‬שרה'לה ביסורי אפרים‪ ,‬האשה באפור‪ ,‬דר' שלי קליין בטיפול נמרץ‪ ,‬ראש‬
‫גדול‪ ,‬רוקדים עם כוכבים‪ ,‬עוד משפחה וחצי‪ ,‬דאוס‪ .‬קולנוע‪ :‬ערב בלי נעמה‪ ,‬מנת יתר‪ ,‬צעד‬
‫קטן‪ ,‬תהילים‪ ,‬מלח הארץ‪ ,‬הדקדוק הפנימי‪ .‬פרסים‪ :‬פרס טימן‪ ,GOLDEN PANDA ,‬פרס מייזלר‪.‬‬
‫יליד תל־אביב‪ .1974 ,‬בוגר ביה"ס לאמנויות תלמה ילין‪ .‬בוגר להקת חיל האוויר‪ .‬רקד בלהקת "בת‬
‫שבע" ואנסמבל "בת שבע" בין השנים ‪ 1993-7‬במופעים אנאפאזה‪ ,‬קיר‪ ,‬מבול‪ ,‬זינה‪ ,‬יאג‪ .‬למד‬
‫תיאטרון ב‪ Actors Centre-‬בלונדון‪ .‬הצטרף לתיאטרון גשר ב‪ :2001-‬ליסנדר בחלום ליל קיץ‪,‬‬
‫סטפן בהעבד‪ ,‬מקי סכינאי באופרה בגרוש‪ ,‬פייטלזון בשושה‪ ,‬דמיטרי גורוב בבשני קולות‪ ,‬פיגארו‬
‫בנישואי פיגארו ועוד‪ .‬כמו כן יצר את הכוראוגרפיה להצגות העבד‪ ,‬אופרה בגרוש‪ ,‬בשני קולות‪,‬‬
‫וריאציות לתיאטרון ולתזמורת‪ .‬ב‪ 2006-‬העלה בתיאטרון גשר את ההצגה חזי שכתב וביים‪ .‬עבור‬
‫סמינר הקיבוצים כתב וביים את ‪ .radio heaven‬ב‪ 2003-‬זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן‬
‫המבטיח על תפקידו באופרה בגרוש‪ ,‬ב‪ 2006-‬על הכוראוגרפיה לווריאציות לתיאטרון ולתזמורת‬
‫וב‪ 2008-‬על הכוראוגרפיה להיה או לא היה‪ .‬קולנוע‪ :‬וואלס עם באשיר‪ ,‬שלוש אימהות‪ ,‬החוב‪,‬‬
‫המקלט‪ ,‬אהבה אסורה‪ ,‬שלושה כוכבים‪ .‬טלוויזיה‪ :‬חמישה גברים וחתונה‪ ,‬במרחק נגיעה‪,‬‬
‫אמא'לה‪ ,‬שירות חדרים‪ ,‬משחק האמת והשקר‪ ,‬האשה באפור‪ ,‬פלורנטין ועוד‪ .‬כתב וביים סרט‬
‫קצר לשביה שהוצג בפסטיבלים ותערוכות בעולם‪ .‬ב‪ 2009-‬יזם ואצר את "‪"conflict in motion‬‬
‫תערוכת וידאו דאנס‪ .‬ניהל אמנותית את פסטיבל "אינטימדאנס" ‪ 2003‬בתיאטרון תמונע‪ .‬כצלם‬
‫וכאמן ווידאו הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם‪ .‬בקאמרי השתתף בהצגות זה הים‬
‫הגדול בתפקיד נוח‪ ,‬בהיה או לא היה בתפקיד אלכסנדר פן ובינטל בתפקיד אביגדור‪.‬‬
‫טוני (אנטון) וילקין ‪ /‬איש השוק השחור‬
‫בוגר ביה"ס למשחק ע"ש שוקין ליד תיאטרון וכטנגוב במוסקבה‪ .‬בעל תואר שני בתיאטרון‪,‬‬
‫קולנוע‪ ,‬כולל בימוי קרבות סיף‪ .‬שיחק בתיאטרון הצבא האדום‪ .‬עלה לארץ ב‪ .1992-‬הופיע‬
‫בתיאטרון החאן במלון מינסק ועבד בעיקר כמעצב קרבות במה‪/‬סיף‪ ,‬קטטות ופעלולים בתיאטרון‬
‫החאן ברומיאו ויוליה ובמועדון שמיים‪ ,‬בתיאטרון בית ליסין בהתאומים מונציה‪ ,‬בתיאטרון‬
‫באר־שבע במפתח לשניים‪ ,‬בתיאטרון הסימטה ובתיאטרון הערבי‪-‬יהודי‪ .‬בסטודיו בהנהלת ניסן‬
‫נתיב שימש כמנהל הפקות‪ .‬טלוויזיה‪ :‬בסדרות טיפול נמרץ‪ ,‬ילדי גבעת נפוליון‪ ,‬חברים של נאור‪,‬‬
‫בין השורות‪ ,‬כרטיס להרמון‪ .‬קולנוע‪ :‬מתנה משמיים‪ .‬דיבוב לרוסית של סרטי טלוויזיה וקולנוע‪.‬‬
‫ליאור חקון ‪ /‬אביתר ‪ /‬גבר בגן‬
‫בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪ .2007 ,‬זוכה מלגות משרד החינוך והתרבות‪ ,‬נתן‬
‫מייזלר‪ ,‬דדי ניסים‪ ,‬אלי ליאון‪ .‬תיאטרון הספריה‪ :‬פרדיננד במזימה ואהבה‪ ,‬סרן לוקאש בהחייל‬
‫האמיץ שוויק‪ ,‬לורנצו בסוחר מונציה‪ ,‬טיל בטיל אוילנשפיגל‪ ,‬לורד גריי בריצ'רד השלישי‪.‬‬
‫תיאטרון תמונע‪ :‬דמטריוס בחלום ליל קיץ‪ ,‬מרקוציו ברומיאו ויוליה‪ .‬תיאטרון הבימה‪ :‬ראובן‬
‫ביוסף וכתונת הפסים המשגעת‪.‬‬
‫הלנה ירלובה ‪ /‬ורה‬
‫ילידת אוקראינה‪ .‬סיימה את לימודיה במכון הגבוה למשחק שליד התיאטרון האמנותי המוסקבאי‪.‬‬
‫שיחקה בתיאטרון "סוברמניק"‪ .‬עם עלייתה ארצה‪ ,‬ב‪ ,1993-‬הצטרפה לתיאטרון יידישפיל‬
‫ושיחקה בתפקידים הראשיים במשך ‪ 13‬שנה‪ .‬במקביל הופיעה בתיאטרון מלינקי בהצגות‬
‫השד האחרון‪ ,‬חזרה גנרלית‪ .‬הופיעה בהצגה דון קישוט שהשתלבה בפרוייקט הבינלאומי של‬
‫התיאטרון הגרמני "בוכום שאושפיל האוס"‪ .‬הנחתה את התוכנית ארמונות באויר בטלוויזיה‬
‫החינוכית‪ .‬בקאמרי השתתפה בהצגות זה הים הגדול בתפקיד ריטה‪ ,‬ובהיה או לא היה בתפקיד‬
‫חנה רובינא‪ .‬על תפקיד זה זכתה בפרס שחקנית השנה לשנת ‪ .2007‬קולנוע‪ :‬כוכבת הסרט קדמה‬
‫שהוצג ב‪ 2003-‬בפסטיבל קאן; חלומו של הנרי; לאחרונה שיחקה את התפקיד הראשי בחמש‬
‫שעות מפריז‪ ,‬פרס ראשון בפסטיבל חיפה‪ .‬טלוויזיה‪ :‬שימשה כמנחה קבועה של התוכנית "איש‬
‫השנה" בערוץ ישראל פלוס והנחתה את התוכנית השבועית "טריטוריה נשית" ששודרה גם בערוץ‬
‫‪ .2‬משדרת את הפינה הקבועה "תו איכות"‪ .‬משתתפת בסידרה משרד‪ .‬באינרטנט מייצגת את‬
‫חברת ‪ CATALOG EXTRA‬לתכשיטים‪.‬‬
‫גדעון כרמל ‪ /‬אנתוני‬
‫בוגר ביה"ס לאמנות הקולנוע ‪ Vancouver film School‬ב‪ .2004-‬תיאטרון סטודיו על הדרייב‪:‬‬
‫מורישס‪ ,‬קומדי נייט‪ .‬טלוויזיה‪ :‬סטארגייט אטלנטיס‪ ,‬אימפקט‪ ,‬אנדרומדה‪ ,‬ישנן בנות‪ .‬קולנוע‪:‬‬
‫הסופר‪ ,‬הרווסט‪ ,‬כוכב הקופים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מונה מרקוביץ' ‪ /‬ימימה‬
‫שירתה כסולנית בלהקת חיל חינוך‪ .‬בוגרת ביה"ס הגבוה לאמניות הבמה "בית צבי" מחזור‬
‫‪ .2010‬זוכת מלגת סנו לביצוע מצטיין מתוך מחזות זמר‪ .‬הופיעה בהצגות‪ :‬שרק‪ ,‬קרן אור הפקות‪,‬‬
‫דורה מו‪ ,‬מדיטק חולון‪ .‬בין תפקידיה ב"בית צבי"‪ :‬כותרת ראשית‪ ,‬לדבר עם‪ ,‬ארוחה בהפתעה‪,‬‬
‫תזמורת על תנאי‪ .‬מחזות זמר בתיאטרון רמת־גן ‪ -‬אנני באנני‪.Rent ,‬‬
‫דינה סנדרסון ‪ /‬דבי‬
‫ילידת ‪ .1986‬בוגרת תיכון עירוני א' לאמנויות ‪ ,2004‬מגמת קולנוע‪ .‬בוגרת הסטודיו מיסודו‬
‫של יורם לוינשטיין‪ .‬בתיאטרון הקאמרי שיחקה גם בהצגות סיפור משפחתי‪ ,‬עקר בית‪ ,‬יומן‬
‫חוף ברייטון‪ ,‬האב‪ ,‬הגיל הנכון לאהבה‪ ,‬ומשחקת בהצגה משפחה חמה‪ .‬טלוויזיה‪ :‬אגדת דשא‪,‬‬
‫אמאלה ‪ ,3‬אבידות ומציאות‪ ,‬טינופת‪ ,‬סימן שאלה‪ ,‬השועלים‪ .‬קולנוע‪ :‬מדורת השבט‪.‬‬
‫אלינור פוגל ‪ /‬טינצ'י‬
‫בוגרת מגמת תיאטרון בתיכון שרת‪ .‬בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪.2010 ,‬‬
‫זוכת מלגת אלי ליאון‪ .‬במסגרת לימודיה השתתפה בהצגות‪ :‬מולי מלוי בכותרת ראשית‪ ,‬מרי‬
‫טיטפר בלדבר עם‪ ,‬האמא והמאדאם ברוברטו זוקו‪ ,‬מריה מאנדל בתזמורת על תנאי‪ ,‬דניאלה‬
‫בהשודדים‪ ,‬גב' סמית בנא לא להפריע‪ ,‬מולי‪ ,‬הלן‪ ,‬ברנדה ברחוב‪ ,‬שיער‪.‬‬
‫גיל פרנק ‪ /‬יאיר‬
‫בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" ‪ .1987‬תיאטרון בית ליסין‪ :‬יתומים‪ ,‬שח ומט‪,‬‬
‫וריאציות על נושא מסתורי‪ ,‬אלטנלנה‪ ,‬חשמלית ושמה תשוקה‪ ,‬קיסריה סופ"ש‪ .‬תיאטרון החאן‪:‬‬
‫מי תהום‪ .‬תיאטרון חיפה‪ :‬מלאכים באמריקה‪ ,‬ציפור הנעורים המתוקה‪ ,‬בני ערובה‪ .‬תיאטרון‬
‫הספריה‪ :‬מודליאני‪ ,‬בשפל‪ .‬תיאטרון באר־שבע‪ :‬עקרונות הכתיבה‪ ,‬ברור כשמש‪ ,‬קומדיה של‬
‫טעויות‪ ,‬בית מלאכה‪ ,‬מחלת נעורים‪ ,‬הגולד האחרון‪ .‬תיאטרון הבימה‪ 12 :‬המושבעים‪ ,‬רוקדים‬
‫בלונאסה‪ ,‬טרטיף‪ ,‬ביבר הזכוכית‪ ,‬אדם‪ ,‬מראה מעל הגשר‪ ,‬ליל העשרים‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪:‬‬
‫סיפור משפחתי‪ ,‬עולמה של איימי‪ ,‬נורה‪ ,‬המורדים‪ ,‬הורדוס‪ ,‬עקר בית‪ ,‬המלט‪ ,‬האב‪ ,‬תרה‪,‬‬
‫מי מפחד מוירג'יניה וולף? קולנוע‪ :‬אפטר‪ ,‬עונת הדובדבנים‪ .‬טלוויזיה‪ :‬בסדרות המוסד‪ ,‬לחיי‬
‫האהבה‪ ,‬משחק החיים‪ ,‬מיכאלה‪ ,‬שתיקת הצופרים‪ ,‬זינזנה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אודי פרסי ‪ /‬בועז ‪ /‬סוהר ‪ /‬גבר בגן ‪ /‬מלצר‬
‫בוגר ביה"ס לאמנויות הבמה במכללת סמינר הקיבוצים בשני מסלולים ‪ -‬במגמה לבימוי‬
‫והוראת תיאטרון ובמגמה למשחק‪ .‬מלגות ופרסים‪ :‬פרוייקט "חשיפה" בתיאטרון‬
‫הבימה ‪ ,2005‬מילגה מטעם קרן שרת ‪ ,2006/7‬מילגה במשחק מטעם סמינר הקיבוצים‬
‫‪ ,2008‬מילגת הצטיינות בבימוי בסמינר הקיבוצים ‪ .2010‬השתתף בהצגות ‪ -‬תיאטרון‬
‫ארצי לנוער‪ :‬מזריץ'‪ .‬מדיטק חולון‪ :‬מותק‪ ,‬מפצח האגוזים‪ ,‬בן יהודה ‪ -‬לחלום בעברית‪,‬‬
‫עלילות פרדיננד‪ .‬תיאטרון צוותא בשיתוף תיאטרון הבימה‪ :‬ביאטריצ'ה ‪ -‬פרס הצגת‬
‫הפרינג' הטובה ביותר‪ .‬תיאטרון הסימטה‪ :‬מעלית שירות‪ .‬תיאטרונטו ‪ :2009‬חינוך‬
‫ישראלי‪ .‬סמינר הקיבוצים‪ :‬שוליים קשים‪ ,‬שתיקה‪ ,‬גריל פרצר בחנות הפורנו‪ .‬ביים‬
‫בסטודיו מיסודו של יורם לוינשטיין את האתר הזה נועד להריסה‪ .‬קולנוע וטלוויזיה‪:‬‬
‫חמ"ל צה"לי ‪ -‬סרט בהפקת צה"ל ומשרד הביטחון; תוכנית הריאליטי מה אתם הייתם‬
‫עושים? (חיים הכט‪ ,‬קשת)‪ ,‬השיר שלנו ‪ 48 .)yes( 3‬שעות (קשת)‪ ,‬טלנובלה בע"מ‬
‫(הוט)‪ ,‬הופיע בתפקיד הראשי בסרט אי של שפיות ‪ -‬מקום הראשון בפסטיבל ירושלים‪.‬‬
‫אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה הולכת‬
‫עם אמי ברחוב בן יהודה בתל־אביב‪,‬‬
‫ומביטה מוקסמת בחנויות הפרווה הרבות‬
‫‪...‬אז זה נראה טבעי ככל דבר אחר‪ .‬רק‬
‫כשהתבגרתי הכה בי האבסורד‪ .‬פרוות‬
‫בתל־אביב הקופחת? עדנה מזי"א‬
‫שחר פרץ ‪ /‬נחום ‪ /‬מנחה ‪ /‬גבר בגן ‪ /‬מלצר‬
‫בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪ .2008 ,‬בין ההצגות בהן השתתף ‪-‬‬
‫תיאטרון הבימה‪ :‬הקומקום והמטאטא‪ ,‬בראבו שרים ‪ ,90‬התרנגולים‪ ,‬מרי לו‪ .‬תיאטרון‬
‫הספריה‪ :‬החשבון‪ ,‬העיקר שטום בסדר‪ ,‬שיער‪ ,‬שורת המקהלה‪ .‬כמו כן הופיע‬
‫בתיאטרוני ילדים ונוער‪ ,‬בתיאטרון הקיבוץ ובתיאטרון מופע‪ .‬טלוויזיה‪ :‬תיכון השיר‬
‫שלנו ועוד‪.‬‬
‫עידו רוזנברג ‪ /‬עוז‬
‫בוגר ביה"ס התיכון לאמנויות "תלמה ילין" ‪ .2002‬בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה‬
‫"בית צבי"‪ .2005 ,‬זכה בפרס ע"ש צבי קליר על הצטיינות במהלך לימודיו‪ .‬מלגות‪:‬‬
‫קרן שרת ‪ ,2004 ,2003‬שרגא פרידמן‪ ,‬חיים גמזו‪ ,‬ג'ורג' ואל‪ ,‬המועדון המסחרי‬
‫והתעשייתי‪ .‬השתתף בהצגות ‪ -‬תיאטרון הספריה‪ :‬אנדרי באנדורה‪ ,‬ג'יימי במשהו‬
‫יפה‪ ,‬האדון הצעיר בהלילה הקצר ביותר בשנה‪ ,‬המנחה בקברט‪ ,‬אדי באחים בדם‪.‬‬
‫תיאטרון הבימה‪ :‬בילי בהעז או מי זאת סילביה?‪ ,‬נפתלי בהכבש ה‪ ,16-‬ג'יימס באכזר‬
‫ורחום‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪ :‬אהרון יואל בארץ הצללים במסגרת פסטיבל "פותחים‬
‫מסך"‪ ,‬מוריץ באביב מתעורר‪ .‬התיאטרון הקאמרי בשיתוף תיאטרון הבימה‪ :‬היימון‬
‫באנטיגונה‪ .‬בתיאטרון הקאמרי מופיע גם בהצגות ע' ‪ 17‬בתפקיד טל יהב ובמשפחה‬
‫חמה בתפקיד עומר‪.‬‬
‫מרינה שויף ‪ /‬ולריה‬
‫בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪ .1998 ,‬בתקופת לימודיה זכתה‬
‫במלגות‪ :‬מילגת הצטיינות מטעם "בית צבי"‪ ,‬מילגת קרן אמריקה‪-‬ישראל לשנים ‪,1998‬‬
‫‪ .1999‬בין ההצגות בהן השתתפה ‪ -‬תיאטרון באר־שבע‪ :‬המשיח‪ ,‬אפריל הקסום‪,‬‬
‫הרוזן ממונטה כריסטו‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬עיר הנפט (בשיתוף עם תיאטרון חיפה)‬
‫כובע הקש האיטלקי‪ ,‬הרב קמע‪ ,‬דבורה בארון‪ .‬תיאטרון הספריה‪ :‬מלחמת טרויה לא‬
‫תפרוץ‪ ,‬הקיץ האחרון‪ ,‬עד התביעה‪ .‬האופרה הישראלית‪ :‬אותלו‪ .‬התיאטרון הלאומי‬
‫של ויימר בפרוייקט משותף עם התיאטרון הקאמרי‪ :‬חלום ליל קיץ‪ .‬טלוויזיה‪ :‬הופיעה‬
‫בסדרות בין השורות‪ ,‬תעשה לי ילד‪ ,‬פיק אפ‪ ,‬מילואים‪ ,‬חיי כלב‪ ,‬תיק סגור‪ ,‬טייק‬
‫אוויי; סרט הטלוויזיה סיפורי בית קפה; הנחיית התוכנית נערה ‪ 57‬בערוץ אגו‪ .‬קולנוע‪:‬‬
‫צ'ה צ'ה צ'ה‪ ,‬עוד אני הולך‪ ,‬סוף שבוע בגליל‪ ,PHANTOM LOVE ,‬איזה מקום נפלא‪,‬‬
‫אהבה קולומביאנית‪ ,‬צעד קטן‪.‬‬
‫יחזקאל לזרוב‪ ,‬מונה מרקוביץ'‪ ,‬מרינה שויף‪ ,‬אלינור פוגל‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫ע ו נ ת‬
‫‪66‬‬
‫ת ש ע "א‬
‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬
‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1971‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים‬
‫לתיאטרון העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת‬
‫נאמנות הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪.‬‬
‫להקת שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים‬
‫ממיטב אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים‬
‫ידועי שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי מעלה על במותיו עשר הפקות חדשות‬
‫מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪ 40,000-‬מנויים‪ ,‬וכמיליון‬
‫צופים בארץ ובחו"ל‪ .‬התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית‬
‫תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬מינהל‬
‫התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה על ידי מפעל הפיס בשיתוף‬
‫עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫נעם סמל‬
‫‬
‫מנהל כללי‬
‫הועד המנהל‬
‫מועצת הנאמנות‬
‫עמרי ניצן‬
‫מנהל אמנות י ‬
‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר‬
‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר מנחם סלע‬
‫יפה ענתבי‬
‫מנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫דוד ברודט‬
‫תמר רודיך‬
‫דוד ברודט‬
‫חביבה הדר‬
‫מנהלת כספים וחשבת‬
‫אמינה הריס‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫עמיקם בן‪-‬צבי‬
‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו־יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬
‫מיטל קלפה‬
‫‬
‫מזכירת התיאטרון‬
‫תמר רודיך‬
‫לינדה שטרייט‬
‫יוסי גרבר‬
‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬
‫דפנה הררי‬
‫‬
‫מנהלת שיווק‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫אברהם תירוש‬
‫אמינה הריס‬
‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬
‫אפרת ליבנה‬
‫דוברות ויחסי ציבו ר‬
‫אברהם תירוש‬
‫יגאל וינשטיין‬
‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬
‫אפי שירי‬
‫מנהל התפעו ל ‬
‫ועדת הביקורת‬
‫זהרירה חריפאי‬
‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪,‬‬
‫יפעת טובי‬
‫קשרי חוץ וגיוס משאבי ם‬
‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר‬
‫אתי כספי‬
‫דיסלדורף‪ ,‬מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ,‬יוני ‪ ;1999‬סאן‪-‬פרנציסקו‪,‬‬
‫רות אזר‪-‬מדברי‬
‫מנהלת הפרסו ם ‬
‫רו"ח רון ארנרייך‬
‫חנה מרון‬
‫יולי ‪.2000‬‬
‫אבי גז‬
‫‬
‫מפיק ראשי‬
‫ליאורה מינקה‬
‫ליאורה מינקה‬
‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬
‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬
‫לינדה שטרייט‬
‫שאול סוטניק‬
‫רצח פסטיבל פרמה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;1998‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימר‪ ,‬ספטמבר ‪.1999‬‬
‫ורדית שלפי‬
‫מרכזת המחלקה הדרמטורגית‬
‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬
‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬
‫טל וייס‬
‫אלינור פוגל‬
‫אקי אבני‬
‫אבי קלמה‬
‫המחלקה החינוכי ת רני אלדעה‬
‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו־יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬
‫ענת וקסמן‬
‫שרה פון שוורצה‬
‫שלומי אברהם‬
‫סופי וייס‬
‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬
‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬האנובר‪/‬בראונשווייג‪ ,‬יולי‬
‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי ליאור זוהר‬
‫מיי פיינגולד‬
‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬
‫‪ ;2000‬פסטיבל תיאטרוני אירופה‪-‬בודפשט‪ ,‬נובמבר ‪ ;2000‬ורשה‪ ,‬מאי‬
‫נסים זוהר‬
‫יפתח אופיר‬
‫חני פירסטנברג‬
‫לימור רוטשילד‬
‫‬
‫מח' שכר‬
‫‪ ;2001‬ברלין‪ ,‬נובמבר ‪ ;2001‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪ ;2004‬פסטיבל‬
‫ניר זליחובסקי‬
‫גילת אנקורי‬
‫אסף פריינטא‬
‫מח' מנויים ע"ש שולה הגרי‬
‫בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪;2006‬‬
‫אביב זמר‬
‫נדב אסולין‬
‫גיל פרנק‬
‫נורית הרפז‬
‫מנהלת ‬
‫‬
‫פסטיבל תיאטרוני אירופה‪-‬צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬
‫אורטל חאיק‬
‫חרות אשכנזי‬
‫אודי פרסי‬
‫יהודית סילבר‬
‫ורדי חן‬
‫אחראיות‪:‬‬
‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬
‫יצחק חזקיה‬
‫חן אשרוב‬
‫שחר פרץ‬
‫נחמה אפשטיין מרינה סלבין‬
‫ילנה אבזגאוז‬
‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬
‫אניה בוקשטיין ליאור חקון‬
‫יוסי קאנץ‬
‫מיטל אקרמן‬
‫קורה בליצשטיין שמוליק יחיא ל‬
‫בצהרי היום פסטיבל ישראלי בניו־יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬פסטיבל‬
‫איתי טיראן‬
‫יניב ביטון‬
‫דן קיזלר‬
‫רועי חסון‬
‫נורית חפץ‬
‫עידן לוי‬
‫בינלאומי בקייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬
‫אבי טרמין‬
‫דיויד בילנקה‬
‫תמר קינן‬
‫עדי פינקלשטיין‬
‫גלית יפ ת‬
‫טלאור יחידי‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫גדי יגיל‬
‫טל בלנקשטיין‬
‫מורן קל‬
‫אדווה מויאל‬
‫שלי כת ר‬
‫מירי סבן‬
‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪,‬‬
‫מיכל בלנקשטיין הלנה ירלובה‬
‫יפתח קליין‬
‫מירב שטרן‬
‫מורין מש ה‬
‫טל מורדו ך‬
‫יוני ‪.2008‬‬
‫אסנת בן יהודה איציק כהן‬
‫זיו קלייר‬
‫דקלה הד ס‬
‫מיכל אוחנ ה‬
‫קופאי ם‬
‫המלט פסטיבל שקספיר‪ ,‬גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬פסטיבל שקספיר‪,‬‬
‫שלמה בר‪-‬אבא אלברט כהן‬
‫מיקי קם‬
‫מיכל סוי ד‬
‫סיון הרר י‬
‫ליבי ר ן‬
‫בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל שקספיר‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי‪ ,.‬מרץ ‪;2007‬‬
‫יעל בר זוהר‬
‫נועה כהן‪-‬שבתאי רוזינה קמבוס‬
‫גלי טימן‬
‫עידו בן‪-‬עמי‬
‫נועה זגורי‬
‫קליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ ‪ ;2009‬מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬
‫ארז כהנא‬
‫רמי ברוך‬
‫עירית קפלן‬
‫מענית פיין‬
‫אילנה גט ה‬
‫גלית סבן‬
‫פלונטר פסטיבל קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי בוויסבאדן‪,‬‬
‫מוטי כץ‬
‫מונה ברקוביץ'‬
‫רועי קקון‬
‫עינת פנחס‬
‫מנהלת ‬
‫מח' מכירות‬
‫מאי ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי לאמנויות הבמה‪ ,‬סיאול‪ ,‬אוקטובר ‪;2006‬‬
‫יוסף כרמון‬
‫שירי גדני‬
‫אמיר קריאף‬
‫אתי חסון‬
‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬
‫הפסטיבל הבילנאומי "סט"‪ ,‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬ברלין‪ ,‬מרץ‬
‫אסף גולדשטיין גדעון כרמל‬
‫דרור קרן‬
‫ויקי מזרחי‬
‫‬
‫‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2007‬לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2007‬אּולְ ם‪,‬‬
‫לימור גולדשטיין מיטל כרמלי‬
‫אורי רביץ‬
‫אבישג מור‬
‫‬
‫מח' מנויים לועדים‬
‫אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ברביקן סנטר‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬
‫עודד לאופולד‬
‫אלי גורנשטיין‬
‫איילת רובינסון‬
‫זמירה בן בסט‬
‫ביקורת דו"חות קופ ה‬
‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬
‫אביטל לבני‬
‫אפרת גוש‬
‫עירד רובינשטיין‬
‫משה כהן‬
‫‬
‫מנהל מח' ייצור‬
‫אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק‪ ,‬טייפה‪ ,‬אפריל‬
‫יואב לוי‬
‫יוסי גרבר‬
‫עידו רוזנברג‬
‫אלכס גולדין‬
‫‬
‫נגריה‪/‬מסגריה‬
‫‪ ;2008‬הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪ ,‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪;2008‬‬
‫יחזקאל לזרוב‬
‫נטע גרטי‬
‫אודי רוטשילד‬
‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬
‫פסטיבל לדרמה יוונית עתיקה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬
‫כנרת לימוני‬
‫אבי גרייניק‬
‫ליאור רוכמן‬
‫מלאני קפלן‬
‫מנהל ת‬
‫‬
‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬
‫זיו זוהר מאיר‬
‫אילנית גרשון‬
‫יוסי רחמני‬
‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬
‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬
‫ג'יטה מונטה‬
‫עזרא דגן‬
‫איה שבא‬
‫ילנה פרגמן‬
‫לרה גולומ ב‬
‫‬
‫אריה מוסקונה‬
‫אמיר דדון‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫יעקב משה‬
‫‬
‫מנהל טכני‬
‫אורלי שנברגר‬
‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬
‫עידו מוסרי‬
‫אלון דהן‬
‫מרינה שויף‬
‫יוסי כוכב י‬
‫שמואל פקרמ ן‬
‫מנהלי במ ה‬
‫ולריה גלוזמן‬
‫סיון הרשמן‬
‫‬
‫נתן דטנר‬
‫רובי מוסקוביץ' אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫רונן שלו‬
‫שרלי סב ח‬
‫אילון מעוד ד‬
‫הדס אבנרי‬
‫מנהל ת‬
‫מתפרה ‬
‫ערן מור‬
‫תיקי דיין‬
‫אוהד שחר‬
‫ג'קי חן‬
‫אבי גרינברג‬
‫ששון סגרון‬
‫נועה כרמון‬
‫רימה חזין‬
‫מרים חסין‬
‫קרן מור‬
‫מיטל דמארי‬
‫רוני שיינדורף‬
‫דרור שאשא‬
‫צוגיסט‪:‬‬
‫‬
‫מזל מלכה‪-‬קט י‬
‫נאוה לו י‬
‫מנהלי הצג ה‬
‫קובי מורסיאנו‬
‫שרון דנון‬
‫ניסו שליו‬
‫בועז רותם‬
‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬
‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי שרה לבקוביץ'‬
‫סיגל קרייף‬
‫רבקה מיכאלי‬
‫רוני הדר‬
‫גלעד שמואלי‬
‫אלי טמסוט‬
‫דן סיון‬
‫תאורני ם‬
‫ניסן זהיר ה‬
‫הראל קלמר ו‬
‫נילי באר י‬
‫ניר מנקי‬
‫שמואל וילוז'ני‬
‫דן שפירא‬
‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו‬
‫אבירם שהינ ו‬
‫דפי אברבך‬
‫ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫שרית וינו‪-‬אלעד רמה מסינגר‬
‫ערן שראל‬
‫שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה‬
‫שירה יובל‬
‫‬
‫ע' למפיק הראשי‬
‫עודד תאומי‬
‫נדב נייטס‬
‫טוני וילקין‬
‫ולרי רייזס‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫סאונד ‬
‫נועה דקל‬
‫‬
‫ע' למנהלת השיווק‬
‫הילה סורג'ון‪-‬פישר אביהוד תדהר‬
‫דניאלה וירצר‬
‫ישי חממי‬
‫ברוך ביב ס‬
‫אייל רייכשט ט‬
‫רונן לניאדו‬
‫סדרנים ואולמות מנה ל‬
‫שלמה וישינסקי דינה סנדרסון‬
‫אוהד לויטן‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫וידא ו‬
‫אלון הדר‬
‫אלון טיראן‬
‫יניב פר ץ‬
‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת ליאורה ענבר‬
‫רון בן‪-‬גידה‬
‫‬
‫מיכל לוין‬
‫עוזרת למנהל האמנותי‬
‫שרה כהן‬
‫רותי לוי‬
‫אתי אליאס‬
‫זיו גולן‬
‫מועדון קפה תיאטרון‬
‫רבקה משולח‬
‫יעוץ אמנותי‬
‫רעיה לידר‬
‫דפנה הנדלי‪-‬יצחקי ציונה זקן‪-‬ברק‬
‫אדם רמי‬
‫רותי מלמ ד‬
‫מרכזי ה‬
‫נועם שמואל‬
‫ע' אמנותי למנהל האמנות י‬
‫טלי דיין‬
‫אירנה ויימן‬
‫‬
‫אבי מרכוס‬
‫מינהלה ‬
‫איתמר וכסלר‬
‫‬
‫יועץ חזותי‬
‫יעוץ משפטי משרד שחל את האזרחי עו"ד עופר שחל‬
‫מישל זבלודוביץ'‬
‫‬
‫קלדנית‬
‫אבי ברכר‬
‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬
‫רו"ח אלישע סער‬
‫‬
‫רואה חשבון‬
‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬
‫יורם אמיר‬
‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬
‫רו"ח דניאל פרייטג‬
‫‬
‫מבקר פנים‬
‫גל קנטי‬
‫‬
‫מנהלת כללית‬
‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬
‫יעקב הכהן‬
‫‬
‫ממונה בטיחות‬
‫‬
‫קרן ליאור‬
‫רנה ירושלמי‬
‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬
‫קואטרו‬
‫‬
‫מישרד פירסום‬
‫‬
‫קרן יונה אתינגר‬
‫ארז חסון‬
‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל‪:‬‬
‫עמיתי כבוד‬
‫פנינה ומשה אדרי‬
‫קלרה ועמוס אהרוני‬
‫יעל ורמי אונגר‬
‫אורנה אלשטיין‬
‫לילי אלשטיין‬
‫ענת ואודי אנג'ל‬
‫דניאלה אפשטיין‬
‫דוריס ומורי ארקין‬
‫דינה אתינגר‬
‫בת שבע ומשה בובליל‬
‫ג'ני וחנינא ברנדס‬
‫טליה גלאנץ‬
‫מנהל כללי נעם סמל‬
‫מנהל אמנותי עמרי ניצן‬
‫נשיאת כבוד ראשונה‬
‫לאה רבין ז"ל (‪)2000-1993‬‬
‫יו"ר האגודה ליאורה עופר‬
‫מייסדת ויו"ר בשנים‬
‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬
‫מייסדת ויו"ר האגודה‬
‫הבינלאומית אמינה הריס‬
‫מנהלת האגודה יפה ענתבי‬
‫רכזת האגודה יפעת טובי‬
‫הועד המנהל‬
‫ליאורה עופר‬
‫אתי כספי‬
‫אמינה הריס‬
‫לינדה שטרייט‬
‫נילי גליק‬
‫תמר רודיך‬
‫עמיתים‬
‫קובי אבן עזרא‬
‫סימה ואבינועם אופיר‬
‫רות וגדעון אורבך‬
‫מיה אוריון‪-‬פלג‬
‫ניצה וגדעון אורצקי‬
‫רותי אחיעזר‬
‫שרה אילין‬
‫פולט איתן‬
‫א‪ .‬אילן וג‪ .‬בן טל‬
‫שרה אלאלוף‬
‫גליה אלבין‬
‫עפרה ורפי אלול‬
‫איטה אלחנני‬
‫עידית אלקון‬
‫שוש ומאיר אלתר‬
‫קארין ואורי אנג'ל‬
‫טלי ואבי אנג'ל‬
‫חוה ופסח אנדרמן‬
‫רותי ואברהם אסף‬
‫דרורה וצבי אפרת‬
‫אורית ודוד אפרתי‬
‫יהודית אריאן‪-‬סלע‬
‫רנה באום‬
‫ניצה וישראל באומן‬
‫נורית ועמירם בוקשפן‬
‫יעל ואיזי בורוביץ'‬
‫צבי בורוביץ' ודניאלה לוריא (‪)2‬‬
‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי‬
‫אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי בישראל‬
‫נילי גליק‬
‫אורסולה ונסים גלעם‬
‫ורדה ובועז דותן‬
‫אורלי ונוחי דנקנר‬
‫הילה ואמנון הלפר‬
‫עדנה ויגאל וינשטיין‬
‫מרים ואהרון זיגלמן ‪ -‬ניו־יורק‬
‫אילנה וראובן זכר‬
‫צופיה ומיור כספי‬
‫יוסי לנדסמן‬
‫נורית וישה סיטון‬
‫שרה ומיכאל סלע‬
‫ליאורה עופר ואיילון רפאלי‬
‫איה עזריאלנט‬
‫דיים שירלי פורטר‬
‫יורם פטרושקה‬
‫חמי ולזר פרוכטר‬
‫דליה ואוריאל צבילינגר‬
‫שושנה ודוד רבינוביץ‬
‫תמר רודיך‬
‫יהודית וקובי ריכטר‬
‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬
‫לינדה ואלי שטרייט‬
‫סבטלנה שמולוביץ' ואלעד חפץ‬
‫גינה ודני בירן‬
‫שלי ברגמן‬
‫שרה ברוכין‬
‫קוני ודן ברניצקי‬
‫אורנה ודני ברנר‬
‫אילנה ברנר‬
‫מירי ואיתן ברק‬
‫אורנה וחנוך ברקת‬
‫עדנה וארנן גבריאלי‬
‫הלגה גוטסדינר וטדי קוק‬
‫מיר'לה ושמעון גולדברג‬
‫ציפי ומיכה גולדמן‪ -‬למחוק‬
‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬
‫דניאלה וששי גז‬
‫דוד גיסין‬
‫אלישבע גיבלי‬
‫שרה ומיכה גייגר‬
‫חוה גל‪-‬און‬
‫חנה גרטלר‬
‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬
‫פנינה דגן‬
‫מרים דורון‬
‫נאוה ואמנון דיק‬
‫ורד ואברי דרנגנר‬
‫זהבה דנקנר‬
‫דליה ואלי הורביץ‬
‫חנה ואלי הלפן‬
‫אילנה ויאיר המבורגר‬
‫חנה וגדעון המבורגר‬
‫אורה ואביקם הראל‬
‫אמינה הריס‬
‫טלי ועמוס וולטש‬
‫דרורית ורטהיים‬
‫טלי זינגר‬
‫מרים זוגלובק‬
‫אורה ויוסף זרניצקי‬
‫פארה ועופר חודורוב‬
‫אמה ואבי טביסל‬
‫גדעון טהלר‪ -‬טל תעופה‬
‫נירה טולידאנו‬
‫עדנה טוקטלי‬
‫עירונה טייק‬
‫דבי וסנדר טל‬
‫ענת טמיר‬
‫נורית יגלום‬
‫איבון ואדריאן יונוביץ'‬
‫חנה ואלי יונס‬
‫עליזה ואריאל יפו‬
‫הילה ודורון כהן‬
‫פנינית ופיני כהן‬
‫אתי ורם כספי‬
‫זהבה כץ‬
‫ציפה ואריק כרמון‬
‫שוש ואליעזר כרמל‬
‫אתי וחנוך כרמלי‬
‫מרים ודן לאופר‬
‫חיה ורובי לדנר‬
‫תקוה וצבי לובצקי‬
‫הילה ואבי לוי‬
‫ליאורה ואלי לנדאו‬
‫ברונו לנדסברג ‪" -‬סנו"‬
‫אפרת ומוטי מאיר‬
‫נילי ושי מאייר‬
‫רונית ומיקי מור‬
‫ענת ומוריאל מטלון‬
‫צביה מיתר‬
‫דורית וארז מלצר‬
‫מרגלית וחנן מלצר‬
‫נעמי ומאיר מנדלמן‬
‫נורית ויואב מנור‬
‫אורה ואברהם מעוז‬
‫דליה ואייבי נאמן‬
‫ורדה וחיים סאמט‬
‫טובה וסמי סגול‬
‫מרשה ומיכאל סגל‬
‫פנינה וגדעון סיטרמן‬
‫תמי ואורי סלונים‬
‫רלי וג'ק סמית‬
‫בתיה ועידן עופר‬
‫גילה עירוני‬
‫איילת ותומר עמיר‬
‫מיכל ודוד פורר‬
‫יהודה פייגין‬
‫לילי וראובן פייזר‬
‫זהבה פירון‬
‫שרה ואבנר פלטק‬
‫ברונקה וג'ק פלידרבאום‬
‫מייק פלידרבאום‬
‫ורדה וחיים פלמן‬
‫אברהם פרדקין‬
‫בלהה ואיל פרוילינגר‬
‫רוחמה פרוכטר‬
‫אסנת ויעקב פרי‬
‫שושנה ואריה פרידנבורג‬
‫נורית פרייס‬
‫גיטה וזיגמונד פרייזלר‬
‫אורנה וחיים פרלוק‬
‫ענת ושמואל פרנקל‬
‫שלומית פרנקל‬
‫דליה ויוסי פרשקר‬
‫קרן וגיל פרשקר‬
‫זיוה ואבי פתיר‬
‫שולה ואריק צדר‬
‫תמר צ'ורלי‬
‫ציפי ואפרים קונדה‬
‫יעל ודורי קלגסבלד‬
‫אתי ומיקי קני‬
‫לינה ואהרון קסטרו‬
‫לילך וחיים קפלן‬
‫יהודית ורוני קצין‬
‫אסי קריב‬
‫נילי ושמואל קריב‬
‫הילה ורן רהב‬
‫רותי רובינשטיין‬
‫נלי ויאיר רוטלוי‬
‫אתי וגבי רוטר‬
‫אורנה ואביב רייז‬
‫אירית ושלומי רייזמן‬
‫מיכל ויובל רכבי (‪)2‬‬
‫פנינה רמון‬
‫שרית ומאיר רסין‬
‫אורית וחיים רסנר‬
‫עירית רפפורט‬
‫חסיה שביט‬
‫עמי שגיב‬
‫כנה וזלמן שובל‬
‫תמר שוחט‬
‫אילנה וגדעון שטיאט‬
‫אנייס ובני שטינמץ‬
‫ישראלה שטיר אינשטיין‬
‫בת שבע שטראוכלר‬
‫הדסה ומאיר שני‬
‫יעל שניידמן ואבי ירון‬
‫רבקה וזאב שניידמן‬
‫רנה שעשוע חסון ואליהו שעשוע‬
‫נעמה ויגאל שפר‬
‫חיה שקד‬
‫שושנה וישעיהו שקד‬
‫שושנה שרייבר‬
‫יוכי ואיציק שרם‬
‫עירית ומשה תאומים‬
‫ויויאן תבורי‬
‫דב תדמור‬
‫חנה וישראל תמרי‬
‫סמדר שמחאי‬
‫ויויאן ואלי תבורי‬
‫אופטיקנה‬
‫אפ‪.‬אם‪.‬אר‪ .‬מחשבים ותוכנה‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫י‪ .‬גורנציקי ושות'‬
‫ניצן ענבר מהנדסים‬
‫פוטוליין בע"מ‬
‫קרן כהנוף‬
‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬
‫קרן ‪ BMW‬ע"ש מילה ברנר‬
‫ר‪.‬מרנסנס מנג'מנט ‪ 1993‬בע"מ‬
‫המשכן לאמנויות הבמה‬
‫מועצת המנהלים‬
‫יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלום אלקיים‬
‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלי חשן‬
‫חברי הדירקטוריון‬
‫מיקי ירושלמי‬
‫חביבה אבי‪-‬גיא‬
‫שמואל גפן‬
‫דפנה הראל‬
‫אלי לוי‬
‫משה קורניק‬
‫חנה תמיר‬
‫מיכל וייסברוט‬
‫מנכ"ל‬
‫עו"ד יוחנן דן‬
‫סמנכ"ל‬
‫יואב קרן‬
‫מנהלת לשכה‬
‫הודיה עזר‬
‫מנהל כספים‬
‫רו"ח אורי קופרברג‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד איתן הברמן‬
‫מבקר פנים‬
‫רו"ח משה בקשי‬
‫מנהלת חשבונות‬
‫זהורית אברהם‬
‫מנהל תפעול ואחזקה‬
‫דוד אשכנזי‬
‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair: Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark Bekerman, Wendy and Henry‬‬
‫‪Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl‬‬
‫‪Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould,‬‬
‫‪Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus‬‬
‫‪Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust, Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady‬‬
‫‪Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold‬‬
‫‪Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona‬‬
‫‪Seroussi, Basil Sherman, Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬
03-6060900/960 :‫ קופות‬/ 03-6060950 :‫ פקס‬/ 03-6061900 :‫טל‬
w w w. c a m e r i . c o. i l / info@cameri.c o. i l :‫דואר אלקטרוני‬
‫ נעם סמל‬:‫מנהל כללי‬
‫ עמרי ניצן‬:‫מנהל אמנותי‬
by Edna Mazya
A
‫מחזאות ישראלית‬
‫אשכבה‬
‫האריסטוקרטים‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫סאלח שבתי‬
‫מכולת‬
**** ‫מאת אפרים קישון‬
‫** מאת הלל מיטלפונקט‬
‫שמו הולך לפניו‬
*
‫זהר‬
‫**** מאת משה קפטן ודפנה אנגל‬
‫מאת אפרים קישון‬
‫ אלוהים‬,‫אוי‬
‫איחש פישר‬
‫מאת ענת גוב‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫לילה לא שקט‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מחזמר עפ"י שיריו של שלמה ארצי‬
‫משחקים בחצר האחורית‬
]‫הרצל [אנסמבל עיתים‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫עפ"י ספרו של עמוס אילון‬
‫ *** בשיתוף מתנ"ס שדרות‬/ ‫ *** בשיתוף תיאטרון הבימה‬/ ‫ ** בשיתוף תיאטרון בית ליסין‬/ ‫* בשיתוף תיאטרון חיפה‬
‫הכתובה‬
‫גטו‬
‫מאת אפרים קישון‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫הבדלה‬
‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫מאת שמואל הספרי‬
‫משפחה חמה‬
‫מאת ענת גוב‬
‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬
‫ימי שלישי עם מורי‬
‫*** אלוף הבונים‬
* ‫מאת ג'פרי הטצ'ר ומיטש אלבום‬
‫מאת הנריק איבסן‬
‫כסף עובר ושווא‬
‫רומיאו ויוליה‬
‫מאת ריי קוני‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫כנר על הגג‬
‫ווייצק‬
‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת גאורג ביכנר‬
]‫הדיבוק [אנסמבל עיתים‬
‫מעגל הגיר הקווקזי‬
)‫מאת לאון כץ (עפ"י אנ־סקי‬
‫מאת ברטולט ברכט‬
‫המלט‬
‫משרתם של שני אדונים‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫מאת קרלו גולדוני‬
‫בקרוב‬
‫בעל למופת‬
‫מאת יהושע סובול‬
"‫בהשראת מחזהו של אוסקר ויילד "בעל אידאלי‬
‫זהב טורקי‬
ֿ‫מאת חנן פלד‬
‫עפ"י "האוצר" מאת שלום עליכם‬
Directed by Omri Nitzan
Set and Costumes Orna Smorgonsky
Music Yossi Ben Nun
Lighting Keren Granek
Conjuring and stage effects Lior Rochman
Sound design Yishay Hamami
family drama that conceals dark
secrets. It traces the Ben-Canaan
family through two crucial periods
in its life: in the 1950s the head
of the family, Yair Ben-Canaan, a high-ranking
army officer, devotes himself to a military career
in the young State of Israel, while remaining
blind to the needs of his family - his wife and
small children. His brother Rudy, on the other
hand, is his complete opposite, one of the first
homosexuals to come out of the closet in the
conservative Tel Aviv of the time. Rudy, the black
sheep of the family, a furrier in the land of the
blazing sun, is facing financial collapse.
In the 1970s Yair, who is now a cabinet minister
and forced to face up to the consequences of his
obtuseness, represents an entire generation that
dedicated itself to “founding the enterprise” at
the expense of his family relationships.
Cast (in order of appearance):
Yair Ben-Canaan Gil Frank
Rudy, his brother Yeheskel Lazarov
Valeria, a model Marina Shoyef
Yemima, a model Mona Markovich
Tinchi, a model Elinor Fogel
Hagar, Yair's wife Limor Goldstein
Vera Helena Yaralova
Gangster Tony Vilken
Oz, Yair and Hagar's son Ido Rosenberg
Debby, his twin sister Dina Sanderson
Nachum, security service agent / moderator /
a man in the park / waiter Shahar Peretz
Boaz , security service agent / warder /
a man in the park / waiter Udi Persy
Evyatar , journalist / a man in the park Lior Hakun
Anthony, a doctor,
visitor from America Gideon Carmel
Studio recordings Amit Poznansky
Blazing shoe effect Yuval Kedem
Doll making Tal Frank
Assistant to the director Liat Ben Shushan
Production manager Nava Levy
Stage manager Sason Sagron / Shmuel Michaelov / Eitan Dali
Lighting programming Alon Cohen
Lighting operator Aharon (Shabi) Nachum
Sound operator Amit Marko
Wardrobe Natasha Mentel / Etti Elias
Props Ruth Levy // Makeup The whole department
First performance 30. 12. 10
Length 1 hour 40 minutes. There is no interval
30