מה נשמע

1
‫‪ .1‬בשער הגיליון ‪....................................................................................................‬‬
‫דבר המערכת ‪............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫סיכום שנתי תשע"ב‪ /‬רוני עזתי ‪...................... ................................ ................................‬‬
‫דבר המערכת ‪............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 2‬המהפכה הדיגטלית ‪............................................................................................‬‬
‫הארכיון המודרני היום ומחר ‪ /‬חזקי קסנט ‪....................................... ................................‬‬
‫‪ .3‬ארכיון עולה לאינטרנט ‪.......................................................................................‬‬
‫"עגלה או סוסה?" – מדוע וכיצד נבחרה הפלטפורמה של יד יערי ‪ /‬דודו אמיתי ‪...................‬‬
‫התארגנויות אזוריות במרשתת ‪ /‬דינה ספראי ‪.................................. ................................‬‬
‫‪ .4‬יוזמות מקומיות ברשת ‪.......................................................................................‬‬
‫תצוגת צילומים ברשת – אפשרויות‪ ,‬כלים ושיטות ‪ /‬מאשה זולוטוטרבסקי ודודו אמיתי ‪...........‬‬
‫טווים חוטים ברשת ‪ /‬ליליק זקס ‪..................... ................................ ................................‬‬
‫ארכיון יבנאל ע"ש שרה ויצחק שרפשטיין ‪ -‬שיחה עם יאיר נחומי‪/‬דינה ספראי ‪........................‬‬
‫אתר גבעת ברנר‪ -‬שיחה עם אליעזר זקס‪/‬דינה ספראי ‪....................... ................................‬‬
‫ארכיון קיבוץ אפיקים ‪ /‬צבי אשכנזי ‪................. ................................ ................................‬‬
‫ארכיון כפר מסריק ‪ /‬נעמי זינגר‪ ,‬נעמית לוי ‪....................................... ................................‬‬
‫שימוש באינטרנט במסגרת העבודה השגרתית – בתי עלמין ומצבות ‪/‬‬
‫לאה קראוס‪ ,‬יעל סויסה‪ ,‬שולה במברגר כפר חסידים ‪......................... ................................‬‬
‫על התועלת והקידום של העבר דרך המרשתת ‪ /‬אסתי סלע קיבוץ מורן ‪................................‬‬
‫‪ .5‬אור‪-‬קולי ‪..........................................................................................................‬‬
‫מיזם פיקיוויקי ‪ -‬מאגר התמונות של ישראל ‪ /‬סיגל בן עמרם ‪.............. ................................‬‬
‫כבר לא נחבאים אל הכלים ולא במגירות נסתרות‪-‬‬
‫קולות וצלילים מהעבר ‪ -‬במדיה הדיגיטלית‪ /‬שי דרורי ‪..................... ................................‬‬
‫‪ .6‬לזכרם ‪..............................................................................................................‬‬
‫יהודה (לואי) נוה ז"ל ‪/‬עדנה שוורץ ‪................... ................................ ................................‬‬
‫ישראל חופש ז"ל ‪ /‬תלמה כנעני ‪...................... ................................ ................................‬‬
‫עריכה‪ :‬ליליק זקס‪ ,‬דינה ספראי‬
‫‪2‬‬
‫בשער הגיליון‬
‫דבר המערכת‬
‫הפעם הקדשנו את העלון לנושא ההולך וכובש חלק נכבד מעבודת הארכיון – מחשוב‪ ,‬דיגיטציה‬
‫והעלאת חומרי ארכיון למרשתת‪.‬‬
‫העלון מופק במהדורה מודפסת ובמקביל בגירסה דיגיטלית עם קישורים באתר ***‬
‫העלאת הגיליון לרשת הוא המשך לשימוש שאנחנו עושים במרשתת בשנתיים האחרונות‪ ,‬בעיקר‬
‫בשתי יוזמות‪:‬‬
‫האחת ‪ -‬עדכון רשימת כתובות הדוא"ל ‪ manishma2011@gmail.com‬של הארכיונאים בארגון‪,‬‬
‫המתקרבת ל‪ 033 -‬כתובות‪ .‬רשימת תפוצה זו מאפשרת לנו לשמור על קשר הדוק יותר אתכם‬
‫ולהעביר אליכם הודעות בזמן אמת‪ .‬היוזמה השניה – העלאת הגיליונות הדיגטלים של מה נשמע‬
‫לרשת ‪ :‬החלוץ היה גיליון מיוחד לסיכום הכנס השנתי בפברואר ‪ 2312‬שקיבל בדיעבד את‬
‫המספר ‪ 66‬ולאחרונה הוספנו גם את הגרסה הדיגיטלית של גיליון מספר ‪.95‬‬
‫אנו רואים חשיבות רבה בכתבות של חברינו המספרים על התלבטויותיהם‪ ,‬על הפתרונות‬
‫והאפשרויות פרי ניסיונם‪.‬‬
‫לא החלטנו סופית האם לקרוא לאינטרנט בשמו הרווח או להשתמש במונח "מרשתת" שהאקדמיה‬
‫קבעה‪ .‬השארנו את המונחים כפי שהם נכתבו ע"י הכותבים‪.‬‬
‫שנה טובה לכולכם !‬
‫ליליק ודינה‬
‫‪ 1-2‬סיכום שנת תשס"ב ‪ /‬רוני עזתי‬
‫כבר עברה חלפה לה שנה של פעילות ועשייה‬
‫רבה איש איש בארכיון יישובו‪.‬‬
‫ארכיונים‪ :‬בשנה זאת נפתחו ארכיונים חדשים‬
‫במספר מושבים והיד עוד נטייה‪ .‬תנועת‬
‫המושבים‪ ,‬והאיחוד החקלאי כל אחת בדרכה‬
‫מקדמות ומעודדות הקמת ארכיונים במושבים‪.‬‬
‫כינוסים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנס השנתי שלנו התקיים ב‪ 22-‬ינואר ‪2312‬‬
‫בנוכחות של למעלה מ‪ 183 -‬ארכיונאיות‬
‫וארכיונאים חברי מושבים וקיבוצים מסער שבגליל‬
‫העליון המערבי ועד אילות שבדרום‪.‬‬
‫הם הפועלים כיחידים ביישובם באו כדי להתחזק‬
‫– שהם לא לבד! הם באו כדי לפגוש עמיתים‬
‫המתמודדים עם שאלות דומות‬
‫‪ .2‬קיימנו יום עיון משותף עם האיחוד החקלאי‪,‬‬
‫יום עיון זה התקיים בשדה ורבורג מושב השייך‬
‫לאיחוד החקלאי וכאן המקום להודות לצוות‬
‫‪3‬‬
‫הארכיון בראשות נורית שטרנברג‪ ,‬ולהנהלת‬
‫הכפר על האירוח המעולה‪ ,‬ולדודו קוכמן מזכ"ל‬
‫האיחוד החקלאי על היוזמה והעידוד כולל‬
‫החלטות להגברת פעילות התיעוד‪ ,‬שהתקבלו‬
‫בוועידת תנועתם‪ ,‬בה הסברתי את חשיבות‬
‫התיעוד והצורך בגישה מקצועית בארכיונים‬
‫‪ .3‬השתלמויות‪ :‬קיימנו השתלמות בתיאור וברישום חומר ארכיוני בארכיון יד טבנקין‪ .‬תודות למרצה‪,‬‬
‫הדוקטורנטית לארכיונאות מאשה זולוטרבסקי רכזת מקצועית בארכיון יד טבנקין‪.‬‬
‫אשכול עמק יזרעאל בניצוחה של אסתר רויניק קיים השתלמות רצינית בת ‪ 8‬פגישות ארוכות‬
‫בהשתתפות למעלה מ‪ 03-‬ארכיונאים מכל צפון הארץ‪ .‬פעילות זאת נעשית בשיתוף האיגוד הישראלי‬
‫לארכיונאות ולמידע‪ ,‬והוכתרה בהצלחה רבה‪.‬‬
‫‪ .4‬לימודים ‪ :‬אנחנו ממליצים לכל העוסקים בארכיונאות לצאת ללימודים במסגרת לימודי תעודה‬
‫במכללת בית ברל‪ .‬הזדמנות אחרונה לנרשמים בימים אלה‪.‬‬
‫‪ .5‬רישום חומר ארכיוני במחשב‪ :‬מצאנו פתרון לארכיונים חסרי תוכנה ארכיונית המעוניינים בכלי‬
‫אינטרנטי המאפשר תיאור חומר ארכיוני במספר שדות חובה לפי תקן ארכיוני בינ"ל‪ ,‬ויאפשר בעתיד‬
‫השתלבות במיזמים משותפים‪ .‬עלות הפתרון נמוכה וכבר הצטרפו אליו ‪ 8‬יישובים‪ .‬המעוניינים‬
‫במידע יפנו לדינה ספראי ‪393-2558222 dina.safrai@gmail.com‬‬
‫‪ .6‬שימורשת‪ :‬אתר אינטרנט ‪ http://www.shimureshet.org.il‬אליו הכנסנו בשלב זה מצגות של‬
‫חברינו ושל מרצים מהכנס השנתי; הדרכה מקצועית ועוד‪.‬‬
‫‪ .7‬עלון "מה נשמע" במהדורה דיגטלית התפרסם בתאריך ‪ 28.2.2312‬והוא מסכם את הכנס‬
‫השנתי של ינואר ‪ 2312‬כולל כתבות‪ ,‬סיכומי הרצאות וסדנאות וכן אלבום תמונות מהכנס וניתן גם‬
‫אותו למצוא אתר שימורשת‪.‬‬
‫‪http://www.shimureshet.org.il/VideoGallery/clips/2011/10/12990/2923.pdf‬‬
‫‪ .8‬איגרות מידע בדוא"ל מה נשמע‪ :‬בין גליון אחד למישנהו אנו שולחים איגרות בדוא"ל ‪ -‬אנא‬
‫שלחו את כתובת חשבון הדוא"ל שלכם ל‪ manishma2011@gmail.com -‬זאת הדרך לשמור על‬
‫קשר‪ .‬אפשר לשלוח הודעות‪ ,‬להפנות שאלות אל כל חברינו‪ .‬אחראית על ניתוב והפצה –‬
‫ליליק זקס ‪liliksachs@gmail.com -‬‬
‫האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע‪ :‬מי שעדיין לא חבר באיגוד הארצי מומלץ שירשם כחבר‪.‬‬
‫בשונה מהארגון שלנו החברות באיגוד הארצי הינה אישית ועלותה ‪ 123‬שקל לשנה‪.‬‬
‫ליצירת קשר ‪:‬‬
‫‪dina.safrai@gmail.com‬‬
‫דינה ספראי‬
‫‪liliksachs@gmail.com‬‬
‫ליליק זקס‬
‫דודו אמיתי ‪dudu_am@givathaviva.org.il‬‬
‫רבקה פינקלשטיין ‪rivka_finkelstein@walla.com‬‬
‫אסתר רויניק‬
‫רוני עזתי‬
‫אורי בראל‬
‫חוה גירש‬
‫‪ester2@emekyizrael.org.il‬‬
‫‪razati@gmail.com‬‬
‫‪barel.uri@gmail.com‬‬
‫‪hava@milouot.co.il‬‬
‫הערה‪ :‬כולנו מתנדבים המשתדלים לסייע כמידת יכולתנו‪ ,‬אין לנו מנגנון ואמצעים – עם המאוכזבים‬
‫מחוסר פעולה כלשהי שלנו – סליחה! תנסו לשאול אותנו שוב‪.‬‬
‫נשמח למתנדבים המוכנים ללוות עמיתים באזוריהם‪ ,‬ולרכז את אזור השפלה הדרומית וצפון הנגב‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אתר במתנה‬
‫איזו מתנה אפשר לתת לארכיונאית שהגיעה לגיל ‪? 08‬‬
‫אז חברתנו גינה גלי ממעיין ברוך‪ ,‬מייסדת ארכיון המועצה האזורית גליל עליון וכלת פרס‬
‫הרליץ ‪ ,2882‬זכתה להפתעה מקורית מבני משפחתה‪ :‬אתר משלה‪ .‬באתר מופיעים‬
‫סיפורים מתוך הספר "הילדים הם של כולנו" (‪ )2882‬המתעד סיפורים של חברות ותיקות‬
‫בקיבוצי הגליל העליון‪ ,‬אשר יועלו לאתר בהדרגה‪ .‬ואיך אפשר בלי תמונות? באתר תמצאו‬
‫חומרים שונים הקשורים לילדים ונוער בקיבוץ‪ ,‬כולל תמונות לזיהוי‪.‬‬
‫מוזמנים להקליד בגוגל את השם "גינה גלי" להינות ולפרגן לגינה על פועלה‪ .‬מגיע לה!‬
‫בתמונה "מסדר זיהוי" – תמונה לזיהוי של ילדים במעין ברוך מתוך "האתר של גינה גלי"‪.‬‬
‫****************‬
‫‪ .2‬המהפכה הדיגטלית‬
‫‪ 2-1‬הארכיון המודרני היום ומחר ‪ /‬חזקי קסנט*‬
‫העידן הדיגטלי‬
‫אנו נמצאים היום בעיצומו של עידן חדש‪,‬‬
‫העידן הדיגיטלי‪ .‬המהפכה הדיגיטלית גרמה‬
‫לשינויים משמעותיים ביותר בחיי היום‪-‬יום‬
‫שלנו בשנים האחרונות‪ ,‬במיוחד בציפיות שלנו‬
‫לגבי זמינות וגישה תמידית למידע מכל תחום‬
‫ומקור‪ ,‬בין אם מדובר בזמני תנועת הרכבות‬
‫ומידע חדשותי מכל מקום בעולם‪ ,‬ובין אם‬
‫מדובר בחומר היסטורי ממקומות מגוונים‪.‬‬
‫בעידן שיש גישה לכמעט כל המידע הרצוי‬
‫באינטרנט‪ ,‬החוקר והסקרן מצפים גם להיות‬
‫מסוגלים לראות חומרי מקור ומידע תרבותי‬
‫והיסטורי באופן מקוון‪ .‬העידן הדיגיטלי משפיע‬
‫על עולם המחקר‪ ,‬מאפשר יצירת תחומי מחקר‬
‫חדשים והזדמנויות חדשות לאנשי אקדמיה‬
‫‪5‬‬
‫והיסטוריונים‪ ,‬והופך את פעולת הליקוט‬
‫שבעבר היוותה חלק גדול מעבודת המחקר‪,‬‬
‫לפשוטה ואפשרית יותר‪ .‬החוקר יכול לגשת‬
‫לחומרים שבעבר לא הייתה גישה אליהם ללא‬
‫צורך לעבור גבולות של מדינות וליצור רשת‬
‫של קשרים מקצועיים‪ .‬הוא גם יכול לשאול‬
‫שאלות שלא היה אפשר לשאול בעבר‪ ,‬בצורות‬
‫שלא היה אפשרי לשאול אותם‪ .‬כל אלה‬
‫מהווים גם הזדמנויות חדשות לארכיונים‪ ,‬אך‬
‫מציבים בצידם אתגרים ודרישות גדולות יותר‬
‫שלא היו בעבר‪.‬‬
‫הארכיון של היום שונה מאוד מהארכיון‬
‫שאיתו גדלנו‪ .‬הוא כבר לא מוסד מבודד עם‬
‫רשומות סטאטיות וחומר על המדף‪ ,‬מקום פיזי‬
‫של שימור המסמך או האובייקט‪ .‬הארכיון היום‬
‫הופך להיות משאב וירטואלי של לימוד‬
‫והשכלה‪ .‬מקום של אינטראקציה‪ ,‬לימוד‬
‫בהשתתפות פעילה‪ ,‬וחשיפה גדלה והולכת‬
‫יותר לציבור‪ ,‬ולא רק לציבור החוקרים‪ .‬אמנם‬
‫חומר המקור נשאר עדיין במוקד‪ ,‬אבל לצידו‬
‫עולה חשיבותם של אוספי מולטימדיה‪ ,‬מאגרי‬
‫מידע ממוחשבים‪ ,‬עותקים דיגיטליים‪ ,‬חומר‬
‫נולד דיגיטלית‪ ,‬ואתרי אינטרנט ובהם מנועי‬
‫חיפוש המאפשרים גישה וחיפוש מרחוק‬
‫ומשפרים כולם את צורת המחקר באופן‬
‫דרמטי‪ .‬המהפך הדיגיטלי הראשון היה‬
‫ההתפרצות של הידע‪ ,‬והמגמה הנוכחית הוא‬
‫קישור של כל הידע הזה ביחד‪ ,‬ייצור רשת של‬
‫רשומות מחוברות‪ .‬מכיוון שבשום מקרה "כל‬
‫המידע" לא נמצא במקום אחד‪ ,‬ככל שמחברים‬
‫יותר מקורות‪ ,‬מתקבלת תמונה שלמה יותר‪.‬‬
‫המהפך הדיגיטלי הביא איתו דרכים חדשות‬
‫לאחזור ושיתוף מידע וטישטש את ההבדלים‬
‫בין ניהול מידע ורשומות‪ .‬תפקיד הארכיון לא‬
‫השתנה‪ ,‬הוא רק השתנה בשיטה‪ .‬גישה זו‬
‫אינה רעיון תיאורטי או חזון אוטופי של עולם‬
‫הארכיונאות‪ ,‬אלא מהפך אקטואלי המתרחש‬
‫מתחת לאפנו‪ .‬פרויקט רשת ארכיוני ישראל‬
‫במסגרת תוכנית תמ"ר יוצא לדרך בדיוק עם‬
‫המטרה הזאת‪.‬‬
‫סיכוני המחשוב‬
‫הסביבה הדיגיטלית משתנה בקצב מהיר‬
‫מאוד ומציעה הרבה הזדמנויות חדשות‪ ,‬כמו‬
‫גישה נוחה יותר לרשומות מקוונות‪ ,‬ייצור‬
‫עותקים לגיבוי ושימור דיגיטלי‪ ,‬שיתופי פעולה‬
‫בין אירגוניים‪ ,‬והיכולת להושיט יד לקהילות‬
‫חדשות‪ .‬אבל במקביל‪ ,‬היא מציבה בפנינו‬
‫סיכונים ואתגרים חדשים‪ .‬ניתן לרכז את‬
‫האתגרים האלו לארבעה תחומים‪ :‬התחלופה‬
‫המהירה של הטכנולוגיה‪ ,‬אתגר השימור‬
‫הדיגיטלי ארוך הטווח לחומרים שעברו‬
‫דיגיטיזציה או נולדו דיגיטליים‪ ,‬נושאי אתיקה‬
‫וקניין רוחני‪ ,‬וחוסר מודעות ותקציבים מגופים‬
‫תומכים‪ .‬הקצב שבו טכנולוגיית המידע‬
‫מתפתחת גורם להתיישנות המהירה של ציוד‬
‫טכנולוגי ותוכנה‪ .‬רשומות דיגיטליות פגיעות‬
‫יותר מרשומות שנוצרו בצורות מסורתיות יותר‬
‫בשל ההתיישנות‪ .‬הפרדוקס הוא שאנו יכולים‬
‫לקרוא היום את מגילות ים המלח שנכתבו‬
‫לפני יותר מ‪ 2,333-‬שנה‪ ,‬אבל אין לנו את‬
‫היכולת לקרוא מסמך שנכתב לפני ‪ 13‬שנים‬
‫ושנשמר על דיסקט ‪ 1.22‬אינץ'‪.‬‬
‫התיישנות המדיה‬
‫התיישנות הטכנולוגיה מתחלקת לשלושה‬
‫סוגים‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬המדיה הפיסית מתיישנת‪ .‬כמעט‬
‫ולא ניתן להשיג מדיה משנות השמונים כמו‬
‫דיסקטים‪ ,‬לא כל שכן למצוא אביזרים שיוכלו‬
‫לקרוא את המידע שעליה‪ .‬עם ההתפתחויות‬
‫בנפח ובמהירות‪ ,‬ובעלות היחסית היורדת של‬
‫האחסון האלקטרוני‪ ,‬גם ה‪ CD -‬וה‪DVD -‬‬
‫כבר בדרך ליציאה משימוש‪ .‬השני‪ ,‬החומרה‬
‫מתיישנת‪ .‬גם הכוננים‪ ,‬המחשבים‪ ,‬והמעבדים‬
‫שהפעילו אותם התיישנו‪ .‬על פי רוב‪ ,‬היום‬
‫מקובל לדבר על תוחלת חיים של ‪ 0-9‬שנים‬
‫למחשבים חדשים‪ .‬השלישי‪ ,‬התוכנה שדרכה‬
‫ניגשים לרשומות מתיישנת‪ .‬זה כולל גם את‬
‫התוכנות עצמם וגם את מערכות ההפעלה‬
‫שעליהם הותקנו התוכנות‪ .‬בהרבה מקרים גם‬
‫החברות שהמציאו את התוכנות כבר לא‬
‫קיימות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬רוב חברות התוכנה‪,‬‬
‫אפילו חברות כמו מיקרוסופט‪ ,‬תומכות רק‬
‫במספר גרסאות אחורה‪ .‬כך שמידע שקיים‬
‫היום במערכות מידע‪ ,‬אם לא יתוחזק‪ ,‬נמצא‬
‫בסכנה ממשית שלא יהיה נגיש תוך עשור‪.‬‬
‫כדוגמה "מחיי היומיום"‪ ,‬במסגרת פרויקט‬
‫רשת ארכיוני ישראל‪ ,‬הספרייה הלאומית‬
‫קיבלה לאחרונה שיחזור של הדיסק הקשיח‬
‫המקורי של ארכיון יוסף טרומפלדור בקיבוץ‬
‫תל יוסף‪ .‬התברר שהארכיון השתמשה במקור‬
‫בתוכנת "קלבו" לרישום החומר לפני כמעט‬
‫שני עשורים‪ .‬התוכנה כבר לא נמכרת או‬
‫‪6‬‬
‫נתמכת מזה הרבה שנים‪ ,‬ואפילו החברה‬
‫שפיתחה אותה כבר לא קיימת מאמצע שנות‬
‫ה‪ .53-‬היה ברור לחלוטין שאין שום דרך‬
‫לפצח את הנתונים ושנצטרך לבצע רישום‬
‫מחדש של חומר הארכיון‪ .‬אך באופן מפתיע‪,‬‬
‫בעזרת "האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע"‬
‫וסיוע מאנשים נוספים‪ ,‬אותרה עמדת מחשב‬
‫יחידה במכללת אורנים עם התוכנה בסביבה‬
‫וירטואלית של מערכת הפעלה ‪.Windows 98‬‬
‫עם מעט מאמץ ומזל הצליחו לפצח את‬
‫הנתונים ולייצא אותם לפורמט שניתן היה‬
‫להשתמש בהם‪ .‬האתגר כלל התמודדות עם‬
‫חומרה מיושנת ומדיות שונות ומיושנות כמו‬
‫דיסקטים‪ ,‬וחוסר יכולת להעביר נתונים ברשת‬
‫בשל חוסר תמיכה בחומרת רשת‪ ,‬ומערכת‬
‫הפעלה ותוכנות מיושנות‪.‬‬
‫שימור לטווח ארוך‬
‫האתגר השני הוא שימור דיגיטלי ארוך טווח‪.‬‬
‫סוג שימור זה מתייחס למספר אלמנטים של‬
‫שימור באובייקט הדיגיטלי‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא‬
‫מוודא אותנטיות על ידי נעילת הקובץ לשינוי‬
‫או מחיקה ועוקב אחרי הקובץ עד רמת ה‪.bit-‬‬
‫שנית‪ ,‬המערכת עובדת בסנכרון עם מערכות‬
‫גיבוי כדי לוודא גיבוי הולם‪ .‬ושלישית‪,‬‬
‫המערכת מנהלת מאגר של "ניהול סיכונים"‬
‫שמתריע על פורמטים בסכנת התיישנות‬
‫(‪ )obsolescence‬ואת העברת הפורמטים‬
‫וגרסאות חומר המקור כדי לוודא המשכיות‬
‫ומניעת מצב של קבצים יתומים‪ .‬מערכת כזו‬
‫שומרת גם את הגרסאות אחורה‪ ,‬ומנהלת גם‬
‫תיעוד אחרי השינויים המתרחשים‪ .‬מערכת‬
‫כזו עתידה להיות מוטמעת בספרייה‬
‫הלאומית‪ ,‬על מנת לשמר את המידע הדיגיטלי‬
‫הרב שנאסף ושייאסף בעתיד‪ ,‬ומטרתה הוא‬
‫לספק נגישות למידע לא רק בשנים בקרובות‪,‬‬
‫אל גם לדורות הבאים‪.‬‬
‫ארכיונים רבים מבצעים פרויקטים של‬
‫דיגיטיזציה כדי לייצר עותקים דיגיטליים‬
‫לשימור והנגשה‪ .‬חייבים לשמר את העותקים‬
‫הללו כדי להבטיח גישה לחומר גם במקרה‬
‫של אובדן המקור וכדי להבטיח גישה לחומרים‬
‫בעתיד‪ ,‬ולשמר את ההשקעה הרבה הכרוכה‬
‫בדיגיטיזציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יותר ויותר חומר נולד‬
‫דיגיטלית כך שלעתים המקור עצמו הוא‬
‫בפורמט דיגיטלי‪ .‬לשימור דיגיטלי יש יתרון‬
‫כפול‪ .‬הוא משפר את השימור הפיסי של‬
‫האובייקט המקורי על ידי תוצר דיגיטלי של‬
‫תמונה באיכות גבוהה שמוריד את הצורך‬
‫לגשת למקור עצמו‪ .‬דבר זה מוציא אותו‬
‫מהישג יד של אלמנטים מזיקים פוטנציאליים‬
‫ומגע אנושי‪ ,‬ובמקביל מגביר את יכולת‬
‫ההנגשה לציבור‪ .‬בעבר חשבו שמספיק לשמר‬
‫מסמך פיסי בתנאים מתאימים כדי שיישמר‬
‫מאות שנים‪ .‬המצאת טכנולוגיית המיקרופילם‬
‫במאה הקודמת אפשרה פתרון מסחרי לשימור‬
‫מסמכים‪ .‬אמנם הדעה הרווחת בעבר הייתה‬
‫שפתרון זה ישמש מוסדות לעשורים רבים‬
‫קדימה‪ ,‬אולם המציאות הוכיחה אחרת‪ .‬כיום‬
‫אנו מתאמצים למצוא טכנולוגיית שימור‬
‫אוניברסלית שתשמש אותנו הרבה שנים‬
‫קדימה‪ .‬הקונצנזוס הוא שאין עדיין טכנולוגיה‬
‫כזו‪ ,‬אף על פי ששימור דיגיטלי‪ ,‬כמו השימור‬
‫הפיסי‪ ,‬נעשה למקצוע הדורש מומחיות‪,‬‬
‫שאנשי המקצוע שלו פועלים לפי הנחיות‬
‫וסטנדרטים אוניברסליים שיקחו אותנו לשלב‬
‫הדיגיטלי הבא‪ ,‬ויאפשר לתמוך אחורה‬
‫טכנולוגית בפורמטים וסטנדרטי תיאור וקיטלוג‬
‫(‪ )meta-data‬כך שעותקים דיגיטליים ומידע‬
‫שקיים היום לא ילכו לאיבוד בעתיד‪ .‬התמיכה‬
‫לאחור תהיה יותר טובה בעתיד עקב הצורך‬
‫הגדל והמודעות הגוברת‪ .‬ככל שהעידן‬
‫הדיגיטלי יתקדם‪ ,‬טכנולוגיות חדשות וטובות‬
‫יותר יפותחו‪ ,‬על בסיס המידע שאנו מייצרים‬
‫היום‪ .‬לכן‪ ,‬פתרון שימור דיגיטלי הוא אלמנט‬
‫קריטי באסטרטגיית שימור ארוך טווח של כל‬
‫ארכיון להבטיח שימור דיגיטלי בעתיד‪.‬‬
‫בעתיד‬
‫כחומר למחשבה‪ ,‬עדיין ייתכן שבעוד מספר‬
‫דורות יהיה צורך לסרוק מחדש את החומר‬
‫שאנו מעבירים תהליכי דיגיטיזציה היום‪ ,‬כיוון‬
‫שסביר להניח שטכנולוגיות עתידיות יוכלו‬
‫ללכוד אינפורמציה כמו תחושה או מבנה‬
‫מולקולרי שאנו לא יכולים ללכוד היום‪.‬‬
‫מוסדות תרבות כמו ספריות וארכיונים אינם‬
‫עומדים לבד מול האתגרים האלה‪ .‬עולם‬
‫התאגידים כמו בנקים‪ ,‬חברות ביטוח‪ ,‬בתי‬
‫חולים‪ ,‬קופות חולים ומשרדי ממשלה הם רק‬
‫דוגמא לארגונים נוספים שחייבים לשמר את‬
‫החומר ברשותם‪ ,‬בין אם זה מצד החוק או‬
‫למטרות רישום‪ .‬מודעות לנושא של שימור‬
‫הדיגיטלי‪ ,‬בין לחומר שנולד דיגיטלי לבין חומר‬
‫מודפס שעבר תהליך דיגיטיזציה‪ ,‬נמצאת עדיין‬
‫‪7‬‬
‫בחיתוליו מכיוון שמהירות‪ ,‬חדשנות‪ ,‬ושינוי‬
‫עדיין נחשבים ל"סקסיים" יותר משימור‬
‫ואריכות ימים‪ .‬בגלל הצורך הגובר של שימור‬
‫דיגיטלי קיימת הצדקה כלכלית מובהקת‪,‬‬
‫ואפילו פוטנציאל שוק אדיר לפתרונות של‬
‫שימור דיגיטלי מעבר לבודדים הקיימים כיום‪.‬‬
‫פתרונות עסקיים יתנו מענה לאתגרים אלה‬
‫במידה הולכת וגוברת בשנים הקרובות וכמובן‬
‫יועילו לקהילת הארכיונים מבחינת זמינות‬
‫ועלויות של מערכות אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אסור‬
‫לקהילת הארכיונאים להיות פאסיביים ולחכות‬
‫עד שפתרונות אלה יהיו ברי הישג‪ .‬קהילת‬
‫הארכיונאים חייבת לקחת יוזמה‪ ,‬להוביל‪,‬‬
‫לקחת חלק אקטיבי בהגדרת הצרכים‬
‫והקריטריונים של מערכות אלו ועל ידי כך‬
‫להיות שותפה בפיתוחם‪.‬‬
‫המציאות הטכנולוגית החדשה מציבה לארכיון‬
‫שיטות ואמצעים מלהיבים חדשים‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫בניגוד למקובל היום‪ ,‬ניתן לבצע דיגיטיזציה על‬
‫חומר ארכיוני לפני שהוא מקוטלג‪ .‬שיטה זו אף‬
‫משפרת את תהליך הקיטלוג עצמו‪ .‬באמצעות‬
‫שיטת מינוח ניתן לסרוק חומר תוך כדי שמירה‬
‫על ההירארכיה של הפריט עד רמת העמוד‪.‬‬
‫אחר כך אפשר לבצע רישום של החומר‬
‫ולחבר בצורה קלה את התוצר הדיגיטלי‬
‫לרשומה במערכת הקטלוג בזמן אמת‪ .‬שיטה‬
‫זו מאפשרת את הרישום על ידי אחד או יותר‬
‫מקטלגים‪ ,‬אפילו מרחוק‪ ,‬ואפילו על ידי שיתוף‬
‫הקהל‪ .‬שיטת שיתוף הקהל הולכת וגוברת‬
‫כשיטה להעשרה של אוספי ספריות וארכיונים‬
‫מכיוון שניתן להיעזר בקהל לבצע תיוג‪,‬‬
‫קיטלוג‪ ,‬ואפילו תיקון של מידע כמו‬
‫‪(OCR‬זיהוי תווים אופטיים)‪ .‬מספר מוסדות‬
‫בעולם כבר מריצים פרויקטים כאלה וכמעט‬
‫כולם מדווחים על הצלחה אדירה‪.‬‬
‫אז איך נראה העתיד הדיגיטלי? זהו מקום‬
‫שבו יש קישוריות ושיתוף פעולה גדולים יותר‬
‫בין מוסדות‪ ,‬ובין המוסדות לבין הקהלים‬
‫שלהם‪ .‬חומר מקור רב יותר נגיש לחוקר‬
‫ולציבור‪ ,‬קיימת מודעות רבה יותר בציבור‬
‫לגבי האוספים של ארכיונים ואינטרס רב יותר‬
‫לשימורם‪ ,‬מה שמביא גם ליותר מבקרים‬
‫בארכיון עצמו‪ .‬כל זה גורם לביקוש גדול יותר‬
‫לידע שבהם‪ .‬הכלים שאנו משתמשים בהם‬
‫כדי לנהל את "סבך" המידע סביבנו כל הזמן‬
‫משתפרים‪ ,‬וזה עוזר לנו להיות יותר מועילים‬
‫ולשרת את הציבור בצורה טובה יותר‪.‬‬
‫העלויות של הדיגיטיזציה והשימור הדיגיטלי‬
‫ימשיכו לרדת‪ ,‬והציבור ישתתף יותר ויותר‬
‫בפרויקטים של שיתוף הקהל אפילו דרך‬
‫שיטות פשוטות כמו ‪( Re-Captcha‬אמצעי‬
‫זיהוי באתרי אינטרנט) כדי לארגן‪ ,‬לתייג‪,‬‬
‫ולתקן ‪.meta-data‬‬
‫אלמנט נוסף בעתיד הדיגיטלי הוא‬
‫האוטומציה‪ .‬לבינה מלאכותית תהיה תפקיד‬
‫הולך וגובר בארכיון על ידי מתן פעולות‬
‫ארכיונאיות אוטומטיות כמו יצירת רשומות‪,‬‬
‫תיוג על ידי כלים כמו מנועי מיון מידע‪NLP ,‬‬
‫(עיבוד שפה טבעית) כלים סמנטיים‪ ,‬ובלשנות‬
‫חישובית‪.‬‬
‫החזקת משאבים דיגיטליים לשימוש עבור‬
‫הדורות הבאים תדרוש מאמץ עירני והשקעה‬
‫מתמדת‪ .‬קהילת הארכיונאים צריכה להיות‬
‫פעילה מאוד במאמצים לבצע דיגיטיזציה‪,‬‬
‫קביעת סטנדרטים לדיגיטיזציה ו‪,meta-data-‬‬
‫ומעורבות בפיתוח מערכות לשימור דיגיטלי‪.‬‬
‫הדורות הבאים של הארכיונאים יצטרכו‬
‫כישורים מגוונים יותר בתחומים של טכנולוגיית‬
‫מידע ומערכות מידע‪ .‬הם יהיו חייבים לעבוד‬
‫עם חומר דיגיטלי‪ ,‬לנהל אוספים דיגיטליים‪,‬‬
‫לשמר את החומר הדיגיטלי במערכות שימור‬
‫דיגיטליות עם ההבנה שהמערכות‪ ,‬השיטות‪,‬‬
‫הטכנולוגיות‪ ,‬והאמצעים ישתנו בקצב הרבה‬
‫יותר מהיר‪ .‬מקצוען המידע‪ ,‬בין אם הוא‬
‫ארכיונאי‪ ,‬ספרן‪ ,‬או מידען‪ ,‬עומד היום על סף‬
‫שטח חדש יחסית‪ ,‬ובמקום לראות בו איום‪,‬‬
‫הוא חייב לראות בו הזדמנות‪ .‬הוא חייב להיות‬
‫מסור לשינויים שקורים מסביבו ולהיות פעיל‬
‫יותר במציאת פתרונות חדישים וטובים יותר‬
‫עבור האתגרים המורכבים של חומר דיגיטלי‪.‬‬
‫עכשיו הוא הזמן לאמץ אסטרטגיה דיגיטלית ארוכת טווח בארכיון ולהתחיל לשלב את העתיד בהווה!‬
‫* חזי קסנט – ראש מיזם רא"י‬
‫‪8‬‬
‫‪ .3‬ארכיון עולה לרשת‬
‫‪3-1‬‬
‫"עגלה או סוסה?"– מדוע וכיצד נבחרה הפלטפורמה של יד יערי ‪/‬‬
‫דודו אמיתי‬
‫הדרך אל‪/‬מ ירושלים (הסיבות המנהליות)‪:‬‬
‫ראשיתה של ההחלטה על שדרוג תוכנת‬
‫ארכיוני השואה‪ ,‬יוזמה שגם בה היה ארכיון‬
‫הניהול בארכיון יד יערי (ארכיון השומר‬
‫השומר הצעיר מעורב מצד ארכיון "מורשת"‬
‫הצעיר‪/‬הקיבוץ הארצי בגבעת חביבה) הן‬
‫לתולדות התנועה בשואה‪.‬‬
‫בתובנה על הצורך במענה מתאים לצרכי‬
‫עם הקפאת הניסיון להקים את רשת ארכיוני‬
‫הארכיון הגדל והולך והן ב"סיבוב הראשון" של‬
‫ישראל (התקציב המאושר לא עבר‪ )...‬נותרה‬
‫היוזמה להקמת "רשת ארכיוני ישראל"‪.‬‬
‫ב"שדה" יוזמת "וועידת התביעות"‪ .‬זו קבעה‬
‫ארכיון המדינה בראשות פרופ' טוביה פרילינג‬
‫שימוש בפלטפורמה ממוחשבת אחידה‬
‫יזם בשנת ‪ 2332‬הקמת מאגר ארכיוני לאומי‬
‫(שלחברת "אידאה") כדי להבטיח ששדרוג‬
‫שהיה אמור לאפשר לתושבי המדינה חיפוש‬
‫התוכנה בארכיונים הרלבנטיים יבטיח שיוכלו‬
‫מאוחד בקטלוגים של ארכיונים רבים‬
‫"לדבר" זה עם זה‪ .‬כך נבחרה המערכת של‬
‫באמצעות פורטל אינטרנטי ייעודי‪ .‬התוכנית‬
‫"אידאה" למחשוב ותפעול ארכיון השומר‬
‫הוכנה ותומחרה בקפידה ונחנכה בטקס‬
‫הצעיר‪.‬‬
‫מרשים במשרד ראש הממשלה‪ .‬היא הייתה‬
‫אמורה לספק לארכיונים תוכנת ניהול בעלת‬
‫הדרך למשמר העמק (נימוקים מקצועיים)‪:‬‬
‫יכולות גבוהות שעוצבה ושודרגה במיוחד עבור‬
‫לאימוץ של החלטת "וועידת התביעות" לגבי‬
‫פרויקט זה‪ .‬יד יערי אמור היה להיות אחד‬
‫הפלטפורמה הממוחשבת הנבחרת‪ ,‬היה גם‬
‫מהארכיונים בשלב הפיילוט וצוות הארכיון אף‬
‫בסיס מקצועי שחלקו העיקרי מפורט כאן‬
‫השתתף בהדרכות על התוכנה החדשה‬
‫בתמצית‪:‬‬
‫שהתקיימו בארכיון המדינה‪ .‬הפרויקט‬
‫והמערכת החדשה היו אמורים להתכתב‬
‫(דרישות‪ ,‬סטנדרטים וכו') עם יוזמה מקבילה‬
‫‪‬‬
‫מערכת בשלה כולל פיתוח ושדרוג‬
‫נמשכים‪.‬‬
‫של "וועידת התביעות" למחשוב אחיד של‬
‫‪9‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנה משוכללת יותר שתיתן מענה‬
‫וכיסוי לצמיחה של הארכיון מבחינת‬
‫ושינויים וטיפול בחלק גדול מהתקלות‬
‫הגודל ומגוון החומרים‪.‬‬
‫ע"י הצוות הטכני של הארכיון וגבעת‬
‫אפשרות למתן מענה מעודכן‬
‫חביבה‬
‫ומתעדכן לדרישות וציפיות שרק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כלי יצוא‪/‬יבוא של רשומות מול‬
‫הולכות ונעשות מורכבות יותר‪,‬‬
‫ארכיונים ומערכות אחרות ואפשרות‬
‫לנגישות חומרי הארכיון למשתמשים‬
‫להסבה למערכת אחרת במידה‬
‫(עבודה בארכיון וברשת‪ ,‬יצוא תוצאות‬
‫ונחליט על כך בעתיד‪.‬‬
‫חיפוש ועוד)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת המאפשרת הכנסת תוספות‬
‫‪‬‬
‫אפשרות לצוות המקצועי לעבוד‬
‫כלי אינדוקס המאפשרים אחזור‬
‫מהבית במידת הצורך (מסוף – שרת‬
‫משוכלל ומגוון יותר‬
‫‪" /‬טרמינל סרבר")‪.‬‬
‫יכולות לטפל ולהציג מגוון של‬
‫‪‬‬
‫בית תוכנה מבוסס המבטיח יציבות‬
‫פורמטים וחומרים דיגיטאליים‬
‫עסקית ותמיכה במערכת לאורך זמן‪,‬‬
‫שכמותם צפויה ללכת ולגדול בכל‬
‫בתפעול השוטף ובפיתוח‬
‫תחזית שהיא‪.‬‬
‫לא הכל התממש כמובן בצורה בה רצינו‪ ,‬היו‬
‫אפשרות בעתיד לחיפוש מאוחד על‬
‫וישנן גם אכזבות‪ ,‬אך בין ירושלים למשמר‬
‫פני מאגרים שונים כולל מאגרים‬
‫העמק העגלה שלנו נוסעת לשביעות רצוננו‬
‫חיצוניים לארכיון אך המשיקים לו‬
‫באופן כללי ומעולם היא לא היוותה מכשול‬
‫בתכנים כגון הספרייה של גבעת‬
‫ל"סוסים" הדוהרים קדימה שלנו‬
‫חביבה‬
‫‪.‬דברים אלו אינו מהווה בשום פנים ואופן פרסום או המלצה למערכת ממוחשבת‪ ,‬אלא מנסה להסביר את‬
‫הדרך‪ ,‬הנימוקים והאילוצים שהובילו לאימוצה ‪.‬‬
‫‪ 3-2‬התארגנויות אזוריות במרשתת ‪ /‬דינה ספראי‬
‫העלאת חומרים של ארכיון לרשת היא פעולה‬
‫‪ .‬אסתר רויניק‪ ,‬הארכיונאית של המועצה‬
‫המזמנת שיתופים‪ ,‬ואכן יש שתי מועצות‬
‫אזוריות שניסו למנף את האינטרנט כדי ליצור‬
‫האזורית עמק יזרעאל‪ ,‬יצרה שיתופים במועצה‬
‫עוד לפני שעלה נושא המחשוב‪ .‬היא הציעה קורת‬
‫מצע משותף ליישובי האזור‪ .‬הדגמים המוצגים‬
‫כאן הם קודם כל פרי של יוזמה ברוכה‪ .‬הם לא‬
‫גג לארכיונים של יישובים המעוניינים להפקיד‬
‫את חומריהם אצלה‪ ,‬ואכן חמישה ארכיונים עשו‬
‫בהכרח מושלמים‪ ,‬אבל יש בהם בסיס שאפשר‬
‫לפתח וללמוד ממנו‪ .‬וכמובן אפשר ואף רצוי‬
‫זאת‪ .‬לאחרונה אסתר העלתה לרשת את הקטלוג‬
‫וכך ניתן למצוא באתר מ"א עמק יזרעאל‪ ,‬תחת‬
‫להראות לראש המועצה האזורית 'שלכם' לעורר‬
‫קצת קנאה ותחרות‪.‬‬
‫הטגוריה של "ארכיון" גם רישום הארכיונים של‬
‫מרחביה‪ ,‬בלפוריה‪ ,‬כפר ברוך‪ ,‬שדה יעקב‪ ,‬בי"ס‬
‫‪11‬‬
‫חקלאי נהלל (כולל למשל רשימות תלמידים) ותל‬
‫עדשים‪ .‬הרישום נעשה באמצעות 'אידאה'‬
‫ונמצאת על השרת שלהם‪ .‬אסתר ממליצה למי‬
‫שעובר לאינטרנט לברר קודם היטב את‬
‫האפשרות להשתלב בשרת של המועצה האזורית‬
‫הקטלוג הוא ברמה של מטה‪-‬דטה ואין בו‬
‫מסמכים סרוקים‪ .‬אסתר חולמת כבר על השלב‬
‫הבא של סריקת מסמכים‪ ,‬אבל ברור לה שאת‬
‫המשאבים היא היתה צריכה להקדיש קודם כל‬
‫לרישום מסודר של כל תכולת החומר בארכיון‪,‬‬
‫כדי שכל אחד יוכל לדעת איזה חומרים ניתן‬
‫למצוא בארכיון‪ .‬רק בשלב הבא אם יגיע מימון‬
‫היא תשמח להיכנס למהלך דיגטציה של‬
‫מסמכים‪.‬‬
‫אסתר רואה את תפקידה גם בהקניית ידע‪ ,‬בין‬
‫היתר בתחום המחשוב והדיגיטציה‪ ,‬ובמסגרת‬
‫השתלמות שנערכה במועצה (מטעם הארגון שלנו‬
‫בשיתוף עם איגוד הארכיונאים) היא הוסיפה‬
‫לכל יום לימודים 'קינוח' – מפגש ארכיונאי או‬
‫מישהו שמקורב לתחום שתרם מניסיונו‪ .‬ביניהם‬
‫זיו רכלבסקי (גבעת עדה) שרושם את החומר של‬
‫הארכיון בכלי אינטרנט שהותאם לצרכי‬
‫הארכיון‪ ,‬ומשלב מיידית גם קבצים סרוקים‪,‬‬
‫ישראל אריאלי שמתמצא ברישום החומר‬
‫באקסל‪ .‬גם נדב מן הידוע מהאתר בי‪-‬תמונה‬
‫חלק את ניסיונו‪ ,‬גידי סיוון – סיפר על הטיפול‬
‫בתמונות של קיבוץ גן שמואל‪ ,‬ושושי שמר‬
‫מ"לוחמי הגטאות" דיברה על שימוש בפייסבוק‪,‬‬
‫בטויטר‪ ,‬כתיבת בלוגים ושימוש בפורומים‪ .‬כל‬
‫זאת בנוסף ל'מנה העיקרית" שניתנה ע"י בעלי‬
‫המקצוע המוסמכים במקצוע שהדגישו שוב ושוב‬
‫את החשיבות של ידע מקצועי והתייעצות‬
‫מוקדמת לפני שנוקטים בפעולות פזיזות‪.‬‬
‫את המימון להעלאת הקטלוג של הארכיון לרשת‬
‫קיבלה אסתר מתרומה ותקציב המועצה‪.‬‬
‫סיפורה של מועצה אזורית עמק חפר שונה‪.‬‬
‫במועצה זו אין ארכיון מרוכז וכל ראש מחלקה‬
‫מנהל את התיקיון שלו ומוציא לגניזה מסמכים‬
‫שהתישנו‪ .‬גם אצלם כמה יישובים הפקידו‬
‫במועצה את הארכיון היישובי‪.‬‬
‫ז'רר‪ ,‬שהתמנה ע"י המועצה לרכז את נושא‬
‫התיעוד מספר‪" :‬כשנכנסתי לתפקיד ראיתי לנגד‬
‫עיני שתי מטרות‪ :‬לעבוד עם הקהילה כדי לקרב‬
‫את ההיסטוריה לתושבים‪ ,‬ולהנגיש את חומרים‬
‫ששמורים בגניזה‪ .‬הדרך לכך היתה ניצול‬
‫הטכנולוגיות"‪.‬‬
‫"נעזרנו בחברה שאחראית על מערכות מידע של‬
‫המועצה‪ ,‬והועמדה לרשותנו תוכנת מחשב‬
‫המאפשרת להעלות מסמכים ולאתר אותם עפ"י‬
‫חיפוש חופשי דוגמת גוגל‪ .‬במקביל ניסינו לעניין‬
‫את הארכיונים ביישובים כדי שיצטרפו ולהקים‬
‫מאגר משותף‪.‬‬
‫חלקם הצטרפו ויש בדרך ארכיונאים נוספים‬
‫שרוצים להצטרף‪ ,‬ואילו אחרים מעוניינים‬
‫דווקא לשמור על הפרטיות שלהם ובבוא העת‬
‫אולי יעבירו את החלק המורשתי לצפייה דרכנו"‪.‬‬
‫לפי התפיסה של המועצה כל יישוב אחראי‬
‫לארכיון ולרישום‪ ,‬ותפקיד המועצה הוא לאפשר‬
‫לכל יישוב לקבל את הכלים כדי לקחת את‬
‫האחריות על נושא המורשת‪ .‬שני יישובים‬
‫הכניסו את החומרים שלהם למערכת המידע של‬
‫המועצה האזורית‪ :‬גבעת שפירא שהשתמשו‬
‫‪11‬‬
‫בגורם חוץ לסריקה‪ ,‬ויד חנה שסורקים לבד‬
‫ורושמים את המידע ברמת המסמך‪ .‬ארכיון‬
‫המים של "אפיקי עמק חפר" וגבעת שפירא‬
‫הכניסו חומר לארכיון המקוון באמצעות קוד‬
‫וסיסמא עם הרשאות משלהם‪ ,‬ובאפשרותם‬
‫לבחור איזה חומרים לשחרר לציבור ואיזה לא ‪.‬‬
‫ניתן להיכנס ולצפות בחומרים שלהם דרך האתר‬
‫של עמק חפר‪ .‬גבעת חיים איחוד וכפר חוגלה‬
‫ערכו ניסוי של שימוש בארכיון המקוון של‬
‫המועצה וסיכמו בחיוב‪ ,‬ונראה איך נמשיך את‬
‫הדרך‪.‬‬
‫שיטוט באתר המועצה האזורית מגלה שהתוכנה‬
‫מאפשרת צפיה במסמכים על פי מילות מפתח‪,‬‬
‫אך אין שום דרך לאתר מאיפה המסמך‪ ,‬מה‬
‫שמציג דווקא את הצד הבעייתי של התארגנויות‬
‫על בסיס של יזמות ואמצעים כספיים‪ ,‬ללא רקע‬
‫מקצועי בתחום הארכיונאות ‪ .‬ז'רר מודע לכך‪:‬‬
‫"לצערנו"‪ ,‬הוא אומר "לא אפיינו את התיק‬
‫והחיפוש לא מוביל לתיק ממנו יצא המסמך‪.‬‬
‫כעת נעשים מאמצים לשדרג את התוכנה של‬
‫מערכת המידע של המועצה ולהתאים אותה‬
‫לדרישות המקצוע"‪.‬‬
‫סדר העדיפויות בהעלאת המסמכים הסרוקים‬
‫היה – להתחיל מהישן‪ .‬לאחר שנסרקו והועלו כל‬
‫התיקים מ‪ ,5391-5391-‬עברו לישיבות המליאה‬
‫של המועצה עד שנות ה‪ .18-‬ובנוסף כל קטעי‬
‫העיתונות שפורסמו על עמק חפר‪ ,‬עיתון‬
‫המועצה‪ ,‬ומסמכים מיוחדים‪ .‬ז'רר הקפיד לא‬
‫לפצל תיקים‪ ,‬והעביר תיקים שלמים בסריקה‬
‫'עיוורת'‪ .‬כל מסמך שנסרק קיבל מס‪ .‬ת‪.‬ז‪ ,‬מספר‬
‫קטלוגי תאריך‪ ,‬מחבר‪.‬‬
‫גם בעמק חפר היוזמה לא נעצרת במערכת‬
‫הרישום‪ ,‬אלא בהעברת הידע אל השטח‪ .‬מרכז‬
‫התיעוד מארגן כ‪ 6-‬ימי עיון בשנה‪ ,‬שחלקם‬
‫הראשון מקצועי והשני היסטורי תיעודי‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫מפרט ז'רר בלא מעט נחת‪ :‬יום העיון הבא‬
‫יעסוק בנושא "מי מפחד מדיגטציה"‪ ,‬ולאחריו‬
‫יוצג סרט של חבר עין החורש‪ ,‬המבוסס על‬
‫תחקיר מעמיק על המצור על גבעת חיים בשנת‬
‫‪.91‬‬
‫לצדו של ז'רר פועלת בהתנדבות דנה שופמן‪,‬‬
‫ארכיונאית מכפר חיים‪ ,‬שתפקידה הוא ליצור‬
‫קשר עם היישובים‪ ,‬לנסות לפתוח ארכיונים‬
‫חדשים ולתת עזרה לארכיונים קיימים‪ .‬לשנה‬
‫הבאה למשל‪ ,‬יש לה תוכנית להקים ארכיונים ב‪-‬‬
‫‪ 1-6‬יישובים‪.‬‬
‫המועצה מאפשרת התחברות חינמית לתוכנת‬
‫הארכיון המקוון‪ ,‬ומסייעת בכנסים ובסיוע‬
‫פרטני לארכיונים ביישוב בהשתתפות במחצית‬
‫עלות ההדרכה‪ .‬תמיכה בתחילת הדרך הגיעה גם‬
‫מצדה של מיכל הנקין שהיתה אז נציגת ארכיון‬
‫המדינה וסייעה בארגון קורס בסיסי‬
‫לארכיונאים בעמק חפר והפעלת ארכיונים שעד‬
‫אז לא היו מאוישים‪ .‬היום הם מסתייעים בזהר‬
‫אלופי כיועצת ומדריכה‪.‬‬
‫ז'רר ודנה מביטים בסיפוק על התהליך‪ .‬מספר‬
‫המשתתפים בהשתלמויות מתרבה מפגישה‬
‫לפגישה‪ .‬יש ליווי גם ביישובים שאין בהם‬
‫ארכיון‪ ,‬וייעוץ לארכיונאים פעילים הזקוקים‬
‫לתמיכה מקצועית בארגון ורישום הארכיון‪.‬‬
‫ההתפתחות המקבילה – של מחשוב‪ ,‬רישות‪,‬‬
‫דרבון והעשרה של השטח‪ ,‬מזינים אחד את‬
‫השני‪ ,‬אבל‪ ,‬דנה לא שוכחת לציין‪ ,‬שהמניע‬
‫העיקרי להגברת הפעילות הוא לפני הכל הקשר‬
‫האנושי‪...‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 4.1‬יוזמות מקומיות ברשת‬
‫מאשה זולוטובסקי ודודו אמיתי‬
‫תצוגת תצלומים ברשת ‪-‬אפשרויות‪ ,‬כלים ושיטות‬
‫גיליון זה של "מה נשמע" מוקדש לדיווחים‬
‫מהשטח והתנסויות בהצגת חומרים ארכיוניים‬
‫ברשת‪ .‬במאמר זה נציג מבט על נושא הדיון תוך‬
‫התייחסות מיוחדת להצגת תצלומים באינטרנט‪.‬‬
‫דימויים חזותיים בארכיון הם בין גורמי‬
‫המשיכה העיקריים עבור הציבור הרחב‪ .‬הם‬
‫מעוררים רגשות וזיכרונות‪ ,‬מכוננים ומחזקים‬
‫קשרי קהילה ותחושת שייכות למקום ומדברים‬
‫לכל פלחי האוכלוסייה‪ .‬תצוגת תצלומים‬
‫באמצעות האינטרנט תגביר את חשיפתו של‬
‫הארכיון ותחזק את מקומו ומעמדו בקהילה‪ .‬אנו‬
‫נציג בתמציתיות אפשרויות‪ ,‬כלים פופולאריים‬
‫ושיטת עבודה מומלצות להצגת תצלומים ברשת‪.‬‬
‫קיימים שני אופנים מרכזיים להצגת תצלומים‬
‫ברשת‪ :‬הצגה באמצעות גלריה או אלבומים‬
‫והצגה ארכיונית‪.‬‬
‫קבוצת יבנה משתמשת בכלי‪/‬מימשק אינטרנטי‬
‫של תוכנה ייעודית ‪-‬‬
‫‪http://www.yavnet.org.il/ViewPage.asp?p‬‬
‫‪agesCatID=1379&siteName=kvYavne‬‬
‫גלריית תצלומים איננה מחייבת עמוד רשת‬
‫ייעודי אלא יכולה להיות חלק אינטגראלי‬
‫מעיצוב עמוד הבית‪ .‬לדוגמה‪ :‬דף הבית של אתר‬
‫תנועת העבודה הישראלית ‪-‬‬
‫‪/http://tnuathaavoda.info‬‬
‫בתצוגה ארכיונית אנו מתכוונים לתצוגת‬
‫הפריטים‪ ,‬כולל תיאור הפריטים והקשרם‪,‬‬
‫באמצעות התוכנות לניהול חומר ארכיוני‪.‬‬
‫התצוגה מאפשרת סוגים שונים של חיפוש‬
‫במאגר התמונות ומיונן‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬ארכיון בית לוחמי הגטאות ‪-‬‬
‫בגלריה או אלבומי תצלומים אנו מתכוונים‬
‫להצגת הפריטים באופנים ויזואליים מגוונים‬
‫כאשר הפריטים כוללים תיאור מינימאלי או‬
‫ללא תיאור כלל‪ .‬לרוב ייעשה שימוש בכלים‬
‫ייעודיים פופולאריים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬קיבוץ געש משתמש בכלי "פליקר"‬
‫‪/http://www.flickr.com/photos/gaash‬‬
‫קיבוץ שדה נחמיה (חוליות) משתמש בכלי‬
‫"פיקאסה" –‬
‫‪https://picasaweb.google.com/11196327‬‬
‫‪http://www.gfh.org.il/?CategoryID=172‬‬
‫רשת ארכיוני הקיבוצים וההתיישבות העובדת ‪-‬‬
‫‪http://www.kibbutzarchives.org.il/panora‬‬
‫‪ma.asp?site=arckibbutzs&lang=heb‬‬
‫דרכי פעולה להצגת תצלומים ברשת‪:‬‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬כמו בכל מיזם אחר‪ ,‬יש להגדיר‬
‫את המטרות ובהתאם לבנות את תוכנית העבודה‬
‫ודרכי הפעולה כולל גיוס המשאבים הנדרשים‪.‬‬
‫שאלות המסייעות להגדרת המטרות‪:‬‬
‫‪4962127628454/XXneAH?feat=email‬‬
‫‪13‬‬
‫‪‬‬
‫מה מטרת ההעלאה לרשת ומי הם‬
‫‪ ,uncompressed‬ב‪ – DPI 988-‬בנוסף‬
‫קהלי היעד? לעיתים קרובות קהל‬
‫היעד יכתיב את הדרך המועדפת להצגת‬
‫לעותק לתצוגה)‪.‬‬
‫התצלומים ברשת‪ .‬לדוגמה‪ :‬חוקרים או‬
‫מחפשי שורשים יעדיפו מנגנון חיפוש‬
‫משוכלל ואילו חברי היישוב‬
‫המעוניינים בתיעוד של אירועים‬
‫אחרונים יעדיפו תצוגת גלריה או‬
‫אלבום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה המצב הפיזי של התצלומים?‬
‫תצוגת תצלומים סרוקים שמצבם‬
‫הפיזי רעוע מאפשרת גיבוי ושימור‬
‫שלהם‪ .‬אפשר לנצל את המיזם להצגת‬
‫התצלומים באינטרנט גם לשימור‬
‫תצלומים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה כמות התצלומים ומה רמת הסידור‬
‫והרישום? הבחירה בתצוגה ארכיונית‬
‫תשרת טוב יותר כמות גדולה של‬
‫תצלומים ואילו גלריה‪/‬אלבום ישרתו‬
‫טוב יותר בחירה סלקטיבית של‬
‫תמונות ייצוגיות מן האוסף‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫רמת סידור נמוכה והיעדר רישום‬
‫ארכיוני מהווה מכשול לבחירה בתצוגה‬
‫ארכיונית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה שיעור התצלומים הסרוקים?‬
‫כמות קטנה של תצלומים סרוקים‬
‫מתאימה יותר לתצוגה בגלריה‪/‬אלבום‬
‫‪‬‬
‫מה המשאבים הכספיים העומדים‬
‫לרשותנו‪ ,‬מה נצטרך לגייס וממי‬
‫למימוש המיזם ותחזוקתו?‬
‫‪‬‬
‫מה הם המשאבים האחרים – כח אדם‬
‫מקצועי‪ ,‬טכנולוגיה ותשתית רשת –‬
‫העומדים לרשותנו להקמת התצוגה‬
‫ותחזוקתה ההולמת?‬
‫בשלב השני‪ ,‬בכפוף לתשובות לשאלות הנ"ל‪ ,‬אנו‬
‫נחליט על האופן בו יוצגו התצלומים ברשת ועל‬
‫פלטפורמה או כלי להצגתם ברשת‪ .‬קיימות‬
‫תוכנות לניהול חומר ארכיוני המאפשרות הצגה‬
‫ארכיונית של התצלומים וכן מיזמים שונים‬
‫המאפשרים יצירת אלבומים ייצוגיים ברשת או‬
‫ברשתות החברתיות‪ ,‬לדוגמה פיקי‪-‬וויקי‪,‬‬
‫פייסבוק‪ ,‬פליקר‪ ,‬פיקאסה‪ ,‬אינסטנגראם או‬
‫קישורים לערכים בוויקיפדיה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי אין בהכרח עדיפות לאופן תצוגה‬
‫אחד על השני ויתר על כן הם יכולים להתקיים‬
‫זה לצד זה‪ ,‬להשלים אחד את השני ולשרת קהלי‬
‫יעד שונים‪ .‬המאפיינים והצרכים של קהלי היעד‬
‫הם האמורים לקבוע את אופן או אופני התצוגה‬
‫שייבחרו על ידי הארכיון עבור הנגשת אוספיו‪.‬‬
‫כפי שמשתמע גם מהסעיף הקודם (אם‬
‫עבור התצוגה מתוכננת סריקה של‬
‫בהינתן קהלי היעד‪ ,‬מומלץ לבקר‬
‫באתרים‪/‬תצוגות המשרתים קהלים דומים‬
‫האוסף יש לנצל את ההזדמנות ליצירת‬
‫עותק לשימור ע"פ הסטנדרטים‬
‫וללמוד מהם מה כדאי לאמץ וממה כדאי‬
‫להימנע כי הרי "תמונה אחת שווה אלף מילים"‪.‬‬
‫המקובלים – קובץ בפורמט ‪TIFF‬‬
‫מאשה זולוטובסקי – דוקטורנית לארכיונאות‪ ,‬רכזת מקצועית ארכיון יד טבנקין‬
‫דודו אמיתי – מנהל ארכיון השומר הצעיר‪ ,‬סגן יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע‬
‫‪14‬‬
‫‪ 4-2‬טווים חוטים ברשת ‪ /‬ליליק זקס‬
‫סקירה אקראית ובהחלט לא ממצה‪ ,‬מאפשרת‬
‫לנו לדגום מספר דרכים בהם משתמשים‬
‫הארכיונים שלנו ברשת ועושים זאת במיגוון‬
‫דרכים שבאמצעותם יותר ויותר מידע מונגש‬
‫החיבור הפנימי של היישוב באמצעות מנוע‬
‫חיפוש‪ .‬בארכיון זה אוסף גדול מאוד של תמונות‪,‬‬
‫סיכומי אסיפות‪ ,‬מזכירות רחבה‪ ,‬הנהלה כלכלית‬
‫ודיווחי האגף החברתי‪ ,‬וכן עלוני הקבוצה מ‪-‬‬
‫באמצעות אתרים ו‪/‬או בלוגים‪ ,‬דפי קשר‪,‬‬
‫פורומים (קבוצות דיון) וכמובן הדוא"ל‪.‬‬
‫‪ .1855‬בנוסף לשני אלה יש לקיבוץ אתר הנצחה‬
‫מקוון המכיל גם תעודות אוטנטיות מעניינות‪.‬‬
‫לאוהבי היסטוריה ונוסטלגיה‪.‬‬
‫אתרים‬
‫אפשר להבחין בשני סוגים עיקריים‬
‫א‪ .‬אתרי תדמית שהם בבחינת "כרטיסי ביקור"‬
‫לארכיון‪.‬‬
‫ב‪ .‬אתרי תוכן וקיטלוג חלקי ‪.‬‬
‫חלק מ"כרטיסי ביקור" הם דף בתוך אתר‬
‫היישוב‪ ,‬כגון ארכיון מרום הגולן המכיל מידע‬
‫בסיסי ופרטים על הארכיון ואמצעי התקשרות‪.‬‬
‫אתרים אחרים נוצרו או עושים שימוש בעקבות‬
‫ההתחברות לאתר פיקיוויקי‪ ,‬לאלבומי‬
‫פיקאסה‪ ,‬לפייסבוק וליוטיוב אשר כל אחד מהם‬
‫מתאפיין באפשרויות משלו עם מוגבלות איחזור‬
‫מידע בחיפושים ברשת‪.‬‬
‫אפשר למצוא מידע ארכיוני המשובץ בתוך אתרי‬
‫היישוב בדפים שונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באתר קיבוץ‬
‫נחשון נמצא מידע הסטורי המכיל‪ ,‬סיפורי‬
‫מקום‪ ,‬תאריכון ותמונות שאינם תחת הכותרת‬
‫של הארכיון ובנוסף יש דף של הארכיון נחשון‬
‫המכיל גם תוכן ‪ -‬דוגמאות של תיעוד סרוק‪.‬‬
‫דרך נוספת של פעילות ארכיונית יזומה ברשת‬
‫מיוצגת על ידי ארכיון עין השופט המכיל דף‬
‫מידע‪ ,‬מעין כרטיס ביקור מורחב על הארכיון ובו‬
‫קישורים לדפים נוספים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החל משנה‬
‫שעברה מפעיל צוות הארכיון בשיתוף עם גורמים‬
‫אחרים במשק ארכיון הדיגיטלי הכולל תיקים‬
‫פורומים‪ ,‬דפי קשר ובלוגים של ארכיונים‬
‫אלה מאפשרים הפקה והפצת מידע שוטף ועדכני‬
‫לתפוצה נרחבת וכוללים בתוכם אינטראקציה‬
‫שוטפת‪ .‬הבלוגים (יומני רשת) משמשים פעמים‬
‫רבות כתחליף לאתר במושגיו הקלאסים ובל‬
‫מקרה מכילים מידע רב‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫בלוג הארכיונאות של תפוז המחזיק מידע‪,‬‬
‫מאמרים ושיח בנושאי ארכיון‪.‬‬
‫נפגשים בארכיון – שמהווה מרחב בו ניתן‬
‫להיפגש‪ ,‬לקרוא ולהתעדכן בנושאים הקשורים‬
‫בארכיונאות‪ ,‬בנו‪ ,‬אנשי המקצוע‪ ,‬ובנושאים‬
‫משיקים מעוררי עניין‪ .‬הבלוג מנוהל ע"י אורה‬
‫זלצר כחלק מפעילות האיגוד הישראלי‬
‫לארכיונאות ומידע‪.‬‬
‫שני בלוגים משמשים כמידעון משלים לעשייה‬
‫השוטפת בארכיון ובאתר של היישוב‪:‬‬
‫בלוג ארכיון מושב צופית אשר זכה בתוך שנה‬
‫וחצי מאז פתיחתו למעלה מ‪ 1188 -‬כניסות‪.‬‬
‫דיגיטאליים לכל חבר ולגופים המנהליים‪ ,‬אליו‬
‫מעלים חומרים מעיתון הקבוץ‪ ,‬מחברים‬
‫ומהגופים המנהליים‪ .‬יש אחראית לתחום כאשר‬
‫הצפייה בחומרים אפשרית מבתי החברים – דרך‬
‫‪15‬‬
‫בלוג "הכל דבש" של ארכיון אילות הוא דרך‬
‫נוספת ליצור קשר ועניין בין מתענייני הארכיון‬
‫לבין הרשומות שבתוכו‪ .‬מידע נוסף על הארכיון‬
‫ניתן למצוא באתר ארכיון אילות‪.‬‬
‫השימוש בפייסבוק מונף בשנה האחרונה‬
‫ותרומתו משמעותית ביותר לקירוב חומרי‬
‫הארכיון ולהנגשת תיעוד לציבור‪.‬‬
‫ולא נסיים מבלי שנזכיר את השימוש באלבומי‬
‫פיקאסה החינמיים הנפוץ גם הוא ובכתבה של‬
‫ארכיון אפיקים יש הדגמה יפה לשילוב שעושה‬
‫הארכיון באלבומי פיקאסה‪.‬‬
‫ובלוג ארכיון קיבוץ אילות ‪.‬הנקרא "הכל דבש"‪.‬‬
‫לצפיה בתמונה בפייסבוק בגודל מלה‪:‬‬
‫‪http://www.facebook.com/photo.php?fbid=315991335153025&set=a.310504905701668.72330.294343337317825&ty‬‬
‫‪pe=1&relevant_count=1‬‬
‫‪/http://arctsofit.blogspot.co.il‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 4-3‬אתר יבנאל ‪ /‬שיחה עם יאיר נחומי‬
‫אורי שרפמן ז"ל ‪,‬‬
‫ליד הפשפש בחומה שהקיפה את בית גן ויבנאל‪1991 ,‬‬
‫אתר יבנאל הוא אחד האתרים שנולדו מתוך‬
‫הארכיון (יבנאל‪ ,‬בית גן‪ ,‬משמר השלושה‬
‫וסמדר)‪ .‬הוא אסתטי מאוד‪ ,‬ומנגיש הקלטות‬
‫אודיו ווידאו‪ ,‬וכן פרוטוקולים ומסמכים‪.‬‬
‫לארגונים ואנשים פרטיים והן מנסיונם‬
‫בהקשבה‪ ,‬ביעוץ ובעידוד‪ .‬שניהם נספו‬
‫בהתרסקות מטוסם על האי קפלוניה ביוון בד'‬
‫באייר התשס"ט‪ ,‬ה‪ 11-‬לאפריל ‪.1883‬‬
‫את שיחתנו פותח יאיר נחתומי‪ ,‬מנהל הארכיון‪,‬‬
‫בבשורה‪" :‬האיש שעומד מאחורי כל פרויקט‬
‫התיעוד של האתר‪ ,‬אורי שרפמן‪ ,‬נפטר לצערי‬
‫לפני שבועיים"‪.‬‬
‫יאיר מספר שכאשר תכננו את האתר ישבו הוא‬
‫ונוני עם מתכנת‪ ,‬והתייעצו עם מומחים רבים‪.‬‬
‫נוני היה נחוש שהחומר יהיה נגיש לכולם‪ ,‬כך‬
‫שכל מי שירצה יוכל לשאוב את החומר באופן‬
‫חופשי‪ .‬בהתחלה לא היתה הכנסת החומר‬
‫ממוסדת ובמבט לאחור יש דברים שהצריכו‬
‫תיקון‪ .‬למשל – חסר ברישום תאריך ההקלטות‪.‬‬
‫לדברי נחומי‪" :‬לומר שהמוצר טוב – זה לא! אבל‬
‫הוא הרבה יותר טוב מכלום"‪.‬‬
‫אורי שרפמן היה תושב יבנאל שנולד בבית גן‪,‬‬
‫ונחשב ל"משוגע לתיעוד"‪ .‬באתר הוא מספר על‬
‫חיידק התיעוד‪ ,‬שהחל לקנן בו כששמע מאביו‬
‫החולה סיפורים מרתקים על ראשית‬
‫ההתיישבות בגליל‪ .‬הוא החליט להצמיד‬
‫לשיחותיהם טייפ‪ ,‬ומאז‪ ,‬במשך כ‪ 18-‬שנים‪,‬‬
‫הקליט עוד רבים מאוד ממייסדי המושבות של‬
‫הגליל התחתון והעליון‪ ,‬מקיבוצי עמק הירדן‪,‬‬
‫כפר יחזקאל ובהמשך תיעד גם במסרטה‪.‬‬
‫את הקמת האתר יזם נוני‪ ,‬בנו של אורי‪ ,‬כדי‬
‫להפוך את האוצר של אביו לנגיש‪ .‬נוני (נחום)‪,‬‬
‫היה בין היתר יזם אינטרנט ומחלוצי ההי‪-‬טק‬
‫בארץ והקים מספר חברות הזנק‪ .‬הוא ונאוה‬
‫אשתו תרמו רבות לקהילה הן בתרומות‬
‫האתר ממומן ע"י משפחת שרפמן כולל דיגיטציה‬
‫של החומר התיעודי הרב שנאסף‪ .‬לאחרונה‪,‬‬
‫לאחר הפסקה בהזנת החומר ולאחר שהובטח‬
‫סיוע לטובת המיזם חזר יאיר להזין את האתר‪,‬‬
‫ומעוניין להמשיך בדיגיטציה של חומרים‪.‬‬
‫בעיניי כמתבוננת – האתר הזה הוא השראה‬
‫להנגשה ידידותית של חומר הארכיון‪ .‬החיפוש‬
‫פשוט למדי‪ ,‬והערך של החומר עצמו – לא יסולא‬
‫בפז‪.‬‬
‫ראיינה ורשמה‪ :‬דינה ספראי‬
‫‪17‬‬
‫‪ 4-4‬אתר גבעת ברנר ‪ /‬שיחה עם אליעזר זקס‬
‫סיפורי גבעת ברנר הוא אתר שהפך לשם דבר של‬
‫אתר מקומי פעיל לאורך זמן (למעלה מ‪58 -‬‬
‫שנים!)‪ ,‬עם מאות אלפי כניסות בשנה‪ ,‬ועדכונים‬
‫שוטפים‪ .‬מי שמסתכל על ה'מדורים' של האתר‬
‫(סיפורים‪ ,‬תמונות‪ ,‬חברים‪ ,‬מונחים ועוד) מגלה‬
‫גישה מקורית ויצירתית‪ ,‬ונראה שיוצר האתר‬
‫פיצח 'קוד' קהילתי שגורם למשתמשים הנאה‬
‫ורצון לחזור ולראות שוב‪.‬‬
‫אליעזר זקס‪ ,‬המקים והמפעיל את האתר‪,‬‬
‫מספר‪:‬‬
‫האתר נבנה ע"י בני גבעת ברנר שלא גרים‬
‫בקיבוץ‪ .‬המימון להקמת האתר ניתן ע"י אחד‬
‫מבני המשק החי מחוץ לקיבוץ‪ ,‬התחזוקה‬
‫השוטפת לא יקרה ומתבצעת ע"י עמותת בני‬
‫גבעת ברנר בשם "בית תרבות ברנר"‪ ,‬שאחת‬
‫ממטרותיה היתה לשמר את המורשת המקומית‬
‫ולחזק את הקשר בין בני גבעת ברנר החיים‬
‫בגבעה ומחוצה לה‪ .‬מבחינה ארכיונאית‪ ,‬חשיבות‬
‫האתר הוא גם בהנגשת המידע בארכיון לכלל‬
‫הציבור ולא פחות חשוב – העברת אלפי‬
‫המסמכים והתמונות ממדיה ישנה ומתכלית‬
‫(נייר ופילמים) למדיה דיגיטלית ידידותית‬
‫למשתמשים‪ .‬כמרכז הפרויקט נהתן לי הארכיון‬
‫גישה חופשית לחומר‪ .‬הבסיס לרוב התמונות‬
‫היה אוצר הצילומים של חנן בהיר מגבעת ברנר‬
‫שצילם בחייו כ‪ 11,888 -‬תמונות בשנים ‪,5398-15‬‬
‫בהן תועדו כמעט כל האירועים המרכזיים‬
‫והעליות על הקרקע בתנועה הקיבוצית בכלל‬
‫וגבעת ברנר בפרט‪ ,‬מתוכן כ‪ 18,888-‬צילומים היו‬
‫של גבעת ברנר‪ .‬סרקנו את כל התמונות‬
‫והשקופיות והכנסנו לפי מילות מפתח‬
‫שמתחברות לחגים‪ ,‬לאירועים וכד' והן הבסיס‬
‫לשליפת החומר‪ .‬השתמשנו כמובן גם באוספים‬
‫של צלמים אחרים‪ .‬שנה וחצי עברה מתחילת‬
‫העבודה ועד עליית האתר לאוויר‪ .‬רק כשהיו דפי‬
‫חבר לכ‪ 5888 -‬חברים‪ 51,888 ,‬תמונות מזוהות‬
‫וכ‪ 188 -‬סיפורים וכ‪ 588 -‬מונחים יכולנו להעלות‬
‫את האתר‪ ,‬והוא גדל כל הזמן‪ .‬אגב‪ ,‬הקיבוץ‬
‫הקים בשנה האחרונה אתר קהילה שמשמש‬
‫לתקשורת מקומית‪ ,‬אבל זה לא אתר תוכן במובן‬
‫העמוק של המילה‪.‬‬
‫הרעיון העיקרי היה לעסוק בסיפורים‪ ,‬כאשר כל‬
‫אירוע וחג ( חג משק‪ ,‬מסיבת סיום בי"ס)‪ ,‬ענף‪,‬‬
‫נושאים כלליים (ספורט‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬אמנות) ואפילו‬
‫סיפורי חיים של חברים – נרשם כ"סיפור"‪.‬‬
‫בנוסף – יצרנו לכל חבר כרטיס‪ ,‬וגם רשימה של‬
‫מונחים מקומיים‪ .‬הוספנו קטגוריה של נושאים‬
‫כלליים שאליה הכנסנו כל מה שלא מתאים‬
‫לקטגוריות הקיימות‪ .‬רוב החומר הוא צילומים‬
‫או טקסטים מוקלדים‪ .‬מראש הגבלנו את מספר‬
‫המלים‪ ,‬למרות שיש עדיין מקום גם למסמכי‬
‫מקור‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫כ‪ 1888-‬תמונות במאגר עדיין אינן מזוהות‪,‬‬
‫מאחר ומופיעים בהן אנשים ו‪/‬או ילדים שטרם‬
‫זוהו‪ ,‬למשל צילומי נערים מחברות נוער‪,‬‬
‫תינוקות וחברי אולפנים‪ ,‬או תמונות מטיולים‪.‬‬
‫פתחנו 'מדור לזיהוי תמונות' ותהליך הזיהוי‬
‫פעיל כל הזמן‪ .‬אנשים שולחים תמונות‬
‫מאירועים עכשוויים‪ ,‬ולעתים בעקבות פטירה‬
‫מקבלים את העיזבון‪ .‬כיום עובדת הארכיון‬
‫משתתפת בסריקת התמונות (בסורק שנרכש ע"י‬
‫העמותה)‪ ,‬וחלק מהחומרים מועברים אלי‬
‫ולאתר‪ .‬מדי שבוע האתר מתעדכן והתכנים‬
‫מוצגים לפי סדר קדימויות מסוים‪ ,‬למשל העלון‬
‫מופיע בחזית‪ .‬יש עדכונים שוטפים ב"לוח‬
‫מודעות" של לידות ופטירות‪ ,‬וכשיש יום זיכרון‬
‫אני 'מעלה' את דף החבר‪/‬ה לראש העמוד‪.‬‬
‫מאחר ולקיבוץ אין כמעט נגיעה לאתר הוא‬
‫מתנהל לפי ראות עיניי‪ .‬יש לו המון כניסות מחוץ‬
‫לקיבוץ‪ ,‬כי המעגלים של אנשים שעברו בגבעת‬
‫ברנר מונים למעלה מ‪ 1888-‬איש‪ ,‬שכל הזמן הם‬
‫או צאצאיהם שולחים תמונות‪ .‬אני מקבל‬
‫ל"חברות וירטואלית" כמעט את כל מי שהיה‬
‫בגבעת‪-‬ברנר ומבקש ומעביר חומר‪.‬‬
‫סיפורי חיים יש בדרך כלל לאנשים שנפטרו‪,‬‬
‫אלא אם מישהו ביוזמתו שולח את הסיפור שלו‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬ניסינו גם להקים אתר מקביל "ויקיבוץ" על‬
‫בסיס של ויקיפדיה שבו כל אחד מעצב את הדף‬
‫שלו‪ ,‬אבל לאנשים 'אין ראש לזה' ואם אין מי‬
‫שמתעסק בזה באופן קבוע אין לזה המשך‪.‬‬
‫בדרך כלל אני מסגנן את הסיפורים ומנסה‬
‫לשוות להם אופי קצת הומוריסטי וביקורתי‪ .‬גם‬
‫בסיפורי חיים וסיפורים של "אחרי מות" אני‬
‫מרשה לעצמי להתערב במידת הנדרש‪.‬‬
‫מילות קישור מאוד מסייעות‪ :‬אנשים מעלים‬
‫בפייסבוק תמונות מהאתר ולא מעט כתבים‬
‫וגופים שונים פונים אלי ומבקשים אישור‬
‫פרסום‪ .‬זכויות היוצרים הם של ארכיון גבעת‬
‫ברנר‪.‬‬
‫סרקנו תמונות עד שנת ‪ 5318‬הדור הצעיר מיוצג‬
‫באופן מצומצם יותר‪ .‬כל תמונה נסרקת ב‪9-‬‬
‫גדלים ומקבלת שם שמורכב משם הצלם‬
‫ומקושרת למילות מפתח של אנשים ואירועים‪,‬‬
‫אבל אין שיוך למיקום בארכיון כי הכמויות היו‬
‫גדולות מדי‪ .‬חשבנו פחות על הקטע הארכיונאי‬
‫ויותר על ההנגשה‪ .‬לא הכנסנו שנים מדויקות‬
‫אלא הגדרנו עשורים‪ .‬בתמונות מרובות‬
‫משתתפים ניסיתי בעזרת חברים ותיקים ככל‬
‫האפשר לזהות‪ ,‬ויש אפשרות פתוחה להתכתב‬
‫כדי לתקן טעויות ולהחליף מידע‪.‬‬
‫מבחינה טכנולוגית כבר אין את הבסיס שלפיו‬
‫האתר נוצר‪ .‬עשינו אמנם כמה שדרוגים בעיקר‬
‫בשביל סרטים וקישורים‪ .‬יש היום אתרים הרבה‬
‫יותר מתקדמים‪ ,‬והייעוץ העיקרי שאני יכול לתת‬
‫היום הוא תכנון העבודה והעברת המידע‬
‫מהארכיון (תמונות‪ ,‬מסמכים וטקסטים) אל‬
‫הפורמט הוירטואלי‪.‬‬
‫רשמה‪ :‬דינה ספראי‬
‫‪ 4-5‬ארכיון קיבוץ אפיקים ‪ /‬צבי אשכנזי‬
‫ארכיון קיבוץ אפיקים שתחילתו ב‪, 5395‬‬
‫ממוחשב החל מ‪ . 1885-‬לפני כארבע שנים עברנו‬
‫למקום גדול יותר ומרווח‪ .‬הארכיון יפה ומסביר‬
‫פנים‪.‬‬
‫בארכיון נמצאים למעלה מ‪ 618-‬מיכלים והוא‬
‫ממוחשב באמצעות תוכנת קיסופט ברמת שמות‬
‫מיכלים‪ ,‬תיקים וכותרות של כל המסמכים‬
‫שנמצאים בתיקים‪ .‬בשנה האחרונה נגשנו‬
‫להקלדה של מסמכים וכתובים חשובים‬
‫ומעניינים שנמצאים במיכלים‪ .‬התחלנו במיכלי‬
‫המקורות‪ ,‬והמשכנו בפרוטוקולים של הועדות‬
‫השונות‪ .‬בארכיון נמצאות כ‪ 11.888-‬תמונות‬
‫שנסרקו במבצע של בית יגאל אלון‪ .‬כמובן‬
‫שהארכיון מכיל גם תיקים אישיים של כל‬
‫החברים‪ ,‬כמו גם תיקי העוזבים מ‪ 5319-‬ועד‬
‫היום‪ ,‬ולהבדיל ‪ -‬כל תיקי הנפטרים של הקיבוץ‪.‬‬
‫העלינו את הארכיון לאתר הקיבוץ הפנימי‪.‬‬
‫חברים יכולים להיכנס לארכיון הממוחשב‬
‫ולמצוא שם פרוטוקולים והחלטות מפורטות‪,‬‬
‫תמונות רבות‪ ,‬סיפורי חברים משנות הקיבוץ‬
‫הראשונות‪ .‬ישנה אפשרות למצוא מסמכים לפי‬
‫כותרות מכל שנות הקיבוץ ולבוא לארכיון כדי‬
‫לעיין בהם‪.‬‬
‫מחשוב הארכיון מאפשר יצירת קשר ישיר עם‬
‫החברים ועם אנשים שאינם חברי הקיבוץ‬
‫ומעוניינים לחפש חומרים בארכיון‪.‬‬
‫הארכיון משרת את חברי הקיבוץ‪ ,‬באים לחפש‬
‫חומרים והחלטות שונות‪ ,‬תמונות‪ ,‬חומרים‬
‫לעבודות לימודיות‪ .‬כמו כן יש הרבה פניות‬
‫מבחוץ לגבי חומרים שנמצאים בארכיון‪.‬‬
‫מוזמנים לבקר אצלנו ולשמוע‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫צוות הארכיון‪:‬‬
‫צבי אשכנזי‪-‬מנהל‪ .‬רותי ענברי ואיה סהר‪-‬ממחשבות‪ .‬נורית דגאי‪-‬מעבירה את התמונות לקיבצי תמונות‪.‬‬
‫כתובת דוא"ל הארכיון‪arch@afikim.org.il :‬‬
‫הערת מערכת העלון‪ :‬תוך כדי עריכת העלון‪ ,‬הוחלט להוסיף את שמו של ישראל חופש לשם הארכיון‬
‫ומעתה נקרא שמו ‪ -‬ארכיון אפיקים על שם ישראל חופש‬
‫‪ 4-6‬ארכיון כפר מסריק‬
‫נעמי ‪ -‬אחראית על פרויקט ההנגשה הויזואלית‪ ,‬ונעמית‪ -‬אחראית ארכיון‬
‫לפני כשנתיים פנו מאוניברסיטת חיפה לארכיון‬
‫כפר מסריק בבקשה לקבל צילומים‬
‫היסטוריים‪ ,‬כדי לסורקם ולהעלותם באינטרנט‬
‫בפני ציבור המתעניינים‪ ,‬תוך אפשרות‬
‫לשימוש בתמונות כפוף לאישור ולמתן קרדיט‪.‬‬
‫‪ .‬נענינו בחיוב ושלחנו תמונות‪ ,‬שנסרקו‪ ,‬עובדו‬
‫וקוטלגו במחלקת המדיה‪ .‬בשלב הבא הועלו‬
‫התמונות למערכת "המרכז למדיה‬
‫דיגיטלית" שם הן נשמרות בפורמט המתאים‬
‫לשימור לטווח ארוך‪.‬‬
‫ולפני שנתיים עלה לאינטרנט האתר מידע‬
‫במידה תחת הכותרת ‪ -‬ארכיון קיבוץ כפר‬
‫מסריק ‪ -‬תולדות‪ ,‬חיי הקיבוץ וראשית‬
‫התעשיה באזור נעמן‪ .‬הארכיון מכיל אוסף‬
‫תמונות המתעדות את שלבי ההתפתחות של‬
‫הקיבוץ לאורך השנים והתפתחות התעשייתית‬
‫באזור‪ .‬החלוקה לסדרות באוסף זה נעשתה‬
‫על בסיס כרונולוגי ונושאי‪ .‬סדרות המשקפות‬
‫את התקופות השונות של הקיבוץ על ציר‬
‫הזמן וסדרות המתמקדות בנושא ספציפי כמו‬
‫למשל במקרה של בית חרושת אסקר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מזה שנה וחצי פועל בארכיון כפר‬
‫מסריק פרויקט של סריקת תשלילים ושקופיות‬
‫והעלאתם לרשת‪ .‬בעת סריקת פילמים‬
‫פרטיים משנות השבעים הסתבר שהפילמים‬
‫באיכות גרועה ונשאלה השאלה אם זה כך‪,‬‬
‫מה קורה לפילמים של ראשית הקיבוץ משנות‬
‫הארבעים ואילך? עד מהרה התארגנו‬
‫לסריקת הפילמים מתוך תחושת דחיפות‬
‫להצילם מכליה‪ .‬כמו כן התעורר הצורך לשתף‬
‫את החברים ב"ממצאים"‪ .‬הועלה הרעיון‬
‫להעלותם באינטרנט‪ .‬נבחן הרעיון‬
‫של הפייסבוק‪ ,‬אך מתוך ידיעה שמשתמשים‬
‫בעיקר צעירים החלטנו להעלות את התמונות‬
‫גם לאתר "פיקיויקי"‪ .‬אתר זה נגיש לכלל‬
‫הציבור אך מוגבל משתי סיבות‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫האחת ‪ -‬אינו מאפשר העלאת צילומים אישיים‬
‫של חברי הקיבוץ לדורותיהם‪ ,‬והשנייה – כי‬
‫הוא מחייב הכנסת הרבה אינפורמציה‬
‫תוך כדי המהלך הסתבר שניתן לצפות באתר‬
‫הארכיון אשר בפייסבוק גם דרך הגוגל מבלי‬
‫להיות חבר בפייסבוק ומאותו הרגע‬
‫השארנו בפיקיויקי את התמונות הכלליות של‬
‫ראשית הקיבוץ והתחלנו‬
‫להעלות בפייסבוק את אותן התמונות וגם את‬
‫כל השאר‪.‬‬
‫ההדים היו מיידים ונלהבים‪ .‬אנשים פגשו‬
‫לראשונה תמונות מראשית הקיבוץ‪ ,‬תמונות‬
‫משפחתיות ואחרות ומיהרו לפרסמם על הקיר‬
‫האישי שלהם‪ .‬הנושא הופץ במהרה בין רבים‬
‫והפך לשיחת היום בקיבוץ‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪,‬‬
‫והחלו להגיע התגובות הנרגשות‪.‬‬
‫בהמשך כמובן התחלנו לקבל גם צילומים‬
‫מהאלבומים האישיים‪ .‬במידה והיו תמונות של‬
‫דמויות בלתי מזוהות הן זוהו ע"י הצופים‪.‬‬
‫הגיעו אלינו גם הדים על חוקרי התקופה‬
‫שעשו שימוש בצילומים שהעלינו‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט אנו משתדלים לסרוק גם‬
‫סרטי סופר ‪ 8‬ומקווים להגיע גם לסרטי השמע‬
‫‪.‬‬
‫ותרגומה לאנגלית‪ ,‬והוא איננו מוכר לכולם‬
‫והיתה בעיה להעביר מידע על עצם קיומו‬
‫לכולם‪.‬‬
‫שברשותנו‪ .‬יש עדיין בעיה איך לסרוק את‬
‫הסרטים הגדולים יותר –סופר ‪ 12‬ונגטיבים‬
‫של ‪ 2X2‬וצילומים על גבי זכוכית היות ואין‬
‫ברשותנו ציוד מתאים‪.‬‬
‫עובדים בארכיון‪:‬‬
‫מנהלת הארכיון – פנסיונרית בחצי משרה‪,‬‬
‫פנסיונר בן ‪ 53‬אשר נמצא מדי פעם ועוסק‬
‫בעיקר בהוצאת חומר מהעיתון‬
‫המקומי‪ ,‬פנסיונרית נוספת במשרה מצומצמת‬
‫שמתייגת את התמונות שנסרקו ועושה בהן‬
‫סדר‪.‬‬
‫ובנוסף שני מתנדבים העובדים בשעות הפנאי‬
‫שלהם (ומקבלים על כך תמורה קטנה)‪:‬‬
‫בחורה שסורקת פילמים ובחור שמעביר את‬
‫הסרטים למדיה הדגיטלית‪.‬‬
‫לעזרנו עומד בחור צעיר שמעביר את‬
‫הצילומים שנסרקו לפייסבוק‪.‬‬
‫צוות מצומצם לכל הדעות אך עם מוטיבציה‬
‫להתקדם‪ ,‬לשמר ולהעביר את חומרי הארכיון‬
‫לידיעת הציבור‬
‫‪ 4-7‬כפר חסידים ‪ /‬לאה קראוס‪ ,‬יעל סויסה‪ ,‬שולה במברגר‬
‫מ‪.‬ש‪.‬מ‪.‬ר‬
‫כפר חסידים‬
‫שימוש באינטרנט במסגרת העבודה השגרתית ‪ -‬בתי עלמין ומצבות‬
‫כולנו יודעים‪ ,‬שהזדמנות לפתרון בעיות מתחילה‬
‫שביקשו לברר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬האם ידוע לנו אם‬
‫לעתים בגלל עניין שולי שצץ במהלך העבודה‪.‬‬
‫מתחילים "לחפור" בתיקים‪ ,‬מחפשים מסמכים‬
‫המשפחה היתה ממייסדי הכפר? או מתי עזבה‬
‫את הכפר? את הרעיון הראשון לקבלת מידע‬
‫ומגיעים למבוי סתום‪ .‬בארכיון שלנו‪ ,‬כולנו‬
‫מתחילות את הקריירה השלישית עם היציאה‬
‫קבלנו כאשר התעוררה שאלה כמו‪" :‬מתי בערך‬
‫החל הרב מישקובסקי ז"ל את כהונתו כרב הכפר‬
‫לגמלאות‪ ,‬והחלטנו לאמץ חשיבה של צעירים‪.‬‬
‫התחלנו בזה כשנתקלנו בצורך למצוא מידע‬
‫במקום חותנו הרב קרול?"‪ .‬במקרה הזה הסתבר‬
‫לנו שאפילו בתיקו האישי של הרב הראשון של‬
‫והגענו למבוי סתום‪ .‬כסבתות פעילות עם נכדים‬
‫פשוט שאלנו אותם מה עושים במקרה כזה?‬
‫הכפר‪ ,‬הרב קרול‪ ,‬כמעט לא נמצאו מסמכים‪ .‬לא‬
‫ידענו עליו דבר מעבר לכך שהיה רב אהוד מאד‬
‫התשובה האולטימטיבית היתה "סבתא‪ ,‬בואי‬
‫נגגל‪ ,‬בואי נחפש באינטרנט"‪.‬‬
‫ושבתו‪ ,‬הרבנית שושנה מישקובסקי‪ ,‬היתה‬
‫אישיות מיוחדת שרבים בכפר העריצו ואהבו‪.‬‬
‫ככה מצאנו עצמנו מטפלות בתיקים אישיים של‬
‫המתיישבים הראשונים‪ ,‬שיש לנו מרובם אפס‬
‫שאלנו את הוותיקים‪" ,‬חפרנו" בזיכרונות‬
‫וכשמישהי נזכרה שבעצם הרב קרול נפטר‬
‫מידע‪ .‬מדי פעם הגיעו אנשים מחוץ לכפר‬
‫ממחלה בירושלים‪ ,‬החלטנו ללכת בחיפושים‬
‫‪21‬‬
‫מהסוף להתחלה‪ .‬כלומר מתאריך פטירתו‬
‫אחורנית עד כמה שניתן‪.‬‬
‫עם הרעיון הזה התחלנו לבדוק את בתי העלמין‬
‫המקוונים שקיימים בארץ‪.‬‬
‫נתמזל מזלנו ובתי העלמין של חיפה וסביבתה‬
‫כבר נמצאים באינטרנט‪.‬‬
‫במקרה של הרב קרול‪ ,‬מכיוון שלא מצאנו את‬
‫קברו בבית העלמין של כפר חסידים ולא בשום‬
‫בית עלמין באזור חיפה והסביבה‪ ,‬מסקנתנו‬
‫היתה שכנראה גם נטמן בבית עלמין בירושלים‪.‬‬
‫תאריך משוער היה‪ :‬לפני קום המדינה‪.‬‬
‫נכנסנו לאתר הר הזיתים‬
‫חיפשנו את שם המשפחה קרול‪ .‬מתוך הרשימה‬
‫בחרנו את מרדכי שמואל קרול שנפטר בתש"ה‬
‫ותראו מה קיבלנו שם‪:‬‬
‫בירושלים‪ ,‬רק בית העלמין בהר הזיתים מקוון‬
‫לכן קיווינו ששנת הפטירה המשוערת היתה‬
‫בלשונית "פרטי הקבר" כמו בהרבה מקרים‪,‬‬
‫רשום מלל המצבה וכמו במקרים רבים יש כאן‬
‫תמונה של המצבה שהיא גם מסמך‪ .‬קבלנו מידע‬
‫שמאמת את העובדה שאכן זהו קברו‪ ,‬ועוד‬
‫פרטים שלא ידענו עליו‪.‬‬
‫נכונה‪.‬‬
‫ניסינו את מזלנו וההצלחה האירה לנו פנים‬
‫בצורה לא רגילה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬ליד פרטי הקבר נמצאו ‪ 9‬תמונות של מצבת הקבר‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫על ההרוג הראשון בכפר‪ ,‬מצאנו מידע באתר חברה קדישא של חיפה‬
‫הוא טמון בבית העלמין העתיק ברחוב יפו‬
‫נסו‪ ,‬למשל‪ ,‬להיכנס לאתר של "האנציקלופדיה‬
‫בחיפה‪ .‬נתונים מספר החלקה ומספר הקבר‪.‬‬
‫הצבנו לעצמנו משימה ללכת ולצלם את הקבר‪...‬‬
‫לחלוצי הישוב ובוניו" של דוד תדהר בכתובת‬
‫חסד של אמת‪...‬‬
‫במקרה אחר‪ ,‬הגיעו צאצאים של משפחה שכבר‬
‫איש מהם לא גר בכפר‪ .‬הם רצו לארגן אירוע‬
‫משפחתי שכלל סיור בעקבות המשפחה אך מצאו‬
‫עצמם ללא כל מידע על העבר‪ .‬עזיבת הכפר היתה‬
‫שינוי חשוב‪ ,‬אך הם לא ידעו מתי המשפחה‬
‫עזבה‪ .‬הועלתה הצעה שיתכן וזה קרה אחרי‬
‫פטירת האם‪ ,‬שנפטרה בצעירותה והשאירה בעל‬
‫צעיר עם ילדים‪ .‬לשיטתנו‪ ,‬התחלנו מהסוף ואכן‬
‫את קברה מצאנו ברשימות בית העלמין בכפר‬
‫חסידים‪.‬‬
‫הרבה פרטים לא נמצאו כאן‪ ,‬אבל שנת הפטירה‬
‫סייעה למשפחה לדעת שמשנה זו ואילך הם‬
‫צריכים לחפש את עקבותיהם במקום אחר‪.‬‬
‫זו דוגמא אופיינית למצב בו רק בן זוג אחד טמון‬
‫בבית עלמין של הכפר‪ .‬המסקנה המתבקשת היא‬
‫שבן הזוג שנותר בחיים לא היה בכפר בעת‬
‫פטירתו‪ .‬כשמתמזל המזל מצליחים למצוא את‬
‫קברו בבית עלמין אחר באזור‪ ,‬אם הרחיק נדוד‬
‫למקום אחר‪ ,‬יש בעיה‪.‬‬
‫באתרים של קיבוצים רבים‪ ,‬מושבים וכפרים‬
‫חקלאיים‪ ,‬ניתן למצוא את רשימות הנפטרים‪ .‬זו‬
‫הקישור‪/http://www.tidhar.tourolib.org .‬‬
‫יש בה הרבה מידע‪ ,‬אבל הוא לא שייך לנושא‬
‫המאמר‪.‬‬
‫להלן הפניות לכמה אתרים‪:‬‬
‫בית עלמין סגולה ‪ -‬ידידותי מאד ונוח לשימוש‬
‫חברה קדישא אזור חיפה ‪ -‬מאתר זה ניתן להגיע‬
‫גם לבית העלמין בתל רגב ובחוף הכרמל‪.‬‬
‫חברה קדישא חיפה ‪-‬‬
‫בתי עלמין של תל אביב ‪ -‬המכיל גם מידע שוטף‬
‫על אזכרות והלוויות‪.‬‬
‫אתר יזכור של משרד הבטחון לזכר הנופלים‬
‫בצה"ל‪- .‬‬
‫אתר מהממם – "רישומי קבורה בישראל –‬
‫חיפוש מקוון מתוך ויקיגניה‪ ,‬המיזם הגנאולוגי‬
‫העברי‪ ,‬רשימת בתי עלמין ואתרי הנצחה‬
‫בישראל‪ ,‬המכיל מידע אודות הנפטרים באופן‬
‫מקוון‬
‫זה רק על קצה המזלג‪ .‬כשמתחילים לשוטט‬
‫במרשתת‪ ,‬השמים הם הגבול להיכן שניתן‬
‫להגיע‪.‬‬
‫צוות מ‪.‬ש‪.‬מ‪.‬ר – מרכז שימור מורשת ראשונים‪,‬‬
‫ארכיון כפר חסידים‬
‫יכולה להיות נקודת מוצא טובה לאיתור מידע‪.‬‬
‫גוגול עם שם או נושא‪ ,‬מביא למקורות מידע‬
‫שאנחנו נוטים לשכוח או אפילו לא להכיר‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 4-8‬ארכיונאית בכישורית ‪ /‬אסתי סלע קיבוץ מורן‬
‫עידן האינטרנט יצר הזדמנויות חדשות לארכיונאים‪.‬‬
‫מי מאתנו‪ ,‬שהחליט לנצל את המרשתת‬
‫להפצת ידע ושילובו בכל מיני פורמטים ‪ -‬בחר‬
‫גם להביא את ההיסטוריה והעיסוק בה לקהל‬
‫גדול מאד ובמיוחד לזה שאינו מבקר‬
‫בארכיונים‪ .‬מפתיעות לפעמים התגובות‬
‫והאינפורמציה הנאספת מגולשים אקראיים‬
‫ולחשיפתו של חמר חדש‪.‬‬
‫במסגרת עבודתי בארכיון עין יהב והערבה‬
‫התיכונה (‪" )2338 – 1582‬ניצלתי" את‬
‫הבמה שניתנה לי באינטרנט ערבה בחברה‬
‫לפיתוח במועצה האזורית‪.‬‬
‫המגזין המקוון הראשון "כל הערבה" יצא‬
‫לאור ב‪ 0 -‬ביוני ‪ 2332‬והוא פרי יוזמתה של‬
‫גילה טל‪ ,‬מנהלת אינטרנט ערבה‪ .‬בבסיס‬
‫היוזמה עמד לנגד עינינו יצירתו של עיתון‬
‫וירטואלי שיהווה קשר חברתי וערך מוסף‬
‫לגולשים ולמנויים באינטרנט ערבה‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬על מנת שיהיו שותפים לתכניו‬
‫שיופצו ברבים‪ .‬בכל מגזין כזה הכנסנו פינה‬
‫נוסטלגית מהארכיון‪ .‬הפורמט הזה הפך‬
‫בזמנו לספינת הדגל של "אינטרנט ערבה"‬
‫בדיוק בכל אתר גדול ברשת המכבד את‬
‫עצמו‪.‬‬
‫לחיזוק פינת ההיסטוריה העלינו את האתרים‬
‫ההיסטוריים בערבה ורשימת כל האירועים‬
‫החל משנות החמישים ואילך‪ .‬יצאנו אז‬
‫בקריאה לתלמידים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬אנשי‬
‫טבע ומדבר‪ ,‬וכל מי שמתעניין ונעזר במושג‬
‫שנקרא "מילות חיפוש" ‪ -‬לשאול את ותיקי‬
‫הערבה על הימים ההם שסללו את הדרך‬
‫לזמן הזה ‪ -‬לתפארת הערבה ומדינת ישראל!‬
‫האפשרויות להכנסת קישורים והפניות‬
‫במרשתת לנושא זה או אחר הן רבות‬
‫והארכיונאי המתקדם הופך למכוון מספר אחת‬
‫לנושא אותו הוא רוצה להציג או להסב אליו‬
‫את תשומת הלב של גולשים ומבקרים‬
‫פוטנציאליים בארכיון בו הוא עובד‪.‬‬
‫חשוב שהדברים המועלים במרשתת יהיו‬
‫ברמה טכנית גבוהה של יישומי מחשב‬
‫ותכנות‪ .‬ליכולת האינטראקטיבית סוד קסם‬
‫ליצירת קשרים בלתי אמצעים בין אנשים‪.‬‬
‫לאיסוף החומר – שכתּובו‪ ,‬התמונות – עיבודן‬
‫הגרפי נדרשים זמן ומחשבה רבה ואין צורך‬
‫להרחיב שההשקעה מצריכה כמעט משרה‬
‫מלאה‪.‬‬
‫פינה מיוחדת מוקדשת גם למדור "היה היה"‬
‫בו מעלים אירועים מן העבר ובוחנים אותם‬
‫בראי האקטואליה‪ .‬מטבעו של מדור או בלוג‬
‫כזה שהוא זרקור נוסף על הערבה ונושא‬
‫דברם של האנשים החיים בה‪ .‬אם תרצו סוג‬
‫של ראי או חלון ראווה‪ .‬למה? ‪ -‬לתיירות‪,‬‬
‫חקלאות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מגורים‪ ,‬תעסוקה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2335‬פתחתי את יומן ההיסטוריה‬
‫"אומרים שהיה פה" המספר את תחילת‬
‫ההתיישבות במשגב‪ ,‬החוגגת השנה ‪ 03‬שנים‬
‫להיווסדה‪ .‬במסגרת ערוץ התקשורת של‬
‫משגב – השבילים‪ .‬המטרה היא‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫לעורר את נושא הארכיונים הקטנים בישובים‪.‬‬
‫המודעות לשמירת חומרים אמנם ישנה אבל‬
‫הוא לא נמצא בארכיונים פעילים ולא‬
‫מתקיימת מסגרת לארכיונאים במשגב‪ ..‬כמובן‬
‫שהפייסבוק הופך גיבוי ואמצעי להפצת החמר‬
‫גם אם לא בקשת אותו‪...‬‬
‫אני מציעה לכל מי שרוצה לקדם ולפאר שמו‬
‫של הארכיון כמקום שיש לשמרו לדורות‬
‫הבאים ‪ -‬להפיץ דברו בכתבות מעניינות‪,‬‬
‫בשילוב תמונות המדברות בעד עצמן –‬
‫להשתמש בפייסבוק (ראוי לציון אגב‪ ,‬השימוש‬
‫שעושה איגוד הארכיונאים במדיה הזאת)‬
‫ובאינטרנט שללא ספק הוא הארכיון העולמי‬
‫הגדול ביותר עם קהל מבקרים עצום‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫כתה א' בעין יהב בפיחת שנת הלימודים ‪5359‬‬
‫נבון בטקס העליה לקרקע של קיבוץ כישור ‪19.1.5318‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .5‬אור‪-‬קולי‬
‫‪ 5-1‬מיזם פיקיוויקי ‪ -‬מאגר התמונות של ישראל ‪ /‬סיגל בן עמרם‬
‫שיתוף הפעולה עם ארכיונים של מושבים וקיבוצים‬
‫הבה נבצע ניסוי קטן‪ :‬ניכנס למנוע החיפוש ‪ google‬ונחפש את צירוף המילים 'ארכיון קיבוץ'‪ .‬בתוצאות‬
‫החיפוש נגלה הפניות רבות לדפי מידע של ארכיונים קיבוציים במאגר פיקיוויקי‪ .‬משמעות בדבר היא‬
‫שמאגר פיקיווקי משמש כיום מקור מידע עיקרי ולעיתים יחידי‪ ,‬אודות ארכיונים של קיבוצים ומושבים‪.‬‬
‫פיקיוויקי – מאגר התמונות של ישראל‪ ,‬נוסד בשנת ‪,1883‬‬
‫על ידי 'איגוד האינטרנט הישראלי' ועמותת ויקימדיה‪.‬‬
‫המטרה העיקרית הנה ליצור ברשת אוסף של תצלומים‬
‫איכותיים וחופשיים לשימוש‪ ,‬בנושאים הקשורים‬
‫בישראל ובחברה הישראלית בעבר ובהווה‪.‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬מכיל המאגר למעלה מ ‪ 18,888‬תצלומים‪.‬‬
‫התצלומים מתפרסמים מיידית גם במאגר התמונות הבין‬
‫לאומי ויקישיתוף מבית ויקימדיה‪ ,‬מהלך שתרם לגידול‬
‫עצום במידת החשיפה של תצלומים איכותיים מישראל‬
‫בפני העולם כולו‪.‬‬
‫חג המחולות בקיבוץ דליה בשנות ה ‪ -1446‬ארכיון עין השופט‬
‫כל אדם מוזמן לתרום לפיקיוויקי תמונות מאלבומו‬
‫וממצלמתו‪ .‬אך‪ ,‬בשונה מאנשים פרטיים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬כגון‬
‫ארכיונים ומוזיאונים‪,‬‬
‫מקבלים אפשרות ליצור דף מידע אודות הארגון‪ ,‬מהלך‬
‫שתורם להכרת הארגון ולחשיפתו ברשת‪.‬‬
‫צוות האתר מקפיד מאד על איכות התצלומים ועל עמידה‬
‫בכללים‪ ,‬המתפרסמים בדף 'חשוב לדעת' באתר‪.‬‬
‫מראשית הקמת המאגר נוצר שיתוף פעולה יפה עם‬
‫ארכיונים בקיבוצים ובמושבים רבים‪ ,‬אשר הבינו את‬
‫היתרונות הגלומים בתוכנה‪ ,‬בממשק של פיקיוויקי‬
‫ובאופן הצגת המידע וחשיפתו ברשת‪.‬‬
‫בשדות מושב צופית – ארכיון מושב צופית‬
‫כיום רשומים בפיקיוויקי עשרים ואחד ארכיונים של‬
‫קיבוצים ושבעה ארכיונים של מושבים ומושבות‪ .‬חלקם‬
‫הסתפקו ביצירת דף מידע ותרמו מספר קטן או בינוני של‬
‫תמונות ( כ‪ 98 -‬תמונות בממוצע) בעוד אחרים‪ ,‬כמו‬
‫הארכיונים של עין החורש‪ ,‬עין השופט‪ ,‬כפר מסריק‪ ,‬ומושב צופית‪ ,‬תרמו מעל למאה תצלומים‪ .‬שיאן‬
‫התורמים הוא ארכיון קיבוץ‬
‫גן שמואל‪ ,‬עם ‪ 5,816‬תמונות‪ ,‬כאשר פיקיוויקי משמש למעשה כארכיון הדיגיטלי של ישוב זה‪ .‬תודתנו‬
‫והערכתנו לגידי סיוון‪ ,‬חבר גן שמואל‪ ,‬על פועלו הרב בנושא‪.‬‬
‫פיקיוויקי מרכז כיום אוסף גדול ומגוון‪ ,‬מן העבר הרחוק וההווה הקרוב‪ ,‬של תמונות ממושבים וקיבוצים‪.‬‬
‫ספק אם ניתן למצוא ריכוז דומה באתר אחר‪( .‬בחיפוש חופשי של המילה 'קיבוץ' במאגר פיקיוויקי נמצא‬
‫‪ 5938‬תצלומים וחיפוש המילה 'מושב' ‪ 515‬תצלומים)‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫התמונות חופשיות לשימוש‪ ,‬כך שכל אחד יכול‬
‫להשתמש בהן‪ ,‬או להוסיף אותן לארכיון שלו‪.‬‬
‫אנקדוטה לדוגמה‪ :‬בארכיון קיבוץ גבעת‪-‬ברנר‪ ,‬שמחו‬
‫מאד כאשר גילו בפיקיוויקי תצלומים של המחנה‬
‫בראשיתו‪ ,‬אשר צולמו בשנת ‪ 5399‬ע"י דר' הנס‬
‫לוירר‪ ,‬נסרקו מתשלילים ונתרמו למאגר ע"י נכדו‪,‬‬
‫יהונתן לוירר‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם‪ ,‬במושבים ובקיבוצים‪ ,‬להמשיך‬
‫ולתרום תמונות למאגר פיקיוויקי ולהציג בפני כל את‬
‫הפנים היפות של 'ההתיישבות העובדת'‪ .‬צוות‬
‫פיקיוויקי עומד לרשותכם למתן הדרכה פנים אל‬
‫פנים אצלכם בארכיון‪ ,‬ו‪/‬או בטלפון‪ ,‬ו‪/‬או בדואר‬
‫אלקטרוני‪ .‬חשוב לציין כי ההרשמה למאגר‪ ,‬ההדרכה‬
‫והתמיכה ניתנים ללא כל עלות‪ .‬במידת הצורך ננסה לסייע אף בכוח אדם‪ ,‬על ידי תיאום מתנדבים‬
‫העובדים עמנו‪.‬‬
‫קטיף סלק – ארכיון קיבוץ גן שמואל‬
‫להרשמה היכנסו לדף הרשמה למאגר בחרו ב 'אחר' ורשמו את פרטי הארכיון שלכם‪ .‬לאחר שנקבל את‬
‫הרשמתכם ניצור עמכם קשר להמשך שיתוף הפעולה‪.‬‬
‫למידע נוסף‪ ,‬שאלות ובקשות‪ ,‬ניתן לפנות בדואר אלקטרוני ל‪ Pikiwiki@isoc.org.il :‬או באמצעות טופס‬
‫'צור קשר' באתר פיקיוויקי‪.‬‬
‫‪ 5-2‬כבר לא נחבאים אל הכלים ולא במגירות נסתרות‪ /‬שי דרורי‬
‫קולות וצלילים מהעבר ‪ -‬במדיה הדיגיטלית‬
‫אי שם בתחילת המאה עבדתי עם ארכיון הצליל‬
‫הלאומי על פרויקט דיגיטציה של אוסף‬
‫ההקלטות‪ .‬הפרוייקט היה כבר בשנתו השלישית‬
‫ואני הייתי שקוע בדיגיטציה של הסלילים‪.‬‬
‫בתחילה נקבעו שתי הנחות יסוד‪:‬‬
‫האחת ‪ -‬חומרים בסיכון יהיו ראשונים לעבור‬
‫המרה‪.‬‬
‫השניה ‪ -‬לאחר המרת החומרים בסיכון נמיר את‬
‫שאר האוסף לפי מספר סידורי עולה וכך נשמור‬
‫על סדר‪.‬‬
‫ואכן כך היה‪ ,‬סדרה אחר סדרה המרנו את‬
‫האוסף לדיגיטאלי‪ .‬לגבי הסלילים הוחלט‬
‫שקודם כל יועברו כל הסלילים בסיכון (אצטט‪,‬‬
‫ונייר)‪ ,‬ואחריהם כל שאר הסלילים‪.‬‬
‫במקביל ישבו סטודנטים והכניסו למאגר המידע‬
‫הדיגיטאלי נתונים על ההקלטות‪.‬‬
‫יום אחד קראה לי הספרנית הראשית להראות‬
‫לי סלילים שלא יעברו המרה וכנראה יצאו בכלל‬
‫‪27‬‬
‫מהאוסף‪ .‬הסלילים היו מגרמניה (אם אני זוכר‬
‫נכון)‪ ,‬ולא היו קשורים למוזיקה יהודית‪ ,‬ולא‬
‫ליוצרים ישראלים או יהודים‪ .‬בקיצור‪ ,‬לא‬
‫קשורים לאוסף של בית הספרים‪.‬‬
‫התפתח דיון סוער שהפך לדיון עקרוני בשאלה ‪-‬‬
‫מה לעשות עם האוסף? טענתי כי אסור ולא‬
‫יתקבל על הדעת לזרוק אותם גם אם מעולם לא‬
‫ביקש מישהו לשמוע את הסלילים‪ .‬חשבתי‬
‫וטענתי כי יתכן שבגרמניה יהיה אי פעם מישהו‬
‫שאולי ירצה להאזין להם‪ .‬ואכן הוחלט כי אמנם‬
‫לא נמיר את הסלילים אבל הם ישארו בארכיון‪.‬‬
‫א ‪ -‬אם אתם חושבים שמשהו מענין רק אתכם‬
‫אתם טועים‪ ,‬יש לכם "חברים לשגעון" או איך‬
‫שתכנו זאת‪ ,‬ולא משנה כמה ביזארי הוא‪ .‬דרך‬
‫הרשת ניתן למצוא האחד את השני‪.‬‬
‫ב ‪ -‬הרשת מאפשרת ליצור שיתופי פעולה שלא‬
‫היו אפשריים בעולם הישן‪.‬‬
‫ג ‪ -‬ככל שיועלו יותר דברים מעניינים לרשת‪ ,‬כך‬
‫תגדל כמות האנשים הרוצים לראות את‬
‫הארכיון המיוצג‪.‬‬
‫ושלא יהיה ספק‪ ,‬תנועות היישוב בישראל‬
‫מרתקות חוקרים מכל העולם‪ ,‬בגלל ההשלכות‬
‫והנה‪ ,‬לאחר כמה חודשים באה הספרנית לחדרי‬
‫ואמרה "אתה חייב לראות משהו"‪.‬‬
‫הפוליטיות‪ ,‬החברתיות‪ ,‬וההיסטוריות‪ .‬החומרים‬
‫שיש לארכיונים של הקיבוצים והמושבים הם‬
‫ה'משהו' היה חוקרת צעירה יושבת ומקשיבה‬
‫לסלילים‪ .‬הסתבר שההקלטות הללו היו חשובות‬
‫מקור מדהים לשימוש להאדרת הישוב שלכם‬
‫(כן‪ ,‬אתם יכולים להיות גאים במה שהקמתם יש‬
‫ונדירות ובגרמניה לא ידעו כלל על קיומן‪ .‬אלה‬
‫מה? מרגע שעלה המידע אודותם לרשת‪ ,‬הוא‬
‫הגיע לאותה חוקרת גרמניה שהגיעה במיוחד‬
‫לארץ כדי להקשיב להם‪.‬‬
‫מאין)‪ ,‬למשיכת צעירים לבוא ולהתיישב בו‪,‬‬
‫לחוקרים שיבואו ללמוד עליו‪ ,‬לנופשים שיבואו‬
‫לבקר בו‪.‬‬
‫מאז מלווה אותי המחשבה ‪ -‬מה היה קורה אם‬
‫המידע לא היה עולה לרשת‪ ,‬או אם אכן‬
‫הסלילים היו נזרקים?‬
‫האינטרנט הוא לא רק מייל ומשחקים וקליפים‬
‫של כל העולם‪ ,‬הוא מרכז מידע וכח‪ .‬אין חוקר‬
‫שלא חורש את האינטרנט בחיפוש אחרי מידע או‬
‫חומרים הקשורים למחקרו‪ .‬וזה נכון באותה‬
‫מידה לדוקטוראנט או תלמיד בית ספר‪ .‬כולם‬
‫שם‪ ,‬והם מחפשים‪ ,‬וכמו שאמר דובל'ה גליקמן‪,‬‬
‫אם אתם לא שם אתם לא קיימים‪.‬‬
‫הארכיון הוא חומר גלם נפלא‪ ,‬ובכל ארכיון לצד‬
‫התמונות והמסמכים יש סרטים ישנים והקלטות‬
‫נדירות ואת אלה צריכים לשים ברשת‪ ,‬באתר של‬
‫הישוב או של הארכיון‪ .‬אין אתר? זה הזמן‬
‫להקים אחד ולדאוג שיהיה מזמין אורחים‪ .‬אין‬
‫תקציב? יש מה לעשות גם בנושא זה‪ .‬אפשר‬
‫ללמוד מארכיונים שעברו את המשוכה הזאת‪.‬‬
‫אפשר להיעזר בשירותים של אנשים כמוני‪ .‬אני‬
‫מזכיר לכם את המבצע שהתחלתי לפני כשנתיים‬
‫של המרה אחת חינם של פריט אודיו או וידאו‪,‬‬
‫בתנאי שהוא עולה לרשת‪ ,‬המבצע צמח כדי‬
‫לעודד ארכיונים להיכנס לרשת‪ ,‬והוא נועד גם‬
‫לגייס תקציבים‪.‬‬
‫האינטרנט הוא כלי נפלא וכל מי שמשתמש בו‬
‫יודע כמה מידע אפשר לשאוב ממנו‪.‬‬
‫כל יום אני לומד המון דברים מחיפושים ברשת‬
‫על נושאים המעניינים אותי ותוך כדי כך גם‬
‫מכיר עוד אנשים במתעניינים בנושאים שאני‬
‫מתעניין בהם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬לפני מספר חודשים פירסמתי בפורום‬
‫הנוכחות באינטרנט מרחיבה את מעגל‬
‫המקושרים בנפח‪ ,‬ומדלגת על משוכת הטווח‬
‫הגאוגרפי‪.‬‬
‫המשוכה הקשה ביותר היא כנראה המשוכה‬
‫הפסיכולוגית‪ .‬מי שעובר אותה בוטח יותר גם‬
‫מסוים שאלה הנוגעת לפסנתר מסיינה‪ .‬אחת‬
‫התגובות היתה של אדם מסיינה ששמח לגלות‬
‫שההקלטות של הפסנתר לא הושמדו אלא‬
‫שמורות בארכיון‪ .‬חלופת המכתבים הייתה‬
‫מעניינת ובנוסף למדתי כמה דברים‪:‬‬
‫בשרותי הדואר ובנותני שירותים ברשת‪ ,‬תוך‬
‫הבנה שהמיקום אינו חשוב כבעבר‪.‬‬
‫הרשת מאפשרת לייעץ לפעמים בלי לפגוש את‬
‫האנשים על התהליך המתאים לארכיון הייחודי‬
‫שלהם (אם כי אני לדוגמה‪ ,‬עדיין מעדיף לבוא‬
‫‪28‬‬
‫פיזית אם מתאפשר)‪.‬‬
‫אחד הכלים שיצרתי הוא סרגל הסיכונים‬
‫והמדריך למדיות‪.‬‬
‫חשוב וכדאי‪ :‬אתם צריכים להעלות לרשת מידע‬
‫מקיף ככל היותר על האוספים של הארכיון‪ ,‬של‬
‫תמונות‪ ,‬סריקות‪ ,‬הקלטות וסרטים או קטעים‬
‫נבחרים וליצור רצון לבקר אצלכם‪.‬‬
‫צרו בלוג מעניין על הישוב (דוגמת מושב צופית)‬
‫ותראו איך הארכיון שלכם מקבל צביון אחר‬
‫והתעניינות חדשה‪.‬‬
‫‪ .6‬לזכרם‬
‫‪ 6-1‬יהודה (לואי) נוה ז"ל‬
‫כתבה עדנה שוורץ בארות יצחק‬
‫יהודה עבד בארכיון כ‪ 13-‬שנים ואחרי פרישתה של רחל פלינט לפני כשנתיים הוא הפך למנהל‬
‫הארכיון‪.‬‬
‫היה בן ‪ 22‬וחצי במותו‪ .‬הגיע לקיבוץ כילד חוץ בכיתה ט' ונשאר‪ .‬נקשר לבת המשק רותי (סלומון)‬
‫ואחרי השחרור מהצבא הם נישאו וגידלו ‪ 7‬ילדים – ‪ 0‬בנות ו‪ 2-‬בנים‪.‬‬
‫השאיר ‪ 12‬נכדים‪ ,‬כן ירבו‪ ,‬בהם תאומים בן ובת שכבר לא זכה להכירם כי נולדו אחרי שאושפז עקב‬
‫אירוע מוחי שממנו לא קם‪.‬‬
‫בקיבוץ הוא הקים את ענף ההודים בתקופת מלחמת יום הכיפורים ועבד בו‪ ,‬ובהמשך אף ניהל את‬
‫הענף‪ .‬בהמשך עבד בחברת "העוף המעולה"‪.‬‬
‫במשך השנים כיהן גם כגזבר הקיבוץ‪ .‬מכיוון שסבל ממחלת הסוכרת נאלץ לעזוב את הענף ונכנס‬
‫לעבודה בארכיון – תפקיד שמאוד התאים לו כי היה חובב היסטוריה וידען בשטח זה‪.‬‬
‫היה בעל חוש הומור‪ ,‬אהב את החיים וידע למצות אותם‪ .‬עם אשתו רותי שתבדל"א השתתף בחוג‬
‫ריקודים במשך שנים רבות – הם היו זוג מושלם בריקודים‪.‬‬
‫לי‪ ,‬כחדשה יחסית בארכיון‪ ,‬הוא כבר חסר ובוודאי אזדקק ליעוץ בנושאים שעדיין איני שוחה בהם‪.‬‬
‫חבל על דאבדין ולא משתכחין‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 6-2‬על ישראל חופש ז"ל ‪ /‬תלמה כנעני‬
‫לפני חודש נפרדנו מישראל חפש ז"ל‪.‬‬
‫איש אפיקים‪ ,‬ארכיונאי‪ ,‬מחנך ואדם מיוחד וייחודי !‬
‫מכל בחינה ניבט הוא אלינו ומבטו הטוב מלווה עדיין את חיינו‪.‬‬
‫התוודעתי אליו באמצע שנות התשעים כשגויסתי למזכירות אירגון ארכיונאי ההתישבות‪ ,‬ולאחר מכן גם‬
‫למועצת איגוד ארכיונאי המדינה‬
‫במסגרת עבודתי ‪ -‬ערכתי מספר שנים את עלון "מה נשמע" בעזרתה הגדולה של נטע חכמוביץ מקיבוץ‬
‫יגור‪.‬‬
‫או‪ -‬אז‪ ,‬התחילה הידידות האמיצה ביני לבין ישראל (ז‪.‬ל) שלא פסקה עד למועד פטירתו!‬
‫הוא שלח לעלון שלנו את פירות עמלו בשטח הארכיוני‪ ,‬ולא הבנתי מאיין כוחות הנפש והגוף לעסוק‬
‫באינטנסיביות כזו בעשייה כה פורה ומעצימה! צירוף המילים "כמעיין המתגבר" – "קטן" על יד ישראל‬
‫חפש היוצר ללא ליאות וללא הפסקה‪ .‬כאשר שלח חוברת באחד הנושאים‪ ,‬מיד הוסיף במכתבו ‪" :‬אני‬
‫מספר לך בסוד‪ ,‬אך החוברת הבאה כבר כמעט מוכנה ואפילו אגיד לך במה היא עוסקת "‪ ...‬ואני‪ -‬נותרת‬
‫פעורת פה כלא מאמינה! רק על קשרי המכתבים בינינו ‪ ,‬יכולתי לכתוב ספר‪ ,‬מכיוון ששיתף אותי‬
‫בנושאים שונים כמו פוליטיקה‪ ,‬עבודה‪ ,‬משפחה ועוד‪ .‬במכתבו האחרון לפני מספר חודשים‪ ,‬הוא מספר על‬
‫תוכניותיו לשנה החדשה‪:‬‬
‫לראיין בני משק וחברים ולהוציא חוברות !( וזאת‪ -‬בעקבות מכתבי אליו שאני עומדת לראיין סיפורי ‪-‬‬
‫חיים של בני הדור השני בגבת‪,‬והוא כותב‪" :‬אני חש את התלהבותך בנושא)‬
‫לא ייאמן כיצד אדם בן ‪ 586‬עדיין עורך לעצמו תכניות לפעילות! אמרו בעצמכם‪ ,‬אתם הקוראים‪:‬‬
‫האם זה ייתכן!??‬
‫בביקוריי המעטים בביתו ‪ ,‬ולאחר‪ -‬מכן בבית הסיעודי באפיקים‪ ,‬נהניתי בשיחות‪-‬נפש נעימות ומעניינות‬
‫ואף ביקרתי עימו בארכיון הנפלא של אפיקים כשהוא פעיל בו ועובד לאיטו בקצב שלו בעזרת בנו המאומץ‬
‫דן חרס ז"ל‪.‬‬
‫ישראל חופש ייזכר בקרב ארכיונאי הקיבוצים ובכלל‪ ,‬כאבן מסד‪ ,‬בונה ומקים‪ ,‬מורה ומלמד‪ ,‬מחנך‬
‫ובעיקר אדם !‬
‫תנחומיי הכנים למשפחתו הגדולה והענפה‪ :‬בניו נכדיו וניניו ולכל בית אפיקים‪.‬‬
‫ואנו ‪ ,‬הארכיונאים בהתיישבות וכן חברי האיגוד‪ -‬איבדנו את " הטוב שבאבינו" יהי זיכרו ברוך!‬
‫מבכה ‪ -‬תלמה כנעני‪ ,‬גבת‪.‬‬
‫‪31‬‬
31