להמשך המאמר הקליקו כאן - ארגון יוצאי מרכז אירופה

‫ביוגרפיה והיסטוריה‬
‫המדפים הריקים יתמלאו‬
‫ארכיון המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית מרכז מורשת הייקים בתפן ‪ -‬תמונת מצב‬
‫מאת תמר הורביץ ליבנה‬
‫מבקרים רבים וביניהם בני הדור השני והשלישי לצאצאי‬
‫הייקים מגיעים אגב שיטוט ברחובות ברלין לאנדרטה‬
‫המרגשת של האמן מיכה אולמן “הספרייה”‪ ,‬הנמצאת בכיכר‬
‫באבל (‪ .)Bebelplatz‬שם לנוכח מדפים ריקים ולובן מסנוור‬
‫הם מצליחים אולי להרגיש ולתפוס משהו מהאובדן של עמם‬
‫שהחל בשנות השלושים באירופה‪ .‬האנדרטה השקועה באדמה‬
‫נבנתה לזכר אירוע שריפת הספרים ב‪ 10-‬במאי ‪ 1933‬בו שרפו‬
‫סטודנטים נאציונל־סוציאליסטים את יצירותיהם של מאות‬
‫סופרים‪ ,‬הוגי דעות‪ ,‬פילוסופים ומדענים יהודים‪ .‬לצדה חקוקים‬
‫דבריו של המשורר הינריך היינה‪“ :‬זוהי רק ההתחלה‪ ,‬במקום בו‬
‫שורפים ספרים ישרפו בני אדם”‪.‬‬
‫בניגוד מובהק לאנדרטה הריקה‪ ,‬הלבנה והקרה בברלין‪,‬‬
‫מתמלאים מדפיו של ארכיון המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית‬
‫בתפן‪ .‬בעבודת שימור וטיפול אישי‪ ,‬שוקדים עובדי הארכיון‬
‫להשלים את הריק התרבותי והרוחני שנפער באירוע שריפת‬
‫הספרים‪ .‬הצבעוניות החומה והחמה של הארגזים בהם שמורים‬
‫אלפי מסמכים בכבוד ובקפידה יקית אופיינית‪ ,‬מחייה את מה‬
‫שנעשה ניסיון להמיתו ולהשמידו שם‪.‬‬
‫המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית מרכז מורשת הייקים הוקם‬
‫בשנת ‪ ,1968‬ומתבסס על האוסף של מייסדו‪ ,‬ישראל שילוני‪.‬‬
‫בשנותיו הראשונות שכן המוזיאון בבית העירייה בנהריה ובשנת‬
‫‪ 1991‬מצא את ביתו בתפן‪ .‬שילוני התווה את אבני היסוד‬
‫לארכיון‪ ,‬בהתבססו על חומרים שאסף מוותיקי העיר נהריה‪,‬‬
‫כמו למשל אילן היוחסין על גבי כרטיסיות שכתבה ג’ני קרמר‪,‬‬
‫רעייתו של רופא העיניים הידוע מקס קרמר‪ .‬הארכיון נמצא‬
‫בתוך חלל המוזיאון‪ ,‬והוקם למעשה בזמן המעבר לתפן‪ .‬משלב‬
‫זה החל תהליך קליטה ואיסוף חומרים מכל הארץ‪ .‬רותי אופק‪,‬‬
‫מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית של המוזיאונים הפתוחים‪,‬‬
‫שקדה בשנים אלו על מיון החומרים יחד עם ההיסטוריון דיטר‬
‫פיטרלינג‪ .‬בשנת ‪ 1998‬הצטרפה נילי דוידסון לצוות וקיבלה את‬
‫תפקיד ניהול הארכיון‪ .‬בשנת ‪ 2005‬נחתם חוזה שיתוף פעולה‬
‫בין המוזיאון ובין ארגון עולי מרכז אירופה‪ .‬המוזיאון שהיה‬
‫עד אז בן יחיד‪ ,‬זכה במשפחה רחבה ורעננה שהולידה בשנת‬
‫‪ 2006‬מוזיאון מחודש ומשופץ בו נבנתה קומה שנייה‪ ,‬חודשה‬
‫תערוכת הקבע‪ ,‬נבנה אגף לתערוכות מתחלפות‪ ,‬ונערכו מחקרי‬
‫עומק בנושא תרומת עולי מרכז אירופה לתחומים מגוונים כגון‪:‬‬
‫התיישבות בארץ‪ ,‬כלכלה ותעשייה‪ ,‬חינוך‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬אמנויות‬
‫הבמה‪ ,‬משפט ורפואה‪.‬‬
‫האוצר הנסתר‬
‫הארכיון הוא מקור חיים לעשייה הזאת‪ .‬לב פועם‪ ,‬מזין‬
‫ומחייה את תערוכת הקבע והתערוכות המתחלפות‪ .‬הוא המעיין‬
‫לכנסים וימי עיון ולמחקריהם של חוקרים הפוקדים את המקום‪.‬‬
‫יתד למורשת היהדות הדוברת גרמנית‪ ,‬ששורשיה באירופה‬
‫וביטוייה ניכרים בארץ ישראל‪ .‬המוזיאון והארכיון ייחודם בכך‬
‫עמ׳ ‪16‬‬
‫שהם בית עבור קהילה‪ ,‬כלומר מוסדות משפחתיים‪ .‬את הרגשת‬
‫המשפחתיות והביתיות מרגיש המבקר במקום‪ .‬קשה להסבירה‪,‬‬
‫אבל ייתכן שהיא עוברת ביחס לסיפור האישי‪ ,‬בכבוד שניתן‬
‫למוצגים ולמסמכים‪ ,‬בצניעות האסתטית שהיא קו מנחה בעיצוב‬
‫המקום‪ ,‬בהקפדה ובתשומת הלב‪ ,‬אותן תכונות יקיות‪ ,‬שהפכו‬
‫מושא להערכה והשראה בישראליות העכשווית‪.‬‬
‫הפליא לתאר זאת דודיק גל בכתיבתו על המוזיאון שעיצב‪:‬‬
‫הזרימה החזותית יוצרת חיבורים ארכיטקטונים ‪ -‬עיר קטנה‪,‬‬
‫סמטאות‪ ,‬כניסות‪ ,‬חצרות‪ ,‬חלונות‪ ,‬נופים‪ ,‬קולות ורחשים‪,‬‬
‫והרבה תמונות ואנשים‪ .‬הסיפורים לובשים אט־אט צורות‪,‬‬
‫ובהמשך אני כולא את האנדרלמוסיה המצטברת לתוך תאים‬
‫הרמוניים‪ ,‬חדרים קטנים ובכל אחד מהם קבוצת מנגנים וקרן‬
‫אור‪ ,‬ציור על קיר וריהוט מינימלי‪ ,‬מקום להשתאות‪.‬‬
‫זהו סוד כוחם של ארכיון ומוזיאון הצמודים אחד לשני וחיים‬
‫חיי סימביוזה‪ .‬האחד הוא כאמור התוכן‪ ,‬המעיין הנובע‪“ ,‬האוצר‬
‫הנסתר” והשני הוא הבמה‪ ,‬הנראות החשיפה והקשר לקהל‪.‬‬
‫באוספי הארכיון חומרים מקוריים‪ :‬עיזבונות של בני משפחה‪,‬‬
‫מסמכים‪ ,‬תעודות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬כתבים‪ ,‬ספרים‪ ,‬מסמכים בגרמנית‬
‫עתיקה‪ ,‬אלבומים‪ ,‬תמונות‪ ,‬חפצים‪ ,‬יצירות אמנות‪ ,‬יומנים‪ ,‬הוצאות‬
‫לאור של קהילות‪ ,‬פרסומים שונים וספרי זיכרונות‪ .‬החומרים‬
‫העתיקים ביותר הם מהמאה ה‪ .17-‬הארכיון פתוח לקבלת חומרים‬
‫חדשים מקוריים‪ .‬הוא מזמין את בני הדור השני והשלישי של‬
‫משפחות הייקים‪ ,‬לראות במקום בית ומבטיח להן שמירה ונגישות‬
‫למסמכים‪ .‬לעיתים פתק שולי לכאורה יכול בהקשר המתאים להיות‬
‫מסמך בעל משמעות היסטורית ותרבותית רבה‪.‬‬
‫בחודש יוני האחרון פרשה לגמלאות נילי דוידסון‪ ,‬מנהלת‬
‫הארכיון לאחר כ‪ 16-‬שנה‪ .‬עבודתה המסורה והמוקפדת של‬
‫נילי הפכו לשם דבר בקרב באי המקום‪ .‬זו הזדמנות ראויה‬
‫להודות לה על תרומתה המשמעותית ואנו שמחים שהיא ממשיכה‬
‫ללוות את העשייה ולתרום מהידע והניסיון הרב שצברה‪ .‬יהודית‬
‫בר־אור‪ ,‬מחליפתה‪ ,‬התברכה בשילוב של ידע מתאים שליטה‬
‫בשפה הגרמנית ותכונות אופי נפלאות‪ :‬חריצות‪ ,‬מרץ‪ ,‬נועם‬
‫וסקרנות‪ .‬במוזיאון עובדת גם מרים פולין‪ ,‬מתנדבת מסורה‬
‫העוסקת בתרגום חומרים‪ .‬איריס בר־אלפסי‪ ,‬אחראית על פרויקט‬
‫הסריקה הנערך בשיתוף הספרייה הלאומית עליו ארחיב בהמשך‪.‬‬
‫בשלושת החודשים הקרובים יעבוד בארכיון סטודנט מגרמניה‬
‫מטיאס ספרינגבורן‪ ,‬המשלים את לימודי הסטאז’ שלו‪.‬‬
‫הארגזים החומים‪ ,‬המסקרנים והיפים על מדפי הארכיון‬
‫מלאים בתוכן‪ .‬יש בתוכם אוצרות נסתרים רבים הממתינים‬
‫לחוקרים ולקהל רחב שיגיע לגלותם ולהחיותם‪ .‬הנה שתי‬
‫דוגמאות לאוצרות שהגיעו בחודש האחרון למדפינו‪.‬‬
‫מכתב שנמצא בעיזבונו של וולפגנג מאייר‪-‬מיכאל‬
‫(‪ ,)1890-1976‬הגיע אלינו דרך בן אחיו אנדריאס מאייר‬
‫(אנדריאס היום בן ‪ 94‬ומתגורר בכפר ורדים)‪ .‬במבט ראשון‬
‫אפשר להתרשם מיכולת רישום וביטויי בצבע‪ ,‬שכן וולפגנג‬
‫יקינתון ‪ ❏ MB‬גיליון מס' ‪ ❏ 270‬טבת תשע"ה ❏ ינואר ‪2015‬‬
‫שרכש את השכלתו בבית ספר לאמנויות בברלין‪ ,‬היה לימים‬
‫צייר ופסל‪ .‬רבים מכירים את פסל הברונזה שלו “ציפייה”‬
‫או בשמו הנוסף “ציון”‪ ,‬בגן האם בחיפה‪ .‬את המכתב כתב‬
‫וולפגנג אל אוטו מאייר אחיו‪ ,‬ב‪:10.12.1917-‬‬
‫“אוטו היקר‪ ,‬כנראה יש לך דברים יותר חשובים לעשות‬
‫מאשר לכתוב לי‪ ,‬זה מובן מאליו‪ .‬אבל גם מבילפלד (עיר‬
‫מגוריהם) לא שומעים דבר בקשר אליך”‪ .‬בציור צייר וולפגנג‬
‫את משפחתו של אוטו מטיילת בזמן חופשה שקיבל מהצבא‪,‬‬
‫שכן אוטו שירת כחייל יהודי בצבא הגרמני במלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬אשתו וילדיו צועדים עמו‪ .‬בעגלה בתו התינוקת‬
‫בריגיטה שנולדה ב‪ ,1916-‬הילד המחזיק בכלב הוא יוסטוס‬
‫שנולד ב‪ ,1913-‬מקדימה תופס פרפרים הינריך שנולד ב‪.1911-‬‬
‫אנדריאס נולד מאוחר יותר ב‪ .1921-‬הציור מתאר רגע לא‬
‫שגרתי של שפיות‪ ,‬יומיום‪ ,‬משחק‪ ,‬תנועה וצבע‪ ,‬בימי המלחמה‬
‫הנוראה‪ .‬רודולף מאייר אחיהם של וולפגנג ואוטו לחם בחזית‬
‫הרוסית‪ ,‬נפצע ומת מפצעיו ב‪ 9.2.1917-‬הוא נקבר בבילפלד‪.‬‬
‫שלושת האחים לחמו באותה המלחמה‪.‬‬
‫תמונה בעלת ערך היסטורי הגיעה אלינו מעיזבון חדש ועשיר‬
‫של אינה דימון על שם אביה פרופ’ ד”ר‬
‫מקס קורריין מייסד הפקולטה להנדסת‬
‫מכונות בטכניון בשנת ‪ .1934‬דימון ילידת‬
‫‪ 1922‬עבדה בארגון עולי מרכז אירופה‬
‫והייתה שבע שנים חברה בנשיאות הארגון‬
‫עד הצטרפותה עם בעלה ל“פיסגת אחוזה”‬
‫בחיפה‪.‬‬
‫לפני כשנתיים גילתה אינה את נפלאות‬
‫האינטרנט‪ .‬היא הקלידה במדור לחיפוש‬
‫קרובים אינטרנטי את שמותיהן של ארבע‬
‫חברות יהודיות יחידות מכיתתה בברלין ומצאה מידע רק על‬
‫חברתה הנלורה פולד (‪ .)1923-2008‬להנלורה הייתה אחות‬
‫צעירה שנולדה ב‪ 1927-‬שמה היה ברברה וכינו אותה ברבל‪.‬‬
‫אבי המשפחה שעוטר במלחמת העולם הראשונה בצלב הברזל‪,‬‬
‫התעקש שלא יקרה מאום למשפחה וסירב לעזוב‪ .‬לאחר ליל‬
‫הבדולח שם קץ לחייו‪ .‬האם לוטה הצליחה לשלוח את הנלורה‬
‫לארה”ב ולסדר שברברה תצורף ל“קינדר‪-‬טרנספורט” ללונדון‪.‬‬
‫ברבל לחצה על אמה לעלות ארצה והן התיישבו בתל אביב‪ .‬בארץ‬
‫נקלטה ברברה בגימנסיה בלפור ושינתה את שמה‪ ‬לברכה‪.‬‬
‫בשלב זה הבינה אינה‪ ,‬כי ברבל‪-‬ברברה‪ ,‬היא ברכה פולד‬
‫(‪ ,)1946-1927‬לוחמת ומפקדת פלמ”ח שנהרגה בפעילות נגד‬
‫הבריטים ב“ליל וינגייט”‪ .‬מבצע שמטרתו הייתה לאפשר לאניית‬
‫המעפילים “וינגייט” להיכנס לחופי הארץ‪ .‬דמותה של פולד‬
‫הייתה לסמל גבורה נשי ביישוב‪ ,‬היא הייתה לוחמת הפלמ”ח‬
‫הראשונה שנהרגה בארץ‪ .‬אינה היא הילדה המופיעה בתמונה‬
‫רביעית משמאל‪ .‬הנלורה חברתה שלישית מימין וברכה פולד‬
‫היא הילדה הקטנה העומדת ראשונה בשורת הבנות‪ .‬זהו תיעוד‬
‫ייחודי ונדיר של ברכה פולד מגיל כה צעיר‪.‬‬
‫פרויקט הסריקה‬
‫בשנת ‪ 2014‬נבחר הארכיון על סמך בדיקה קפדנית‪ ,‬להשתתף‬
‫בפרויקט לאומי של אגף המורשת במשרד ראש הממשלה‪ .‬רא”י‬
‫‪ -‬רשת ארכיוני ישראל‪ ,‬הוא פרויקט שמטרתו מחשוב ארכיונים‬
‫בארץ‪ ,‬אליו נבחרים ארכיונים הנמצאים ראויים ובמהלכו‬
‫עתידים להיסרק כל חומרי הארכיון ולהפוך לנגישים לציבור‬
‫הרחב דרך אתר האינטרנט של הספרייה הלאומית‪ .‬הסריקה‬
‫עתידה להתבצע בפועל במוזיאון “יד ושם” בירושלים‪ ,‬והיא‬
‫צפויה להימשך כשלוש שנים‪ .‬זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית‬
‫המבטא הכרה בחשיבות הארכיון ובעבודה שנערכה בו במשך‬
‫שנים‪ .‬כדי להבין את היקף תכולת הארכיון‪ ,‬אפשר לספר כי‬
‫בספירה מדגמית שנערכה על ידי הספרייה הלאומית נמצאו בו‬
‫כחצי מיליון מסמכים‪ .‬זה הזמן גם להודות לקהילה שבנתה את‬
‫הארכיון והמוזיאון שכן מרבית המסמכים והמוצגים נתרמו על‬
‫ידי משפחות יוצאי מרכז אירופה‪ .‬כמו כן לציין את תמיכתו‬
‫של ארגון עולי מרכז אירופה ואת עשייתם של דבורה הברפלד‬
‫וראובן מרחב‪ ,‬המאפשרים את מימושו של פרויקט הסריקה‪.‬‬
‫הארכיון עולה לענן‬
‫בביקור שערך השנה מיכה אולמן עם קבוצת אמנים במעמקי‬
‫האנדרטה שלו בברלין‪ ,‬הוא אמר‪“ :‬כשאני מסתכל בזכוכית אני‬
‫רואה דרכה את ההשתקפות של השמיים‪ .‬במקרה של ברלין‬
‫ בדרך כלל יש גם עננים‪ .‬מבחינתי‪ ,‬הם‬‫כמו עשן‪ .‬כך שהספרים בספרייה בוערים‬
‫כמעט כל יום”‪ .‬אולמן מוסיף‪“ :‬העובדה‬
‫שהספרייה ריקה היא הניצחון על האש‪.‬‬
‫הריקנות היא חומר נוגד אש‪ .‬הספרייה לא‬
‫בוערת‪ .‬הרעיונות והמחשבות לא ניתנים‬
‫לשריפה‪ .‬הספרייה‪ ,‬כמו העננים‪ ,‬מרחפת‬
‫בסביבה אינסופית”‪.‬‬
‫כשמדברים היום על הפעולה של העלאת‬
‫חומרים כתובים וסרוקים‪ ,‬לרשת האינטרנט‬
‫האלחוטית‪ ,‬משתמשים במינוח המטפורי או במושג המופשט‪:‬‬
‫“החומר עלה לענן”‪ .‬הכוונה בהקשר זה שהחומר שמור‪ ,‬הוא אינו‬
‫יכול ללכת לאיבוד או להישרף‪ ,‬הוא במקום בטוח ובעיקר הוא‬
‫נגיש לכל אדם‪ .‬בהקשר זה פרויקט הסריקה של ארכיון המוזיאון‬
‫ליהדות דוברת גרמנית‪ ,‬חשיבותו בהנגשת החומר לקהל הרחב‬
‫ובהבטחת שימורו‪ .‬כאמור רעיונות ומחשבות לא ניתנים לשריפה‪,‬‬
‫אי אפשר להשמיד אותם‪ .‬בעננים למעלה שמורה הרוח‪ ,‬שם‬
‫נסגרים המעגלים כולם‪.‬‬
‫ליצירת קשר עבור מסירת חומרים מקוריים‪ :‬ארכיון המוזיאון ליהדות‬
‫דוברת גרמנית‪ ,‬יהודית בר־אור‪judith@iparks.co.il 04-9109614,‬‬
‫בולי תל‪-‬אביב (י‪.‬צחור) בע"מ‬
‫‪TEL AVIV STAMPS (Y. TSACHOR) LTD.‬‬
‫מכירה על פי הצעות מחיר בכתב‬
‫)‪(Mail Auction‬‬
‫מוקדמים‪ ,‬מנדט‪ ,‬מנהלת העם‪ ,‬דאר עברי‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬חו"ל‪ ,‬יודאיקה‪ ,‬גלויות‪ ,‬ספרים‪,‬‬
‫קטלוג מאוייר חינם‬
‫‪www.telavivstamps.com‬‬
‫ת‪.‬ד‪ ,16218 .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬טלפון ‪,03-5226294‬‬
‫פקס ‪03-5245088‬‬
‫יקינתון ‪ ❏ MB‬גיליון מס' ‪ ❏ 270‬טבת תשע"ה ❏ ינואר ‪2015‬‬
‫עמ׳ ‪17‬‬