מטרות ואידיאולוגיה של מכון קרדוזו

Transcription

מטרות ואידיאולוגיה של מכון קרדוזו
THE DAVID CARDOZO ACADEMY
Machon Ohr Aaron
Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean
‫מטרות ואידיאולוגיה של‬
‫המכון ע"ש דוד קרדוזו‬
1
‫בית מדרשו של אברהם אבינו‬
‫ניסיון חשיבה למטרת רנסנס יהודי דתי‬
‫נתן לופס קרדוזו‬
2005
7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel
E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org
1
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫אידיאולוגיה ופילוסופיה‬
‫בית מדרשו של אברהם אבינו‬
‫קיימות שתי אסכולות בתוך היהדות‪ ,‬שני סוגי בתי מדרש‪ :‬בית מדרשו של משה רבנו‪ ,‬ובית מדרשו של‬
‫אברהם אבינו‪ .‬על אף ששניהם מהווים חלק בלתי נפרד מהיהדות‪ ,‬ההבדל ביניהם הוא קריטי‪.‬‬
‫הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים )א‪:‬א‪-‬ג( כותב כי אברהם אבינו חידש תנועה אמונית‪ .‬בעוד שהרמב"ם‬
‫מייחס את גילויו של אברהם לתוצאה של התבוננות פילוסופית‪ ,‬אחרים אינם סוברים שהתגלית הייתה‬
‫אינטלקטואלית בלבד‪ ,‬אלא תוצאה של מפגש אקסיסטנציאלי עם הקב"ה‪ .‬התגלית של אברהם לא‬
‫הייתה ביחס לקיום האל‪ ,‬אלא כי "לאלוקים אין חשיבות‪ ,‬אלא אם חשיבותו מעל הכל" )אברהם יהושע‬
‫השל(‪.‬‬
‫הגילוי נגע באישיות של אברהם בכללה‪ ,‬והפכה אותו לאדם אחר‪ .‬היא החדירה בו פליאה גדולה לגבי‬
‫המציאות כולה ודאגה גדולה לרווחה האנושית‪ .‬אין כאן עיון שכלי בלבד‪ ,‬אלא אף רגשי‪ .‬הוא הפך לכוח‬
‫המניע מאחורי תנועה שהפכה את העולם על פניו‪ .‬האמונה והחסד הם עמודי התווך של תנועה זו‪ ,‬שלא‬
‫ניתן לעמוד בפניה‪ .‬האמונה סוננה דרך אישיותו ושלחה אותו לתוך עולם לא מוכר‪ .‬ההשלכות מרחיקות‬
‫הלכת של השינוי מתבהרות כאשר אנו מזכירים לעצמינו את דברי רש"י‪ ,‬שאומר שאברהם גייר רבים‬
‫מבני זמנו‪ 2.‬מדוע הוא הצליח כל כך במעשה זה? בשל האינטליגנציה שלו? אין ספק שהאינטליגנציה‬
‫שיחקה תפקיד חשוב‪ ,‬אך ללא ספק בעיקר הייתה זו האישיות שפיתח עם השנים‪ .‬בחירה על ידי הקב"ה‬
‫אינה רק מוסיפה עוד מימד לאישיות הנבחרים‪ ,‬אלא הופכת אותם לאנשים שונים לגמרי‪ ,‬בעודם משמרים‬
‫את עצמיותם‪ .‬כתוצאה אנשים כאלה מסוגלים להתחבר עם אחרים באופן שאחרים‪ ,‬שלא היו שותפים‬
‫לאותה התגלות אלוקית‪ ,‬אינם יכולים‪.‬‬
‫זוהי המחשה של השפעת אברהם על סביבתו‪ .‬ביחס לאישיותו‪ ,‬העולם שסביבו עמד להתחדש‪ ,‬רועד‬
‫באור חדש‪ ,‬קורן בקשת צבעים חדשה‪.‬‬
‫לא ספרי טקסט‪ ,‬אלא אנשי טקסט‬
‫אברהם יהושע השל פעם העיר שאין לנו צורך בעוד ספרי טקסט‪ ,‬אלא באנשי טקסט‪ .‬ההבדל בין תלמיד‬
‫לחסיד הוא שתלמיד לומד את הטקסט‪ ,‬בעוד שחסיד לומד את המורה‪ .‬המידות הטובות‪ ,‬היושרה‪,‬‬
‫והרגישות הם המרכיבים החשובים בהוראה מוצלחת של המסורת היהודית‪ .‬זהו הבסיס‪ ,‬התשתית‪,‬‬
‫שעליה עומד בית מדרשו של אברהם אבינו‪ :‬ללמד על מנת לעורר השראה וליצור מהפך בנפש התלמיד‪.‬‬
‫כאן אנו מוצאים את שורשי היהדות בצורתם היסודית‪ .‬עלינו להבין שהיהדות התחילה כתנועה‬
‫אקסיסטנציאלית‪ ,‬שבה כל דבר שאדם עושה‪ ,‬חושב‪ ,‬חש‪ ,‬ואומר נגוע ברוח אלוקים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫תקופת דגירה‪ ,‬ההתחלה הלא‪-‬הלכתית של היהדות‬
‫היהדות לא התחילה כמסורת הלכתית כפי שהיא מוכרת לנו היום‪ .‬מאות שנים עברו עד להתגלות בסיני‪,‬‬
‫על כל השלכותיה ההלכתיות‪ ,‬בה התחילה מסורת ההלכה‪ .‬הרבה צריך היה לקרות לפני רגע ההתעלות‬
‫ההיסטורי במעמד הר סיני‪ .‬ההלכה הייתה צריכה לצמוח עד אז מתוך החוויה האברהמית‪ .‬רק על רקע‬
‫זה היה בית מדרשו של משה רבנו בגדר האפשר‪ ,‬בית מדרש של דיון הלכתי וקבלת החלטות הלכתיות‪.‬‬
‫אך בית מדרש כזה צריך קודם כל להיות מעוגן בנטייה האמונית של בית מדרשו של אברהם אבינו‪.‬‬
‫תפיסת העולם של התרבות היהודית הייתה צריכה להתבגר ולמצוא את דרכה דרך חוויות אמונה‬
‫מציאותיות לפני שתוכל להפוך לדרך חיים המבוססת על הלכה‪ .‬לפיכך יש לראות את ההתגלות בסיני‬
‫כתוצאה של בית מדרשו של אברהם אבינו‪ ,‬שהתגבשה בצורה ההלכתית בסיני‪ .‬כאן חוויות האמונה של‬
‫הדורות שלפני סיני‪ ,‬החל באברהם אבינו‪ ,‬שינו סדרי עולם ויצרו דרך חיים רוחנית מציאותית‪.‬‬
‫ניתן לקרוא לרגעים אלה "חוויות שורשיות" )אמיל פאכנהיים(‪ ,‬כיון שהפכו לחוויות מכוננות שחדרו לתת‪-‬‬
‫מודע של העם היהודי‪ ,‬ויצרו בסיס לגילוי ההלכה כאשר השעה הנכונה תגיע‪ .‬חוויות אלה יאפשרו מבט‬
‫חטוף לספרה שבה פועל כוח בלתי מוגבל‪ ,‬שורש ההלכה‪ .‬הם הרסו את הביטחון המצוי בידע‬
‫קונבנציונאלי‪ ,‬ופרמו את הנורמה שבשגרה‪ .‬מעבר לתדהמה התמידית שברגעים אלה‪ ,‬הם הכרחיים‪.‬‬
‫הם מעצימים את הרגע על ידי ההסבר הטבעי‪ .‬אין ידע או קוגניציה שתערער את איכותם המדהימה‪.‬‬
‫אגדה והלכה‬
‫הכרחי להבין שהיהדות ההלכתית לא תשרוד אם אין לה זכר וקשר מתמיד עם בית מדרשו של אברהם‬
‫אבינו‪ .‬סוגיה זו הפכה בעייתית ביותר בקהילה הדתית של היום‪ .‬על מנת להמחיש זאת‪ ,‬עלינו להתייחס‬
‫לקשר בין ההלכה לעולם האגדה‪ ,‬ההוראות הלא‪-‬הלכתיות של המסורת היהודית שנמצאות בתלמוד‬
‫ובמדרש‪ .‬מהם ההבדלים בין מרכיבים שונים אלה של המסורת היהודית?‬
‫ההלכה מיידעת אותנו כיצד עלינו לנהוג בכל מצב נתון‪ ,‬א ך היא אינה מעניקה תובנות לאיכות התנהגות‬
‫מסוימת‪ ,‬או תחושה של שינוי רוחני כתוצאה מביצוע אקט הלכתי‪ .‬האגדה נועדה לאפשר למה שלא‬
‫נראה לעין להיכנס לעולם הנגלה‪ , ,‬מעבר למחוזות המוגדר‪ ,‬הנתפס‪ ,‬והמודגם‪ .‬היא מאפשרת לנו‬
‫להתחיל ולהבין את האינסוף דרך מעשים סופיים‪ .‬היא מטאפורה דתית שמאפשרת לנו ליצור תמונות‬
‫מנטאליות של מה שלא ניתן לתאר‪ 3.‬היא מפשירה את עולם ההלכה הקפוא‪ ,‬ומגלה את הזרם האלוקי‬
‫מאחורי ההלכה‪.‬‬
‫כאן אנו מגיעים להבנת חשיבותו של בית מדרשו של אברהם אבינו‪ .‬דרך בית מדרש זה נוצר כל עולם‬
‫ההגדה‪ ,‬וממנו הוא שואב את רוחו‪ .‬בעוד שההלכה היא מערכת החוקים והתקנות השלטת בחיינו‪ ,‬בית‬
‫מדרשו של אברהם אבינו מאפשר לאדם לפתח תפיסת עולם‪ ,‬שמאפשרת לו לתפקד ברמה‬
‫אקסיסטנציאלית ופילוסופית‪ ,‬במקום להישאר ברמת הפרקטיקה‪ .‬על אף שההלכה גמישה באפיה‪ ,‬עולם‬
‫האגדה מתמודד על סך כל המצב האנושי‪ ,‬מע בר להגבלות הטבועות בכל מערכת משפטית‪ .‬בית מדרשו‬
‫של אברהם אבינו‪ ,‬כפי שהוא מוצג בעולם האגדה‪ ,‬מבטיח שהיהדות תישאר תמיד רעננה‪ .‬היא רחוקה‬
‫מתיאולוגיה וקטכיזם‪ ,‬כפי שהם באים לידי ביטוי בדתות אחרות‪ ,‬שבהן האמת מוצגת דרך דוגמה‬
‫שהפכה מזמן למוחלטת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫האגדה היא תוצאה של מאבקים אקסיסטנציאליים של אנשי האמונה הגדולים‪ ,‬שם נושאים נבחנים‪,‬‬
‫נידונים‪ ,‬נתונים למחשבה‪ ,‬מנוסחים מחדש‪ ,‬כל זאת תוך ידיעה שאין אפשרות להגיע למסקנות‬
‫מוחלטות‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬חכמי ישראל הראשונים הבינו שכל ניסיון לעשות כן יכשל‪ ,‬כיון שאמונות דוגמטיות‬
‫הן סימן לניסיון כושל להעביר מסר שלא ניתן לבטא היטב‪ .‬הטענה שקיימים יסודות אמונה וודאיים‬
‫מערערת אמונה דתית אוטנטית‪ ,‬בדומה למי שיטען שתווים הם בסיס המוסיקה‪ .‬הם אינם – הם רק‬
‫מספקים הכוונה למוסיקאי‪ ,‬כדי להראות לו את הדרך; אך הם אינם "הדבר עצמו"‪ .‬דוגמות אינן יכולות‬
‫להפוך לקירות – הן רק חלונות לעולם לא מוגדר‪.‬‬
‫הבעיה בראייה כוללת של ההלכה‬
‫כאן אנו נתקלים במשבר הגדול של יהדות זמננו‪ .‬במהלך השנים‪ ,‬המרחק בין האגדה וההלכה‪ ,‬בין בית‬
‫מדרשו של אברהם אבינו ובית מדרשו של משה רבנו גדל‪ .‬כיום אנו עדים לעולם הלכתי עצמאי שמפנה‬
‫גב לעולם שמייצב אברהם אבינו‪ ,‬ולפיכך הוא מראה סימני התפוררות‪ .‬דבר זה ניכר בעובדה שכמעט‬
‫הכול הופך היום לעניין הלכתי‪ ,‬הלכה שכוללת הכול‪ .‬היהדות של היום הפכה להלכתית יתר על המידה‪,‬‬
‫והיא דוחה כל מימד שבו נפש האדם דורשת יותר ממענה מעשי פשוט לבעיותיו ואתגריו‪ .‬ליהדות של‬
‫היום יש עמדות אמוניות החלטיות‪.‬‬
‫כדי שההלכה תישאר בריאה ואותנטית היא צריכה לשאוב כוחות מעולם האמונה‪ ,‬כפי שהיא מיוצגת‬
‫באגדה ומעבר לה‪ .‬חשוב במיוחד בנוגע לאמונה שדברים יישארו נזילים ולא יהפכו לסטטיים‪ .‬בדברים‬
‫הנוגעים לאמונה והחיפוש אחר האל אין תשובות מוחלטות‪ .‬החיפוש אחר האל צריך להיות פתוח כדי‬
‫לאפשר לנפש האנושית הזדמנות למצוא את דרכה דרך ניסיון ותגלית‪ .‬עצם העובדה שהיום אנו נתקלים‬
‫בניסיון רציני לראות את ההלכה כביטוי היחידי של היהדות‪ ,‬וניסיון מתמיד של מספר סמכויות הלכתיות‬
‫להשיב את רוח היהדות חזרה לדוגמות מקובעות היא סימן ברור שאפילו בעניין השקפתי מנסים אותן‬
‫הסמכויות להפוך את האמונה לעניין הלכתי‪ .‬בכך הם מונעים מהיהדות את הנפש החיה שבה‪ .‬צריך‬
‫להבין שההלכה היא תולדה של אמונות שאינן שלמות‪ ,‬דרך חיים מציאותית למצב של מתח תיאולוגי‪.‬‬
‫רק באופן זה היהדות אינה הופכת לדת המשתתקת נוכח מסורת מאובנת‪ ,‬או מתאיידת להרהור אוטופי‪.‬‬
‫דינאמיקה זו יכולה להתרחש רק כאשר האמונה היהודית מכילה נזילות שההלכה הופכת לחומר מוצק‪.‬‬
‫ההלכה צריכה לקרר את הפלדה הלוהטת של רעיונות נעלים ולהפוך אותם למעשים פרגמאטיים בלי‬
‫לאפשר לחום הפנימי להתקרר לחלוטין‪ .‬אמונות היהדות הן כמו חץ‪ ,‬שמזנק לכאן ולשם‪ ,‬מתנודד כאילו‬
‫נורה לתוך האוויר מקשת רפויה‪ ,‬בעוד שההלכה קבועה ויציבה‪.‬‬
‫העובדה שעניין זה כבר לא מזוהה כקריטי לעתיד היהדות מעורר דאגה‪ .‬צמח עלול להיראות בריא זמן‬
‫רב לאחר ששורשיו נקטעו‪ ,‬כאשר ימיו בעצם ספורים‪.‬‬
‫אין אנו מציעים שהיהדות תפרוק את עול ההלכה‪ .‬צעד כזה הוא אבדני‪ .‬אך אנו טוענים שאם נאפשר‬
‫ליהדות להתפתח למערכת חוקית יבשה שבה הרוח משנית‪ ,‬התוצאה תהיה נוקשות כה גדולה‪ ,‬עד כי‬
‫התכלית עצמה תעורער‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫יהדות עוברית‬
‫זוהי סוגיה קריטית לעתיד היהדות והזהות היהודית‪ .‬רק כאשר נגלה מחדש את הרוח המקורית שלה‪,‬‬
‫וננסה למצוא את עולם הרוח שמאחורי ההלכה‪ ,‬תהיינה סיבות טובות להאמין שרבים ישובו ליהדות‪ .‬על‬
‫מנת לעשות זאת עלינו לחפש את הצורה העוברית של היהדות‪ ,‬לפני שהתגבשה בחוויית סיני‪ .‬אנו‬
‫משוכנעים כי ההלכה תוכל להשיב לעצמה הרבה מכוחה הרוחני‪ ,‬להפוך את עצמה ליותר אטרקטיבית‬
‫ומתאימה לרוח האדם‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬אל לנו לשכוח שבמשך מאות שנים הופעלה דה‪-‬אברהמיזציה של‬
‫היהדות‪ .‬זוהי תוצאה של מרכיבים רבים שלא כאן המקום לפרטם‪ .‬נאמר רק שמנהיגים כמו הרמב"ם‪,‬‬
‫הרמב"ן‪ ,‬הבעל שם טוב‪ ,‬ר' ישראל סלנטר‪ ,‬ר' מרדכי יוסף מאישביצא‪ ,‬הר שמשון רפאל הירש‪ ,‬הרב‬
‫אליעזר ברקוביץ' בימינו אנו‪ ,‬שכולם מאירי הרוח היהודית‪ ,‬הבינו זאת בימיהם‪ .‬בעוד שהם תרמו תרומה‬
‫ניכרת לפתרון הבעיה‪ ,‬המצב בכללותו של העם היהודי השתנה מאז‪ ,‬ויש צורך ביוזמות חדשות‪ .‬הסיבות‬
‫לכך הן שתיים‪ :‬ראשית‪ ,‬ייסוד מדינת ישרא ל הוביל את העם היהודי למצב חדש לגמרי של הגדרה‬
‫עצמית‪ .‬שנית‪ ,‬השואה הציבה אתגר אמוני גדול בפני העם היהודי‪ ,‬ונדרשות דרכים חדשות להתמודדות‬
‫עם אתגר זה‪.‬‬
‫המשמעות האקסיסטנציאלית של התלמוד‬
‫על מנת לגלות את הרוח החיה מאחורי בית מדרשו של אברהם אבינו‪ ,‬יש צורך לגשת לתלמוד עם אותה‬
‫רוח‪ .‬במקום לגשת לתלמוד בצורה קונבנציונאלית‪ ,‬דרך עיני המלומדים הגדולים ופוסקי ההלכה‪ ,‬צריך‬
‫לנקוט בגישה אקסיסטנציאלית כלפי הטקסט‪ ,‬שדרכה ניתן לגלות את תפיסות העולם השונות שבשורש‬
‫הדיונים ההלכתיים בתלמוד‪ ,‬כמו מחלוקות אביי ורבא‪ ,‬או בית הלל ובית שמאי‪ .‬בעוד שגישות החקירה‪,‬‬
‫הפלפול‪ ,‬וקריאת הפשט חשובים ביותר‪ ,‬אנו משוכנעים שכטקסט דתי התלמוד נוקט ביסודות היהודיים‬
‫של בית מדרשו של אברהם‪ .‬אין ספק שכאשר אנו נתקלים במחלוקות של התנאים והאמוראים אנו‬
‫רואים דפוסי השקפה שונים שלהם היה נאמן כל תנא או אמורא‪ .‬על כן‪ ,‬צריכה להיות אפשרות‬
‫להתחקות אחרי השקפות אלה דרך העמדות ההלכתיות של החכמים‪ .‬הגישות שלהם לחיים‪,‬‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬משתקפות בפסקי ההלכה שלהם‪ .‬זוהי התגלמות ההתגלות הססגונית בסיני‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫על בסיס העיקרון התלמודי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"‪.‬‬
‫הקב"ה העניק לכל חכם ניצוץ של הממדים רבי‪-‬הפנים של התורה‪ ,‬ובממדים אלה באות לידי ביטוי‬
‫עמדותיהם ההלכתיות‪ .‬כל עמדה עברה תקופת דגירה‪ ,‬החל מהאמונה של אברהם אבינו‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר מצאה את הדרך לסיני‪ ,‬והפכה לחלק מן התורה שבעל פה‪ .‬התלמוד היא הנציג המרכזי של התורה‬
‫שבעל פה‪ ,‬ובזכותו אנו יכולים לגלות למפרע את היסודות של אמונת אברהם‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬התלמוד‬
‫מעניק לנו תובנה לדרך שבה נוצרה עמדה הלכתית‪ .‬המחלוקות הגדולות הן ייצוג של "פרה‪-‬מחשבה"‬
‫של המוחות ההלכתיים הגדולים‪ ,‬ובהן מתבררים תהליכי החשיבה בתקופת הדגירה לפני שהם גובשו‬
‫לכדי עמדות הלכתיות‪ .‬כאן עמדות המיעוט הופכות לחשובות ביותר‪ ,‬וזו הסיבה שהן נזכרות‪ .‬מעין‬
‫אבטיפוס של מהלך מחשבתי‪ ,‬המחלוקות מגלות את המניעים בתת‪-‬מודע של ריבוי הדעות והחוויות‬
‫האקסיסטנציאליות של האמונה מימות בית מדרשו של אברהם אבינו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫אפשרויות הלכתיות חדשות‬
‫למרות שהנושא אינו שייך למאמר זה‪ ,‬אנו מאמינים כי חשוב להזכיר כי יש צורך לעיין היטב ולהבין דעת‬
‫מיעוט ודעות דחויות בתלמוד‪ .‬עמדות הלכתיות אלה‪ ,‬על אף שלא התקבלו כנורמטיביות‪ ,‬עלולות‬
‫להחזיק את המפתח לצרכים הרוחניים של יהודי המחר‪ .‬הן עלולות לשמש כאפשרויות חלופיות עבור מי‬
‫שאינו מצליח לשאוב השראה בהלכה המבוססת של היום‪ .‬בעידן שבו עצמאות הפכה למרכיב קריטי‬
‫בחיינו‪ ,‬יהיה זה מהלך נבון מצד הרבנים לאפשר לאנשים לבחור מתוך האפשרויות הלכתיות‪-‬תלמודיות‬
‫הרבות‪ .‬צעד כזה עלול לסייע לקידום צמיחה בריאה של צעירים רבים המחפשים אפשרויות רוחניות‬
‫חדשות שירגישו איתן בנוח‪ 5.‬היות ועמדות הלכתיות הן לעיתים קרובות תוצאה של עמדות אמוניות‬
‫שונות של חכמי העבר‪ ,‬כפי שנאמר קודם‪ ,‬אפשרויות אמוניות רחבות ושונות עלולות להיות אפשרות‬
‫עבור הדור הבא‪ ,‬על מנת לאפשר חיי הלכה מספקים ומעוררים השראה עבור יותר אנשים‪ .‬עניין זה‬
‫ח שוב במיוחד כיון שהאנושות מורכבת ממגוון מרכיבים פסיכולוגיים‪ ,‬וקשה לדמיין שכולם יחיו על פי קוד‬
‫דתי בודד‪ 6.‬באופן זה היהדות המסורתית יכולה להציע צורות אותנטיות שונות של יהדות בלי לכפור‬
‫‪7‬‬
‫באלוקיות התורה ובאמת של מסורת התורה שבעל פה וחז"ל‪.‬‬
‫ירושת האמונה והצורך ללחום‬
‫חשובה ביותר המודעות לעובדה שאי אפשר להוריש אמונה‪ .‬אדם אינו יכול "לקבל" את המסורת‬
‫היהודית באופן הקונבנציונאלי‪ .‬צריך להרוויח אותה‪ ,‬להילחם עבורה‪ .‬לשם חוויה ובניית אמונה יש צורך‬
‫ביוזמות אמיצות‪ ,‬ולא ברצף סתמי‪ .‬עשייה דתית אינה יכולה להפוך לשגרה‪ ,‬אלא דורשת פעילות‬
‫מתמדת‪ .‬מחויבות כנה ליהדות תתקיים רק תוך מאמץ‪ ,‬וצריך להילחם כדי לגלות אותה כל יום מחדש‪.‬‬
‫כל דור צריך למצוא את הדרך שלו לאלוקים ולמסורת היהודית‪ .‬מבחינה דתית‪ ,‬אם לא היה זה המצב‪,‬‬
‫לא תהיה סיבה לקיום אותו הדור‪ .‬מהי משמעות הקיום היהודי‪ ,‬אחרי הכול‪ ,‬אם לא לגלות מימד נוסף‬
‫בעולמו הצבעוני של הקב"ה ובתורתו‪ ,‬ודרך מימד זה להבינו טוב יותר? חזרה על דברי אחרים בלי‬
‫להוסיף עליהם זו הצהרה כי כל המידע ביחס לקב"ה ותורתו כבר קיים‪ ,‬ואנו רק עותקים של אבותינו‪.‬‬
‫בכך אנו לא רק מגבילים את העובדה שהאל כל‪-‬יכול ושהתורה נצחית‪ ,‬אלא גם מחללים שם שמים‪.‬‬
‫להיות אלוקים פירושו להיות ישות עם אינסוף אפשרויות ומידה רבה של פלורליזם‪ ,‬שבאים לידי ביטוי‬
‫בבריאה‪.‬‬
‫חובה עלינו לגלות את האל בדרכים חדשות‪ ,‬ועלינו למצוא דרכים לקדם מטרה זו‪ .‬זוהי המשימה שהציב‬
‫לעצמו המכון ע"ש דוד קרדוזו – גילוי החדש בישן‪ .‬משימה זו אינה פשוטה כלל ועיקר‪ .‬המשפט האחרון‬
‫של שפינוזה )שבמקרים רבים אנו חלוקים עליו!( באתיקה שלו‪" :‬כל הדברים האציליים קשים כשם שהם‬
‫נדירים" ‪ -‬רלוונטי ביותר‪ .‬ועדיין‪ ,‬עם עבודה קשה‪ ,‬אנחנו נצליח להשיג יעד זה‪.‬‬
‫לחיות על פי הדת פירושו לחיות במצב של מלחמה‪ .‬נדרש חידוש תמידי‪ .‬הדרך היחידה להכרה דתית‬
‫כנה היא התמודדות עם יסודות היהדות בידיעה שהמגע באמת הדתית אין פירושו השגה או הבנה של‬
‫המשמעות השלמה של האמת‪.‬‬
‫אך כיצד נוכל להשיג מטרה זו?‬
‫‪6‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫אברהם אבינו כאב‪-‬טיפוס‬
‫אנו מאמינים שהמטרה אפשרית רק אם נצעד בעקבותיו של אברהם אבינו‪ ,‬ונציב את עצמינו בעמדתו‪.‬‬
‫לעולם לא נוכל לעשות זאת באופן מלא‪ ,‬אך נוכל לגלות מחדש מה שהוא כבר מצא‪ .‬במקביל‪ ,‬עלינו‬
‫להכניס את עצמינו לתוך התהליך כדי שלא נמצא את עצמינו רק מגלים את האמונה של אברהם‪ ,‬אלא‬
‫מעניקים לאמונה מימד אישי‪ .‬תוך כדי התהליך‪ ,‬עלינו להיזהר מערפול הרעיון האמיתי של הצמיחה‪,‬‬
‫שהוא לא להשאיר דברים מאחור‪ ,‬אלא להשאיר דברים בפנים‪ .‬על כל יהודי מוטל למצוא את האב‪-‬טיפוס‬
‫האברהמי המצוי בתוכו‪/‬בתוכה‪ ,‬ולהוסיף אותו לעצמיות שלו‪/‬שלה‪.‬‬
‫כפי שאברהם גילה את צורת היסוד הפרה‪ -‬הלכתי של האמונה היהודית בעצמו‪ ,‬כך עלינו לגלות את‬
‫האמונה בתוך עצמנו‪ .‬וכפי שהוא אפשר פתח לקב"ה לתקשר איתו כאשר היה בתהליך הגילוי‪ ,‬כך עלינו‬
‫לאפשר תנאים דומים‪ .‬מה שצריך לעשות הוא לגלות למפרע מה שלח את אברהם לדרכו האמונית‪ .‬כפי‬
‫שהזכרנו קודם‪ ,‬אברהם לא היה זה שגילה את קיום האל; הוא היה זה שניסה למצוא דרך לחוות את‬
‫האל כאן ועכשיו‪ .‬גם אנו מסוגלים להגיע לחוויה זו על ידי יישום זהיר של המאפיינים שדרכם התורה‬
‫מתייחסת לעולם‪.‬‬
‫אך לא רק את אברהם שבתוכנו אנחנו צריכים למצוא‪ ,‬אלא גם דמויות תנכיות אחרות‪ .‬יצחק‪ ,‬יעקב‪,‬‬
‫ושנים עשר הבנים‪ ,‬כולם תרמו ל"קהילת האמונה" והוסיפו מימדים חדשים לדרך חיים זו לפני עידן‬
‫ההלכה‪ .‬על ידי בחינת חייהם וניסיון להזדהות איתם עלינו לחוות "מסע דרך נשמות" עד שנגלה את‬
‫המימדים הדתיים של עצמינו‪.‬‬
‫סדר הייחוס‬
‫כאן אנו מגלים את ייחוד הגישה התנ"כית לחיים‪ .‬כפי שהסביר אברהם יהושע השל‪ ,‬בעוד שהיוונים למדו‬
‫על מנת להבין‪ ,‬והאדם המודרני לומד על מנת להשתמש‪ ,‬היהודים לומדים על מנת להתייחס‪ .‬אברהם‬
‫היה הראשות שחווה את תפיסת העולם של התנ"ך‪ .‬הוא גילה את נוכחות האל על ידי גילוי הנשגב‬
‫והפלאי‪ ,‬וקלט שמשמעות הדברים גדולה ממה שניתן לבטא‪ .‬הוא הבין שלא ניתן לבטא את קיום הפלאי‬
‫בדרכים מספקות‪ .‬ניתן לחוש את הפלא בכל גרגיר חול‪ ,‬אך הניסיון לבטא הכרה זו באופן רציונאלי נועד‬
‫לכישלון‪ .‬רק דרך תדהמה רדיקאלית ניתן להבין שמסתוריות ברמות שונות מקיפה אותנו‪ .‬ברגע שאנו‬
‫זוכים להכרה רוחנית זו‪ ,‬היא משתלטת על עצם הישות שלנו‪ ,‬והקב"ה יכול להיכנס וליצור מערכת יחסים‬
‫איתנו‪ ,‬בדומה לאברהם‪.‬‬
‫אך לא המסתוריות עצמה פורשת בפנינו את הדרך; כמו אברהם‪ ,‬עלינו לשאול את עצמינו מה לעשות עם‬
‫המסתוריות וההכרה שנדרש מאיתנו דבר‪-‬מה ביחס לאותה מסתוריות‪ .‬בצורה זו ניתן להשיג שני דברים‬
‫– חוויית האלוקי‪ ,‬והבנת חשיבותה של ההלכה‪ .‬במובן זה בית מדרשו של אברהם אבינו ובית מדרשו‬
‫של משה רבנו נפגשים‪ .‬העובדה שאדם מסוגל להכיר במסתוריות הבריאה‪ ,‬וכי ברמה הפרקטית הוא‬
‫מסוגל להגיב‪ ,‬לחקור‪ ,‬וליהנות מגילוייו‪ ,‬היא בסיס להערכת תפקיד ההלכה‪ .‬ההלכה היא תגובה מעשית‬
‫ליכולת להתפלא‪ .‬העובדה שאדם מתפלא אך אינו יכול להסביר את הפלא שבדבר‪ ,‬מציבה בפניו שאלה‬
‫נוספת שאין ממנה מנוס‪ :‬האם יש לו זכות לאותה יכולת? השאלה הקריטית היא בעצם האם הוא יכול‬
‫לשלוט באותה יכולת‪ .‬האמת המרעישה היא שאין לו זכות לאותה יכולת‪ ,‬ושאין דרך שהוא יהיה ראוי‬
‫לה‪ .‬אין מי שהרוויח את הזכות לחיות‪ ,‬לאהוב‪ ,‬ליהנות‪ .‬אלה מתנות ולא גמול‪ .‬כאן ניצב האדם מול‬
‫בושה אקסיסטנציאלית‪ .‬האדם זקוק לא רק לאפשרות להשיב חוב זה כלפי האל‪ ,‬אלא את ההבנה שהוא‬
‫צריך לעשות כן‪ ,‬וכי זו הדרך היחידה להשיב לו את הכבוד העצמי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫צריך להישמע לנותן‪ .‬רק בצורה זו יכולה להתקיים הדדיות בין הנותן והמקבל‪ .‬ההכרה שהיכולות‬
‫האנושיות‪ ,‬שהקיום עצמו הוא תעלומה – מחייבת‪ .‬הכרה זו הופכת לחוק בחיי היהודי‪ .‬נקודה זו מרכזית‬
‫למכון שלנו‪.‬‬
‫הפלא שביהדות‬
‫אך לא מוטל עלינו לגלות רק מה שפלאי בעולם או בגרגיר חול; מעל הכל עלינו לגלות מחדש את הפלא‬
‫שביהדות‪ .‬התכונה המיוחדת של היהדות‪ ,‬רוחבה‪ ,‬היכולת שלה לרענן לחלוטין את הנפש האנושית‪,‬‬
‫הכוח המשנה שלה‪ ,‬ומעל הכל הגישה הבריאה שלה לחיים – הם אלה שצריך להכיר בהם‪ .‬היות‬
‫והיהדות היא דת שמתמודדת המון עם פרטי הפרטים של היום‪-‬יום‪ ,‬ובה כל עניין קטן הופך למשמעותי‪,‬‬
‫התמונה הכוללת לעיתים קרובות הולכת לאיבוד‪ .‬צריך לראות את היער מבעד לעצים‪ .‬חינוך יהודי חייב‬
‫להתמקד בתובנות כוללות ובערכי היהדות‪ ,‬ולא רק בפרטיה‪.‬‬
‫מהי אותנטיות?‬
‫למרות זאת‪ ,‬היהדות אינה מעוררת השראה רק בתגובה לעולם‪ .‬יש צורך להשתתף בפלא של‬
‫ההתמודדות של היהדות‪ ,‬הדאגות והחיפוש המתמיד אחר דרכים חדשות להסביר את עצמה‪ .‬על מנת‬
‫לעשות זאת באופן ראוי נצטרך להתמודד מול סוגיות כואבות‪ .‬כיצד נזהה מה אותנטי ומה לא? נצטרך‬
‫לערער על מספר מרכיבים שנחשבים חלק יסודי של היהדות‪ ,‬אך יתכן שאינם כאלה כלל‪ .‬אין ספק‬
‫שמושגים וערכים מסוימים הוחדרו למסורת היהודית דרך הדלת האחורית‪ ,‬שאינם מתאימים לה באמת‪.‬‬
‫מושגים אלה בעיקר מצויים בהסברים לגבי המסורת היהודית‪ ,‬ולא במבנה היסודי שלה; למרות שניתן‬
‫לטעון שפסיקות הלכתיות מסוימות של רבנים בני זמננו אינן תמיד משקפות את הערכים הבסיסיים של‬
‫היהדות‪ .‬נקודה זו מורכבת במיוחד‪ ,‬כיון שכפי שהערנו קודם‪ ,‬ליהדות אין קטכיזם או אפילו מערכת‬
‫דוגמטית מקובלת‪ .‬אפילו י"ג העיקרים של הרמב" ם לא התקבלו על ידי כולם כמחייבים‪ .‬לפיכך יהיה‬
‫קשה לומר באופן חד‪-‬משמעי מה הופך את היהדות ליהדות‪ .‬כאן חזרה לבית מדרשו של אברהם אבינו‬
‫עלולה לכוון אותנו למקום הנכון‪ .‬כפי שהוזכר קודם‪ ,‬אנו עשויים למצוא הבהרות לגבי יסודות היהדות‬
‫בתקופת הדגירה שלה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לפעמים נזדקק לערער אמונה יהודית‪-‬כביכול‪ ,‬ואפילו להציע שיש להחליף אמונה בדבר אחד‬
‫באמונה בדבר אחר‪ .‬הצורך לשבור צלמים ולשחוט פרות קדושות הוא עצמו משימה יהודית שהתחיל בה‬
‫אברהם אבינו עצמו‪ .‬לפיכך אל לנו לפחד לעשות זאת‪ ,‬או לפחות לדון בצורך‪ .‬יתכן שבחוגים דתיים‬
‫מסוימים ירימו גבה‪ ,‬ונואשם בקונטרוברסיאליות‪ ,‬וזה עלול להיות נכון‪ ,‬בתלוי בהגדרה של‬
‫קונטרוברסליות‪ .‬מחלוקות גדולות הובילו לאמנציפציות גדולות‪ .‬הן הבהירו לעיתים קרובות פילוסופיות‬
‫חיוניות שעומדות מאחורי מסורות מפוארות‪ .‬יתכן שנכון הדבר שנושאים מסוימים אינם מגיעים ליישוב‬
‫מלא‪ ,‬ודבר זה אף עלול להיות ברכה גדולה‪ ,‬שתוכיח את האופי הרב‪-‬גוני של היהדות ואת חוסר נכונותה‬
‫להגיע למסקנה בכל נושא‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬לא ניתן להתכחש לכך שישנן מספר אמונות רבות עצמה‬
‫ביהדות שלא ניתן לעקוף אותן‪ ,‬ושבלעדיהן המבנה עצמו של היהדות יתמוטט‪ .‬סוגיות מעין אלו יש‬
‫לשקול בזהירות רבה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫פלורליזם עקבי‬
‫מסיבה זו‪ ,‬חשוב לציין כי במכון שלנו יבואו לידי ביטוי דעות סותרות שהיהדות הפלורליסטית יהיו חלק‬
‫מתפיסת העולם שלו‪ .‬לא ננסה בכל הזדמנות ליישב את כל הסתירות‪ ,‬למרות שהדבר הכרחי כאשר‬
‫מנסים להגיע לתמונה שלמה יותר‪ .‬פלורליזם הוא ללא ספק חלק משמעותי מן התרבות היהודית‪ .‬אם‬
‫נעיין בסיפור הבריאה‪ ,‬ברור שהאל עצמו מאמין בפלורליזם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין הכוונה שהכול מותר‪ .‬לשם‬
‫יצירת פלורליזם שיש לו ערך צריכה להיות עקביות‪ .‬לפלורליזם עצמו יש כללים‪ .‬בציור של רמברנדט‪,‬‬
‫הצבעים השונים סותרים זה את זה‪ ,‬אך ביחד ובסדר הנכון‪ ,‬הם לא יוצרים רק עקביות‪ ,‬אלא יצירת‬
‫אמנות שאין תקדים ליופייה‪.‬‬
‫המכון‬
‫אין כישלון גדול מחוסר מעשה‬
‫רעיון זה הוא שהוביל לפילוסופיה שלי ולמכון זה‪ .‬מדובר בתהליך איטי‪ ,‬שרחוק מלהיות מגובש‪ .‬הכוונה‬
‫היא שמחשבות רבות עדיין זורמות‪ ,‬ואני עדיין מחפש‪ .‬מסיבה זו איני חושב שהרצאותיי אידיאליות‪.‬‬
‫עליהן להיות יותר יצירתיות‪ ,‬ממוקדות‪ ,‬ומאתגרות‪ .‬מסיבות דומות איני מרוצה עדין מהיבטים רבים של‬
‫המכון‪ .‬הוא עוד לא מצא את צורתו האקסיסטנציאלית המלאה‪ ,‬ובמידה רבה חסרה בו מקוריות מספקת‬
‫לשילוב הרוח של בית מדרשו של אברהם אבינו‪ .‬אני קורא למורים ולתלמידים להצטרף אלי בפיתוח‬
‫המכון שלנו כייצוג נאות של עולמו האמוני של בית אברהם‪ ,‬תוך חיפוש הרוח האותנטית של היהדות‪.‬‬
‫עלינו להתרחק כמה שיותר משעמום אינטלקטואלי ורוחני‪ .‬אין ספק שלפעמים נטעה תוך כדי חיפוש‪ ,‬אך‬
‫אל לנו לשכוח שסגירת הדלת בפני כל טעות תסגור את הדלת גם בפני האמת‪ .‬אין כישלון גדול מאשר‬
‫לא לנסות בכלל‪.‬‬
‫אני מודע לכך שגישה כזו והצורך לחקור אינם מתאימים לכל אחד‪ .‬עבור חלק מהאנשים אין צורך‪ ,‬כיון‬
‫שהם שבעי רצון מהדרך המבוססת שבה מוצגת היהדות כיום‪ .‬אני מבין זאת היטב‪ .‬יתכן ואנו צריכים‬
‫אנשים שיש להם אמונה גדולה‪ ,‬ואין להם צורך לרדוף אחר חידושים אינטלקטואליים ורוחניים‪ .‬אך בו‬
‫זמנית אין אנו יכולים להמשיך ולהאמין שהיהד ות יכולה לשרוד רוחנית ואינטלקטואלית ללא חידוש‪ .‬אין‬
‫אנו יכולים להתעלם מן הצורך להעלות את היהדות למימד גבוה יותר‪ ,‬על בסיס גירוייו של עולם חדש‬
‫שמאתגר אותנו יותר ויותר כדי לוודא שמערכת היחסים שלנו עם הקב"ה תמשיך להיות הדאגה העיקרית‬
‫שלנו‪.‬‬
‫מורים ותלמידים‪ ,‬שומעים ומגיבים‬
‫על מנת להתחיל תנועה‪ ,‬יש לנו צורך בתלמידים וצעירים שמוכנים לקפוץ לתוך המים‪ ,‬כמו נחשון בן‬
‫עמינדב בים סוף‪ .‬הקפיצה היא אמנם קפיצה לתוך ים של הלא‪-‬נודע‪ ,‬ותיעשה על ידי מי שיש לו אמונה‬
‫גדולה ביהדות‪ .‬על מנת לעשות כן‪ ,‬אנו צריכים בעיקר ליצור דור חדש של רבנים ומורים שמכירים היטב‬
‫וספוגים ברוח של בית מדרשו של אברהם אבינו‪ ,‬שחיים עם אש בנשמתם‪ .‬כדי להגיע למטרה זו‪ ,‬עלינו‬
‫לחשוב מחדש על מטרות החינוך‪ ,‬מימדיו‪ ,‬האתגרים הטמונים בו ועל מערכת היחסים בין מורה לתלמיד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫כאן עלינו לשאול שתי שאלות חשובות‪ :‬ראשית‪ ,‬מה המשמעות של תפקיד התלמיד? שנית‪ ,‬מה‬
‫המשמעות של תפקיד המורה? קשה במיוחד לענות על שאלות אלה‪ .‬ברמה שטחית התלמיד צריך‬
‫ללמוד את אמנות ההקשבה‪ ,‬בעוד שהמורה צריך ללמוד לא רק לדבר‪ ,‬אלא להגיב‪ .‬אך הקשבה ותגובה‬
‫הם אמנות הדורשת רבדים קריטיים רבים‪ ,‬מימדים ואתגרים שונים‪ .‬משמעות ההקשבה אינה רק לשמוע‬
‫מה שנאמר‪ ,‬אלא גם להקשיב למה שנרמז‪ ,‬מה שלא נאמר‪ ,‬ומה שאי אפשר לבטא במילים‪.‬‬
‫היהדות הפנימה עובדה זו מזמן‪ .‬לא לחינם אנו אומרים שאנו לומדים תורה‪ .‬יש ניגון לשינון‪ ,‬מנגינה‬
‫שלא ניתן לבטאה במילים‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬למילים משמעות חדשה לגמרי כאשר מצורפת לה מנגינה‪.‬‬
‫בשירה אנו קולטים דבר שהוא אחרת מעבר להשגתנו‪ .‬זוהי האמנות של הבאת השמים לארץ‪ ,‬או‬
‫הושטת יד לתחום ששוכן רחוק מהשגה מילולית‪ .‬המילים הופכות תדיר לסיסמאות‪ ,‬אפילו לאלילים‪ .‬אך‬
‫המוסיקה היא הפרכה של הסופיות האנושית‪ .‬אדם צריך להיכנע להשפעת המנגינה ולא להחלים לעולם‪,‬‬
‫וכך הדבר גם בלימוד התורה‪ .‬משפט ללא צליל‪ ,‬ללא אפיון מוסיקאלי‪ ,‬הוא כגוף ללא נשמה‪ .‬סודו של‬
‫משפט טוב הוא יצירת איכות שלמה שמתייחסת למשמעות העמוקה של המילים‪ .‬שיר הוא ביטוי לנשמה‬
‫החשופה‪ .‬זה הדבר שמוטל על התלמידים ללמוד – לחבר את מילותיו של המורה למנגינה‪ .‬פירוש‬
‫המילה "לשמוע" היא הקשבה לכל הרקע הרוחני של מה שנאמר‪ ,‬במילים ובין המילים‪ .‬תפקיד המורה‬
‫ההנְ ָגּנָה של מה שצריך להישמע‪ .‬הוא כמו החזן‪ ,‬שהופך לפרשן של המילים שהוא‬
‫הוא לתת את הטון‪ַ ,‬‬
‫שר‪ .‬עליו לוודא שבני קהילתו מצטרפים למנגינות שהוא מתחיל‪.‬‬
‫אך זאת ועוד – על המורה להגיב לשאלות שהתלמיד אינו שואל‪ ,‬או אינו יודע לשאול‪ ,‬אך צריך לשאול‪,‬‬
‫ולפעמים חושש לשאול‪ .‬אנשים רבים אינם מודעים לשאלות העמוקות שקיימות בהם‪ .‬לעיתים קרובות‬
‫השאלות מודחקות או נסתרות‪ .‬אחת הסיבות המרכזיות שאנשים חוששים לשאול היא האפשרות‬
‫שהתשובה תערער את אורח החיים שלהם או את גישתם‪ .‬כפי שאמר פעם יהושע השל‪" ,‬האדם הוא‬
‫שואל‪ ,‬אך הוא איבד את שאלותיו"‪ .‬אולי כדאי להוסיף‪" ,‬משום שהוא מבקש לאבד את השאלות"‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬תפקיד המורה הוא לגלות מחדש את השאלות שמרחפות סביב ראשו וליבו של התלמיד‪ ,‬אך‬
‫התלמיד אינו מודע להם‪ ,‬ואולי אפילו חושש מהם‪.‬‬
‫התמודדות המורה‬
‫חשוב לא פחות שהמורה יראה לתלמידים שהוא עצמו מתמודד עם שאלות‪ .‬בחוגים דתיים מסוימים‬
‫נוצרת כת‪ ,‬בייחוד בתכניות קירוב‪ ,‬שבהן מתקבל הרושם שלמורה יש את כל התשובות‪ ,‬ומצופה שיהיו לו‬
‫כל התשובות‪ .‬דבר זה אינו רק בלתי אפשרי; הוא גם בלתי רצוי‪ .‬מי שאינו מצוי בחיפוש מתמיד אינו‬
‫יכול להפוך למורה אותנטי‪ ,‬כיון שהוראה יכולה להתנהל רק באווירה של התעסקות מתמדת בשאלות‪.‬‬
‫חיפוש אחר הוודאי משתיק את חיפוש המשמעות‪ .‬חוסר וודאות הוא המצב שמדרבן את האדם לגלות‬
‫את יכולותיו האינטלקטואליות‪ .‬לפילוסופיה שדוגלת בסופיות אינטלקטואלית השלכות הרסניות על כל‬
‫התפתחות רוחנית או אינטלקטואלית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫לעיתים קרובות יש לנו הרושם ששאלה שמופנית למורה תגרום לכל החלקים השונים למצוא את מקומם‪,‬‬
‫וכבר לא תהיינה בעיות‪ .‬כל מי שלמד מסורת יהודית יודע שגישה זו היא הצגה לא נכונה של המסורת‬
‫עצמה‪ .‬החיפוש המתמיד אחר האמת בולטת ומהווה את ליבה של היהדות‪ .‬תפקיד המורה הוא לכוון‬
‫מקום שבו עלולות להימצא תשובות‪ ,‬ולא לתת תשובה סופית‪ .‬אפילו כאשר המורה חש שיש לו תשובה‬
‫מקיפה‪ ,‬עליו לאפשר לתלמיד לגלות את התשובה בעצמו‪ ,‬עם הדרכה של המורה‪ .‬בצורה זו תהפוך‬
‫הכיתה לטרסט מוחות‪ ,‬הגישה שעומדת בבסיסו של המכון שלנו‪ .‬על המורה לאחוז בהגה‪ ,‬אך להזמין‬
‫את הנוסעים להיות מעורבים בנהיגה‪ .‬נכון הדבר שאין תמיד מספיק זמן בכיתה לעשות כן‪ ,‬אך לפחות‬
‫צריכה להיות לתלמיד אפשרות להמשיך לחשוב ולהתווכח לגבי החומר הנלמד מחוץ לכיתה‪.‬‬
‫בעוד שבמקצועות מדעיים יש לעיתים קרובות אפשרות להגיע לתשובה מוחלטת‪ ,‬אין הדבר נכון‬
‫כשמדובר בלימודי קדש‪ ,‬בפילוסופיה או ברוחניות‪ .‬יתכן ולא יאהבו זאת כל התלמידים‪ ,‬שחלקם רוצים‬
‫לחשוב שהדת כמקצוע שאינו שונה מן המדעים‪ .‬אך למי שיש תובנה אמונית ופילוסופית בריאה ברור‬
‫שהדרך היחידה לשמר יושר רוחני היא להבין שהדרך היחידה להישאר ישר בענייני אמונה ופילוסופיה‬
‫היא להבין שלא ניתן לבחון אותם באופן אמפירי‪ .‬לו הייתה אפשרות לבדיקה כזו‪ ,‬ערך האמונה היה‬
‫מעורער‪ .‬זהו באמת הסיכון‪.‬‬
‫אין בחירה אותנטית בחיים שאין בה סיכונים‪ .‬חיי אמונה פירושם מוכנות לחיות חיי מחויבות דתית בשל‬
‫אמונה פנימית‪ ,‬ולא בשל וודאות אמפירית מוחלטת‪ .‬אני לא שקט כאשר תלמיד אומר לי בסוף שיעור‪:‬‬
‫"הכל בא על מקומו בשלום"‪ .‬קיים צורך תמידי לשאול שאלות ולשקול מחדש עיקרי אמונה‪ ,‬וזהו מרכיב‬
‫חשוב בהוראה‪ .‬כפי שהערתי קודם‪ ,‬הדת היא במידה רבה מלחמה‪ .‬הדת היא מאבק נגד עצלות‬
‫ושרירותיות שמחניקות שאלות‪ ,‬והופכות את ההיסחפות עם הזרם לתקן מקובל‪.‬‬
‫המוסיקה שאינה נשמעת‬
‫עם זאת‪ ,‬קיימות גם בעיות אחרות‪ .‬מורה יכול להיות לא מובן‪ ,‬לפעמים בשל חוסר בהירות‪ ,‬או העדר‬
‫הסבר מספק‪ .‬יתכן שיש דגש על מימד אחד של הנושא ומעט מידי על מימד אחר‪ .‬אך קיים גם סוג של‬
‫חוסר הבנה שאינו תוצאה של טעות של המורה‪ ,‬או חוסר הבנה של התלמיד‪ ,‬אלא תוצאה של הצגה‬
‫לקויה ברמה אחרת לגמרי‪ .‬ההצגה הלקויה נגרמת בשל העובדה שקיים רקע אקסיסטנציאלי כמעט לכל‬
‫לימוד‪ .‬מוסיקת‪ -‬רקע חבויה זו אינה נשמעת‪ ,‬אך מורגשת מצוין‪ .‬היא נוצרה תוך שנים רבות של דיון‪,‬‬
‫הסתכלות‪ ,‬רוחניות ותוכן רגשי שהצטבר סביב המורה‪ ,‬המרכיבים את הסביבה הרוחנית המסוימת של‬
‫אותו מורה‪ .‬היא כמו קונכייה שניתן לשים ליד האוזן ולשמוע בה רחש של גלים רחוקים; בעוד שלא ניתן‬
‫לזהות בבירור את הצליל‪ ,‬הוא מקיף את כולך‪.‬‬
‫התלמידים צריכים לשמוע את המוסיקה בזמן שהם מקשיבים למורה ‪ ,‬כיון שהיא יוצרת את המסגרת‬
‫הרוחנית שבה מתרחשת כל הרצאה‪ .‬לאדם שאינו מבין זאת אין יכולת להבין את המסר שמבקש המורה‬
‫להעביר‪ .‬היות שכך‪ ,‬ישנה מוסיקה ייחודית ומיידית ששייכת להרצאה מסוימת‪ ,‬ויש "תת‪-‬מוסיקה"‪,‬‬
‫מוסיקה נסתרת‪ ,‬שקיימת בבסיס ההרצאות כולן‪ ,‬ולא חשוב מה הנושא‪ .‬ישנה מוסיקה על פני השטח‪,‬‬
‫וישנה מוסיקה מתחת לפני השטח‪ .‬זהו התפקיד של בית ספר אמיתי – ליצור מוסיקה שמתנגנת‬
‫ונשמעת לאורך ההרצאות כולן‪ .‬הרצ אה מסוימת עלולה אפילו לא לגעת במודע בסוג המוסיקה המדובר‪,‬‬
‫ואין לה כוונה לעשות כן‪ ,‬ועדיין‪ ,‬היא תשתנה בשל המוסיקה‪ .‬הפילוסופיה הכללית של המכון‪ ,‬שמורגשת‬
‫בכל מקום‪ ,‬עלולה להעניק משמעות שונה לכל הרצאה‪ .‬פתאום הכל נראה באור שונה‪ ,‬וגורם לקריסה‬
‫של הפרשנויות הקונבנציונאליות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫לאונרד ברנשטיין וגלן גולד‬
‫אני נזכר במחלוקת מפורסמת בין שני המוסיקאים הגדולים של ימינו – לאונרד ברנשטיין וגלן גולד‪.‬‬
‫המחלוקת נסבה סביב קונצ'רטו מס' ‪ 1‬לפסנתר בדי מינור מאת ברהמס‪ .‬הקונצ'רטו התקיים באולם‬
‫קרנגי בניו יורק בשישי באפריל‪ .1962 ,‬בניגוד לאופיו‪ ,‬לאונרד ברנשטיין חש בצורך לדבר אל הקהל לפני‬
‫הקונצרט‪ ,‬שבו היה גלן גולד הפסנתרן‪ .‬הסיבה לכך הייתה שהוא לא הסכים לפרשנות שהציע גולד‬
‫לקונצ'רטו‪ .‬ברנשטיין שאל את השאלה הרטורית‪ ,‬מדוע לא בקש מאחד התלמידים שלו לנצח על‬
‫התזמורת‪ .‬הוא ענה שהפרשנות של גולד ריתקה אותו‪ ,‬והוא רצה ליטול בה חלק‪ .‬היא הפכה לחוויה‬
‫מוסיקאלית חדשה לחלוטין עבורו‪ ,‬וככזו הייתה חדשנית ומרעננת‪ ,‬למרות שברהמס‪ ,‬לדברי ברנשטיין‪,‬‬
‫וודאי לא התכוון אליה! לכך קוראים מוסיקאים הפן הספורטיבי של המוסיקה‪ .‬מה שגולד עשה היה‬
‫יצירת רקע חדש לחלוטין לכל חלק של הקונצ'רטו לפסנתר של ברהמס‪ .‬כל החלקים קבלו צליל חדש‪,‬‬
‫למרות שלא שונה תו אחד‪ .‬התוצאה לא הייתה רק יצירת מופת‪ ,‬אלא חדשנות מעמיקה‪.‬‬
‫חדשנות מעין זו צריכה להתרחש בתוך הכיתה‪ .‬מילות המורים עלולות להיות קונבנציונאליות‪ ,‬וככאלה‬
‫לא ימצא בהן חידוש; אך על רקע חדש‪ ,‬לכל מילה נוסף מימד חדש לחלוטין‪.‬‬
‫ניתן לטעון כי עניינים אלה אינם חיוניים לקים האנושי‪ ,‬וכי ניתן להתקיים ללא הפרשנות של גולד‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬עבור אלה שמבינים שהחיים הם לא רק מסע הישרדות‪ ,‬אלא התחדשות יצירתית תמידית והצורך‬
‫להרפתקאות וניסיונות על מנת לגלות מימדים חדשים של החיים‪ ,‬אין דבר חשוב יותר‪ .‬יצורים חיים‬
‫מצויים בתנועה וצמיחה תמידית‪ ,‬בעוד שחומר אורגאני שאינו נע וגדל נרקב ובסופו של דבר מת‪ .‬כך‬
‫הדבר גם בחיי הרוח של האדם‪ :‬תפקיד הדת ומוריה הוא לאפשר פריחה של הנפש האנושית‪ ,‬ולמנוע‬
‫מהאדם קיפאון רוחני‪ .‬זוהי המשמעות העמוקה של ההבחנה של שפינוזה‪ ,‬כי כל דבר נעלה הוא קשה‬
‫כשם שאינו שכיח‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חשוב לדעת כי בתחילה התלמיד לא ישמע את המוסיקה‪ .‬האוזן האקסיסטנציאלית שלו תעבור‬
‫תהליך שבה תהפוך רגישה ותפתח אותו‪ ,‬לאט‪ ,‬למנגינה‪ .‬המלמול‪ ,‬המגמה הרוחנית החבויה‪ ,‬חייבת‬
‫להיות מתופעלת‪ ,‬לצאת מן הקונכייה שלה לפני שתוכל לשנות את התלמיד‪ .‬דבר זה יכול להתרחש‬
‫כאשר המורה עצמו‪ ,‬או עצמה‪ ,‬הושפע על ידי רוח מעין זו‪ ,‬והתחבר למוסיקה‪.‬‬
‫על המחלוקת‬
‫אין ספק כי יש מי שיראה את בית מדרשו של אברהם אבינו שהקמנו כשנוי במחלוקת‪ .‬חדשנות תמיד‬
‫נתפסת כאיום‪ .‬החדש תמיד נושא איתו תחושה של ביזוי‪ ,‬או חילול הקדש‪ .‬רבים חשים יותר בנוח עם‬
‫מוות מאשר עם שוני‪ .‬עובדה זו מצערת ביותר‪ ,‬אך על מנת לסייע ליהדות ללכת קדימה‪ ,‬לפעמים יהיה‬
‫צורך לערער אמונות דתיות מבוססות היטב‪ .‬נעשה כך כאשר האמונות יתבררו כבעיתיות ביחס להבנה‬
‫עמוקה יותר של היהדות‪ .‬בו זמנית‪ ,‬נציע תובנות חדשות שיועילו לדעתנו ליהדות האותנטית‪ .‬אנו‬
‫מאמינים בכנות כי תובנות כאלה יכולות להימצא בתוך מסגרת היהדות‪ ,‬וכפי שהבהרתי קודם‪ ,‬בעלי‬
‫חשיבות גדולה לעתיד היהדות והרוח החיה שבה‪.‬‬
‫באותו זמן אנו מודעים לעובדה שסכנות גדולות מלוות החדרת מושגים חדשים‪ .‬אסור לנו למהר יתר על‬
‫המידה בעידוד חידושים במקום שבו ספק שהחידוש יביא לידי שיפור‪ ,‬או במקום שבו בינוניות חדשנית‬
‫תחליף מצוינות מבוססת היטב‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫אחרי הכל‪ ,‬אי אפשר לגלות מחוזות חדשים בלי להסתכן באבדן קשר עין עם החוף שבו התחיל המסע‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬אל לנו לשכוח שאנשי חזון נחשבו לעיתים קרובות טיפשים‪ ,‬וזכו להכרה בצדקתם רק לאחר זמן‪.‬‬
‫ידע דתי‬
‫בחוגים דתיים ורבניים רבים נשכחה העובדה שצבירת עובדות אינו המרכיב היחיד שבונה ידע מתמשך‪.‬‬
‫זיהוי שלם עם המשמעות המרומזת באותו מידע‪ ,‬חידושו ופיתוחו‪ ,‬הם שמביאים לידי התוצאה הרצויה‪.‬‬
‫עלינו להיזהר מפני יתר‪-‬ידע‪ ,‬שיגרום לחשש מפני הכנסת חידושים‪ .‬באופן זה‪ ,‬אגירה פשוטה של ידע‬
‫עלול להחניק‪ ,‬ולמנוע מאיתנו אוויר‪ .‬אפשרויות כאלה אינן רק מצערות; הן מעוותות את בסיסי היהדות‪.‬‬
‫עלינו להימנע מחניטת היהדות בטענה שהיא מתקיימת רק משום שהיא משמרת את דמותה החיצונית‪.‬‬
‫מחקר תועה‬
‫חשוב לא פחות‪ ,‬ואולי אף יותר‪ ,‬להבהיר שאין לגשת ליהדות כמקצוע אקדמי‪ ,‬ולהתמודד עם מקורותיה‬
‫בגישה מחקרית בלבד‪ .‬מתסכל שהמחקר היהודי מתמקד רבות בשאלות פילולוגיות‪ ,‬ארכיאולוגיות‪,‬‬
‫והשוואתיות‪ ,‬בלי לנסות להבין את המסר והעומק הדתי של הטקסטים העתיקים‪ .‬לעיתים מתקבל‬
‫הרושם כי חוקרים שקוראים ומנתחים טקסט מנסים להרוג אותו במקום להחיותו‪ .‬זוהי טרגדיה גדולה‪.‬‬
‫העולם האקדמי חייב להבין כי הצורך שלהם באובייקטיביות בקריאת טקסטים דתיים הוא ניסיון חסר‬
‫תקווה‪ .‬טקסטים דתיים נטועים בעולם שונה לגמרי‪ ,‬וערכם לא יבוא לידי ביטוי בגישה מחקרית‪ .‬הדבר‬
‫דומה לעיוור צבעים שמסתכל על צבע ומצהיר כתוצאה שצבעים אינם קיימים‪.‬‬
‫אנו גם מוחים נגד חוקרים שמצהירים הצהרות על יהדות אותנטית בלי ידע מקדים מספק ביהדות‪.‬‬
‫מטריד ביותר שבעוד שלא היו מעיזים לנהוג כך בנוגע לכל תחום אחר‪ ,‬הם מורים לעצמם היתר‬
‫כשמדובר ביהדות ‪ ,‬משום שיש להם היכרות שטחית עם המקורות‪ .‬העובדה שתופעה זו מצויה דווקא‬
‫בקרב אינטלקטואלים יהודים חשובים מטרידה אפילו יותר‪ .‬כפי שמדינת ישראל נשפטת לעיתים קרובות‬
‫על פי מוסר כפול‪ ,‬כך נעשה גם לגבי היהדות‪ ,‬וחבל שכן‪.‬‬
‫אין הכוונה שאנו מתכחשים לחשיבות של לימודים אקדמיים והקשר שלהם ליהדות; אך נדרשים ענווה‬
‫גדולה ופתיחות אמיתית למשמעות הדתית הייחודית שלהם‪.‬‬
‫יראת שמים‬
‫נשוב עתה לפנים החשובים ביותר של בית מדרשו של אברהם אבינו – הלא הם יראת שמים ומידות‬
‫טובות‪ .‬אחת הטרגדיות של החינוך היהודי היא ההפרדה בין החינוך ליהדות ועידוד הנוער לחוש את‬
‫נוכחות האל בחייהם הפרטיים‪ ,‬ולהרגיש את הזכות התמידית ביכולת להפוך עצמינו לאישיות מכובדת‬
‫ורגישה יותר‪ .‬בעודנו מייחסים חשיבות מרובה להבנה נכונה של רש"י ותוספות‪ ,‬איננו מבהירים‬
‫לתלמידים שלידע יש ערך אמיתי רק כאשר הוא מוביל להכרה עמוקה יותר בקב"ה‪ ,‬ולהערכה גדולה יותר‬
‫של האחר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫לא ניתן להתכחש לעובדה שהיהדות מוצאת את עצמה כיום במשבר בעל השלכות הרסניות‪ .‬במקום‬
‫שהיהדות תגבה ותשאף למעלה‪ ,‬היא הופכת גמלונית ומתרחבת אופקית בלבד‪ .‬הגידול בשמירת‬
‫הה לכה בעשורים האחרונים בפירוש אינו מלווה בתחייה דתית מחודשת‪ .‬דתיות אמיתית ושורשית אין‬
‫לה ולא כלום עם ביטויים חיצוניים של "פרומקאיט"‪.‬‬
‫טעות זו היא תוצאה של העובדה שאנו לפעמים דואגים להלכה‪ ,‬ולא לקב"ה‪ .‬לא חריג לחשוב שמצוות‬
‫בין אדם למקום נחשבות חשובות הרבה יותר ממצוות בין אדם לחברו‪ .‬בעוד שנהוג להדגיש חומרות‬
‫ולעודד שמירה חמורה של הלכות שבת וכשרות‪ ,‬אין אנו רואים שמירה אינטנסיבית מקבילה בנוגע‬
‫ליחסים בינאישיים‪ .‬אנו עלולים להחליט שנאכל רק אוכל בהכשר גלאט‪ ,‬אך לא ננהג בהכשר גלאט זה‬
‫הרב יוסף ברויאר מ קהילת וושינגטון הייטס בניו יורק נהג לומר‪" :‬לא רק גלאט‪-‬כשר אלא‬
‫ביחס לשכן‪.‬‬
‫גם גלאט‪-‬יושר‪ ,‬יושר קיצוני"‪.‬‬
‫כספר תורה‬
‫כאשר אנו מלמדים ערכים אלה‪ ,‬עלינו לוודא – כמורים ורבנים – שאנו משקפים בהתנהגותנו האישית את‬
‫מה שאנו מציגים בכיתה‪ ,‬כיון שאין הוראה טובה מדוגמא אישית‪ .‬מחשבה ומעשה חובה שישקפו זה את‬
‫זה‪ .‬סימן לספר קודש‪ ,‬אומר ר' צדוק מלובלין‪ ,‬הוא שהמחבר והתוכן חד הם‪ .‬מוטל על המורה להיות‬
‫ספר תורה מהלך‪ ,‬ולהחדיר בתלמידיו את השאיפה שיום אחד יוכלו לחיות את החיים שמייצג המורה‪.‬‬
‫נכון הדבר‪ ,‬אפילו הטובים שבמורים עלולים להיכשל‪ ,‬אך חובה עלינו לקום מיד ולנסות שוב‪ .‬ספר תורה‬
‫פסול ממשיך להיות ספר תורה‪ ,‬אפילו כאשר הוא זקוק לתיקון‪ .‬כך גם אצל האדם‪ .‬אפילו כאשר הוא‬
‫נכשל‪ ,‬הוא עדין נחשב "ספר תורה"‪ .‬הטרגדיה הגדולה היא כאשר אין כמיהה להפוך לספר תורה מהלך‪.‬‬
‫כל עוד החלום קיים‪ ,‬השינויים הנדרשים על מנת להגיע למטרה זו הם בהישג יד‪.‬‬
‫לכמיהה יש קשר ישיר ללימוד תורה והפנמה של המסורת היהודית‪ .‬אחת ההדרכות החשובות של‬
‫היהדות היא הטענה שאדם אינו יכול לחשוב בבהירות או להבין סוגיה תלמודית אם אישיותו אינה‬
‫מותאמת למידת היושר של הטקסט‪ .‬כאשר אדם חי חיים מושחתים‪ ,‬גם מחשבותיו מעוקמות‪ .‬על כולנו‬
‫מוטלת האחריות לבחון את עצמינו ולבנות את עצמינו תמידית‪ .‬הצורך למשמעת עצמית‪ ,‬ענווה‪ ,‬חיפוש‬
‫האמת‪ ,‬אהבת האחר‪ ,‬ומאיסת החיפוש הריקני אחר הכבוד‪ ,‬אינם רק רעיונות תיאורטיים אלא ערכים‪.‬‬
‫היהדות מצפה שערכים אלה לא רק ייושמו באירועים הגדולים של החיים‪ ,‬אלא דווקא ברגעים‬
‫הטריוויאליים‪.‬‬
‫מעט מידי אנשים קולטים שהאופן שבו אנו סוגרים את הדלת מאחורינו בלי לוודא שאין שם עוד אדם;‬
‫השאלה אם אנו מלווים אורח לדלת; האם אנו מקפלים את המגבת או משאירים אותה על הרצפה לזה‬
‫שיבוא אחרינו – מעשים אלה מגלים מי אנחנו באמת‪ .‬היות וכל מעשה נעשה לפני ה'‪ ,‬אין מעשה חסר‬
‫משמעות‪ ,‬ועלינו לדאוג שאפילו התנהגות טריוויאלית תשאף לקדושה‪.‬‬
‫רגישות יהודית‬
‫אני נזכר בסבא המהולל מקלם‪ ,‬הרב שמחה זיסל ברוידא‪ ,‬אחת האישיויות החשובות של תנועת המוסר‬
‫במאה ה‪ ,19-‬ששאל בעודו הולך ברחוב כיצד אפשר להסתובב ברחוב שנבנה במחיר סבלם אנושי כה‬
‫גדול? במקרה אחר ‪ ,‬רבני קלם היו יורדים מכרכרותיהם כדי להקל על הסוסים להגיע לראש ההר‪ ,‬על‬
‫מנת למנוע צער בעלי חיים‪ .‬עדינות הנפש‪ ,‬רגישות נפשית והתנהגות נאותה‪ ,‬עמדו בראש סדר היום‬
‫הרוחני‪ ,‬והכול שאף למטרה זו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫טריוויא ליזציה וזריזות במנוחה‬
‫בימינו העולם חווה טריוויאליזציה של השפה האנושית‪ .‬כיהודים דתיים עלינו לעדן את השפה ולחזק את‬
‫חשיבותו של דיבור מלוטש‪" .‬אדם נחבא מאחורי לשונו"‪ ,‬אומר הביטוי‪.‬‬
‫עלינו גם ליישם זריזות במנוחה )שאיפה לקיום מצווה בנחת(‪ .‬זריזות‪ ,‬אחרי הכל‪ ,‬היא תוצר של הראש‬
‫והלב ולא של הרגל‪ .‬כל זה חוזר לפסוק המפורסם שבן הקב"ה מודיע‪" :‬אשר אנכי מצוך היום" )דברים‬
‫ו‪,‬ו(‪ .‬המפרשים מסבירים כי אל לנו לחשוב שהמצוות ניתנות בכל יום‪ ,‬אלא שנתייחס לכל מצווה כאילו‬
‫ניתנה היום לראשונה‪ .‬אסור להסתפק בהבנות או התנסות במצווה מהעבר‪ .‬צריך תמיד להעמיק את‬
‫הציווי‪ ,‬להפוך אותו לחדש‪ ,‬וכמו פרנץ רוזנצוייג כאשר נשאל אם הניח תפילין‪ ,‬לענות תמיד‪" :‬עוד לא!"‬
‫מנהיגים תורניים‬
‫יש צורך ליצור מנהיגי תורה מצוינים‪ ,‬שיבינו באופן מלא את האתגר‪ ,‬ויובילו את המסורת היהודית בחזרה‬
‫לרוח החיה שפעם הייתה בה‪ .‬רוב המנהיגים התורניים של היום כבר אינם מודעים לאתגרים הרוחניים‬
‫העצומים שהיהדות ניצבת מולם בשעה זו‪ .‬הם יתוודעו אליהם רק כאשר יהיו מוכנים להסתכל מעבר‬
‫לעולם ההלכה‪ ,‬ולחפש את המרכיבים הרוחניים שלה‪ ,‬אותם ניתן למצוא בבית מדרשו של אברהם אבינו‪.‬‬
‫כפי שמדרשים רבים מדגישים‪ ,‬הייחודיות של אברהם הוגדרה בנכונותו להתעמת עם האתגרים הגדולים‬
‫של דורו ולהתמודד עמם ישירות‪ .‬הוא לא ברח מהם‪ ,‬אלא בחן אותם בזהירות ובחן את כל התגובות‬
‫האפשריות‪ .‬הוא הבין שיוכל לסייע לבני דורו רק כאשר ירגיש את הכאב כאילו היה שלו‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬
‫אדם יכול לסייע לחברו רק אם הוא מוכן לרדת אליו כדי להרימו‪ .‬אך עלינו להיות מודעים לעובדה שכפי‬
‫שציפור עלולה לחשוב שהיא עושה חסד עם הדג כאשר היא מרימה אותו לתוך האוויר‪ ,‬כך גם המנהיגות‬
‫הרבנית עלולה לחנוק את חסידיה‪ ,‬בזמן שהיא חושבת שהיא מספקת להם חמצן רוחני‪ .‬הבעיה כיום‬
‫היא שרוב המנהיגים הולכים קדימה‪ ,‬במקום להדריך אותנו בדרך בה הם רוצים שנלך‪.‬‬
‫בו זמנית‪ ,‬מנהיגות שאינה מראה ספק לגבי כשירותה‪ ,‬ושאינה מסוגלת להשמיע את הסתייגויות מהדת‬
‫אינה יכולה לשמש את האמונה‪ .‬מנהיג תורני בלבד אינו יכול לגעת בנפש מסופקת‪ .‬לאברהם הייתה רק‬
‫מעט סמכות‪ ,‬אך הייתה לו הרבה אותנטיות‪ .‬הוא היה ספקן נהדר‪ ,‬ולכן היה גם אמיתי‪ 8.‬בעוד שסמכות‬
‫תמיד מסוכנת‪ ,‬אנוכית‪ ,‬בלתי מוסברת‪ ,‬וחותרת לנושאים מסתוריים במקום פרטי וחשוך בלי להסביר את‬
‫עצמה‪ ,‬האותנטיות מתנהלת לאור יום‪ ,‬אמיתית כל כך עד כי לא ניתן לדחותה כאשר אדם מוצא את עצמו‬
‫בנוכחותה‪.‬‬
‫על הישיבות מוטל להציג את מנהיגי העתיד לתכנית מחודשת‪ .‬עליהן להבהיר כי מנהיגים יהודים צריכים‬
‫ידע נרחב הרבה יותר ביהדות ממה שיכולה להציע הישיבה הקונבנציונאלית הטובה ביותר‪.‬‬
‫נעשה בחכמה אם נזכיר לעצמינו את דברי פרנץ רוזנצוויג‪..." :‬כיהודים‪ ,‬אסור לנו לוותר על דבר‪ ,‬או‬
‫להתייאש מדבר‪ ,‬אלא להוביל כל דבר חזרה ליהדות‪...‬זהו סוג חדש של לימוד – לימוד שבימים‬
‫אלה‪...‬הוא המתאים ביותר להביא איתו דבר‪-‬מה זר"‪ 9.‬יש צורך לעצב מחדש כל דבר שנחשב זר לצורה‬
‫שמסוגלת להכיל הבנה טובה ועמוקה יותר של היהדות‪ .‬זהו סוג חדש של תשובה – תשובה אינה רק‬
‫שלב בחיים אלא תכנית לכל החיים‪ .‬היא תהליך‪ ,‬ולא רק ניסיון לתקן דבר מה שאינו תקין‪ .‬היא מצב‬
‫רוחני ששייך למנגנון של היהדות עצמה‪.‬‬
‫על מנת להפוך תלמידי חכמים למנהיגים וגדולי הדור יש צורך להבין במה שונה רמברנדט מכל הציירים‬
‫‪15‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫האחרים‪ .‬דבר שציירים אחרים משתמשים בו כאובייקט ליצירתם‪ ,‬הוא לוקח כחומר גלם לחזונו‪ .‬במקום‬
‫שאחרים רואים עובדות‪ ,‬הוא רואה קשרים נסתרים שמקשרים בין רגישותו לעל‪-‬טבעי אל הטבע‪ ,‬ומעביר‬
‫את כל מה שבתוכו באדיקות מן היצירה האוניברסאלית למישור של יצירה חדשה‪ .‬בלי רגישותו אין‬
‫דרישה לאיכות אותנטית של האמנות‪ .‬לרמברנדט לא היה אכפת מה אמרו על האמנות שלו‪ ,‬ולעיתים‬
‫קרובות הוא סירב למלא אר מבוקשם של לקוחותיו‪ .‬הוא לקח בחשבון רק את חירותו ללכת בכל דרך בה‬
‫יבחר‪ .‬הוא הבין שמטרת האמנות היא ליצור הפרעה; לא להציג עבודות גמורות‪ ,‬אלא להפסיק באפיסת‬
‫כוחות באמצע‪ ,‬ולאפשר לאחרים להשלים את העבודה‪ .‬האמנות היא אוטוביוגרפיה של אנשים בתהליך‪.‬‬
‫בלי הבנה זו‪ ,‬תלמיד חכם לעולם לא יוכל להפוך למנהיג‪ .‬רק כאשר הוא הופך לאמן הוא יוכל לפסוק או‬
‫לייעץ‪.‬‬
‫זו הסיבה שהמכון שלנו היא סוג של טרסט מוחות‪ .‬אנו שואפים לשוטט עם תלמידינו בדרכים שלא הלכו‬
‫בהן )או שלא הלכו בהן מספיק(‪ .‬אנו רוצים שהם ייקחו חלק בניסיון הנידון‪ ,‬ושייקחו חלק בחיפוש שלנו‪.‬‬
‫המשימה דורשת אומץ ויראת שמים‪ ,‬ואנו נעשה כל מאמץ להשיג שתי תכונות אלה‪ .‬במידת האפשר‬
‫נאמץ את אברהם אבינו כדוגמא‪.‬‬
‫העם היהודי עומד בפרשת דרכים שמעולם לא חוה‪ .‬בעבר היהודים לעיתים קרובות חיו ממשבר‬
‫למשבר‪ ,‬אך מאז חורבן בית המקדש‪ ,‬הם מעולם לא חוו מצב שבו מצאו את הדרך לשוב לארצם‪,‬‬
‫ולכשהגיעו‪ ,‬לא היו בטוחים מדוע רצו להגיע לשם בכלל‪.‬‬
‫רק כאשר נשנה כיוון ונוודא שהערך החינוכי של המורה משלב את הדברים שהערתי אליהם את תשומת‬
‫ליבו של הקורא‪ ,‬יהיה אפשרי לחלק מן הדברים החשובים באמת להתרחש‪ .‬אל לנו לשכוח את דבריו של‬
‫אברהם יהושע השל שהובאו למעלה‪" :‬יש לנו יותר מידי ספרי טקסט ופחות מידי אנשי טקסט"‪ .‬בסופו‬
‫של דבר היושרה של המורה היא שתוכל להביא לשינוי אמיתי‪ .‬עלינו למנוע את הפיכת הוראת היהדות‬
‫לאקדמית בלבד‪ .‬עלינו לוודא‪ ,‬על ידי דוגמא אישית‪ ,‬כי המפגש עם החוויה הדתית מובילה לשינוי באדם‪.‬‬
‫רק בצורה זו נוכל להפוך את היהדות לדבר שאי אפשר לעמוד בפניו‪.‬‬
‫אין ספק כי אין הדבר פשוט‪ .‬ובאמת‪ ,‬כל דבר נעלה הוא קשה כשם שאינו שכיח‪ .‬אך כפי שאברהם הבין‬
‫שאין הצלחה ללא קושי‪ ,‬כך אין יהדות ללא ההבנה כי רבים יגיעו לכדי הצלחה על בסיס ידע או מעשה‪,‬‬
‫אך מועטים בלבד יצליחו על בסיס זהותם בלבד‪ .‬רק באמנות הקיום האותנטי יש עתיד אמיתי לאדם‬
‫הדתי‪.‬‬
‫********‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ 1‬המאמר הבא מבוסס על נאום חניכה של הרב ד"ר נתן לופז קרדוזו ב‪ ,2005-‬בפתיחת "בית מדרשו של אברהם אבינו" כחלק מהמכון ע"ש דוד קרדוזו‬
‫בירושלים‪ ,‬שבה משמש הרב קרדוזו מייסד ודיקן‪.‬‬
‫‪ 2‬בראשית יב‪,‬ה‪.‬‬
‫‪ 3‬ראה גם‪Abraham Joshua Heschel, God in Search of Man, Farrar, Straus, and ; Nachman Bialik, Halacha and Aggadah, 1944 :‬‬
‫‪Cudahy, NY, 1955, chapters 32 and 33‬‬
‫‪ 4‬עירובין יג‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 5‬זו עלולה להיות אפשרות "אורתודוכסית" ליהדות הומניסטית‪ ,‬רפורמית וקונסרבטיבית‪.‬‬
‫‪ 6‬אין ספק שזו הסיבה שהיהדות אינה יכולה להגיע לכדי הגדרה מוחלטת‪ ,‬והסיבה שהתפתחו אורחות חיים שונים ביהדות כגון קבלי‪ ,‬לא‪ -‬קבלי‪ ,‬חסידות‬
‫ומתנגדות‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫‪ 7‬ההערה של חז"ל שנזכרה קודם‪" ,‬אלו ואלו דברי אלוקים חיים" )עירובין יג‪,‬ב(‪ ,‬מצביעה בפירוש על עמדה כזו‪.‬‬
‫‪ 8‬ראה לדוגמא‪ :‬הרב מרדכי יוסף מאישביצא‪ ,‬מי השילוח‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ' ‪ ,29‬וכרך ב‪ ,‬עמ' ‪ ,19‬הוצאת מישור‪.1990 ,‬‬
‫‪ 9‬ראה‪On Jewish learning in Nahum Glatzer, Franz Rosenzweig, His Life and Thought, NY, Schocken, 1970, p.241 :‬‬
‫‪16‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬