לא נהגתי לחשוב על פלסטיק, הייתי מכור לפלסטיק. הכל בחיי נעשה חד

‫" הייתי מכור לפלסטיק‪ .‬הכל בחיי נעשה חד פעמי (גם החברה שלי והעבודה)‪ ...‬לא נהגתי לחשוב על פלסטיק‪,‬‬
‫כמה הוא מקיף אותי‪ ,‬אבל הוא בכל מקום‪ :‬מהסדינים העשויים מפוליאסטר לקצף של הכפכפים‪ ,‬לגרגירי‬
‫הקצפת הסבון‪ .‬זה נוח‪ ,‬הוא שומר על האוכל שלי טרי‪ ,‬אבל מה קורה איתו אחרי פח המחזור? בכל מקום שאני‬
‫מסתכל‪ ,‬אני רואה מוצרי פלסטיק חד פעמיים‪( "...‬מתוך הסרט "מכורים לפלסטיק")‪.‬‬
‫על הסרט‪:‬‬
‫הסרט "מכורים לפלסטיק" מחולק במארז החינוך שלפניכם לשני חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬חלק המתרכז בבעיית פסולת הפלסטיק‬
‫ב‪ .‬חלק המתרכז בבעיית הרעילות של חומרי פלסטיק‪.‬‬
‫החלק הראשון נוגע באורך חיים חד‪-‬פעמי‪ ,‬בפסולת הפלסטיק‪ ,‬השלכות של הימצאות פסולת הפלסטיק בסביבה‬
‫הימית‪ ,‬מחזור ותחליפי פלסטיק‪ .‬החלק השני נוגע בעיקר ברעילות הפלסטיק וההשפעות הבריאותיות שיש‬
‫לחומרים אלו‪ .‬בשני החלקים מוצעים פתרונות חדשניים‪ .‬החלק השני העוסק ברעילות מתאים במיוחד לתלמידי‬
‫כימיה‪ ,‬אקולוגיה ומדעי הסביבה‪.‬‬
‫רקע‬
‫פלסטיק הוא שם למגוון רחב של חומרים סינטטיים‪ ,‬העשויים לרוב מתוצרי פירוק של נפט‪ .‬יתרונותיו של‬
‫הפלסטיק גדולים‪ :‬הוא חומר חזק‪ ,‬קל‪ ,‬עמיד לאורך זמן‪ ,‬וניתן לעיבוד בקלות למגוון רחב מאוד של צורות‬
‫וצבעים‪ .‬לפיכך‪ ,‬חומר זה מצוי כמעט בכל דבר שאנחנו נוגעים בו‪ :‬בשעון המעורר‪ ,‬במחשב‪ ,‬בטלפון‪ ,‬בכפתורי‬
‫הבגדים‪ ,‬באריזות המזון‪ ,‬בכלי רכב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬יתרונות אלה הופכים לחיסרון כאשר ייצור הפלסטיק הוא כה נרחב‪ .‬תרבות צריכה של מוצרים חד‬
‫פעמיים ("השתמש וזרוק") שווקה כתרבות העושר החדש לאחר מלחה"ע השנייה וסימלה את שחרור האישה‬
‫מעבודות הבית‪ .‬מאז‪ ,‬אנו משתמשים יותר ויותר בפלסטיק ובמוצרים חד פעמיים‪.‬‬
‫הפלסטיק אינו מתכלה‪ .‬כמעט כל פיסת פלסטיק שיוצרה אי פעם‪ ,‬עדיין קיימת‪ :‬צפה‪ ,‬קבורה באדמה או מפורקת‬
‫לחלקיקי מיקרו‪-‬פלסטיק‪.‬‬
‫פלסטיק בים‪ :‬בסרט "מכורים לפלסטיק" נפליג אל לב‬
‫האוקיינוס השקט‪ 1500 ,‬ק"מ מחופי אמריקה‪ ,‬אל לב‬
‫"המערבולת הגדולה"‪ ,‬שגודלה כגודל מערב אירופה‪ .‬זרמי‬
‫האוקיינוס יוצרים מערבולת המרכזת חומרי פסולת אשר צפים‬
‫בליבה‪ .‬את ה"מזבלה" העצומה הזו בלב האוקיינוס השקט‬
‫מכנים "טלאי האשפה המזרחי"‪ ,‬כיוון שהוא מכיל מיליוני טונות‬
‫של חלקיקי פלסטיק אשר צפים על פני הים‪ ,‬מרחפים בעמודת‬
‫המים ושוקעים בקרקעית‪ .‬במקום זה ניתן לראות בעלי חיים‬
‫המסתבכים בחוטי דייג או סרט קישוט של מתנה‪ ,‬ואף אוכלים‬
‫שקיות ומוצרי פלסטיק שונים‪ .‬מנועים של סירות אינם פועלים‬
‫באזורים אלו‪ ,‬בשל חשש מהסתבכות בפלסטיק‪ .‬כ‪80% -‬‬
‫מהפלסטיק בים מקורם ביבשה‪.‬‬
‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬עמותת אקולנוע‬
‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬
‫‪ecocinema@gmail.com‬‬
‫מיקרו‪-‬פלסטיק‪ :‬פלסטיק אינו מתכלה ביולוגית‪ -‬הוא פשוט נשבר ומתפרק לחלקים קטנטנים‪ .‬חלקיקים אלה‪,‬‬
‫יחד עם ה"נרדלים" (כדוריות פלסטיק קטנטנות שמשמשות כחומר גלם ליצירת מוצרי פלסטיק)‪ ,‬מציפים את‬
‫האוקינוסים ונאכלים על ידי בעלי חיים‪ .‬על מקורות המיקרו‪-‬פלסטיק‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הנזק גדול אף יותר‪ :‬לחלקיקי פלסטיק קטנים אלו‪ ,‬ה"מיקרו‪-‬פלסטיק"‪ ,‬פני שטח גדולים יחסית לנפחם‪,‬‬
‫מה שמהווה משטח ספיחה מצוין לכל החומרים בסביבתם – לרבות רעלים שונים שנמצאים בריכוזים נמוכים‬
‫במערכת‪/‬בסביבה‪ .‬הספיחה המתמשכת מעלה את ריכוזי הרעלים על המיקרו‪-‬פלסטיק‪ ,‬וכך כל גרגר זעיר הופך‬
‫לטיפת רעל מרוכז ‪,‬עד פי ‪ 1000‬מהסביבה‪ .‬חומרים אלו נמצאים בכל פינה באוקיינוסים‪ ,‬בעקבות שנים רבות‬
‫של שימוש ופיזור ללא פקוח‪ .‬יצורים בבסיס מארג המזון‪ ,‬ואפילו הפלנקטון‪ ,‬אוכלים את המיקרו‪-‬פלסטיק‬
‫(במחשבה שאלו הם פתיתי חומר אורגני)‪ ,‬וכך הרעלים מועברים במארג המזון לדגים גדולים יותר‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬הפלסטיק בים נהפך לגלולת רעל עבור בעלי החיים הימיים‪ ,‬ובסופו של דבר גם עבורנו‪.‬‬
‫תרבות של צריכת חד פעמי‪ :‬בסוף המאה ה‪ 19-‬נוצרה מצוקה של חומרי גלם טבעיים‪ :‬צמר‪ ,‬שנהב‪ ,‬שריונות‬
‫צבים ועוד‪ .‬פלסטיק פותח כ"אוצר"‪ ,‬כחומר גלם אותו ניתן לעצב בכל צורה ובכך להחליף את החומרים הטבעיים‬
‫שהיו במחסור‪ .‬זהו חומר זול‪ ,‬קל משקל‪ ,‬קל לעיבוד‪ ,‬ניתן לייצור בכל צורה וצבע‪ ,‬גמיש או קשה‪.‬‬
‫הצעות לפעילויות‪:‬‬
‫‪ .1‬עיבוד רגשי ואישי של הסרט‪ -‬דיון בעקבות קטעים מתוך הסרט שהתלמידים זוכרים ומתארים‪.‬‬
‫‪ .2‬דיון קבוצתי בהיגדים מתוך הסרט‬
‫‪ .3‬שאלות מנחות לדיון אחרי הצפייה בסרט "מכורים לפלסטיק"‬
‫‪ .4‬מיפוי אינטרסים הקשורים לפלסטיק‬
‫‪ .5‬עיצוב מקיים ותחליפים לפלסטיק‪ /‬חשיבה מעגלית‬
‫‪ .6‬ניתוח מחזור החיים של תיקים‪ /‬חשיבה מעגלית‬
‫‪ .7‬דף עבודה לתלמיד של מרכז מורים ארצי – קובץ מצורף בערכה‬
‫פעילויות נוספות אפשריות‪:‬‬
‫‪ ‬ניסוי חברתי – להימנע מצריכת פלסטיק חד פעמי במשך יום שלם‪ :‬מהן החוויות מניסוי זה? מתי ואיך‬
‫זה הפריע לכם? מתי תרם?‬
‫‪ ‬תכנון קמפיין להפחתת שימוש בשקיות פלסטיק‪.‬‬
‫‪ ‬הכנת תצוגה של מגוון תחליפי פלסטיק‪ ,‬ודיון ביתרונות וחסרונות של כל מוצר‪.‬‬
‫‪ ‬הכנת תצוגה של מוצרי פלסטיק מסוגים שונים; הכנת מקרא לגבי סימון פלסטיק ומשמעותו‬
‫מידע נוסף‪ -‬פלסטיק‪:‬‬
‫על זיהום ים ופסולת ימית‪ ,‬מאת גליה פסטרנק‬
‫האם מיקרו פלסטיק ממוצרי קוסמטיקה מגיע למי השתיה ולאוכל שלנו?‬
‫עוד על מיקרופלסטיק‬
‫באנגלית על זיהום מים בחלקיקי פלסטיק‬
‫בישראל יפה‪ ,‬פלסטיק לנצח‬
‫מט"ר‪ ,‬מספיק לשקיות הפלסטיק‬
‫איזה פלסטיק אפשר למחזר?‬
‫שקית נילון‪ ,‬אתגר ההפרדה במקור‪ .‬אדם טבע ודין‬
‫הרבה פעילויות מגניבות על מחזור‬
‫‪ .1‬עיבוד רגשי ואישי של הסרט‬
‫‪‬‬
‫לאחר הצפייה בסרט כל תלמיד מתבקש לבחור תמונה או קטע הזכורים לו היטב מתוך הסרט‪ ,‬כאלו‬
‫שריגשו אותו במיוחד‪ .‬את התמונה‪/‬קטע הוא מתבקש לצייר או לנסח בכתב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים מתבקשים להסביר מדוע התמונה‪/‬קטע הנבחרים היו משמעותיים עבורם‪ ,‬ומהי נקודת‬
‫החיבור האישית שלהם אליהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר שהתלמידים שיתפו את חבריהם ברגשותיהם לגבי הקטעים שהם בחרו‪ ,‬יתקיים דיון בכיתה על‬
‫פי הנקודות הבאות‪:‬‬
‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬עמותת אקולנוע‬
‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬
‫‪ecocinema@gmail.com‬‬
‫א‪ .‬נסו לתאר את הרגשות שהתעוררו בעקבות הצפייה בסרט‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הסרט עורר בכם שאלות?‬
‫ג‪ .‬האם למדתם משהו חדש בסרט שלא הייתם מודעים לו?‬
‫ד‪ .‬איזה עתיד הייתם רוצים לראות? האם יש לכם רעיונות לדרכים אשר יובילו לעתיד כזה?‬
‫‪ .2‬דיון קבוצתי בהיגדים מתוך הסרט‬
‫לאחר הצפייה בסרט ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות‪ ,‬כך שכל קבוצה תעסוק בהיגד אחד‪ .‬לאחר הדיון‬
‫בקבוצות‪ ,‬מומלץ לקיים דיון מסכם במליאה‪ ,‬בו כל קבוצה תציג את מסקנותיה‪ .‬ניתן להציג את המסקנות בצורת‬
‫שיעור‪ ,‬הפעלה‪ ,‬או בכל דרך יצירתית אחרת‪.‬‬
‫מידת ההעמקה בתכנים תלויה במשך הזמן שמוקדש לפעילות‪ .‬הזמן המומלץ‪ ,‬כולל צפייה בסרט ועבודה‬
‫בקבוצות‪ ,‬הוא ‪ 4-2‬שיעורים‪.‬‬
‫פירוט ההיגדים מתוך הסרט ונקודות מומלצות לדיון‪-‬‬
‫פרק פסולת פלסטיק (מומלץ לערוך ככרטיסיות עבודה)‪:‬‬
‫האוקיינוס הוא מרק של פלסטיק‬
‫‪ ‬מהיכן הפלסטיק מגיע למרכז האוקיינוס?‬
‫‪ ‬מהן ההשלכות של חלקיקי הפלסטיק על המערכת האקולוגית באוקיינוס?‬
‫‪ ‬מהם הפתרונות? האם ניתן לעשות משהו?‬
‫חיה‪ ,‬ירק או מינרל ‪ -‬ממלכת הפלסטיק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדוע הגדירו את הפלסטיק כממלכה נפרדת?‬
‫כיצד שיווקו את אורח החיים החד‪-‬פעמי לאחר מלחמת העולם השנייה?‬
‫האם ניתן לדמיין עולם ללא פלסטיק?‬
‫מהן התכונות של פלסטיק שעושות אותו שמיש לכל כך הרבה מוצרים? תארו את היתרונות‬
‫והחסרונות של פלסטיק כחומר גלם‪.‬‬
‫מיחזור – יתרונות וחסרונות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כמה סוגי פלסטיק שונים יש בבקבוק פלסטיק אחד?‬
‫האם מחזור הוא הפתרון שהסרט מציע?‬
‫מהו "שנמוך"‪downcycle -‬‬
‫מיחזור פלסטיק – מהם הקשיים בתהליך ואיך ניתן לפתור את הבעיות?‬
‫שימוש חוזר ‪ -‬תארו מספר רעיונות לשימוש חוזר מתוך הסרט וממקומות אחרים‪.‬‬
‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬עמותת אקולנוע‬
‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬
‫‪ecocinema@gmail.com‬‬
‫במקום להריע לפלסטיק כחומר זול ובר‪-‬החלפה‪,‬‬
‫מדוע לא להעריך אותו כחומר נצחי ובעל ערך?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מהי המשמעות של המשפט הזה?‬
‫אם נאמץ את המשפט‪ ,‬אילו שינויים יכולים להתרחש במוצרים שלנו?‬
‫האם יש צורך במוצרים חד פעמיים אשר אינם מתכלים?‬
‫האם הייתם רוצים לחיות בעולם בו המוצרים החד פעמיים יישארו עמנו כפסולת‪ ,‬או יחזרו למצבם‬
‫הטבעי?‬
‫תחליפי פלסטיק‬
‫‪ ‬תחליפי פלסטיק ‪ -‬האם פלסטיק יכול להפוך למוצר המתכלה באופן ביולוגי?‬
‫‪ ‬מדוע הפלסטיק המתכלה ביולוגית לא הופך לנפוץ יותר?‬
‫‪ ‬האם המחיר של הפלסטיק שאינו מתכלה הוא מחיר אמיתי‪ ,‬או שאולי אינו משקף את עלות נזקיו?‬
‫היגדים משלימים‪ -‬פרק רעילות הפלסטיק‪:‬‬
‫נראה כאילו האוכל שלי נראה יותר ויותר כמו פלסטיק‪,‬‬
‫והפלסטיק נראה יותר ויותר כמו אוכל‪...‬‬
‫‪ ‬מדוע הפלסטיק בים הוא רעיל?‬
‫‪ ‬מהן ההשלכות הסביבתיות של רעילות הפלסטיק בים?‬
‫‪ ‬מהן ההשלכות החברתיות של רעילות הפלסטיק בים?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האמפריה הרומאית הובסה על ידי העופרת בצינורות המים‪.‬‬
‫אולי אנחנו נובס על ידי הפלסטיק?‬
‫מה הם פלאטים?‬
‫באילו מוצרים אין ביספינול ‪?A‬‬
‫כיצד אתם מסבירים נוכחות חומרים רעילים בפלסטיק?‬
‫מה הטענות של חברות המים נגד הטענות בדבר רעילות הפלסטיק?‬
‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬עמותת אקולנוע‬
‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬
‫‪ecocinema@gmail.com‬‬
‫‪ .3‬שאלות מנחות לדיון לאחר הצפייה בסרט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מהן התכונות של פלסטיק שעושות אותו שמיש לכל כך הרבה מוצרים? תארו את היתרונות‬
‫והחסרונות של פלסטיק כחומר גלם‪.‬‬
‫מדוע מקושר הפלסטיק עם קידמה וחופש?‬
‫האם ניתן לדמיין עולם ללא פלסטיק?‬
‫מהן שתי הבעיות העיקריות שפסולת פלסטיק גורמת בים? (ספיחת חומרים כימיים‪ ,‬פלסטיק שנאכל‬
‫אך אינו מתעכל ע"י בע"ח)‪.‬‬
‫כמה פלסטיק יש באוקיינוס‪ ,‬בהשוואה לכמות הפלנקטון הנמצא בבסיס שרשרת המזון הימית? (יש פי‬
‫‪ 10‬יותר פלסטיק בים‪ ,‬מאשר פלנקטון)‬
‫האם וכיצד ניתן לטפל במפגעים הנגרמים מהשימוש בפלסטיק?‬
‫מדוע הפלסטיק רעיל בים? (פלסטיק סופח חומרים כימיים אשר נמצאים בים‪ ,‬כגון חומרי הדברה‪,‬‬
‫ברמה של עד פי אלף מהים סביב לו‪ ,‬מה שהופך את חלקיקי הפלסטיק הקטנים למעין 'גלולות רעל'‬
‫הנאכלות על ידי בע"ח ימיים)‪.‬‬
‫האם מיחזור הוא הפתרון שהסרט מציע? כמה סוגי פלסטיק שונים יש בבקבוק פלסטיק אחד?‬
‫מה ההבדל בין "מחזור" ל"שנמוך"‪ recycle :‬ל‪?downscale-‬‬
‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫‪ ‬מיחזור פלסטיק ‪ -‬מה הבעייתיות בתהליך ואיך ניתן לפתור את הבעיות?‬
‫‪ ‬שימוש חוזר ‪ -‬תארו מספר רעיונות לשימוש חוזר ממה שראיתם בסרט וממקומות אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬תחליפי פלסטיק ‪ -‬האם פלסטיק יכול להפוך למוצר המתפרק באופן ביולוגי? האם תעשיית הפלסטיק‬
‫יכולה להשתנות?‬
‫‪ ‬מה היתרונות והחסרונות של "פלסטיק מתכלה"?‬
‫‪ ‬האם אתם חושבים שצריך לבקש תשלום עבור שקיות פלסטיק בסופרמרקט? במה ניתן להשתמש‬
‫במקום בשקיות פלסטיק?(שק רב פעמי לקניות‪ ,‬קופסא לכריך‪ ,‬וכדומה)‬
‫‪ .4‬מיפוי אינטרסים הקשורים לפלסטיק‬
‫חלקו את הכיתה לקבוצות של ‪ 3-5‬ילדים‪ .‬בכל קבוצה הנחו לבחור מוצר פלסטיק חד פעמי אחר (ניתן לבחור‬
‫מתוך רשימת מוצרי פלסטיק נפוצים כגון‪ :‬שקית ניילון‪ ,‬כוס קפה חד פעמית‪ ,‬אריזה של חבילת פסטה‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫על כל קבוצה למפות את בעלי העניין הקיימים להמשך שימוש במוצר ולהפסקת השימוש בו‪ .‬בעל עניין הוא‬
‫אדם או קבוצה של אנשים שמושפעת מהמשך הייצור ומשפיעה עליו‪ ,‬למשל‪ :‬להפסקת הייצור והשימוש בשקיות‬
‫ניילון לאריזה בסופרמרקט תהי ה השפעה חיובית על הסביבה שלנו‪ :‬פחות שקיות תגענה לים‪ ,‬פחות בעלי חיים‬
‫יאכלו אותן ויחנקו‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש לזכור להצטייד בשקיות רב פעמיות בכל פעם שיוצאים לקניות‪ .‬אילו בעלי עניין‬
‫ניתן לזהות בהקשר זה? מה לגבי יצרני השקיות?‬
‫נסו ליצור רשימה של חמישה‪-‬עשר בעלי עניין שונים‪ ,‬ושאלו איך כל אחד מושפע ומשפיע על הפסקת השימוש‬
‫במוצר הפלסטיק הנבחר‪.‬‬
‫לגבי כל בעל עניין ענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם הרווח‪ /‬ההפסד שלו אישי‪ ,‬או מייצג קבוצה גדולה של אנשים? (למשל‪ ,‬הפסד אפשרי של סגירת‬
‫מפעל לשקיות ניילון יכול להימנע ע"י מעבר לייצור תיקי קניות רב‪-‬פעמיים)‬
‫‪ .2‬האם אתם רואים אלטרנטיבה למוצר‪ ,‬כך שההפסד האפשרי יכול להצטמצם? (למשל‪ ,‬אריזה של‬
‫חבילת פסטה בבד‪ ,‬או מכירה של פסטה בתפזורת‪ ,‬בקופסא רב פעמית)‪.‬‬
‫‪ .5‬עיצוב מקיים ותחליפים לפלסטיק‪ -‬חשיבה מעגלית‬
‫שימוש בפלסטיק לאריזות מוצרים וכמוצרים חד פעמיים שיפר את איכות החיים שלנו‪ :‬המזון נשמר טוב יותר‬
‫וניתן לשנע אותו בקלות יותר ברחבי העולם; אנו שומרים על היגיינה בקלות יתרה‪ ,‬מה שמונע מגיפות‪,‬‬
‫והמוצרים מפלסטיק בדרך כלל זולים מאוד ונגישים לאוכלוסיות רבות‪.‬‬
‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬עמותת אקולנוע‬
‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬
‫‪ecocinema@gmail.com‬‬
‫תכונות אלו של הפלסטיק היו יכולות להיתפס כיתרון‪ ,‬אם לא הייתה מצטברת כל כך הרבה פסולת פלסטיק‬
‫שאינה מתכלה והולכת ונערמת במזבלות ברחבי העולם‪.‬‬
‫"מחזור חיי מוצר" מתחיל משלב כריית חומרי הגלם‪ ,‬דרך המפעל והכנתו של המוצר‪ ,‬שימוש בו‪ ,‬וחייו לאחר‬
‫גמר השימוש‪ :‬מחזור‪ ,‬קומפוסטציה או מטמנה‪ .‬מחזור חיים זה יכול להיות לינארי (קווי)‪ -‬בו ההשלכה למזבלה‬
‫מהווה את סוף חיי המוצר ואובדן לעד של החומרים מהם הוא עשוי‪ ,‬או מעגלי‪ -‬בו המוצר נשלח למיחזור‬
‫והחומרים מהם היה מורכב משמשים כחומרי גלם למוצר אחר‪ ,‬או לקומפוסטציה‪ ,‬במהלכה החומרים מתפרקים‬
‫ושבים לאדמה‪ ,‬ממנה יכולים לצמוח צמחים המשמשים כחומרי גלם‪.‬‬
‫מטרת הפעילות‪ :‬להבין את ההבדל בין מחזור חיים קווי לבין מחזור חיים מעגלי של מוצרים‪ ,‬וכי מחזור חיים‬
‫קווי אינו יכול להיות מקיים‪.‬‬
‫*בהקשר זה מומלץ מאוד לראות את 'סיפורם של חפצים' (ראה בדיסק און קי של הערכה)‪.‬‬
‫סילוקו‬
‫למזבלה‬
‫שימוש‬
‫במוצר‬
‫עיבוד‬
‫במפעל‬
‫ושינוע‬
‫מחזור‬
‫כריית‬
‫חומרי‬
‫הגלם‬
‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫חלקו את הכיתה לקבוצות של ‪ 3-5‬ילדים‪ .‬בכל קבוצה הנחו לבחור מוצר פלסטיק חד פעמי אחר‪ .‬ניתן להמשיך‬
‫באותן הקבוצות מהפעילות הקודמת‪.‬‬
‫הניחו את המוצר אותו בחרתם במרכז הקבוצה ושאלו את השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬על איזה צורך המוצר בא לענות?‬
‫‪ ‬מאיזה חומרים הוא עשוי?‬
‫‪ ‬האם ניתן לפרק אותו למרכיבים ולמחזר אותו?‬
‫‪ ‬האם ניתן לעשות בו שימוש חוזר? כמה פעמים?‬
‫‪ ‬מה האלטרנטיבות הקיימות היום לשימוש במוצר זה?‬
‫‪ ‬האם ניתן לזרוק את המוצר בבטחה (ללא שחרור מזהמים לסביבה)?‬
‫חישבו על מוצר אחר שיוכל לענות על הצורך שהעליתם‪ ,‬אך בצורה מקיימת ובטוחה‪.‬‬
‫לגבי המוצר החלופי‪ ,‬שאלו את השאלות הנ"ל‪ ,‬וכן את השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬מה מקור החומרים ממנו הוא עשוי?‬
‫‪ ‬האם החומרים מהם הוא עשוי מתאימים לשימוש בו? (למשל‪ ,‬האם מתאים שאריזת פלסטיק תבוא‬
‫במגע ישיר עם מזון)?‬
‫‪ ‬לאן מגיע המוצר בתום השימוש בו? האם זה מקום מתאים לחומרים מהם הוא עשוי?‬
‫‪ ‬האם במחזור חיי המוצר נסגר מעגל חומרים? אם לא‪ -‬איך ניתן לסגור?‬
‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬עמותת אקולנוע‬
‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬
‫‪ecocinema@gmail.com‬‬
‫‪‬‬
‫מה מקור החומרים ולאן הם שבים בסוף התהליך? אם התשובות לשתי השאלות הללו זהות‪ -‬מדובר‬
‫במחזור חיים מעגלי‪ .‬במידה ולא מדובר במחזור חיים מעגלי‪ ,‬חישבו מה חסר כדי לסגור מעגל‪ ,‬או מה‬
‫צריך לשנות בתהליך על מנת שיהיה מעגלי‪.‬‬
‫דוגמא לחשיבה מעגלית בייצור שמפו‪:‬‬
‫‪ .6‬חוקרים את התיקים‪ -‬חשיבה מעגלית‬
‫מטרת התרגיל היא לעודד חשיבה מקיימת ויכולת ניתוח עצמאית‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫‪ ‬הביאו לכיתה מספר סוגי תיקים‪ :‬השתדלו לכלול שקית ניילון מהסופר‪ ,‬שקית 'אל‪-‬בד' ירוקה‪ ,‬תיק בד‪,‬‬
‫שקית נייר‪ ,‬וכו'‪ .‬בקשו מהתלמידים דוגמאות נוספות של תיקים‪ :‬תיקים מכותנה אורגנית‪ ,‬שעטנז‬
‫חומרים‪ ,‬שקית ניילון פריקה (ביולוגית או פיזיקלית)‪.‬‬
‫אפשר לראות את 'סיפורם של חפצים' (מופיע גם במארז)‪ ,‬ה מציג בעשרים דקות את השלבים בחיי‬
‫המוצרים (יש כתוביות בעברית)‪.‬‬
‫‪ ‬צרו "תערוכה" של התיקים ובקשו מהתלמידים לבחור תיק אותו הם רוצים לחקור‪.‬‬
‫‪ ‬הנחו את התלמידים לחקור ולשאול לפי ההנחיות הבאות‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫חומרים ‪ -‬מאילו חומרים התיק עשוי? (אפשר להסתכל על התווית של התיק) איפה מגדלים‪/‬‬
‫כורים את החומרים? במה כרוכה הפקת החומרים?‬
‫‪o‬‬
‫המסע‪ -‬באיזו ארץ נתפר התיק? היכן הפיקו את החומרים ממנו הוא עשוי? היכן מעבדים‬
‫את החומרים? כיצד התיק הגיע לכאן?‬
‫‪o‬‬
‫השימוש שלנו‪ -‬כמה זמן התיק יכול לשמש אותי? (פעם אחת‪ /‬פעמיים‪ /‬שנה‪ )...‬האם הוא‬
‫עונה על הצורך שלי?‬
‫‪o‬‬
‫מה הלאה?‪ -‬מה עושים עם התיק בגמר השימוש? (נותנים למישהו אחר‪ /‬זורקים לפח‪/‬‬
‫אפשר לשים בקומפוסטר) האם ניתן להפריד את החומרים ממנו עשוי בגמר השימוש? לאן‬
‫כל חומר הולך בגמר השימוש? (גם באופן תיאורטי‪ ,‬לא בהכרח באופן לוגיסטי‪-‬פרקטי)?‬
‫האם אפשר להפוך אותו לקומפוסט? למחזר? האם החומרים יכולים לשמש כחומרי גלם‬
‫שוב?‬
‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬עמותת אקולנוע‬
‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬
‫‪ecocinema@gmail.com‬‬
‫‪o‬‬
‫האם התיק מאפשר רצף חיי מוצר מעגלי או לינארי?‬
‫‪o‬‬
‫הנדסה דמיונית ‪ - Imagineering -‬איך סוגרים את מעגל החיים של התיקים שלכם?‬
‫האם ניתן לשנותו כך שיסגור מעגל? אילו טכנולוגיות חסרות לכם כדי שהתיק יסגור מעגל‬
‫חיים?‬
‫אפשרות נוספת היא לדרג את התיק על פי קטגוריות‪ -‬אפשר לתת לתלמידים לבנות בעצמם את הקטגוריות‬
‫והציונים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫החומר ממנו עשוי‬
‫התיק‬
‫האם יש ערבוב‬
‫חומרים‬
‫זמן השימוש‬
‫האם אפשר לסגור‬
‫מעגל חומרים‬
‫אחרי הפח‬
‫‪1‬‬
‫כותנה אורגנית‬
‫‪2‬‬
‫כותנה‬
‫‪3‬‬
‫פלסטיק‪ /‬נפט‬
‫‪4‬‬
‫עור תנין‬
‫חומר אחד‬
‫כמה חומרים‪ ,‬אבל‬
‫קל להפריד בינהם‬
‫שנה‬
‫קשה להפריד‬
‫אי אפשר להפריד‬
‫חודש‬
‫פעם‪-‬פעמיים‬
‫לא ניתן‬
‫מחזור מלא‬
‫שנמוך‬
‫קומפוסט‬
‫שריפה‪ /‬מטמנה‬
‫כל החיים‬
‫בקלות‬
‫• בסיום החקר‪ ,‬על כל קבוצה להציג את התיק ואת השאלות שנשארו פתוחות בפני הכיתה‪.‬‬
‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬עמותת אקולנוע‬
‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬
‫‪ecocinema@gmail.com‬‬