סימולציות ככלי לפיתוח חמלה עם בני משפחה של חולי דמנציה / ולריה גרופמן

‫ולריה גרופמן‬
‫סימולציות ככלי לפיתוח חמלה‬
‫עם בני משפחה של חולי דמנציה‬
‫האם אפשר להיכנס לנעליו של אדם עם דמנציה? כיצד נוכל להבין‬
‫את נקודת מבטו?‪ ‬כיצד נוכל לסייע לבני משפחה להתייצב לצדו‪ ,‬לחוש‬
‫כלפיו אמפתיה ולפעול ביחד למענו ולמען החיים? כיצד נוכל לסייע‬
‫להם לאזן בין הדאגה לבן המשפחה לבין הדאגה לעצמם?‪ ‬כיצד נוכל‬
‫לעזור להם לפתור בעיות שוטפות במציאות המשתנה ולהתמודד עם‬
‫המצבים המורכבים שהמציאות היום־יומית מזמנת בפניהם?‬
‫עם השאלות הללו מתמודדת תכנית "רייטמן" (‪The Reitman Center‬‬
‫‪ )CARERS Program‬לעבודה עם בני משפחה של חולי דמנציה‪ .‬התכנית‬
‫עושה שימוש בסימולציות ככלי ליצירת אמפתיה ולפיתוח חמלה כלפי‬
‫האדם עם דמנציה וחמלה עצמית של המטפל כלפי החוויה שלו‪ .‬זוהי‬
‫תכנית התערבות קצרת מועד‪ ,‬שפותחה בבית החולים ‪Mount Sinai‬‬
‫בטורונטו‪ ,‬קנדה‪ ,‬וכוללת עשרה מפגשים עם בני משפחה של חולי‬
‫דמנציה‪ .‬התכנית שמה דגש על פיתוח מיומנויות בטיפול באנשים‬
‫עם דמנציה‪ .‬ההתערבות בעלת אוריינטציה קוגניטיבית־התנהגותית‪,‬‬
‫והיא מאפשרת רכישה של מיומנויות התמודדות בקרב בני המשפחה‬
‫המטפלים תוך כדי תהליך רפלקטיבי‪ ,‬במטרה להפחית מעומס הטיפול‪.‬‬
‫בני משפחה של חולי דמנציה מדברים לעתים קרובות על שחיקה ועל‬
‫הצפה רגשית הנובעות מתהליך ממושך ומזדחל של כניסתם לתפקיד‬
‫המטפל‪ ,‬כניסה שלעתים נעשית באופן שהוא לא לחלוטין מודע ורצוי‪.‬‬
‫אחת המטופלות הגדירה זאת כ"צפרדע שיושבת במים פושרים‪ ,‬אשר‬
‫מגיעים לאט ובהדרגה למצב רתיחה מבלי שהצפרדע תחוש בשינויי‬
‫הטמפרטורה‪ .‬זה מתרחש מכיוון שהיא מתאימה את טמפרטורת גופה‬
‫למים בהדרגתיות רבה‪ ,‬עד לאותו רגע שכבר לא תוכל לצאת מהם"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬תהליך הכניסה לטיפול באדם עם דמנציה מתרחש לעתים לאורך‬
‫שנים‪ ,‬צעד אחר צעד‪ ,‬ותחומי האחריות הולכים ומתרחבים בהדרגה‪,‬‬
‫עד שבן המשפחה המטפל מגיע למצב של "רתיחה"‪.‬‬
‫שיטת הטיפול המוצעת בהתערבות זו מתבססת על שתי מתודות‬
‫עיקריות‪ :‬גישה טיפולית לפתרון בעיות ושימוש בסימולציות לצורך‬
‫עיבוד רגשי ורכישת מיומנויות מתוך התנסות‪ .‬במאמר מתומצת זה‬
‫אתמקד בשימוש בסימולציה במסגרת ההתערבות הקבוצתית‪.‬‬
‫מהי טכניקת הסימולציה‬
‫שבה משתמשים?‬
‫בסימולציה נוצר מפגש בין בן משפחה מטפל לאדם המשמש בתפקיד‬
‫בן המשפחה המטופל‪ ,‬במטרה להתמודד עם קושי המתקיים ב"חיים‬
‫האמיתיים"‪ .‬זהו תהליך דינמי וגמיש‪ ,‬המתהווה מתוך התכנים שחברי‬
‫הקבוצה מעלים במפגש הקבוצתי‪ ,‬ובמהלכו מתבצע שחזור של תרחיש‬
‫או של אינטראקציה שקרתה במציאות‪ ,‬באופן שמאפשר להיחשף‬
‫לסבל של הזולת‪.‬‬
‫לאחר הסימולציה נעשה עיבוד של ההתרחשות במסגרת הקבוצתית‪.‬‬
‫התהליך כולל קבלת משוב מהאדם ששיחק את בן המשפחה המטופל‪,‬‬
‫הדהוד ודיון קבוצתי בהנחיית המטפל של הקבוצה‪ .‬בהמשך חוזרים‬
‫לאותו תרחיש כמה פעמים‪ ,‬כאשר בכל פעם מושם דגש על חיבור‬
‫אמפתי ופיתוח חמלה ‪ -‬הן כלפי חוויית המטפל והן כלפי האדם שהוא‬
‫ולריה גרופמן‪ - MSW ,‬עו"ס במרכז לבריאות הנפש "לב השרון"‪,‬‬
‫מנהלת פרויקטים בעמותת עמדא‪ ,‬רכזת תכנית ‪ Carers‬בישראל‪.‬‬
‫‪vgrofman@gmail.com‬‬
‫‪20‬‬
‫מטפל בו והחוויה שלו‪ .‬במקביל‪ ,‬התהליך מאפשר רכישת מיומנויות‬
‫חדשות‪ ,‬שמסייעות לאינטראקציה החדשה‪.‬‬
‫לכל אורך הדרך‪ ,‬המטפל מלווה את התהליך ומוביל אותו ברגישות‬
‫טיפולית תוך שימוש בכלים של אמפתיה‪ ,‬הכלה‪ ,‬שיקוף‪ ,‬הבהרה והכוונה‪.‬‬
‫השחזור המתבצע בסימולציה‪ ,‬אשר מלווה מיד לאחר מכן בעיבוד של‬
‫התכנים באמצעות השיחה בקבוצה‪ ,‬מאפשר הבנה מעמיקה של הפגיעות‬
‫שחווה בן המשפחה עם הדמנציה ושל הפגיעות שחווה בן המשפחה‬
‫המטפל בסיטואציה ששוחזרה‪ .‬בתהליך העיבוד מתפתחות לא רק‬
‫אמפתיה לעצמי ואמפתיה לאדם שמנגד‪ ,‬אלא גם חמלה המאפשרת‬
‫לפעול ולהתנהג באופן אחר‪ .‬בשונה מהמציאות‪ ,‬השחזור נעשה בסביבה‬
‫בטוחה‪ ,‬מול שחקן‪ ,‬והוא מאפשר לחשוף את הפגיעות באופן בטוח‬
‫ומבוקר‪ ,‬תוך התייחסות רגישה של המטפל וחברי הקבוצה האחרים‪.‬‬
‫לאחר העיבוד מקיימים סימולציה נוספת‪ ,‬שבה בן המשפחה מתנסה‬
‫באותה סיטואציה‪ ,‬כאשר הפעם הוא יכול לעשות זאת ממקום של אמפתיה‬
‫וחמלה‪ .‬זהו תהליך הכולל למידה והתנסות במיומנות חדשה‪ .‬בן המשפחה‬
‫מרחיב את המיומנויות שלו בתקשורת ובטיפול בבן משפחתו החולה‪ ,‬ואלה‬
‫מאפשרות תחושה של מסוגלות לטפל טוב יותר באדם עם הדמנציה‪.‬‬
‫יש להדגיש כי כל התרחישים נובעים מהקונפליקטים שמעלים בני‬
‫המשפחה ומצורכי הלימוד הייחודיים שלהם‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬הקבוצה‬
‫תעסוק בקשיים המתעוררים כאשר האדם עם הדמנציה שואל שאלות‬
‫חוזרות ונשנות או מתקשה לקבל עזרה בהלבשה‪ ,‬במבוכה המתעוררת‬
‫בעקבות התנהגויות בלתי הולמות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫אפשר לחזור על התרחיש פעמים מספר‪ ,‬כל עוד יש למשתתפים‬
‫רצון לעשות זאת‪.‬‬
‫מה מתרחש‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫בתהליך הסימולציה?‬
‫הסימולציה מאפשרת לייצר הפרדה בין המחשבות והרגשות של המטפל‬
‫לבין המחשבות והתחושות של האדם שהוא מטפל בו ולהעלות את הקשיים‬
‫בסביבה בטוחה‪ .‬היא חושפת סוגיות וקונפליקטים רגשיים‪ ,‬כאשר התהליך‬
‫הקבוצתי מאפשר לעבד את החוויה‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬המטפלים העיקריים‬
‫מופתעים מהחוויה של האדם אשר משחק את בן משפחתם ומהמשוב‬
‫שהוא נותן‪ .‬אלה מאפשרים להם להבין את החוויה של בן המשפחה ואת‬
‫התחושות שלו ולעבור מ"היתקעות" בפרשנות אישית או בחוויה ביקורתית‬
‫ומאשימה למקום של קבלה‪ ,‬אנושיות‪ ,‬חמלה‪ ,‬חמלה עצמית וקרבה‪.‬‬
‫משתתפת באחת הקבוצות‪ ,‬אישה המטפלת באמה שלקתה במחלת‬
‫אלצהיימר‪ ,‬הופתעה מעצם הפנייה לאישה שייצגה את אמה‪ ,‬בניסיון‬
‫לברר כיצד חוותה את המפגש‪ .‬הפתעתה מעצם הפנייה אפשרה לה‬
‫לזהות את חוסר הפניות שלה לרגשותיה של אמה‪ .‬בזכות הכרה זו‪,‬‬
‫התפנה אצלה מקום לקבל את פרספקטיבת המבט של אמה‪ ,‬שהיא‬
‫כמובן שונה משלה‪ .‬עד אותו רגע התכחשה לרגשות האם‪ ,‬ובמצבים‬
‫שבהם אמה ניסתה‪ ,‬למשל‪ ,‬לבצע פעולה פשוטה כגון הכנת כוס תה‬
‫וביטאה תסכול על אי הצלחתה‪ ,‬חשה היא עצמה תסכול וכעס כלפי‬
‫האם על התעקשותה להמשיך לנסות‪ .‬המפגש דרך הסימולציה אפשר‬
‫לה לפתח אמפתיה וחמלה ‪ -‬הן ביחס לחוויה של האם‪ ,‬לחרדה ולבלבול‬
‫שהיא חווה‪ ,‬והן ביחס לעצמה ‪ -‬לתסכול‪ ,‬לעצב ולאשמה שהתעוררו‬
‫אצלה‪ .‬במקום להלקות את עצמה על חוסר הסבלנות שגילתה כלפי‬
‫האם‪ ,‬היא הצליחה לפגוש את עצמה ממקום אחר‪ ,‬של הבנת העומס‬
‫שהיא חווה ושל חמלה‪ ,‬ולאמץ גישה מפויסת יותר גם ביחסה לאמה‪:‬‬
‫"התקשורת ביננו השתנתה‪ .‬אני פחות כועסת‪ ,‬גם כשאמא שלי‬
‫ממשיכה לרצות לקבל החלטות עבור עצמה על אף שאיננה יכולה‪.‬‬
‫אני מצליחה לקחת נשימה עמוקה ולפנות יותר מקום בפנים כדי‬
‫להכיל גם אותה וגם את עצמי‪ .‬אני מכירה בקושי שלי ובכאב שלי‬
‫מול ההידרדרות במצבה‪ ,‬ובמקום לכעוס עליה‪ ,‬אני כועסת על המחלה;‬
‫אני מרגישה שהיום אני עומדת יותר לצדה ונלחמת במחלה ולא בה‪".‬‬
‫סיטואציה זו ממחישה את שלושת מרכיבי החמלה‪ :‬המרכיב הרגשי‪,‬‬
‫של שותפות לחוויית התסכול והכאב על אובדן היכולת של האם לבצע‬
‫משימות שונות והזדהות עם הצורך הרגשי שלה להיות עצמאית; המרכיב‬
‫הקוגניטיבי‪ ,‬של הבנת החוויה לאחר שנעשה העיבוד ‪ -‬הבנה של מה‬
‫מניע את אמה בהתעקשותה לבצע משימות שונות וכיצד הדמנציה‬
‫משפיעה על התפקוד שלה; והביטוי ההתנהגותי ‪ -‬ניסיון לסייע ממקום‬
‫מאפשר ולא ממקום שמבטל את עצמאותה של אמה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הסימולציה מאפשרת לבן המשפחה להבין את התגובה‬
‫הרגשית שלו ולחוש חמלה עצמית ביחס לחוויה שהוא חווה‪ ,‬ללא‬
‫תחושות אשמה‪ ,‬וכן לפתח חיבור רגשי והבנה קוגניטיבית לחוויה‬
‫של האדם שהוא מטפל בו וללמוד להקשיב ולהגיב ממקום אחר‬
‫באינטראקציה עמו‪.‬‬
‫צוותים פסיכוגריאטריים משלושה מרכזים רפואיים בארץ עברו‬
‫הכשרה בתכנית בסוף חודש מרס ‪ ,2015‬ובעתיד הקרוב היא תופעל‬
‫במסגרת מרפאות פסיכוגריאטריות‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי בדברים שהובאו כאן תואר רק מרכיב אחד של‬
‫התכנית ‪ -‬הסימולציה‪.‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫‪1. Chiu, M., Pauley, T., Wesson, V., Pushpakumar, D., & Sadavoy, J.‬‬
‫‪(2015). Evaluation of a problem-solving (PS) techniques-based‬‬
‫‪intervention for informal carers of patients with dementia receiving‬‬
‫‪in-home care. International Psychogeriatrics, 27(06), pp 937-948.‬‬
‫‪doi:10.1017/S1041610214002798‬‬
‫קריירה‬
‫מבטיחה‬
‫עם שירות‬
‫לקהילה‬
‫לימודי תעודה במדעי הזקנה‬
‫וניהול מוסדות לגיל השלישי‬
‫בתכנית הלימודים ארבעה תחומים עיקריים‪:‬‬
‫גרונטולוגיה‬
‫רווחה‬
‫שירותים לקשישים בקהילה‬
‫ניהול‬
‫תכנית הלימודים של היחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת‬
‫אריאל‪ ,‬בשיתוף מרכז שיקומי רפואי 'רעות'‪ ,‬מוכרת‬
‫ומאושרת ע"י משרד הרווחה לניהול בתי אבות‪.‬‬
‫לימודי ערב בתל אביב‬
‫מרכז רפואי שיקומי 'רעות'‬
‫פרטים בטלפון ‪03-7407216‬‬
‫או בדוא"ל ‪external@ariel.ac.il‬‬
‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‪.‬‬
‫רוח חדשה באקדמיה‬
‫‪2. Chiu, M., Wesson, V., & Sadavoy, J. (2013). Improving caregiving‬‬
‫‪competence, stress coping, and mental well-being in family carers‬‬
‫‪of individuals with dementia: piloting the reitman centre carers‬‬
‫‪program. World Journal of Psychiatry, 3, 65–75.‬‬
‫‪3. Sadavoy, J., Wesson, V., & Nelles, L. J. (2012). The Reitman Centre‬‬
‫‪CARERS Program: A Training Manual for Health Professionals.‬‬
‫‪Toronto, Ontario: Mount Sinai Hospital.‬‬
‫‪21‬‬