דצמבר 61

‫גיליון ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫השפעת המוסיקה על חולי אלצהיימר‬
‫המוזיאון כאוצר הזיכרון כתיבה ‪ -‬אמצעי לאבחון אלצהיימר‬
‫השכחה היא הנורמה צבע המנבא אלצהיימר‬
‫הסיפור של חולת אלצהיימר ובעלה הכנס השנתי של עמדא‬
‫דבר המערכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫הכנס השנתי של "עמדא" שנערך בחודש ספטמבר עורר עניין רב‬
‫בקרב משתתפיו‪ ,‬ובעלון הנוכחי לצד סקירת הכנס התמקדנו בשניים‬
‫מנושאיו העיקריים‪.‬‬
‫הנושא הראשון‪ ,‬אבחון של דמנציה באמצעות מעקב אחר תהליכי‬
‫הכתיבה‪ .‬ד"ר שרה רוזנבלום מאוניברסיטת חיפה שהרצתה על כך‬
‫בכנס‪ ,‬כתבה מאמר לעלון על נושא זה‪.‬‬
‫הנושא השני‪ ,‬אלצהיימר ואמנות‪ ,‬נידון בחלקו השני של הכנס‪ .‬פרויקט‬
‫ביקור אנשים עם דמנציה במוזיאונים‪ ,‬עליו דברה בכנס האורחת‬
‫מארה"ב‪ ,‬צובר גם אצלנו תאוצה‪ .‬פרטים על כך בכתבה "מוזיאון‬
‫כאוצר זיכרון"‪.‬‬
‫המוסיקה‪ ,‬תחום אמנותי נוסף‪ ,‬זוכה להארה בעלון זה במאמר‬
‫"אלצהיימר ומוסיקה"‪ ,‬המתאר את עצמת הזיכרון בתחום המוסיקלי‬
‫אצל חולי אלצהיימר בשלב מתקדם‪.‬‬
‫קטע אחר מספר על חוג אמנות במרכז יום בתל אביב‪ ,‬שזכה להדים‬
‫גם בחו"ל‪.‬‬
‫בתחום המחקר‪ ,‬המאמר על "צבע המנבא אלצהיימר" מתאר המשך‬
‫מחקר בתחום ה"סמנים הביולוגיים" לגילוי מוקדם של מחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫מאמר קודם בנושא זה פרסמנו לפני שנתיים בעלון ‪( 53‬אוקטובר‬
‫‪.)2006‬‬
‫ועוד בתחום המחקר תמצאו בעלון מאמר על הנורמליות שבשכחה‪.‬‬
‫המאמר סוקר את ההיבטים האנטומיים של תהליכים הגורמים לשכחה‬
‫נורמלית‪ ,‬לעומת תהליכים פתולוגיים האופייניים למחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫כמו כן מוצעים במאמר אמצעים שונים לשימור הזיכרון ופיתוחו גם‬
‫בגיל מתקדם‪.‬‬
‫במדור העיתונות מובא קטע המספר על מחקר חדש ובעקבותיו תקוות‬
‫חדשות שתולים בויטמין ‪ ,B3‬תוך הסתייגות שיש לנקוט ביחס למידע‬
‫החדש‪.‬‬
‫חלק בלתי נפרד מתכני העלון הינו הסיפורים האישיים שלכם‪ .‬בגיליון זה‬
‫הבאנו את סיפורה של אחת המתנדבות (על "סוזאן ממראקש")‪ ,‬וסיפורי‬
‫התמודדות אישיים עם מחלת אלצהיימר‪ .‬אחד מסיפורי ההתמודדות‬
‫הינו ראיון עם משה שוורץ שאשתו חולת אלצהיימר‪ .‬המאמר כולל‬
‫קטעים מיומנה של אשתו‪.‬‬
‫וכרגיל נסיים בפנייה אליכם בעניין החשוב לנו מאד‪ .‬אנא שתפו‬
‫אותנו בפרי עטכם ובעובר עליכם‪.‬‬
‫עמדא‬
‫‪4‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫תוכן‬
‫חדשות העמותה‬
‫‪6‬‬
‫גרי רוט‬
‫תודות‪ ,‬תנחומים‪ ,‬מכתבים למערכת‬
‫‪8‬‬
‫מהנעשה בעמותה‬
‫הכנס השנתי של "עמדא" ‪2008‬‬
‫‪10‬‬
‫הקונגרס בשלישי לטיפול בדמנציה‬
‫‪12‬‬
‫מיכל הרץ‬
‫פרידה‬
‫‪13‬‬
‫יעל המאירי‪-‬פרפל‬
‫אמנות ואלצהיימר‬
‫אלצהיימר ומוסיקה‬
‫‪14‬‬
‫זאב שביידל‬
‫אמנות ואלצהיימר ‪ -‬המוזיאון כאוצר הזיכרון‬
‫האמן יוסף‬
‫על אלצהיימר וכתיבה‬
‫‪16‬‬
‫ד"ר שרה רוזנבלום‬
‫לשכוח זו הנורמה החדשה‬
‫‪18‬‬
‫סו הלפרן‬
‫צבע המנבא אלצהיימר‬
‫‪20‬‬
‫דניאל מאלוי‬
‫במבט אישי‬
‫זכרון דברים‬
‫‪21‬‬
‫יפתח שגיא‬
‫ההתמודדות שלי ‪ /‬שלום מורגנשטרן‬
‫סוזן ממראקש‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫תיקי אסלן‬
‫אלצהיימר בעיתונות‬
‫קו חם ואוזן קשבת‪/‬סניפי העמותה‬
‫‪30-28‬‬
‫‪31‬‬
‫חדשות העמותה‬
‫תקציב ‪2009‬‬
‫הנהלת העמותה מקיימת תהליך מסודר של דיונים‪ ,‬לצורך‬
‫הכנת תוכנית עבודה ‪ 2009‬והתקציב שייגזר מתוכנית זו‪.‬‬
‫הנהלת העמותה וועדת הכספים קיימו ישיבה מיוחדת‬
‫לאור המצב הכלכלי ובחנו את רמת המחויבות של כל‬
‫הגורמים להמשיך ולתמוך כלכלית בפעילות העמותה‪.‬‬
‫פרויקט "פעילות לבריאות"‬
‫אנו עומדים לפני הרחבת הפרויקט בישובים נוספים כגון‪,‬‬
‫בת‪-‬ים (בפעם השנייה)‪ ,‬ירושלים ובתנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫בבת‪-‬ים קיימנו ערב הסברה וגיוס מתנדבים בנוכחותם‬
‫של כ‪ 150-‬איש‪ .‬מרצה אורחת במפגש זה הייתה ד"ר‬
‫רמית רבונה ממרפאת הזיכרון בתל השומר‪.‬‬
‫בירושלים‪ ,‬בשיתוף עם "יד שרה" ו"מלב"ב" ‪ ,‬התקיים ערב‬
‫לגיוס מתנדבים בנוכחותם של כ‪ 200-‬איש‪ .‬מרצה אורח‬
‫במפגש זה היה ד"ר יקיר קאופמן ממרפאת "מרחב"‪.‬‬
‫הערכה "קשרים וכישורים" נמצאת בתהליך מתקדם של‬
‫תרגום לאנגלית ע"י המתנדבת מרים ובר‪ .‬בכוונת העמותה‬
‫להציג את הערכה בכנסים בחו"ל‪.‬‬
‫העלאת מודעות‬
‫עמותת "עמדא" תמשיך לפעול ביתר שאת גם בשנת ‪2009‬‬
‫לקידום העלאת המודעות למחלת אלצהיימר‪ .‬הנושא יקבל‬
‫עדיפות בדיוני התקציב לשנת ‪.2009‬‬
‫סניף חדש ביהוד‬
‫במהלך ‪ 20‬שנות פעילות העמותה נפתחו כ‪ 45-‬סניפים‪.‬‬
‫במהלך החודש הקרוב צפוי להיפתח סניף חדש ביהוד‪/‬נווה‬
‫מונוסון בהנחייתה של אסתר ספקטור‪ ,‬מהוועד‬
‫המנהל של העמותה‪ ,‬אשר מביאה איתה ניסיון‬
‫רב בהתמודדות עם מחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫פרויקט "אלצהיימר ואמנות"‬
‫החלה ההרשמה לעמותה לשנת ‪2009‬‬
‫זכרו אנו זקוקים לכם!‬
‫אנו קוראים לכל אלו הרוצים להשפיע על‬
‫דרכה של העמותה ולעזור לנו להעלות חיוך‬
‫על פני בני משפחותיהם של כ‪ 100000-‬חולי‬
‫אלצהיימר להצטרף לעמותה‪.‬‬
‫להרשמה‪:‬‬
‫‪www.alz-il.net‬‬
‫בדו"אל‪office@alz-emda.org.il :‬‬
‫או ‪*8889‬‬
‫התכנית של עמותת "עמדא" המיועדת לשיפור‬
‫איכות חייהם של חולי אלצהיימר באמצעות‬
‫המפגש עם אמנות מקבלת תנופה בהיקף‬
‫ארצי‪.‬‬
‫שלב הפיילוט של הפרויקט הסתיים בהצלחה‬
‫רבה‪ .‬פעילות מקיפה מתנהלת מול ‪11‬‬
‫מוזיאונים ברחבי הארץ להטמעת הפרויקט‬
‫בהם‪.‬‬
‫שוב תודה לעיריית ת"א אגף רווחה‪-‬תחום‬
‫זקנה על שיתוף הפעולה‪ ,‬ולמוזיאון ארץ ישראל‬
‫בת"א ולקרן "סבה" על תרומתם להצלחת‬
‫הפיילוט‪.‬‬
‫כנס מקצועי בצפון‬
‫העמותה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות‬
‫מחוז צפון‪ ,‬תקיים כנס לאנשי מקצוע (רופאים‪,‬‬
‫עו"ס ואחיות) העוסקים בתחום הגריאטריה או‬
‫באבחון‪ .‬הכנס נקבע ל‪ 4.2.09-‬בבית החולים‬
‫האנגלי בנצרת‪ .‬מרצה אורח בכנס ‪ -‬פרופ'‬
‫יורם ברק‪.‬‬
‫גרי רוט‬
‫מנכ”ל‬
‫עמדא‬
‫‪6‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫תודות‬
‫העמותה מודה לתורמים‬
‫ומוקירה את נדיבות ליבם‬
‫ראויים להוקרה מיוחדת‬
‫יהודית ובארי אורקין (לזכר ההורים‪ :‬יצחק ואן אורקין ז"ל‬
‫שלמה‪-‬חי ואסתר כנפו ז"ל)‬
‫איתן חריף‬
‫כוכבה מתתיהו‬
‫ד"ר רוני עוזרי‬
‫מנדל ויהודה שרל‬
‫קרנות מפעלים ומוסדות‬
‫פארמה אקסל ‪ -‬נוברטיס‬
‫פורום מדיה בע"מ‬
‫משרד הבריאות אגף תמיכות ועזבונות‬
‫ועדת התביעות‬
‫תמיכות מרשויות‬
‫עיריית חיפה‬
‫עיריית ירושלים‬
‫עיריית פתח‪-‬תקווה‬
‫עיריית ראשון לציון‬
‫תורמים מחו"ל‬
‫‪Mrs. Marta Dutrich, San Francisco, U.S.A‬‬
‫תנחומים‬
‫העמותה משתתפת בצער החברים והמשפחות‬
‫על מות יקיריהם‬
‫מאירה הראל על מות הבעל‬
‫גו' אן ליבסון על מות האם‬
‫מאירה שער על מות הבעל‬
‫עמדא‬
‫‪8‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫לעזור לאמא‬
‫סיפור של משפחתנו אינו שונה מזה של אלפי‬
‫ה‬
‫משפחות בארץ אשר אחד מיקיריהם סובל ממחלת‬
‫אלצהיימר או מסוג כלשהו של דמנציה‪ .‬אימנו‪ ,‬אשר עד לפני‬
‫שלוש שנים לערך היתה אישה פעילה‪ ,‬עצמאית‪ ,‬רגישה‬
‫ומתחשבת‪ ,‬הפכה לצל של עצמה‪ .‬המחלה נפלה עלינו כרעם‬
‫ביום בהיר‪ ,‬ולנו לא נותר אלא לראותה דועכת פיזית ונפשית‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬לרפואה הממסדית אין היום תשובה לשאלה הגורלית‬
‫ביותר מבחינתנו‪" ,‬מה אנו יכולים לעשות למען יקירינו?"‬
‫לפני זמן מה‪ ,‬נתקלנו בכתבה במעריב אונליין‪ ,‬אותה ניתן‬
‫למצוא בקישור זה‪:‬‬
‫‪http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/687/965.html‬‬
‫הכתבה מתארת שיטת טיפול חדשנית‪ ,‬שפותחה ע"י ד"ר‬
‫טוביניק מארה"ב ואשר מניבה תוצאות מדהימות ונותנות‬
‫לנו המשפחות‪ ,‬תקווה אל מול הייאוש וחוסר המענה‪ ,‬אשר‬
‫מספקת לנו הרפואה כיום‪ .‬את השיפור במצב החולים ניתן‬
‫לראות תוך מספר שעות ממתן הטיפול! הטיפול למעשה‬
‫מצליח להחזיר‪ ,‬באופן חלקי‪ ,‬את הגלגל לאחור ולהשיב‬
‫ליקירינו חלק מהיכולות אותם הם איבדו‪.‬‬
‫‪http://www.jneuroinflammation.com/content/‬‬
‫‪pdf/1742-2094-5-3.pdf‬‬
‫לאחר קריאה ולמידה של הנושא‪ ,‬יצרנו קשר עם מרפאתו‬
‫של ד"ר טוביניק ושם מצאנו אנשים חדורי מוטיבציה‪ ,‬אשר‬
‫מוכנים ומאמינים שהם יכולים לעזור לאימנו ולרבים אחרים‬
‫בארץ‪ .‬לאחר דיון בנושא‪ ,‬ד"ר טוביניק‪ ,‬אנשיו‪ ,‬ומשפחתי‬
‫החלטנו שהדרך הנכונה ביותר להתקדם היא להכשיר רופא‬
‫ישראלי בשיטות הטיפול של ד"ר טוביניק‪ .‬פתרון זה ייתן‬
‫מענה הן לנגישות לטיפול‪ ,‬לתקופת זמן הטיפול (הטיפול‬
‫נמשך לאורך כל חייו של המטופל)‪ ,‬וכן יפתור את הבעיות‬
‫הכלכליות והלוגיסטיות של הטסת יקירינו לארה"ב וחזרה‪.‬‬
‫לשמחתנו‪ ,‬ד"ר אודי בר נרתם לעזרתנו ומוכן ליטול חלק‬
‫במסע זה‪ ,‬אשר עשוי לשנות את חיי יקירינו לטובה‪.‬‬
‫‪http://www.dr-barr.com‬‬
‫אנו מעוניינים ליצור קבוצה‪ ,‬גדולה ככל האפשר‪ ,‬אשר תעבוד‬
‫מקרוב עם ד"ר בר ותממן את נסיעתו לארה"ב והכשרתו שם‪.‬‬
‫המעוניינים להצטרף אלינו למסע‪ ,‬יכולים ליצור עימנו‬
‫קשר בעזרת פרטי ההתקשרות המצויינים מטה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בתודה והערכה‪ ,‬משפחת שייקין‪ ‬‬
‫מידע ליצירת קשר‪:‬‬
‫קובי שייקין ‪052-7222045‬‬
‫‪shyken_k@yahoo.com‬‬
‫ארי שייקין ‪054-7257000‬‬
‫‪shyken_a@yahoo.com‬‬
‫מבצע‬
‫מיוחד לחברי‬
‫העמותה‬
‫מעסיק עובד זר?‬
‫ביטוח רפואי לעובד זר‬
‫‪medmore‬‬
‫המומחים לביטוח רפואי לעובדים זרים ותיירים‬
‫הביטוח שנותן תנאים מעבר לחוק ביטוח עובדים זרים‬
‫מחיר מיוחד לחברי העמותה רק ‪ $ 1‬ליום‬
‫שירות אישי ומקצועי‬
‫משכית ‪ ,22‬הרצליה פיתוח ‪e-mail: info@mango.ms I www.medmore.co.il I‬‬
‫מהנעשה בעמותה‬
‫הכנס השנתי של "עמדא"‏‪2008‬‬
‫כנס השנתי שכותרתו "אבחון‪ ,‬טיפול ותמיכה ‪ -‬מה‬
‫חדש?" נערך בתיאטרון "יהלום" בר"ג בחסות ראש‬
‫עיריית רמת‪-‬גן‪ ,‬מר צבי בר‪ ,‬ובהשתתפותו של שר‬
‫הרווחה‪ ,‬מר יצחק הרצוג‪ ,‬בנוכחות קהל רב שמילא את האולם‪.‬‬
‫את הכנס הנחתה מנהלת מרכז "אשל" להשתלמות והדרכה‪,‬‬
‫הגב' טלי צוק‪.‬‬
‫ה‬
‫בכנס שעמד בסימן עשרים שנה לעמותה‪ ,‬חולקו תעודות הוקרה‬
‫למייסדיה ע"י מנכ"ל העמותה‪ ,‬מר גרי רוט‪ ,‬וגב' דרורה חריף‬
‫נשאה דברים בשם המייסדים וקראה להמשך עבודת הקודש‪.‬‬
‫מר יונה אליעד‪ ,‬יו"ר העמותה‪ ,‬ציין בדבריו שהנתונים של האיגוד‬
‫הבינלאומי מראים כי אלצהיימר היא המגיפה של המאה ה‪,21-‬‬
‫ולכן קורא האיגוד לממשלות ולציבור הרחב להבין את הצורך‬
‫בקידום המודעות למחלה‪ ,‬לחובה לכבד את זכויות האדם של‬
‫החולים ולהכרה במשפחות כנושאות בתפקיד קריטי‪.‬‬
‫הכנס כלל שני מושבים שעסקו בשני תחומים‪:‬‬
‫● שיטות ממוחשבות לאבחון מוקדם של המחלה‬
‫● מפגש בין אומנות לאלצהיימר‬
‫המושב הראשון‪ ,‬שהונחה ע"י פרופ' אלי ורטמן‪ ,‬עסק באבחון‬
‫באמצעות מערכות ממוחשבות‪.‬‬
‫ד"ר שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה‬
‫ריתקה את הקהל בהתייחסותה אל תהליך הכתיבה‪ .‬במחקר‬
‫שערכה היא טוענת שעד עתה התמקדו בבעיות שפה וכתב‪ ,‬ולא‬
‫חקרו את עצם תהליך הכתיבה‪ .‬החידוש המרתק של המחקר‬
‫שלה הוא שאפשר לבדוק את התהליך הזה באמצעות המחשב‪.‬‬
‫מומלץ לקרוא על כך במאמרה בעלון הנוכחי‪.‬‬
‫פרופ' נעמי יוסמן גם היא מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת‬
‫משתתפי האמפרוביזציה‬
‫שר הרווחה ויו"ר העמותה בטקס הענקת תעודות הוקרה‬
‫למייסדי העמותה‬
‫חיפה עוררה עניין רב בתארה כיצד באמצעות המחשב ניתן‬
‫ליצור מציאות מדומה לצורכי בדיקת תפקוד‪ .‬למשל ניתן ליצור‬
‫סופרמרקט וירטואלי ולעקוב אחרי ביצוע הקנייה‪ ,‬כשיש התייחסות‬
‫לאופן הביצוע ומשך זמן הקנייה‪ ,‬ולא רק לתוצאה הסופית‪.‬‬
‫ד"ר ורד אהרונסון מהמכללה האקדמית להנדסה בתל‪-‬אביב‬
‫סיפרה על שיפור השיטות הממוחשבות לאבחון המוקדם של‬
‫אנשים עם דמנציה‪.‬‬
‫ד"ר צבי דבולצקי‪ ,‬מנהל המחלקה לגריאטריה בביה"ח לבריאות‬
‫הנפש בבאר‪-‬שבע‪ ,‬הציג תכנת מחשב שעושה שימוש במדדים‬
‫נוירופסיכולוגיים‪.‬‬
‫במושב השני תיארה אורחת מארה"ב‪ ,‬ד"ר קארי מאקגי‪ ,‬את‬
‫פרויקט אלצהיימר במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק (‪.)MOMA‬‬
‫התיאור עורר התלהבות רבה בקרב השומעים‪ .‬לדבריה‪ ,‬העיסוק‬
‫באומנות מאפשר צמיחה אישית‪ .‬הפעילות אינה דורשת זיכרון‪,‬‬
‫העובדות נוכחות וזמינות מול העיניים‪ ,‬ומאפשרות דיאלוג ‪-‬‬
‫מצב שבו כל המשתתפים‪ ,‬גם אנשים עם דמנציה‪ ,‬מוערכים‬
‫כתורמים‪ .‬הביקור המודרך יוצר שוויון בינם לבין מלוויהם והם‬
‫אינם חשים תסכול‪.‬‬
‫בסיום הכנס העלה תיאטרון הנגב מופע תיאטרלי שכותרתו הייתה‬
‫"אלצהיימרוב‪ -‬מקרה משפחתי”‪ .‬מנהל התאטרון‪ ,‬איסי ממנוב‪,‬‬
‫המנחה‪ ,‬טלי גפנר והשחקנים דניאל דני‪ ,‬עופר יוגב ושמוליק‬
‫שילה עוררו התרגשות והזדהות במשחק אימפרוביזציה שנושאו‬
‫היה התמודדות בני משפחה אחת עם מחלת אלצהיימר של‬
‫אביהם‪ .‬גם קהל הצופים נתבקש לקחת חלק באימפרוביזציה‬
‫והיו מתנדבים שהרימו את הכפפה והצטרפו למהלך ההצגה‪.‬‬
‫בסוף האימפרוביזציה התקיים דיון מסכם בשיתופם של השחקנים‬
‫ונציגים מהקהל‪ .‬היה זה סיום מרגש ליום העיון‪● .‬‬
‫עמדא ‪10‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
���������
���������������������
����������
���������
��������������
����������������
�������������
������������
�����������������������������
����������������������������������
���������������������������������������
������������������������
��������������������������������������
��������������������
����������������������������������
��������������������� ����������� ���� ���� ���
�������������� ����� �����������������������
����������� ���� ����� ����������� ���� ����� ��
‫מהנעשה בעמותה‬
‫הקונגרס השלישי לטיפול בדמנציה‬
‫‪ ‬מיכל הרץ‬
‫‪‬‬
‫סוף חודש אוקטובר התרחשו שני אירועים חשובים‬
‫בבריטניה‪ .‬הראשון היה שלג שירד בלונדון באוקטובר‪,‬‬
‫לראשונה בעשורים רבים‪ .‬השני היה הכנס השנתי‬
‫השלישי לטיפול בדמנציה שהתכנס בבורנמות‪ .‬לכנס הגיעו יותר‬
‫משמונה מאות משתתפים‪ ,‬בהם צוותים של בתי אבות‪ ,‬מרכזי‬
‫יום‪ ,‬צוותי הכשרה ובקרת איכות‪ ,‬רופאים‪ ,‬עובדים סוציאלים‪,‬‬
‫קרובי משפחה ואנשים עם דמנציה שלקחו חלק פעיל הן בהצגת‬
‫תכנים והן בדיונים‪.‬‬
‫ביקור שכתוב עליהם "אני חולה אלצהיימר‪/‬יש לי בעיות זיכרון‪ /‬אני‬
‫זקוק לעזרה בגלל מצב רפואי‪ ,‬אנא קראו בתוך הכרטיס לפרטים‬
‫נוספים"‪ .‬בתוך הכרטיס יש מקום לפרטים אישיים‪ .‬הכרטיסים‬
‫הושקו שם בתחילת השנה ויש היענות גדולה לשימוש בהם‪.‬‬
‫אנשים הנושאים את הכרטיסים אומרים שזה עוזר להם בכל‬
‫מיני מצבים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כאשר הם עומדים בתור בבנק ומתקשים‬
‫להסביר לפקיד מה רצונם‪ .‬הם נותנים גם את הכרטיס הנ"ל ונותן‬
‫השירות מבין שעליו להיות רגיש יותר לצרכי הלקוח שמולו‪.‬‬
‫נשלחתי מטעם עמותת "עמדא" לשמוע ולראות מה חדש‬
‫בעולם הטיפול בדמנציה‪.‬‬
‫הרבה מאוד מרצים הציגו עבודות מתחום הטיפול והתייחסו‬
‫למתן אפשרות לאנשים עם דמנציה לחיות חיים כמה שיותר‬
‫מלאים ועצמאיים‪ .‬הודגשה שוב ושוב החשיבות של מתן בחירה‬
‫חופשית‪ .‬ארגונים אשר הציגו שינויים ופיתוחים טכנולוגיים‪ ,‬הציגו‬
‫אותם מתוך אותה חשיבה‪ ,‬הווה אומר‪ ,‬כיצד אני מפתח מכשיר‬
‫המאפשר עצמאות ולא מגביל בכך את הזכות לפרטיות של‬
‫האדם‪.‬‬
‫סוגיית איכות החיים חזרה ועלתה בכל דיון‪ .‬העמדה הייתה שאיכות‬
‫החיים היא מרכיב חשוב שצריך להילקח בחשבון בשיקולים של‬
‫אפשרויות הטיפול ולא רק אריכות החיים‪ .‬כך דובר על תכנון‬
‫טיפול לסוף החיים והכנת מידע ומסמכים כדי לאפשר לאדם‬
‫לחיות את ימיו האחרונים בסביבה שהוא בוחר בה‪.‬‬
‫ב‬
‫‪,‬בכנס הוצגו מיזמים בתחום שיפור הזיכרון באמצעות מחשבים‪,‬‬
‫ספרים אישיים‪ ,‬ספרי תצלומים ועוד וכן הוצגו עזרים שונים‬
‫שפותחו למטרות שונות‪ .‬ניכר היה שהמטרה הייתה להציג חשיבה‬
‫הכוללת תחומי חיים רבים‪ ,‬כמו חברה המייצרת כלי אוכל הציגה‬
‫דגמים שונים של צלחות‪ ,‬כוסות וסכו"ם אשר עוצבו במיוחד‬
‫לאנשים עם דמנציה‪ ,‬במטרה שיוכלו להמשיך לאכול באופן‬
‫עצמאי לאורך כמה שיותר זמן‪ .‬לשם כך עוצבו צלחות עמוקות‬
‫יותר מצלחות רגילות וכלים עם נקודות לאחיזה‪.‬‬
‫טכנולוגיה מעניינת נוספת שהוצגה בכנס היתה בתחום העזרה‬
‫לאנשים להישאר עצמאיים במרחב המחיה שלהם‪ .‬הוצג מכשיר‬
‫אלחוטי קטן המאפשר לאנשים לחיות חיים רגילים ככל הניתן‪,‬‬
‫תוך ידיעה שאם ייקלעו למצב מסוכן‪ ,‬הודעה תישלח במייל‪,‬‬
‫טקסט או ביפר למי שיבחרו‪ .‬הגדרת המצבים שבהם מופעלת‬
‫הקריאה נעשית בשיתוף פעולה של האדם עם הדמנציה והאדם‬
‫המטפל בו‪ .‬כל אדם יכול לפנות לחברה זו ולרכוש את המכשיר‬
‫ולהתאים אותו לצרכים המשתנים של האדם שלו הוא דואג‬
‫‪www.myamego.co.uk‬‬
‫מיזם נוסף שניתן לבחון את היישום שלו הן ברמה האישית והן‬
‫ברמת העמותה הוא כרטיסי זיהוי‪ .‬הושקו כרטיסים כמו כרטיסי‬
‫מיכל הרץ‪ -‬רכזת פרויקט "אלצהיימר ואמנות"‬
‫עמדא ‪12‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫היו נגיעות לתחומים דומים לאלו שאנו עוסקים בהם בארץ‪,‬‬
‫קבוצות תמיכה ופעילויות אמנות שונות והתועלת שלהם בשלבים‬
‫השונים של המחלה‪ .‬מיזם מעניין היה של קבוצת שחקנים אשר‬
‫השתמשו בטקסטים של שקספיר והעלוו הצגות במרכזי יום‬
‫ובתי אבות בשיתוף עם הדיירים‪ .‬הם אמרו שהנושא שהם בחרו‬
‫להתייחס אליו היה אהבה ויחסים רומנטיים ושיתפו את הקהל‬
‫כחלק פעיל בדיונים הללו‪ .‬קטעי הוידאו של המשתתפים הראו‬
‫שיש נושאים שאף פעם לא נס ליחם‪.‬‬
‫הכנס היה מעניין מאוד ומעשיר‪ ,‬ועמד בסימן הציפייה למסמך‬
‫‪ ,Dementia Care Strategy‬שעתיד להתפרסם בסוף ‪2008‬‬
‫ויתווה את מדיניותן של ממשלות בריטניה לעשור הקרוב‪.‬‬
‫כדי לנסח את המטרות והיעדים ישבו בוועדות אנשי מקצוע‬
‫וכן קרובי משפחה ואנשים עם דמנציה שהביעו את דעתם על‬
‫הטיפול שזכו בו עד כה‪ ,‬ואת ציפיותיהם ורצונותיהם מהממשלה‬
‫ומהחברה לגבי הטיפול הרצוי בעתיד‪.‬‬
‫את המדיניות מנחים שלושה עקרונות מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬הפחתת סטיגמה והעלאת מודעות‬
‫‪ .2‬פעילות למען אבחון מוקדם של המחלה‬
‫‪ .3‬טיפול איכותי וטוב‪ ,‬המבוסס על בחירות שעושה האדם‬
‫החולה גם בשלבי המחלה המאוחרים‬
‫כאמור‪ ,‬הכנס היה מעניין ומעשיר והעלה הרבה כיווני חשיבה‬
‫ועשייה חדשים‪ .‬אני מודה מאוד לעמותה על ההזדמנות להשתתף‬
‫בכנס זה‪● .‬‬
‫מהנעשה בעמותה‬
‫פרידה‬
‫‪ ‬יעל המאירי‪-‬פרפל ‪‬‬
‫רך ארוכה עברתי מאז שאמי אובחנה כחולה‬
‫באלצהיימר ועד לפטירתה לפני תשע שנים‪.‬‬
‫התהליך שעברתי דומה לזה שכולם עוברים‪:‬‬
‫הכחשה‪ ,‬בלבול‪ ,‬אין אונים‪ ,‬כעס‪ ,‬אבל מתמשך ופרידה‪.‬‬
‫לתמיכה מצד העמותה היה חלק חשוב מאד בתהליך זה‬
‫בכל אחת מהנקודות האלה‪ ,‬ובעיקר לקבוצת התמיכה‬
‫במקום מגורי רמת גן‪ .‬כל מי שמשתתף בקבוצה כזו מבין‬
‫את ההקלה שמרגישים כשמגיעים לקבוצה‪ .‬התמיכה‬
‫שמקבלים מהחברים‪ ,‬המידע והאוזן הקשבת‪ ,‬כל אלה‬
‫תורמים להכנסת מימד חדש ‪ -‬ההתמודדות‪.‬‬
‫בשלב מסוים נאלצתי להכניס את אמי למוסד‪ .‬היה‬
‫לי יותר זמן פנוי והסכמתי לקבל על עצמי את הנחיית‬
‫הקבוצה‪ .‬הייתי בד בבד מנחה ומשתתפת‪ .‬אמנם זמן יעל (משמאל) ואהובה עם גרי המנכ"ל בטקס פרידה מקבוצת המנחות‬
‫למשל‪ ,‬ברוך התקין עבור אשתו בבית חדר טיפולים מלא‪ .‬היא‬
‫התפנה‪ ,‬אבל הכאב‪ ,‬רגשי האשמה והגעגועים היו שם‪.‬‬
‫כך נעזרתי ועזרתי בו זמנית‪.‬‬
‫כבר בקושי מגיבה לסביבה‪ ,‬אך הוא מדבר על אשתו בת ה‪-‬‬
‫‪ ,90+‬בכל כך הרבה אהבה‪ ,‬שלא פעם דמעה התגנבה לי לזוית‬
‫אמא נפטרה‪ .‬בכל זאת הרגשתי בצורך להמשיך‪ .‬כך פרעתי‬
‫העין‪ .‬והאחרים שכל כך חיכו לפרישה‪ ,‬אחרי שנות עבודה‬
‫חלק מהחוב שהרגשתי שאני חבה לקבוצה‪.‬‬
‫ארוכות ולעתים גם סיפורי חיים קשים‪ ,‬ולפתע החלומות‬
‫במהלך השנים השתדלתי גם לתרום לפעילויות נוספות של‬
‫מתנפצים אל קרקע המציאות‪ ,‬מותשים מהטיפול הלא‬
‫העמותה‪ .‬כתבתי לעלון‪ ,‬תרגמתי מאמרים‪ ,‬הייתי חברת‬
‫פוסק והמאבק התמידי עם הקשיים מכל הסוגים‪.‬‬
‫הנהלה והשתדלתי להתגייס היכן שצריך‪.‬‬
‫היכולת להקל ולו במעט על הסבל של המטפלים‪ ,‬לשמוע‬
‫הפעילות שהייתה הכי חשובה לי‪ ,‬הייתה הנחיית הקבוצה‪.‬‬
‫את דבריה של רחל‪ ,‬שאמרה‪" :‬אלמלא הקבוצה‪ ,‬הייתי‬
‫ההשקעה הרגשית בקבוצה היא גדולה‪ ,‬אך מתגמלת‪ .‬חברים‬
‫יורדת מהבית דרך החלון ולא דרך המדרגות"‪ ,‬נתנו לי כוח‬
‫באו והלכו‪ ,‬חלקם באו לזמן קצר‪ ,‬אחרים נשארו מספר‬
‫להמשיך‪.‬‬
‫שנים‪ ,‬מהם גם אחרי שיקיריהם נפטרו‪.‬‬
‫אבל השנים עושות את שלהן ואחרי כמעט ‪ 12‬שנים‪ ,‬כשאני‬
‫מספר חברים יקרים הלכו לעולמם במהלך השנים‪ ,‬לפני‬
‫בעצמי כבר סבתא‪ ,‬העייפות גברה ואיתה הצורך לעשות‬
‫החולים בהם טיפלו‪ .‬הכאב היה גדול‪.‬‬
‫משהו אחר‪ .‬יתכן גם שלאחר כל השנים תם האבל על‬
‫ההכלה של כאבם של המטפלים ביקיריהם החולים אינה‬
‫אמא בעזרת החברים בקבוצה וגם בעזרת הזמן‪ .‬הרגשתי‬
‫פשוטה‪ .‬לא הפסקתי להתפעל מן המסירות‪ ,‬הנתינה הבלתי‬
‫שיש צורך להעביר את המושכות לכוחות חדשים ורעננים‪,‬‬
‫פוסקת והקבלה ללא גבול של המטפלים‪ .‬בייחוד של בני‬
‫עם רעיונות נוספים‪ .‬חיכיתי זמן עד שאמצא מחליפה ראויה‬
‫הזוג‪ ,‬שגם הם בדרך כלל אנשים לא צעירים ולא בריאים‪.‬‬
‫וההמתנה הוכיחה את עצמה‪ .‬תודה דפנה‪.‬‬
‫אינני נפרדת מהעמותה‪ .‬אשמח להמשיך לנסות ולעזור‬
‫לחברים שיפנו אלי‪ .‬אל תהססו להתקשר‪.‬‬
‫הכרתי במהלך השנים בעמותה מתנדבים נפלאים‪ ,‬שנתנו לי‬
‫להרגיש שבכל זאת נשאר בארץ שלנו משהו מן הסולידריות‬
‫והאיכפתיות שהיו יותר שכיחים בעבר‪ .‬ועל כך תודה להם‪.‬‬
‫ולא יישכחו גם גרי ויתר העובדים שתורמים רבות והכל‬
‫בחיוך וברוח טובה‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬תודה למנהלת מרכז היום ברמת גן ‪ -‬חני שר‬
‫ולדפנה‪ ,‬שמארחות במרכז היום את קבוצת התמיכה ברמת‬
‫גן‪ ,‬במשך שנים רבות‪ .‬אירוח מכל הלב‪● .‬‬
‫אהובה המנחה נפרדת מחברותיה המנחות‬
‫ד‬
‫‪ 13‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫אמנות ואלצהיימר‬
‫אלצהיימר ומוסיקה‬
‫על ספרו של אוליבר סאקס "מוסיקופיליה"‬
‫‪ ‬זאב שביידל‬
‫‪‬‬
‫אישיות" כיוון שהזיכרון הוא החלק המרכזי של הזהות‪ ,‬וכאשר‬
‫תחום של תראפיה במוסיקה הוא תחום חדש יחסית‪,‬‬
‫הם מאבדים את הקשר עם עברם‪ ,‬הם אינם בעלי אישיות במובן‬
‫שנוצר בשנות ה‪ 60-‬של המאה שעברה‪ ,‬ואז גם זכה‬
‫של ישות קוהרנטית ורציפה‪ .‬סאקס חולק על טענה זו‪ .‬לדעתו‪,‬‬
‫להכרה בקרב אנשי המקצוע‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בשנות‬
‫מוסיקה מעוררת גם אצל האנשים שסובלים מדמנציה תגובות‬
‫ה‪ ,90-‬עם התפתחותן של הטכנולוגיות להדמיית‬
‫הקשורות למערכת הרגשית האישית‪ ,‬גם אם הם עצמם לא‬
‫הפעילות המוחית‪ ,‬התחלנו להבין בצורה ברורה יותר כיצד‬
‫זוכרים לאחר מכן דבר‪ .‬זאת‪ ,‬כי המוסיקה נוגעת ברבדים הרגשיים‬
‫התראפיה הזו אמורה לעבוד‪.‬‬
‫על‬
‫המוסיקה‬
‫בהשפעת‬
‫עוסק‬
‫סאקס‬
‫הנוירולוג הנודע אוליבר‬
‫של המוח שאינם קשורים בהכרח לחלק המוח שנפגע כתוצאה‬
‫מאלצהיימר‪ .‬כך אחד ממטופליו של סאקס כותב לו על רעייתו‬
‫הנפש האנושית ועל המוח שלנו בספרו החדש‪" :‬מוסיקופיליה"*‪.‬‬
‫שאובחנה כחולת אלצהיימר לפני כשבע שנים‪ .‬במצבה‪ ,‬היא‬
‫סאקס‪ ,‬נוירולוג יהודי‪-‬אמריקאי ממוצא בריטי ( בן דודם של‬
‫ממשיכה לנגן על הפסנתר מדי יום במשך מספר שעות וגם‬
‫אבא אבן וחתן פרס הנובל פרופ' ישראל אומן ) התפרסם‬
‫מתכוונת ללמוד על פה את הקונצ'רטו לפסנתר של שומאן‪.‬‬
‫בכל העולם בזכות ספריו‪ ,‬המתארים את החוויות המיוחדות‬
‫פסנתרן אחר‪ ,‬אף הוא עם אלצהיימר בגיל ‪ ,88‬איבד את יכולת‬
‫של המטופלים שלו הסובלים מתופעות נוירולוגיות שונות‬
‫וחריגות בשפה מרתקת ושווה לכל נפש‪.‬‬
‫הדיבור‪ ,‬אך ממשיך לנגן את מוצרט כבצעירותו‪.‬‬
‫בסי‪ ,‬זמרת מועדון לשעבר‬
‫נראה כי המוסיקה נוגעת במשהו כה עמוק בנפשם‬
‫בספריו של סאקס (בעברית פורסמו "האיש‬
‫בשנות השמונים שלה‪,‬‬
‫של האנשים‪ ,‬עד כדי יכולת להתגבר על תופעות‬
‫שחשב שאשתו היא כובע"‪" ,‬אי של עיוורי‬
‫שהדמנציה בה לקתה‬
‫הצבעים"‪" ,‬אנתרופולוג על המאדים"‪ ,‬אינה מאפשרת לה לזכור המחלה‪.‬‬
‫"יקיצות"‪" ,‬רגל לעמוד") הוא מקפיד להראות דברים במשך יותר מדקה‪ .‬סיפור מרגש במיוחד המובא באותו פרק הוא אודות‬
‫וודי גייסט‪ .‬כיום בן שמונים‪ ,‬שהחל לגלות סימני‬
‫את מטופליו לא רק כ"מקרים מעניינים"‬
‫לאחר שעברה הליך‬
‫שמתוארים בז'רגון מקצועי משמים‪ ,‬אלא טיפולי ארוך של תראפיה אלצהיימר בגיל ‪ .67‬בתו‪ ,‬מארי אלן גייסט‪ ,‬עזבה‬
‫בראש ובראשונה כבני אדם בעלי אישיות‪ ,‬במוסיקה הייתה מסוגלת את הקריירה שלה ככתבת מצליחה ברשת סי‪ .‬בי‪.‬‬
‫שמתמודדים עם חייהם ועם החריגות להופיע לפני קהל במוסד‪ .‬אס העולמית לטובת הטיפול באביה‪ ,‬והשנה אף‬
‫בהופעה‪ ,‬המטפל ליווה‬
‫פרסמה על כך ספר עם הקדמה מאת סאקס**‪.‬‬
‫שנכפתה עליהם בצורה זו או אחרת‪.‬‬
‫אם‬
‫ושאל‬
‫למיקרופון‬
‫אותה‬
‫בספר מספרת מארי על כך שאביה‪ ,‬שאין לו מושג‬
‫הנושא של מוסיקה ונוירולוגיה העסיק את‬
‫היא רוצה לשיר משהו‪.‬‬
‫היכן הוא מתגורר‪ ,‬ממשיך להופיע בהצלחה רבה עם‬
‫סאקס מאז ומתמיד‪ -‬הוא בא ממשפחה‬
‫בסי השיבה ∫ "כמובן‪,‬‬
‫מקהלת הגברים בעיר הולדתו דטרויט‪ .‬האב החולה‪,‬‬
‫מאד מוסיקלית ולמד פסנתר שנים רבות‪.‬‬
‫חמוד‪ ,‬אבל למה לא‬
‫רעייתו רוזמרי והבת גם שרים ביחד לעיתים מזומנות‪.‬‬
‫מקרים רבים בספריו מתארים אנשים פגועים‬
‫שאלת אותי קודם"‪ø‬‬
‫סאקס שהיה עד לשירתם בצוותא אומר שברגעים‬
‫נוירולוגית שרק המוסיקה מאפשרת להם‬
‫אלו הרעייה‪ ,‬רוזמרי‪( ,‬ש"מתאלמנת טיפין טיפין" כלשונו) נראית‬
‫תפקודים מסויימים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הפרופסור למוסיקה פ‪( .‬גיבור‬
‫הכי פחות בודדת‪ ,‬הכי פחות אלמנה והכי קשורה לבעלה‪ .‬נראה‬
‫הספר "האיש שחשב שאשתו היא כובע") שסובל מפרוסופגנוסיה‬
‫כי במידה מסוימת גם וודי עצמו מודע לתפקיד המרכזי של‬
‫(חוסר היכולת לזהות פנים) מסוגל לבצע את כל הפעילויות‬
‫מוסיקה בחייו ומנסה להתמלא בה כמה שיותר ‪ -‬הוא כל הזמן‬
‫היומיומיות כשהוא שר שירים לעצמו‪ .‬וכן הפסנתרן קלייב וירינג‬
‫שורק לעצמו‪ ,‬לאחרונה גם תוך כדי שינה‪.‬‬
‫ זכרונו נמחק כתוצאה מאירוע מוחי‪ ,‬אבל הוא מסוגל לנגן‬‫גם חולי אלצהיימר קשים ביותר‪ ,‬כאלו שהמשפחה אינה מסוגלת‬
‫יצירות מוסיקליות רבות בעל פה‪.‬‬
‫לטפל בהם במצבם ונמצאים במוסד‪ ,‬יכולים ליהנות מכוחה‬
‫הספר "מוסיקופיליה" מוקדש כולו לקשר הנפלא והמיסתורי בין‬
‫המרפא של המוסיקה‪ .‬סאקס מביא מקרה של המטופלת בסי‪,‬‬
‫המוח למוסיקה‪ .‬הפרק האחרון של הספר מוקדש להשפעה‬
‫זמרת מועדון לשעבר בשנות השמונים שלה‪ ,‬שהדמנציה בה‬
‫היוצאת מן הכלל שיש למוסיקה על חולי אלצהיימר‪.‬‬
‫"בעלי‬
‫אינם‬
‫חלק מהחוקרים בתחום טוענים כי חולי אלצהיימר‬
‫לקתה אינה מאפשרת לה לזכור דברים במשך יותר מדקה‪ .‬לאחר‬
‫שעברה הליך טיפולי ארוך של תראפיה במוסיקה הייתה מסוגלת‬
‫להופיע לפני קהל במוסד‪ .‬בהופעה‪ ,‬המטפל ליווה אותה למיקרופון‬
‫זאב שביידל ‪ -‬עתונאי‬
‫ה‬
‫עמדא ‪14‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫ושאל אם היא רוצה לשיר משהו‪ .‬בסי השיבה ‪" :‬כמובן‪ ,‬חמוד‪,‬‬
‫אבל למה לא שאלת אותי קודם"? והיא הגישה מופע יפה‪.‬‬
‫מוסיקה ממשיכה להשפיע על חולי אלצהיימר ולשפר את‬
‫מצבם הרגשי גם בתום ההאזנה לה‪ ,‬בניגוד לחולי פרקינסון‪,‬‬
‫שתנועתם משתפרת רק כשהם ממש מאזינים למוסיקה‪ .‬נראה‬
‫שההשפעה המוסיקלית חלה גם על חלקי המוח שלא נפגעו‬
‫על ידי אלצהיימר‪.‬‬
‫נדמה כי ניתן לסכם את הדברים על השפעת מוסיקה על נפשם‬
‫של החולים בתשובתו של סאקס לפרופ' פ‪( .‬האיש שחשב‬
‫שאשתו היא כובע) לאחר שזה שאלו "מה לא בסדר איתי?" ‪" -‬אני‬
‫לא אגיד לך מה לא בסדר אתך‪ .‬אני אומר לך מה בסדר אתך‪:‬‬
‫אתה מוסיקאי מוכשר מאד‪ ,‬והמוסיקה ממלאת מקום מרכזי‬
‫בחייך‪ .‬השתדל שהמקום הזה יהיה מרכזי כמה שיותר"‪● .‬‬
‫‪*Sacks, O. (2008). Musicophilia. Alfred Knopf : New York.‬‬
‫אמנות ואלצהיימר ‪-‬‬
‫המוזיאון כאוצר הזיכרון‬
‫בגיליון הקודם הצגנו פרויקט חדש העוסק באמנות‬
‫ואלצהיימר‪.‬‬
‫בספטמבר‪ ,‬בכנס השנתי של העמותה‪ ,‬הוצג הפרויקט‬
‫במודל המקורי שלו על ידי קארי מקגיי ממוזיאון ‪MOMA‬‬
‫בניו יורק‪ .‬למחרת הכנס נערכה סדנא להכרות עם הפרויקט‬
‫במוזיאון ארץ ישראל בשיתוף עם המוזיאון ואיקו"ם ‪ -‬איגוד‬
‫המוזיאונים‪ .‬המידע על קיום הסדנא הופץ בין מוזיאונים‬
‫ברחבי הארץ והגיעו נציגי תריסר מוזיאונים להשתלמות‬
‫בנושא זה ‪" -‬המוזיאון כאוצר הזיכרון"‪.‬‬
‫(לא תורגם לעברית עדיין)‬
‫‪**Geist, M. E. ( 2008). A Father's Alzheimer's, A Daughter's Return.‬‬
‫‪Springboard Press.‬‬
‫האמן יוסף‬
‫יוסף (‪ ,)1920-2007‬האמן שצייר את העבודה המובאת‬
‫כאן‪ ,‬היה פרופסור לפילוסופיה שמעולם לא צייר עד שהגיע‬
‫למרכז אשפוז יום במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב‪ .‬הוא אהב‬
‫לעבוד עם צבעים ולהיות מעורב בתהליך היצירה והיה גאה‬
‫מאד בעבודותיו‪ .‬ד"ר דליה גוטליב‪-‬טנקה מקנדה אספה את‬
‫ציורי צבעי המים של יוסף בביקורה במרכז בתל אביב והביאה‬
‫אותם לדפוס בארצה עם הצגת עבודת מרכז היום‪.‬‬
‫המרכז מתמחה בהערכה‪ ,‬טיפול ומחקר (דרך המרכז‬
‫הפסיכו‪-‬גריאטרי) וכולל טיפול יום לקשישים עם דמנציה‪.‬‬
‫הצוות מאמין שיש לספק סביבה בטוחה‪ ,‬תומכת‬
‫ומעודדת שהיא מחזקת את הזהות ואת איכות חייהם של‬
‫המטופלים‪.‬‬
‫רבקה מגן‪ ,‬מדריכה מוסמכת בשיקום באמנות‪ ,‬פיתחה‬
‫שיטות רבות לעזור למטופליה ליצור אמנות‪ .‬ולדבריה “ציור‬
‫נוגע בנשמתו של האמן ועוזר לו לבטא את רגשותיו"‪● .‬‬
‫נמסר ע"י מיכל הרץ ודבי להב‬
‫בעקבות יום העיון‪ ,‬הפרויקט מתחיל לקרום עור וגידים‬
‫במוזיאונים שונים בארץ‪ .‬צעדים ראשונים לפתיחת הפרויקט‬
‫מתקיימים במוזיאון ישראל בירושלים‪ ,‬מוזיאון האסלאם‬
‫בירושלים ומוזיאון האדם והסביבה בפתח תקווה‪ .‬במהלך‬
‫החודשים הקרובים נמשיך ונפתח את הפרויקט במוזיאונים‬
‫שונים ברחבי המדינה‪.‬‬
‫המוזיאון הראשון שמשתתף בתוכנית "המוזיאון כאוצר‬
‫הזיכרון" הינו מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב‪ ,‬שכבר‬
‫אירח בשעריו קבוצות חולי אלצהיימר ממרכזי יום בת"א‬
‫בתוכנית התנסות שהצליחה מאד ועליה סיפרנו בגיליון‬
‫הקודם‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מזמין אתכם לתוכנית‬
‫ייחודית המיועדת לאנשים עם אלצהיימר ולמלווה מבני‬
‫משפחתם גם אם אינם מגיעים בקבוצה מאורגנת‪.‬‬
‫התוכנית מציעה סיורים חווייתיים בתערוכות ויוצרת דיאלוג‬
‫בין עולמו הפנימי של המבקר ובין המוצגים והחפצים‬
‫במוזיאון‪● .‬‬
‫הסיורים המיוחדים לחולים דמנטיים עם מלוויהם יתחילו‬
‫בשנת ‪ 2009‬אחת לחודש‪ ,‬ויתקיימו בימי ג' בתאריכים‪:‬‬
‫‪ 3.3.09 , 3.2.09 ,6.1.09‬בין השעות ‪11:00 - 10:00‬‬
‫עלות הסיור ‪ 25 :‬ש"ח למשתתף (המלווה ללא תשלום)‬
‫ההשתתפות בסיורים מותנית ברישום מוקדם ובמספר‬
‫מינימלי של ‪ 10‬נרשמים לסיור!!!‬
‫אנשים המעוניינים להצטרף מוזמנים להירשם באגף החינוך‬
‫בטל' ‪( 03-7455710/20‬ציונה‪/‬ג'ני)‬
‫נמסר ע"י מיכל הרץ ואגף החינוך‬
‫במוזיאון א"י בת"א‬
‫‪ 15‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫מחקר‬
‫האם ניתן להבחין בהתפתחות‬
‫מחלת האלצהימר על פי הדרך שבה‬
‫האדם מבצע משימות כתיבה‪ø‬‬
‫‪ ‬ד"ר שרה רוזנבלום‬
‫חלת אלצהיימר מוכרת כמחלה ניוונית שתוקפת‬
‫את המוח‪ ,‬וגורמת לפגיעה בזיכרון‪ ,‬ולליקוי קוגניטיבי‪.‬‬
‫בשלבים מאוחרים יותר גורמת המחלה אף להידרדרות‬
‫של היכולות התנועתיות של האדם ולהימנעות מיצירת קשרים‬
‫חברתיים‪ .‬לאחרונה מנסים חוקרים ממרכזי מחקר במקומות‬
‫שונים בעולם למצוא דרך לאתר את המחלה בשלב מוקדם‬
‫יותר שבו יש ירידה קלה בתפקוד הקוגניטיבי בכלל ובתפקודי‬
‫זיכרון בפרט‪ .‬שלב זה נקרא פגיעה קוגניטיבית מזערית‬
‫(‪ )Mild Cognitive Impairment; MCI‬ויש הטוענים שהוא מהווה‬
‫שלב ביניים בין תהליכי זקנה רגילים לבין שלבים ראשוניים של‬
‫התפתחות מחלת אלצהיימר‪ .‬ראוי לציין שמחקרים מעידים על‬
‫כך שלא כל מי שמצוי בשלב ה‪ MCI -‬ימשיך להידרדר‪ ,‬ויש אף‬
‫המחלימים ממנו‪.‬‬
‫בדומה לדיבור‪ ,‬הכתיבה הינה אמצעי לתקשורת ולהבעה של‬
‫מסרים מילוליים‪ .‬תחום זה מושך תשומת לב רבה‪ ,‬ומדענים‬
‫מתעניינים בהיבטים השונים של התקשורת המילולית והכתובה‬
‫בשל המידע שביצועים אלו יכולים לספק לנו אודות ההתפתחות‬
‫של מחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫כתיבה היא מיומנות אנושית מורכבת שלצורך ביצועה נדרשים‬
‫תפקודים תחושתיים ‪ -‬תנועתיים ואף קוגניטיביים‪ .‬לאור זאת‬
‫ניתן להניח כי פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי תשפיע על אופן‬
‫הביצוע של הכתיבה‪.‬‬
‫במחקר מרתק שנערך ב‪ 1996-‬בקרב נזירות בנות ‪ 80‬שנה‬
‫ומעלה מנוטרדם‪ ,‬בדקו החוקרים קטעי ביוגרפיה קצרים‬
‫שכתבו הנזירות כ‪ 60-‬שנה קודם לכן‪ ,‬בתקופה בה החלו את‬
‫אורח חייהן כנזירות‪ .‬להפתעתם של החוקרים‪ ,‬קטעי כתב היד‬
‫שנבדקו היו עשויים לנבא מי מהנזירות תחלה לאחר ‪ 60‬שנה‬
‫בדמנציה‪ .‬הם מצאו כי הנזירות שכתב ידן היה כתוב היטב‬
‫מבחינה דקדוקית והיו בו רעיונות רבים ביחס למספר המילים‬
‫שנכתבו‪ ,‬היו בסיכון נמוך לפתח את מחלת אלצהיימר בשנות‬
‫השמונים שלהם‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬נזירות שכתב ידן היה לא מורכב‬
‫מבחינת דקדוקית ושהביעו מספר דל של רעיונות‪ ,‬היו בסיכון‬
‫גבוה לפתח את מחלת אלצהיימר‪ .‬באופן דומה הראה מחקר‬
‫נוסף כי עם התפתחות מחלת אלצהיימר‪ ,‬הכתיבה נעשית פחות‬
‫מורכבת ומספר הרעיונות המובאים בה פוחת‪.‬‬
‫עניין רב קיים גם באופן שבו הכתב עצמו משתנה‪ .‬חוקרים‬
‫הבחינו בכך שעם התקדמות המחלה אכן יש לכותבים יותר‬
‫מ‬
‫ד"ר שרה רוזנבלום¨ החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬הפקולטה למדעי‬
‫הרווחה והבריאות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫עמדא ‪16‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫‪‬‬
‫טעויות בדקדוק (למשל שימוש ביחיד‪/‬רבים)‪ ,‬וכן החלפה בטעות‬
‫בין מילים בעלות צליל דומה או משמעות דומה‪ .‬כמו כן נמצאו‬
‫טעויות באיות של מילים‪ ,‬ובמיוחד במילים שהשימוש בהן פחות‬
‫נפוץ‪.‬‬
‫מאפיינים נוספים הקשורים בתופעות נוירולוגיות ובהם דמנציה‪,‬‬
‫הם הנטייה לכתוב בכתב קטן יותר ככל שהכתיבה מתמשכת‪ ,‬כך‬
‫שבתחתית הדף הכתב נראה בבירור קטן יותר‪ .‬קשיים דומים לאלו‬
‫תוארו כבר ב‪ 1907-‬ע"י אלואיס אלצהיימר בתארו את החולה‬
‫הראשונה‪ " :‬היא כתבה פעמיים את אותה הברה ושכחה הברות‬
‫אחרות‪ ,‬באופן כללי סיימה במהירות רבה‪ . "...‬במחקרים נוספים‬
‫דווח כי חולי אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית הגדילו באופן‬
‫מובהק את עובי הכתב שלהם ואת הלחץ על העט בהשוואה‬
‫לאנשים בריאים‪.‬‬
‫חוקר בשם ‪ Croislie‬הסיק מתוצאותיהם של מחקרים קודמים‬
‫כי הסיבה שמיומנות הכתיבה נפגעת בשלב מוקדם של מחלת‬
‫אלצהיימר היא‪ ,‬שהכתיבה מחייבת את היכולת לשלוף מידע‬
‫באופן אוטומטי (למשל‪ ,‬כיצד כותבים מילה מסוימת)‪ .‬זוהי יכולת‬
‫קוגניטיבית שנפגעת לדעתו כבר בשלב זה‪ ,‬ולכן פוגעת גם‬
‫בכתיבה‪ .‬מעניין כי בכל במחקרים שתוארו עד כה‪ ,‬החוקרים‬
‫התייחסו לתוכן הכתיבה (מבנה ורעיונות) ולאופן בו נראה כתב‬
‫היד‪ ,‬אולם הם לא התייחסו לתהליך של אופן הפקת התוצר‬
‫הכתוב על הדף‪ .‬תהליך זה כולל למשל‪ ,‬את משך הזמן שהיד‬
‫נמצאת באוויר בין אות לאות‪ ,‬ואת מידת הלחץ שהיד מפעילה‬
‫על משטח הכתיבה‪.‬‬
‫הערכת מאפייני התנועה בתהליך ביצוע משימות הכתיבה‬
‫התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לחוקרים כיום ללמוד אודות‬
‫תהליך הכתיבה באמצעות שימוש במערך ממוחשב המספק‬
‫מדדים של תהליך הביצוע בכתיבה‪ .‬ניתן כיום לבצע משימות‬
‫של כתיבה על דף שמונח על גבי לוח ממוחשב (דיגיטייזר)‬
‫המחובר למחשב עם תוכנה מתאימה (שפותחה ע"י כותבת‬
‫מאמר זה) ומצויד בעט שיש בו חיישנים ‪ .‬המיקום של העט‬
‫במרחב נמדד ‪ 100‬פעמים בשנייה וכך מתקבלים נתונים‬
‫אובייקטיביים של זמן ומרחב (גובה‪ ,‬אורך פעימת כתיבה)‪.‬‬
‫כך ניתן למשל למדוד את משך הזמן שהנבדק אוחז את‬
‫העט בידו בצמוד למשטח הכתיבה‪ ,‬מעל המשטח (באוויר)‪,‬‬
‫או את היחס ביניהם‪ .‬בנוסף ניתן לקבל מהחיישנים המצויים‬
‫בעט מידע אודות הלחץ שהכותב מפעיל על משטח הכתיבה‬
‫ואודות הזוית שבה מוחזק העט‪.‬‬
‫האם מחלת אלצהיימר משפיעה על תהליך הכתיבה?‬
‫פעמים רבות מבוצעת הערכה קוגניטיבית של אנשים מבוגרים‬
‫בעקבות תלונות שלהם או של בני משפחתם ‪ /‬מטפליהם אודות‬
‫קושי בביצוע מטלות כתיבה‪ .‬תלונות נפוצות מתארות קשיים‬
‫בביצוע מטלות כתיבה הנדרשות ביום יום כמו כתיבת צ'ק‪ ,‬או‬
‫חתימה‪ .‬לכן‪ ,‬הערכה ישירה של מטלות כתיבה כעין אלו עשויה‬
‫לספק מידע על התהליכים הקוגניטיביים של האדם ולתרום‬
‫לאבחנה מוקדמת של מחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫במחקר שיתואר להלן (וורנר‪ ,‬רוזנבלום‪ ,‬בר און הייניק וקורצין‬
‫‪ )2006‬נעשה שימוש בחמש מטלות כתיבה שמייצגות מטלות‬
‫תפקודיות מחיי היום יום‪ :‬העתקת מספר טלפון‪ ,‬העתקת רשימת‬
‫קניות (עם חמישה פריטים)‪ ,‬העתקת פרטים של צ'ק למקומות‬
‫הנכונים‪ ,‬העתקת רצף אותיות ה ‪ -‬א' ב' והעתקת קטע בן‬
‫‪ 107‬אותיות‪ .‬מטלות אלו מדורגות מבחינת רמת הקושי שלהן‬
‫והצורך בשימוש במיומנויות קוגניטיביות ומוטוריות‪ .‬במחקר‬
‫השתתפו ‪ 94‬אנשים מעל גיל ‪ 65‬ושנים‪ 31 .‬מהם אובחנו עם‬
‫קשיים קלים קוגניטיביים (כאמור מעלה‪ )MCI, 22 ,‬אובחנו‬
‫עם רמה קלה של מחלת אלצהיימר‪ ,‬ו‪ 41-‬אנשים בריאים היוו‬
‫את קבוצת הביקורת במחקר‪ .‬כל הנבדקים התבקשו לבצע את‬
‫חמש מטלות כתיבה על דף נייר אשר הונח על הלוח האלקטרוני‬
‫ובאמצעות העט הדיגיטאלי‪ .‬נתוני הכתיבה שלהם נאספו ונותחו‬
‫באמצעות תוכנת הכתיבה שהוזכרה לעיל‪.‬‬
‫לאחר ביצוע המשימות בוצע ניתוח של הנתונים שנאספו על‬
‫מנת ללמוד אודות מאפיינים שקשורים לתהליך הפקת התנועה‬
‫של הכתיבה‪ .‬מאפיינים אלו נחלקים למאפייני זמן‪ ,‬מרחב ולחץ‪.‬‬
‫נמדד כמה זמן נדרש על מנת להשלים כל אחת מהמשימות‬
‫(נמדד בשניות)‪ ,‬כמה זמן העט היה מונח על הנייר (ראה הכיתוב‬
‫בכחול בדוגמאות שלעיל) וכמה זמן העט לא היה במגע עם‬
‫משטח הכתיבה תוך כדי הכתיבה (מדד זה מכונה "זמן אוויר‪-‬‬
‫ראה הקווים הירוקים בדוגמאות שלעיל)‪ .‬מבחינת המרחב נמדד‬
‫הממוצע של סך כל האורך של האותיות שנכתבו (במילימטרים)‪,‬‬
‫כלומר המרחק הממוצע מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בכל‬
‫אות‪ .‬כמו כן מדדנו את הלחץ הממוצע שהופעל על המשטח‬
‫במהלך הכתיבה‪.‬‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים במאפייני התנועה של הכתיבה בין‬
‫שלוש הקבוצות במחקר‪ .‬משתני הזמן (ובמיוחד "זמן האוויר")‬
‫היו גבוהים יותר בשתי הקבוצות עם הירידה הקוגניטיבית‬
‫(‪ MCI‬ואלצהיימר)‪ .‬כמו כן בקבוצות אלו‪ ,‬הלחץ הממוצע שהפעילו‬
‫הנבדקים על משטח הכתיבה היה נמוך יותר בהשוואה לנבדקים‬
‫הבריאים‪ .‬חשוב לציין כי כאשר צורפו ממצאים אלו לממצאי‬
‫הערכה קוגניטיבית שנעשתה לנבדקים באמצעות אבחון בשם‬
‫מיני מנטל‪ ,‬ניתן היה לשייך באופן נכון ‪ 69%-72%‬מהמשתתפים‬
‫במחקר לקבוצות להן השתייכו‪ .‬המדד שתרם הכי הרבה להבחנה‬
‫בין הקבוצות היה הלחץ שהופעל על משטח הכתיבה‪.‬‬
‫לחץ נמוך על משטח הכתיבה עשוי לנבוע מהמודעות המופחתת‬
‫של אנשים עם הידרדרות קוגניטיבית לקשיי הכתיבה שלהם‪.‬‬
‫לחלופין ניתן לשער כי לחץ עשוי לשקף תגובות רגשיות (כמו‬
‫מתח‪ ,‬חוסר ביטחון או דאגה) בקרב אנשים עם מחלת אלצהיימר‪,‬‬
‫וכי אנשים החווים תגובה רגשית מסוימת בזמן שהם כותבים‪,‬‬
‫עשויים להפעיל פחות לחץ על משטח הכתיבה‪ .‬כמו כן ייתכן‬
‫כי הלחץ המופעל על המשטח מקושר באופן ישיר לפגיעה‬
‫נוירולוגית הנגרמת בעטיה של מחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מעידים כי על פי האופן שבו אדם מבצע מטלות‬
‫כתיבה ניתן לאתר את התפתחותם של קשיים קוגניטיביים‬
‫בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר‪ .‬למעשה‪ ,‬על פי‬
‫ממצאים אלו‪ ,‬ניתוח נתוני הכתיבה תוך שימוש במשימות‬
‫תפקודיות שמבוצעות על גבי מערכת ממוחשבת יכול לספק‬
‫כלי יעיל לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫על פי הספרות קיים היום מרווח זמן בין מועד הופעת‬
‫הסימפטומים הראשונים של הידרדרות התפקודים‬
‫הקוגניטיביים והזיכרון לבין מועד מתן האבחנה‬
‫על ידי רופא‪ .‬אחדים מהחוקרים מייחסים זאת‬
‫לקושי של המטופלים ובני משפחותיהם להבחין‬
‫בבעיות זיכרון שהינן חלק מתהליך הזקנה לבין‬
‫בעיות שעלולות לנבא את התפתחותה של מחלת‬
‫אלצהיימר‪.‬‬
‫לאיתור המוקדם יש חשיבות הן ברמה האישית‬
‫של חולי אלצהיימר והן ברמה הציבורית‪ .‬ברמת‬
‫הפרט‪ ,‬האבחון וההתמודדות המוקדמים עם מחלת‬
‫אלצהיימר עשויים לשפר את היכולות התפקודיות ואת יכולות‬
‫הטיפול העצמי של מבוגרים הסובלים מהמחלה‪ ,‬וכן לשפר את‬
‫איכות חיי החולים ומטפליהם‪ .‬ברמה הציבורית זיהוי מוקדם‬
‫עשוי להיות מקושר עם חיסכון במשאבים‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬השימוש בכלי רגיש המיועד לתקשורת והמבוסס‬
‫על מטלה תפקודית ידידותית מחיי היום יום עשוי לסייע בעתיד‬
‫לקלינאים ‪ /‬רופאים לאבחן את המחלה מוקדם יותר‪ ,‬ובכך לתרום‬
‫לשיפור איכות החיים שלהם ושל בני משפחותיהם‪● .‬‬
‫‪ 17‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫זיכרון ושיכחה‬
‫לשכוח‬
‫זו הנורמה החדשה‬
‫‪ ‬סו הלפרן‬
‫ח‬
‫‪‬‬
‫להישמר אצלנו למשך ‪ 10‬דקות או אפילו עשרה חדשים מאוחר‬
‫וקר הזיכרון‪ ,‬ד"ר סקוט סמול‪ ,‬היה מאד רוצה להבטיח‬
‫יותר‪ .‬מדוע? משום שפיסת מידע זו עברה תהליך כימי שנקרא‬
‫לנו כי אנו לא מאבדים את יכולותינו השכליות‪ .‬אם‬
‫‪ - LTP‬העצמה לטווח ארוך (‪)LTP = Long Term Potentiation‬‬
‫הייתם מבקרים אותו במעבדתו במרכז הרפואי של‬
‫המחזק את הקישורים העצביים‪ .‬אנו זקוקים ל‪ LTP-‬כדי ליצור‬
‫אוניברסיטת קולומביה ומספרים לו כיצד בפעם האחרונה‬
‫זיכרון לטווח ארוך‪ .‬ה‪ LTP-‬מצוי ב"היפוקמפוס"‪.‬‬
‫שהלכתם למסיבה לא יכולתם לקשור שמות לפרצופים‬
‫פעילות ה"היפוקמפוס" מתחילה להיפגם בראשית מחלת‬
‫שפגשתם‪ ,‬כיצד מספרי טלפון נשמטים מזיכרונכם‪ ,‬הוא היה‬
‫אלצהיימר‪ .‬מחקרי הדמיה הראו כי חולי אלצהיימר מאופיינים‬
‫ניגש אל הלוח השחור‪ ,‬לוקח פיסת גיר ביד ומשרטט שני קווים‪.‬‬
‫ב"היפוקמפוס" קטן יותר מן הממוצע‪.‬‬
‫קו אחד‪ ,‬מייצג את הגיל‪ ,‬הקו השני מייצג‬
‫תוך כדי התכווצות ה"היפוקמפוס"‪,‬‬
‫את הזיכרון‪" .‬ככל שהגיל עולה‪ ,‬כך הזיכרון‬
‫‪A‬‬
‫הנתיב שבינו ובין ה"קורטקס" הקדמי‬
‫יורד"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬נסיגה בזיכרון מתרחשת‬
‫מתחיל אף הוא להיחלש‪ .‬אותות מן‬
‫אצל כל אחד"‪.‬‬
‫ה"היפוקמפוס" אל ה"קורטקס" נחלשים‬
‫רוב האנשים נרגעים כאשר מתברר כי‬
‫ונמוגים‪ ,‬ושאלות תופסות את מקומם‪:‬‬
‫הסימנים המדאיגים הם חסרי משמעות‪.‬‬
‫"האם אני מכיר אותך?"‪" ,‬מי אני?"‪.‬‬
‫"השכחה הנורמלית היא הגבול החדש"‪,‬‬
‫אבל תופעה זו מתרחשת לאו‪-‬דווקא‬
‫אומר מוני דה לאון‪ ,‬מנהל המרכז לבריאות‬
‫‪B‬‬
‫אצל חולי אלצהיימר‪ ,‬ה"היפוקמפוס"‬
‫המוח בבית החולים טיש‪ ,‬באוניברסיטת‬
‫מתעוות במידה מסוימת גם באבדן זיכרון‬
‫ניו‪-‬יורק‪ .‬באשר לאלה הנסחפים אל מעבר‬
‫‪ -A‬קורטקס קדמי‬
‫נורמלי‪" .‬הוא באופן יחסי יציב בעוצמתו עד‬
‫לגבול הזה‪ ,‬המחקרים עשויים להציע תקווה‬
‫זה המקום של הפעילות הגבוהה‬
‫בערך גיל ‪ ,"60‬מסביר רנדי בקנר‪ ,‬חוקר‬
‫חדשה לטפולים ואף לתיקון‪.‬‬
‫יותר של המוח‪ .‬הקורטקס הקדמי‪,‬‬
‫מערכות עצבים מהרווארד‪" ,‬ואז הוא‬
‫מאחורי המצח הוא גם המקום שבו‬
‫מתחיל להשתנות‪ .‬חולי אלצהיימר ממש‪,‬‬
‫נחשוב לרגע כיצד הזיכרון אמור לפעול‪.‬‬
‫הזיכרון הקצר ‪ -‬או הזיכרון הפעיל‬
‫נפגעים בקטע הזה בצורה מוחלטת יותר"‪.‬‬
‫חישבו על "היפוקמפוס"‪ ,‬זוהי בליטת רקמה‬
‫ מעובד‪.‬‬‫סמול הוכיח כי מבחינה אנטומית מנגנון‬
‫בצורת אגוז קשיו הנמצאת עמוק באונת‬
‫כאשר אנו מחפשים מספר טלפון‪,‬‬
‫הביניים של המוח‪.‬‬
‫ההתכווצות של ה"היפוקמפוס" אצל חולי‬
‫מחייגים אותו ומיד שוכחים אותו‪,‬‬
‫אלצהיימר שונה בתכלית השינוי מהמתרחש‬
‫אם יש למוח שומר סף של המידע‪ ,‬זהו‬
‫זהו הזיכרון הקצר בפעולה‪.‬‬
‫באבדן זיכרון נורמלי‪.‬‬
‫ה"היפוקמפוס"‪ .‬הניחוח ורחש הטיגון של‬
‫בשר‪ ,‬תחושת החלקלקות של גוש שחם‬
‫‪ - B‬היפוקמפוס‬
‫סמול העמיק אף יותר‪ ,‬הוא הצביע על‬
‫מלוטש‪ ,‬מספר טלפון שאליו אנו רוצים‬
‫כדי להימנע מהצפה של קלט חושי‬
‫להתקשר ‪ -‬כל אלה חייבים לעבור דרך‬
‫מולקולת חלבון המוכרת בשם ‪,RbAp48‬‬
‫ונתונים אחרים‪ ,‬המוח זקוק לשומר‬
‫המצוי במידה מופחתת במוחם של אנשים‬
‫ה"היפוקמפוס"‪ .‬כאשר מידע כזה נכנס‪,‬‬
‫סף כדי להחליט לאיזה מידע לאפשר‬
‫הסובלים מאובדן זיכרון רגיל הקשור בגיל‪.‬‬
‫הוא מועבר אל ה"קורטקס" (קליפת‬
‫כניסה ואיזה מידע לחסום‪.‬‬
‫הם גם עוקבים אחר מעורבויות העשויות‬
‫המוח) הקדמי‪ ,‬אשר בו הוא מוחזק לזמן‬
‫מידע שעבר את נקודת הבדיקה‬
‫להגביר את ייצור המולקולה‪ ,‬וכפי הנראה‬
‫קצר במה שקרוי הזיכרון קצר‪-‬המועד או‬
‫עשוי להיות מועבר לזיכרון הפעיל‪.‬‬
‫בכך לחזק את הזיכרון‪.‬‬
‫זכרון‪-‬העבודה‪ .‬כאשר אנו מוצאים את‬
‫כדי שפריט זיכרון ייהפך לקבוע‪ ,‬עליו‬
‫כאשר אנו מזדקנים‪ ,‬מתרחש משהו‬
‫מספר הטלפון‪ ,‬מחייגים אותו ומיד שוכחים‬
‫לעבור עיבוד מחודש בהיפוקמפוס‪,‬‬
‫נוסף הפוגע בזיכרון‪ :‬המוחות שלנו‬
‫אותו‪ ,‬זה המצב בו פועל ה"קורטקס" הקדמי‬
‫ובכך להגיע למצב של העצמה לטווח‬
‫מייצרים פחות נוירונים‪ .‬עד לפני‬
‫ברצף עם ה"היפוקמפוס"‪.‬‬
‫ארוך‪.‬‬
‫עשור‪ ,‬ההנחה המקובלת הייתה שאנו‬
‫אך‪ ,‬הבה נאמר כי מספר הטלפון הזה ממשיך‬
‫עמדא ‪18‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫נולדים עם מספר קבוע של תאי מוח‪ ,‬ההולכים ומתים ככל‬
‫שאנו מתבגרים‪ ,‬וכתוצאה מכך אנו הופכים עמומים יותר‪.‬‬
‫עכשיו ידוע כי המוח ממשיך לייצר נוירונים במשך כל מהלך החיים‪,‬‬
‫אבל רק בשני מקומות‪ :‬בפקעת חוש הריח וב"היפוקמפוס"‪ .‬גם‬
‫לא בכל מקום ב"היפוקמפוס"‪ ,‬אלא באזור "פיתול המוח המשונן"‬
‫(‪ ,)dentate gyrus‬אותה בליטה אשר סמול זיהה כמקום הפגם‬
‫של החלשה נורמלית של הזיכרון‪ .‬אם כן‪ ,‬למה צריך הזיכרון‬
‫להיעלם בכלל? התשובה עשויה להימצא במכון הכושר‪.‬‬
‫לפני עשור‪ ,‬כאשר חוקר העצבים פרד גייג'‪ ,‬ממכון סאלק‪ ,‬גילה‬
‫כי המוח הבוגר ממשיך להתחדש‪ ,‬המוחות שנדונו אז היו של‬
‫עכברים‪ .‬כמה מן העכברים היו לא פעילים‪ ,‬אחרים היו מתעמלים‪,‬‬
‫ואלה אשר רשמו את המרחק הגדול ביותר על גלגל ההתעמלות‪,‬‬
‫יצרו יותר נוירונים חדשים מאשר יצרו אלה שלא היו פעילים‪.‬‬
‫כגורם הניורוטרופי שמקורו במוח (‪ ,)BDNF‬החלבון שמחולל‬
‫את יצירתם של תאי מוח חדשים ולאחר מכן מסייע להם להגדיר‬
‫את עצמם ולהתחבר‪ .‬גורם זה גם מגביר את הגמישות העצבית‪,‬‬
‫התהליך אשר באמצעותו המוח משתנה בתגובה ללימוד‪ .‬במחלות‬
‫כמו אלצהיימר‪ ,‬דיכאון‪ ,‬פרקינסון ושיטיון‪ ,‬רמות ה‪ BDNF-‬נמוכות‪.‬‬
‫אצל אנשים מתעמלים רמת ה‪ BDNF-‬עולה‪.‬‬
‫אבל פעילות פיזית אינה האמצעי היחיד לשפור הזיכרון‪ .‬ישנו גם‬
‫הגורם התזונתי‪ .‬ניקח אוכמניות לדוגמה‪ .‬לפי ג'ים ג'וזף‪ ,‬חוקר‬
‫עצבים במשרד החקלאות של בוסטון‪ ,‬לאוכמניות נראה שיש‬
‫כוח קסמים ‪ -‬הן מסלקות רדיקלים חפשיים (אטומים מהירי‪-‬‬
‫תגובה העלולים להזיק לרקמות)‪ ,‬עוצרות הזדקנות‪ ,‬מגבירות‬
‫קוגניטיביות ומשהו מיוחד ‪ -‬הן גורמות לגידול נוירונים‪ .‬אם‬
‫אתה חולדה‪...‬‬
‫לא משנה מה נאכל‪ ,‬אם אנו רוצים לשמור את הזיכרון שלנו‬
‫מסתבר כי אותה תופעה נכונה גם לגבי בני אדם‪ .‬במסמך שפורסם‬
‫חד‪ ,‬עלינו לשאוף לדיאטה השומרת על שומן הבטן שלנו ברמה‬
‫באביב האחרון‪ ,‬גילה צוות שהונחה על ידי גייג'‪ ,‬סמול וריצ'רד‬
‫נמוכה‪ .‬מחקר שנערך על כ‪ 6500-‬בני אדם ופורסם במגזין‬
‫סלואן פסיכולוג באוניברסיטת קולומביה‪ ,‬כי אחרי התעמלות‬
‫"‪ ,"Neurology‬מראה כי אנשים בעלי עודף משקל‬
‫על ההליכון‪ ,‬ארבע פעמים בשבוע במשך ‪12‬‬
‫הזיכרון‬
‫איך‬
‫הבנה‬
‫ובעלי כרס היו בעלי סיכויים גבוהים פי ‪ 2.3‬לפתח‬
‫שבועות‪ ,‬קבוצה של גברים ונשים בגילאים ‪21‬‬
‫עד ‪ ,45‬אשר קודם לכן היו לא פעילים‪ ,‬הראו פועל הינה צעד חשוב שיטיון‪ ,‬לעומת בעלי משקל ומימדי כרס נורמליים‪,‬‬
‫גידול משמעותי בעוצמת הדם המוחי (‪ )CBV‬בהבנה כיצד ניתן לתקן ואילו אלה שהיו ממש שמנים ובעלי כרס גדולה‬
‫את המצב‪ .‬כאשר‬
‫היו בעלי סיכוי גדול פי ‪ 3.6‬ללקות בשיטיון‪ .‬כפי‬
‫הקשור ליצירת נוירונים‪ ,‬שכן איפה שיש יותר‬
‫לעשות‬
‫מסוגלים‬
‫אנו‬
‫שמדענים יודעים מזמן‪ ,‬כשמתרבה שומן הכרס ‪-‬‬
‫תאים‪ ,‬יש יותר כלי דם‪.‬‬
‫בעצמנו כמה מצעדי‬
‫הסוכר בדם עולה‪ .‬כמה ממחקריו האחרונים של‬
‫העליה בעוצמת הדם המוחי אצל בני אדם‬
‫התיקון‪ ,‬החדשות האלה‬
‫סמול על חיות הראו עלייה ברמת הסוכר כתוצאה‬
‫מתעמלים‪ ,‬הביאה לתוצאות טובות יותר בסדרה‬
‫הן אפילו יותר טובות‪.‬‬
‫מהפרעה בפעילות "פיתול המוח המשונן"‪ .‬אין‬
‫של מבחני זיכרון‪ .‬הוכחה נוספת המחזקת את אם היינו זקוקים לאחת‬
‫העובדה הזאת התקבלה במחקר על בני אדם‬
‫בכך כדי למתוח קו ישיר ומוחלט בין קו המותניים‬
‫או יותר סיבות כדי‬
‫והזיכרון‪ ,‬אבל יש כאן רמז ברור לקשר הזה‪" .‬יתכן"‪,‬‬
‫מתבגרים "בלתי פעילים בעבר"‪ ,‬שנערך על ידי להתעמל או להקפיד‬
‫הפסיכולוג ארתור קרמר מאוניברסיטת אילינוי‪,‬‬
‫אומר סמול‪" ,‬כי סוכר בדם‪ ,‬הנוטה לעלות ככל‬
‫על הדיאטה הנכונה‪,‬‬
‫וחוקרים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬בישראל‪ .‬באו מדעני הזיכרון ונתנו שאנו מזדקנים‪ ,‬הינו אחד התורמים העיקריים‬
‫החוקרים מצאו כי אלה אשר היו עסוקים בפעילות לנו כאן סיבה ברורה‪ ,‬גם לירידה בזיכרון הקשורה לגיל‪ ,‬אצל כולנו"‪.‬‬
‫אירובית‪ ,‬היו במצב קוגניטיבי טוב יותר מאלה אם ניאלץ לרשום אותה‬
‫כדי לזכור אותה‬
‫אשר רק התמתחו והתנועעו‪ ,‬אך לא העלו את‬
‫כמובן‪ ,‬אף אחת מן התובנות האלה לא תגרום‬
‫להקטנת התיסכול שלנו מקשיי הזיכרון‪ .‬כאשר‬
‫רמת פעילות הלב שלהם‪ .‬יותר מזה‪ ,‬הדמיות‬
‫איננו מוצאים את המפתחות שלנו‪ ,‬בפעם השלישית החודש‪,‬‬
‫שנערכו מיד לאחר הפעילות הראו כי פעילות אירובית "הגדילה‬
‫לא נרגיש יותר טוב אם נדע כי זה הכל אולי בגלל יותר מדי סוכר‬
‫את עוצמת האזורים במוח הקשורים בהיחלשות כתוצאה מגיל‪,‬‬
‫בדם או פחות מדי אוכמניות‪ .‬שום דבר לא יסלק לגמרי את רוח‬
‫הן מבחינת המבנה והן מבחינה קוגניטיבית"‪.‬‬
‫הרפאים של שיטיון אמיתי ואת החרדות הכרוכות בכך‪ .‬בכל‬
‫זאת‪ ,‬הבנה איך הזיכרון פועל הינה צעד חשוב בהבנה כיצד‬
‫במקביל‪ ,‬חוקרים ממכון קרולינסקה בשטוקהולם‪ ,‬אשר עקבו‬
‫ניתן לתקן את המצב‪ .‬כאשר אנו מסוגלים לעשות בעצמנו‬
‫אחר ‪ 1500‬בני אדם במשך יותר מ‪ 35-‬שנה‪ ,‬גילו רמה נמוכה‬
‫כמה מצעדי התיקון‪ ,‬החדשות האלה הן אפילו יותר טובות‪ .‬אם‬
‫משמעותית בשיטיון‪ ,‬כולל אלצהיימר‪ ,‬בבני אדם שהתעמלו‪.‬‬
‫היינו זקוקים לאחת או יותר סיבות כדי להתעמל או להקפיד על‬
‫מחקר אחר‪ ,‬שנערך על ‪ 200‬אנשים בגיל מתקדם‪ ,‬המתגוררים‬
‫הדיאטה הנכונה‪ ,‬באו מדעני הזיכרון ונתנו לנו כאן סיבה ברורה‪,‬‬
‫בהוואי‪ ,‬הראה כי אלה אשר הלכו ברגל שלושה או יותר קילומטרים‬
‫גם אם ניאלץ לרשום אותה כדי לזכור אותה‪● .‬‬
‫ביום‪ ,‬היו בעלי סיכון מופחת ב‪ 50%‬ללקות בשיטיון‪ ,‬לעומת אלה‬
‫אשר הלכו רק חצי קילומטר או פחות‪.‬‬
‫"טיים" (‪)9.6.08‬‬
‫עוצמת הדם המוחי (‪ )CBV‬אינה הגורם היחיד האחראי להעצמת‬
‫תרגם יוסף רוטמן‬
‫המוח‪ .‬ההתעמלות תורמת את חלקה גם בהגדלת מה שידוע‬
‫מתנדב ב"אשל"‪ -‬בפרויקט מחשב לכל גיל‪.‬‬
‫‪ 19‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫מחקר ומדע‬
‫צבע המנבא‬
‫אלצהיימר‬
‫‪ ‬דניאל מאלוי ‪‬‬
‫של פיסות קטנות של הצד הימני של קליפת המוח הקדמית‬
‫רכובת שפותחה בפיטסבורג עשויה להיות המפתח‬
‫שלהם‪ .‬שקלול ה‪ PIB-‬תאם את כולם‪ ,‬מלבד אחד‪.‬‬
‫לאבחון מחלת אלצהיימר ‪ 10‬שנים לפני הופעתה‪.‬‬
‫"תשעה מתוך עשרה זה לא רע"‪ ,‬אומר מטיס‪" .‬אבל האחד‬
‫מחקר שנעשה בפינלנד על ידי רופאים‪ ,‬גילה כי ‪- PIB‬‬
‫הוא בגדר מיסתורין ונותר מיסתורין"‪ .‬לדבריו‪ ,‬ה‪ PiB-‬נבחן על‬
‫‪ Pittsburgh Compound B‬צבע רדיואקטיבי המתחבר לחלבונים‬
‫‪ 4,000‬אנשים ב‪ 50-40-‬אתרים ברחבי העולם‪ ,‬אבל יש לעשות‬
‫שבמוח‪ ,‬היה יעיל ב‪ 90%-‬בניבוי הנוכחות של פלאק עמילואיד‬
‫בטא‪ ,‬המהווה אינדיקטור למחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫מחקרים נוספים‪.‬‬
‫עבור סריקת הדמיה של המוח יש צורך בהתקני ‪(Position PET‬‬
‫המחקר שפורסם ב‪ Archives of Neurology -‬הוא הראשון‬
‫)‪ Emission Tomography‬וקיימים ‪ 2,000‬מהם בארה"ב‬
‫מסוגו שנעשה על אנשים חיים‪ .‬מחקרים קודמים שנעשו עם‬
‫‪ PIB‬הישוו בין תוצאות הדמיה שנרשמו כאשר המטופלים היו‬
‫בלבד‪ ,‬אומר ד"ר מטיס‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬יש מגבלות לשימוש ב‪ .PIB-‬אין הוכחה שכל מי שקיבל‬
‫בחיים לבין מדגמים שנלקחו לאחר מותם‪.‬‬
‫תוצאות חיוביות במבחן העמילואיד יפתח את המחלה‪ .‬כמו‬
‫ד"ר צ'סטר מטיס וד"ר ויליאם קלנק‪ ,‬שניהם מאוניברסיטת‬
‫כן‪ ,‬כמה מחקרים אחרונים מפחיתים‬
‫פיטסבורג‪ ,‬פיתחו את ‪ PIB‬לפני ארבע שנים‬
‫הצורה‬
‫כדי לסייע באבחון מחלת אלצהיימר‪,‬‬
‫מהחשיבות של העמילואיד כקשור למחלת‬
‫פטרסן‪:‬‬
‫רונלד‬
‫ד"ר‬
‫אלצהיימר‪.‬‬
‫הנפוצה ביותר של דמנציה‪ .‬הדרך היחידה‬
‫כמעט‬
‫"העמילואיד‬
‫הבטוחה היום לאבחון המחלה היא בדיקה‬
‫"העמילואיד כמעט לבטח ממלא‬
‫תפקיד‪,‬‬
‫ממלא‬
‫לבטח‬
‫תפקיד"‪ ,‬אומר ד"ר רונלד פטרסן‪ ,‬יו"ר‬
‫שלאחר המוות של החולים‪.‬‬
‫האם הוא הסיבה‪ ,‬או‬
‫המועצה המיעצת הרפואית והמדעית‬
‫‪ ,PIB‬במידה ותאושר‪ ,‬תוכל לא רק לאבחן את‬
‫התוצאה‪ ,‬או הגורם‬
‫של האגודה לאלצהיימר‪" .‬האם הוא‬
‫המחלה בקרב מטופלים חיים‪ ,‬אלא גם לנבא‬
‫את התפרצותה‪.‬‬
‫הסיבה‪ ,‬או התוצאה‪ ,‬או הגורם העיקרי‪,‬‬
‫העיקרי‪ ,‬זוהי שאלה‬
‫ד"ר מטיס אומר כי בדיקות הראו שעמילואיד‬
‫זוהי שאלה נוספת"‪ .‬כתוצאה‪ ,‬החוקרים‬
‫נוספת‪ .‬האנשים לא‬
‫מנסים לתקוף את מחלת אלצהיימר‬
‫עשוי להופיע לפחות ‪ 10‬שנים לפני‬
‫שמים את כל הביצים‬
‫ידע‬
‫הסימפטומים של אלצהיימר‪ .‬בעזרת‬
‫בדרכים שונות‪.‬‬
‫בסל אחד‪ ,‬יתכן ובסוף‬
‫"האנשים לא שמים את כל הביצים‬
‫מתקדם מסוג זה‪ ,‬המטופלים יכולים לערוך‬
‫נשתמש בקוקטייל כמו‬
‫בסל אחד"‪ ,‬אומר ד"ר פטרסן ממחקר‬
‫סידורים כספיים ולדבר על כך עם משפחותיהם‬
‫במחלת האיידס"‬
‫אלצהיימר‪" .‬יתכן ובסוף נשתמש בקוקטייל‬
‫בשעה שהם בחיים‪.‬‬
‫כמו במחלת האיידס"‪.‬‬
‫"אתה יכול להחליט קדימה‪ ,‬כאשר עדיין אינך‬
‫עם זאת‪ ,‬עדיין נותרת השאלה האם אנשים ירצו אפילו לדעת‬
‫אפוף בערפל של המחלה ואינך מסוגל לקבל החלטות לגבי‬
‫שיש להם מנבא פוטנציאלי למחלת אלצהיימר‪ ,‬במיוחד כאשר‬
‫עצמך"‪ ,‬אומר ד"ר מטיס‪.‬‬
‫אלצהיימר‪.‬‬
‫למחלת‬
‫עם זאת‪ ,‬עדיין אין מרפא‬
‫אין מרפא‪ .‬למשתתפי המחקר לא נמסרו תוצאות הבדיקות‪,‬‬
‫והרופאים הודיעו כי עד שלא יימצא טיפול יעיל בשוק‪ ,‬ל‪ PIB-‬לא‬
‫על פי האגודה לאלצהיימר שבשיקגו‪ ,‬ארגון המזון והתרופות‬
‫יהיה ערך רב לגבי חולה אלצהיימר הממוצע‪" .‬השאלה הגדולה‬
‫של ארה"ב אישר עד כה חמש תרופות המאיטות את החמרת‬
‫היא מה אתה יכול לעשות בקשר לכך? כיום‪ ,‬שום דבר"‪ ,‬אומר‬
‫הסימפטומים למשך ‪ 6-12‬חודשים בממוצע‪ ,‬בקרב כמחצית‬
‫ד"ר מטיס‪" .‬השימושיות הרבה תהיה כאשר יימצא טיפול שיכול‬
‫מהאנשים הנוטלים אותן‪ .‬אבל טיפולים העשויים לגרום לנסיגת‬
‫למנוע את התפרצות המחלה"‪● .‬‬
‫המחלה נמצאים עדיין בשלבי פיתוח‪ ,‬והעבודה עליהם נמשכת‪,‬‬
‫כפי שנעשה עם ה‪.PIB-‬‬
‫החוקרים מקווים כי דרך לאבחון המחלה ותרופות להילחם בה‬
‫יהיו זמינות תוך ‪ 5-10‬שנים‪.‬‬
‫אוגוסט‪2008 ,‬‬
‫המחקר בפינלנד הוא צעד נוסף בדרך‪ .‬מתוך ‪ 10‬המשתתפים‬
‫פורסם ב‪Pittsburgh Post-Gazette :‬‬
‫במחקר‪ ,‬לחמישה היה עמילואיד ולחמישה לא‪ ,‬על פי הביופסיות‬
‫תרגמה‪ :‬שרה חשבי‬
‫ת‬
‫עמדא ‪20‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫במבט אישי‬
‫לאה שוורץ במוסד‬
‫זכרון דברים‬
‫סיפורם של לאה‪ ,‬חולת אלצהיימר‪ ,‬ובעלה משה‬
‫‪ ‬יפתח שגיא‬
‫אה‪ ,‬אשתו של משה שוורץ‪,‬‬
‫אובחנה כסובלת מאלצהיימר‬
‫לפני כשבע שנים‪ .‬משה‬
‫מתגורר בפתח‪-‬תקווה ומזה ארבע‬
‫שנים הוא סועד אותה יום‪-‬יום במחלקה‬
‫לתשושי נפש בבית האבות הסיעודי‬
‫בעיר‪ .‬הם בני ‪ 75‬ולהם שלושה ילדים‬
‫ושמונה נכדים‪ ,‬אך עם זאת וכפי‬
‫שקורה רבות‪ ,‬את רוב הנטל הטיפולי‬
‫נושא משה בעצמו ולבדו‪" .‬בהתחלה‬
‫היא היתה שוכחת מפתחות‪ ,‬קניות‪,‬‬
‫ל‬
‫‪‬‬
‫להגיע בזמן למקומות‪ .‬אני ייחסתי את‬
‫זה לגיל‪ ,‬אבל בדיעבד הסתבר לי שעוד‬
‫לפני שהיא סיפרה לי שהיא חולה‪ ,‬היא‬
‫פנתה לנוירולוג‪ .‬בתום בדיקה נוירולוגית‬
‫בה הייתי נוכח‪ ,‬שבמהלכה היא לא‬
‫הצליחה לבצע פעולות בסיסיות ביותר‪,‬‬
‫הבנתי את גודל הבעיה‪ .‬נשלחנו לבצע‬
‫‪ MRI‬ב‪ .11.9.2001-‬אני לא אשכח את‬
‫התאריך כי היא היתה בבדיקה ואני‬
‫ראיתי בטלוויזיה במחלקה את מגדלי‬
‫'התאומים' קורסים"‪.‬‬
‫"בהתחלה היא היתה שוכחת מפתחות‪ ,‬קניות‪ ,‬להגיע‬
‫בזמן למקומות‪ .‬אני ייחסתי את זה לגיל‪ ,‬אבל בדיעבד‬
‫הסתבר לי שעוד לפני שהיא סיפרה לי שהיא חולה‪ ,‬היא‬
‫פנתה לנוירולוג‪ .‬בתום בדיקה נוירולוגית בה הייתי נוכח‪,‬‬
‫שבמהלכה היא לא הצליחה לבצע פעולות בסיסיות ביותר‪,‬‬
‫הבנתי את גודל הבעיה"‬
‫תוך זמן קצר הבין משה שהאישה‬
‫הפעילה והנמרצת‪ ,‬ששוחה וצועדת‪,‬‬
‫בעלת חיי החברה העשירים‪ ,‬לא תהיה‬
‫לעולם אותו הדבר‪" .‬למרות האבחנה‪,‬‬
‫האסימון נפל לי רק אחרי שנאלצתי‬
‫לשכפל לה שלושה צרורות של מפתחות‬
‫אחד אחרי השני‪ .‬אז הבנתי את חומרת‬
‫המצב‪ .‬חמישים שנה אתה חי עם בת‬
‫זוג‪ ,‬ובבת אחת היא הופכת למישהו‬
‫אחר"‪.‬‬
‫כחלק מההתמודדות עם המחלה‪,‬‬
‫ובעיקר עם השכחה הידועה כל כך‬
‫לשמצה‪ ,‬הציע משה לאשתו לכתוב יומן‪.‬‬
‫במשך תקופה של כשנה‪ ,‬כתבה לאה‬
‫אודות מעשיה היומיומיים‪ ,‬תחושותיה‬
‫וחששותיה‪ .‬בכתבה זו הסכים משה‬
‫המשך בעמוד ‪ 22‬‬
‫‪ 21‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫במבט אישי‬
‫‪ ‬המשך מעמוד ‪21‬‬
‫לחשוף מספר קטעים מתוכו‪ ,‬שהובאו‬
‫לדפוס כלשונם ובעריכה מינימלית‪.‬‬
‫‪ 18.8.01‬יום א'‬
‫"‪ ...‬יש לי בעיה עם הזיכרון‪ .‬אני הולכת‬
‫לכיוון החדר לקחת דברים ועד שאני‬
‫מגיעה אני כבר לא זוכרת מה רציתי‬
‫וחוזרת חזרה למטבח ואז אני נזכרת‬
‫מה שרציתי‪ ,‬וכל הדרך‪ ,‬כל הדרך לכיוון‬
‫החדר אני משחזרת מה שהלכתי לקחת‪.‬‬
‫שמתי לב שכשאני מרבה בדיבור מתחיל‬
‫לדפוק לי ברקות משני הצדדים‪ .‬האם‬
‫אפשר לקבל טיפול נוסף‪ ,‬האם יש פתרון‬
‫נוסף להוציא אותי מהמצב הזה?"‬
‫גם לאחר שאובחנה כסובלת מאלצהיימר‪,‬‬
‫המשיכה לאה בשגרת יומה‪ .‬היא‬
‫המשיכה לשחות‪ ,‬לצעוד ולנהל את‬
‫משק הבית‪ .‬היא נכנסה לטיפול ניסיוני‬
‫במחלה תחת ידיה המסורות של ד"ר‬
‫סופיה מהמחלקה הנוירולוגית בבילינסון‪.‬‬
‫אולם תחת המעטה החיצוני של שגרת‬
‫יומיום‪ ,‬היטיבה לאה להבין ולתאר את‬
‫מחלתה טוב יותר מכל ספר לימוד‪.‬‬
‫אצל חולי דמנציה בכלל ואלצהיימר‬
‫בפרט‪ ,‬הפגיעה בשלבים הראשונים‬
‫של המחלה מתבטאת בעיקר באובדן‬
‫זיכרון קצר מועד בעוד שהזיכרון ארוך‬
‫הטווח יחסית שמור‪ .‬הדבר מתבטא‬
‫בקטע שכתבה ביומנה‪ ,‬שכאילו זרק‬
‫אותה לימי ילדותה ‪ ,‬תקופה בה הייתה‬
‫דתית‪.‬‬
‫‪ 20.8.02‬יום ג'‬
‫"היום בבוקר קמתי בשעה שש‪ .‬משה‬
‫פתח את הרדיו ושמעתי את הברכות של‬
‫הבוקר‪ :‬שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד‪.‬‬
‫ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל‬
‫נפשך ובכל מאודך‪ .‬והיו הדברים האלה‬
‫אשר אנוכי מצווך היום על קדושת לבבך‬
‫ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך והיו‬
‫לטוטפות בין עיניך ונכתבו על מזוזות‬
‫ביתך ובשעריך (הטעויות במקור)‪.‬‬
‫עכשיו אני צריכה לבלוע כדורים‪ :‬וזילן‪,‬‬
‫"לאה סירבה פתאום לשבת במקום הקבוע שלה בהסעה‬
‫למועדונית‪ .‬היא הייתה פותחת את הדלת ובורחת כשהרכב‬
‫היה עומד ברמזור‪ .‬המצב החמיר עד כדי כך שהיו מחזירים‬
‫אותה הביתה רק במונית ספיישל‪ .‬אבל לצערי גם ממנה היא‬
‫התחילה לברוח‪ .‬כששאלתי אותה למה היא עושה את זה‪,‬‬
‫היא ענתה‪' :‬הנהג לא נוסע הביתה'‪ .‬ואז אני התחלתי להסיע‬
‫אותה‪ ,‬יום‪-‬יום‪ ,‬כך במשך שנה וחצי נוספות"‬
‫אביטל‪ ,‬אספירין וכדור לבן של ד"ר‬
‫סופיה‪ .‬זה היה בשעה ‪ 10‬דקות לשש‬
‫בערב"‪.‬‬
‫במקום אחר היא מתייחסת לחזרה‬
‫הביתה לאחר יום סידורים‪ ,‬מה שנראה‬
‫לרוב האנשים כל כך בנאלי‪ ,‬כאל מאורע‬
‫ראוי לציון‪:‬‬
‫‪ 20.10.02‬יום א'‬
‫"התעוררתי בבוקר בשעה ‪ .05:25‬ישנתי‬
‫טוב הלילה‪ .‬נכנסתי לאמבטיה וצחצחתי‬
‫שיניים‪ .‬רחצתי פנים ונכנסתי למטבח‬
‫לשטוף כלים שהיו בכיור‪ ...‬בשעה‬
‫שמונה הלכתי למכולת‪ ...‬וירדתי שוב‬
‫בכדי לנסוע לבנק לשלם‪ ...‬גמרתי את‬
‫מה שהייתי צריכה ויצאתי מאושרת‪.‬‬
‫הגעתי לאוטובוס ‪ -‬קו ‪ .4‬ירדתי בעין‬
‫גנים ליד הבית‪ ,‬עליתי הביתה לאט לאט‬
‫כי הייתי עייפה‪ .‬הגעתי הביתה בשלום‪.‬‬
‫עכשיו אני צריכה לקחת כדורים‪ :‬וזילן‪,‬‬
‫אביטול וכדור לבן של ד"ר סופיה"‪.‬‬
‫לדברי משה‪ ,‬הטיפול הניסיוני הביא‬
‫להטבה מסוימת‪ ,‬אבל לצערו מדובר‬
‫היה בהטבה זמנית בלבד‪ .‬בשלב הראשון‬
‫שלאחר האבחון‪ ,‬הקפידו בני הזוג להגיע‬
‫למעקב אצל ד"ר סופיה מדי שלושה‬
‫חודשים‪ .‬אולם לאחר מספר ביקורים‪,‬‬
‫שכללו בין היתר בדיקה להערכת תפקוד‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬הבין משה שאין שום שיפור‪.‬‬
‫זה היה הזמן בו סיפרה לו ד"ר סופיה‬
‫לראשונה על עמותת "עמדא"‪.‬‬
‫"בשלב הראשון הפנו אותי בעמותה‬
‫למועדונית יום‪ .‬את לאה אספו מהבית‬
‫מדי בוקר והחזירו בצהרים‪ .‬בשלב הזה‬
‫עמדא ‪22‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫של המחלה לאה עוד היתה פעילה מאוד‪,‬‬
‫והדבר התבטא כמובן גם במועדונית‪.‬‬
‫היא אהבה לעזור בעיקר במטבח‪ ,‬שם‬
‫היא בישלה ארוחות נהדרות לשאר‬
‫המטופלים"‪.‬‬
‫ככל שעבר הזמן‪ ,‬כך גם התקדמה‬
‫ההידרדרות הבלתי נמנעת‪ .‬מלבד‬
‫הפגיעה בזיכרון‪ ,‬מופיעים במהלך‬
‫המחלה גם שינויים בהתנהגות‪ .‬השינויים‬
‫מתחילים ביקיצות מוקדמות ונדודי שינה‪,‬‬
‫וממשיכים עד כדי גילויי אלימות‪ ,‬גם כנגד‬
‫הקרובים ביותר‪.‬‬
‫‪ 28.802‬יום ד'‬
‫"התעוררתי בלילה בשעה אחת‪ ,‬חשבתי‬
‫שזה כבר בוקר‪ ,‬אבל זה היה עדיין לילה‪.‬‬
‫כבר לא יכולתי לישון‪ .‬התגלגלתי מצד‬
‫לצד עד שנמאס לי‪ .‬קמתי מהמיטה‪,‬‬
‫צחצחתי שיניים‪ ,‬רחצתי פנים‪ ,‬הורדתי‬
‫את הכביסה מהחבלים‪ ,‬קיפלתי את‬
‫הכל‪ ,‬שטפתי כלים‪ ,‬הכנתי סלט ירקות‬
‫וטחינה"‪.‬‬
‫כמעט שנה אחרי האבחון הראשוני‪,‬‬
‫חלה ירידה חדה נוספת במצבה של‬
‫לאה שהתבטאה גם בבריחות ממקומות‬
‫שונים ובאלימות‪" .‬לאה סירבה פתאום‬
‫לשבת במקום הקבוע שלה בהסעה‬
‫למועדונית‪ .‬היא הייתה פותחת את הדלת‬
‫ובורחת כשהרכב היה עומד ברמזור‪.‬‬
‫המצב החמיר עד כדי כך שהיו מחזירים‬
‫אותה הביתה רק במונית ספיישל‪ .‬אבל‬
‫לצערי גם ממנה היא התחילה לברוח‪.‬‬
‫כששאלתי אותה למה היא עושה את‬
‫זה‪ ,‬היא ענתה‪' :‬הנהג לא נוסע הביתה'‪.‬‬
‫ואז אני התחלתי להסיע אותה‪ ,‬יום‪-‬יום‪,‬‬
‫‪ 13.10.02‬יום א'‬
‫"טלי (הבת) באה ולקחה אותי לצילום‬
‫מיפוי לב‪ .‬בהתחלה היה לי קר מאד‪.‬‬
‫לאחר ‪ 4‬דקות לא יכולתי להמשיך כי‬
‫הייתי עייפה מאוד והיה לי ביקור חולים‬
‫עם כל הצוות הרפואי ולא אמרו לי כלום‬
‫לגבי ללכת הביתה‪ .‬אכלתי צהרים ורק‬
‫בשעה ‪( 15:00‬שלוש אחר הצהרים)‬
‫ד"ר ליצ'נסקי אמר לי שאני הולכת‬
‫הביתה‪ .‬קיבלתי מכתב שחרור עם כל‬
‫ההוראות‪ ,‬צלצלתי למשה שיבוא לקחת‬
‫אותי הביתה‪ ,‬הוא בא ונסענו הביתה‪.‬‬
‫היה כיף להגיע הביתה‪ .‬בבית הכי כיף‬
‫וטוב להיות בריאה"‪.‬‬
‫לאה שוורץ בלוס אנג'לס‬
‫כך במשך שנה וחצי נוספות"‪.‬‬
‫לזוג כאמור שלושה ילדים‪ ,‬מתוכם‬
‫אחד מתגורר עם משפחתו בלוס‪-‬‬
‫אנג'לס‪ .‬בשלהי התקופה במועדונית‬
‫החליט משה לקחת את לאה לבקר‬
‫את המשפחה בחו"ל‪ .‬הוא התייעץ עם‬
‫שתי עובדות סוציאליות באשר לנסיעה‪:‬‬
‫"העו"סית הראשונה אמרה שלאה‬
‫תחזור 'בארון'‪ ,‬ואילו השניה אמרה לי‬
‫פשוט ללכת על זה"‪ .‬לאחר התחבטות‬
‫לא קלה ‪ -‬ההחלטה נפלה‪ .‬הזוג נסע‬
‫לחמישה שבועות לראות את הנכדים‬
‫בחו"ל‪.‬‬
‫"ביקרנו שם בכל האטרקציות התיירותיות‬
‫ולא היו בכלל בעיות‪ .‬זה היה כי החלטתי‬
‫'לזרום' עם לאה‪ .‬לא משנה כמה‬
‫מופרכים היו הדברים שהייתה אומרת‪,‬‬
‫לא תיקנו אותה ולא הלחצנו אותה‪ ,‬תמיד‬
‫הסכמנו איתה‪ .‬בין כה וכה אחרי כמה‬
‫דקות היא כבר לא הייתה זוכרת‪ .‬איתי‬
‫(הנכד) היה אז בן חודש והיא הספיקה‬
‫עוד לרחוץ אותו באמבטיה"‪.‬‬
‫כשחזרו בני הזוג מהביקור המשפחתי‬
‫המוצלח‪ ,‬כבר הפך מצבה של לאה‬
‫לקשה כל כך‪ ,‬עד שגם במועדונית‬
‫(שהורגלה בטיפול בחולים במצבה)‬
‫"העו"סית הראשונה אמרה‬
‫שלאה תחזור 'בארון'‪ ,‬ואילו‬
‫השניה אמרה לי פשוט ללכת‬
‫על זה"‪ .‬לאחר התחבטות‬
‫לא קלה ‪ -‬ההחלטה נפלה‪.‬‬
‫הזוג נסע לחמישה שבועות‬
‫לראות את הנכדים בחו"ל‬
‫כבר לא יכלו להתמודד איתה‪ .‬לאחר‬
‫מספר גילויי אלימות של לאה כלפי‬
‫מטופלים אחרים במקום‪ ,‬הבין משה‬
‫שהמצב לא יכול להימשך‪ ,‬ולאה נשארה‬
‫בבית למשך כל היום‪ .‬משה קיבל סיוע‬
‫מהביטוח הלאומי באמצעות ארבע‬
‫שעות יומיות של מטפלת‪ .‬במקביל‬
‫שקל גם להיעזר בעובדת זרה‪ ,‬אולם‬
‫ויתר על הרעיון כשהבין שהחשדנות של‬
‫לאה‪ ,‬חשדנות שנגזרה כמובן ממחלתה‪,‬‬
‫תמנע ממנה לקבל דמות חדשה ולא‬
‫מוכרת בביתה‪.‬‬
‫מלבד המחלה המוחית הבסיסית‪ ,‬חולי‬
‫אלצהיימר עלולים ללקות בכל מחלה‬
‫אחרת העלולה לדרדר את בריאותם‪,‬‬
‫בדומה לכל אחד אחר‪ .‬גם לאה אושפזה‬
‫יום אחד בשל מיחושים בלבה‪ ,‬לסדרת‬
‫בדיקות‪ ,‬אשר אמנם לא העלו ממצאים‬
‫בסופם ‪ -‬אך מצאו ביטוי ביומנה‪.‬‬
‫כמו לאה‪ ,‬גם משה לא אדם צעיר או‬
‫בריא‪ .‬היה ברור שהוא לא יוכל לאורך זמן‬
‫לטפל בבית באישה חולת אלצהיימר‬
‫שרק הולכת ומתדרדרת מיום ליום‪ .‬אחרי‬
‫חצי שנה שבמהלכה טופלה לאה אך‬
‫ורק בבית‪ ,‬ערב אחד חש לפתע משה‬
‫בכאבים בחזה‪ .‬רופא שהגיע לביתו יעץ‬
‫לו להתפנות באופן מיידי למיון‪ ,‬אך משה‬
‫סרב‪ ,‬כיוון שלא היה לו מי שידאג לאשתו‬
‫הזקוקה להשגחה צמודה‪.‬‬
‫"קצת אחרי האירוע ההוא הלכתי‬
‫להתייעץ עם יו"ר עמותת "עמדא"‪ .‬היא‬
‫אמרה לי שההחלטה אמנם קשה‪ ,‬אבל‬
‫אף אחד חוץ ממני לא יכול או מוסמך‬
‫לקבל אותה‪ .‬בתקופה בה טיפלתי בלאה‬
‫בבית ירדתי ‪ 8‬ק"ג‪ .‬ידעתי שאם בפעם‬
‫הבאה באמת אקבל התקף לב‪ ,‬הוא‬
‫יהיה קטלני עבור שני אנשים‪ .‬אחרי‬
‫ארבע שנים של טיפול נאלצתי לקבל‬
‫את ההחלטה הקשה ולאשפז את לאה‬
‫בבית חולים סיעודי"‪.‬‬
‫איך הרגשת לאשפז אותה במקום‬
‫זר אחרי כל כך הרבה זמן של טיפול‬
‫מסור בבית?‬
‫"הרגשתי כאילו שחתכתי מעצמי‬
‫חתיכה‪ ,‬כעסתי על עצמי כל כך‪ ,‬אבל‬
‫הבנתי שאם לא אתחיל לדאוג גם‬
‫לעצמי‪ ,‬לא יישאר מי שיטפל בלאה‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪ 24‬‬
‫‪ 23‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫‪ ‬המשך מעמוד ‪23‬‬
‫הרגע הכי קשה היה כשחזרתי הביתה‬
‫אחרי שאשפזתי אותה‪ .‬הבית היה ריק‬
‫בלעדיה‪ ,‬וכל מקום הזכיר לי אותה"‪.‬‬
‫זה נשמע כאילו אתה מדבר על מישהו‬
‫שמת‪.‬‬
‫תראה‪ ,‬במובנים רבים היא מתה‪ .‬אני‬
‫אמנם אדם נשוי‪ ,‬אבל זו לא האישה‬
‫שהתחתנתי איתה‪ .‬אחרי שלוש שנים‬
‫הסיעודי "גבעת השלושה" שבפתח‬
‫תקווה‪ .‬משה מקפיד לבקר את לאה‬
‫מדי יום‪ ,‬לפעמים פעמיים ביום‪ ,‬באדיקות‬
‫נדירה במקומותינו‪ .‬במקביל‪ ,‬החל משה‬
‫להתנדב בעמותת "עמדא" בקו הטלפון‬
‫לסיוע למשפחות חולים‪ ,‬גבר יחיד בין‬
‫‪ 16‬נשים‪" .‬מתקשרים אלי בני משפחה‬
‫במצב קשה‪.‬‬
‫לא מזמן מישהי סיפרה לי שהיא שוקלת‬
‫להתאבד‪ .‬הורדתי אותה מהשטות הזו‪,‬‬
‫"אני תמיד אומר למשפחות שאנחנו המטפלים‪ ,‬חיים‬
‫בעצם למען החולים‪ .‬אם לא נדאג לעצמנו‪ ,‬אם לא נשמור‬
‫על השפיות‪ ,‬לא יהיה מי שיטפל בהם‪ .‬אני יודע שהנטיה‬
‫הטבעית היא תמיד לדבר על החולים‪ ,‬אבל אסור שבני‬
‫המשפחה יזניחו את עצמם‪ ,‬גם למען יקיריהם"‬
‫הבנתי שהגעתי לקצה היכולת שלי לטפל‬
‫בה‪ .‬עכשיו אני מבין שבמקום שהיא‬
‫מאושפזת היא מקבלת את מה שכבר‬
‫לא היה בכוחותי להעניק לה"‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מאז ‪ 2004‬מאושפזת לאה‬
‫במחלקה לתשושי נפש בבית האבות‬
‫אחרי שהסברתי לה שהתאבדות תהיה‬
‫למעשה התאבדות כפולה‪ .‬לפעמים‬
‫מספיק שאני מספר לבני המשפחה על‬
‫האפשרות של מועדונית שמעסיקה את‬
‫החולים חמש שעות בבוקר‪ .‬לאנשים‬
‫אחרים זה נשמע מעט‪ ,‬אבל לבני‬
‫משפחה שמקבלים חמש שעות של‬
‫שקט‪ ,‬בלי הצורך התמידי לדאוג לחולים‪,‬‬
‫זה עולם ומלואו"‪.‬‬
‫"אני תמיד אומר למשפחות שאנחנו‬
‫המטפלים‪ ,‬חיים בעצם למען החולים‪.‬‬
‫אם לא נדאג לעצמנו‪ ,‬אם לא נשמור על‬
‫השפיות‪ ,‬לא יהיה מי שיטפל בהם‪ .‬אני‬
‫יודע שהנטיה הטבעית היא תמיד לדבר‬
‫על החולים‪ ,‬אבל אסור שבני המשפחה‬
‫יזניחו את עצמם‪ ,‬גם למען יקיריהם"‪.‬‬
‫המטרות למענן הסכים משה לחשוף את‬
‫מחלתה של אשתו הן הגברת המודעות‬
‫למחלה‪ ,‬ושיפור היחס לחולים‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫חולי אלצהיימר‪ ,‬גם בשלבים מאוד‬
‫מתקדמים של המחלה‪ ,‬זקוקים לחום‪,‬‬
‫אהבה‪ ,‬מגע ‪ -‬ומגיבים לכך בהתאם‪.‬‬
‫"השמחה הגדולה שאני רואה בעיניים‬
‫שלה כשהיא רואה אותי‪ ,‬שווה את הכל‪,‬‬
‫וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך יום‬
‫אחרי יום"‪● .‬‬
‫מעובד על פי ראיון שפורסם ב"דבשת"‪ -‬עתון‬
‫הסטודנטים של הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫אסר"ן‪ -‬אגודת הסטודנטים לרפואה בנגב‬
‫יולי ‪2008‬‬
‫ההתמודדות שלי‬
‫מתוך מכתב ששלח לעמותה שלום מורגנשטרן‪ ,91 ,‬שמשתף אותנו מדי פעם בניסיונו ודרכי‬
‫ההתמודדות שלו עם מחלת אשתו‪ ,‬ציפורה‪.‬‬
‫‪"...‬שאלתי את עצמי‪ :‬שלום‪ ,‬מה היתה‬
‫עושה ציפורה אם המצב היה הפוך?‬
‫איך היא היתה מטפלת בך? וכי זו‬
‫אשמתה שהיא חולה?‬
‫וזכרתי איך ציפורה עמדה לילות על‬
‫יד מיטתי באישפוזים‪ ...‬איך טיפלה‬
‫בילד שלנו‪ ,‬בן שנה ב‪ ,1951-‬כשחלה‬
‫בפוליו‪ ...‬ואז חיבקתי אותה ונתתי לה‬
‫נשיקה‪.‬‬
‫ומאז‪ ,‬באיזה מצב של מצוקה שקורה‪,‬‬
‫אני לא יכול לכעוס עליה‪ .‬אני מתמלא‬
‫רחמנות עד דמעות‪ ,‬מתגבר ומרגיע‬
‫אותה בחיבוקים ונשיקות‪ .‬אני לא כועס‬
‫על הגורל שלי הקשה לביצוע ומוכן‬
‫לעשות הכל בהבנה ובשמחה‪.‬‬
‫אני סוגר את העיניים ורואה לפני את‬
‫ציפורה שלי האמיתית‪ ,‬כפי שהיתה‬
‫מטפלת בנו במסירות‪.‬‬
‫אפשרות להחזיר לציפורה‪ ,‬עבור כל‬
‫מה שנתנה לנו‪ ...‬ולכולם מטוב ליבה‬
‫בכל חייה‪ ...‬ואיזה פלא‪ :‬מצאתי שלווה‬
‫בי שמרגיעה אותי‪ .‬לטפל בה כבר‬
‫אינני מסוגל ‪ -‬אבל אני שומר עליה‬
‫בחיבוקים ונשיקות‪ ,‬היות וזה נשאר לי‬
‫לתת לציפורה האהובה שלי‪ ,‬וזה עושה‬
‫לי טוב!" ●‬
‫אינני מוצא שום קושי‪ ,‬לא ביום ולא‬
‫בלילה‪ .‬אני מודה לאלוקים שנתן לי‬
‫מאת שלום מורגנשטרן‬
‫עמדא ‪24‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫במבט אישי‬
‫סוזן ממראקש‬
‫סיפורה של מתנדבת בעמותה‬
‫‪ ‬תיקי אסלן‬
‫שעליתי במעלית אל ביתה של‬
‫סוזן‪ ,‬ליבי הלם מהתרגשות‬
‫מלווה בחשש איך תעלה‬
‫הפגישה הראשונה בינינו‪.‬‬
‫את פני קיבלה פיליפינית זעופת פנים‬
‫וחשדנית‪ ,‬וכמוה גם בעלת הבית (הבת‬
‫של סוזן)‪ .‬טוב שבאתי מוכנה עם תוכנית‬
‫סדורה‪ ,‬הרהרתי כשהצגתי עצמי בפניהן‪.‬‬
‫הן כיוונו אותי אל ישישה שעיניה התכולות‬
‫אדישות ואפאטיות‪ .‬גופה נראה קורס אל‬
‫תוך הכורסה בה ישבה‪ .‬ניסיתי לנהל עימה‬
‫שיחה קלה‪ ,‬אך נראה היה שהיא שקועה‬
‫בעולם משלה‪ .‬שלפתי מתיקי את הספר‬
‫על חיי אדית פיאף שהכנתי מבעוד מועד‪,‬‬
‫והחילותי לספר לה תוך דפדוף בתמונות‪,‬‬
‫על חייה של הזמרת‪ .‬היא לא זכרה אותה‪.‬‬
‫כשראיתי שדיבורים לא יעזרו‪ ,‬עברתי‬
‫לשיר את השיר "‪"LA VIE EN ROSE‬‬
‫אותו היכרתי היטב (אני זמרת חובבת)‪.‬‬
‫פניה ניעורו לחיים ומבלי משים הצטרפה‬
‫לשירתי בצרפתית שוטפת‪.‬‬
‫כל אותה עת חשתי את עיני הפיליפינית‬
‫והבת בוחנות אותי‪.‬‬
‫"בשביל מה את כאן?"‪ ,‬שאלה הפיליפינית‪,‬‬
‫כשבתה של סוזן יצאה מן הבית‪.‬‬
‫"אני מתנדבת"‪ ,‬הבנתי את חששה שמא‬
‫תפוטר ואני אתפוס את מקומה‪ .‬היא‬
‫נרגעה למשמע תשובתי‪.‬‬
‫כושר הריכוז של סוזן היה נמוך מאוד‪,‬‬
‫לכן נאלצתי מדי כמה דקות לעבור‬
‫למשחק אחר‪ ,‬כדי ללכוד את תשומת‬
‫ליבה‪ .‬כקוסמת שלפתי ללא הרף את‬
‫אוצרות מזוודתי‪ :‬מכשיר עיסוי‪ ,‬קרם‬
‫ידיים‪ ,‬כדור אדום‪ .‬בצרפתית הקלושה‬
‫שידעתי‪ ,‬תיקשרתי עם סוזן‪ .‬העיסוי נעים‬
‫לה‪ ,‬אמרה‪.‬‬
‫בטרם צאתי נתתי לפיליפינית מתכון‬
‫להכנת עוגיות ללא אפייה‪ ,‬כדי שתפעיל‬
‫את סוזן עד בואי בשבוע שלאחר מכן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דבר לא קרה‪ .‬בהגיעי לפגישה השנייה‪,‬‬
‫כ‬
‫‪‬‬
‫הסתבר שהעוגיות נשכחו‪ ,‬והשגרה שבה‬
‫לקדמותה‪ ,‬דהיינו‪ :‬ישיבה אפאטית של סוזן‬
‫בכורסה ללא מעש וללא כל גירוי להפעיל‬
‫את גופה ואת מוחה‪ .‬גם הפעם באתי‬
‫מוכנה‪ .‬הבאתי ספר למטיילים שנקרא‬
‫"מרוקו הקסומה"‪ ,‬ובו תמונות מערים‬
‫שונות במרוקו ועצות למטייל הישראלי‪.‬‬
‫עיניה הכבויות ניעורו לחיים והיא פטפטה‬
‫ארוכות בצרפתית לעומת המשפטים‬
‫הבודדים שאמרה בפגישתנו הקודמת‪.‬‬
‫תוך כדי דפדוף בספר דובבתי אותה‪ ,‬היכן‬
‫הקסומה‪ ,‬וציורים שיש למלא בצבע‪.‬‬
‫הנחיתי את סוזן והיא התרכזה במשימה‪.‬‬
‫הצבעים יצאו מן הקונטורים ואופן הצביעה‬
‫היה מריחה מלמעלה למטה עם שבירות‬
‫באמצע‪ .‬מריחת צבע מימין לשמאל‬
‫לא עלתה בדעתה וגם כשהצעתי לא‬
‫קלטה‪.‬‬
‫מעניין שסוזן זוכרת היטב את מקצועה‪:‬‬
‫תופרת‪ .‬שאלתי אם היא מוכנה לתפור‬
‫לי שמלה ולתת לי הנחה‪ ,‬והיא אמרה‪:‬‬
‫"למה לא"?‬
‫"ניסיתי לנהל עימה שיחה קלה‪ ,‬אך נראה היה שהיא שקועה‬
‫בעולם משלה‪ .‬שלפתי מתיקי את הספר על חיי אדית פיאף‬
‫שהכנתי מבעוד מועד‪ ,‬והחילותי לספר לה תוך דפדוף‬
‫בתמונות‪ ,‬על חייה של הזמרת‪ .‬היא לא זכרה אותה‪ .‬כשראיתי‬
‫שדיבורים לא יעזרו‪ ,‬עברתי לשיר את השיר "‪LA VIE EN‬‬
‫‪ "ROSE‬אותו היכרתי היטב (אני זמרת חובבת)‪ .‬פניה ניעורו‬
‫לחיים ומבלי משים הצטרפה לשירתי בצרפתית שוטפת"‬
‫נולדה ‪ -‬במאראקש‪ .‬מה נהגו לאכול וכו'‪.‬‬
‫מה עשו הוריה ומה שמותיהם ‪ -‬היא זכרה!‬
‫מדי פעם תיקנה אותה בתה כששגתה‪.‬‬
‫בעודי מעסה את כפות ידיה בקרם ידיים‬
‫ריחני‪ ,‬חשתי שגם היא מלטפת ומעסה‬
‫את ידי‪ .‬זו תגובה של ממש‪ ,‬שמחתי‪.‬‬
‫בצאתי רשמתי לעצמי דו"ח בו כתבתי‬
‫שיש לרכך את הבת על מנת שתנחה את‬
‫הפיליפינית לשתף איתי פעולה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בפגישה השלישית קידמה את פני‬
‫קשישה חייכנית ועירנית‪ .‬עדיין היה קשה‬
‫לנהל שיחה מעבר לשאלה ותשובה‪ ,‬רוב‬
‫התשובות היו שאינה זוכרת ואינה יודעת‪.‬‬
‫בפגישה זו התחלנו בהתעמלות קלה‬
‫כשהיא ישובה בכורסה (היא מתקשה‬
‫בהליכה)‪ ,‬שכללה רקיעות ברגליים‬
‫ומתיחת הידיים למעלה ולצדדים והורדתן‬
‫על הברכיים‪.‬‬
‫לאחר מכן הפיליפינית הושיבה אותה‬
‫אל השולחן‪ ,‬ושלפתי צבעים מן המזוודה‬
‫לאחר שראיתי שהריכוז של סוזן יורד‪,‬‬
‫עברתי למילוי חוברת "תמונות מחיי"‬
‫בפרטים מחייה‪.‬‬
‫השארתי שתי תמונות לעבודה בבית עם‬
‫הפיליפינית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את הפגישה הרביעית פתחתי בשאלה‬
‫לפיליפינית היכן התמונות של סוזן‬
‫ומשפחתה‪ .‬הפיליפינית הנידה בכתפיה‬
‫ואמרה שלא הכינה ושהבת תדאג לכך‪.‬‬
‫לפיכך התחלתי את הפגישה במשחק‬
‫קלפים (אינני משחקת קלפים כלל)‪.‬‬
‫סידרנו אותם לפי צבעים ובסדר עולה לפי‬
‫דרגתם‪ .‬הנושא העסיק את סוזן כרבע‬
‫שעה‪ .‬חזרתי איתה על מה שכתבנו על‬
‫תמונות מחייה וכן על שמות ילדיה‪ .‬מכיוון‬
‫שלא זכרה אף שם של בניה (שבעה) אלא‬
‫רק את של בתה עימה היא מתגוררת‪,‬‬
‫קראתי בקול רם מחצית מכל שם וסוזן‬
‫השלימה את השאר‪ .‬חזרנו שנית והפעם‬
‫מהר יותר‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪ 26‬‬
‫‪ 25‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫‪ ‬המשך מעמוד ‪25‬‬
‫לסיום הוצאתי מתיקי שקית עם תבלינים‬
‫שקטפתי מגינתי‪ :‬בזיליקום‪ ,‬רוזמרין‪ ,‬עשב‬
‫לימון ועוד‪ .‬הגשתי לאפה והיא נראתה‬
‫נהנית מן הריח‪ ,‬אך לא זיהתה אותם‪,‬‬
‫האמת‪ ,‬לא ציפיתי שתזהה‪ .‬ניכר היה‬
‫שהיא ממוקדת יותר‪ ,‬גם בריכוז ‪ ,‬בעירנות‬
‫ובכך שהיא מדברת עברית ולא גולשת כל‬
‫הזמן לצרפתית‪ ,‬שפת אמה‪.‬‬
‫מאחר והבנתי שמלבד התקשורת הטובה‬
‫שיצרתי עם סוזן‪ ,‬עלי לרכך את הפיליפינית‪,‬‬
‫הקדשתי גם לה זמן ודיברנו על ארצה‪.‬‬
‫לפני לכתי השארתי לה דף שתעביר לבתה‬
‫של סוזן (שהפסיקה להשתתף בפגישות)‬
‫בו כתבתי שיש להכין עבורי תמונות של‬
‫המשפחה לפגישה הבאה‪ .‬הפיליפינית‬
‫דרשה שאתרגם לה כל מלה שכתבתי‪,‬‬
‫ועשיתי זאת ברצון כדי להרגיעה שאינני‬
‫מתלוננת עליה‪ ,‬חלילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זה עבד! בבואי לפגישה החמישית‪ ,‬הגישה‬
‫לי הפיליפינית צרור תמונות‪ .‬סוזן ואני‬
‫מיינו את התמונות בעזרת הפיליפינית‬
‫(סוזן לא זיהתה אף אחד‪ ,‬גם לא את‬
‫עצמה)‪ .‬הכנסנו לאלבום "תמונות מחיי"‬
‫את התמונות וכתבתי הערות שהתייחסו‬
‫לכל תמונה‪ .‬הבחנתי בכך שסוזן אוהבת‬
‫לשיר‪ ,‬גם בעברית וגם בשפות אחרות‬
‫כצרפתית וספרדית‪ .‬היא מגיבה למוזיקה‪.‬‬
‫שרנו יחד שירים ישנים בשפות שונות והיא‬
‫נהנתה‪ .‬הפעם התקשורת היתה טובה‬
‫במיוחד בין שתינו‪ ,‬וסוזן היתה עירנית‬
‫וחמימה כלפי‪.‬‬
‫הפיליפינית גם היא החלה להיפתח‪ ,‬חייכה‬
‫אלי ושמחה כשציינתי שהיא מטפלת‬
‫בסוזן יפה‪.‬‬
‫נסעתי לחו"ל וחזרתי חולה‪ .‬נוצר נתק‬
‫של שלושה שבועות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשובי מן החופשה שוחחנו מעט‪ ,‬שרנו‪,‬‬
‫עשינו התעמלות‪ ,‬מסאז' ועוד‪.‬‬
‫בשבוע של ראש השנה שרנו שירי חג‬
‫והסברתי לה על מנהג טבילת תפוח‬
‫בדבש‪ .‬מכיוון שהיא אוהבת לשיר‪ ,‬עשיתי‬
‫לה התעמלות לצלילי שיר ילדים‪ .‬היא‬
‫משתפת פעולה ונהנית‪.‬‬
‫בשבוע שלאחר מכן עסקנו בעיקר בצביעה‬
‫ובגזירת ציור דמות אשה שציירתי‪.‬‬
‫למרות חג הסוכות‪ ,‬מצאתי יום פנוי להגיע‬
‫לסוזן‪ .‬חשוב היה לי לשמור על רצף‪ ,‬חשתי‬
‫שאני יוצאת מן הפגישות איתה בתחושה‬
‫טובה יותר כי אני לא רק נותנת‪ ,‬אני גם‬
‫מקבלת מסוזן‪ .‬לשעה קלה שכחתי את‬
‫בעיותי האישיות בזכותה‪.‬‬
‫ניסיתי לשחק איתה טנגרם אך היא‬
‫התקשתה בכך ועברנו לאלבום התמונות‬
‫שבו תמונות המשפחה‪ .‬שוחחנו על בני‬
‫המשפחה‪ .‬פעמים רבות נתנה אינפורמציה‬
‫שגויה עליהם‪ .‬לא זכרה את שמות אחיה‬
‫ואחיותיה‪ .‬כשהגיע השעה שאלך‪ ,‬ביקשה‬
‫בצרפתית שאשאר עוד‪ .‬זו הייתה הפעם‬
‫הראשונה שיזמה משהו‪ .‬אמרתי לה שעלי‬
‫לבשל לחג ושאשוב בשבוע הבא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשבוע העשירי הייתה סוזן חייכנית‬
‫ומרוכזת‪ .‬הטלויזיה הפתוחה הפריעה‬
‫לריכוז מעט‪ .‬הפיליפינית עסקה בניקיון‬
‫הבית ולא נכחה בפגישה‪ .‬ביקשתי מסוזן‪,‬‬
‫לאחר שעשיתי לה מסאז' עם קרם הידיים‪,‬‬
‫מודעת לכך‪ .‬התלבטתי אם עלי להודיע‬
‫זאת לסוזן‪.‬‬
‫מרבית הזמן היא מתבטאת בצרפתית ולא‬
‫בעברית‪ .‬גם כשאני פונה אליה בעברית‪,‬‬
‫היא משיבה לי בצרפתית‪ .‬ביקשתי מסוזן‬
‫שפטפטה בצרפתית שוטפת שתאמר‬
‫את דבריה בעברית‪ ,‬ולהפתעתי היא‬
‫אמרה‪" :‬מה‪ ,‬אני לא מדברת עברית?"‪,‬‬
‫רק אז הבנתי שהיא מתבטאת כפי שהיא‬
‫חשה באותו רגע‪ ,‬מבלי להבחין אם דיברה‬
‫עברית‪ ,‬צרפתית או ערבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפגישה האחת עשרה הייתה נחמדה‬
‫במיוחד‪ .‬הצלחתי לגרום לה לצחוק‪ .‬שמתי‬
‫לב שהיא מגיבה להומור‪ .‬היא אמרה לי‬
‫בצרפתית שאני גורמת לה לצחוק‪.‬‬
‫נדהמתי מן היכולת שלה להבין הומור‪,‬‬
‫בה בשעה שאינה זוכרת את קיומם של‬
‫ילדיה‪ ,‬ובוודאי שלא את שמותיהם‪.‬‬
‫החלטתי לומר לסוזן כך‪ :‬בקרוב פגישותינו‬
‫יסתיימו‪ ,‬אך אתקשר אלייך בטלפון ואם‬
‫אהיה בסביבה ‪ -‬אקפוץ אלייך‪( .‬זאת‬
‫"נותרה לי פגישה אחרונה עם סוזן‪ ,‬פגישת פרידה‪ .‬סוזן‬
‫תחסר לי‪ ,‬אך במהרה תמלא את מקומה בחיי חולה אחרת‬
‫לה אעניק את המיטב שבי‪ .‬אני תקווה שגם איתה תהיה לי‬
‫תקשורת טובה‪ .‬נראה שלמדתי איך להתמודד טוב יותר עם‬
‫המטפלים בחולה‪ ,‬אך עדיין אין בי בטחון מספיק בסמכותי‬
‫להעיר הערות ולכוון באסרטיביות את המטפלים להעסיק‬
‫נכון וטוב יותר את החולה"‬
‫לזהות ארבעה סוגי פירות‪ .‬היא זיהתה רק‬
‫שניים מתוכם‪ .‬היא ביצעה התעמלות עם‬
‫הגומי הנמתח בתרגילי ידיים וכתפיים‪.‬‬
‫הרגליים בעייתיות לכן ויתרתי‪.‬‬
‫בצאתי שאלה אותי‪ :‬את כבר הולכת?‬
‫הבטחתי לבוא שוב‪ .‬שמחתי שהזמן עובר‬
‫לה בנעימים במחיצתי‪ ,‬אם כי את שמי‬
‫לא קלטה מעולם‪ .‬את שמות הוריה היא‬
‫זוכרת‪ ,‬אך לא את שמות אחיה וילדיה‪.‬‬
‫(מלבד השם של בתה)‪.‬‬
‫למרות ששכחה את שמי‪ ,‬ברור כשמש‬
‫שהיא שמחה מאוד לראותני‪ .‬הפיליפינית‬
‫ציינה שכשאני בסביבה‪ ,‬סוזן פחות‬
‫נחמדה אליה‪ ,‬כי היא אוהבת אותי יותר‪.‬‬
‫לא אסתיר כי שמחתי לשמוע זאת‪ .‬זהו‬
‫הפידבק שהמטפל מצפה לקבל‪ .‬הזכרתי‬
‫לפיליפינית שבעוד שתי פגישות מגיעה‬
‫שעת הפרידה‪ .‬היא אמרה שבתה של סוזן‬
‫עמדא ‪26‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫עשיתי בעיקבות המפגש עם המנחה ויתר‬
‫המתנדבות בו דובר על אופן הפרידה של כל‬
‫אחת מהחולה שלה)‪ .‬לא הבחנתי בתגובה‬
‫רגשית כלשהי מצד סוזן לדברי‪ .‬אולי בגלל‬
‫שריככתי את הפרידה בכך שאשמור על‬
‫קשר‪ .‬או שזה חלק מהמחלה‪ ,‬לא להבין‬
‫דברים מורכבים‪.‬‬
‫נותרה לי פגישה אחרונה עם סוזן‪ ,‬פגישת‬
‫פרידה‪ .‬סוזן תחסר לי‪ ,‬אך במהרה תמלא‬
‫את מקומה בחיי חולה אחרת לה אעניק‬
‫את המיטב שבי‪ .‬אני תקווה שגם איתה‬
‫תהיה לי תקשורת טובה‪ .‬נראה שלמדתי‬
‫איך להתמודד טוב יותר עם המטפלים‬
‫בחולה‪ ,‬אך עדיין אין בי בטחון מספיק‬
‫בסמכותי להעיר הערות ולכוון באסרטיביות‬
‫את המטפלים להעסיק נכון וטוב יותר את‬
‫החולה‪● .‬‬
‫אלצהיימר בעיתונות‬
‫‪ - A.A.A. D.D‬הפרעת קשב וריכוז עקב גיל מתקדם‬
‫‪Age Activated Attention Deficit Disorder‬‬
‫כך מתבטאת הפרעה זו‪:‬‬
‫אני מחליט להשקות את הגינה‪.‬‬
‫בעודי פותח את הברז בחצר‪ ,‬אני מביט לעבר מכוניתי ומחליט‬
‫שהיא זקוקה לשטיפה‪.‬‬
‫כאשר אני פונה אל החניה אני מבחין שיש דואר על שולחן‬
‫המרפסת ‪ ,‬אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן‪.‬‬
‫אני מחליט לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית‪.‬‬
‫אני מניח את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת‪ ,‬זורק את‬
‫דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן‪ ,‬ושם לב שהפח מלא‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אני מחליט להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה‬
‫את הפח‪.‬‬
‫אבל אז אני חושב‪ ,‬מכיוון שאני ממילא עומד להיות ליד תיבת‬
‫הדואר כאשר ארוקן את הפח‪ ,‬אז מוטב שאשלח את תשלומי‬
‫החשבונות תחילה‪.‬‬
‫אני לוקח את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ'ק‬
‫אחד !‬
‫שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה‪ ,‬לכן‪ ,‬אני‬
‫נכנס פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצא פחית קולה‬
‫שקודם שתיתי ממנה‪.‬‬
‫אני מתכוון לקחת את הצ'קים‪ ,‬אבל תחילה עליי להניח בצד‬
‫את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות‪ .‬אני‬
‫מבחין שהקולה כבר מתחממת‪ ,‬אז אני מחליט להכניס אותה‬
‫למקרר‪.‬‬
‫בעודי ניגש למטבח עם הפחית‪ ,‬עיניי קולטות אגרטל פרחים‬
‫על הדלפק‪ -‬יש להשקות אותם‪.‬‬
‫אני מניח את הפחית על הדלפק‬
‫ואני מגלה שם את משקפי‬
‫הקריאה שלי אותם חיפשתי‬
‫כל הבוקר‪.‬‬
‫אני מחליט שמוטב שאחזיר‬
‫אותם אל שולחן הכתיבה‪ ‬שלי‪,‬‬
‫אך תחילה עליי להשקות את‬
‫הפרחים‪.‬‬
‫אני מחזיר את המשקפיים‬
‫לדלפק‪ ,‬ממלא כד מים ולפתע‬
‫מבחין בשלט של הטלוויזיה‪.‬‬
‫מישהו השאיר אותו על שולחן‬
‫המטבח‪.‬‬
‫אני קולט שהערב כאשר נשב‬
‫לצפות בטלוויזיה‪ ,‬אני אחפש‬
‫את השלט‪ ,‬אבל לא אזכור שהוא‬
‫במטבח‪ ,‬אז אני מחליט להחזיר‬
‫אותו למקום שלו‪ ,‬אך תחילה‬
‫עמדא ‪28‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫אשקה את הפרחים‪.‬‬
‫אני שופך קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על‬
‫הרצפה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אני מחזיר את השלט לשולחן‪ ,‬לוקח מטליות ומנגב את‬
‫השלולית‪ .‬ואז אני חוזר אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי‬
‫לעשות‪.‬‬
‫בסוף היום‪:‬‬
‫המכונית אינה שטופה‪,‬‬
‫החשבונות לא שולמו‪,‬‬
‫יש פחית קולה חמה על הדלפק‪,‬‬
‫לפרחים אין מספיק מים‪,‬‬
‫עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי ‪,‬‬
‫אני לא מוצא את השלט‪,‬‬
‫אני לא מוצא את המשקפיים שלי‪,‬‬
‫ואני לא זוכר מה עשיתי עם מפתחות המכונית‪.‬‬
‫ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר‬
‫היום‪ ,‬אני די מבולבל‪ ‬מכיוון שאני יודע שהייתי עסוק לאורך כל‬
‫היום ואני באמת מאוד עייף!‬
‫עשו לי טובה‪ ,‬טוב? העבירו מסר זה לכל מי שאתם מכירים‪,‬‬
‫מכיוון שאני לא זוכר למי הוא נשלח‪.‬‬
‫ואל תצחקו! אם זה עדיין לא אתם‪ - ‬יומכם יגיע!!!‬
‫מסקנה‪ :‬אל תתביישו להחזיק פנקס ולרשום מה‬
‫לעשות!‬
‫קטע ש"רץ" באינטרנט‬
‫העבירה למערכת‪ :‬יעל גושן‬
‫אלצהיימר בעיתונות‬
‫עישון מעלה הסיכון‬
‫לדמנציה ואלצהיימר‬
‫עשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אלצהיימר או דמנציה‬
‫מ‬
‫מאשר לא מעשנים‪ ,‬או מעשנים בעבר ‪ -‬כך מדווח כתב העת‬
‫‪.Neurology‬‬
‫המחקר הנקרא ‪ Rotterdam‬בוצע בהולנד‪ ,‬היה רחב היקף באוכלוסיית‬
‫הנבדקים כ‪ 6,800-‬איש‪ ,‬אשר היו ללא דמנציה בתחילת המחקר‪ .‬המחקר‬
‫היה פרוספקטיבי‪ ,‬היינו הבדיקות של המחלה וגורמי הסיכון היו בדיקות‬
‫מעקב (‪ )Follow up‬ולא ניתוח העבר (מחקר רטרוספקטיבי)‪ .‬המחקר‬
‫החל בשנים ‪ ,1990-1993‬שבמהלכן נבדקה האוכלוסייה ונקבעה רמת‬
‫היסוד (‪ .)Baseline‬בתחילת המחקר התקיימו ראיונות בבתי המשתתפים‬
‫ונבחנה בריאותם‪ ,‬תרופות בשימוש‪ ,‬סגנון חיים‪ ,‬גורמי סיכון‪ ,‬וכמובן הרגלי‬
‫עישון בהווה ובעבר‪.‬‬
‫המעקב התבצע בשנים ‪ .2002-2004 ,1997-1999 ,1993-1994‬קבוצת‬
‫ה‪"-‬לא מעשנים" שימשה כקבוצת הביקורת בכל הניתוחים אשר נעשתה‬
‫עליהם חזרה השוואתית‪.‬‬
‫במחקר נמצא שמבוגרים מעל גיל ‪ 55‬אשר היו מעשנים פעילים בזמן‬
‫המעקב היו עם נטייה גבוהה יותר ב‪ 50%-‬לפתח דמנציה מאשר כאלה‬
‫שמעולם לא עישנו או שעישנו בעבר‪.‬‬
‫החוקרים מציינים שכידוע עישון מעלה את הסיכון למחלות של כלי הדם‬
‫המוחיים‪ ,‬שלהן יש גם קשר לדמנציה‪ .‬מנגנון נוסף שיכול להסביר את‬
‫הממצאים קשור לעקה חמצונית (בכל מערכות הגוף מתקיימים תהליכי‬
‫של חמצון ‪ -‬קליטת החמצן והפיכתו לאנרגיה) שעלולה לפגוע בתאי‬
‫כלי הדם ולהוביל להחמרת ההיצרות של כלי הדם‪ .‬מעשנים חווים עקה‬
‫חמצונית קשה יותר מאשר לא מעשנים‪.‬‬
‫מחקרים קודמים‪ ,‬מסבירים החוקרים‪ ,‬היו התבוננותיים ומוגבלים באופק‬
‫מעקב קצר‪ ,‬וללא הגדרות ספציפיות של אבחון דמנציה‪ .‬במחקר קודם‬
‫דווח על סיכון גבוה לאלצהיימר ודמנציה בקרב מעשנים נוכחיים ללא‬
‫אללים של ‪( apoE4‬גורמים חלבוניים המעלים את סיכוני הדמנציה)‬
‫לאחר מעקב של שנתיים‪ .‬במחקר הנוכחי המטרה הייתה להעריך קשר‬
‫זה לאחר תקופה ארוכה יותר ועם יותר דיווחים על מקרי דמנציה בקרב‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫בתחילת המחקר ובמהלך המעקב בוצע פרוטוקול תלת שלבי לאבחון‬
‫והערכת המצב הקוגניטיבי של כל המשתתפים תוך שימוש במבחן‬
‫‪‎ Mini-Mental State Examination (MMSE)‎‬וכן המדד ‪‎Geriatric‬‬
‫‪.Mental State schedule‎(GMS)‎‬‬
‫המעקב אחר המשתתפים היה גם באמצעות ביצוע המבחנים הללו וגם‬
‫שימוש במאגרי המידע של מערכת הבריאות האזורית‪ .‬בוצעה גם הערכה‬
‫לנוכחות של האלל ‪. apoE4‬‬
‫לאחר תקופת מעקב ממוצעת של ‪ 7.1‬שנים‪ 706 ,‬מהנבדקים (‪)10.3%‬‬
‫היו עם דמנציה‪ ,‬מתוכם ‪ )78.6%( 555‬עם אלצהיימר ו‪ )11.2%( 79-‬עם‬
‫דמנציה וסקולארית‪ .‬עישון בעת ה‪ baseline-‬נמצא כקשור לסיכון מוגבר‬
‫לדמנציה ומחלת אלצהיימר‪ .‬עלייה זאת הייתה מוגבלת אך ורק לנבדקים‬
‫ללא אלל ה‪.apoE4 -‬‬
‫המחקר הנוכחי מראה כי עישון בהווה מגביר את הסיכון לדמנציה בקרב‬
‫לפחות ‪ 85%‬מהאוכלוסייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעשנים נוכחיים או בעבר עם אלל‬
‫של ‪ apoE4‬לא היו בסיכון מוגבר לדמנציה או אלצהיימר‪.‬‬
‫על פי פרסום ב‪www.e-med.co.il :‬‬
‫ספטמבר‪2007 ,‬‬
‫אלצהיימר בעיתונות‬
‫מחלתה של מרגרט תאצ'ר נחשפת בספר של בתה‬
‫ספר חדש שפרסמה בתה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר‬
‫ב‬
‫מרגרט תאצ'ר‪ ,‬מגלה הבת קרול כי אמה מתקשה להשלים‬
‫את משפטיה ולזכור מידע עדכני‪-‬יחסית כמו מותו של בעלה לפני‬
‫חמש שנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר היא נשאלת על תקופת כהונתה‪,‬‬
‫תאצ'ר הישנה שבה ומבליחה‪.‬‬
‫מחלת הדמנציה (שיטיון)‪ ,‬שממנה סובלת ראש ממשלת בריטניה‬
‫לשעבר מרגרט תאצ'ר‪ ,‬מקשה עליה להיזכר גם בפרטים הפשוטים‬
‫ביותר ‪ -‬כך חושפת בתה קרול בספר חדש‪ ,‬שקטעים ממנו התפרסמו‬
‫בעיתון הבריטי "מייל און סנדיי"‪.‬‬
‫בספרה כתבה קרול תאצ'ר כי בימים גרועים במיוחד‪ ,‬מתקשה‬
‫אמה להשלים את משפטיה ‪ -‬אך כאשר היא נזכרת בימיה בדאונינג‬
‫סטריט‪ ,‬היא חוזרת לעצמה‪.‬‬
‫"תמיד חשבתי עליה כעל‪-‬זמנית‪ ,‬חסרת גיל‪ ,‬ויצוקה בברזל ‪ -‬בלי‬
‫כל אפשרות להינזק"‪ ,‬כתבה הבת בספרה‪A Swim-on Part In" ,‬‬
‫‪."The Goldfish Bowl‬‬
‫"פעם לא היה צורך לומר לה משהו יותר מפעם אחת כי היא כבר‬
‫תייקה אותו בזכרונה מעורר ההערצה‪ .‬אבל אז התחילה אמא לשאול‬
‫את אותן שאלות שוב ושוב‪ ,‬ולא הייתה מודעת כלל לעובדה שהיא‬
‫עושה זאת"‪ ,‬כתבה קרול תאצ'ר‪ .‬לדבריה‪ ,‬מותו של אביה דניס‬
‫ב‪ - 2003-‬שלו הייתה נשואה תאצ'ר במשך יותר מיובל ‪ -‬הוא אחד‬
‫הדברים שאמה נוטה לשכוח‪" .‬נאלצתי לבשר לה את הבשורות‬
‫הרעות פעם אחר פעם‪ .‬בכל פעם כשהבינה שאיבדה את הגבר‬
‫שלו הייתה נשואה יותר מחמישים שנה‪ ,‬היא הביטה בי במבט עצוב‬
‫ואמרה‪' ,‬אוי'‪ .‬אני נאבקתי שלא להתפרק‪' .‬האם היינו שם?'‪ ,‬היא‬
‫תמיד שאלה אותי בשקט"‪ ,‬כתבה הבת‪.‬‬
‫אך לצד השכחה של מידע עדכני ‪ -‬תאצ'ר הבת מתעדת בספרה‬
‫גם מקרה שבו מכרה שאלה את אמה על מנהיג ברית המועצות‬
‫לשעבר מיכאיל גורבצ'וב‪" .‬היא לפתע חזרה לעצמה‪ ,‬ל'מודוס אשת‬
‫הברזל'‪ ,‬ודיברה ברהיטות"‪ ,‬כתבה קרול תאצ'ר בספרה‪.‬‬
‫מרגרט תאצ'ר‪ ,‬שזכתה לכינוי "אשת הברזל"‪ ,‬הייתה האישה היחידה‬
‫עד כה שכיהנה בתפקיד ראש ממשלת בריטניה‪ .‬היא עמדה בראש‬
‫המפלגה השמרנית‪ ,‬והחזיקה בתפקיד מנהיגת בריטניה בין השנים‬
‫‪ 1979‬ל‪ .1990-‬כיום היא בת ‪ .83‬היא הפסיקה את הופעותיה‬
‫הפומביות ב‪ 2002-‬בעצת רופאיה‪ ,‬לאחר שסבלה מסדרה של‬
‫התקפי שבץ קלים‪● .‬‬
‫‪www.ynet.co.il ,24.08.08‬‬
‫חדשות בעולם‬
‫ויטמין ‪ B3‬ואלצהיימר‬
‫וקרים מדווחים כי נראה שמינונים גבוהים ביותר של ויטמינים‬
‫ח‬
‫רגילים מפחיתים בעיות זיכרון בקרב עכברים הסובלים‬
‫ממחלה שהיא המקביל העכברי של מחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫כרגע אין דרך לדעת אם לטיפול תהיה אותה השפעה על בני האדם‪.‬‬
‫החוקרים מתחילים בהיערכות למחקר חדש בבני אדם‪ ,‬ובינתיים‬
‫המדענים אינם מוכנים להמליץ לאנשים לקחת את הויטמינים‬
‫מעבר למינון הנורמלי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לדברי קים גרין‪ ,‬עורך המחקר‪ ,‬מאוניברסיטת קליפורניה‪:‬‬
‫"זה בהחלט מבטיח‪ ,‬ואם נשלב זאת עם תרופות אחרות שכבר‬
‫קיימות‪ ,‬יש להניח שנראה השפעה רבה"‪.‬‬
‫במחקר החדש‪ ,‬גרין ועמיתיו בודקים את החומר ניקוטינאמיד‬
‫(‪ ,)nicotinamide‬אחת הצורות של ויטמין ‪ B3‬שנמצא במזונות‬
‫כגון‪ ,‬בשר‪ ,‬עופות‪ ,‬דגים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬קטניות‪ ,‬דגנים ותפוחי אדמה‪.‬‬
‫מחקר קודם הניח כי ויטמינים כגון ויטמין ‪ ,E‬ויטמין ‪ ,C‬וויטמין ‪,B12‬‬
‫עשויים לסייע לאנשים להקטין את הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר‪,‬‬
‫אך לא נמצאה השפעה‪ ,‬לדברי ד"ר רלף ניקסון‪ ,‬סגן היו"ר של המועצה‬
‫המיעצת המדעית והרפואית של האגודה לאלצהיימר‪.‬‬
‫במחקר החדש‪ ,‬החוקרים הינדסו גנטית את העכברים על מנת‬
‫שיפתחו את המקבילה של מחלת אלצהיימר‪ .‬הם בחנו את זיכרונם‬
‫בכך ששמו אותם בבריכת מים רדודה ובדקו אם הם יכולים לזכור‬
‫את המיקום של ההתקן המאפשר להם לצאת מתוך המים‪ .‬לאחר‬
‫מכן נתנו החוקרים ויטמין‪ B3‬לחלק מהעכברים‪ .‬המינון היה גבוה‬
‫מאוד‪ ,‬ומקביל לכ‪ 2-3-‬גרם של הויטמין לבני האדם (כשהכמות‬
‫המותרת הגבוהה ביותר היא ‪ 0.5‬גרם‪ ,‬בכמויות גבוהות מאוד נמצאו‬
‫עמדא ‪30‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬
‫נזקים לכבד)‪.‬‬
‫לאחר מכן העכברים שוב נבחנו בבריכה‪ .‬העכברים השכחנים שנטלו‬
‫את הויטמין פעלו היטב‪" .‬מבחינה קוגניטיבית הם נרפאו"‪ ,‬אומר‬
‫ד"ר גרין‪" .‬הם פעלו כאילו לא פיתחו מעולם את המחלה"‪ .‬כנראה‬
‫שהויטמין פועל בכך שהוא מנקה את ה"סבכים" ("‪)"Tangles‬‬
‫של החלבון הידועים בשם טאו (‪ )tau‬הנמצאים בתאי המוח‪( .‬לפי‬
‫המחקרים‪ ,‬במחלת אלצהיימר חלבון זה תורם להיווצרות הפלאק‬
‫במוח)‪.‬‬
‫הויטמינים עשויים להיות מבטיחים גם לאנשים‪ ,‬משום שהם זולים‬
‫ונראים לכאורה בטוחים‪ .‬אבל גם כך‪" ,‬עד שיהיה לנו ניסוי רפואי‬
‫הולם‪ ,‬אני לא ממליץ לאנשים למהר וליטול גרמים מהחומר הזה‬
‫בכל יום"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫הממצאים פורסמו באינטרנט בגיליון ‪ 5‬בנובמבר של ‪The Journal‬‬
‫‪.of Neuroscience‬‬
‫ד"ר רלף ניקסון אומר כי המחקר החדש מעורר סקרנות‪ ,‬אבל‬
‫האנשים צריכים להיות זהירים ולא להניח כי "יותר זה יותר טוב"‪,‬‬
‫כאשר מדובר בטיפול אפשרי‪ ,‬גם אם הוא נראה בטוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין‬
‫ערובה לכך שהתהליכים הפיזיולוגיים הקורים אצל עכברים‪ ,‬ספיגת‬
‫החומר‪ ,‬המטבוליזם שלו‪ ,‬הגעתו אל המוח ותגובתו עם תאי המוח‬
‫יתרחשו גם אצל בני אדם‪● .‬‬
‫מאת‪ :‬ראנדי דוטינגה‬
‫מתוך‪HealthDay News :‬‬
‫‪http://www.healthday.com‬‬
‫תרגמה‪ :‬שרה חשבי‬
‫קן חם ואוזן קשבת‬
‫סיוע טלפוני למידע‪ ,‬הדרכה ותמיכה ‪*8889‬‬
‫‬
‫עיר‬
‫‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד לדוברי רוסית‬
‫‬
‫אשקלון‬
‫‬
‫באר טוביה‬
‫‬
‫באר שבע‬
‫‬
‫‬
‫בני ברק‬
‫‬
‫‬
‫בת ים‬
‫‬
‫גבעתיים (בוקר) ‬
‫‬
‫גוש תל מונד‬
‫‬
‫‬
‫גליל תחתון‬
‫‬
‫‬
‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬
‫‬
‫גליל מערבי‬
‫‬
‫‬
‫מעלות תרשיחא (בוקר)‬
‫‬
‫דימונה‬
‫‬
‫‬
‫הרצליה‬
‫‬
‫חדרה‬
‫‬
‫‬
‫חולון‬
‫‬
‫חוף הכרמל‬
‫‬
‫חיפה‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫טבריה‬
‫‬
‫ירושלים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫יבנה‬
‫‬
‫כפר סבא‬
‫כרמיאל לדוברי רוסית‬
‫‬
‫מועצה אזורית‪ -‬גלבוע‬
‫‬
‫מ‪.‬א‪.‬חבל מודיעין‪-‬שהם‬
‫מודיעין מכבים רעות‬
‫‬
‫‬
‫נווה מונוסון‬
‫‬
‫נס ציונה‬
‫‬
‫‬
‫נצרת עילית‬
‫‬
‫נתניה‬
‫‬
‫עמק יזרעאל‬
‫‬
‫עפולה‬
‫‬
‫ערד‬
‫‬
‫פתח תקוה‬
‫‬
‫צפת‬
‫‬
‫קריות‪-‬אזור חיפה וצפון‬
‫‬
‫קרית ביאליק‬
‫‬
‫קרית מוצקין‬
‫‬
‫קרית שמונה‬
‫‬
‫קרית אונו‬
‫‬
‫‬
‫קרית גת‬
‫‬
‫‬
‫ראשון לציון‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ראשל"צ‪ -‬מערב ‬
‫‬
‫רחובות‬
‫‬
‫רמת גן‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫רמת השרון‬
‫‬
‫תל אביב‬
‫לדוברי איטלקית ‬
‫‬
‫לדוברי אנגלית‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫לדוברי אידיש‬
‫‬
‫דוברי הונגרית‬
‫‬
‫לדוברי רוסית‬
‫‬
‫לדוברי ספרדית‬
‫‬
‫לדוברי גרמנית‬
‫‬
‫לדוברי הולנדית‬
‫‬
‫מנכ"ל‬
‫טלפון‬
‫‬
‫איש קשר‬
‫אתי אלמליח ‪-‬בוקר ‪08-8555555‬‬
‫‪050-7548874‬‬
‫סבטלנה וקס‬
‫‪08-6732142‬‬
‫‬
‫רות ישין‬
‫‪08-8581532‬‬
‫‬
‫נירה גולן‬
‫‪08-6205162/3‬‬
‫‬
‫גלי סבן‬
‫‪08-6205162/3‬‬
‫‬
‫שרון חזן‬
‫‪03-6711000‬‬
‫רות שלומוביץ‬
‫‪03-6186264‬‬
‫רבקה גוטרמן‬
‫‪052-2428897‬‬
‫‬
‫פנינה אורן‬
‫צילה ברוברזון (בוריס) ‪03-5065128‬‬
‫‪03-5722382‬‬
‫קארין עמיאל‬
‫‪03-7519541‬‬
‫שלומית ניר ויסמן‬
‫‪052-2816780‬‬
‫אפרים רודנאי‬
‫‪04-6767136‬‬
‫חיה פלצר (בוקר)‬
‫‪04-6629161‬‬
‫מרים צ'ובינסקי‬
‫‪04-6628221‬‬
‫נחמה קהת‬
‫‪04-9952214‬‬
‫‬
‫רחל רוט‬
‫‪04-9854129‬‬
‫תלמה בן‪-‬דוד‬
‫רוחמה אטוצ'קין וקנין ‪04-9578915‬‬
‫‪08-6558777‬‬
‫לינדה גבאי‬
‫‪08-6558777‬‬
‫ענת אפריאט‬
‫‪09-9552865‬‬
‫ניצה סירקיס‬
‫‪04-6345856‬‬
‫איבט ופניירסקי‬
‫‪04-6390918‬‬
‫מרים וובר‬
‫‪03-5046038‬‬
‫דרורה חריף‬
‫‪04-6390918‬‬
‫‬
‫מרים וובר‬
‫‪04-8223351‬‬
‫‬
‫זיוה הראל‬
‫‪04-8100262‬‬
‫יהודית דובובי‬
‫‪04-8244878‬‬
‫אסתר ספקטור‬
‫‪04-6722473‬‬
‫מרים חלפון‬
‫‪02-6798120‬‬
‫עליזה בר‪-‬לב‬
‫‪02-5853874‬‬
‫שולה אסרף‬
‫‪02-6413119‬‬
‫טובה הנדלסמן‬
‫‪08-9439811‬‬
‫‬
‫חווה ברק‬
‫‪09-7675001‬‬
‫אלינה קניגהים‬
‫‪04-9088130‬‬
‫סופיה זלטין‬
‫‪052-2799463‬‬
‫‬
‫רותי צוקר‬
‫‪03-9730997‬‬
‫‬
‫חיה בשקין‬
‫אורית טרומפר סלע ‪054-3165223‬‬
‫‪054-4466097‬‬
‫‬
‫שונית וינום‬
‫‪03-5336643‬‬
‫אסתר ספקטור‬
‫‪08-9301725‬‬
‫עידית חן סייג‬
‫‪08-9383720‬‬
‫‬
‫פנינה ניצן‬
‫‪04-6562083‬‬
‫סילביה לופו‬
‫‪09-8343275‬‬
‫‬
‫מגדה גולן‬
‫‪04-6520103‬‬
‫חנה פרידמן(בוקר)‬
‫‪04-6784157‬‬
‫בתיה חנניה‬
‫‪08-9956223‬‬
‫סמדר גלבאור‬
‫‪03-9331812‬‬
‫‬
‫רות יצחקי‬
‫‪04-6994226‬‬
‫נטלי מרשליק‬
‫‪04-8440598‬‬
‫‬
‫דליה כהן‬
‫‪04-9952214‬‬
‫‬
‫רחל רוט‬
‫‪04-8708265‬‬
‫פנינה פלד (בוקר)‬
‫‪04-6994226‬‬
‫נטלי מרשליק‬
‫‪03-5334163‬‬
‫‬
‫מלכה זהבי‬
‫‪03-6353405‬‬
‫פאני מרקוביץ'‬
‫רותי אטיאס (בוקר) ‪052-2889298‬‬
‫‪08-6889398‬‬
‫רותי אטיאס (ערב)‬
‫‪052-6117420‬‬
‫‬
‫עפרה שגב‬
‫‪03-9642104‬‬
‫‬
‫חוה צמרת‬
‫‪03-9646748‬‬
‫‬
‫ליבי מאירי‬
‫‪03-9690991‬‬
‫‬
‫חרסה חרפ‬
‫‪03-9531857‬‬
‫‬
‫אתי גלבר‬
‫‪08-9392971‬‬
‫‬
‫לאה סופר‬
‫‪050-2640643‬‬
‫דפנה גרין‬
‫‪03-7522145‬‬
‫צפורה אידלשטיין‬
‫‪03-6722126‬‬
‫גטיה פלסטר‬
‫ניצה אייל‪/‬מיקל כהן ‪03-5495204‬‬
‫‪03-6475559‬‬
‫שולה ליבובסקי‬
‫‪08-9392671‬‬
‫‬
‫לאה סופר‬
‫‪050-7235870‬‬
‫יהודית גולדברג‬
‫‪077-3240639‬‬
‫פולה וג'ף פלברג‬
‫‪04-6390918‬‬
‫‬
‫מרים וובר‬
‫‪03-6186264‬‬
‫רבקה גוטרמן‬
‫‪03-6766245‬‬
‫בנימין אבלס‬
‫‪08-9466093‬‬
‫תמרה בוגדנוב‬
‫‪04-8344592‬‬
‫שרה אלקובי‬
‫דוד מלהאוזן ‪-‬חסון ‪04-8112376‬‬
‫‪02-6725381‬‬
‫ד"ר שלמה גנאור‬
‫‪03-5341274‬‬
‫גרי רוט‬
‫סניפי העמותה‬
‫קבוצות תמיכה ויעוץ לחולים ולבני המשפחות‬
‫עיר‬
‫שם‬
‫טלפון‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‪-‬דוברי רוסית‬
‫באר שבע‬
‫אתי אלמליח‬
‫סבטלנה וקס‬
‫גלי סבן‬
‫שרון חזן‬
‫ענבר וייס לשם‬
‫לאה בהרב‬
‫ענת קם‬
‫קארין עמיאל (בוקר)‬
‫שלומית ניר ויסמן‬
‫ורד אריאל ‪ /‬רחל רוט‬
‫יפית דיוויס‬
‫פרופ' יוסף הס‬
‫איווט ופניירסקי‬
‫מרלנה דסקל‬
‫דרורה חריף‬
‫מרים וובר‬
‫זיוה הראל‬
‫יהודית דובובי‬
‫לילך ברקוביץ‬
‫חוה ברק‬
‫‪08-8555555‬‬
‫‪08-8516844 /36‬‬
‫‪08-6205162/3‬‬
‫‪08-6205162/3‬‬
‫‪04-6584220‬‬
‫‪052-3781004‬‬
‫‪03-5711532‬‬
‫‪03-5722382‬‬
‫‪03-7519841‬‬
‫‪04-9911136/7‬‬
‫‪09-7759134‬‬
‫‪09-9704659‬‬
‫‪04-6345856‬‬
‫‪04-6342506‬‬
‫‪03-5046038‬‬
‫‪04-6390918‬‬
‫‪04-8223351‬‬
‫‪04-8100262‬‬
‫‪052-8380131‬‬
‫‪08-9439811/2‬‬
‫‪054-79603011‬‬
‫‪02-6798120‬‬
‫‪02-5853874‬‬
‫‪02-6725351‬‬
‫‪02-6413119‬‬
‫‪02-5698885‬‬
‫‪09-7675001‬‬
‫‪04-9088130‬‬
‫‪054-6626839‬‬
‫‪08-9987519‬‬
‫‪052-3756083‬‬
‫‪050-726383‬‬
‫‪04-6628221‬‬
‫‪03-9730997‬‬
‫‪04-9902332‬‬
‫‪054-3165223‬‬
‫‪054-4466097‬‬
‫‪077-3240639‬‬
‫‪050-6850107‬‬
‫‪08-9301725‬‬
‫‪08-9383720‬‬
‫‪09-8603386‬‬
‫‪09-8603386‬‬
‫‪04-6520106/3‬‬
‫‪04-6784157‬‬
‫‪08-9959926‬‬
‫‪04-6375656‬‬
‫‪03-9331812‬‬
‫‪04-6994226‬‬
‫‪03-5353094‬‬
‫‪04-8715014‬‬
‫‪04-6950867‬‬
‫‪04-6908473‬‬
‫‪052-6117420‬‬
‫‪03-9642104‬‬
‫‪03-9690991‬‬
‫‪03-9531857/8‬‬
‫‪08-9392677‬‬
‫‪08-9240511/598‬‬
‫‪050-2640643‬‬
‫‪03-5495204‬‬
‫‪03-5404088‬‬
‫‪03-6475559‬‬
‫‪054-2303961‬‬
‫בית שאן ‪/‬ע‪.‬הירדן‬
‫בני ברק‬
‫גבעתיים‬
‫גוש תל מונד‬
‫גליל מערבי ‪ /‬מטה אשר‬
‫הוד השרון‬
‫הרצליה‬
‫חדרה‬
‫חולון‬
‫חוף הכרמל‪-‬דוברי אנגלית‬
‫חיפה‬
‫טירת הכרמל‬
‫יבנה‬
‫ירושלים‬
‫כפר סבא‪/‬רעננה‬
‫כרמיאל‬
‫מ‪.‬א אשכול‬
‫מ‪.‬א‪ .‬גלבוע‪"-‬דורות בגלבוע‬
‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬
‫מ‪.‬א‪.‬חבל מודיעין‪-‬שהם‬
‫מ‪.‬א משגב‬
‫מודיעין מכבים רעות‪-‬‬
‫מכבים‬
‫מרכז הארץ ‪-‬דוברי אנגלית‬
‫נווה מונוסון‬
‫נס ציונה‬
‫נתניה‬
‫עמק יזרעאל‬
‫עפולה‬
‫ערד‬
‫פרדס חנה‬
‫פתח תקוה‬
‫צפת‬
‫קרית אונו‬
‫קרית ביאליק‬
‫קרית שמונה‬
‫ראשון לציון‬
‫ראשל"צ מערב‬
‫רחובות‬
‫רמלה‬
‫רמת גן‬
‫רמת השרון‬
‫תל אביב‬
‫עליזה בר‪-‬לב‬
‫שולה אסרף(ערב)‬
‫ד"ר שלמה גנאור‬
‫טובה הנדלסמן‬
‫רות פטרובר‬
‫אלינה קניגהים‬
‫סופיה זלטין‬
‫רינה מלכה‬
‫דינה פלג‬
‫ד"ר גברוש נחושתן‬
‫ציפי טייכר‬
‫נחמה קהת‬
‫חיה בשקין‬
‫מיכל בן נר‬
‫אורית‪-‬טרומפר סלע‬
‫שונית וינום‬
‫פולה וג'ף פלברג‬
‫אסתר ספקטור‬
‫עידית חן סייג‬
‫פנינה ניצן‬
‫גילה גלעדי‬
‫לאה יניב‬
‫מרגלית רואי‬
‫בתיה חנניה‬
‫רותי אלטבר‬
‫נאווה מדור‪-‬חיים‬
‫רותי יצחקי‬
‫נטלי מרשליק‬
‫מירה חלילי‬
‫דבורה מנדל‬
‫בת‪-‬שבע בונה (בוקר)‬
‫עופרה שגב‬
‫חוה צמרת‬
‫חרסה חרפ‬
‫אתי גלבר‬
‫לאה סופר‬
‫מיכל לוקר‬
‫דפנה גרין‬
‫אורה ג'רפי‬
‫ניצה אייל‬
‫שולה ליבובסקי‬
‫רוחמה שרייבר‬
‫‪ 31‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 61‬דצמבר ‪2008‬‬