2015 , בקבוצת שכולו טוב: ניוזלטר ינואר מחקר ופיתוח

‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר ינואר‪2015 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫בעשורים האחרונים אנו עדים לתנופת חקיקה ויישום מדיניות שתכליתם לקדם את השתלבותם‬
‫החברתית של אנשים עם מוגבלויות בקהילה‪ .‬חקיקת ויישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם‬
‫מוגבלות )‪ (1998‬וחוק שיקום נכי נפש בקהילה )‪ (2000‬המחישו את מחויבות המחוקק לקידום‬
‫זכויותיהם והזדמנויות חייהם של אנשים עם מוגבלויות בחברה הישראלית‪ ,‬והובילו להקמת‬
‫תשתיות קהילתיות רבות להבאת חזון ורוח החקיקה מן הכוח אל הפועל‪ .‬החתימה ואשרור‬
‫אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות )‪ 2007‬ו‪ 2012 -‬בהתאמה(‬
‫נתנו משנה תוקף לחקיקה זאת‪ ,‬תוך העברת מסר לאנשים עם מוגבלויות‪ ,‬בני משפחותיהם‪,‬‬
‫אנשי הטיפול והציבור הישראלי בכללותו כי משימת ההתמודדות עם מוגבלות אינה מנת חלקו‬
‫הבלעדית של האדם המתמודד עמה וכי‪ ,‬המוגבלות‪ ,‬נובעת‪ ,‬לעתים רבות‪ ,‬מהחסמים החברתיים‬
‫והמוסדיים המושרשים כל כך בחברה הישראלית ובעולם המערבי באופן כללי‪ .‬אחד מהצעדים‬
‫הראשונים בהסרת החסמים הקיימים היה לרכז מאמץ בהגברת הנגישות הפיזית לאנשים עם‬
‫מוגבלויות פיזיות וסנסוריות‪ .‬אולם‪ ,‬תהליך קידום הנגישות למתמודדים נערך בקצב איטי יותר‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬כיוון שעדיין חסרה המשגה ברורה בנוגע לדרך שבה צריכה להתבצע ההנגשה‬
‫הסביבתית והחברתית לאוכלוסייה זאת‪ .‬בזרקור החודש של גיליון זה‪ ,‬מיכל טנא רידנה‪,‬‬
‫דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה‪ ,‬מורשת נגישות השירות‪ ,‬מרצה בקריה‬
‫האקדמית אונו ומנהלת פרויקטים במכון להנגשה קוגניטיבית‪ ,‬מספקת נקודת מבט מעוררת‬
‫מחשבה‪ ,‬אשר מהווה מעין קריאה לסדר‪ ,‬בכל הנוגע לנושא הנגישות והיחס כלפי המתמודדים‬
‫בחברה ובקרב אנשי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪ .‬אני מבקש להודות למיכל על כתיבת‬
‫הזרקור המעניין והחשוב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בהמשך לזרקור החודש‪ ,‬ענבל בועז‪ ,‬מנהלת התחום החברתי בקבוצת שכולו טוב משיקה את‬
‫מדור הפנאי והחברה בגיליון‪ .‬לכבוד השקת הגיליון‪ ,‬הגברת ורד שפיר‪-‬קיסר‪ ,‬מנהלת תחום בכיר‬
‫חונכות‪ ,‬השכלה וחברה במחלקת השיקום‪ ,‬באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות‪ ,‬מציגה את‬
‫חזון ומדיניות של תחום החברה והפנאי של משרד הבריאות ואת פעילות המשרד לקידום חזון‬
‫זה‪ .‬בגיליונות הבאים יוצגו מגוון מקורות בתחום הפנאי והחברה תוך התייחסות ממוקדת‬
‫להיבטים השונים של בניית‪ ,‬יישום ובחינת היעילות של השירותים השונים בתחום זה‪.‬‬
‫בנוסף לדברים אלה‪ ,‬תוכלו להתעדכן בחדשות מהארץ ומהעולם בתחום המחקר בשיקום‬
‫ובמשרות פתוחות בקבוצת "שכולו טוב"‪ .‬לבסוף‪ ,‬אני שמח להודיע כי החל מהגיליון הבא נארח‬
‫את מרים גולדברג‪ ,‬רכזת פיתוח ידע מניסיון‪ ,‬בתכנית "צרכנים נותני שירות" לפינה קבועה אשר‬
‫תעסוק בהיבטים התיאוריים והיישומיים של השתלבות של צרכנים ועמיתים נותני שירות‬
‫בשירותי השיקום בקהילה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫ד"ר אמיר טל‬
‫מנהל מחקר ופיתוח‬
‫תוכן עניינים‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪5...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬מבט אישי ‪ -‬בין מטפלת למורשת נגישות שרות בתחום הפסיכיאטרי‪ .‬מיכל טנא‬
‫רינדה ‪9......................................................................................................................................................................‬‬
‫מדור מחקר בתחום התרבות‪ ,‬פנאי וחברה‪15...............................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪18............................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום מישראל ומעולם‬
‫‪ .1‬חוברת המדדים של משרד הבריאות בתחום השיקום לשנת ‪ .2015‬במטרה לקדם‬
‫את השקיפות ואיכות השירותים הניתנים על ידי משרד הבריאות הושקה בשנים‬
‫האחרונות התכנית הלאומית למדדי איכות‪ .‬במסגרת תכנית זאת החלה בינואר‪,2015 ,‬‬
‫מדידה בתחום השיקום הפסיכיאטרי‪ .‬לקריאת חוברת המדדים היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/85X‬‬
‫‪ .2‬עלון יספר"א מספר ‪. 12‬יספר"א‪-‬האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי פרסמה‬
‫בחודש האחרון את העלון המקצועי של האגודה שיוצא לאור פעמיים בשנה‪ .‬בעלון זה‬
‫תוכלו לקרוא חדשות מהשטח‪ ,‬סיקור הספר‪" ,‬להתאחות"‪ ,‬של מיכל דסקל‪ ,‬חדשות‬
‫מהשדה המחקרי‪ ,‬ראיון עם דר' מקס לכמן ופרופ' אלי שמיר‪ ,‬זוכי פרס זוסמן‪ ,‬מדור‬
‫משפטי‪ ,‬סיקור אירועים בתחום ומאמר דעה בנוגע להקמת ז'ורנל ישראלי שפיט‬
‫בתחום השיקום הפסיכיאטרי‪ .‬לקריאת העלון היכנסו לאתר יספר"א בקישור‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8Yz‬‬
‫‪ .3‬ספר חדש‪" :‬על ההדרה‪ :‬ייצוגים תקשורתיים של אחרים" מאת ד"ר עמית קמה‬
‫ופרופ' ענת פירסט בהוצאת "רסלינג"‪ .‬לפני מספר ימים התפרסם ספרם של קמה‬
‫ופירסט בהוצאת "רסלינג" אשר עוסק בשאלה כיצד חלוקת הכוח הבלתי‪-‬שוויונית‬
‫ַבחברה באה לידי יישום בשיח התקשורתי תוך הדגשת תופעות וממדים המשותפים‬
‫לקבוצות מוחלשות שונות‪ .‬בספר נשזרים הסברים חברתיים‪ ,‬היסטוריים ותרבותיים‬
‫של התהליכים המכוננים קבוצות חברתיות מסוימות כ"אחרות"‪ ,‬לצד דיון בדרכים‬
‫שבהן התקשורת ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכים אלו‪ .‬חשיבות רבה מוקנית‬
‫ַלתקשורת כיום מכיוון שעולמנו ספוּג בדימויים שאותם אנו צורכים מהתקשורת‬
‫ובעזרתם מכוננים הן את זהותנו והן את זהותם של ה"אחרים"‪ .‬לכן‪ ,‬חשיפה ביקורתית‬
‫של דרכי הייצוג התקשורתי של קבוצות מסוימות עשויה לעזור בהבנה של המציאות‬
‫‪5‬‬
‫ חלקו הראשון של הספר עוסק במקורות המושג‬.‫החברתית ואולי אף לסייע בשינויה‬
‫ חלקו‬.‫ בתפקידיו בתהליכי הבניה חברתית ובשעתוק אידיאולוגיות‬,‫ייצוג תקשורתי‬
,‫ נכים‬,‫ נשים‬:‫השני מיישם את הרעיונות התיאורטיים ביחס לארבע קבוצות‬
‫ הספר מבהיר מושגים הנגזרים מיחסי הכוח הרווחים‬.‫לסביות וקשישים‬/‫הומואים‬
‫ בין‬.‫ הכחדה סמלית כמותית והכחדה סמלית איכותנית‬,‫ הדרה‬,‫ האחרה‬:‫בחברה כגון‬
‫ מהם התהליכים המכוננים את זהותה של קבוצה‬:‫השאר נידונות בו השאלות‬
‫כ"אחרת"? האם ה"אחרים" מוצגים ונוכחים בטקסטים תקשורתיים או נעדרים‬
‫ומודרים מהם? מהם סטריאוטיפים ונזקיהם? הסבת תשומת הלב לקבוצות הללו‬
.‫בספר זה עשויה להעלות את המודעות המחקרית ואף התקשורתית אליהן‬
:‫לקריאת תקציר הספר היכנסו‬
www.mat.co.il/8Mc
6
‫ כנס חינמי מקוון בנושא החלמה והשתלבות חברתית של מתמודדים בשפה‬.4
:‫( שכותרתו‬online) ‫ ייערך כנס מקוון‬23.2.2015 -‫ ב‬.‫האנגלית‬
“Recovery: A critical review of current issues and their consideration within the
innovative Master's in Mental Health Recovery and Social Inclusion"
:‫ היא‬,‫ כפי שמוצגת בדף הכנס‬,‫מטרת הכנס‬
This online conference will look at not only the key current issues for developing
recovery based services, but also how the Master's in Mental Health Recovery and Social
Inclusion at the University of Hertfordshire (UK) has been developed and reviewed as an
online programme to make it fit best with students' needs in their taking forward these
issues from their own perspectives and in contributing to and reviewing Mental Health
services, for example as students on the MSc, as experts by experience, and as agency
staff. It will involve presentations from world leaders in their fields, agency partners,
students, and experts by experience. There will also be times for those joining us via the
streamed link to have the opportunity to ask the speakers questions.
‫לכניסה לדף הכנס ולהרשמה היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8Qh‬‬
‫‪ .5‬הקונגרס הרביעי הבינ"ל לתחלואה כפולה‪ :‬התמכרויות והפרעות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫בחודש אפריל )‪ 2015 ,(17-20‬ייערך הכנס הבינ"ל הרביעי לתחלואה כפולה בברצלונה‪,‬‬
‫ספרד‪ .‬בכנס חשוב זה ידונו מיטב המומחים בתחום במגוון נושאים הקשורים לאתגרים‬
‫ולהזדמנויות בתחום התחלואה הכפולה‪ .‬חוקרים אשר מבקשים להציג בכנס מוזמנים‬
‫לשלוח תקצירים עד ה‪ .16.02.2015-‬להגשת תקצירים ולקריאת תכנית הכנס היכנסו‪:‬‬
‫‪/http://www.cipd2015.com‬‬
‫‪ .6‬חם מהתנור‪ :‬תקציר של שני מאמרים עם נתונים מעניינים שפורסמו בחודש‬
‫האחרון‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫א‪ .‬עמדות של מרצים בפקולטה לרפואה כלפי פסיכיאטריה ופסיכיאטרים‪ .‬רבות‬
‫נכתב ומדובר על ההשפעה של הסטיגמה כלפי שוויון הזכויות והזדמנויות החיים‬
‫של המתמודדים עם מגבלה נפשית‪ ,‬אולם ידוע כי הסטיגמה מכוונת‪ ,‬לעתים רבות‪,‬‬
‫גם כלפי אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש‪ .‬במאמר שפורסם לאחרונה על ידי‬
‫סטוארט )‪ (Stuart‬ועמיתיה‪ ,‬אשר בחן את העמדות של ‪ 1057‬אנשי סגל בפקולטות‬
‫לרפואה ב‪ 15-‬מוסדות אקדמיים ברחבי אירופה ואסיה כלפי מקצוע הפסיכיאטריה‬
‫וכלפי פסיכיאטריים עלה כי ‪ 90%‬מהמשיבים דיווחו כי רוב הפסיכיאטריים אינם‬
‫מהווים מודל לחיקוי לסטודנטים לרפואה‪ 84% ,‬חשבו שמטופלים עם מחלות‬
‫פסיכיאטריות אינם מתאימים לטיפול מחוץ למסגרות מיוחדות להם ו ‪ 57%‬חשבו‬
‫שהם אינם צריכים להיות מטופלים בבתי חולים כלליים‪ 73% ,‬דיווחו כי טיפול‬
‫במתמודדים מתיש מבחינה רגשית ו ‪ 48%‬חשבו כי טיפול במתמודדים אינו מעניין‬
‫כמו טיפול במטופלים אחרים‪ .‬נתונים אלה ואחרים ממחישים כי אנשי סגל‬
‫בפקולטות לרפואה‪ ,‬שאינם פסיכיאטרים‪ ,‬מחזיקים בעמדות שליליות כלפי מקצוע‬
‫הפסיכיאטריה‪ ,‬הטיפול הפסיכיאטרי‪ ,‬פסיכיאטרים כמודל לחיקוי לסטודנטים‬
‫לרפואה‪ ,‬פסיכיאטריה כבחירת קריירה נכונה ומשתלמת‪ ,‬כלפי מטופלים בבריאות‬
‫הנפש‪ ,‬ולימודים והכשרה בפסיכיאטריה‪ .‬לנתונים אלה עלולות להיות השלכות‬
‫שליליות רבות‪ .‬לקריאת מסקנות החוקרים לנתוני המחקר ולהמלצותיהם היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/85u‬‬
‫המקור לצרכי ציטוט המאמר‪:‬‬
‫‪Stuart H, Sartorius N, Liinamaa T (2015). The Images Study Group. Images of psychiatry‬‬
‫‪and psychiatrists. Acta Psychiatrica Scandinavica, 131 (1), 21–28.‬‬
‫ב‪ .‬סקירה שיטתית על השימוש ברשתות חברתיות בקרב אנשים עם פסיכוזה‪.‬‬
‫רשתות חברתיות באינטרנט עשויות יכולות להקל על פיתוח קשרים חברתיים‬
‫למתמודדים אשר מבודדים מבחינה חברתית‪ .‬מטרת מאמר זה היא לערוך סקירה‬
‫שיטתית של השימוש ברשתות חברתית באינטרנט בקרב אנשים עם פסיכוזת‬
‫באמצעות עריכת מטה‪-‬אנליזה למחקרים שפורסמו בשנים האחרונות‪ .‬לקריאת‬
‫תוצאות המחקר וההשלכות היישומיות שלהן היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8Qv‬‬
‫המקור לצרכי ציטוט המאמר‪:‬‬
‫‪Highton-Williamson, E., Priebe, S., and Giacco, D. (2015). Online social networking in‬‬
‫‪people with psychosis: A systematic review. International Journal of Social Psychiatry,‬‬
‫‪61(1) 92–101.‬‬
‫‪8‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬מבט אישי ‪ -‬בין מטפלת למורשת נגישות שרות‬
‫בתחום הפסיכיאטרי‪ .‬מיכל טנא רינדה‬
‫‪1‬‬
‫זרקור זה מובא אליכם מזווית ראייה אישית הדנה במתח הקבוע בין עולם השיקום והטיפול לבין‬
‫עולם הנגישות‪ .‬הזרקור כתוב בשפה יומיומית ובכוונה אינו מובא בז'רגון מקצועי או בשימוש‬
‫במונחים המשרתים את ה"פוליטקלי קורקט"‪ .‬לאורך הזרקור יובאו ניסוחים שונים למונח של‬
‫מתמודדים עם מגבלות פסיכיאטרית כדי לשקף את השקפות העולם המשתנות לאורך העשור‬
‫האחרון‪.‬‬
‫ממבט אישי‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי חברתי יוצא דופן‪ ,‬מאתגר ומשמעותי ביותר עבור כלל‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬ביניהם גם אנשים עם מוגבלות‪ .‬שינוי זה אינו סתם שינוי של מה בכך‪ ,‬זוהי מהפכה‬
‫ מהפכה בדפוסי חשיבה‪ ,‬מהפכה בעמדות ובשינוי הסטיגמות‪ ,‬באמונה בחברה וביכולותיה‬‫לשנות‪ ,‬מהפכה בלקיחת אחריות חברתית סביבתית לגורלו ואיכות חייו של כל אחד ואחת‬
‫מאתנו‪ .‬לפני כעשר שנים בערך‪ ,‬התחלתי את עבודתי כמרפאה בעיסוק בבית חולים לבריאות‬
‫הנפש במרכז הארץ‪ .‬שם עבדתי במחלקות סגורות פעילות מאוד‪ ,‬עם אנשים במצבים כרוניים‬
‫קשים מאוד – תקווה‪ ,‬כבר לא הייתה שם‪ .‬אם במקרה או בטעות השתחרר אדם כזה או אחר‬
‫מהמחלקה‪ ,‬השמחה הייתה רבה אך לרוב התאדתה לאחר יום‪ ,‬יומיים או לעיתים שלושה‪.‬‬
‫אנשים אלו לא מצאו עצמם בקהילה‪ ,‬לא הצליחו לחזור ולמלא את תפקידיהם הקודמים‬
‫‪1‬‬
‫מרפאה בעיסוק‪ ,‬דוקטורנטית לריפוי בעיסוק‪ ,‬מורשת נגישות השרות‪ .‬מרצה בקריה האקדמית אונו‪ ,‬החוג‬
‫לריפוי בעיסוק ומנהלת פרויקטים במכון להנגשה קוגניטיבית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫כחברים‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬עובדים‪ ,‬מתנדבים או צרכני שירותים כאלו או אחרים בחברה‪ .‬במהירות‬
‫מעיקה היו חוזרים אלו אל המחלקות במצבים קשים מנשוא‪ .‬הם‪ ,‬כבר הצליחו להשתחרר‬
‫ולהגיע אל ה"עולם האמתי"‪ ,‬אל הקהילה ‪ -‬אך דרכם שם לא צלחה‪ ,‬והטראומה רק הלכה‬
‫וגברה‪ .‬ובעקבותיה גם מעגל החרדה‪.‬‬
‫טראומה??? מהיכן נולדה עוד טראומה? אם נהיה מוכנים לרגע קט להציץ החוצה מבעד לחלון‪.‬‬
‫נצפה בחברה מודרנית‪ ,‬מערבית‪ ,‬עסוקה מאוד‪ ,‬עם לוחות זמנים צפופים‪ ,‬מידע אינסופי שזורם‬
‫מכל מקום‪ ,‬מיליון משימות‪ ,‬גירויים אינספור וציפיות‪ ....‬וואו‪ ,‬כמה ציפיות‪ .‬אם כן‪ ,‬נסו לדמיין איך‬
‫נראים חייו של אדם הצופה בחברה זו קצת מ"בחוץ"‪ .‬אדם כזה שבמובן מסוים חייו "נעצרו" –‬
‫הוא אושפז‪ .‬אינני יודעת אם אי פעם חוויתם פאוזה כזו או אחרת מ"החיים"‪ ,‬אך בזמן בו אתם‬
‫נעצרים ‪ -‬הרכבת ממשיכה לדהור קדימה‪ ,‬היא לא מחכה‪ ,‬לאף אחד‪ ,‬לא ל‪-‬הוא‪ ,‬או ל‪-‬היא‪ ,‬לא‬
‫לך ולא לי‪ .‬ומי שחווה זאת יודע כמה אנרגיות וכוח צריך כדי לחזור לרכבת הזו במלוא המרץ‬
‫ובמלוא התפוקה‪ .‬כמה כוחות נפשיים נדרשים כדי לעמוד איתנים מול ציפיות המערכת‬
‫והחברה‪.‬‬
‫ציפיות אלו שזורות בכל פעולה קטנה‪ .‬בכל מקום אליו נגיע או ממנו נלך‪ ,‬אם זה סופר או‬
‫מתנ"ס‪ ,‬אם בית קפה או מסעדה‪ ,‬דואר או מועצה‪ ,‬חנות בגדים או חנות ממתקים – לכל אלו יש‬
‫רשימת ציפיות‪ ,‬נוהגים ונהלים שלפיהם אנחנו אמורים להבין איך מתנהגים‪ .‬לכל מבנה ולכל‬
‫שרות מוגדרות דרישות ההתמודדות – איך להתלבש ואיך לדבר ואיך לשלם‪ ,‬ואיך לפנות לנותן‬
‫השרות‪ ,‬ואיך אפילו להביט או להמתין בתור )אפילו שעות(‪ ,‬ואיך להבין ומהר את כל מה‬
‫שאומרים לי‪ ,‬ואיך לשאול אבל לא יותר מדי ועוד ועוד ועוד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אם כן‪ ,‬מה קורה‪ ,‬כשהאדם עליו אנו מדברים מאושפז במחלקה פסיכיאטרית סגורה? נסו‬
‫להיכנס לנעליו לשנייה ולראות אילו מחשבות מציפות‪ ,‬אינסופיות‪ ,‬מתרוצצות הלוך ושוב במוחו‪,‬‬
‫אילו התנסויות הוא עובר כדי לנסות ולזכות בחזרה בחיי "אזרחות נורמטיביים"‪ .‬השאיפה להיות‬
‫אזרח מן המניין נראית כל כך טריוויאלית‪ ,‬כל כך יומיומיות ופשוטה עבור אנשים שהאזרחות‬
‫שלהם באה בממשק מלא עם צרכיהם‪ ,‬עם רצונותיהם‪ ,‬עם יכולותיהם‪ .‬אך כשממשקים אלו‬
‫פשוט לא מתחברים‪ ,‬תקוות "האזרחות הנורמטיבית"‪ ,‬ממשיכה לדהור קדימה – בלעדיהם‪.‬‬
‫לפני כעשור‪ ,‬עבדתי‪ ,‬כאמור‪ ,‬כמרפאה בעיסוק במחלקות שכאלו‪ .‬שם‪ ,‬מירב מאמצנו כמטפלים‬
‫נותבו ל"נרמול" האנשים‪ ,‬המאושפזים‪ ,‬כך שיוכלו בכוחותיהם האחרונים לחזור להיות‬
‫"אזרחים"‪ .‬הם עבדו דקה אחר דקה‪ ,‬שעה אחר שעה‪ ,‬ימים‪ ,‬חודשים ושנים עבור מטרה אחת‬
‫שריחפה אי שם לנגד עיניהם – החוצה‪ ,‬בחזרה אל ה"חיים"‪ .‬כמטפלת את מנסה לתווך‪ ,‬ללוות‪,‬‬
‫לאחוז יד ביד‪ ,‬לעזור עוד קצת‪ ,‬להסביר‪ ,‬להדגים‪ ,‬ללמד‪ ,‬לפצות‪ ,‬לאפשר‪ .‬כל העבודה נעשית עם‬
‫האדם ביחד‪ ,‬עליו‪ ,‬במטרה "לשנות" משהו בו‪ -‬כך שיתאים לחברה‪.‬‬
‫אך ברגע בו אדם זה‪ ,‬שהפך להיות חלק מחייך לתקופה‪ ,‬עוזב את המרחב המוגן שנבנה עבורו‬
‫ויוצא ל"אזרחות"‪ ,‬משהו שם משתנה‪ .‬התיאורים של האנשים את המצב נעים בין רצון להימנע‬
‫מלצאת מהבית לתחושה של מלחמת התשה מתמדת בהתמודדות עם דרישות הסביבה‪.‬‬
‫השליטה שלך כמטפלת מתפוגגת‪ ,‬היכולת לעזור‪ ,‬לקדם או אפילו רק להקשיב נעלמת‪.‬‬
‫התחושה לא פשוטה‪ ,‬מהולה עצב ושמחה‪ ,‬תקווה גדולה והבטחה‪.‬‬
‫אחרי כמה שנים כמטפלת‪ ,‬האסימונים שלי עדיין כל הזמן ממשיכים ליפול‪ .‬מדוע ריחף לו חשש‬
‫גדול כל כך לשחרר מטופל‪/‬מתמודד לביתו? ממה כל כך חששתי? מה לא מספיק עשיתי? ‪ -‬היו‬
‫כאלו שהתאבדו בביתם‪ ,‬היו שנחרדו וביקשו לחזור להתאשפז בחזרה‪ ,‬היו שפחדו‪ ,‬היו שנעלמו‬
‫ולא חזרו‪ .‬אחרי לא מעט סיפורים ומטען כבד על הכתפיים החלטתי לעשות שינוי – בי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שינוי ב"אני" שלי כמטפלת‪ ,‬ביכולת להאיר את הזרקור קצת אחרת‪ ,‬ביכולת להטיל אחריות‬
‫ודומיננטיות על החברה כולה ולא רק על האדם האחד המאושפז‪ ,‬היוצא בגפו כנגד החברה‬
‫כולה‪ .‬ממטפלת קלינית כמרפאה בעיסוק‪ ,‬עברתי לאט לאט‪ ,‬צעד צעד לצדה השני של הגדר ‪-‬‬
‫לרכבת הדוהרת‪ .‬בתחילה רציתי לצעוק עליה ולהגיד לה "היי רכבת‪ ,‬תעצרי קצת‪ ,‬חכי דקה‪ ,‬רק‬
‫דקה אחת‪ ,"...‬אבל לא היה עם מי לדבר‪ ,‬וגם‪ ....‬לא ידעתי איך עוצרים רכבת שלמה ועמוסה‬
‫אנשים פתאום? שבבת אחת תחרוק בלמים ותיעצר?!‬
‫לפני כשש שנים התחלתי לעסוק בתחום הנגישות‪ ,‬תחום חדש שלא הכרתי בו דבר וחצי דבר‪.‬‬
‫אם במקרה ואם שלא במקרה פתאום וכמעט בבת אחת‪ ,‬סוף כל סוף הדברים התחילו‬
‫להתארגן כשורה‪ .‬תובנות הגיעו והאמונה בצדקת הדרך רק הלכה וגברה‪ .‬ביני לבין עצמי הדרך‬
‫לא הייתה פשוטה‪ ,‬איך עושים מעבר מחשבתי שכזה מהמטפלת שבי‪ ,‬מלטפל באדם ולהיות‬
‫שם עבורו‪ ,‬למצב בו המטרה היא "לטפל" בחברה כולה‪ .‬המתח הזה עדיין קיים וער גם בימים‬
‫אלו‪ ,‬בין כובע המטפלת‪ ,‬בין עולם השיקום והמודל הרפואי לבין המודל החברתי‪ ,‬עולם הנגישות‪,‬‬
‫הטיפול החברתי הסביבתי ועולם ההתאמות‪.‬‬
‫נשאלתי לא פעם ולא פעמיים איך ניתן לשנות עולם שלם בעבור מספר אנשים בודדים? ומדוע?‬
‫נשאלתי אינספור פעמים מאדריכלים‪ ,‬אנשי הנדסה למיניהם ואחרים – האם יש הגיון בשיגעון‬
‫הזה של לנסות לקפוץ על רכבת דוהרת ולעצרה? התשובה מאוד פשוטה‪ .‬נדמה לי שכן‪ ,‬נדמה‬
‫לי שיש הגיון – נדמה לי שהעולם שלנו רץ מהר מדי עבור כולנו‪ .‬נדמה לי שאנחנו כחברה בונים‬
‫עבורנו מצבים לא אפשריים להתמודדות‪ ,‬להתנהלות‪ ,‬לקיום חיים אזרחיים איכותיים‪ .‬על אחת‬
‫כמה וכמה עבור אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫לו היינו משקיפים על החיים שבנינו לעצמנו כחברה דרך משקפת הנגישות היינו אז רואים שעם‬
‫כמה התאמות קטנות‪ ,‬עם כמה נקודות דקות של מודעות היו חיינו וחיי המטופלים‪/‬מתמודדים‬
‫שלנו נראים אחרת לחלוטין‪ .‬ממש כאן נכנסת גם הסטיגמה‪ ,‬כאשר עבור אוכלוסייה של אנשים‬
‫‪12‬‬
‫עם לקויות ראייה מוכנים להפוך את כל הכיתוב לכיתוב בברייל‪ ,‬עבור לקויות שמיעה לרכוש‬
‫מערכות הגברה מותאמות ועבור אנשים עם מוגבלות פיסית לבנות רמפות ומעליות‪ .‬אך עבור‬
‫אנשים מבריאות הנפש‪ ,‬כאן לצערי כבר ישנה מלחמה עצומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעיתים באמת שלא‬
‫נצטרך כמעט דבר‪ ,‬רק מודעות גם לאוכלוסייה הזו אם אפשר ‪ -‬כי לעיתים רק חיוך הוא‬
‫המהפכה כולה בהתגלמותה‪.‬‬
‫הנגישות עבור אנשים עם מוגבלות נפשית מתייחסת להתאמת הסביבה הפיזית‪ ,‬השירות‪,‬‬
‫הנהלים‪ ,‬השפה והמידע עבורם‪ .‬הנגישות מתייחסת להצעת מגוון התאמות אפשריות לקבלת‬
‫שירות באופן זהה‪ ,‬מכובד ומהנה‪ ,‬בכל מקום ומרחב ציבורי שהוא‪ .‬הנגישות עבור אנשים עם‬
‫מוגבלות פסיכיאטרית מטרתה להחזיר לאנשים אלו את תחושת השליטה על חייהם‪ ,‬את‬
‫העצמאות )במקום התלות(‪ ,‬את ההתנסויות החיוביות )במקום אלו הטראומתית(‪ ,‬את ההנאה‬
‫מצריכת שירותים ציבוריים‪ ,‬את תחושת הכבוד‪ ,‬את החיים האזרחיים במלואם‪ ,‬את תחושת‬
‫ה"אזרחות"‪ ,‬את הידיעה החשובה והכה משמעותית שהחברה פה בכדי לשרת אותם ולהתאים‬
‫עבורם‪ ,‬את הידיעה שזכות השוויון היא זכות שמגיעה להם מכוח החוק‪ ,‬ולא מכוח רחמים‪.‬‬
‫היום מדברים רפורמה‪ ,‬ואני שואלת‪ ,‬עדיין לעיתים בכובע המטפלת‪ ,‬היכן? היכן יש מקום מספיק‬
‫מותאם‪ ,‬מספיק מודע שיקבל את פני מטופלנו‪/‬מתמודדנו באהבה‪ ,‬בחיבה או לפחות בכבוד‪,‬‬
‫בחיוך ובכוונה טובה?‬
‫‪13‬‬
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫ענבל בועז )‪ ,(Msc. OT‬מנהלת התחום החברתי בקבוצת שכולו טוב‬
‫אני מתכבדת לחנוך את מדור החברה והפנאי אשר יפורסם מדי חודש בניוזלטר זה‪ .‬מדור זה‬
‫יכלול עדכונים מעולם המחקר בהקשר של תרבות בילוי הפנאי בקרב מתמודדים וההשפעה של‬
‫השתתפות בפעילויות אלה על איכות חייהם ותהליכי החלמתם‪ .‬על מנת להציג את משמעות‬
‫פיתוח חיי הפנאי והחברה בקרב מתמודדים ביקשתי מגברת ורד שפיר קיסר‪ ,‬מנהלת תחום‬
‫החברה‪ ,‬פנאי חונכות והשכלה באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות‪ ,‬לכתוב את החלק‬
‫הראשון הפותח למדור זה‪ .‬בגיליונות הבאים אשתף בחומרים )מאמרים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬סמינרים ועוד(‬
‫מתחום הפנאי והחברה תוך התייחסות ממוקדת להיבטים השונים של בניית‪ ,‬יישום ובחינת‬
‫היעילות של השירותים השונים בתחום זה‪ .‬בואו נצא לדרך‪...‬‬
‫‪14‬‬
‫שיקום חברתי כמקדם שילוב והחלמה‪ :‬מדיניות וחזון‬
‫ורד שפיר‪ -‬קיסר – מנהלת תחום חברה ופנאי‪ ,‬השכלה וחונכות‬
‫אגף בריאות הנפש ‪ -‬משרד הבריאות‬
‫"לא ניתן למנוע תחושת בדידות כל עוד אנו נושמים‪ .‬ייתכן שבזמנים מסוימים‪ ,‬למשל כאשר אנו לבד‪ ,‬נחוש בודדים‪ .‬אך‬
‫במצב כזה יש צורך לעיתים לעשות ההפך ממה שלבנו אומר‪ .‬לא לברוח מהכאב‪ ,‬ולא לראות בבדידות אויב‪ ,‬אלא להפך‪:‬‬
‫לראות בה חלק בריא מאישיותנו שמזכיר לנו שלא טוב היות האדם לבדו‪ .‬דווקא אם נלמד לחיות בשלום עם הבדידות‬
‫והלבד‪ ,‬נוכל להרגיש פנויים רגשית ולהביא את עצמנו לכדי קשר חברתי אוהב ותומך‪ .‬אף כי יכול האדם להיות מאושר‬
‫ושלם לבדו‪ ,‬עוד מבריאת העולם מחפש קרבה ואהבה" )פרופ' עמי רוקח‪ ,‬אוניברסיטת יורק‪ ,‬טורונטו(‬
‫מהספרות המקצועית עולה‪ ,‬כי למרות ההתקדמות בעשורים האחרונים במדיניות‪ ,‬במחקר‬
‫ובפרקטיקה בשירותי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש בעולם ובישראל‪ ,‬עדיין חלק ניכר של‬
‫מהמתמודדים מדווח על בדידות והדרה בתחומי החיים העיקריים‪.‬‬
‫עיצוב המדיניות והפרקטיקה של תחום השיקום בבריאות הנפש במהלך השנים האחרונות נגזר‬
‫מחוק שיקום נכי הנפש בקהילה )‪ ,(2000‬אשר מטרתו הינה "לשקוד על שיקומם ושילובם‬
‫בקהילה של נכי הנפש‪ ,‬כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית‬
‫ואיכות חיים‪ ,‬תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד ‪ :‬כבוד האדם וחירותו"‪ .‬כמו כן‪ ,‬יישום‬
‫המדיניות נשען על המעטפת הערכית והתפיסתית של גישת ההחלמה בבריאות הנפש‪ .‬גישה‬
‫זו הנחילה ידע‪ ,‬ערכים‪ ,‬מיומנויות ותפיסות‪ ,‬אשר רואות את האדם במרכז ואת יכולתו להשתנות‪,‬‬
‫להחלים‪ ,‬לחיות חיים מספקים‪ ,‬בעלי תקווה ותורמים לו ולסביבתו‪ ,‬למרות ועל אף המגבלות‬
‫שמציבה בפניו מחלתו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫החזון והמדיניות של תחום החברה והפנאי בבריאות הנפש במדינת ישראל כוללים בתוכם ‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירת הזדמנויות מקצועיות להשתלבות האדם בקהילה‪ ,‬הזדמנויות לבילוי הנאה ופנאי‪.‬‬
‫‪ .2‬אחריות בקידום תהליך שיקום חברתי המתבסס על מיומנויות וקשרים חברתיים‬
‫במטרה לקדם את תהליך ההחלמה האישי של האדם‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת שינוי חברתי‪ ,‬הפחתת הסטיגמה והגברת הנגישות בנושא בריאות הנפש‪ ,‬על מנת‬
‫להסיר מחסומים להשתלבות בקהילה‪.‬‬
‫‪ .4‬יצירת שירות חברתי דיפרנציאלי‪ ,‬חדשני ומותאם הן ברמה המקצועית והן ברמה‬
‫הכלכלית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות משרד הבריאות שם לו למטרה לפתח גוף ידע ומומחיות בתחום השיקום‬
‫החברתי‪ ,‬תוך בניית שירות מקצועי מכובד ומכבד‪ -‬בעל סטנדרטים ונהלים ברורים‪ .‬כך‪ ,‬בשיתוף‬
‫עם ספקי השירות השונים ובאמצעות מחקרים שנערכו במוקדים שונים‪ ,‬פותחו מודלים‬
‫והתערבויות יעילים בתחום החברה והפנאי‪.‬לדוגמה‪ ,‬משרד הבריאות מקדם ושותף לתוכניות‬
‫לקידום הספורט ואורח חיים בריא )למשל‪" ,‬מפעלות"‬
‫‪2‬‬
‫ופרויקט "אתגרים‪ ("3‬ושותף בתוכניות‬
‫לקידום ההשכלה בשעות פנאי )למשל‪ ,‬אוניברסיטה בעם‪.(4‬‬
‫למעשה‪ ,‬השיקום החברתי הינו תחום מוביל וחשוב בהקניית כלים ומיומנויות הן למתמודדים והן‬
‫לאנשי המקצוע‪ .‬כחלק מחשיבות זו‪ ,‬נפתח השנה קורס המתמקד בהקניית ידע וכלים בתחום‬
‫השיקום החברתי שבו שותפים ‪ 30‬אנשי מקצוע ממגוון השירותים הקהילתיים )חונכות‪,‬‬
‫השכלה‪ ,‬דיור ותעסוקה(‪ .‬כיום‪ ,‬המחקר והפרקטיקה מצביעים על החשיבות של פיתוח‬
‫התערבויות גם עבור בני המשפחה של המתמודדים‪ ,‬אשר ילמדו אותם מיומנויות תקשורת‬
‫שיסייעו להם בקידום ההשתתפות החברתית של יקיריהם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪http://mifalot.co.il/Info.aspx?PageID=180‬‬
‫‪http://www.etgarim.org/‬‬
‫‪4‬‬
‫‪http://unibaam.org.il/‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ישנן עדויות רבות בנוגע לתפקיד המרכזי של ההשתתפות בפעילות הפנאי והחברה‬
‫בתהליכי השיקום‪ ,‬ההחלמה וההשתלבות של המתמודדים‪.‬‬
‫כך לדוגמא‪ ,‬נמצא כי השתתפות בפעילויות אלה מקדמת‪:‬‬
‫‪ .1‬העצמה ושליטה בחיים‬
‫‪ .2‬שיפור קשרים חברתיים בין אישיים ושילוב חברתי‬
‫‪ .3‬בניה מחדש של זהות חיובית וצמצום סטיגמה עצמית‪.‬‬
‫אין ספק כי לפנינו עוד אתגרים רבים ובעיקר אחריות גדולה ללמוד ולהעמיק בתחום זה‪ ,‬על מנת‬
‫לקדם ולעמוד במטרות וביעדים שהאנשים מציבים לעצמם בתוכניות האישיות‪ .‬באמצעות‬
‫שיתוף פעולה עם המתמודדים ובני המשפחה‪ ,‬עם ספקי השירותים ועם אנשי המחקר נצליח‬
‫לקדם את הידע והפרקטיקה בתחום חשוב ומתפתח זה‪.‬‬
‫בהזדמנות זאת אני מבקשת לברך את קבוצת שכולו טוב על היוזמה לקדם ולהפיץ ידע מבוסס‬
‫מחקר בתחום הפנאי והחברה‪ .‬אני תקווה ואמונה כי צעד זה יהווה נדבך נוסף במאמץ שמשרד‬
‫הבריאות מוביל לקידום יעילות שירותי השיקום החברתי ולשיפור איכות החיים וההשתלבות‬
‫החברתית של מקבלי שירותי השיקום החברתי בישראל‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לקבוצת שכולו טוב דרושים‪/‬ות עובדים‪/‬ות לתפקידים שונים באזורים שונים‬
‫בארץ‬
‫‪ .1‬דרוש‪/‬ה מנהל‪/‬ת שיקום ארצית לתחום החברתי )החלפה לחל"ד(‬
‫התפקיד כולל‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הדרכות פרטניות לצוותים ברחבי הארץ‬
‫‪.2‬‬
‫הטמעת תהליכי שיקום מתקדמים וחדשניים‬
‫‪.3‬‬
‫אחריות מקצועית על ניהול ואיכות תהליכי השיקום בתחום‬
‫‪.4‬‬
‫פיתוח והעשרת הצוותים בנושאים מקצועיים שקומיים‬
‫‪.5‬‬
‫ניהול הקשר עם משרד הבריאות‬
‫דרישות‪:‬‬
‫·‬
‫תואר ראשון באחד ממקצועות הבריאות‪ -‬עדיפות לתואר שני‬
‫·‬
‫לפחות ‪ 4‬שנות ניסיון בתחום בריאות הנפש – סל שיקום‬
‫·‬
‫ניסיון והכשרה בהדרכה מקצועית‬
‫·‬
‫נכונות לעבודת שטח‬
‫‪18‬‬
‫עדיפות לניסיון בתחום שיקום חברתי בבריאות הנפש‬
‫קו"ח – נא לשלוח לסמנכ"ל שיקום‪-‬‬
‫הגר אלוש ‪hagar@s-tov.org.il‬‬
‫‪ .2‬מנהל‪/‬ת שיקום ל"קפה טוב" בחדרה‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעמית‪amit@s-tov.org.il :‬‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום המפעלים המשלבים‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ריכוז והובלת ה"מודל המשלב" במפעל המשלב‪ ,‬ניהול והובלת השמות‬
‫ותעסוקה חוץ מעברית והדרכות לאנשי מקצוע וצוות תפעולי‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בראש העין‬
‫משרה מלאה‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעו"ס או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון מוכח בעבודה בתחום בריאות הנפש במסגרת שיקומית גדולה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬
‫יכולת עבודה בצוות ותקשורת בינאישית טובה‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬
‫‪19‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם‬
‫מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה‬
‫החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה‬
‫עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‬
‫‪ .1‬רכז‪/‬ת השמה דובר‪/‬ת ערבית למפעל המשלב בבאקה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעביר‪abeer@s-tov.org.il :‬‬
‫‪ .2‬רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחדרה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לדנה‪danak@s-tov.org.il :‬‬
‫‪ .3‬מקדם‪/‬ת תעסוקתי‪/‬ת לאזור אשדוד‪-‬אשקלון‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬
‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזור אשדוד ‪ -‬אשקלון‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬
‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪eti@s-tov.org.il :‬‬
‫‪20‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות ספרים לתחום סיפור חוזר באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה‬
‫ביעדים‪ ,‬ליווי תהליכי התעסוקה של המתמודדים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ ,‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬
‫אהבת ספרים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות לחדרה‬
‫‪50%‬‬
‫קו"ח נא להעביר לשירי‪shiri@s-tov.org.il :‬‬
‫‪21‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪research@s-tov.org.il‬‬
‫נתראה בניוזלטר הבא!‬
‫‪22‬‬