2015 , אפריל - מגזין שכולו טוב

‫מגזין שכולו טוב ‪ -‬אפריל‪2015 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫מהספרות המקצועית עולה כי ערבים ישראלים המתמודדים עם תחלואה נפשית צריכים‬
‫להתמודד לא רק עם האתגרים שמציבה בפניהם המחלה‪/‬מגבלה‪ ,‬אלא גם עם האתגרים‬
‫שמציבים בפניהם החברה הישראלית ומוסדותיה‪ ,‬המורשת התרבותית והדתית שלהם ומצבם‬
‫החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬וכך‪ ,‬מעבר לסימפטומים ולקשיים הטיפוסיים המתלווים להתמודדות עם‬
‫תחלואה נפשית‪ ,‬ערביי ישראל מתמודדים גם עם חוסר משמעותי בנגישות לשירותי בריאות‬
‫הנפש‪ ,‬מחסור חמור באנשי מקצוע דוברי ערבית בתחומי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪ ,‬אי‬
‫קבלת שירותי טיפול ושיקום מותאמים תרבותית‪ ,‬סטיגמה חברתית‪ ,‬תרבותית ודתית‪ ,‬ועם מצב‬
‫סוציו‪-‬אקונומי נמוך אשר אינו מאפשר להם לשלם על חלק משירותי בריאות הנפש הקיימים‪.‬‬
‫זרקור החודש של גיליון‪ ,‬אשר נכתב על ידי הד"ר אנואר ח'טיב מהחוג לבריאות נפש קהילתית‬
‫באוניברסיטת חיפה והחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית – צפת‪ ,‬מתאר את המורכבות‬
‫של תחום בריאות הנפש בחברה הערבית ובתתי התרבויות הקיימות בתוכה‪ ,‬ומספק מספר‬
‫המלצות אשר עשויות לסייע בשיפור הנגישות וההתאמות הנדרשות למתן שירותי טיפול‬
‫ושיקום יעילים ורלוונטיים לאוכלוסייה גדולה ומשמעותית זאת בחברה הישראלית‪ .‬אני מבקש‬
‫להודות מקרב לב לד"ר ח'טיב על כתיבת זרקור החודש חשוב זה‪.‬‬
‫בהמשך לזרקור החודש‪ ,‬ירדן כהן‪ ,‬מנהלת אזור מרכז ב"יאללה מבלים אחרת" בקבוצת שכולו‬
‫טוב מתארת במדור החברה והפנאי את התערבות אימון בקוגניציה וביחסי גומלין חברתיים‬
‫‪ ((Social Cognition Interaction Training, SCIT‬ואת החוויה שלה מהעברת ההתערבות‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מרים גולדברג‪ ,‬כותבת בפינה הקבועה שלה על החוויה האישית עם ההשפעה‪,‬‬
‫המזיקה לעתים רבות‪ ,‬של השימוש באבחנה הפסיכיאטרית כסוג של "קוד" אשר מגדיר את‬
‫האדם ואשר מאפיל על המאפיינים והתכונות הייחודיים של האדם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כבכול גיליון‪ ,‬תוכלו גם להתעדכן בחדשות מעולם המחקר בשיקום בארץ ובעולם ובמשרות‬
‫הפתוחות בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫אני תקווה כי תמצאו גיליון זה מעניין ומועיל‪.‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫ד"ר אמיר טל‬
‫מנהל מחקר ופיתוח‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪5...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬טיפול ושיקום בבריאות הנפש בחברה הערבית‪ :‬מגמות ואתגרים ‪9.........................‬‬
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה מאת ירדן כהן‪24.........................................................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי מאת‬
‫מרים גולדברג‪29.....................................................................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪31............................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום מישראל ומעולם‬
‫‪ .1‬גשר מהמחקר למניעה בפועל‪ :‬הכנס המדעי לחקר האובדנות בישראל ‪ .2015‬כמיליון‬
‫איש מתאבדים מידי שנה בעולם‪ ,‬מהם יותר מ‪ 400 -‬בישראל‪ .‬מה אנחנו יודעים על‬
‫תופעה טראגית וכאובה זו? האם ואיך ניתן למנוע אותה? כיצד ניתן לטפל באנשים‬
‫הפגיעים לאובדנות כמו גם בשאירי התאבדות? מה ניתן לעשות בכדי להציל חיים?‬
‫בתאריך ה‪ 4-‬במאי ‪ 2015‬ייערך במכללה האקדמית ת"א‪-‬יפו הכנס המדעי השלישי לחקר‬
‫האובדנות בישראל‪ .‬הכנס של השנה יעמוד בסימן "גשר מהמחקר למניעה בפועל‪".‬‬
‫במסגרת הכנס יופנה זרקור לידע מחקרי חדשני שיאפשר שיפור בתהליכי איתור‪,‬‬
‫הערכה‪ ,‬טיפול ומניעה מעשית של אובדנות בישראל‪ .‬במוקד הכנס יעמדו מחקרים בעלי‬
‫גוון יישומי והשלכות יישומיות למניעת אובדנות‪ ,‬כמו גם עשייה המחקרית במסגרת‬
‫התוכנית הלאומית למניעת התאבדות שיצאה לדרך השנה‪ .‬אורח מיוחד של הכנס‬
‫יהיה פרופ' דיוויד ברנט )‪ (Prof. David Brent‬מאוניברסיטת פיטסבורג‪ ,‬ארה"ב‪ .‬פרופ'‬
‫ברנט הינו אחד המומחים הגדולים בעולם בנושאים של דיכאון‪ ,‬אובדנות והתערבויות‬
‫טיפוליות בקרב אובדניים‪ .‬פרופ' ברנט פיתח פרוטוקולים רבים לטיפול בצעירים בסיכון‬
‫אובדני וירצה על כך בכנס‪.‬‬
‫הכניסה לכנס הנה חופשית אולם מותנת בהרשמה מראש‪ .‬לקריאת תכנית הכנס‬
‫ולהרשמה היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.isrs.org.il‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬כנס בתחום השיקום והשילוב בנושא שילוב קהילתי‪ .‬עמותת "בית חם"‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫אגף השיקום בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות והקריה האקדמית אונו יערכו ב‪-‬‬
‫‪ 5.5.2015‬כנס בנושא שילוב קהילתי של מתמודדים‪ .‬לכניסה לתכנית הכנס ולהרשמה‬
‫ללא תשלום היכנסו‪www.mat.co.il/X8a :‬‬
‫‪ .3‬הרצאות מוקלטות מיום העיון בנושא התערבות מוכנות לשיקום בבריאות הנפש‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 18‬לחודש פברואר נערך באוניברסיטת בן‪-‬גוריון שבנגב יום עיון שכותרתו‪" :‬מוכנות‬
‫לשיקום בבריאות הנפש‪ :‬שינוי עם הנעה"‪ .‬יום העיון נערך על ידי המחלקה לעבודה‬
‫סוציאלית באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ביחד עם יספר"א ‪,‬האגודה הישראלית לשיקום‬
‫פסיכיאטרי והמרכז לבריאות נפש באר‪-‬שבע‪ ,‬בשיתוף עם משרד הבריאות אגף השיקום‬
‫ועמותת לשמ"ה‪ ,‬עמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש‪ .‬לצפייה בהרצאות‬
‫ובדיונים שהתקיימו בכנס מעניין וחשוב זה היכנסו לקישור זה באתר יספר"א‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/X8R‬‬
‫‪ .4‬סיכום דו"ח של ה‪ OECD-‬בנוגע לבריאות נפש ועבודה מאת החוקר גל זוהר‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2015‬הוציא ארגון ה ‪-OECD‬דו"ח סינתזה מסכם אודות פרויקט‬
‫שנמשך ארבע שנים במסגרתנו נבחנה הסוגיה של בריאות נפש ושוק העבודה‪,‬‬
‫תוך התמקדות במספר נושאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת החינוך‪ ,‬בריאות נפש ושוק העבודה‬
‫‪‬‬
‫בריאות נפש בתוך מערכות אחרות‬
‫‪‬‬
‫המשך הסטיגמה‬
‫‪‬‬
‫בריאות נפש בגילאי העבודה המרכזיים ‪ -‬כולל התייחסות נרחבת לצורך‬
‫של מערכות האבטלה‪-‬תעסוקה‪ ,‬הבריאות והחינוך להבין ולטפל גם‬
‫בלקויות נפשיות במסגרת השוטפת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫החוקר גל זוהר הכין תקציר מנהלים משודרג בעברית וכ‪-‬שמונה גרפים הכוללים‬
‫את הנתונים המרכזיים‪ .‬לקריאת תקציר המנהלים שהוכן על ידי גל זוהר היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/X72‬‬
‫לרכישת הדו"ח המלא )אנגלית( היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.oecd.org/employment/fit-mind-fit-job-9789264228283‬‬‫‪en.htm‬‬
‫לצפייה בסרטון שהופק על ידי ה‪ OECD -‬בנושא בריאות הנפש ועבודה היכנסו‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?t=43&v=NF4D9aEW6fw‬‬
‫‪ .5‬הבדלים בצריכת שירותי בריאות הנפש בארצות הברית בקרב אנשים בעלי‬
‫רקע אתני‪/‬גזעי שונה‪ .‬מספר רשויות פדרליות בארצות הברית פרסמו דו"ח אשר‬
‫מציג נתונים מסקר לאומי מייצג שנערך בארצות הברית בין השנים ‪2008-2012‬‬
‫אשר חקר האם‪ ,‬ובאיזו מידה‪ ,‬קיימים הבדלים המבוססים על מוצא אתני‪/‬גזעי‬
‫בצריכת שירותי בריאות הנפש בקרב בוגרים )‪ 18‬ומעלה( בארצות הברית‪ .‬לעיון‬
‫בנתונים המעניינים שעולים מדו"ח ולמסקנות הנגזרות מהם היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/XeL‬‬
‫לקריאת הנספח הכולל את הניתוחים הסטטיסטיים היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/Xeu‬‬
‫‪7‬‬
:‫לציטוט הדו"ח‬
Substance Abuse and Mental Health Services Administration, Racial/ Ethnic
Differences in Mental Health Service Use among Adults. HHS Publication No.
SMA-15-4906. Rockville, MD: Substance Abuse and Mental Health Services
Administration, 2015
8
‫זרקור החודש‪ :‬טיפול ושיקום בבריאות הנפש בחברה הערבית‪ :‬מגמות‬
‫ואתגרים‬
‫דר' אנואר ח'טיב‬
‫‪1‬‬
‫מאמר זה מתאר את יחסה של החברה הערבית בישראל לתחלואה הנפשית ולדרכי הטיפול‬
‫והשיקום במתמודדים עמה‪ .‬כפי שיובא בהמשך המאמר‪ ,‬היחס לתחלואה הנפשית ולאנשים‬
‫שמתמודדים עם מחלות נפשיות )להלן‪ :‬מתמודדים( בחברה הערבית בישראל‪ ,‬מושפעים‬
‫מגורמים פוליטיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים ודתיים‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬התפיסות והעמדות ביחס למחלות‬
‫נפש‪ ,‬למתמודדים‪ ,‬לשיטות הטיפול והשיקום ולשירותי בריאות הנפש בחברה הערבית בישראל‬
‫עוברות בעשורים האחרונים נדנדה בין מסורת למודרנה‪ :‬מצד אחד ישנם ניסיונות לאמץ את‬
‫הגישות הטיפוליות והשיקומיות החדשניות בתחום ומן הצד האחר קיימים ניסיונות לשמר את‬
‫הגישות הטיפוליות המסורתיות שביסודן הן דתיות‪ .‬לכן‪ ,‬הניסיון להבין את מאפייניה המרכזיים‬
‫של האוכלוסייה הערבית בישראל בהקשר לתחום בריאות הנפש‪ ,‬מחייב התחשבות במאפייניה‬
‫של החברה הערבית‪ ,‬של המשפחה הערבית‪ ,‬של השירותים ונותני השירותים בבריאות נפש‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬התפיסות המיושמות בתחום בריאות הנפש‪ ,‬כולל התפיסה השיקומית ותפיסת‬
‫ההחלמה‪ ,‬הנשענות על תפיסות מערביות חייבות לעבור התאמה תרבותית למאפיינים הללו‪.‬‬
‫התאמה זו חיונית להגברת היענותם של הצרכנים ובני משפחותיהם לקבלת השירותים‬
‫השונים‪.‬‬
‫על מנת להבין טוב יותר את הצרכים והמאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית בישראל‪,‬‬
‫ואת תתי התרבויות בקבוצה גדולה זאת‪ ,‬אציג בקצרה את הפסיפס המגוון של החברה הערבית‬
‫החיה בישראל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫החוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה והחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית – צפת‬
‫‪9‬‬
‫האוכלוסייה הערבית בישראל‬
‫האוכלוסייה הערבית בישראל‪ ,‬נחשבת למיעוט חברתי‪-‬פוליטי המהווה כ‪ 20.7%-‬מכלל‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬מעל למיליון ושש מאות תושבים )למ"ס‪ 83% . (2014 ,‬מהאוכלוסייה הערבית הם‬
‫בני הדת המוסלמית )כולל הצ'רקסיים(‪ 8.6% ,‬הם נוצרים ו‪ 8.3% -‬הם דרוזים‪ .‬קיימת נטייה‬
‫להתייחס לאוכלוסייה הערבית בישראל כאל מקשה אחת‪ ,‬למרות שאוכלוסייה זו בפועל‬
‫מורכבת מתתי‪-‬קבוצות המתחלקות על‪-‬פי ערכים דתיים ומסורתיים‪ ,‬ועל‪-‬פי מיקום גיאוגרפי‪.‬‬
‫תתי‪-‬הקבוצות הללו שיפורטו בהמשך‪ ,‬הן תתי תרבויות המקיימות אורח חיים שונה ונבדלות‬
‫ביניהם במקום המגורים‪ ,‬ברמת הדתיות‪ ,‬ברמת השמירה על ערכי המסורת‪ ,‬במידת הפתיחות‬
‫לחיי המודרנה ובתפיסות והעמדות ביחס לתופעת החולי הנפשי ודרכי הטיפול בה‪ .‬רוב הערבים‬
‫מתגוררים בצפון באזור הגליל‪ ,‬המשולש‪ ,‬בנגב ובערים מעורבות‪.‬‬
‫מקובל היום להתייחס לחברה הערבית כאל חברה הנמצאת בתהליך מעבר מחברה מסורתית‬
‫המתאפיינת במבנה פטריארכלי‪ ,‬ומדגישה את יחסי הקרבה המשפחתיים והמורחבים‪ ,‬אל‬
‫חברה מודרנית המתאפיינת בקשרים אינסטרומנטליים‪ ,‬ומצומצמים & ‪(Azaiza, 2008; Ben-Ari‬‬
‫‪ .(Lavee, 2004‬העדויות לכך באות לידי ביטוי בכמה רמות‪ :‬תהליכי תעסוקה‪ ,‬תפיסות של מגדר‪,‬‬
‫שינויים במבנה המשפחה והרכבה‪ ,‬רמת ההשכלה ופניה לעזרה ולתמיכה בעת משבר ומצבי‬
‫לחץ )‪ .(Azaiza, 2008; Ben-Ari & Pines, 2002‬עם זאת‪ ,‬ניתן למצוא דעות אשר מדגישות שעל‬
‫אף השינויים‪ ,‬עדיין עדיפה בחברה הערבית אוריינטציה קולקטיבית הן ברמה החברתית והן‬
‫ברמה המשפחתית )‪ .(Barakat, 2000; Kamar et al, 2008‬החברה הערבית מגינה על הפרט‪ ,‬ועל‬
‫פי רוב‪ ,‬מספקת את צרכיו ברשת רחבה של קשרים‪ ,‬בעיקר משפחתיים‪ ,‬ושומרת בקנאות על‬
‫ערכים בסיסיים כמו ערבות הדדית ולכידות‪ ,‬שנועדו לשמר מבנים משפחתיים אשר התפתחו‬
‫במהלך דורות )דיאב וסנדלר‪-‬לף‪ .(Barakat, 1993; 2011 ,‬דרך חיים זו איננה מתחשבת‪ ,‬לעיתים‬
‫קרובות‪ ,‬בחוויותיו של הפרט וברצונותיו‪ ,‬ומקורות העזרה והתמיכה הראשוניים עדיין הם בני‬
‫המשפחה הגרעינית והמשפחה המורחבת )‪.(Aloud, 2004; Al-krenawi, 2002; Barakat, 1993‬‬
‫‪10‬‬
‫יחסה של החברה הערבית לתחלואה הנפשית ואל דרכי הטיפול‬
‫תופעת החולי הנפשי בתרבות הערבית בכלל והמוסלמית בפרט אפופה בתפיסות מסתוריות‬
‫ועל טבעיות שהתבססו כחלק מיחסה של התרבות לתופעה )‪ .(Qutub, 1967‬תפיסות אלו‬
‫נשענות בעיקר על מקורות דתיים )‪ (Sayed ,2003‬ומערבות ממדים חזקים של טיפול רוחני‪,‬‬
‫פנייה לעזרתם של אנשי רוח ודת והתמודדות משפחתית עם גזירת הגורל )‪.(Gayle, et al, 2011‬‬
‫מושג ה"נפש" זוכה להתייחסות נרחבת בדת האסלאם‪ ,‬והוא מופיע פעמים רבות בפסוקי ספר‬
‫הקודש למוסלמים ‪" -‬הקוראן"‪ ,‬ומשם הוא שואב את הגדרותיו )‪ .(Sayed, 2003‬במספר מקומות‬
‫בה מופיעה המילה "נפש"‪ ,‬מתוארת הדרך בה היא נתפסת בעיני האדם המאמין‪ ,‬שלעתים יש‬
‫לה ביטוי מוחשי‪ ,‬ולעיתים נתפסת כביטוי גשמי המיוחס לישות רוחנית )‪.(Al-Shareef, 1987‬‬
‫ראייה זו קושרת את הופעת "מחלת הנפש" בהתרחשות המתערבת בהליך הבריאה התקין של‬
‫הבורא‪ .‬ראייה זו מקבלת שני פירושים שונים‪ .‬הופעתה של מחלה בנפשו של האדם )לפי הגישה‬
‫הדתית( מהווה אחד מהסימנים לעונש אלוהי או שהופעתה של מחלת הנפש עשויה להיות‬
‫מבחן מטעמו של האל‪ ,‬באמצעותו יטוהר האדם החולה מכל חטאיו ) & ‪Aloud, 2004; Bener‬‬
‫‪ .(Gholoum, 2011‬בין אם מחלת הנפש מוגדרת כעונש אלוהי ובין אם כמבחן‪ ,‬ההתמודדות אתה‬
‫נתפסת בחברה הערבית המוסלמית כמענה אנושי המבטא סבלנות ואמונה‪ ,‬והפרט "הפגוע"‬
‫נדרש לחזק את אמונתו באל ולחזק את נפשו בדרך זו ;‪(Al-Krenawi, 2005; Al-Shareef', 1987‬‬
‫)‪ .Gayle et al, 2011; Tabareh,1978‬גאיל ועמיתיו )‪ ,(Gayle et al, 2011‬מדגישים את החשיבות‬
‫שיש לרוחניות ולדת בהתמודדות עם המחלה‪ .‬לפיו‪ ,‬הדת‪ ,‬עשויה לתת תחושה של שליטה‪,‬‬
‫תקווה ומסוגלות‪.‬‬
‫מרכיבים רבים קיימים בדת האסלאם בכל הנוגע להתמודדות עם מחלה נפשית‪ ,‬ומעודדים ריפוי‬
‫באמצעים שונים שמקורם בערכי דת האסלאם כמו‪ :‬אחריות הדדית‪ ,‬עידוד ללא סייג‪ ,‬תמיכה‪,‬‬
‫חמלה‪ ,‬סבלנות‪ ,‬תקווה מוחשית כי הריפוי ממנה הוא אפשרי )‪ .(Al-Krenawi, 2005‬חשוב‬
‫להדגיש כאן כי זו היא תפיסתה של התרבות המוסלמית הדתית שהיא רק חלק ממרקם‬
‫התרבות הערבית הכללית בישראל‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בחברה הערבית המסורתית מתאפיין הטיפול במתמודדים בפנייה לשני גורמים עיקריים‪ :‬האחד‪,‬‬
‫אל איש דת השולט בהלכה המוסלמית ובפסוקים מהקוראן המתייחס "לחולה בנפשו" כאל אדם‬
‫"חלש אמונה" "הנגוע" בנפשו בשטן או בג'ין‪ ,‬ומשתמש בפסוקים מהקוראן במטרה "לרפא"‬
‫אותו "מנגע" זה‪ .‬השני אל "מרפא" העוסק במאגיה ללא אלמנטים דתיים‪ .‬שני הגורמים זוכים‬
‫למעמד מיוחד בקרב הקהילה ומכונים "שייח'"‪ ,‬למרות הסתייגותה החמורה של הדת ויחסה‬
‫העוין כלפי העוסקים במאגיה‪ .‬אנשים אלה נקראים "אלדג'אלין" – קרי השקרנים והרמאים‬
‫)‪.(Essawi, 2001‬‬
‫ביסוד קיום תפיסות אלו‪ ,‬הנשענות בעיקר על מקורות דתיים )‪ (Sayed ,2003‬ושימורן‪ ,‬עומדים‬
‫שלושה גורמים מרכזיים‪ .1 :‬חוסר במקורות מידע נהירים כאמצעי להבנת מהות החולי הנפשי‬
‫ודרכי הטיפול בו‪ .2 .‬פרשנויות שונות לפסוקי הקוראן העוסקים בנפשו של האדם‪ ,‬שאין עליהן‬
‫קונצנזוס בקרב אנשי הלכה מוסלמית‪ ,‬בחלקן מציגות את האדם החולה בנפשו כאדם "חלש‬
‫אמונה" במקרה הטוב ובמקרה הגרוע "כופר באל"‪ .3 .‬אמצעי התקשורת למיניהם המציגים‪,‬‬
‫לעתים רבות‪ ,‬בסרטים או בסדרות טלוויזיה תמונה מעוותת של התחלואה הנפשית‪ ,‬של‬
‫המתמודדים עמה וכן של העוסקים בטיפול בבריאות הנפש )אבו הינדי‪.(2010 ,‬‬
‫בצד קיומן של הגישות המסורתיות ביחס לבריאות הנפש‪ ,‬מתקיימת הרפואה הפסיכיאטרית‬
‫הקונבנציונלית שמעניקה טיפול על פי אמות מידה מערביות‪ ,‬למי שבוחר להגיע אליה‬
‫מלכתחילה ולמי שנאלץ להגיע אליה לאחר שכל השיטות המסורתיות לא הועילו‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ניתן לראות עדויות להתגברותה של תופעת הפנייה יותר לגורמי טיפול ועזרה‬
‫פורמאליים ושימוש בשירותי בריאות נפש המוצעים בקהילה הטיפולית‪ ,‬לצד גורמי "טיפול"‬
‫בלתי פורמאליים )דיאב וסנדלר‪.(Haj-Yehia, 1999 ;2011 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫למרות קיומן של שתי הגישות‪ ,‬המסורתית היונקת מתפיסה דתית‪ ,‬והקונבנציונלית היונקת‬
‫מתפיסה רפואית‪ ,‬מתקיימת ביניהם מחלוקת המשפיעה על מעמדם של העוסקים בתחום‬
‫בריאות הנפש‪ ,‬בעיני הקהל הרחב בכלל‪ ,‬ובעיני צרכני השירותים בפרט )אלסבאג'‪.(2011 ,‬‬
‫מחלוקת זו קשורה לרמת היענותם של הנזקקים לשירותים מלהגיע ולקבל עזרה מקצועית‬
‫בנוסף‪ ,‬להשפעתן על התפיסות ועמדות הקיימות ביחס לתופעה הנדונה )אבו הינדי‪.(2010 ,‬‬
‫בחינת הגורמים המצטיירים כבעלי חשיבות בניסיון להבין את מאפייניה המרכזיים של החברה‬
‫הערבית בישראל בהקשר לבריאות הנפש‪ ,‬מעלה שלוש קבוצות של גורמים המאפיינים את‬
‫החברה הערבית בישראל‪ :‬המשפחה הערבית בישראל‪ ,‬שירותי בריאות הנפש ונותני השירותים‪.‬‬
‫כפי שיוצג בשורות הבאות‪ ,‬לגורמים אלו השלכות משמעותיות בבואנו לנסות ולבנות מודלים‬
‫טיפוליים ושיקומיים ייחודיים ורלוונטיים שיתאימו למאפייניה של החברה הערבית ושל תתי‬
‫התרבויות הקיימות בתוכה‪.‬‬
‫‪ .1‬גורמים המאפיינים את החברה הערבית בישראל בהקשר לבריאות הנפש‬
‫מהספרות המקצועית עולה כי הגורמים המאפיינים את החברה הערבית בישראל בהקשר‬
‫לבריאות הנפש כוללים את ההטרוגניות של החברה הערבית‪ ,‬תפיסות מסורתיות‪-‬דתיות בנוגע‬
‫לבריאות הנפש והמחלוקת בין אנשי הדת לאנשי הטיפול והשיקום‪ .‬להלן תיאור קצר של כל‬
‫אחד ממקורות אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטרוגניות של החברה הערבית והתאמת שירותי בריאות הנפש לתת‪-‬התרבויות‬
‫השונות‪ .‬ערביי ישראל‪ ,‬אשר מהווים‪ ,‬כאמור‪ ,‬מעט יותר מ‪ 20%-‬מכלל האוכלוסייה‬
‫במדינה אינם קבוצה תרבותית אחידה והומוגנית‪ .‬אוכלוסייה זאת מורכבת מארבעה‬
‫תתי‪-‬קבוצות עיקריות אשר מקיימות אורח חיים שונה ונבדלות ביניהם במקום המגורים‪,‬‬
‫ברמת הדתיות‪ ,‬ברמת השמירה על ערכי המסורת ובמידת הפתיחות לחיי המודרנה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫ביחסה וברמת המודעות שלה לתחלואה הנפשית ולדרכי הטיפול והשיקום‪ .‬ארבעת‬
‫התת‪-‬תרבויות העיקריות‪ ,‬שיש להתחשב בהן בהקשר זה הן‪:‬‬
‫התרבות המוסלמית הדתית בכפר ובעיר‪ .‬בני הדת המוסלמית אשר מגדירים עצמם‬
‫דתיים או מסורתיים יעדיפו לקבל שירות מנותן שירות המכיר ומיישם ערכי הדת‬
‫והמסורת ואשר משתמש בטרמינולוגיה שלה ובסמליה‪ .‬אנשים דתיים ומסורתיים ייתרמו‬
‫יותר משירותים מותאמים מגדרית )נותנת שירות למקבלת שירות ונותן שירות למקבל‬
‫שירות(‪ ,‬שירותים בסביבת המגורים הקרובה של האדם בשיתוף מלא עם משפחתו תוך‬
‫דאגה להסדרי נסיעה הולמים במקרה הצורך )למשל‪ ,‬לווי של אישה במהלך הנסיעה(‪,‬‬
‫ושיתוף פעולה באיש דת אשר עשוי לקדם את הנגשת וניצול שירותי הטיפול והשיקום‪.‬‬
‫התרבות המוסלמית החילונית‪ .‬אנשים חילוניים מגלים גמישות בכל הנוגע לאופן מתן‬
‫השירותים ומיקומם‪ .‬אולם‪ ,‬בסביבה כפרית שהינה יותר שמרנית‪ ,‬יהיה עדיין צורך‬
‫להתחשב בהתאמות בעיקר ברמה המגדרית ופחות ברמה של מידת הדתיות של נותן‬
‫השירות‪ .‬כך למשל‪ ,‬יהיה צורך בהתאמות מבחינת המיקום של השירות בדומה לתרבות‬
‫המוסלמית הדתית‪ :‬בשירותי שיקום בתחום התעסוקה והפנאי לגבי נשים בלבד‪ ,‬תידרש‬
‫התחשבות בסביבה שתשמור על קיומם של ערכי הדת והמסורת ותינתן עדיפות רבה‬
‫לשירות מגדרי‪ ,‬ושלא יהיה מרוחק ממקום המגורים )באותו ישוב או לכל היותר בישוב‬
‫סמוך תוך דאגה להסדרי נסיעה הולמים‪ ,‬למשל‪ ,‬לווי של אישה במהלך הנסיעה(‪ .‬לגבי‬
‫גברים אין הגבלה מבחינת מקום השירות או הסדרי נסיעה‪ .‬בנוגע לשירותי מעקב‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬לגבי גברים אין הגבלה למקום השירות או לנותן השירות מלבד שפה‬
‫משותפת בין המטפל לבין המטופל‪ ,‬וכך גם לגבי נשים מלבד הדרישה לעתים קרובות‬
‫ללווי האישה למקום השירות‪ .‬אין כמעט חשיבות להסתייעות באיש דת‪.‬‬
‫התרבות הנוצרית‪ .‬תרבות זאת נחשבת לתת‪-‬התרבות הקרובה ביותר לתרבות‬
‫החילונית הישראלית הכללית כך שהנגשת השירותים אליה תהיה דומה למגזר היהודי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫התרבות הדרוזית‪ .‬תת תרבות זו מתחלקת לשתי תתי‪-‬תרבויות בהקשר של רמת‬
‫המסורתיות והתאמת השירותים‪ .‬שתי תתי התרבויות מתחלקות לפי המיקום‬
‫הגיאוגרפי‪ :‬הישובים הכפריים בצפון הארץ ושני הישובים הדרוזים על הר הכרמל‪.‬‬
‫הישובים הכפריים בצפון נחשבים כמסורתיים ושמרניים ביותר ולכן נדרשות בהם‬
‫התאמות הן מבחינת נותן‪/‬ת השירות‪ ,‬הן מבחינה מגדרית והן מבחינת המיקום של‬
‫השירות‪ .‬בדומה לתרבות המוסלמית הדתית‪ ,‬קיימת העדפה ברורה שנותן‪/‬ת השירות‬
‫יהיה דרוזי‪/‬ת המכיר ומקיים את כללי המסורת הדרוזית‪ .‬לגבי מתמודדות דרוזיות‪ ,‬קיימת‬
‫הקפדה יתרה על התאמה מגדרית בכל השירותים השיקומיים‪ :‬המגורים‪ ,‬התעסוקתי‬
‫והפנאי )למשל‪ ,‬קיים מועדון חברתי לנשים דרוזיות בירכא המופעל ע"י נשים בלבד(‪ .‬אין‬
‫הקפדה זו נכונה לגבי מתמודדים דרוזים גברים‪ .‬לגבי מיקום השירות‪ ,‬לגבי הנשים‪ ,‬שירות‬
‫זה חייב להיות במסגרת המשפחה‪ ,‬בתוך הישוב או בישוב סמוך עם הסדרי הסעה‬
‫מותאמים ובכלל זה לווי נשי מהמגזר‪ .‬הקפדה זו לא חלה על גברים מתמודדים‪.‬‬
‫הסתייעות באיש דת עשויה לתרום בקידום הנגשת השירות וניצול שירותים‪.‬‬
‫לגבי הכפרים הדרוזים על הר הכרמל הנחשבים לפחות שמרניים המצב הוא דומה‬
‫לחברה חילונית כך שנדרשת פחות התאמה תרבותית במתן שירותי שיקום למיניהם‪.‬‬
‫חשוב להדגיש עוד כי על אף האמור לעיל עדיין נדרשת גישה אינדיווידואלית המבטאת‬
‫רגישות תרבותית גבוהה בשל ההבדלים שעלולים להתגלות גם בתוך תת‪-‬תרבות‬
‫שלכאורה נתפסת כהומוגניות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪‬‬
‫התפיסה המסורתית‪-‬דתית למקורות התופעה של החולי הנפשי ודרכי הטיפול בה‬
‫קיימת הסכמה רחבה כי התפיסה המסורתית–דתית למקורותיה של תופעת החולי הנפשי‬
‫ודרכי הטיפול בה הינה תפיסה אינטגראלית בחברה הערבית‪ .‬בצד קיומה של הגישה‬
‫המסורתית‪-‬דתית ביחס לתופעה‪ ,‬מתקיימת הרפואה הפסיכיאטרית הקונבנציונלית שמעניקה‬
‫טיפול על פי אמות מידה מערביות‪ ,‬למי שבוחר להגיע אליה מלכתחילה‪ ,‬ולמי שנאלץ להגיע‬
‫אליה לאחר שכל השיטות המסורתיות לא הועילו‪ .‬למרות העדויות בשנים האחרונות על עלייה‬
‫בפנייה לגורמי טיפול ועזרה קונבנציונאליים‪ ,‬עדיין לגישה המסורתית – דתית מקום נכבד‬
‫בנפשם של מרבית התת‪-‬תרבויות בחברה הערבית‪ .‬לכן‪ ,‬כל ניסיון ליישם מודל שיקומי‪-‬טיפולי‬
‫בחברה הערבית צריך להיות מלווה במחשבה ותכנון מעמיקים בנוגע לדרך שבו תשולב הגישה‬
‫המסורתית ‪ -‬הדתית לצידה של הגישה הקונבנציונאלית להספקת שירותי שיקום וטיפול‬
‫בחברה הערבית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .2‬גורמים המאפיינים את המשפחה הערבית בישראל‬
‫למרות תהליכי המודרניזציה שהאוכלוסייה הערבית עוברת‬
‫‪(Haj-Yahia, 1995 ; Samooha,‬‬
‫‪ ,(1989‬החברה הערבית עדיין נבדלת מהחברה היהודית מבחינת מאפיינים חברתיים חשובים‪:‬‬
‫זהות לאומית‪ ,‬דת‪ ,‬הרגלים תרבותיים‪ ,‬שפה ודפוס שלטון פטריארכלי המאפיינים את חיי‬
‫המשפחה‪ .‬בחברה הערבית עדיין מבליטים תפקידים מגדריים ומיניים שמרניים והקרבה עצמית‬
‫למען טובת הרוב‪ .‬התלות ההדדית בתוך גרעין המשפחה המורחבת מתבטאת בתמיכה‬
‫הכלכלית‪ ,‬חברתית והדאגה לילדים )‪ .(Barakat, 1992‬תלותם של המשפחות הערביות אינה רק‬
‫במשפחה הגרעינית ובמשפחות המורחבות אלא גם בגופים לא רשמיים אחרים כמו מוסדות‬
‫דתיים וחברתיים ואנשי דת‪ .‬בני מיעוטים אתניים וחברתיים שונים‪ ,‬נבדלים באופן התייחסותם‬
‫למצבים נתונים שונים )‪ ,(Seiffbe-Krenke & Shulman, 1990‬ערכים תרבותיים ומשפחתיים‬
‫משפיעים על תחושתם בעת חיפוש אחר עזרה כללית‪ ,‬ובמיוחד בעת חיפוש אחר עזרה אודות‬
‫בעיות הקשורות בבריאות הנפש )‪.(Furnham & Andrew, 1996‬‬
‫ערביי ישראל‪ ,‬בדומה לבני מיעוטים אחרים משתמשים פחות בשירותים מקצועיים ‪(Sue & Sue,‬‬
‫)‪ .1990‬אחת הסיבות לכך קשורה לאיסורים התרבותיים החזקים כנגד חשיפת נושאים‬
‫משפחתיים לאנשים זרים )‪ .(Savaya,1998‬במקביל‪ ,‬הרבה ערבים מאמינים שגורלם נקבע‬
‫מראש ושכל המאורעות הם בהכוונה "אלוהית" ולא בבחירתו של האדם )‪ ,(Patai, 1983‬לכן‪,‬‬
‫רבים מעדיפים לא להתאמץ ולקבל את המצב הקיים‪ .‬למאפיינים הללו השפעה ישירה על‬
‫יחסה של המשפחה למחלה‪/‬הפרעה הנפשית‪.‬‬
‫תחלואה נפשית בתוך משפחה הערבית‪ ,‬בעיקר בקרב משפחות דתיות ומסורתית ואפילו בקרב‬
‫משפחות חילוניות המתגוררות באזורים שמרניים בפריפריה )כוללה חברה הדרוזית(‪ ,‬יוצרת‬
‫מעורבות רבה בקרב חברי המשפחה בעיקר הגרעינית‪ ,‬אך לעתים המעורבות כוללת גם חברים‬
‫במשפחה המורחבת‪ .‬מעורבות רחבה זו מקורה באופיה הקולקטיבי של החברה הערבית‪.‬‬
‫מעורבות המשפחה בתחלואה )נפשית או אחרת( של אחד מחבריה מתבטאת בהתגייסות בני‬
‫המשפחה לעזור לבן המשפחה החולה‪ .‬התגייסות זו עשויה להוות מקור תמיכה משמעותי עבור‬
‫המתמודד ובני משפחתו הגרעינית אך היא גם עלולה להערים קשיים רבים בתהליך‬
‫ההתגייסות והעזרה‪ .‬חברי משפחה רבים מתערבים במצב החדש שנוצר ושלעתים קרובות‬
‫אינם מסכימים על נושאים רבים הקשורים לאדם החולה‪ .‬הם עלולים לא להסכים על תיאור‬
‫והגדרת הבעיה הנפשית של בן המשפחה‪ ,‬מחלוקת עלולה להתפתח לעימותים כולל האשמות‬
‫הדדיות סביב הגורמים שהובילו להתפתחות מצב החולי‪ ,‬ומחלוקת זו עלולה להוביל למחלוקות‬
‫יותר קשות סביב הדרכים לטפל במחלה‪ .‬מקור המחלוקות הללו הוא בדרך כלל בשונות של‬
‫חברי משפחה רבים במידת דתיותם‪ ,‬בהשכלתם‪ ,‬ברמת הידע שלהם וברמת הפתיחות שלהם‬
‫לעולם המודרני ועוד‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מעורבותה הרבה של המשפחה בחייו של הפרט‪ ,‬כולל בתהליך קביעת המטרות‬
‫וקידומם נובעת מערכי הסולידריות הקיימים בחברה הערבית‪ ,‬לפיכך‪ ,‬האדם‪ ,‬מתכנן את חייו‬
‫לאור תכנוני המשפחה‪ .‬לכן‪ ,‬המודל השיקומי‪ ,‬שהוא אינדיווידואלי ביסודו‪ ,‬איננו מתאים לאופייה‬
‫הקולקטיבי של המשפחה הערבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬העבודה השיקומית על כל גווניה איננה יכול‬
‫להתבצע מול המתמודד ללא ראיית המשפחה כחלק אינטגראלי לאורך כל התהליך על כל‬
‫‪17‬‬
‫שלביו; הפתרונות השיקומיים המוצעים למתמודד אינם יכולים לצאת לפועל ללא התחשבות‬
‫בדפוס שלטון פטריארכלי המבליט תפקידים מגדריים ומיניים מאוד שמרניים‪ .‬פער בין הבנת‬
‫המשפחה את הבעיה ואת דרכי הפתרון לבין התוכנית או השירותים המוצעים שאינם משלבים‬
‫בתוכם את ערכי החברה והמשפחה‪ ,‬עלול להוות חסם לתהליך השיקום‪.‬‬
‫שיתופית זו‬
‫חייבים לשלב תקשורת פתוחה‬
‫תהליכי עבודה‬
‫ומתמדת עם בני המשפחה‪ ,‬בהעברת מידע‬
‫ובשילובה בתהליך‪ .‬חשוב עוד לציין כי קיים פער בין תפיסת החולי והצורך לשמר אותו בקרב‬
‫בני המשפחה‪ ,‬כניסיון של קבלת המחלה וההתמודדות עמה‪ ,‬לעומת הרצון של אנשי השיקום‬
‫להציג תפיסה ושפה אחרת על פיה‪ ,‬גם אם האדם אובחן‪ ,‬ביכולתו להחלים ולהשתקם‪ .‬הבדלי‬
‫תפיסה מובילים ליצירת שני סוגי שפות שונות‪ ,‬שעלולים לשבש את תהליך השיקום וההחלמה‬
‫של האדם‪.‬‬
‫היבט נוסף בהקשר זה‪ ,‬נוגע למעמדו של האדם המבוגר בכלל ובתוך המשפחה בפרט בחברה‬
‫הערבית‪ .‬יש להכיר במעמדו המיוחד של האדם המבוגר מתוך מתן דגש על הגברת הרגישות‬
‫במיוחד בחברה מסורתית ופטריארכלית וכפועל יוצא מתיאור החברה כקולקטיבית‪ .‬האדם‬
‫המבוגר במשפחה זוכה לכבוד העולה על כל אלה הצעירים ממנו‪ .‬הוא גם זוכה למעמד מיוחד‬
‫המייחד אותו משאר חברי המשפחה‪ ,‬דעתו חייבת להישמע‪ ,‬הוא בעל המילה האחרונה‬
‫במשפחה‪ ,‬כבודו ומעמדו של האדם המבוגר מתורגם לקודים התנהגותיים בכל אינטראקציה‬
‫אתו‪ .‬הכרה עמוקה בקודים ויישומם‬
‫הלכה למעשה באינטראקציות עם המשפחה הופכת‬
‫לחיונית בהנגשת השירות ההולם ובהשגת שיתוף פעולה מרבי בתהליכי טיפול ושיקום‪.‬‬
‫גם נושא המגדר דורש רגישות מצד השירות הן ברמה של התכנון והן בעשייה היום יומית‬
‫בשטח‪ .‬בחברה מסורתית בה יש צורך לפעול על פי הקודים התרבותיים‪ ,‬תוך שלוקחים בחשבון‬
‫את החשיבות במתן עזרה על ידי אדם השייך לאותה קבוצת מגדר ממקבל העזרה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כמו במרבית החברות‪ ,‬נושא הסטיגמה הינו נושא מורכב וסבוך‪ .‬החשש מחשיפה‬
‫והבושה שחלק מבני המשפחה חשים מהווים מחסום לגבי יכולתם של המתמודדים לקבל את‬
‫טיפול הולם‪ .‬הצורך לשמר את הסוד ולהימנע מחשיפה מוביל אף לעימותים בתוך התא‬
‫המשפחתי‪ .‬הצורך בשמירת הסוד מוסבר גם כחשש לגבי ההשלכות השליליות וארוכות הטווח‬
‫‪18‬‬
‫הנגרמות מחשיפת בן המשפחה החולה‪ ,‬לכלל‬
‫חברי המשפחה בעיקר הבנות‪ ,‬שסיכוייהן‬
‫להינשא עלול להיפגע בשל הסטיגמה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬שיעור העוני בקרב משפחות הערביות גבוה באופן ניכר משיעור העוני בקרב‬
‫המשפחות היהודיות‪ .‬הבדל זה משקף את הפערים בהיקף התעסוקה‪ ,‬ברמת ההכנסה ובגודל‬
‫המשפחה‪ .‬מצבם הכלכלי של המשפחות בכלל‪ ,‬ושל חלק ניכר מהמתמודדים בפרט‪ ,‬מהווה‬
‫מחסום משמעותי בניצול שירותי טיפול ושיקום‪ .‬כך למשל‪ ,‬ישנם שירותים בתחום החברתי‬
‫שאינם מנוצלים כלל‪ ,‬כפי שמתואר על ידי עובדי השיקום‪ .‬לעומת זאת עולה כי בתחום‬
‫התעסוקה קיים ניצול גדול יותר כתוצאה מכך שבתחום התעסוקה קיים תגמול כספי המהווה‬
‫מקור למוטיבציה גבוהה להשתלב בו יחד עם תחושה של קבלת לגיטימציה חברתית‪ .‬נראה כי‬
‫ניצול השירות קשור במידה מסוימת לתפקידים חברתיים שמקובלים ומוערכים בחברה ובעיקר‬
‫מיכולתם של מקבלי השירות לתרום לכלכלת המשפחה‪.‬‬
‫‪ .3‬גורמים הקשורים לשירותים ולנותני השירות‬
‫א‪ .‬צריכת שרותי בריאות הנפש בקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫הנתונים מצביעים על שיעור נמוך של צרכני שירותים פסיכיאטריים בקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫בישראל יחסית לשיעורם באוכלוסייה היהודית )דיאב וסנדלר‪-‬לף‪ .(Al-Krenawi, 2002 ; 2011,‬כך‬
‫למשל‪ ,‬כ‪ 66% -‬מהאנשים שהיו באשפוז פסיכיאטרי מתגוררים ביישובים יהודיים‪ ,‬ורק ‪8%‬‬
‫מתגוררים ביישובים ערביים; שיעור הערבים שהיו במחלקות לאשפוז יום הוא ‪ 2%‬לעומת ‪70%‬‬
‫יהודים‪ .‬שיעור האנשים שקיבלו טיפול במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש בישובים הערביים‬
‫הוא ‪ 7%‬לעומת ‪ 67%‬בישובים היהודיים )שטרוך‪ ,‬שרשבסקי‪ ,‬נאון‪ ,‬דניאל ופישמן‪ .(2009 ,‬גם‬
‫ניצול השירותים בקהילה הוא נמוך‪ .‬רק ‪ 3%‬מקרב האוכלוסייה הערבית נהנים משירותים‬
‫פסיכיאטרים )‪.(Al-Krenawi, 2002‬‬
‫‪19‬‬
‫ב‪ .‬מחסור בשירותים בכלל ובשירותים מותאמים תרבותית בפרט‬
‫מחסור בשירותי טיפול ומעקב‪ ,‬שירותי שיקום בתחום המגורים‪ ,‬התעסוקה והפנאי‪ ,‬שירותי‬
‫ייעוץ‪ ,‬בשירותים פארה‪-‬רפואיים ופסיכו‪-‬סוציאליים‪ .‬שירותים אלה המייצגים תפיסות מערביות‪,‬‬
‫חייבים להתאים את תפיסותיהם‪ ,‬המתורגמות למודלים טיפוליים ושיקומיים‪ ,‬למאפייניה‬
‫התרבותיים של החברה והמשפחה הערבית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחסור באנשי מקצוע מתאימים לעבודה עם האוכלוסייה הערבית‪ .‬הספקת שירותי בריאות‬
‫נפש הנשענת בעיקרה על תקשורת בין אישית‪ ,‬מחייבת הכרת השפה והטרמינולוגיה שלה‬
‫בהקשר של שיקום ובריאות הנפש‪ .‬בהיעדר תכניות הכשרה בתחום בריאות הנפש בשפה‬
‫שתהיה מובנת גם לצרכנים‪ ,‬יתקשה נותן השירות שממילא קיים יחס אמביוולנטי כלפיו ליצור‬
‫שפה משותפת בינו לבין מקבל השירות‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיתוף אנשי דת מהמגזר על ידי אנשי טיפול‬
‫ושיקום בבריאות הנפש בשל זיקתם לתחום היה מקדם את נושא בריאות הנפש בחברה‬
‫הערבית בישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מחסור בתשתיות‪ :‬העדר תשתיות בכפרים מונע מחלק מהלקוחות הפוטנציאליים לממש את‬
‫השירותים הקיימים‪ .‬ברוב הכפרים למשל התשתית של התחבורה הציבורית אינה מפותחת‬
‫דיה‪ ,‬הדבר המונע מהאנשים להגיע אל השירותים שהיחס התרבותי כלפיהם הוא סטיגמטי‬
‫וממילא ההיצע נמוך מאוד באזורים אלה‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫החברה הערבית בישראל‪ ,‬הנמצאת בתהליכי מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית‪ ,‬אינה‬
‫מגלה עדיין פתיחות לגבי נושאי בריאות הנפש‪ .‬התפיסות והעמדות ביחס למחלות נפש‪,‬‬
‫למתמודדים‪ ,‬לשיטות הטיפול והשיקום ולשירותי בריאות הנפש עדיין סטיגמטיות וזוכות‬
‫לשימור‪ ,‬על אף ניסיונותיה של החברה הערבית להסתגל למציאות הישראלית המערבית‪.‬‬
‫מתמודדים‪ ,‬בני משפחותיהם ואף נותני שירות במגזר הערבי נחשפים פחות באופן יחסי‬
‫לתפיסות חדשניות בתחום בריאות הנפש כמו התפיסה השיקומית ותפיסת ההחלמה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ניכר מחסור חמור בשירותי בריאות נפש בכלל ובשירותים מותאמים תרבותית בפרט‪ ,‬ישנו קושי‬
‫בנגישות לשירותים הקיימים ותת שימוש בהם‪ ,‬קיימת העדפה ל"טיפולים" מסורתיים שלא‬
‫‪20‬‬
‫הוכיחו את יעילותם‪ ,‬קיים חוסר מיצוי זכויות בקרב מתמודדים ערבי ויש מחסור במערכות‬
‫תמיכה למיניהן‪ .‬בעיה חמורה במיוחד‪ ,‬היא אי‪-‬ידעת השפה הערבית בקרב נותני השירותים‬
‫החיונית כל כך לניהול תקשורת נכונה ומובנת בין נותני השירות לבין מקבליו‪ .‬למציאות זאת‪,‬‬
‫רבת השנים‪ ,‬השלכות שליליות על המתמודדים‪ ,‬על בני משפחתם ועל החברה בכללותה‪.‬‬
‫מציאות זו פוגעות באיכות חייהם ובסיכוייהם של המתמודדים להשתקם‪ ,‬להחלים ולנהל חיים‬
‫משמעותיים בסביבתם הטבעית‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך אמתי ומידי‪ ,‬לשפר את נגישות שירותי הטיפול‬
‫והשיקום לאוכלוסייה גדולה ומגוונת זאת מחד‪ ,‬ולקדם תכניות הסברה וצמצום סטיגמה אשר‬
‫יגבירו את הנכונות של חלקים מאוכלוסייה זאת לפנות לקבלת שירותים אלה‪.‬‬
‫מקורות‬
‫אבו הינדי‪ ,‬ו‪ .(2010) .‬ההסתייעות בקוראן בטיפול פסיכיאטרי מודרני‪ .‬קהיר‪ ,‬המרכז למחקר בבריאות‬
‫הנפש‪) .‬ערבית(‬
‫אבו עסבה‪ ,‬ח‪ ,.‬ריאן גרה‪ ,‬נ‪ ,.‬ואבו נסרה‪ ,‬מ‪.(2014) .‬טיפול נפשי בחברה הערבית בישראל‪ :‬בין מסורת‬
‫למודרנה‪ .‬חברה ורווחה ‪.25 -1 ,‬‬
‫אלסבאג'‪ ,‬ר‪ .(2011) .‬בסיסי המחלוקת בין אנשי בריאות הנפש והתרבות בחברה הערבית‪ .‬סוריה‪.‬‬
‫הרשת הערבית לבריאות נפש חברתית‪.‬‬
‫ברקאת‪ ,‬ב‪ .(1985) .‬השינוי והצמיחה בחברה הערבית‪ .‬רמת עמון‪ ,‬דאר אלפקר‪) .‬ערבית(‬
‫ברקאת‪ ,‬ח‪ .(2000) .‬החברה הערבית במאה ה‪ .20-‬ביירות‪ ,‬מרכז המחקר של האיחוד הערבי‪) .‬ערבית(‪.‬‬
‫דיאב‪ ,‬ס‪ .‬וסנדלר‪ -‬לף‪ ,‬א‪ .(2011) .‬בריאות הנפש ונפגעי נפש בחברה הערבית בישראל‪ -‬תמונת נמצב‬
‫על אזור המשולש‪" .‬מסירה" )מסע( התוכנית לקידום מעמדם של אנשים עם נכויות בחברה הערבית‬
‫בישראל‪ ,‬ג'וינט ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )‪ .(2014‬שנתון סטטיסטי לישראל מס' ‪ .65‬ירושלים‪www.cbs.gov.il :‬‬
‫שטרוך‪ ,‬נ‪ ,.‬שרשבסקי‪ ,‬י‪ ,.‬ניאון‪ ,‬ד‪ ,.‬דניאל‪ ,‬נ‪ ,.‬ופישמן‪ ,‬נ‪ .(2009) .‬אנשים עם בעיות נפשיות קשות בישראל‪:‬‬
‫ראייה משולב של מערכת השירותים‪ .‬מאייר גוינט מכון ברודקל‪.‬‬
‫קאמאר‪ ,‬ע‪.(2008) .‬כניסה לחקר החברה הערבית‪ .‬רמת עמון‪ ,‬דאר אלפקר‪) .‬ערבית(‪.‬‬
‫‪Abdel-Satar, I. (2006). Cultural Perspectives on Mental Heath Practice in Arab countries.‬‬
‫‪Arabpsynet Journal, no.12, 170-174.‬‬
‫‪21‬‬
Al-Krenawi, A. (2005). Socio-Political aspects of mental health practice with Arabs in the Israeli
context. The Israeli Journal of Psychiatry and Related Science, 42(2), 126-136.
Al-Krenawi, A. (2002). Mental health service utilization among the Arabs in Israel. Social Work in
Health Care, 35(1/2), 577-589.
Aloud-Naser.(2004). Factors Affecting Attitudes toward Seeking and Using Formal Mental Health
and Psychological Services among Arab-Muslims Population. DOCTORAL DISSERTATION, Ohio
State University.
Al- Shareef, A. (1987). From the Psychological science in the Quran.(In Arabic). Lebanon: Dar
Ailmlayeen.
Azaiza, F. (2008). The perception and utilization of social support in times of cultural change: the
case of Arabs in Israel. International Journal of Social Welfare,17(3):198-203.
Barakat, H. (1993). The Arab family and the challenge of change. The Arab World: Society,
Culture, and State. University of California Press, pp. 97 -118.
22
Ben-Ari., & Pines, A, M.(2002).The changing role of family utilization of social support: Views
from Israeli Jewish and Arab students families. Society, 83(1): 93-101.
Ben-Ari A, Lavee, Y. (2004). Cultural orientation, ethnic affiliation, and negative daily occurrences:
A multi- dimensional cross- cultural analysis. American Journal of Orthopsychiatry 74: 102111.
Bener, A. & Gholoum, S. (2011). Ethnic differences in the knowledge, attitudes and beliefs
towards mental illness in a traditional fast developing country. Psychiatria Danoubina, 23(2):
157-164.
Essawi, A. R. M., (2001). Islam and mental health, Faculty of Arts, Alexandria University.
Furnham, A. & Andrew, R.(1996).A cross-cultural study of attitudes towards seeking
psychological help .Psychological Reports, 79, 289-290.
Gayle, K., McCann, R,A., Charbonneau, A,M., Webb, M.(2011). Struggling and enduring with God,
religious support, and recovery from severe mental illness. Journal of Clinical
Psycology,67(12): 1161- 1176.
Haj-Yehia, M. H. (1999).Attitudes towards mentally ill people and willingness to employ them in
the Arab society. International Sociology, 14(2): 173- 193.
Haj-Yahia, M. M. (1995). Toward culturally sensitive intervention with Arab families in Israel.
Contemporary Family Therapy, 17(4): 429-447.
Patai, D. (1983). Beyond defensiveness: Feminist Research Strategies. Women's Studies
International Forum, 6 (2): 177-189.
Qutub, S. (1967). In the shadow of the Quran. (IN ARABIC), VOL. 23,5th Ed. Lebanon: Dar Ihia
Althorath Alarabi.
Samooha, S. (1989). Arabs and Jews in Israel. London: Westview Press.
Sayed, M, A. (2003). Conceptualization of mental illness within Arab cultures: Meeting challenges
in cross- cultural settings. Social Behavior and Personality, 31(4): 333- 342.
Seiffbe-Krenke, I., & Shulman, S. (1990). Coping style in adolescence: A cross-cultural study.
Journal of Cross-Cultural Psychology, 21(3): 351-377.
Sue, D. W., & Sue, D. (1990).Counseling the culturally different: Theory and practice. New
York, NY: John Wiley & Sons.
23
Steffen, J., Chao, J., & Heidy, M,E.(2011). The Effects of Working Alliance and Client- Ethnic
Match on Recovery Status. Community Mental Health Journal, 2 (3): 384-295.
Tabareh, A. A.(1978). Sins as perceived by Islam. (In Arabic). London. Dar Eilmlayeen.
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫ירדן כהן‪ ,‬מנהלת אזור המרכז בתכנית "יאללה מבלים אחרת"‪ ,‬קבוצת שכולו טוב‬
‫תחום "יאללה מבלים אחרת" בקבוצת שכולו טוב פועל לקיום מפגשים חברתיים איכותיים‬
‫ומגוונים‪ ,‬לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית על מנת להגביר עצמאות חברתית‪ ,‬עשייה‬
‫מהנה ומשמעותית בשעות הפנאי‪ ,‬השתלבות ומעורבות מלאים בקהילה וחוויה חברתית חיובית‬
‫באופן נורמטיבי לחלוטין‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬כחלק משיפור השירות‪ ,‬פתחנו קבוצת אימון בקוגניציה וביחסי גומלין חברתיים ‪SCIT‬‬
‫)‪ (Social Cognition Interaction Training‬לשיפור מיומנויות חברתיות‪ .‬בשורות הבאות אני‬
‫מבקשת לתאר בפניכן‪/‬ם את המודל ואת הרשמים שלנו מהעברתו הלכה למעשה‪.‬‬
‫מהו ה‪?SCIT‬‬
‫‪ SCIT‬היא התערבות קבוצתית מקדמת החלמה ומבוססת עדויות מחקריות שמטרתה שיפור‬
‫וחיזוק יכולות הקוגניציה החברתית והאינטראקציה הבין אישית של אנשים המתמודדים עם‬
‫תחלואה נפשית‪ .‬ההתערבות כוללת בין ‪ 20-24‬מפגשים על בסיס שבועי‪ ,‬כאשר הכלים הניתנים‬
‫למשתתפיה הינם ספר הדרכה‪ ,‬קטעי וידאו‪ ,‬מצגות‪ ,‬דוגמאות לניתוח סיטואציות חברתיות‪,‬‬
‫משחקי תפקידים ותרגול שיעורי בית עם שותף לתרגול‪ .‬ההתערבות מבוססת על מודל ה‪CBT -‬‬
‫)טיפול קוגניטיבי התנהגותי( והונהגה לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי בארה"ב‪ ,‬עבור‬
‫מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה‪ ,‬אשר נמצאו אצלם קשיים בכישורים חברתיים‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫נמצא כי התערבות זאת רלוונטית ויעילה גם לאנשים עם התמודדויות נפשיות נוספות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫הקשיים הקיימים בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה בהקשר לתפקוד חברתי‬
‫‪ .1‬הצורך בסיום )אי סובלנות לדו משמעותיות‪ /‬ערפול(‪ -‬מקושר עם הנטייה לקצר את החיפוש‬
‫לראיות המסבירות את המצב ולקפוץ למסקנות פזיזות במצבים חברתיים‪.‬‬
‫‪ .2‬החצנה והפנמה של ייחוסים כהסבר למצבים שליליים‪ -‬אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה‪,‬‬
‫נוטים להאשים את עצמם בגורמים חיצוניים ולהאשים אחרים ולא את המצבים עצמם כאשר‬
‫הם נתקלים במאורע שלילי‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעה בתיאוריה של הדעת )‪ - (theory of mind‬היכולת לדמות במוחו של אדם את התחושות‬
‫המנטאליות של אחרים ולא רק את של עצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬פגיעה בתפיסת רגשות‪ -‬כוללת קשיים בזיהוי רגשות בהבעות פנים‪ .‬הפגיעה בתפיסת רגשות‬
‫מחמירה את מכלול הקשיים המוזכר מעלה‪ ,‬כפי שהם מיושמים בתפקוד בינאישי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫על מנת לסייע בפיצוי על קשיים אלה ואחרים פותחה תכנית ה ‪.SCIT‬‬
‫שלושת מרכיבי ה ‪SCIT‬‬
‫בהתערבות זאת מנחי הקבוצה מאתגרים את המשתתפים לספר לקבוצה מצבים חברתיים‬
‫בהם נתקלו ולאחר מכן מפרקים את הסיפור לשלושה רכיבים‪ :‬מחשבות‪ ,‬רגשות והפעולות‬
‫בהם נקטו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬המנחים מציגים אלטרנטיבות שונות לרכיבים אלו‪ .‬מהמשולש )מחשבות‪,‬‬
‫רגשות ופעולות( לומדים המשתתפים להסיק מסקנות בצורה לא אוטומטית ולהפעיל חשיבה‬
‫נוספת ולבחון את רגשותיהם לגבי מצבים חברתיים‪ .‬תרגול המשולש עם הקבוצה ועם‬
‫שותפיהם לתרגול בבית‪ ,‬מאפשר למשתתפים להרחיב את ארגז הכלים שלהם ולכן להתנהג‬
‫בצורה יותר מושכלת עם האנשים בחייהם‪ ,‬דבר המוביל לשינוי חשיבתי לטווח הארוך‪ ,‬חיזוק‬
‫והעמקת הקשרים החברתיים‪.‬‬
‫המפגשים בהתערבות מתחלקים לשלושה חלקים‪ :‬הראשון‪ ,‬מתמקד ברגשות‪ :‬בחינת תפקיד‬
‫הרגשות במצבים חברתיים ופיתוח כישורים לזיהוי הרגשות‪ .‬השני‪ ,‬מתמקד בפענוח מצבים‪:‬‬
‫ייחוס נטיות‪ ,‬קפיצה למסקנות‪ ,‬מצבים מעורפלים‪ ,‬הבחנה בין עובדות לניחושים ואיסוף מידע‪.‬‬
‫השלישי‪ ,‬מתמקד בבדיקה‪ :‬בשלב זה מתבצעת הכללה ויישום של הכישורים על בעיות‬
‫יומיומיות‪.‬‬
‫דוגמא למפגש מה‪SCIT-‬‬
‫באחד המפגשים הראשונים אשר התמקד ברגשות‪ ,‬למדנו על רגשות אוניברסאליים אשר‬
‫מוגדרים כקשת של רגשות הקיימת בכל התרבויות בעולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם רגשות אשר מקבלים‬
‫ביטוי שונה‪ ,‬ישנם רגשות אשר מקבלים ביטוי זהה וישנם רגשות אשר קיימים בתרבות אחת אך‬
‫נעדרים מהשנייה‪ .‬במחקרים אשר נערכו בתרבויות מכל העולם‪ ,‬החל ממדינות מערביות‪,‬‬
‫מדינות עולם שלישי ושבטים נידחים‪ ,‬נמצאו שישה רגשות אשר מקבלים ביטוי אחיד בכל‬
‫התרבויות‪ ,‬ביטוי זה נראה בהבעות הפנים אשר מפגין האדם כתוצאה מהרגש אותו חש‪ .‬רגשות‬
‫אלו הם‪ :‬כעס‪ ,‬פחד‪ ,‬הפתעה‪ ,‬גועל‪ ,‬שמחה ועצב‪.‬‬
‫במפגשים למדנו רגשות אלו ופרטנו את האסוציאציות אשר הם מעלים בנו‪ .‬לדוגמא‪ :‬הפתעה‬
‫הוגדר כרגש בעל שתי בפנים )חיובי‪/‬שלילי(‪ ,‬לא צפוי‪ ,‬מרגש ומעורר פיזית‪ .‬במהלך המפגש כל‬
‫אחד מחברי הקבוצה הדגים הבעת פנים שונה‪ ,‬ולאחר מכן הגדרנו אילו רמזים בפנים מסגירים‬
‫עבורנו את הרגש‪ .‬לדוגמא‪ :‬פה פעור‪ ,‬עיניים מצומצמות‪ ,‬שיניים חשופות‪ ,‬לחיים מתנפחות ועוד‪.‬‬
‫הגדרת הרמזים מאפשרת למידה של הבעות פנים‪ ,‬אשר‪ ,‬לחלק מהמתמודדים עם‬
‫‪26‬‬
‫סכיזופרניה‪ ,‬קיים קושי בפירוש גירויים עמומים‪ .‬כמובן שחיקוי הבעות פנים מאפשרת‬
‫פלטפורמה קבוצתית של שחרור אנרגיה והנאה צרופה בקרב המשתתפים‬
‫קצת על מנחות הקבוצה ומשתתפיה‬
‫את הקבוצה מנחות אני ותמר דהאן‪ ,‬רכזת מבלים פלוס ת"א‪ .‬את ההכשרה אנו לומדות בקורס‬
‫שנתי בבית הספר הארצי לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בבריאות הנפש בקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫במסגרת ההכשרה למדנו על המוח החברתי‪ ,‬אפיון אנשים עם מחלות נפש והפרעות אישיות‪,‬‬
‫התפתחות חברתית תקינה‪ ,‬הנחיית קבוצות ותכנים נוספים‪.‬‬
‫הקבוצה מתקיימת מדי שבוע בחנות "סיפור חוזר" בתל אביב‪ ,‬כאשר לפני כל מפגש מייצרים‬
‫עבורנו סביבת עבודה נוחה ונעימה‪ .‬ההכנות לפתיחת הקבוצה כללו ראיונות טלפוניים‬
‫ופרונטאליים עם מתמודדים רבים‪ ,‬אשר מטרתם הייתה פתיחת קבוצה הומוגנית מבחינת‬
‫תפקוד‪ ,‬קוגניציה ותקשורת בקרב משתתפיה‪ .‬לבסוף‪ ,‬פתחנו את הקבוצה עם עשרה חברים‪,‬‬
‫ובמהלכה נשרו שלושה אנשים‪ .‬כיום קבוצה זו כוללת אנשים מתל אביב‪ ,‬רמת גן‪ ,‬חולון‪ ,‬בת ים‬
‫ופתח תקווה‪ ,‬ומורכבת מגברים בלבד‪ ,‬מאחר ושתי הנשים היחידות אשר נכנסו לקבוצה‪ -‬נשרו‪.‬‬
‫ציון עובדה זו משמעותית ביותר מאחר ונמצא כי שיעור הנשים הצורכות שירותים חברתיים‬
‫במסגרת "סל שיקום" הינו קטן משמעותית לעומת הגברים‪ .‬נתון זה משפיע לשלילה על‬
‫השתתפות נשים אשר מעוניינות לצרוך שירותים חברתיים‪ ,‬מאחר והחשיפה למספר ייצוגן‬
‫בקבוצה גורם לרתיעה ועל כן להימנעות מצריכת השירות‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬פרישתה של האישה‬
‫השנייה מההתערבות‪ ,‬התרחש כתגובה לפרישת הראשונה‪ ,‬מאחר ולא חשה בנוח להיות‬
‫האישה היחידה בקבוצה‪ .‬נושא זה מאתגר אותנו מאחר ויוצר מכשול ביצירת קבוצת שווים‬
‫הטרוגנית מבחינת מגדר‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫לסיכום‬
‫אני רואה בקיום ההתערבות כחשובה ביותר הן לפיתוח והעמקת השירות החברתי אותו אנו‬
‫מספקים‪ ,‬והן עבור המתמודדים אשר עוברים תהליך משמעותי מבחינת תפיסת הרגשות‬
‫והעמקת הקשרים הבינאישיים בחייהם‪ .‬בפן האישי‪ ,‬התחושות איתן אני יוצאת מהמפגשים‬
‫משמעותיות ביותר עבורי‪ ,‬מכיוון ואני מרגישה כי אני יוצרת תחושת משמעותיות בקרב‬
‫המשתתפים ומנהיגה תהליך ארוך טווח אשר ישפיע‪ ,‬בתקווה‪ ,‬על אספקטים שונים בחייהם‪,‬‬
‫החל מתחום התעסוקה‪ ,‬הזוגיות והחברות‪ .‬אני סקרנית לראות את התמורות בתגובה‬
‫להתערבות זו ומקווה כי בהמשך ייפתחו התערבויות נוספות ברחבי הארץ במסגרת השירות‬
‫החברתי‪.‬‬
‫לקריאה נוספת על מודל ה ‪ SCIT‬היכנסו‪www.mat.co.il/X76 :‬‬
‫‪28‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי‬
‫למקצועי‬
‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬
‫רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‬
‫דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‬
‫‪Miriam.yozma@gmail.com‬‬
‫"לא מספיק משוגעת בשבילי"‬
‫מקרה שקרה‪ :‬אי שם בשלהי השנה שעברה קיבלתי טלפון מפתיע‪ .‬האישה בצד השני של הקו‬
‫הציגה את עצמה כמרכזת תכנית לימודים בבית הספר לאחיות‪ .‬לדבריה‪ ,‬במסגרת הלימודים על‬
‫הפרעות פסיכיאטריות ובמטרה להפחית את הסטיגמה היא רוצה להפגיש את הסטודנטים עם‬
‫אדם המתמודד עם מחלה נפשית על מנת שילמדו ויכירו מקרוב על ההתמודדות עם המחלה‪.‬‬
‫היא פנתה אלי לאחר ששמעה שאני עובדת סוציאלית המתמודדת בעצמה עם הפרעות‬
‫פסיכיאטריות‪.‬‬
‫שוחחנו כמה דקות על ההיבטים הטכניים הקשורים להרצאה‪ ,‬מיקום‪ ,‬תשלום‪ ,‬מבנה‪ ,‬ואז נחתה‬
‫הפצצה‪" .‬אז במה את מאובחנת אם אפשר לשאול"? פה המקום לעצור ולומר שלאנשים מבחוץ‬
‫זה נראה החלק הכי חשוב ומעניין‪ .‬ומסקרן‪ .‬כאילו שבלעדי זה התמונה לא תהיה שלמה‪ .‬ואם‬
‫אני אספר לכם שאני מתמודדת עם דיכאון כפול‪ ,‬חרדה‪ ,‬הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ומעל‬
‫הכל הפרעת אישיות גבולית‪ ,‬אז תכירו אותי טוב יותר? תכירו אותי בכלל למען האמת? מה יש‬
‫בשמות של האבחנות שגורם לכם לחשוב שדרכם אתם יכולים להגדיר אותי‪ .‬להגדיר מי אני?‬
‫אז סיפרתי לגברת עם מה אני מאובחנת‪" .‬אה"‪ .‬הייתה שתיקה קצרה מהעבר השני של הקו‪.‬‬
‫"האמת שחשבנו ללכת על משהו יותר הארד קור‪ ,‬את יודעת‪ ,‬סכיזופרניה או מאניה דפרסיה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫דיכאון? טוב אני לא יודעת‪ ...‬אולי זה גם בסדר‪ .‬אני אחזור אלייך במידה וזה יהיה רלוונטי"‪ .‬פתאום‬
‫כבר לא הייתי מספיק משוגעת‪.‬‬
‫ומאחורי הציניות והמילים היפות עומדת אמת מאוד פשוטה‪ .‬אני לא דיכאון‪ .‬אני גם לא הפרעת‬
‫אישיות גבולית‪ .‬כמו שחברה טובה שלי היא לא סכיזופרניה‪ .‬אני מרים‪ .‬עם הכאבים והחולשות‬
‫והחוזקות והניצחונות‪.‬‬
‫בחרתי לשתף אתכם בסיפור הזה‪ ,‬על אף שהוא לא מתחבר ישירות לנושא הפינה כיוון שחשוב‬
‫לי להדגיש את מה שלפעמים נשכח‪ :‬אנשים עם הפרעה פסיכיאטרית הם קודם כל אנשים‪.‬‬
‫אנשים שיש בהם כל מיני חלקים‪ ,‬מורכבים יותר ומורכבים פחות‪ ,‬חזקים יותר וחזקים פחות‬
‫ובריאים יותר ובריאים פחות‪ .‬לפני הכל עומד מלפנינו אדם‪ .‬ורק כאשר הבנה זו מתגבשת‬
‫ומיושמת אפשר להמשיך לדבר על התפקיד והחלק הייחודי שקיים אצל צרכנים נותני שירות‪.‬‬
‫נשתמע בגיליון הבא‪,‬‬
‫מרים‬
‫‪30‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בבאר שבע‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר‬
‫עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק‬
‫העבודה החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת‬
‫לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬‬
‫חובה‬
‫‪31‬‬
‫‪.1‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה למפעל המשלב בבאר שבע‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫החלפה לחופשת לידה‪ ,‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום הקופה‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬
‫‪.2‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לקפה טוב בחיפה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעומר‪omer@s-tov.org.il :‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור ירושלים במשרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או קוגנטיבית בתהליך שיקום‬
‫תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי‬
‫המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי‪.‬יינתנו הכשרה וליווי מקצועי‪ ,‬כולל הדרכות‬
‫וליווי בשטח‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬הכרות‪ /‬ניסיון בעבודה עם אנשים עם נכות פיזית‪ /‬קוגנטיבית‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש‬
‫מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪,‬‬
‫בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‪ ,‬מגורים באזור ירושלים‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לטל‪taln@s-tov.org.il :‬‬
‫‪32‬‬
‫מקדמים‪/‬ות תעסוקתיים‪/‬יות – לאזורים שונים בארץ‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬
‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזורים‪:‬‬
‫* אשדוד – אשקלון‬
‫* ערד‬
‫* ירושלים‬
‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬
‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‪ 5 ,‬ימים בשבוע‪ ,‬במשמרות בשעות משתנות‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪eti@s-tov.org.il :‬‬
‫עוזרי‪/‬ות תפעול לתחום "קפה טוב"‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם‪ ,‬עבודה במטבח בית הקפה‪ ,‬סיוע‬
‫למנהל התפעול‪ ,‬הכנת מנות וכו‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬
‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬יכולת הכלה וסבלנות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫עוזר‪/‬ת תפעול לקפה טוב חדרה‬
‫‪ 100%‬משרה‬
‫‪.2‬‬
‫עוזר‪/‬ת תפעול לקפה טוב בפ"ת‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעומר‪omer@s-tov.org.il :‬‬
‫‪33‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות לתחום "יאללה מבלים אחרת" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי‬
‫המשתקמים בפעילויות באזורים‪:‬‬
‫* תל אביב‬
‫* באר שבע‬
‫התפקיד ב ‪ 50%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בהמשך‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬חובה‪ .‬הכרות טובה עם עולם התרבות‪ ,‬הפנאי והבילוי באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‪ .‬ניסיון בתחום השיקום‪ /‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה ‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לענבר‪inbars@s-tov.org.il :‬‬
‫‪34‬‬
‫רכז‪/‬ת חברתי‪/‬ת "מבלים פלוס" לאזור ב"ש‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות‪ ,‬בניית תכניות שיקום‪ ,‬הנחיית‬
‫קבוצה ‪,‬ליווי פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬חשיפה למסגרות בריאות הנפש‪.‬‬
‫*התפקיד בהיקף חצי משרה ‪ -‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬תואר ראשון במקצועות בריאות‪/‬טיפול באומנויות ‪/‬בריאות‬
‫הנפש קהילתית ‪ -‬חובה‪.‬נסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים –‬
‫יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור ב"ש‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לענבר‪inbars@s-tov.org.il :‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫‪35‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪research@s-tov.org.il‬‬
‫נתראה בגיליון הבא!‬