2015 , בקבוצת שכולו טוב: ניוזלטר פברואר מחקר ופיתוח

‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר פברואר‪2015 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫הגיליון הנוכחי עוסק בנושא שאינו מרבים לעסוק בו בתחומי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪:‬‬
‫תחלואה גופנית נלווית‪ ,‬מוות מוקדם ואסטרטגיות לקידום בריאות בקרב מתמודדים עם‬
‫תחלואה נפשית‪ .‬אני מבקש לפתוח גיליון זה בסיפורו של שי )שם בדוי(‪ ,‬זכרונו לברכה‪.‬‬
‫שי נפטר בגיל ‪ 36‬ממחלת הסרטן‪ .‬למרות שהוא התלונן במשך חודשים רבים על כאבי גב בלתי‬
‫מוסברים וסימפטומים גופניים נוספים‪ ,‬ולמרות שאמו נפטרה גם היא ממחלת הסרטן‪ ,‬רופאיו‬
‫לא ערכו בירור מקיף לבחינת הסיבות האפשריות לתלונותיו הגופניות‪ ,‬והסתפקו במתן טיפול‬
‫נגד כאבים‪ .‬וכך‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬מחלתו אובחנה לאחר יותר משנה בה הוא סבל מכאבים גופנים‬
‫ונפשיים רבים‪ ,‬כאשר הסרטן כבר התפשט לאיברים רבים בגופו‪.‬‬
‫שי היה ילד שני מתוך שלשה‪ ,‬הוא היה אוהד אדוק של מכבי חיפה בכדורגל ושלט בכל‬
‫התוצאות של הליגות השונות בישראל ובאירופה בכדורגל וכדורסל‪ ,‬אהב מאוד לשיר ולהאזין‬
‫למוסיקה‪ ,‬העריך אוכל טוב‪ ,‬היה אהוד על ידי חבריו‪ ,‬והתמודד מגיל צעיר עם מחלה נפשית‬
‫קשה‪.‬‬
‫את שי הכרתי לראשונה בשנת ‪ ,2000‬עת התנדבתי בהוסטל בו התגורר‪ .‬במהלך השנים‪ ,‬זכיתי‬
‫ללוות אותו במספר הזדמנויות‪ ,‬ובתוך כך שמרנו על קשר רציף‪ .‬כאשר הייתי בלוויה שלו‪ ,‬תהיתי‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬האם אנשי הרפואה היו מתייחסים אליו אחרת אם הוא לא היה ידוע כ"חולה נפש"?‬
‫האם הם היו מפנים אותו מהר יותר לבדיקות מעמיקות יותר אשר היו מגלות את המחלה‬
‫בשלביה המוקדמים? האם יכול להיות שגילוי מוקדם של המחלה )אשר החלה באיבר ספציפי‬
‫אחד אשר ניתן היה להסירו מהגוף( היה מציל אותו והוא היה יכול להיות עמנו היום? כמה עוד‬
‫מתמודדים כמו שי מתים מוות מוקדם בכל שנה ממחלות גופניות נלוות והאם ניתן היה לצמצם‬
‫את הסבל והמוות המוקדם של אותם אנשים?‬
‫‪2‬‬
‫על השאלות הראשונות כנראה שאי אפשר לענות‪ ,‬אולם‪ ,‬כפי שיוצג בזרקור החודש‪ ,‬הספרות‬
‫המקצועית מספקת לנו תשובה ברורה בנוגע לשאלה האחרונה‪ :‬אנשים עם מחלות נפשיות‬
‫קשות כגון סכיזופרניה והפרעה דו‪-‬קוטבית סובלים מתחלואה נלווית מסכנת חיים כגון מחלות‬
‫כלי דם של הלב והמוח‪ ,‬מחלות ריאה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬מחלות זיהומיות‪ ,‬מחלות של מערכת הנשימה‬
‫וסרטן ומתים בממוצע עשרות שנים בהשוואה לאנשים ללא תחלואה נפשית‪ .‬הספרות גם‬
‫רומזת כי ניתן לצמצם את התחלואה הנלוות ואת המוות המוקדם של מתמודדים רבים‪,‬‬
‫באמצעות התערבויות לקידום בריאות )למשל‪ ,‬הפחתת או הפסקת עישון‪ ,‬הימנעות ממשקל‬
‫עודף באמצעות פעילות גופנית ותזונה נכונה(‪ ,‬טיפול בתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי‬
‫)למשל‪ ,‬סינדרום מטבולי( ומעקב רציף אחרי המצב הבריאותי של המטופל‪ ,‬הפחתה של‬
‫סטיגמה ודעות קדומות של רופאי משפחה ורופאים מומחים‪ ,‬הפחתה של שימוש באלכוהול‬
‫וסמים‪ ,‬הגברת השוויון והנגישות בקבלת שירותים רפואיים איכותיים‪ ,‬וצמצום העוני וההדרה‬
‫החברתית של אוכלוסייה גדולה זאת‪.‬‬
‫זרקור החודש של גיליון זה מתמקד בנושא של קידום בריאות בקרב המתמודדים עם מחלות‬
‫נפשיות קשות‪ .‬קידום בריאות‪ ,‬מהווה‪ ,‬כאמור‪ ,‬רק אסטרטגיה אחת מני רבות הנחוצות לצמצום‬
‫תחלואה ומוות מוקדם בקרב מתמודדים רבים‪ ,‬אולם אנשי השיקום בבריאות הנפש יכולים‬
‫לקדם באופן משמעותי נושא זה במסגרת התכנית השיקומית של המתמודד‪ .‬הד"ר רנה בינה‪,‬‬
‫מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬והגברת עביר ותד‪ ,‬מנהלת השיקום של‬
‫המפעל המשלב באקה אל‪-‬גארביה בקבוצת שכולו טוב וסטודנטית ‪ MA‬העורכת את עבודת‬
‫התזה שלה בנושא‪ ,‬כתבו את זרקור החודש‪ ,‬מעורר המחשבה והעשייה‪ ,‬ועל כך אני מודה להן‬
‫מקרב לב‪ .‬אני תקווה כי העלאת נושא זה יוביל למחקר ולעשייה רבה יותר בהקשר זה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בהמשך לזרקור החודש‪ ,‬ענבל בועז‪ ,‬מנהלת השיקום בתחום החברתי בקבוצת שכולו טוב‬
‫מציגה את ההשפעה החיוביות הפוטנציאלית של קידום בריאות במסגרת פעילויות חברה ופנאי‬
‫ומשתפת אותנו בעדות של אחת מהמשתתפות בתכנית הפנאי והחברה של הקבוצה במגזר‬
‫הערבי בנוגע להשפעת הפעילות על איכות החיים וההשתלבות החברתית שלה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מרים גולדברג‪ ,‬רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‬
‫ודוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן משיקה פינה קבועה חדשה‪" :‬צרכנים‬
‫נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‪ .‬אני מבקש להודות למרים על‬
‫היוזמה ועל שיתוף הפעולה הפורה בינינו‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬תוכלו לקרוא מספר עדכונים מתחומי המחקר בשיקום בארץ ובעולם ולהתעדכן‬
‫במשרות פתוחות בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫אסיים את ההקדמה בציטוט של חלק מאגרת שהוציא הפרופ' רוני גמזו‪ ,‬מנכ"ל משרד הבריאות‬
‫לשעבר‪ ,‬שנשלחה לכלל עובדי משרד הבריאות ושירותי הבריאות‪ ,‬בעקבות מכתב שאנוכי‬
‫ואסתר סיוון‪ ,‬מנכ"ל ארגון "בזכות" הוצאנו לאחר מותו של שי‪:‬‬
‫"ברוח חוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות‪ ,‬פרק הנגישות )‪ ,(2005‬מחויבת מערכת הבריאות‬
‫לפעול למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות לקבל כל שירות רפואי‪ ,‬בריאותי‪ ,‬מניעתי‪,‬‬
‫לרבות קידום בריאות – בזמינות נגישות‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬רגישות חברתית ותרבותית‪ ,‬באופן מכבד‬
‫ובטיחותי‪ .‬הזכות לשוויון ונגישות בבריאות באה לביטוי ב"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" )‪,(1994‬‬
‫"חוק זכויות החולה" )‪ (1996‬וחוקים ותקנות נוספים המנחים את עבודתנו היום‪-‬יומית במערכות‬
‫הבריאות‪ ,‬הדורשים מאתנו להעניק כל שירות בריאותי באיכות‪ ,‬בזמן ובמרחק סבירים‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על זכויות המטופל כאדם‪ ,‬כבודו ופרטיותו‪ ...‬מערכת הבריאות‪ ,‬מעצם ייעודה‪ ,‬מחויבת‬
‫לפעול למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ברוח החוק‪ ,‬ולאפשר שילובם בחברה תוך‬
‫קבלת שירות בריאות על‪-‬פי צרכיהם באופן שוויוני ומכובד‪ .‬הפיכת שירותי הבריאות לזמינים‬
‫‪4‬‬
‫ונגישים לכלל האוכלוסייה דורשת מכל אחד מאתנו לבצע פעולות יזומות לקידום הנושא‪ ,‬לפעול‬
‫כל אחד "בחלקת האלוהים הקטנה שלו" להגברת המודעות לנושא‪,‬לשנות נהלים והרגלים‬
‫במקום בו ניתן‪ ,‬להוביל שינוי נורמות ועמדות חברתיות‪ ,‬לפתח סבלנות וסובלנות‪ ,‬ובכך – למנוע‬
‫סטיגמה ואפליה במתן השירותים‪ .‬ויותר מכל‪ ,‬להתייחס לכל אדם הזקוק לסיוע רפואי בכבוד‬
‫ובצנעה‪ .‬חשוב לי להזכיר‪ ,‬כי חובתנו היא להעניק את השירות‪ ,‬והזכות של כל אחד מאתנו‬
‫לקבלו‪ .‬הנגשת שירותי הבריאות ברוח חוק השוויון תקדם את בריאותם של כלל אזרחי ישראל"‪.‬‬
‫אני תקווה כי תמצאו גיליון זה מעניין ומועיל‪.‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ד"ר אמיר טל‬
‫מנהל מחקר ופיתוח‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫תוכן עניינים‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪7...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית מאת ד"ר רנה‬
‫בינה ועביר ותד ‪12..................................................................................................................................................‬‬
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה מאת ענבל בועז‪18.....................................................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי מאת‬
‫מרים גולדברג‪20.....................................................................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪22............................................................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום מישראל ומעולם‬
‫‪ .1‬ברכות לפרופ' אורי אבירם על קבלת פרס מפעל חיים מטעם הפורום למדיניות‬
‫חברתית‪-‬אספנט – ישראל‪ .‬קבוצת שכולו טוב מבקשת לברך את הפרופ' אבירם על זכייתו‬
‫בפרס מפעל חיים מטעם אספנט‪-‬ישראל ולהודות לו על פעילותו החלוצית בתחום המחקר‬
‫והפרקטיקה בשיקום וקידום הזכויות של אנשים עם מגבלה נפשית‪ .‬פרופ' אבירם חקר במשך‬
‫עשרות שנים את נושא השיקום הקהילתי של אנשים עם מגבלה נפשית בקהילה‪ ,‬היה מעורב‬
‫בקידום מדיניות וחקיקה בנושאי השיקום והאינטגרציה של שירותי בריאות הנפש ברפואה‬
‫הכללית‪ ,‬פרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים‪ ,‬לימד במספר מוסדות אקדמיים מובילים‬
‫בישראל ובחו"ל‪ ,‬כיהן כיו"ר המועצה הארצית לשיקום בקהילה ועוד ועוד‪ .‬להלן תמצית נימוקי‬
‫שופטי הפרס‪:‬‬
‫"פרופ' אבירם הינו מהחוקרים המובילים בארץ בנושאים של מדיניות חברתית ועיצובה בתחום‬
‫של בריאות הנפש בכלל ובטיפול ושיקום קהילתי של נכי נפש בפרט‪ .‬הוא פעל רבות לקידום‬
‫השיח בתחום של מדיניות הטיפול בבריאות הנפש ברמה הלאומית והבינלאומית‪ ,‬פיתח מחקר‬
‫וקהילת חוקרים בתחום זה‪ ,‬פרסם מספר רב של פרסומים מקצועיים ומדעיים‪ ,‬והפגין מעורבות‬
‫עקבית ומנהיגות מקצועית בעלת תרומה להשפעה על המדיניות החברתית והרווחה בישראל‪.‬‬
‫עבודתו המדעית סייעה להעלות את נושא זכויותיהם וחירותם של אנשים החיים עם מחלות‬
‫נפש הסובלים מסטיגמה ומהדרה חברתית לסדר היום הציבורי והביאה לשינוי מהותי ויסודי‬
‫בתחום בריאות הנפש בארץ‪ ,‬הן בתפיסה והן במעשה‪ ,‬תוך הדגשת היתרון האנושי והכלכלי‪-‬‬
‫חברתי של טיפול ושיקום של אנשים החיים עם מחלות נפש במסגרת הקהילה‪ ,‬ותרומה‬
‫משמעותית לביסוס הרפורמה בתחום זה על עקרונות של זכויות הפרט"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .2‬פרק בספר חדש בנוגע לזכות בחירת מקום אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי מאת דליה‬
‫וירצברג‪-‬רופא וצביאל רופא‪ :‬בקיץ הקרוב יפורסם פרק של דליה וירצברג‪-‬רופא וצביאל רופא‬
‫מתוך ספר שכותרתו‪ The Oxford Handbook of Psychiatric Ethics, Volume 1. :‬שם הפרק הנו‪:‬‬
‫‪Freedom of Choice of Hospital for Psychiatric Admissions: A First-Person and Advocacy‬‬
‫‪Account from Israel.‬‬
‫כיוון שהפרסום הנו בשפה האנגלית שאלתי את הגברת וירצברג‪-‬רופא האם תסכים להכין‬
‫תקציר המתאר את הכתוב במאמר‪ .‬לשמחתי הרבה היא הסכימה ואני מבקש להודות לה על‬
‫כך‪ .‬להלן עיקרי המאמר‪:‬‬
‫כאשר אדם זקוק לאשפוז ברפואת הגוף בישראל מתאפשר לו לבחור מבין כמה בתי חולים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מתמודדי הנפש במדינת ישראל נאלצים להתאשפז בבית החולים אחד ויחיד שבאזור‬
‫מגוריהם‪ .‬הסדר האזוריות הזה אינו חוקי והוא עומד בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו‬
‫)‪ ,(1992‬לחוק טיפול בחולי נפש )‪ ,(1991‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי )‪ (1994‬ולאמנת האו"ם‬
‫בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות שאושררה על ידי כנסת ישראל בשנת ‪ .2012‬בחוק טיפול‬
‫בחולי נפש‪ ,‬למשל‪ ,‬נאסר להגביל זכות מזכויותיו של חולה אלא על פי חוק‪ .‬הסדר האזוריות לא‬
‫זו בלבד שאינו מושתת על חוק‪ ,‬גם אין בבסיסו כל נוהל‪ ,‬חוזר או תקנה‪ .‬הוא מבוסס על הסכם‬
‫קיקיוני מ‪) 1978-‬בין מנכ"לי משרד הבריאות וקופת חולים כללית( שבוטל בסוף אותה שנה‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2010‬הגשנו לבג"צ עתירה ראשונה במטרה לבטל את הסדר האזוריות המפלה בינינו‬
‫לבין שאר החולים‪ .‬העתירה נדחתה‪ .‬המדינה דאגה להבהיר בתשובתה לעתירתנו זו כי גם‬
‫לאחר יישום הרפורמה בבריאות הנפש )כלומר לאחר שהאחריות הביטוחית על בריאות הנפש‬
‫תעבור ממשרד הבריאות לקופות החולים( לא ישתנה השיוך האזורי‪ .‬כלומר‪ ,‬גם לאחר יישום‬
‫הרפורמה לא תהיה לנו אפשרות לבחור בית חולים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫במאי ‪ 2012‬הגשנו לבג"צ עתירה שנייה בנושא‪ ,‬מאחר שהמדינה לא העלתה נוהל כתוב כפי‬
‫שהורה בג"צ‪ .‬חודשיים לאחר מכן פרסם משרד הבריאות נוהל דרקוני המאפשר ‪ -‬בתנאים מאוד‬
‫מסוימים ומגבילים ‪ -‬להגיש בקשה להתאשפז מחוץ לאזור ההשתייכות‪ ,‬אך ההחלטה הסופית‬
‫בעניין נותרה בידי בכירי המערכת‪ .‬גם הפעם נדחתה עתירתנו‪ .‬בפסיקתו התעלם בית המשפט‬
‫העליון גם מהשלילה הבלתי חוקית של זכות החולה לבחור את ספק השירות )סעיף ‪ 23‬בחוק‬
‫ביטוח בריאות ממלכתי(‪ .‬השופטים נימקו את הדחייה בכך שיש לבחון את הנוהל החדש במשך‬
‫כשנה‪.‬‬
‫במרס ‪ 2014‬הונחה הצעת החוק שלנו על שולחן הכנסת‪ .‬ההצעה ביקשה לאפשר למתמודדי‬
‫נפש לבחור את בית החולים שבו יתאשפזו‪ .‬בסוף המאמר הבענו תקווה שהחוק יפתור את‬
‫הבעיה‪ ,‬אבל הצעת החוק שלנו אפילו לא אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה‪ .‬השרה גרמן‬
‫הפילה אותה ב‪ 9-‬בנובמבר ‪ 2014‬לאור נוהל אשפוז חדש שהוחל שבוע קודם לכן‪.‬‬
‫משרד הבריאות ביטל את המונח "אזוריות" וקרא לנוהל‪ :‬בחירת מקום אשפוז בבריאות הנפש‪,‬‬
‫אלא שהתנה את הבחירה באחוזי תפוסת מיטות בלתי מציאותיים )עד ‪ 95%‬כולל(‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬ולדעת רבים אחרים‪ ,‬הזכות לבחור ניתנה רק לכאורה‪ ,‬אבל למעשה היא תיאורטית‬
‫בלבד‪ .‬וכך‪ ,‬משרד הבריאות נקט‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬תחבולה מתוחכמת המשמרת בפועל את הסדר‬
‫האזוריות הקודם‪ .‬לקריאת המאמר היכנסו‪www.mat.co.il/8aV :‬‬
‫‪ .3‬אפוטרופסות ואוטונומיה‪ :‬כשהמשפט פוגש אנשים עם מוגבלות‪ .‬בתאריכים ה ‪2-3‬‬
‫לפברואר נערך הכנס השנתי של האגודה הישראלית למשפט וחברה בפקולטה למשפטים‬
‫באוניברסיטת חיפה‪ .‬במסגרת כנס זה התקיים פאנל בנושא 'אפוטרופסות ואוטונומיה‪:‬‬
‫כשהמשפט פוגש אנשים עם מוגבלויות'‪ ,‬ביוזמת ובראשות עו"ד יותם טולוב מארגון "בזכות"‪.‬‬
‫לקריאת תקצירי הפאנל ראו עמ' ‪ 53‬בחוברת הכנס‪ .www.mat.co.il/8RS :‬בהקשר זה‪,‬‬
‫ארגון 'בזכות' פרסם החודש דו"ח חדש בנושא חלופות לאפוטרופסות בתחום הכלכלי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מטרת הדו"ח היא לתת כלים לשימוש בחלופות אשר נותנות מענה לחשש מפני נזק בתחום‬
‫הכלכלי )כגון‪ :‬מכירת דירה במחיר נמוך‪ ,‬בזבוז כל כספי החסכונות‪ ,‬חתימה על הוראות קבע‬
‫ועוד( מבלי להגביל את האדם באמצעות מינוי אפוטרופסות‪ .‬לעיון בדו"ח ולמידה על ההיבטים‬
‫הפרקטיים‪ ,‬ופוטנציאלית המחקריים‪ ,‬של נושא חשוב זה היכנסו‪www.mat.co.il/8Kg :‬‬
‫‪ .4‬פרספקטיבה מקרו כלכלית של שירותי בריאות הנפש ‪ -‬מצגת מאת הפרופ' גבי בן‪-‬נון‪.‬‬
‫בתאריכים ‪ 4-5‬לפברואר נערך יום עיון במרכז לבריאות הנפש "לב השרון" שכותרתו‪ :‬הרפורמה‬
‫בבריאות הנפש – דברים שחשוב לדעת‪ .‬במסגרת יום העיון הועברה הרצאה מעניינת של‬
‫הפרופ' גבי בן‪-‬נון‪ ,‬מהמחלקה לניהול מערכות בריאות הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון‬
‫שבנגב‪ ,‬העוסקת בכלכלת בריאות הנפש‪ ,‬בעיקר לאור הרפורמה הביטוחית אשר תיכנס לתוקף‬
‫בתאריך ה ‪ .1.7.2015‬בעולם שבו הכסף מדבר‪ ,‬חשוב להכיר את המספרים העומדים מאחורי‬
‫הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪ .‬לעיון במצגת היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.apni.co.il/Portals/0/0011_pdf.pdf‬‬
‫‪ .5‬מיינדפולנס )‪ – (Mindfulness‬מתיאוריה לפרקטיקה‪ .‬בשנים האחרונות מצטברות עדויות‬
‫מחקריות בנוגע להשפעה החיובית של מיינדפולנס על תהליכי השיקום וההחלמה של‬
‫מתמודדים עם תחלואה נפשית קשה‪ .1‬מיינפולדנס פירושו הפניית תשומת לב בצורה‬
‫שמאפשרת לאדם לצפות בתודעתו באופן מכוון‪ ,‬ברגע ההווה ולחוות דברים בלי לשפוט או‬
‫לפרש אותם‪ .‬להלן הרצאת מבוא בנושא אשר הועברה על ידי ד"ר מרק וויליאמס ב‪ 18-‬לחודש‬
‫)פברואר(‪ ,‬כחלק מיום בריאות הנפש באוניברסיטת לידס בקט‪ ,‬בריטניה‪ .‬לצפייה היכנסו‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=bEEiTK741gM‬‬
‫‪1‬‬
‫ראו למשל‪:‬‬
‫‪Davis, L., & Kurzban, S. (2012). Mindfulness-Based Treatment for People with Severe Mental Illness: A‬‬
‫‪Literature Review. American Journal of Psychiatric Rehabilitation, 2 (15), 202-232‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .6‬תמותה והפרעות נפשיות מאת הפרופ' תום אינסל‪ .‬כאילו בהזמנה‪ ,‬ראש המכון הלאומי‬
‫לבריאות הנפש בארצות הברית ייחד את הבלוג האחרון שלו )התפרסם ב‪ (24.02.2015-‬לסקירת‬
‫מאמר שפורסם החודש‪:‬‬
‫‪Walker ER, McGee RE, Druss BG. (2015). Mortality in Mental Disorders and Global‬‬
‫‪Disease Burden Implications: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry.‬‬
‫מאמר זה מתמקד בנושא התחלואה הגופנית הנלווית והתמותה המוקדמת של מתמודדים‪,‬‬
‫ודרכים לצמצום תופעה מדאיגה זאת‪ .‬לקריאת הפוסט של פרופ' אינסל היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8KM‬‬
‫‪11‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה‬
‫נפשית‬
‫ד"ר רנה בינה‪ 2‬ועביר ותד‬
‫‪3‬‬
‫בעשרות השנים האחרונות אנו עדים לעליה בתוחלת החיים של האוכלוסייה‪ ,‬ועם ההתקדמות‬
‫בטכנולוגיה הרפואית והשיקומית גם לעליה בתוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות )גרבר‪,‬‬
‫‪ .(2011‬אולם קבוצות מסוימות‪ ,‬ובכללן מתמודדים עם תחלואה נפשית‪ ,‬עדיין מאופיינות בתוחלת‬
‫חיים קצרה יותר ובסיכון רב לסבול מבריאות פיזית לקויה וממחלות כרוניות בהשוואה‬
‫לאוכלוסייה הכללית‪ ,‬כאשר תוחלת החיים שלהם מוערכת כנמוכה ב‪ 25-30 -‬שנים בהשוואה‬
‫לאוכלוסייה הכללית )‪.(Prochaska, Fromont, Delucchi, Young-Wolff, Benowitz & Hall, 2014‬‬
‫הגורמים המרכזיים לתוחלת החיים הנמוכה יחסית הינם מחלות לב‪ ,‬נטיות גנטיות הגורמות‬
‫לפתולוגיות מסוימות ומחלות רקע גופניות תכופות יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית‬
‫)‪ .(Chacon, Mora, Gervas-Rios & Gilaberte, 2011‬בנוסף‪ ,‬שימוש מופחת בשירותי בריאות‪,‬‬
‫טיפול לקוי ותופעות לוואי פוטנציאליות הנובעות מהטיפול התרופתי נמצאו אף הם כגורמים‬
‫התורמים לקיצור תוחלת החיים בקרב אוכלוסייה זו‪ .‬שימוש מופחת בשירותי בריאות נובע‬
‫מחסמים שונים‪ ,‬שיש לתת עליהם את הדעת‪ .‬חלקם קשורים לנותני השירות‪ ,‬כגון הקושי של‬
‫הצוות הרפואי להעריך את היקף וחומרת תלונות של המתמודדים‪ ,‬לרוב בשל ייחוס התלונה‬
‫הפיזית לתופעה נפשית; וחלקם קשורים למתמודדים עצמם‪ ,‬כגון קושי להסביר לצוות הרפואי‬
‫‪2‬‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪3‬‬
‫מנהלת שיקום‪ ,‬הפעל המשלב בבאקה אל‪-‬גרביה‪ ,‬קבוצת שכולו טוב‪ .‬סטודנטית לתואר שני במגמת שיקום‬
‫ובריאות‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪12‬‬
‫את הסימפטומים מהם הם סובלים‪ ,‬מוטיבציה נמוכה‪ ,‬וחוסר ידע באשר למה טוב ומה לא טוב‬
‫לבריאות שלהם )‪.(Mesidor, Gidugu, Rogers, Kash-MacDonald & Boardman, 2011‬‬
‫אורח חיים לא בריא‪ ,‬הנובע מהתנהגות בריאותית לקויה‪ ,‬הכוללת עישון‪ ,‬תזונה לא מאוזנת‬
‫וחוסר בפעילות גופנית‪ ,‬נמצא אף הוא כגורם סיכון מרכזי לתחלואה פיזית כרונית‪ ,‬ומתוך כך‬
‫לתוחלת חיים קצרה יחסית‪ .‬מכיוון שגורם סיכון זה ניתן לשינוי ‪(Rizzuto, Orsini, Qiu, Wang and‬‬
‫‪ (Fratiglioni, 2012‬חשוב להתייחס אליו בבואנו לבנות תכניות התערבות לשיפור מצבם‬
‫הבריאותי של מתמודדים‪ .‬התנהגות בריאותית )‪ (health behavior‬מוגדרת ככל פעילות הנעשית‬
‫על ידי האדם לצורך מניעה או גילוי של מחלה או לשיפור בריאות ורווחה ‪(Conner & Norman,‬‬
‫)‪ 1996‬הספרות המקצועית מבחינה בין שתי התנהגויות בריאותיות המשלימות זו את זו‪ .‬מצד‬
‫אחד החוקרים בוחנים התנהגות מסכנת בריאות כגון עישון‪ ,‬צריכת יתר של אלכוהול‪ ,‬של‬
‫חומרים ממכרים ושל תרופות למיניהן‪ .‬מן הצד השני נבדקות התנהגויות המקדמות בריאות‬
‫טובה‪ ,‬כגון תזונה נכונה‪ ,‬עיסוק בספורט ובפעילות גופנית‪ ,‬והימנעות מעישון ‪(Umberson,‬‬
‫)‪ .Crosnoe & Reczek, 2010‬במקרים רבים העדר העיסוק בהתנהגויות המקדמות בריאות הופך‬
‫בעצמו להתנהגות מסכנת בריאות‪ ,‬כמו במקרה של השמנה או חוסר בפעילות גופנית ‪(Montez‬‬
‫)‪.& Umberson, 2010‬‬
‫כך נמצא שעודף משקל והשמנת יתר מהווים גורם סיכון משמעותי למספר בעיות בריאותיות‪,‬‬
‫כולל סוכרת סוג ‪ ,2‬מחלות לב וכלי דם ועוד‪ .‬עלייה בצריכה מזונות עתירי קלוריות ובעלות ערך‬
‫תזונתי נמוך מביאים לשיעורי השמנת יתר גבוהים הגורמים להיקף גדול של תחלואה ומוגבלות‬
‫באוכלוסייה )הלמ"ס‪ .(2009 ,‬בנוסף‪ ,‬שימוש במוצרי טבק הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי‬
‫כגורם ל‪ 6-12% -‬ממקרי המוות ברחבי העולם )‪ .(WHO, 2010‬יחד עם זאת‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫סדירה משפרת את הבריאות ואת איכות החיים של העוסקים בה בכל הגילאים‪ ,‬ובקרב מבוגרים‬
‫פעילות גופנית מצמצמת את הסיכון לתמותה מוקדמת ולשורה של מחלות‪ ,‬ביניהן מחלות לב‪,‬‬
‫שבץ מוחי‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬סוכרת והשמנה )הלמ"ס‪.(2009 ,‬‬
‫‪13‬‬
‫מחקרים אשר בחנו את התנהגותם הבריאותיות של אוכלוסיית המתמודדים מצאו שאוכלוסייה‬
‫זו מאופיינת בשיעורים גבוהים של התנהגויות שלילות ומסכנות חיים‪ ,‬כגון עישון מופרז‪ ,‬צריכת‬
‫אלכוהול גבוהה‪ ,‬שימוש בטבק ומריחואנה‪ ,‬שינה מועטה‪ ,‬תזונה לקויה וחוסר בפעילות גופנית‪.‬‬
‫התנהגות זו תורמת לסיכון גבוה ללקות במחלות פיזיות כרונית ‪(Lambert, Velakoulis and‬‬
‫)‪.Pantelis, 2003‬‬
‫גורמים העשויים לקדם התנהגות בריאותית‬
‫מתוך הסקירה לעיל נראה כי שיפור הבריאות הפיזית של מתמודדים הינו חשוב ביותר‪ ,‬ואחד‬
‫הדרכים לעשות זאת הינו דרך שינוי ההתנהגות הבריאותית‪ .‬בשל כך חשוב להבין מהם הגורמים‬
‫היכולים להסביר ולקדם התנהגות בריאותית‪ ,‬בעיקר תזונה נכונה‪ ,‬עיסוק בספורט ובפעילות‬
‫גופנית‪ ,‬והימנעות מעישון‪ .‬בספרות ניתן למצוא מספר מודלים המסבירים התנהגות בריאותית‬
‫ואנו נציג שניים מהם‪ .‬המודל הראשון הינו מודל האמונות הבריאותיות ‪(The Health Belief‬‬
‫)‪ ,Model; Rosenstock, Strecher & Becker, 1988‬המניח כי אנשים מאמצים או משנים התנהגות‬
‫בריאותית בהסתמך על מספר גורמים‪ .‬גורמים אלו כוללים את תפיסת הפגיעות שלהם למחלה‬
‫שיכולה להיגרם מהתנהגות בריאותית שלילית )כלומר‪ ,‬האם הם חושבים שהם יכולים לחלות‬
‫במחלה פיזית בשל התנהגותם הבריאותית(‪ ,‬תפיסתם את חומרת המחלה שיכולה להיגרם‬
‫להם‪ ,‬אמונותיהם ביחס לתועלת שבהתנהגות בריאותית‪ ,‬חסמים להתנהגות בריאותית‪,‬‬
‫ותפיסתם את מסוגלותם העצמית לבצע התנהגות בריאותית )כלומר‪ ,‬רמת הביטחון ביכולתם‬
‫לבצע התנהגות זו(‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנשים תופסים בעזרת "רמזים" ותמיכה מאחרים )כגון‪ ,‬אנשי צוות‪,‬‬
‫משפחה‪ ,‬חברים( שכדאי להם ליישם התנהגות בריאותית‪ .‬מודל זה מוסיף כי גם מאפיינים סוציו‪-‬‬
‫דמוגרפיים )כגון גיל ומין( וכן ידע לגבי מחלות היכולות להיגרם כתוצאה מהתנהגות בריאותית‬
‫שלילית יכולים להשפיע על ביצוע התנהגות בריאותית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מודל נוסף להסברת התנהגות בריאותית הינו מודל הידע‪-‬מוטיבציה‪-‬וכישורים התנהגותיים‬
‫)‪ .(Information-Motivation & Behavior; Fisher & Fisher, 1992‬מודל זה מניח שידע‪ ,‬מוטיבציה‬
‫וכישורים התנהגותיים מובילים לשינוי התנהגות בסיכון‪ ,‬למשל להתנהגות בריאותית‪ .‬מושג‬
‫הידע במודל מתייחס לידע שיש לאדם לגבי התנהגות מונעת סיכון‪ .‬מושג המוטיבציה מתחלק‬
‫למוטיבציה אישית )‪ ,(personal motivation‬המוגדרת כאוסף של עמדות אישיות כלפי ביצוע‬
‫התנהגות מסוימת‪ ,‬ומוטיבציה חברתית )‪ ,(social motivation‬המתייחסת לתמיכה חברתית‪,‬‬
‫לידיעת ותפיסת הפרט שהחברה הסובבת תומכת בביצוע התנהגות זו‪ .‬לבסוף‪ ,‬כישורים‬
‫התנהגותיים לביצוע התנהגות מסוימת מורכבים מיכולת אובייקטיבית של האדם לבצע את‬
‫ההתנהגות ומתפיסת מסוגלות עצמית לבצע את ההתנהגות‪ .‬בהשלכה להתנהגות בריאותית‬
‫ניתן לומר שידע לגבי התנהגויות מקדמות בריאות‪ ,‬מוטיבציה להתנהג בצורה בריאותית‪ ,‬תמיכה‬
‫מהסובבים להתנהג בצורה בריאותית ויכולת ותפיסת מסוגלות עצמית לבצע התנהגות‬
‫בריאותית יובילו בסופו של דבר את האדם להתנהגות בריאותית טובה‪ ,‬כלומר לאכילה מאוזנת‪,‬‬
‫לעיסוק בפעילות גופנית ולהימנעות מעישון‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫עם השנים הולכת וגוברת החשיבות של תמיכה בתוכניות לקידום בריאות כאמצעי לשינוי מקיף‬
‫בהתנהגויות בריאות שמקטינות את הסיכון לתחלואה במחלות שונות ותורמות לשיפור בריאותו‬
‫הכללית של האדם‪ .‬בשנים האחרונות פועלים משרד הבריאות וארגונים אחרים בשטח לקידום‬
‫הבריאות ולאפשר לאוכלוסייה לשמור ולשפר את בריאותה דרך הפעלת תכניות ופרויקטים‬
‫שונים‪ .‬חשוב לפתח מגמה זו יותר‪ ,‬בעיקר בקרב אוכלוסיית המתמודדים שחלקה עדיין אינו נהנה‬
‫מתוכניות אלו‪ .‬אנו מקוות שסקירה זו תסייע בהמשך פיתוח מבורך זה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מקורות‬
-‫ ג'וינט ישראל‬.‫ מניעה ושימור תפקוד בקרב אנשים עם מוגבלות‬,‫ קידום בריאות‬.(2011) .‫ ר‬,‫גרבר‬
.‫ קרן משפחות רודרמן‬-‫ המוסד לביטוח לאומי‬-‫ משרד הבריאות‬-‫ משרד הרווחה‬-‫מסד נכויות‬
‫ בעלי השכלה גבוהה‬.2009 ‫ שאלון בריאות‬.(2011) (‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס‬
‫ נדלה בתאריך‬.‫ הודעה לעיתונות‬.‫מתעמלים יותר ומעשנים פחות‬, ‫ חולים פחות בסוכרת‬- ‫יותר‬
.http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/05_11_028b.pdf ‫ מ‬16.12.2012
Chacón, F., Mora, F., Gervás-Ríos, A., & Gilaberte, I. (2011). Efficacy of lifestyle interventions
in physical health management of patients with severe mental illness. Annals of
General Psychiatry, 10, 22.
Conner, M., & Norman, P. (1996). Predicting health behavior. Buchkingham, UK: Open
16
University Press.
Lambert, T. Medical comorbidity in Schizophrenia. Medical Journal of Australia, 178, s67s70, 2003.
Mesidor, M. A. et al. qualitative study: Barriers and facilitators to health care access for
individuals with psychiatric disabilities. Psychiatric Rehabilitation Journal, 34, 285–
294, 2011.
Montez, J. K., & Umberson, D. (2010). Social relationships and health: A flashpoint for health
policy. Journal of Health and Social Behavior, 51, 54-66.
Prochaska, J. J., Fromont, S.C., Delucchi, K., Young-Wolff, K.C., Benowitz, N.L., Hall, S., Bonas,
T., & Hall, S. M. (2014). Multiple Risk-Behavior Profiles of Smokers With Serious
Mental Illness and Motivation for Change. Health Psychology, 33(12), 1518-1529.
Rizzuto, D., Orsini, N., Qiu, C. Wang, H.X., & Fratiglioni, L. Lifestyle, social factors, and
survival after age 75: population based study. BMJ, 345, 1-10, 2012.
Rosenstock, I. M. et al. Social learning theory and the Health Belief Model. Health Education
Quarterly, 15, 175-183, 1988.
Umberson, D., Crosnoe, R., & Reczek, C. (2010). Social relationships and health behavior
across life course. Annual review of sociology, 36, 139-157.
World Health Organization (WHO) (2010). Global status report on noncommunicable
diseases.
17
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫ענבל בועז )‪ ,(Msc. OT‬מנהלת שיקום התחום החברתי בקבוצת שכולו טוב‬
‫"מרכז סווא מהווה עבורי מתווך ביני לבין החברה‪ .‬בסווא אני מרגישה שאני חשובה‪ ,‬שרואים‬
‫אותי ומקשיבים לי ומתאפשר לי להתנסות במגוון עצום של סדנאות )ספורט‪ ,‬יוגה‪ ,‬העצמה‬
‫אישית‪ ,‬וגם בילויים מגוונים בחוץ‪ ,‬טיולים ועוד(‪ .‬אני משתדלת לעשות את חלק מהפעילויות‪ ,‬כמו‬
‫ספורט‪ ,‬גם לבד‪ ,‬בבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצבתי לעצמי מטרות כמו לימוד מחשבים וכן השתלבתי דרך‬
‫מרכז אלופאק בתוכנית מנהיגים במגזר הערבי‪ .‬התקופה שעברה עליי טרם השתלבותי במרכז‬
‫סווא ובמפעל המשלב הייתה תקופה לא פשוטה עבורי‪ ,‬לאחר ‪ 3‬שנים אני יכולה להגיד כי‬
‫פעילויות אלה שינו את חיי‪ .‬אני מרגישה שיש לי חיים מלאי תקווה‪ .‬שני המקומות האלו אפשרו‬
‫לי לראות שאני יכולה לשים לעצמי מטרות ולהשיג אותן" ) ָע ָדן )שם בדוי(‪ ,‬עובדת במפעל‬
‫המשלב בטייבה וחברה במרכז הפעילות החברתי‪ -‬סווא(‪.‬‬
‫עדותה של ָע ָדן ממחישה את ההשפעה החיובית הפוטנציאלית של פעילויות חברה ופנאי על‬
‫איכות החיים של האדם ועל פיתוח העצמה אישית וחברתית בדרך להשגת מטרות חייו‪ .‬בעשור‬
‫האחרון אנו עדים לתנופת מחקר ופיתוח שירותים בארץ ובעולם לקידום ההשתלבות החברתית‬
‫של המתמודדים ולקידום תרבות פנאי במסגרות נורמטיביות בקרב אוכלוסייה זאת‪ .4‬לנוכח‬
‫העובדה כי נושא הפנאי והחברה הינו מגוון‪ ,‬ניתן להבחין בשירותים תכניות אשר מתמחים‬
‫בהיבט מסוים הקשור לפיתוח פנאי וחיי חברה של המתמודדים‪ .‬בהקשר לנושא המרכזי של‬
‫הגיליון הנוכחי‪ ,‬ניתן להבחין בשנים האחרונות בפיתוח תכניות שיקום קהילתיות ייחודיות‬
‫לקידום אורח חיים בריא בקרב המתמודדים‪ ,‬תוך מתן דגש על הסברה בנוגע לסכנות של אורח‬
‫חיים לא בריא מחד‪ ,‬והצעות לפעילויות מקדמות בריאות מאידך‪ .‬כך למשל‪ ,‬במסגרת פעילויות‬
‫‪4‬‬
‫לפירוט ראו‪http://tucollaborative.org/comm_inclusion/recreational_leisure.html :‬‬
‫‪18‬‬
‫הפנאי והחברה בתחום החברתי של קבוצת שכולו טוב‪ ,‬מוצעות בין היתר גם סדנאות ממוקדות‬
‫לתזונה נכונה‪ ,‬הרצאות למתן כלים וידע לניהול בריאות נכונה‪ ,‬חשיבה חיובית ורוקחות טבעית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מוצעות גם פעילויות ספורט ופעילות גופנית כגון קבוצות הליכה‪ ,‬יוגה ומדיטציה‪,‬‬
‫ביקורים בחדר כושר ועוד‪ .‬פעילויות אלה‪ ,‬אשר נערכות לרוב באופן קבוצתי ובקהילה )למשל‬
‫בים‪ ,‬בחדרי כושר ובחללי סדנאות( עשויות לשפר את המדדים האישיים של כל משתתף‪,‬‬
‫להרחיב את המעגל החברתי‪ ,‬וליצור תחושת שייכות ו"גאוות יחידה"‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הניסיון מעיד על כך שההיענות לפעילויות הממותגות כפעילויות לקידום בריאות‬
‫נמוכה מההיענות לפעילויות פנאי אחרות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ארוחה דשנה במסעדה תמשוך אליה‬
‫משתתפים רבים יותר‪ .‬לאור התמורות הגבוהות הקיימות בניהול אורח חיים בריא בכלל ובקרב‬
‫אוכלוסיית בריאות הנפש בפרט‪,‬‬
‫עלינו לנסות לזהות‬
‫ולהבין את החסמים הקיימים‬
‫להשתתפות בפעילויות אלה‪ .‬שיתוף פעולה רב מקצועי )רופא המשפחה‪ ,‬הפסיכיאטר‪ ,‬מתאם‬
‫הטיפול‪ ,‬האנשים המשמעותיים לאדם ובני המשפחה( עשוי לקדם את הסבירות כי האדם יעסוק‬
‫בפעילויות מקדמות בריאות ויתמיד בהן לאורך זמן‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי‬
‫למקצועי‬
‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬
‫רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‬
‫דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‬
‫‪Miriam.yozma@gmail.com‬‬
‫"אך למרבה האירוניה‪...‬דווקא שם‪ ,‬בין הקירות הסוגרים של המחלקה הסגורה‪ ,‬בתוך המציאות‬
‫הבלתי‪-‬אפשרית בה אין לך רגע של שלווה או זמן לעצמך‪...‬דווקא שם‪...‬נולד הרעיון של מצרכנים‬
‫לנותני שירות" )אורן‪.(2007 ,‬‬
‫אני מתרגשת לחנוך בזאת את המדור הראשון של הפינה‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין‬
‫הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‪ .‬מטרת הפינה להציג את הידע הקיים בנושא‬
‫צרכנים נותני שירות )להלן צנ"שים(‪ ,‬לדון בסוגיות ייחודיות המאפיינות את עבודתם של‬
‫הצנ"שים‪ ,‬להציג דילמות אתגרים רווחים ומחירים‪ ,‬וכל זה מנקודת מבט אישית ומקצועית‬
‫כאחד‪.‬‬
‫"צרכנים נותני שירות" )צנ"שים( הינו שם כולל לאנשים אנשים המתמודדים עם הפרעה‬
‫פסיכיאטרית העובדים בעצמם כאנשי שיקום וטיפול‪ .‬אנשים עם ניסיון אישי משמעותי אשר‬
‫מנהלים בהצלחה את הסימפטומים שלהם מהווים מודל לחיקוי אמין ויעיל יותר עבור‬
‫מתמודדים אחרים‪ .‬אינטראקציות עם מתמודדים שהצליחו לעשות מסע החלמה משמעותי‬
‫סביר ביותר שיניבו שינויי התנהגות חיוביים אצל מתמודדים אחרים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬העבודה‬
‫כצנ"שים עשויה להניב אתגרים ומורכבויות ייחודיות‪ -‬שעם חלקן התמודדתי באופן אישי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫כעובדת סוציאלית ועמיתה מומחית המתמודדת עם הפרעות פסיכיאטריות שונות נתקלתי לא‬
‫פעם בסיטואציות מורכבות ולא פשוטות‪ -‬זאת לצד רווחים וסיפוק משמעותיים שליוו את‬
‫עבודתי‪ .‬תהליך ההחלמה שלי‪ ,‬שאני עדיין נמצאת בעיצומו כלל לא מעט סיטואציות אבסורדיות‬
‫)או כך לפחות חשבתי בזמנו( שכללו מפגש בין החלקים או הכובעים השונים שלי‪ .‬אני חוותי‬
‫אשפוזים בהם אושפזתי יחד עם מטופלים לשעבר שלי‪ .‬סיטואציות אלו הובילו לתחושות של‬
‫תסכול עמוקות ואפילו למבוכה גדולה‪ .‬עבורי‪ ,‬אותם מטופלים הכירו אותי בכובע החזק‬
‫והמתפקד שלי‪ .‬כיצד אוכל לתת להם לראות גם את הצד החלש והפגיע שלי?‬
‫רק מאוחר יותר יכולתי להבין שדווקא היכולת שלי להיות ולהיראות מטופלת בפני מטופלים‬
‫שלי‪ ,‬נתנה לי הזדמנות לחלוק איתם את תהליך ההחלמה האישי שלי איתם ובכך להביא הלכה‬
‫למעשה את האמירה שהשתמשתי בה רבות‪ -‬שלכל אדם יש כוחות וגם חולשות‪ .‬העובדה שהם‬
‫ראו אותי במקום החלש והפגיע‪ -‬לאחר שהכירו אותי כעו"ס חזקה ומתפקדת‪ ,‬הפכה את אותם‬
‫המילים מאמירות ריקות וחסרות משמעות לאמירות שיש מאחוריהן אמת צרופה‪.‬‬
‫אני חושבת ומאמינה שהתהליך אותו עברתי מלהיות אשת מקצוע אשר מתמודדת עם הפרעה‬
‫פסיכיאטרית‪ -‬כאשר עשיתי הפרדה דיכוטומית בין שני הכובעים הללו‪ -‬אל תפקידי כיום‬
‫כעמיתה מומחית‪ -‬תפקיד המאגד והמביא לאינטגרציה את הידע והניסיון שרכשתי במהלך‬
‫תהליך ההחלמה שלי ואת הידע המקצועי שלי כעו"סית ודוקטורנטית למקצוע‪ -‬היה חיוני‪ ,‬עבורי‬
‫על מנת לאפשר לכל החלקים והכובעים שלי לחיות יחדיו בשלום‪.‬‬
‫נשתמע בגיליון הבא!‬
‫מקורות‬
‫אורן ‪,‬א‪ .(2007) .‬מצרכנים לנותני שרות ‪,‬סיפורו של גשר‪ ,‬בתוך נ ‪ .‬הדס‪ -‬לידור ומ ‪.‬לכמן )עורכים(‪,‬‬
‫קריאה מנקודות מבט שונות בשיקום והחלמה בבריאות הנפש – פרקטיקה ‪,‬מדיניות ומחקר‪.‬‬
‫עמודים ‪ .105-116‬כפר יונה ‪:‬ליתם‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫עו"ס ‪ /‬מרב"ע ‪ /‬ברה"ן – לקבוצת שכולו טוב יש מה להציע לך!‬
‫לקבוצת שכולו טוב דרושים‪/‬ות מנהלי‪/‬ות שיקום לתפקידים שונים באזורים‬
‫שונים בארץ‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום בתחום החנויות ובתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום ל"קפה טוב" בחדרה‬
‫‪ 100%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעמית‪amit@s-tov.org.il :‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.2‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום לאזור עכו ‪-‬נהריה‪ ,‬לתחום ערכותי‬
‫משרה מלאה‬
‫קו"ח נא להעביר לליבי‪libi@s-tov.org.il :‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר‬
‫עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק‬
‫העבודה החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת‬
‫לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬‬
‫חובה‬
‫‪.1‬‬
‫‪23‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור חדרה נתניה‪ ,‬לתחום ערכותי‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר ליעל‪yaela@s-tov.org.il :‬‬
‫‪.2‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה דובר‪/‬ת ערבית למפעל המשלב בבאקה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעביר‪abeer@s-tov.org.il :‬‬
‫‪.3‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה למפעל המשלב בלוד‬
‫‪ 75%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬
‫‪.4‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור ת"א‪ ,‬לתחום סיפור חוזר‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לטל‪talh@s-tov.org.il :‬‬
‫‪.5‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור השרון‪ ,‬לתחום סיפור חוזר‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לגיל‪gild@s-tov.org.il :‬‬
‫‪.6‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחדרה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לדנה‪danak@s-tov.org.il :‬‬
‫‪.7‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחיפה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לדנה‪danak@s-tov.org.il :‬‬
‫מקדם‪/‬ת תעסוקתי‪/‬ת ‪ -‬לאזור אשדוד‪-‬אשקלון ולאזור חיפה‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬
‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזור אשדוד ‪ -‬אשקלון‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬
‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫לאזור אשדוד אשקלון ‪ -‬קו"ח נא להעביר לאתי‪eti@s-tov.org.il :‬‬
‫לאזור חיפה ‪ -‬קו"ח נא להעביר ליעל‪yaela@s-tov.org.il :‬‬
‫‪24‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות ספרים לתחום סיפור חוזר‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה‬
‫ביעדים‪ ,‬ליווי תהליכי התעסוקה של המתמודדים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ ,‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬
‫אהבת ספרים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות לב"ש‬
‫‪ 100%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעדי‪adi@s-tov.org.il :‬‬
‫עוזר‪/‬ת תפעול ל"קפה טוב" בפתח תקווה‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם‪ ,‬עבודה במטבח בית הקפה‪ ,‬סיוע‬
‫למנהל התפעול‪ ,‬הכנת מנות וכו‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬
‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬יכולת הכלה וסבלנות‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעמית‪amit@s-tov.org.il :‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫‪26‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪research@s-tov.org.il‬‬
‫נתראה בניוזלטר הבא!‬