אוקטובר טוב שכולו מגזין 2015 , -

‫מגזין שכולו טוב ‪ -‬אוקטובר‪2015 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫בעשירי לחודש אוקטובר ציינו ברחבי העולם את יום בריאות הנפש העולמי‪ .‬ארגון הבריאות העולמי קבע‬
‫כי נושא יום המודעות ייקרא "הזכות לכבוד בבריאות הנפש" )‪ .(Dignity in Mental Health‬לפי ארגון‬
‫הבריאות העולמי אין מדובר רק בסיסמא‪ .‬מדו"חות הארגון ברחבי העולם עולה כי חלק ניכר‬
‫מהמתמודדים סובלים לא רק מחוסר שוויון חברתי‪ ,‬מסטיגמה‪ ,‬מאפליה ומהדרה חברתית אלא לעתים גם‬
‫מפגיעה בסיסית בזכויותיהם כבני אדם‪ ,‬דווקא באותן מסגרות שאמורות להעניק להם טיפול רפואי‬
‫ושירותי שיקום‪ .‬בעקבות מציאות זאת‪ ,‬אנו עדים להתפתחות של תכניות לפיתוח ושיפור מיומנויות סנגור‬
‫עצמי בקרב מתמודדים‪ ,‬שתכליתן לאפשר להם להשמיע את קולם‪ ,‬להגן על זכויותיהם ולהבטיח כי‬
‫יסופקו להם השירותים המתאימים לצרכיהם‪ .‬זרקור החודש של גיליון זה יעסוק בנושא זה‪ ,‬אשר מתכתב‬
‫עם הנושא שנבחר השנה ליום בריאות הנפש הבין‪-‬לאומי‪ .‬את זרקור החודש כתבה הגברת גילי‬
‫פרימרמן‪ ,‬מרפאה בעיסוק‪ ,‬רכזת קורס סנגור עצמי בבית הספר לשיקום והחלמה בקריה האקדמית אונו‬
‫ומדריכה בכירה בשיקום בבריאות הנפש‪ .‬אני מבקש להודות לגילי על כתיבת הזרקור החשוב והמעניין‪.‬‬
‫בנוסף לזרקור החודש‪ ,‬תוכלו להתעדכן חדשות המחקר בהחלמה ושיקום בארץ ובעולם‪ ,‬ליהנות מהמדור‬
‫החברה והפנאי ומפינתה הקבועה של מרים גולדברג‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוכלו להתעדכן במשרות הפתוחות‬
‫בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫אני מבקש להודות לגברת שלי שוויצר‪ ,‬מתמחה במחלקת המחקר והפיתוח של קבוצת שכולו טוב‪ ,‬על‬
‫הסיוע בכתיבת גיליון זה‪.‬‬
‫אני מקווה שתמצאו גיליון זה מועיל ומעניין‪.‬‬
‫שלכםן‪,‬‬
‫ד'ר אמיר טל‬
‫מנהל מו"פ‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם‪4....................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬סנגור עצמי – מתיאוריה למעשה מאת גילי פרימרמן ‪8...............................................‬‬
‫מדור החברה והפנאי מאת הילה בן עטר ‪18.................................................................................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‪ .‬מאת מרים‬
‫גולדברג‪22.............................................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪27....................................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום מישראל ומהעולם‬
‫‪ .1‬יום עיון באוניברסיטת חיפה ‪ -‬צוותי בריאות נפש ניידים וניטור מדדי תוצאה‪ :‬אתגרים‬
‫ורפורמה בבריאות הנפש‪ .‬המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש‬
‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬בשיתוף עם קופת חולים מאוחדת‪ ,‬יערכו כנס שכותרתו צוותי בריאות נפש‬
‫ניידים וניטור מדדי תוצאה‪ :‬אתגרים ורפורמה בבריאות הנפש‪ .‬הכנס יתקיים ביום חמישי‪,‬‬
‫‪ 19.11.2015‬באולם ספדיה רב תכליתי באוניברסיטת חיפה‪ .‬בכנס ישתתפו מיטב המומחים‬
‫בנושא מהארץ ומהעולם‪ .‬ההשתתפות הינה ללא עלות‪ ,‬אך נדרשת הרשמה מראש בשל מספר‬
‫מקומות מוגבל‪ .‬המעוניינים להירשם‪ ,‬נא שלחו מייל לדוא"ל‪.outcome@univ.haifa.ac.il :‬‬
‫לתכנית הכנס היכנסו‪http://bit.ly/209SZLY :‬‬
‫‪ .2‬כנס לציון חודש המודעות לזכויות החולה‪ .2015 ,‬בחודש נובמבר תקיים האגודה לזכויות‬
‫החולה את חודש זכויות החולה בה תפעל להנגשת המידע הנחוץ לשם מימושן של זכויות‬
‫רפואיות בקרב החולים‪ .‬במקביל האגודה תעורר את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות בארץ‬
‫לקיומם של כשלים בתחום ואת ההכרה בצורך הבוער למציאת פתרונות ומענים עבור ציבור‬
‫החולים בישראל‪ .‬האירוע הגדול והמשמעותי ביותר שיתקיים במהלך "חודש המודעות לזכויות‬
‫החולה" הינו הכנס המקצועי השנתי של האגודה לזכויות החולה‪ .‬הכנס מתקיים זו השנה‬
‫השמינית ברציפות‪ ,‬יהיה במעמד שר הבריאות ח"כ מר יעקב ליצמן ובכירים נוספים ממערכת‬
‫הבריאות בארץ‪ .‬הכנס יתקיים ב ‪ 26.11.2015‬באולם אירועים "אפקה" בתל אביב בנוכחות מאות‬
‫משתתפים‪ ,‬ביניהם מנהלי בתי חולים‪ ,‬מנהלי מחלקות‪ ,‬רופאים בכירים ואנשי מקצוע מתחומי‬
‫הבריאות והסיעוד‪ ,‬יעסוק במגוון של נושאים בוערים‪ ,‬העומדים על סדר היום הציבורי בתחום‬
‫הבריאות וזכויות החולה בישראל‪ .‬לתכנית הכנס היכנסו‪http://bit.ly/1OHzfLR :‬‬
‫להרשמה לכנס היכנסו‪http://bit.ly/1KnTg2r :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .3‬נשים עם מוגבלות‪ :‬פורצות גבולות‪ .‬ב‪ 11-‬בנובמבר‪ ,‬בין השעות ‪ ,10.00-16.00‬יתקיים במרכז‬
‫לחיים עצמאיים בחיפה כנס אשר יתמקד בחוויות של נשים עם מוגבלות כפרספקטיבה המרחיבה‬
‫את השיח הקיים‪ :‬מחוויות המרחיבות את השיח הכלכלי והחברתי אל תחומים נוספים כגון דימויי‬
‫גוף‪ ,‬אינטימיות וזוגיות‪ .‬כתובת הכנס‪ :‬המרכז לחיים עצמאיים‪ ,‬ארגון אחוה‪ ,‬רחוב תל‪-‬אביב ‪,11‬‬
‫קריית אליעזר‪ ,‬חיפה‪ .‬לפרטים נוספים ולמעקב אחר פרסום התכנייה המלאה היכנסו‪:‬‬
‫‪http://on.fb.me/1LjvRmH‬‬
‫‪ .4‬מדריכים וובינר בנושא טיפול מוכוון עצמי )‪ .(Self-Directed Care -SDC‬טיפול מוכוון‪-‬עצמי‬
‫הינה דרך לניהול שירותי בריאות הנפש המספקת למתמודדים את האוטונומיה ואת הכלים לנהל‬
‫ולעשות שימוש בכספי הטיפול והשיקום להם הם זכאים‪ .‬במודל מסורתי של טיפול‪ ,‬האופציות‬
‫מוגבלות לשירותי בריאות נפש סטנדרטיים‪ ,‬כגון ניהול מקרה‪ ,‬תכניות לטיפול יום או פגישה עם‬
‫פסיכיאטר‪ .‬תכניות של טיפול מכוון עצמי נבנות על מנת לספק שירותים לצרכנים תוך מתן בחירה‬
‫ואוטונומיה בתהליך בחירת השירותים שהם רוצים וצריכים‪ ,‬את משך הזמן והאינטנסיביות של‬
‫השירותים‪ ,‬עם איזה ספק שירות יעבדו וכדומה‪ .‬גישה זאת מבוססת על הרעיון שהאדם המקבל‬
‫טיפול יודע איזה סוג טיפול או תמיכה יעזרו לבריאותו ולרווחתו הנפשית בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬הייתה נפוצה המחשבה שהמתמודדים אינם מסוגלים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר‬
‫עבורם‪ ,‬מחשבה אשר יכלה להוביל אותם להרגשה שהם אינם נמצאים בשליטה על חייהם‪ .‬לפי‬
‫גישת הטיפול מוכוון עצמי‪ ,‬באמצעות מתן הכוח למתמודדים לעשות יותר בחירות בדבר תהליכי‬
‫הטיפול והשיקום שלהם‪ ,‬הם יכולים לחוש יותר עצמאיים ובטוחים בעצמם ולפתח תחושת‬
‫ההעצמה והשייכות הקהילתית‪ .‬בטיפול זה‪ ,‬הבחירות הטיפוליות והשיקומיות אשר עושים‬
‫המתמודדים‪ ,‬אינן מוגבלות לשירותי בריאות הנפש המסורתיים‪ .‬טיפול מוכוון‪-‬עצמי מאפשר‬
‫למתמודדים לבחור כיצד להשתמש בכספי הטיפול והשיקום שלהם‪ ,‬כמעט בכל דרך בה יבחרו‪,‬‬
‫בדרך להשגת מטרות חייהם‪.‬‬
‫המרכז להכלה קהילתית של אנשים עם מוגבלויות פסיכיאטריות שבאוניברסיטת טמפל‪,‬‬
‫פילדלפיה והמרכז למדיניות ומחקר בשירותי בריאות הנפש באוניברסיטת אילינוי שבשיקגו‪,‬‬
‫הפיקו שני מדריכים חדשים ומפורטים העוסקים בנושא חשוב ומפתח זה וכן קיימו וובינר אשר‬
‫המתאר מדריכים אלה‪ .‬שני המדריכים מספקים לקורא ראייה מעמיקה ומפורטת של המדיניות‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫תהליכים ופרקטיות לפיתוח יוזמות לטיפול מוכוון‪-‬עצמי‪ .‬הוובינר כולל סקירה בנוגע לצורך בפיתוח‬
‫יוזמות ל ‪ ,SDC‬מתאר את התכניות בטקסס ובפנסילבניה וכן את תוצאות המחקר המעודדות‬
‫העולות מיוזמות אלה‪ ,‬סוקר את תכני המדריכים ועוד‪.‬‬
‫לקריאת המדריך שכותרתו‪A Guide to Creating Self-Directed Care Programming - :‬‬
‫‪ The Delaware County CRIF SDC Model‬היכנסו‪http://bit.ly/1jSJjo4 :‬‬
‫לקריאת המדריך שכותרתו‪Self-Directed Care Implementation Manual: A :‬‬
‫‪ Comprehensive Mental Health Program Guide‬היכנסו‪http://bit.ly/1RD2cHa :‬‬
‫לשמיעת הוובינר היכנסו‪http://bit.ly/1RVruQX :‬‬
‫לקריאת המלל של הובינר היכנסו‪http://bit.ly/1Lnjo1m :‬‬
‫‪ .5‬קול קורא להרשמה לתכנית הפוסט‪-‬דוקטורט דו‪-‬שנתית בשיקום פסיכיאטרי והחלמה‬
‫תעסוקתית במכון לשיקום פסיכיאטרי באוניברסיטת בוסטון‪ .‬תכנית הפוסט‪-‬דוקטורט תחל‬
‫בראשון לחודש אפריל‪ 2016 ,‬במכון לשיקום פסיכיאטרי באוניברסיטת בוסטון‪ .‬התכנית כוללת‬
‫סמינרים‪ ,‬פרקטיקום מחקרי מקיף ועוד‪ .‬התכנית כוללת מענק מחקר שנתי של ‪ .$40,000‬המועד‬
‫להגשת מועמדות הנו הראשון לחודש דצמבר‪ .2015 ,‬לפרטים נוספים צרו קשר עם ד"ר זלטקה‬
‫רוסינובה )‪ (617) 353-3549 (Zlatka Russinova‬או ‪zlatka@bu.edu‬‬
‫והיכנסו ל‪:‬‬
‫‪http://cpr.bu.edu/research/postdoctoral-research‬‬
‫‪ .6‬קול קורא למאמרים לגיליון מיוחד של כתב העת לשיקום פסיכיאטרי‪ .‬כתב העת לשיקום‬
‫פסיכיאטרי )‪ (Psychiatric Rehabilitation Journal‬פרסם קול קורא לגיליון מיוחד בנושא‬
‫מדיניות המחקר בתחום המוגבלויות‪ .‬מטרתו של גיליון מיוחד זה היא לקדם את גוף הידע‬
‫והמומחיות בנוגע למדיניות לשיפור שירותי שיקום לקידום איכות החיים של אנשים עם מוגבלות‬
‫פסיכיאטרית ובעיות בריאות מורכבות וכרוניות‪ .‬הנושאים המרכזיים בהם גיליון זה יתמקד‬
‫כוללים‪ ,‬בין השאר‪ :‬קביעת מוגבלות‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬דיור ודרות רחוב‪ ,‬חינוך‪ ,‬השכלה‪ ,‬בני משפחה‬
‫ומערכת החוק‪.‬‬
‫לפרטים נוספים והגשת מאמרים היכנסו‪http://bit.ly/1PbFHJK :‬‬
‫‪6‬‬
‫לראשונה בעברית! הניוזלטר החודשי בנוגע לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם‬
‫של אנשים עם מוגבלויות‬
‫כחלק מהמאמצים של קבוצת שכולו טוב להנגיש את הידע העדכני ביותר בתחום המוגבלויות‬
‫התנדבנו לתרגם את הניוזלטר החודשי של מזכירות אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים‬
‫עם מוגבלויות כך שמעתה הניוזלטר יהיה זמין לקוראי השפה העברית‪ .‬אתם‪/‬ן מוזמנים‪/‬ת‬
‫להפיץ אותו בקרב הקולגות שלכם ולכלול את הקישור לניוזלטר באתרים וברשתות החברתיות‬
‫של הארגונים שלכם‪/‬ן‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לקריאת הניוזלטר של חודש ספטמבר היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.un.org/disabilities/documents/newsletter/september2015_hebrew.‬‬
‫‪doc‬‬
‫קישור לתרגום העברי של ניוזלטר אוקטובר יפורסם בתחילת חודש נובמבר באתר האו"ם‪,‬‬
‫בגיליון הבא של מגזין זה וכן ברשתות החברתיות של קבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬סנגור עצמי – מתיאוריה למעשה‬
‫גילי פרימרמן‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫הספרות המקצועית העכשווית בנושא החלמה ושיקום בבריאות הנפש מדגישה מודלים של מכוונות‬
‫עצמית )‪ (Self-Determination‬המתמקדים ביכולתו של היחיד להביע את צרכיו ולנווט את תהליך‬
‫ההחלמה שלו תוך דגש על רצונותיו וצרכיו הייחודיים )‪. (Deci & Ryan, 2008, 2012; Mencini, 2008‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ספרות זאת מדגישה את מקומה של התקווה בקידום והנעת תהליך ההחלמה‪ ,‬על ידי הגברת‬
‫התחושות החיוביות והמוטיבציה הפנימית בקרב מתמודדים עם מחלות נפש )להלן‪ :‬מתמודדים( )הדס‪-‬‬
‫לידור‪ ,‬ברויר וברלוי‪ ;2009 ,‬לכמן‪ .(Chopra & Roe, 2003; Snyder et al., 1991 ;2007 ,‬מן הצד‬
‫האחר‪ ,‬הסטיגמה החברתית בבריאות הנפש‪ ,‬ביחד עם הטיפול התרופתי וחוויה של כישלונות חוזרים‬
‫בחייהם של חלק מהמתמודדים‪ ,‬עלולות לתרום לתחושות של פאסיביות‪ ,‬חוסר אונים וחוסר תקווה‬
‫בקרבם )‪ .(Anthony, 1993; Deegan, 2002; Otto, 1999; Snyder, 2002‬בשל קשיים אלו‪ ,‬מדגישה‬
‫הספרות המקצועית את הצורך בפיתוח תוכניות המקנות מיומנויות בתחום הייצוג העצמי‪ ,‬ומטפחות‬
‫מכוונות עצמית ותקווה בקרב מתמודדים עם מחלות נפש )קוזמינסקי‪Deci & Ryan, 2008; ;2004 ,‬‬
‫‪.(West, 2009‬‬
‫‪ 1‬מרפאה בעיסוק ‪ , MSC.OT,‬רכזת קורס סנגור עצמי‪ ,‬בבית הספר לשיקום הקריה האקדמית אונו ;מדריכה בכירה בשיקום‬
‫בבריאות הנפש‪ .‬אמא לשלושה ובת זוג של אלעד‪ .‬מאמינה שכולנו פגומים וכולנו קסומים ושיהיה טוב אם נעשה טוב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫במאמר זה אתאר תכנית אקדמית מובנית בשם "מתמודדים מדברים בעד עצמם" שמטרתה להקנות את‬
‫הגישה ואת הכלים של הסנגור העצמי לתקשורת קוגניטיבית מכוונת עצמית עם בני משפחה‪ ,‬חברים‪,‬‬
‫אנשי מקצוע וגורמי סמכות שונים‪ .‬על מנת להכין את הרקע התיאורטי והאמפירי לתיאור התכנית‪ ,‬אתאר‬
‫בקצרה את המרכיבים המרכזיים העומדים בבסיס תכנית זאת‪.‬‬
‫החלמה‪ ,‬תקווה‪ ,‬מכוונות עצמית‪ ,‬סנגור עצמי ומה שביניהם‬
‫החלמה הינה מסע של שינוי המאפשר למתמודד להכיל את המחלה כחלק מזהותו השלמה תוך שהוא‬
‫מפתח לעצמו זהות מגובשת‪ ,‬אוטונומית ובעלת משמעות מעבר לחוויית המחלה & ‪.(Anthony, Farkas‬‬
‫)‪ .Rogers, 2003; Chopra & Roe, 2003‬בנוסף‪ ,‬גישת ההחלמה גורסת כי לאדם היכולת לקבוע את‬
‫מטרותיו ואת העדפותיו ולקדם את חייו על מנת לחיות חיים בעלי משמעות )‪.(Anthony et al., 2003‬‬
‫במחקרים רבים בשנים האחרונות נמצא שתחושת התקווה היא אחת מארבעת המרכיבים המרכזיים‬
‫המקדמים את האדם בתהליך החלמתו‪ .‬הגדרות רבות היו לתקווה במשך השנים‪ ,‬אך היה זה ‪Snyder‬‬
‫שפרסם לראשונה את שאלון התקווה בשנת ‪ 1991‬והגדיר את מונח התקווה כמצב מניע חיובי המתבסס‬
‫על שני מרכיבים עיקריים הפועלים בה והם‪ .1 :‬יוזמה )‪ - (Agency Thinking‬המוטיבציה והאמונה‬
‫ביכולת להשגת המטרה ‪ .2‬תכנון דרך )‪ -( Pathway‬היכולת לקבוע מטרות ודרכים אפקטיביות להשגת‬
‫המטרה‪ .‬מודל זה שם דגש על היכולת של האדם להגדיר מטרות אישיות‪ ,‬לאתר דרכים להשגתן ועל‬
‫תחושתו של האדם לגבי יכולתו ולגבי המשאבים העומדים לרשותו לצורך השגת מטרות אלה ‪.(Snyder‬‬
‫‪ .(Snyder et al., 1991; Snyder, 2002‬מתמודדים רבים העידו כי תחושת התקווה והיכולת לעודד את‬
‫עצמם היוותה גורם מכריע עבורם בתהליך ההחלמה שלהם )לכמן‪ .(2007 ,‬כך למשל‪ ,‬במחקרם של‬
‫‪ (2003) Roe & Chopra‬נמצא כי נוכחותה של התקווה בשילוב תחושה של ערך עצמי ומסוגלות אישית‬
‫‪9‬‬
‫הם תנאים מוקדמים הנחוצים להחלמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי אנשים בעלי רמת תקווה גבוהה מפגינים יכולת‬
‫השגת מטרות והסתגלות טובה יותר מאלו שהם בעלי רמת תקווה נמוכה )‪.(Cheavens et al., 2006‬‬
‫מכוונות עצמית הינה ההחלטה של האדם מתי‪ ,‬באילו הקשרים ובאיזה היקף הוא יפעיל שליטה עצמית‬
‫על חייו וישפיע על איכותם )קוזמינסקי‪ .(2004 ,‬לפי ‪ (2008) Mencini‬היכולת למכוונות עצמית מורכבת‬
‫משלושה מרכיבים עיקריים‪ .1 :‬אוטונומיה ‪ -‬התחושה של האדם כי הוא מסוגל לפעול באופן עצמאי‬
‫ולשלוט ולכוון את חייו; ‪ .2‬מסוגלות אישית – האמונה של היחיד בעצמו‪ ,‬בכישוריו וביכולותיו; ‪ .3‬שייכות –‬
‫תחושתו של היחיד כי הינו חלק תורם ונתרם בקהילה ויכולתו ליצור קשרים חברתיים משמעותיים‬
‫)‪.(Mencini, 2008; Abela, Koestner & Veronneau, 2005‬‬
‫תיאוריית המכוונות העצמית מקבילה לתיאורית ההחלמה בכך שהיא כוללת בתוכה את מרכיבי ההחלמה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬תחושה של אוטונומיה ומכוונות עצמית מעלה את רמת המוטיבציה לטיפול‪ ,‬מגבירה את‬
‫שביעות הרצון ואת יכולת ההתמדה ותורמת להתפתחות דימוי עצמי חיובי‪ .‬בנוסף‪ ,‬תחושת המכוונות‬
‫העצמית תורמת להפחתת תחושה של מתח וחרדה ולהפחתת סימפטומים דיכאוניים ‪.(Deci & Ryan,‬‬
‫)‪ 2008, 2012; Abela et al., 2005‬מכאן‪ ,‬שתאוריית המכוונות העצמית‪ ,‬על כל מרכיביה‪ ,‬מהווה‬
‫גורם משמעותי ואף מכריע בקידום ההחלמה אצל חולים בכלל ואצל מתמודדים עם מגבלות פסיכיאטריות‬
‫בפרט‪.‬‬
‫סנגור עצמי הנו אסטרטגיה לייצוג עצמי של מחשבות ורגשות בדרך אסרטיבית וברורה‪ ,‬באמצעותה‬
‫מקדם האדם את זכויותיו‪ ,‬את מטרותיו ואת שאיפותיו‪ ,‬מתוך אחריות אישית על עצמו ועל חייו‪ .‬מיומנות‬
‫הסנגור עצמי הנה מיומנות אחת מכלל המיומנויות הנדרשות למכוונות העצמית‪ ,‬אך משמשת גם כביטוי‬
‫המעשי של מכוונות עצמית בפועל‪ .‬במהלך פעולת הסנגור העצמי‪ ,‬היחיד משמיע את קולו‪ ,‬מגן על‬
‫זכויותיו ומבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים לצרכיו‪ .‬הסנגור העצמי נועד להבטיח שנקודת מבטו‬
‫‪10‬‬
‫ותקוותיו של היחיד יישמעו ושהוא יפעל לקדמם )קוזמינסקי‪ .(2004 ,‬מיומנות הסנגור העצמי כוללת‬
‫בתוכה תת‪-‬מיומנויות כגון‪ :‬שליטה‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬ויסות עצמי‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬מודעות‬
‫אישית לחולשות וחזקות‪ ,‬תכונות מוטיבציוניות של הערכת מסוגלות עצמית ועוד )קוזמינסקי‪.(2004 ,‬‬
‫ניתן לראות כי קיימת הקבלה בין המיומנויות המרכיבות את הסנגור העצמי‪ ,‬בין מרכיבי המכוונות‬
‫העצמית ובין מרכיבי התקווה של ‪ Snyder‬ואחרים במאמרם מ‪ .1991-‬מכאן ניתן להסיק שלימוד ופיתוח‬
‫מיומנות סנגור עצמי עשויה להוביל לעלייה ברמת המכוונות העצמית וברמת התקווה אצל מתמודדים‬
‫ולהשפיע באופן חיובי על החלמתם‪ .‬כך למשל‪ ,‬מחקרים שבחנו תוכניות לקידום מכוונות עצמית מדווחים‬
‫כי הכוונה עצמית ניתנת לטיפוח )קוזמינסקי‪ (2004 ,‬וכי יש צורך בפיתוח ויישום תוכניות לתרגול חשיבה‬
‫עצמאית וסנגור עצמי על מרכיביו‪ ,‬על מנת לטפח תחושה של אוטונומיה ותקווה בקרב המתמודדים‬
‫)קוזמינסקי‪.(Deci & Ryan, 2008, 2012; West,2009 ;2004 ,‬‬
‫בהמשך לממצאי המחקר וההכרה בחשיבות של מיומנויות הסנגור לקידום תהליכי ההחלמה של‬
‫המתמודדים‪ ,‬הוקמה תכנית סנגור עצמי בישראל‪ ,‬כפי שיפורט בחלק הבא‪.‬‬
‫תוכנית “מתמודדים מדברים בעד עצמם” ‪ -‬קורס סנגור העצמי‬
‫בשנת ‪ 2008‬הגיש המרכז לטכנולוגיה חינוכית )מט"ח( הצעה לביטוח לאומי לבנות תכנית ללמידת סנגור‬
‫עצמי עבור מתמודדים‪ .‬בהצעה הוגדר כי יבנה קורס אקדמי מובנה שמטרתו להקנות את הגישה ואת‬
‫הכלים של הסנגור העצמי לתקשורת קוגניטיבית מכוונת עצמית עם בני משפחה‪ ,‬עם אנשי מקצוע ועם‬
‫גורמי סמכות שונים‪ .‬הקורס מושתת על עקרונות הסנגור העצמי והמכוונות העצמית‪.‬‬
‫המטרות העיקריות של הקורס שנקרא "מתמודדים בעד עצמם" הן להשפיע לטובה על התפקוד היום‪-‬יומי‬
‫של בוגרים צעירים מתמודדים‪ ,‬לשפר את תפקודם‪ ,‬ביטחונם העצמי ואיכות חייהם‪ ,‬להעלות את מודעותם‬
‫לזכויותיהם‪ ,‬וכן לשפר את יכולתם להציג את עצמם )רוזנשטיין‪ ,‬בהדפסה(‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תהליך בניית הקורס‬
‫בניית קורס הסנגור העצמי רוכזה על ידי מט"ח אשר דאגו לבנות צוות רב מקצועי שישתתף בתהליך‪.‬‬
‫הצוות שגויס כלל אנשי חינוך מטעם מט"ח עם ניסיון בבניית קורסי סנגור לאוכלוסיות בעלות צרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬מתמודדים – יועצים שהביאו איש‪-‬איש את ניסיונו האישי ואנשי מקצוע מומחים בתחום ליווי‬
‫החלמה ושיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫במהלך בניית הקורס הותאם סילבוס התכנית לצרכי המתמודדים וכל תכני הקורס נכתבו תוך התייחסות‬
‫למצבים המוכרים למתמודדים מחיי היום – יום‪ .‬בתהליך זה נבנה מאגר של עשרות תיאורי מקרה מחיי‬
‫המתמודדים המזמנים סנגור והם היוו בסיס לכל התרגולים והדוגמאות‪ .‬בסופו של תהליך שארך כשלוש‬
‫שנים ולווה בפיילוט הופקו שתי תכניות קורסים מלאות‪ :‬האחת ‪ -‬קורס סנגור עצמי למתמודדים והשני –‬
‫קורס לאנשי מקצוע המלמד את אנשי המקצוע כיצד ללמד את הסנגור‪.‬‬
‫הקורס למתמודדים‬
‫כחלק מהתפיסה האקולוגית‪ ,‬ומתוך אמונה שלמה ששיקום והחלמה מקומם בקהילה‪ ,‬קורסי הסנגור‬
‫מועברים בקהילה‪ ,‬במסגרות המוכרות למתמודדים ושאליהן הם מגיעים באופן קבוע‪ .‬הקורס משלב בכל‬
‫שיעור ידע תיאורטי וכלים ליישום מודל הסנגור העצמי‪ ,‬תוך למידה מאירועי החיים של המתמודדים‬
‫עצמם והעלאת סיטואציות לניתוח ותרגול מתוך חוויותיהם האישיות‪ .‬התוכנית "מתמודדים בעד עצמם"‬
‫נותנת מענה לצרכים רגשיים וקוגניטיביים של הלומדים‪ .‬במסגרת התוכנית נלמדים תכנים תיאורטיים‬
‫ומעשיים המקנים ללומדים ידע לגבי זכויותיהם וכלים לניהול מצבי קונפליקט בסביבות שונות מול דמויות‬
‫ובעלי תפקידים שונים‪ .‬התוכנית כולה מתנהלת בגישה של כבוד הדדי כאשר המנחים מתמקדים בחוויות‬
‫האישיות של המתמודדים תוך כבוד לנקודת המבט האישית של כל מתמודד‪ .‬במסגרת תוכנית הלימודים‬
‫המתמודדים מנתחים אירועים‪ ,‬דנים במשמעויותיהם עבורם ועבור האחר ובפתרונות האפשריים‪ .‬בהמשך‬
‫‪12‬‬
‫לומדים המתמודדים לבחור בפתרון היעיל ביותר מבין האפשרויות שהוצגו ולהציגו בתהליך הסנגור‬
‫לנמעני הסנגור‪ .‬העובדה שהלמידה נעשית על בסיס חוויות יומיומיות של המתמודדים‪ ,‬מחזקת את‬
‫תחושת האוטונומיה שלהם ומעניקה חוויה של מסוגלות‪.‬‬
‫חשיבות המחקר המלווה‬
‫בעולם ניכרת השפעה חיובית של קורסי סנגור עצמי על תחושת המסוגלות התואמת של אנשים כמו גם‬
‫על תחושה של שליטה‪ ,‬רווחה ואופטימיות לגבי העתיד )‪ .(Deci & Ryan, 2008, 2012‬נכון להיום‪,‬‬
‫מתנהלים קורסים רבים ברחבי הארץ‪ .‬מהשיח עם הסטודנטים ואנשי הצוות עולה כי לקורס השפעה‬
‫חיובית משמעותית אך לגבי הנעשה בארץ התימוכין המחקרי מתמצה כיום בשני מחקרים בלבד )האחד‬
‫מטעם ביטוח לאומי והשני נערך במסגרת עבודת התיזה שלי(‪.‬‬
‫מהמחקר שנערך מטעם ביטוח לאומי נמצא כי לאחר התכנית‪:‬‬
‫א‪ .‬עלתה מודעות המשתתפים לזכויותיהם‬
‫ב‪ .‬עלתה תחושת הביטחון העצמי של המשתתפים ועמה יכולתם לבטא את עצמם‬
‫ג‪ .‬המשתתפים משתמשים בסנגור העצמי כדי לממש את זכויותיהם‬
‫ד‪ .‬בעקבות התכנית הצליחו כמה מהמשתתפים לערוך שינויים של ממש בחייהם האישיים‪:‬‬
‫לזכות בקידום במקום העבודה‪ ,‬להשתלב בלימודים ולשפר את תנאי מגוריהם )רוזנשטיין‪ ,‬לא פורסם(‪.‬‬
‫על מנת לבסס את הסנגור כהתערבות מוכחת ראיות‪ ,‬יש להמשיך ולחקור את השפעת קורס הסנגור‬
‫העצמי על מתמודדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כדי להפיק יותר מידע מדויק מומלץ לקיים מחקר על מספר רב יותר של‬
‫נחקרים‪ ,‬עם קבוצת ביקורת ‪ ,‬ועם שילוב של דיווח גם מאחרים משמעותיים המכירים את האנשים‬
‫ויכולים להעיד על שינוי בהתנהגות ובהלך הרוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ כי במחקרים הבאים יוסף רכיב איכותני‬
‫‪13‬‬
‫– אם על ידי שאלון או על ידי ניתוח תיאור מקרה‪ .‬ניתוח תיאורי המקרה יוכל ללמד את החוקרים את‬
‫מידת ההפנמה והשימוש בכלי הסנגור על ידי הנחקרים אם במודע ואם שלא במודע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לנוכח ההוכחה כי קיים קשר בין סטאטוס תעסוקתי ומידת התקווה מומלץ להמשיך ולבחון את‬
‫השפעת השילוב בעבודה על תהליכי ההחלמה של מתמודדים כמו גם על גורמים מוטיבציוניים ומידת‬
‫התקווה‪ .‬מחקר נוסף מומלץ הינו השוואה בין מידת התקווה אצל מתמודדים העובדים בתעסוקה נתמכת‬
‫או עצמאית לעומת מידת התקווה של מתמודדים המשולבים במסגרות מוגנות כגון מפעל מוגן ומועדון‬
‫תעסוקתי‪.‬‬
‫ככל שיהיו יותר מחקרים הבודקים את השפעתן של התערבויות על איכות החיים של המתמודדים‪ ,‬על‬
‫מידת התקווה ‪ ,‬מוטיבציה ותחושת מכוונות ואוטונומיה כך הקהילה המקצועית עשויה לבסס את התהליך‬
‫של התערבויות מבוססות ראיות ובהתאם ניתן יהיה להמשיך ולהתמקד בתחזוקה ופיתוח של שירותים‬
‫אשר ניכר כי משפיעים לטובה על המתמודדים ומסייעים להם בתהליך ההחלמה‪ .‬בהמשך ניתן יהיה גם‬
‫לפתח שירותים דומים לאנשים החיים עם אתגרים אחרים‪.‬‬
‫מכיוון שנראה כי ללמידת ההתערבות ולהעברתה למתמודדים יש השפעה גם על המלמדים אותה‪ ,‬דהיינו‬
‫על אנשי המקצוע הלומדים ומעבירים את ההתערבות‪ ,‬מומלץ גם לערוך מחקרים הבודקים את העמדות‬
‫של אנשי מקצוע בכל הנוגע ליכולת המתמודדים לייצג עצמם באופן יעיל כמו גם עמדות בנוגע ליכולת‬
‫המתמודדים ללמוד ולפתח גמישות מחשבתית ותקשורתית‪.‬‬
‫המלצות קליניות‬
‫מעדויות של לומדי הקורס עולה כי ישנה חשיבות להמשיך ולקיים קורסים של סנגור עצמי למתמודדים‬
‫ולאפשר לאוכלוסיה זו ללמוד לייצג‪ ,‬איש‪-‬איש את עצמו ויחד את קהילתם‪ .‬נראה שהמתמודדים שהיו‬
‫בקורסים למדו לא רק לסנגר אלא גם החלו לפתח מיומנויות של הכוונה עצמית ושיח נינוח יותר עם‬
‫‪14‬‬
‫אחרים משמעותיים‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬מומלץ גם לנסות ולשלב קורסים של סנגור עצמי במסגרות‬
‫למתמודדים צעירים ולהקדים וללמד סנגור אנשים שרק אובחנו כמתמודדים; ככל שנקדים לספק‬
‫מיומנויות וכישורים אלו נוכל לסייע לאנשים לנהל את חייהם ומחלתם תוך שמירה על אוטונומיה וערך‬
‫עצמי‪.‬‬
‫על סנגור וקבוצת שכולו טוב‬
‫בשנת ‪ 2010‬נפגשה גב' הגר אלוש‪ ,‬סמנכ"ל שיקום בקבוצת שכולו טוב‪ ,‬עם התערבות הסנגור העצמי‪.‬‬
‫הגר למדה את ההתערבות ואת משמעותה הרבה ברמה האישית והמקצועית‪ .‬במהלך השנים נשלחו‬
‫עובדים מהקבוצה ללמוד את ההתערבות ולהעביר קורסים ללקוחות קבוצת שכולו טוב‪ ,‬אשר לקחה על‬
‫עצמה להיות ארגון לומד ומוביל בתחום החדשנות והעשייה בבריאות הנפש‪ .‬בשנה שעברה‪ ,‬הוחלט‬
‫בקבוצת שכולו טוב להפוך את הסנגור להתערבות כלל ארגונית מובילה‪ ,‬ובשנת הלימודים האחרונה‬
‫נשלחו ‪ 27‬אנשי צוות משכולו טוב ללמוד את ההתערבות במרוכז בבית הספר לשיקום‪ .‬זאת על מנת‬
‫שיוכלו להעביר את הידע והכלים לכלל חברי הקבוצה – צוות שיקום ומתמודדים כחלק מתהליך הטמעה‬
‫רחב יותר בליווי צוות בית הספר לשיקום‪ .‬נכון להיום אנחנו כבר אחרי השלב הראשון בו הוכשרו אנשי‬
‫הצוות והועברו קורסים ליותר מ ‪ 50‬מתמודדים אשר מקבלים שירות בתחומים השונים בשכולו טוב‪.‬‬
‫בחודשים הקרובים יפתחו קורסים נוספים ויתחיל שלב ההטמעה לבוגרי הקורסים הראשונים‪.‬‬
‫ניכר כי לקורס השפעה חיובית משמעותית על הסטודנטים‪ .‬נעשו כבר מספר פעולות סנגוריות על ידי‬
‫תלמידי הסנגור – הן בסנגור קבוצתי והן בסנגור אישי וזאת רק ההתחלה‪ .‬בעתיד הקרוב נלווה את‬
‫הקורסים במחקר על מנת לבסס את משמעות הסנגור והשפעתו‪.‬‬
‫קבוצת שכולו טוב ממשיכה להוביל את הסנגור בארץ ולהוות דוגמה לכלל המסגרות העוסקות בשיקום‬
‫בבריאות הנפש וגם עם אוכלוסיות המתמודדות עם אתגרים אחרים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מקורות‬
‫ רמת התקווה בקרב אנשים בעלי מוגבלות פסיכיאטרית‬.(2009) '‫ ב‬,‫ ברלוי‬,'‫ ג‬,‫ ברויר‬,'‫ נ‬,‫לידור‬-‫הדס‬
(4) ,18 ‫ כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק‬.‫ובעלי מוגבלות פיזית המצויים בתהליך שיקום מקצועי‬
.302-227
‫ מהפכת האל‬,‫ התפתחות הידע על החלמה בבריאות הנפש בצל המודל הרפואי‬.(2007) '‫ מ‬,‫לכמן‬
‫ שיקום והחלמה‬.(‫ מ' )עורכים‬,‫ לכמן‬,'‫ נ‬,‫לידור‬-‫ הדס‬:‫ בתוך‬.‫מיסוד וזיהוי תופעת ההחלמה‬
‫כפר‬, ‫ הוצאת ליתם‬.‫ מדיניות ומחקר‬,‫ קריאה מנקודות מבט שונות – פרקטיקה‬,‫בבריאות הנפש‬
. ‫יונה‬
‫מכון‬. ‫סנגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה‬-‫ מדברים בעד עצמם‬.(2004) ,'‫ ל‬,‫קוזמינסקי‬
. ‫ הוצאת ספרים יסוד‬,‫מופ"ת‬
‫ הערכה מחקרית ל"מפעלים מיוחדים" סנגור עצמי לאוכלוסיית‬. (‫ )בהדפסה‬,‫ ע‬,‫ ברגר‬,‫ ב‬,‫רוזנשטיין‬
.‫ הקרן למפעלים מיוחדים‬,‫ ביטוח לאומי‬. "‫בוגרים צעירים נכי נפש "מדברים בעד עצמם‬
16
Abela, J.R.Z., Koestner, R.F., Veronneau, M.H. (2005). Intrinsic Need Satisfaction and
Well-Being in Children and Adolescents: An Application of the Self-Determination
Theory. Journal of Social and Clinical Psychology, 24 (2), 280-292.
Anthony, W. (1993). Recovery from Mental Illness: The Guiding Vision of the Mental
Health Service System in the 1990s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16 (4), 1123.
Anthony, W., Rogers, E.S., Farkas, M. (2003). Research on Evidence-Based Practices:
Future Directions in an Era of Recovery. Community Mental Health Journal, 39 (2),
101-114.
Cheavens, J.S., Feldman, D.B., Snyder, C.R., Woodward. J.T. (2006). Hope in
Cognitive
Psychotherapies: On Working With Clients Strengths. Journal of Cognitive
Psychotherapy: An International Quarterly, 20 (2), 135-145.
Chopra, M., Roe, D. (2003). Beyond Coping with Mental Illness: Toward Personal
Growth. American Journal of Orthopsychiatry, 73 (3), 334-344.
Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2012). Self-determination theory. In P. A. M. Van Lange, A.
W. Kruglanski, & E. T. Higgins (Eds.), Handbook of theories of social psychology: Vol.
1 (pp. 416-437). Thousand Oaks, CA: Sage.
Deci, E.L., Ryan, R.M. (2008). A Self-Determination Theory Approach to
Psychotherapy: The motivational Basis for Effective Change. Canadian Psychology,
49 (3), 186-193.
Deegan, P.E. (2002). Recovery as Self-Directed Process of Healing and
Transformation. Occupational Therapy in Mental Health, 17 (3), 5-21.
Mancini, A.D. (2008). Self –determination Theory: a framework for the recovery
paradigm. Advances in Psychiatric Treatment, 14, 358-365.
Otto, F.W. (1999). Mental Health Consumers' Experience of Stigma. Schizophrenia
17
Bulletin, 25 (3), 467-478.
Snyder, C.R., Harris, C., Anderson, J.R., Holleran, S.A., Irving, L.M., Sigmon, S.T., et al.
(1991). The Will and the Ways: Development and Validation of an IndividualDifferences Measures of Hope. Journal of Personality and Social Psychology, 60 (4),
570-585.
Snyder, C.R. (2002). Hope Theory: Rainbows in the Mind. Psychological Inquiry, 13
(4), 249-275.
West, C. (2009). Powerful Choices: Peer Support and Individualized Medication SelfDetermination. http://schizophreniabulletin.oxfordjournals.org, 9/6/2010.
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫איש עם בעיה ותקרת זכוכית‬
‫הילה בן‬
‫עטר‪2‬‬
‫הפעם אשתף אתכם בסדנת מסוגלות עצמית אשר נערכה ב"סיפור חוזר" רמת‪-‬גן‪ ,‬בה לקחתי חלק‪.‬‬
‫ההשתתפות בסדנה באה לענות על מספר שאלות בסיסיות הקשורות להתמודדות עם בעיות ומחסומים‬
‫כגון‪ :‬כיצד אנחנו פועלים כיום מול קונפליקטים העומדים בפנינו ביום יום‪ ,‬באיזו מידה יש לנו היכולת לסגל‬
‫התנהגויות חדשות להתמודדות בריאה יותר‪ ,‬מהן דרכי פתרון הבעיות שאנו עושים בהן שימוש‪ ,‬האם‬
‫אנחנו מתמודדים בצורה הנכונה לנו‪ ,‬מהם הציפיות שלנו בעתיד ומה מונע אותנו מלהגיע לשם?‬
‫התחלנו את הסדנא בהבנת המשמעות של המונח "תקרת זכוכית"‬
‫הגענו להגדרה מתקבלת על הדעת כי מדובר במחסום בלתי נראה שגורם לנו לחשוב שאנחנו לא‬
‫מסוגלים להתמודד יותר‪ ,‬לרצות יותר‪ ,‬לקוות יותר‪ .‬הסכמנו כי מדובר במחסום שנמצא שם וגודר לנו‬
‫גדרות‪ ,‬שם לנו גבולות במקומות שנוח לנו‪ .‬אך מול רצון עז הוא שביר ופותח דרך להגעה למקומות‬
‫חדשים שקודם לכן לא חשבנו עליהם קודם‪ .‬השאלה שהעבירה את הסדנה לחלק המשימתי שלה עלתה‬
‫ממשל תקרת הזכוכית‪" :‬עד לאן אנחנו מסוגלים להגיע? מה מגביל אותנו? האם נוכל לגייס את עצמינו‬
‫להרים את הראש‪ ,‬לרצות ולהגשים"‪.‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬נפרסו בפנינו תמונות שונות של כבשים‪.‬‬
‫‪ 2‬סטודנטית לפסיכולוגיה ובלוגרית בפרויקט הדיגיטל של "סיפור חוזר"‪ ,‬קבוצת שכולו טוב‬
‫‪18‬‬
‫למה כבשים שאלנו?‬
‫ונענינו בסיפור הבא‪ ,‬שבא להמשיל מצב שבו אנחנו עומדים מול מספר חלופות להחלטה על הדרך‬
‫לפתרון בעיות‪ ,‬לתת לנו להבין איך אנחנו מתמודדים עכשיו ולנסות למצוא דרכים אחרות להתמודד או‬
‫לקבל את עצמנו כפי שאנחנו‪.‬‬
‫לאיש אחד קטן‪ ,‬הייתה בעיה גדולה בגלל שעבד כל הימים ‪ -‬חשב עליה כל הלילות‪ ,‬חשב כל כך הרבה‬
‫ עד שלא הצליח להירדם‪ .‬כך שבעצם היו לו ‪-‬שתי בעיות‪ .‬אבל לפחות לאחת הבעיות הייתה לו דרך‬‫לפתרון כי הוא ידע שאומרים שהשיטה הכי טובה להירדם ‪ -‬היא לספור כבשים‪ .‬למרות שהוא עצמו עוד‬
‫לא ניסה את הדרך הזו החליט שזו ההזדמנות לנסות‪ .‬בהתחלה‪ ,‬הכבשים הסתובבו לו סתם בחדר‪ ,‬בלי‬
‫שום כיוון ומטרה‪ ,‬והיה מאוד קשה לספור אותן‪ .‬אז הוא החליט להציב להן גדר ופשוט לספור אותן‬
‫כשהן עוברות אותה‪ .‬הוא הזמין אותן לעבור את הגדר‪,‬מאוד בנימוס‪ ,‬למרות שבעצם לא הייתה להן‬
‫ברירה אחרת‪ .‬עכשיו גם לכבשים הייתה בעיה‪ .‬הן התחילו לעבור את הגדר ‪ -‬אחת אחת‪ ,‬ולמרות שכל‬
‫כבשה נראתה בדיוק אותו‪-‬דבר‪ ,‬והגדר נשארה אותה גדר‪ ,‬כל כבשה עברה אותה בצורה אחרת‪...‬‬
‫הכבשה הראשונה קפצה מעל הגדר‪ ,‬כמו שרואים בכל הספרים‪ ,‬כמו שכל כבשה צריכה לעשות כשהיא‬
‫נפגשת בגדר‪ .‬השנייה דווקא נדחקה מתחת‪ .‬אחרת ‪ -‬כנראה מתוך ייאוש‪ ,‬או בגלל שחשבה שהיא מספיק‬
‫חזקה‪ ,‬נכנסה עם הראש בגדר‪ .‬היו שם שתיים‪,‬קטנות‪ ,‬שטיפסו אחת על השניה‪ ,‬ועזרו זו לזו לעבור‪.‬‬
‫הייתה גם אחת שאספה את כל אלו שלא הצליחו לעבור‪ ,‬וטיפסה עליהן‪ .‬הייתה אחת שניסתה לחשב‬
‫איך‪...‬‬
‫אחת שהתייאשה ולא הבינה בכלל ‪ -‬למה?!‬
‫ואחרת ניסתה לשכנע את השאר שהגדר לא נחוצה כלל!!‬
‫אחר כך הגיעה כבשה כמו כל הקודמות‪ ,‬רק עם סמל קטן על הישבן‪ .‬ומשום מה הגדר‪ ,‬כשראתה אותו ‪-‬‬
‫הנמיכה את עצמה בהכנעה‪ .‬הייתה כבשה שויתרה על הצמר שלה וכך יכלה לעבור בקלות את הגדר‬
‫)היא קיוותה שלא קר בצד השני‪ (...‬הכבשה שאחריה ‪ -‬במקום לעבור את הגדר ניסתה לדחוף אותה‬
‫רחוק ככל שאפשר‪ .‬עכשיו כבר נמאס לכבשים לחכות וכולן עברו ביחד ורמסו את הגדר בלי קושי‪ .‬כולן‪...‬‬
‫‪19‬‬
‫חוץ מאחת שעצרה‪ ,‬לקחה צעד אחד אחורה וגילתה‪...‬שלפעמים יש דרך ממש פשוטה‪ .‬כל הכבשים‬
‫הללו מאוד עניינו את האיש הקטן והוא המשיך לחשוב עליהן כל הלילה‪:‬‬
‫איזו כבשה הכי חכמה‪ ,‬ואיזו הכי יעילה ומה טוב בכל אחת ומה רע‪ ...‬ומה הוא‪...‬ולמה‪...‬ונרדם‪.‬‬
‫מיד לאחר מכן כל אחד מאתנו ניגש ולקח תמונה שמתארת בצורה הטובה ביותר את הדרך שלו לפתרון‬
‫בעיות‪.‬‬
‫התמונות מתארות ציורית את כל סוגי הכבשים שמובאות בסיפור‪ .‬ומבטאות סגנונות התמודדות שונות‬
‫של אנשים שונים‪ ,‬כך שלכל משתתף הייתה יכולת למצוא כבשה שמתארת אותו‪.‬‬
‫התהליך היה חוותי‪ ,‬התחלקנו לקבוצות‪ ,‬דיברנו בנינו על הבחירות שלנו ולמה אנחנו פועלים בדרך של‬
‫הכבשה אות בחרנו‪ .‬התחלנו לשאול את עצמינו האם אנחנו בוחרים להתמודד בדרך הזו כי היא נוחה‬
‫יותר? מה האלטרנטיבות העומדות בפנינו? איך נצליח לשנות? בכלל נצליח לשנות?‬
‫הדיון שהתפתח לאחר מכן‪ ,‬הוא זה שחיבר בין תחילת הסדנה לסיומה‪.‬‬
‫המשתתפים הבינו כי התהליך שבו נבנתה הסדנה הגיע למקום שבו הבחירות שלהם‪ ,‬הרגילות‬
‫השגרתיות שאותן הם גם מנסים לנמק‪ ,‬מגדירים עבורם את המציאות היום יומית שלהם בקבלת‬
‫החלטות‪ ,‬התמודדות‪ ,‬הסתגלות‪ ,‬מוכנות‪ ,‬בכל פרשת דרכים בה הם נוהגים באותה הדרך‪.‬‬
‫אם היינו יכולים לבחור כבשה אחרת ולפעול על פי ההתנהלות שלה‪ ,‬האם היינו משנים‪ ,‬שואפים‪ ,‬מנסים‬
‫גם במקומות שקשה לנו? האם היינו שוברים את תקרת הזכוכית האישית שלנו ומנסים לקחת את עצמנו‬
‫צעד נוסף קדימה?‬
‫מספר האפשרויות הגדול העומד בפנינו מלמד על רצון‪ ,‬על שאיפה‪ ,‬על היכולת לבחור דרך בעצמינו‪ ,‬על‬
‫המשמעות של – לנסות!‬
‫‪20‬‬
‫לנסות כל פעם בצעד‪ .‬להצליח‪ ,‬ולהציב מטרה חדשה‪ .‬בצעדים קטנים‪ .‬לשבור קירות זכוכית שבנינו‬
‫מפחדים‪ ,‬מכאבים‪ ,‬מתגובות הסביבה‪ ,‬מהצורך להסתיר ולהגיד לעצמינו "אני לא יכול"!‬
‫כי אתה יכול! להיות הכול!‬
‫"‪...‬וכל כל שתבקש‪ ,‬כל שתחלום‪ ,‬אם תאמין – אתה יכול!‬
‫גם לטפס מעל כל הר‪ ,‬וגם לדלג מעל מכשול‪.‬‬
‫אף פעם לא תלמד לקום אם לא טיפול‪.‬‬
‫תאמין בעצמך – ותאמר‬
‫אני יכול להיות הכל! אני חזק אני גדול!‬
‫אני אגשים את החיים!‬
‫אני חייב להאמין"‪...‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫חוצה את הגדר ומנסה ‪ .‬כי אם לא ננסה איך נדע?‬
‫הילה‬
‫‪21‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪,‬‬
‫לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‬
‫ערכים ותהליך ההתפתחות המקצועית‬
‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬
‫‪3‬‬
‫לאחרונה נכחתי במסגרת עבודתי בסדנה הנוגעת לערכים בעולם העבודה‪ .‬בעקבות סדנה זאת שאלתי‬
‫את עצמי מהם הערכים המרכזיים אשר מובילים אותי בעבודתי? תהיתי האם עשויים להיות מצבים בהם‬
‫יתעורר קונפליקט בין ערכיי האישיים לערכי המקצוע ומקום העבודה שלי והאם עשויות להיות סיטואציות‬
‫בהן תהיינה התנגשות בין ערכים שונים‪ ,‬אפילו ביני לבין עצמי? תהיתי כיצד השילוב בין הערכים עליהם‬
‫גדלתי לבין הערכים אשר התפתחו אצלי במהלך חיי תרמו לעיצוב וגיבוש הזהות המקצועית שלי כפי‬
‫שהיא בנויה כיום‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשבתי על משמעותם של ערכים בקונטקסט הרחב יותר של צרכנים נותני‬
‫שירות‪ .‬האם ישנם ערכים המאפיינים את עבודתם וזהותם המקצועית?‬
‫אז תחילה כמה מילים על גיבוש זהות מקצועית‪:‬‬
‫תהליך גיבוש הזהות המקצועית כולל שילוב בין ערכים‪ ,‬ידע‪ ,‬אמונות ומיומנויות אישיות‪ ,‬בשילוב עם אלו‬
‫המשותפים לכלל העוסקים במקצוע‪ .‬זהות מקצועית מוגדרת כתפיסה סובייקטיבית של חיבור בין הערכים‬
‫‪ 3‬רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‪ ,‬דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫אימייל ליצירת קשר‪:‬‬
‫‪Miriam.yozma@gmail.com‬‬
‫‪22‬‬
‫המקצועיים לערכים האישיים של האדם‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר בתהליך של שילוב בין הזהות האישית לזהות‬
‫המקצועית החדשה המתפתחת וזאת על מנת לגבש זהות קוהרנטית אחת של העצמי‪.‬‬
‫אנשי שיקום וטיפול‪ ,‬במסגרת תהליך גיבוש הזהות המקצועית שלהם עשויים בתחילת דרכם לשאול את‬
‫עצמם ולתהות האם יש להם את המאפיינים‪ ,‬הכלים והמיומנויות הבסיסיות הנדרשות מהם כאנשי טיפול‬
‫ושיקום כגון‪ :‬היכולת להקשיב‪ ,‬להכיל‪ ,‬לגלות אמפטיה‪ ,‬להציב גבולות כשנדרש ולהצליח לדובב את‬
‫האחר‪ .‬בעבור צרכנים נותני שירות‪ ,‬שאלות ותהיות אלו מקבלות נופך נוסף הקשור למיקומם הייחודי‬
‫כנותני שירות וכמקבלי שירות במקביל‪ .‬כלומר‪ ,‬בנוסף לשאלות הבסיסיות המלוות את כלל אנשי השיקום‬
‫והטיפול במסגרת תהליך ההתפתחות המקצועית שלהם‪ ,‬צרכנים נותני שירות עשויים לשאול את עצמם‬
‫האם הם‪ ,‬כמקבלי שירות וכמטופלים יכולים גם לתת שירות ולטפל באדם אחר? ניתן לומר כי על אף‬
‫שכלל אנשי השיקום נדרשים לאינטגרציה בין האישי למקצועי‪ ,‬צרכנים נותני שירות נדרשים לקחת "צעד‬
‫אחד נוסף"‪ ,‬ולהתבונן על נקודת המפגש בין ניסיון החיים האישי שלהם בהתמודדות עם מחלה נפשית‪,‬‬
‫לבין ניסיון החיים של האנשים להם הם נותנים שירות‪.‬‬
‫אז איך ערכים באים לידי ביטוי בתהליך הגיבוש הזהות המקצועית כצרכן נותן שירות?‬
‫נדמה כי‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬צרכנים נותני שירות נשאבים לעבודתם מתוך כך שהעבודה כצנ"ש תואמת את‬
‫ערכיהם האישיים‪ ,‬מה שמוביל לתחושה כי הם עובדים בעבודה המשמעותית להם והמאפשרת להם‬
‫להיות "הם עצמם" )‪ .(Moran, Russinova, Yim, & Sprague, 2013‬הבחירה לעבוד כצנ"ש הינה‬
‫מתוך כך שעבודה זו עולה קודם כל בקנה אחד עם ערכיו וזהותו האישית של האדם‬
‫)‪ .(Galia Moran, Russinova, Gidugu, Yim, & Sprague, 2012‬ערכים אלה עשויים לכלול את‬
‫האמונה בעצמי ובאחר‪ ,‬השימוש בניסיון החיים האישי לקידום האחר‪ ,‬וחיבור‪ ,‬קשר ונתינה לאדם לו‬
‫נותנים שירות )‪.(Gillard & Holley, 2014‬‬
‫‪23‬‬
‫אני חושבת שאחד הערכים אשר הובילו אותי לעבודתי‪ ,‬הינו הרצון "לתקן"‪" ,‬ולעשות שינוי במערכת‬
‫הקיימת"‪ ,‬ערכים אשר לעניות דעתי משותפים לצנ"שים רבים בתחילת דרכם; שבתחילת הדרך‪ ,‬מה‬
‫שהניע אותי היה בעיקר התחושה הפנימית שלי לצדק‪ .‬נכנסתי לתחום השיקום בבריאות הנפש בעיקר‬
‫בשביל עצמי‪ ,‬מתוך תחושה של פגיעות שאני חוויתי‪ .‬אני חושבת שרק במהלך השנים‪ ,‬המיקוד בעצמי‬
‫השתנה בהדרגתיות גם ליכולת להתבונן על האחר‪ ,‬מה טוב לו‪ ,‬מה הוא רוצה‪ ,‬והאם הוא בכלל מעוניין‬
‫בשינוי‪ ,‬אישי ומערכתי כאחד‪.‬‬
‫בסיטואציות מסוימות ניתן לומר כי הייתה התנגשות מסוימת בין ערכי האישיים לערכי המקצועיים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬למרות שאני מאמינה בבחירותיו האישיות של כל אדם ובאחריותו למעשיו ‪ -‬במסגרת עבודתי‬
‫כמתאמת טיפול נאלצתי לא פעם לקבל אחריות בשביל האדם כמו במצבים בהם האדם לא עמד‬
‫בדרישות המסגרת או היה מסוכן לעצמו ו\או לאחרים‪ .‬במקרים נוספים חוויתי התנגשות בין הרצון שלי‬
‫לחשיפה ולכך שיכירו "את האני האמיתי" לבין העקרונות אותם למדתי במסגרת עבודתי כי השימוש‬
‫בחשיפה צריך להיות מותאם ונכון לאדם לו אני נותנת שירות ולא מתוך אינטרס אישי שלי‪ .‬לעיתים‪,‬‬
‫הערכים התנגשו גם ביני לבין עצמי כמו במצבים בהם מחד רציתי להשתמש בעצמי ובסיפור המחלה‬
‫וההחלמה שלי על מנת לעורר שינוי ומודעות ומאידך היה בי הצורך לשמור על עצמי ולא להקיז החוצה‬
‫את כל תולדות המחלה שלי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בעבור צרכנים נותני שירות ההתנגשות בין ערכיהם האישיים לערכי המערכת עלולה להיות גדולה אף‬
‫יותר‪ .‬לעיתים עליהם לוותר או לצמצם את ערכיהם על מנת להתאים את עצמם למערכת שלא תמיד‬
‫סבלנית כלפי השימוש בחשיפה או השימוש בידע מניסיון אישי‪ .‬לעיתים על אף שצנ"שים שומעים הערות‬
‫סטיגמטיות במסגרת מקומות העבודה שלהם‪ ,‬לא תמיד באפשרותם להגיב היות ותגובה עשויה לחבל‬
‫באפשרותם להמשיך בעבודתם‪.‬‬
‫אני חושבת שהקונפליקטים הקיימים תמיד‪ ,‬ולא רק בקרב צנ"שים הינם אלו אשר מניעים קדימה‪ .‬הם אלו‬
‫המאפשרים אתגר בעבודה‪ ,‬שינוי מתמיד ויכולת להתבוננות רפלקטיבית ופנימית ‪ -‬מה שלי ומה של‬
‫האחר‪ .‬על אף שאני מאמינה באמת ובתמים שעל האדם ללכת בעקבות ערכיו ובעקבות ליבו‪ ,‬אל לו‬
‫לשכוח את המציאות בה הוא נמצא‪ ,‬את האנשים שסביבו ואת הדברים אשר נדרשים ממנו בעבודתו‬
‫ובחייו בכלל‪ .‬איזון עדין זה הינו המאפשר את ההתפתחות הפנימית כאדם וכצרכן נותן שירות‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫מרים‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Beddoe, L. (2013). Health social work: Professional identity and knowledge. Qualitative‬‬
‫‪Social Work, 12(1), 24–40.‬‬
‫‪Gillard, S., & Holley, J. (2014). Peer workers in mental health services : literature‬‬
‫‪overview. Advances in Psychiatric Treatment, 20, 286–292.‬‬
‫‪http://doi.org/10.1192/apt.bp.113.011940‬‬
‫‪25‬‬
Miehls, D., & Moffatt, K. (2000). Constructing social work identity based on the reflexive
Self. British Journal of Social Work, 30, 339–348.
Moran, G. S., Russinova, Z., Gidugu, V., Yim, J. Y., & Sprague, C. (2012). Benefits and
mechanisms of recovery among peer providers with psychiatric illnesses.
Qualitative Health Research, 22(3), 304–19.
http://doi.org/10.1177/1049732311420578
Moran, G. S., Russinova, Z., Yim, J. Y., & Sprague, C. (2013). Motivations of Persons
with Psychiatric Disabilities to Work in Mental Health Peer Services: A Qualitative
Study Using Self-Determination Theory. Journal of Occupational Rehabilitation.
26
http://doi.org/10.1007/s10926-013-9440-2
Ronnestad, M. H., & Skovholt, T. (2003). The journey of the counselor and therapist:
Research findings and perspectives on professional development. Journal of
Career Development, 30(1), 5–44.
‫דרושים לקבוצת שכולו טוב‬
‫‪27‬‬
‫**את הקו"ח עבור כל המשרות נא להעביר ל‪ jobs@s-tov.org.il-‬ולציין את כותרת המשרה**‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום למפעלים המשלבים‪ ,‬למשרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪ ,‬הובלת‬
‫תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש‬
‫מצוינים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מפעל באר שבע‬
‫‪.2‬‬
‫מפעלי לוד‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום ערכותי‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪ ,‬הובלת‬
‫תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש‬
‫מצוינים‪ .‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪.‬‬
‫‪ .1‬אזור השפלה – משרה מלאה‪.‬‬
‫‪ .2‬אזור אשדוד‪ ,‬אשקלון וקריית גת – משרה מלאה‪.‬‬
‫‪ .3‬אזור השרון – ‪ 80%‬משרה‪.‬‬
‫אחראים‪/‬יות לחנויות סיפור חוזר‪ ,‬משרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה ביעדים‪ ,‬ליווי‬
‫תהליכי התעסוקה של המשתקמים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ .‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪ .‬אהבת‬
‫ספרים‪.‬‬
‫**התפקיד בהיקף משרה מלאה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫חנות אשקלון‬
‫‪.2‬‬
‫חנות רמת גן‬
‫אחראי‪/‬ת סוכנים לסיפור חוזר – אזור בקעת אונו‪ ,‬משרה מלאה‪ ,‬החלפה לחל"ד‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬מעקב וליווי שיקומי של המתמודדים בפרויקט‪ ,‬איתור נקודות מכירה חדשות וקידום‬
‫מכירות ‪.‬‬
‫**העבודה היא עבודת שטח באזור בקעת אונו והסביבה ‪,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיתכן‬
‫אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ .‬יכול ניהול מספר משימות במקביל‪ ,‬כושר מנהיגות‪ ,‬ארגון וסדר‪ ,‬אהבת‬
‫ספרים‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת בית קפה בפתח תקווה‪ ,‬למשרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות שוטפת על בית הקפה‪ ,‬אחריות על צוות העובדים והנעתם ליעדים‪ ,‬ניהול‬
‫מקצועי של המטבח‪ ,‬ניהול מלאי ושיווק הפרויקט‪.‬‬
‫התפקיד במשרה מלאה‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – חובה‪ .‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים‪-‬‬
‫יתרון‪ .‬יוזמה ויצירתיות‪ .‬ניסיון בניהול צוות עובדים – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית טובה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם מעסיקים‬
‫פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה עצמאית‬
‫בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‬
‫‪.1‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לסיפור חוזר‬
‫אזור חדרה – ‪ 50%‬משרה‬
‫‪.2‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לתחום ערכותי‬
‫אזור השרון – ‪ 60%‬משרה‬
‫‪.3‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לקפה טוב‬
‫א‪.‬‬
‫פתח תקווה – ‪ 50%‬משרה‪ ,‬החלפה לחל"ד )*תיתכן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה(‬
‫ב‪.‬‬
‫חדרה – ‪ 50%‬משרה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה למפעל לוד – ‪ 50%‬משרה‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות "מבלים פלוס" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות‪ ,‬בניית תכניות שיקום‪ ,‬הנחיית קבוצה‪ ,‬ליווי‬
‫פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬חשיפה למסגרות בריאות הנפש באיזורים‪:‬‬
‫* אשדוד – ‪ 50%‬משרה‬
‫* עכו‪-‬קריות‪-‬נהריה – ‪ 50%‬משרה‬
‫* ראשון‪-‬רחובות – ‪ 50%‬משרה‬
‫* ת"א – ‪ 75%‬משרה‬
‫*התפקידים בהיקף משרה חלקית – עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫)שני בקרים בשבוע ‪ +‬שני אחה"צ‪/‬ערבים בשבוע ‪ +‬פעילות של שעה‪-‬שעתיים בימי שישי אחת‬
‫לשבועיים(‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬תואר ראשון במקצועות בריאות‪/‬טיפול באומנויות ‪/‬בריאות הנפש קהילתית‬
‫ חובה‪ .‬נסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית‬‫מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הוויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫‪31‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪research@s-tov.org.‬‬
‫נתראה בגיליון הבא!‬